חומר רקע
נוסח מוצע לדיון 15/6/2010
פרקים ח' – י'
סימן ב': צו מינהלי לעניין אסבסט
צו מינהלי
לעניין אסבסט
39.
(א) נוכח הממונה כי מתקיים אחד מאלה, וטרם הוגש כתב אישום, רשאי הוא לתת צו מינהלי לעניין אסבסט, לפי הוראות סעיף זה –
להגיד שכל הסעיף הזה יעבור לפרק ז'
(1) קיים מפגע אסבסט או חשש ממשי להתהוות מפגע אסבסט;
(2) נעשו עבודה או שימוש באסבסט או בפסולת אסבסט בניגוד להוראות לפי חוק זה.
(ב) צו מינהלי לעניין אסבסט יכול שיינתן למי שגרם או שעלול לגרום למפגע כאמור בסעיף קטן (א)(1), למי שביצע או עומד לבצע את העבודה או השימוש בניגוד להוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף קטן (א)(2), או לבעלים או למחזיק של הנכס שבו נגרם או עלול להיגרם המפגע או שבו נעשו בוצעו העבודה או השימוש כאמור או העומדים להיתבצע, הכול לפי העניין, ואם קיים מפגע אסבסט ברשות הרבים – רשאי הממונה לתת צו כאמור גם לרשות המקומית שהמפגע נמצא בתחומה; לעניין זה, "רשות הרבים" – כהגדרתה בחוק שמירת הניקיון.
(ג) בצו מינהלי לעניין אסבסט רשאי הממונה לצוות, בין היתר, על ביצוע פעולות כמפורט להלן, לפי העניין, באופן ובמועדים שייקבעו בצו –
(1) להפסיק את העבודה או את השימוש באסבסט שלגביהם ניתן הצו או להימנע מהם או לבצעם בהתאם להוראות שנקבעו בצו;, ולנקוט אמצעים אחרים הדרושים למניעה, לצמצום או לסילוק של מפגע האסבסט ולמניעת חשיפה של הציבור למפגע כאמור;
(2) לנקוט אמצעים הדרושים למניעה, לצמצום או לסילוק של מפגע האסבסט ולמניעת חשיפה של הציבור למפגע כאמור.
(ד)
(1) נתן הממונה לצבא הגנה לישראל, צו מינהלי לעניין אסבסט, לפי הוראות סעיף קטן (א), יעביר העתק מן הצו לשר הביטחון.
(2) שר הביטחון, לאחר התייעצות עם השר, רשאי, בחתימת ידו, לאשר את המשך ביצוע העבודה או השימוש שלגביהם ניתן הצו, בידי צבא הגנה לישראל אם קבע כי העבודה או השימוש שלגביהם ניתן הצו הם חיוניים והפסקתם או צמצומם עלולים לפגוע באופן מהותי בביטחון המדינה ויש הכרח להבטיח את ביצועם.
(3) נתן שר הביטחון אישור כאמור בפסקה (2) רשאי הממונה לתת הוראות לעניין המשך ביצוע העבודה או השימוש כאמור ובלבד שלא יהא בהן כדי לפגוע בצרכים שבשלהם ניתן האישור.
(4) תוקפו של אישור כאמור בפסקה (2) לא יעלה על שישה חודשים; חדלו להתקיים הנסיבות שבשלהן ניתן האישור, יפקע תוקפו אף במועד מוקדם מהמועד שנקבע בו.
(ה) נוכח ראש רשות מקומית או עובד הרשות שהוא הסמיך לעניין זה, לאחר קבלת חוות דעת מאת סוקר אסבסט, כי קיים מפגע אסבסט או חשש ממשי להתהוות מפגע אסבסט, בתחום הרשות המקומית, רשאי הוא לתת צו מינהלי לעניין אסבסט לפי הוראות סעיף זה, ובלבד שהודיע לממונה על כוונתו לתת צו כאמור, על העילה למתן הצו ועל הפעולות הנדרשות לפיו, והממונה לא התנגד לכך; הסמכות לפי סעיף קטן זה לא תחול לגבי המדינה ומוסדותיה.
(ו) מי שלא קיים הוראות צו שניתן לפי סעיף זה, רשאי הממונה או ראש הרשות המקומית או מי שהסמיך לכך, שנתן את הצו, לבצע את הנדרש לפי הצו; בוצע הנדרש כאמור, יהיה מי שנצטווה אך לא מילא אחר הוראות הצו, חייב בתשלום כפל ההוצאות שהוצאו; בוצע הצו על ידי הממונה יהיה התשלום לקרן לשמירת הניקיון; בוצע הצו על ידי ראש הרשות המקומית או מי שהוא הסמיך לכך, יהיה התשלום לקופת הרשות המקומית; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף זה תחול פקודת המסים (גבייה)1.
(ז) על מסירת צו לפי חוק זהסעיף זה יחולו הוראות סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–19822 (להלן – חוק סדר הדין הפלילי), בדבר המצאת מסמכים, בשינויים המחויבים.
בקשה לביטול צו
על ידי בית המשפט
40.
(א) הרואה את עצמו נפגע מצו מינהלי לעניין אסבסט, רשאי להגיש לבית המשפט המוסמך לדון בעבירה, בקשה לביטולו.
(ב) הגשת בקשה לביטול צו, לפי הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים מיום ההחלטה.
(ג) בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לאשרו או לשנותו.
(ג) על הליכים לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 44(ד) עד (ו), בשינויים המחויבים.
פרק ט': עונשין
עונשין
41.
(א) העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)( 43) לחוק העונשין, התשל"ז–19773 (בפרק זה – חוק העונשין), ואם הוא תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור:
(31) לא ערך בדיקה לאיתור ולמיפוי של שימוש קיים באסבסט פריך, בניגוד להוראות סעיפים 5(אב) או 6(אב);
(242) לא דיווח למנהל על קיומו של אסבסט פריך, לא ערך רישום או ולא סימן את המיתקנים התעשייתיים הכוללים אסבסט, בניגוד להוראות סעיפים 5(בג) או 6(בג);
(353) לא ביצע את הפעולות הדרושות במיתקן תעשייתי או במבנה ציבור, במטרה למנוע כל אפשרות לשחרור סיבי אסבסט לאוויר, בניגוד להוראות סעיפים 5(גד) או 5(ה) או 6(גד)(1) או 6(ה)(1), או לא פעל להסרתו ולהטמנתו של אסבסט פריך לפי סעיפים 5(ד) או 6(ג)(2) או (ה)(2);
(5) לא ביצע פעולות תחזוקה באסבסט צמנט, בניגוד להוראות סעיף 8(א) ו- 8(ב), או לא דיווח לממונה, או ולא פעל בהתאם להוראותיוהסיר אסבסט צמנט או לא הטמין אסבסט צמנט, בניגוד להוראות סעיף 8(ג);
(84) לא ביצע הוראות המנהל או לא מסר מידע בניגוד להוראות סעיף 8א(1) או 20א(1);
(95) לא דיווח למנהל על אי קיומו של תנאי מתנאי הרישוי שיון או על עניין העלול לגרום פגיעה בציבור או בסביבה, בניגוד להוראות סעיף 20ד;
(610) לא דיווח לממונה על סיום עבודת אסבסט, בניגוד להוראות סעיף 26(ב)(3) או 27(ב)(3).
(11) לא קיים הוראה שנקבעה בתקנות החלות עליו, לפי הוראות סעיף 61(א)(2) עד (5);
(ב) העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין ואם הוא תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור:
(1) לא הפסיק שימוש קיים באסבסט פריך ולא הטמינו בניגוד להוראות סעיפים 5(א) או 6(א);
(2) לא הפסיק שימוש קיים באסבסט פריך המותקן בציוד או בכלי רכב, לא פעל להסרתו ולהטמנתו, או לא פעל לפי הוראות המנהל בקשר אליו, בניגוד להוראות סעיף 7;
(3) לא הסיר אסבסט צמנט או לא הטמין אסבסט צמנט, בניגוד להוראות סעיף 8(ג);
(4) לא ביצע פעולות תחזוקה באסבסט צמנט, בניגוד להוראות סעיף 8(א) ו- 8(ב), לא דיווח לממונה, בניגוד להוראות סעיף 8(ג);
(ג) העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנתיים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור:
(1) ייצר, ייבא, החזיק, מכרסחר, או מסר לאחר אסבסט או עשה עסקה, עבודה או שימוש אחר באסבסט, בניגוד להוראות סעיף 3 ושלא בהתאם להוראות פרק ג' לחוק זה;
(2) גרם למפגע אסבסט בניגוד להוראות סעיף 9;
(3) לא נקט אמצעים מיידיים למניעת המשך מפגע או להפסקתו ולצמצום הסיכון הנובע ממנודיווח על מפגע אסבסט, בניגוד להוראות סעיף 10(א), או לא סילק מפגע אסבסט מילא אחר הוראות הממונה או מי שהוא הסמיך לעניין זה, בניגוד להוראות סעיף 1110(ב) ולא הגיש לממונה בקשה לאישור עבודת אסבסט לצורך סילוק מפגע אסבסט, בניגוד להוראות סעיף 10(ג);
(4) עסק באסבסט או הרשה לאחר לעסוק באסבסט ביצע עבודת אסבסט, באסבסט צמנט, בלא רישיון, אישור או הכרהרישוי המתאיםמים לעיסוק או שלא בהתאם לתנאי הרישוי בניגוד לתנאיולתנאיהם, בניגוד להוראות סעיף 12(א) או שלא בהתאם לחובות תנאים והגבלות שנקבעו לו, בניגוד להוראות סעיף 12(ב)(2);
(5) השתמש בתואר עוסק באסבסט, הציג עצמו כעוסק באסבסט או התחזה לעוסק באסבסט, כשאין בידו רישוי רישיון, אישור או הכרה מתאיםמים, בניגוד להוראות סעיף 12א;
(5) ביצע עבודת אסבסט, באסבסט פריך, בלא רישיון או בניגוד לתנאיו או שלא בפיקוחו של מפקח אסבסט פריך, בניגוד להוראות סעיף 12(ב);
(6) בעל רישוי אשר לא מילא חובות, הגבלות ותנאים נוספים אשר נקבע כי יחולו עליו, בניגוד להוראות סעיף 19;
(6) נטל דגימת אוויר בלא רישיון או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות סעיף 12(ג);
(7) לא ביצע פעולות לפי הוראות המנהל, בניגוד להוראות סעיף 8א(2) ו- 20א(2);
(8) ביצע עבודת אסבסט טעונה היתר בלא היתר עבודת אסבסט או בניגוד לתנאי ההיתר, בניגוד להוראות סעיף 23;
(69) ביצע עבודת אסבסט שאינה טעונה היתר והפר חובות, הגבלות ותנאים החלים על ביצוע אותה עבודה, בניגוד להוראות סעיף 23;
(710) העסיק אדם לשם ביצוע עבודת אסבסט או פיקוח על עבודת אסבסט פריך בלי שווידא כי לאותו אדם רישיון תקף ומתאים לביצוע אותה עבודה או לא העסיק עוסק באסבסט שהיה עליו להעסיקו לצורך ביצוע עבודת אסבסט, בניגוד להוראות סעיף 2325;
(8) ביצע עבודת אסבסט בלא אישור עבודת אסבסט או בניגוד לתנאי האישור, בניגוד להוראות סעיף 24;
(911) הפר חובה מהחובות החלות עליו לפי סעיף פים 26 עד 28;
(1012) שינע הוביל אסבסט בניגוד להוראות סעיף 2927;
(1113) סילק אסבסט או פסולת אסבסט, פינה אותם או הטמינם, בניגוד להוראות סעיף 28; הטמין אסבסט או פסולת אסבסט בלא אישור המנהל או בניגוד לתנאיו, בניגוד להוראות סעיף 30(א) או פרק, הטמין או כיסה פסולת אסבסט בניגוד להוראות סעיף 30(ב) או (ג)28;
14. לא מילא אחר הוראות בעל פה שנתן לו הממונה, בניגוד להוראות סעיף 35א(ב).
(1215) לא מילא אחר הוראות צו מינהלי לעניין אסבסט, בניגוד להוראות סעיף 39.
(גד) העובר עבירה כאמור בסעיפים קטנים (א) או עד (בג) באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרמה או עלולה להיגרם פגיעה ממשית לציבור או לסביבה, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס שבית משפט היה רשאי להטיל עליו לפי הוראות סעיפים קטנים (א) או עד (בג), לפי העניין.
(דה) היתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בצו מינהלי לעניין אסבסט או בהתראה בכתב מאת המנהל או, הממונה או מי שהם הסמיכו לעניין זה.
(ו) (1) בשל עבירה שעבר אדם לפי חוק זה שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו, קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר; לעניין סעיף קטן זה, "טובת הנאה" – לרבות הוצאה שנחסכה;
(2) אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 63 לחוק העונשין.
הז) (1) עבירות לפי סעיף קטן (א) הן מסוג העבירות של אחריות קפידה.
(2) נעברה עבירה חוק זהכאמור בסעיף קטן (ב), חזקה כי מי שעבר את העבירה ידע כי העבירה בוצעה באסבסט, אלא אם כן הוכיח כי לא ידע ולא היה עליו לדעת על כך.
אחריות נושא
משרה בתאגיד
42.
(א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירות לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר חובה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
(ב) נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
(ג) בסעיף זה, "נושא משרה בתאגיד" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או בעל תפקיד אחר בתאגיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו נעברה העבירה וכן דירקטור לעניין עבירה כאמור בסעיף 41(א)(1), (ב)(1) ו- (2) ו-(ג)(1), (4), (5) ו- (8).
שיעורי קנסות
43.
על אף הוראות סעיף 221(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–19824, רשאי שר המשפטים, בהסכמת השר, לקבוע שיעור קנס העולה על סכום הקנס הקבוע בסעיף האמור, לעבירה שנקבעה לפי חוק זה כעבירת קנס וכן לעבירת קנס נמשכת או נוספת שעבר אותו אדם, בהתחשב בסוג העבירה ובנסיבות ביצועה, ובלבד שסכום הקנס לא יעלה על עשרה אחוזים מסכום הקנס המרבי הקבוע לאותה עבירה; קנס כאמור יכול שיהיה בסכומים או בשיעורים שונים לגבי תאגידים, לגבי עבירה נמשכת ולגבי נסיבות שונות של ביצוע העבירה.
סמכויות בית משפט
44.
(א) הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי חוק זה, רשאי בית משפט ליתן צו עשה, צו אל תעשה, וכל סעד אחר, לרבות התליית רישיון של עוסק באסבסט, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו, והוכל כדי למנוע, להפסיק או לצמצם מפגע אסבסט או למנוע ביצוע עבירה לפי חוק זה.
(ב) לא יצווה בית משפט כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן לנאשם הזדמנות להשמיע את טענותיו; לא התייצב הנאשם לדיון בבקשה על אף שהוזמן כדין, רשאי בית המשפט להחליט בבקשה בהעדרו.
(ג) תוקפו של צו שניתן כאמור בסעיף קטן (א) יהיה לתקופה שיורה בית המשפט ולכל המאוחר עד לגמר ההליכים.
(ד) נאשם או תובע רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן בעניין בקשה לצו כאמור בסעיף קטן (א), אם נתגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות והדבר עשוי לשנות את החלטתו הקודמת של בית המשפט.; נאשם או תובע רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה לעיון חוזר בהחלטה שנתן בעניין בקשה לצו כאמור בסעיף קטן (א), אם נתגלו עובדות חדשות או השתנו הנסיבות והדבר עשוי לשנות את החלטתו הקודמת של בית המשפט.
(ה) נאשם או תובע רשאים לערער על החלטה בעניין בקשה לצו כאמור בסעיף קטן (א), או על החלטת בית המשפט בבקשה לעיון חוזר; בית המשפט שלערעור ידון בערעור בשופט אחד.
(ו) בעיון חוזר ובערעור רשאי בית המשפט לקיים, לשנות או לבטל החלטה שעליה מערערים או לתת החלטה אחרת במקומה.בית המשפט רשאי לאשר את ההחלטה שעליה מערערים, לשנותה, לבטלה ולקבל החלטה אחרת במקומה או להחזיר את העניין עם הוראות לרשות שהחליטה.
(זט) בית משפט שהרשיע אדם בעבירה לפי חוק זה רשאי בגזר הדין, נוסף על כל עונש שיטיל –
(1) לצוות עליו לסלק מפגע אסבסט ולבצע פעולות לשיקום האזור שבו נגרם המפגע;
(2) לחייבו בתשלום ההוצאות שהוצאו לסילוק המפגע ולשיקום כאמור בפסקה (1), אם הגיש התובע או מי שהוציאן בקשה לבית המשפט; הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט, בהחלטה כאמור, להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או חלקם, יחד או לחוד, או לחלק את התשלום ביניהם, הכול כפי שייראה לו בנסיבות העניין;
(3) להורות על התליית רישיון שניתן לעוסק באסבסט לתקופה שיקבע או על פסילת ביטול רישיון כאמור.
(י) הרואה עצמו נפגע מצו או החלטה שניתנו לפי הוראות סעיף קטן (ט) רשאי לערער עליו במסגרת הערעור על גזר הדין.
פרק י': עיצום כספי
עיצום כספי
בנוסח יפורטו כל ההפרות לעניין העיצום הכספי לפי הערת משרד המשפטים
45.
(א) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות בסעיף 41(א), רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 20050,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד – בסכום של 400100,000 שקלים חדשים.
(ב) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות בסעיף 41(ב), רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 200,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד – בסכום של 400,000 שקלים חדשים.
(ג) הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה המפורטות בסעיף 41(בג), רשאי המנהל להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בסכום של 400,000 שקלים חדשים, ואם הוא תאגיד – בסכום של 800,000 שקלים חדשים.
הודעה על כוונת חיוב
46.
(א) היה למנהל יסוד סביר להניח כי אדם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה, כאמור בסעיף 45 (בפרק זה – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב).
(ב) בהודעה על כוונת חיוב יציין המנהל, בין השאר, את אלה:
(1) המעשה או המחדל (בפרק זה – המעשה) המהווה את ההפרה;
(2) סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
(3) זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות סעיף 47;
(4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 49.
זכות טיעון
47.
מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 46 רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני המנהל, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.
החלטת המנהל ודרישת חיובתשלום
48.
(א) המנהל יחליט, לאחר ששקל את הטענות שנטענו לפי הוראות סעיף 47, טען המפר את טענותיו לפני המנהל לפי הוראות סעיף 47, יחליט המנהל, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם להטיל על המפר עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 50.
(ב)
(1) החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי (בפרק זה – דרישת חיובתשלום); בדרישת התשלוםחיוב יציין המנהל, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן כאמור בסעיף 51 ואת והתקופה לתשלומו, בהתאם להוראות סעיף 52.
(2) החליט המנהל לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו הודעה על כך.
(ג) לא הגיש ביקש המפר את טענותיו לטעון את טענותיו לפי הוראות סעיף 47, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כדרישת תשלוםחיוב שנמסרה למפר במועד האמור.
הפרה נמשכת והפרה חוזרת
49.
(א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי הקבוע לאותה הפרה החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
(ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיף 45, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי או שבשלה הורשע.
סכומים מופחתים
50.
(א) המנהל אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בפרק זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
(ב) השר, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנתאיכות הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי הקבוע בסעיף 45, בשיעורי הפחתה מרביים שיקבעם שיקבע.
סכום מעודכן של העיצום הכספי
51.
(א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלוםחיוב, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני המנהל, כאמור בסעיף 48(ג) – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגשה עתירה לבית המשפט ובית המשפט הורה על הורה בית המשפט על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי, יהא סכום העיצום הכספי לפי הסכום המעודכן ביום ההחלטה בעתירה.
(ב) סכומים העיצום הכספי כאמור בסעיף 45 יתעדכנועודכן ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו, ולעניין יום העדכון הראשון – לעומת המדד שהיה ידוע ביום התחילה; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ג) המנהל הכללי של המשרד להגנת הסביבה יפרסם ברשומות הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב).
המועד לתשלום העיצום הכספי
52.
העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת החיוב התשלום כאמור בסעיף 48.
הפרשי הצמדה וריבית
53.
לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–19615 (בפרק זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.
גבייה
54.
על גביית עיצום כספי תחול פקודת המסים (גבייה)6.
עתירה לבית משפט שלוםלעניינים מינהליים
55.
(א) על דרישת חיוב לפי פרק זה ניתן לעתור לבית המשפט השלוםהשלום לעניינים מינהליים, בתוך 30 ימים מיום מסירת הדרישה לעותר; בית משפט השלום ידון בעתירה בהתאם לעילות, לסמכויות, לסעדים ולסדרי הדין שלפיהם דן בית המשפט לעניינים מינהליים לפי חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–20007 (בפרק זה – חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים), בשינויים המחויבים.
(ב) על פסק דין של בית משפט השלום בעתירה לפי סעיף קטן (א) ניתן לערער לבית משפט לעניינים מינהלים; על פסק דין של בית המשפט לעניינים מינהליים בערעור לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות סעיף 12 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים.
(גא) אין בהגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים על דרישה לתשלום עיצום כספי לפי הוראות פרק זה או ערעור לפי סעיף זה, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי או את פרסום ההחלטה אלא אם כן הסכים לכך המנהל או אם בית המשפט הורה אחרתעל כך.
(דב) התקבלה עתירה כאמור בסעיף קטן (א) או התקבל ערעור שהוגש על החלטה בעתירה כאמור החליט בית המשפט לקבל עתירה או ערעור שהוגשו לפי סעיף זה, לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות פרק זה, יוחזר העיצום הכספי או כל חלק ממנו אשר הופחת על ידי בית המשפט, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
פרסום
56.
הוטל עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, רשאי המנהל לפרסם בעיתון או בכל דרך אחרת את דבר הטלת העיצום וסכומו, את שמו של המפר ואת מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבותיה, ורשאי המנהל להורות למפר לפרסם על חשבונו של המפר פרסום כאמור.
שמירת אחריות פלילית
57.
(א) תשלום עיצום כספי לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראה לפי חוק זה, כאמור בסעיף 45.
(ב) הוגש נגד מפר אדם כתב אישום בשל הפרת הוראה לפי חוק זה, כאמור בסעיף 45, לא יחויב בשל המעשה המהווה את העבירה בתשלום עיצום כספי ינקוט נגדו המנהל הליכים לפי פרק זה, ואם שילם המפר עיצום כספי – יוחזר לו סכום העיצום הכספי ששולם, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.