חומר רקע

קביעת מועד לבחירות בירכא היו"ר אלכס מילר: אני מזמין את חבר הכנסת חמד עמאר לנמק את ההצעה לסדר-היום בנושא קביעת מועד לבחירות בירכא, שמספרה 2875. בבקשה, אדוני, יש לך עשר דקות לנמק. חמד עמאר (ישראל ביתנו): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, הייתי מעדיף ששר הפנים, כי שר הפנים אמור להחליט על קיום הבחירות בירכא או לא, כי זאת הסמכות שלו, הייתי מעדיף שישמע אותי, עם כל הכבוד שאני נותן לשר השיכון. אדוני היושב-ראש, הייתי מעדיף ששר הפנים ישמע אותי וישיב לי. אנשים מכובדים מירכא הגיעו במיוחד לכאן, נסעו שלוש שעות על מנת לשמוע את תשובת השר. ישמע את הנימוקים שלי למה אנחנו מבקשים בחירות בירכא. שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: מה אתה מציע? חמד עמאר (ישראל ביתנו): עם הכבוד שאני רוחש לאנשים שהגיעו מירכא, אני לא יכול להגיע לכאן, להביא אותם שלוש שעות נסיעה ולהחזיר אותם שלוש שעות נסיעה ולא לדבר על הנושא. שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: ברור. חמד עמאר (ישראל ביתנו): הייתי מעדיף ששר הפנים בעצמו ישמע את הנימוקים ויענה לי, ואז אולי יכולנו לקבל תשובה כלשהי. דמוקרטיה משמעותה שלטון העם, כלומר היכולת של האזרחים להשפיע על ההנהגה, הן ברמה המקומית והן ברמה הארצית. האפשרות שנתונה לאזרחים לבחור את מנהיגם נעוצה עמוק בשורשיה של הדמוקרטיה ומהווה את הבסיס העיקרי לעצם קיומה. יש חשיבות רבה במתן זכות הבחירה, כי בעצם פעולה זו יודע נבחר הציבור כי הוא חייב במתן דין-וחשבון לבוחריו ומעניק להם את היכולת להשפיע על עיצוב המדיניות שיש לה השלכה ישירה על חיי התושבים באזור מגוריהם ועל איכותם, החל מאיכות הסביבה בשכונה, החינוך לילדים, אופי הבנייה בעיר וסוגיות נוספות חשובות לא פחות. עצם הידיעה שיש לך פה, באמצעות הנציג שבחרת וההרגשה בהיותך מיוצג, הוא אחד המרכיבים המרכזיים בדמוקרטיה, כאשר הנציגים גם ידעו לשרת את בוחריהם ככתובת ראויה לתלונות, הערות ופניות ביודעם כי הם היו אלה שפעלו לבחירתו. אני אתן לכם, אדוני היושב-ראש, כבוד השר, דוגמה בשני יישובים דרוזיים – עוספיא ודאליה, שלא מזמן היו בחירות שם. אני זוכר מאות פניות של אזרחים אל כל חברי הכנסת על ניתוקי מים, על אי-איסוף אשפה, על אי-שירות בסיסי שקיבלו האזרחים, ומאז יש נציגים של היישוב, שנבחרו על-ידי התושבים, הם עובדים יום ולילה על מנת לשרת את הציבור שם. אנחנו כבר לא מקבלים טלפונים על ניתוק מים ואנחנו רואים שאותם שני ראשי רשויות עובדים בכל המרץ, כי הם יודעים שמי ששם אותם על הכיסא הם התושבים, והם רוצים לשרת את התושבים. אני אכנס ליישוב ירכא. באפריל 2007 החליט שר הפנים דאז לפרק את המועצה, לשלוח את ראש הרשות שנבחר רק שנתיים לפני כן, כולל חברי המועצה - לשלוח אותם הביתה ולהביא במקומו ממונה. למה שלח אותם הביתה? כי היו חוב וגירעון של 89 מיליון שקל, אדוני היושב-ראש, 89 מיליון שקל גירעון של המועצה שאותו ראש רשות קיבל מקודמיו, אבל השר החליט לשלוח אותו הביתה, ואותו ראש רשות הלך הביתה. אני אצטט את דברי מבקר המדינה, כשהוא אומר מה עדיף, ראש רשות נבחר או ראש רשות ממונה: "שר הפנים אמור למנות את הוועדות הקרואות במקום נבחרי ציבור כמוצא אחרון להבראת הרשויות המקומיות." מוסיף המבקר ואומר כי "על משרד הפנים להקדיש מאמצים באיתור מועמדים ראויים ומתאימים לכהונה בוועדות הקרואות על מנת להגביר את סיכויי ההצלחה בהבראת הרשות. מינוי לקוי של ועדה קרואה, או ועדה קרואה שנכשלה בתפקידה, פוגעים באמון הציבור בשלטון ובמאמצי משרד הפנים להביא לידי תיקון ליקויים ניהוליים ברשויות המקומיות". על כן ניתן לומר כי נבחר הציבור הוא האופציה העדיפה, ואם כבר מחליטים למנות פקיד ממשלתי מטעם משרד הפנים במקומו, יש לעשות זאת בזהירות ולאחר בחינה ממושכת של המועמד בתפקידו ברשות. לדאבוננו הרב, המציאות בשטח קשה, אפילו קשה מאוד, וחובותיה של הרשות רק הולכים וגדלים. על כך כתב גם מבקר המדינה בדוח שלו על היישוב ירכא: "מאז מונתה הוועדה" – אלה דברי המבקר - "הקרואה בירכא באפריל 2007 לא רק שלא נרשם שיפור במצב הרשות המקומית, אלא שמצבה אף המשיך להידרדר. תחילה מונה לוועדה יושב-ראש זמני, ובתקופת כהונתו לא עשה משרד הפנים פעולות ממשיות לשיפור המצב." אחרי זה מינה משרד הפנים יושב-ראש קבוע, ו"לאחר מינוי היושב-ראש הקבוע נמצאו ליקויים ניהוליים מהותיים במועצה המקומית ונרשמו שיעורי גירעון גבוהים, אף שמשרד הפנים מינה את הוועדה הקרואה כדי לפתור ליקויים אלה בדיוק." אדוני היושב-ראש, כבוד השר, הגירעון בירכא היום הוא 114 מיליון שקל - 114 מיליון שקל, כששר הפנים דאז החליט לפרק את המועצה בגלל 89 מיליון שקל. היום אנחנו מדברים על 114 מיליון שקל. אני אוסיף: עובדי המועצה לא קיבלו משכורות, והמועצה חייבת להם 17 משכורות. המועצה חייבת 30 מיליון שקל משכורות ונלווים למשכורות – ביטוח לאומי, מס הכנסה, קרן השתלמות, קרן פנסיה - כל מה שצריכה המועצה לשלם היא לא שילמה, 30 מיליון שקל. האם זה אומר שזה כישלון של הוועדה והאם זה אומר שראש רשות נבחר - לפחות אותו ראש רשות שנבחר ופיטרו אותו, כשקיבל את המועצה היה ב-109 מיליון שקל גירעון. הוא הוריד את זה בשנתיים ל-89 מיליון שקל, ואני רוצה להגיד לכם שהגבייה בירכא, אדוני השר - רק ב-2009 גבו 21 מיליון שקל מהתושבים. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): כמה אחוזי גבייה? חמד עמאר (ישראל ביתנו): 51%, 21 מיליון שקל. זאת גבייה מכובדת ליישוב עם הכנסת משכורת של מפרנס יחיד של פחות מ-5,000 שקל. אם יגישו אותם 49% שלא שילמו למועצה המקומית, אני בטוח שחצי מהם אפילו לא ישלמו 10% ארנונה למועצה. אני לא אכנס למצב הקשה של העדה הדרוזית היום. לאור תיאור מצב הדברים, אין חולק על כך שיש לפעול מיידית לקביעת מועד לבחירות ולקיומן בהקדם האפשרי, טרם הידרדרות המצב לנקודה שלא ניתן יותר לעזור, ואז לא ועדה קרואה ולא ועדה ממונה ולא ראש רשות נבחר יכולים לעזור. אדוני היושב-ראש, לא מזמן היתה שביתה של ראשי הרשויות הדרוזיות והגענו להסכם - ממשלת ישראל הגיעה להסכם עם ראשי הרשויות והעבירו 360 מיליון שקל לכיסוי גירעונות למועצות המקומיות הדרוזיות. הכניסו את כל המועצות, להוציא את ירכא, לתוכנית הבראה. רוב המועצות הדרוזיות היום משלמות משכורות, נותנות שירות, ויש גבייה גבוהה כי יש ראשי רשויות נבחרים, אין ראש רשות ממונה. היום בירכא אין תוכנית הבראה, וראש הרשות ממונה. אני בעצמי פניתי אל שר הפנים - פניתי אל שר הפנים בחודש דצמבר וביקשתי ממנו לקדם את תוכנית ההבראה. לא ביקשתי ממנו בחירות. אני דיברתי אתו בעצמי, דיברתי אתו בארבע עיניים, והוא אמר לי שבשנת 2010 יהיו בחירות בירכא. בדצמבר 2009 פניתי אליו לתוכנית הבראה, ומה, אדוני היושב-ראש, אני מקבל תשובה מלשכת השר? פנייתך בנושא תוכנית הבראה במועצה מקומית ירכא התקבלה בלשכת סגן ראש הממשלה ושר הפנים אלי ישי. הטיפול בפנייה הועבר למר סעיד מועדי, יועץ השר, אשר ישיבך במישרין. אדוני השר, אדוני היושב-ראש, תארו לעצמכם שחבר כנסת מרוקאי היה פונה לשר וזה היה אומר לו: תשמע, יש לי עוזר מרוקאי, אז אני מפנה את הדברים שלך לעוזר המרוקאי. אדוני היושב-ראש, חבר כנסת פונה אל השר - צריך לקבל תשובה מהשר, לא להפנות אותו לעוזר הדרוזי שייתן לו תשובה. ואחרי זה אני מקבל תשובה ממר סעיד מועדי - מקבל את התשובה של מר סעיד מועדי שאין תקציב לתוכנית הבראה, אבל השר יעשה את הכול ואת כל המאמצים שב-2010 ייכנסו לתוכנית הבראה. ומר סעיד מועדי לא מסתפק בזה שהוא מפנה את המכתב אלי. הוא שולח את המכתב ל-11 מכותבים – 11 מכותבים מירכא. למה הוא שולח אליהם את התשובה? בשביל להגיד להם: אני המחליט. כי לפני 20 חברי כנסת, אני עוזר השר שגר בירכא, ואני אחליט אם יהיו בחירות. מה זה 11 מכותבים? מר מופלח עטאללה, מר סלמאן עטאללה, מר מופלח מולא, מר מחמד רמאל, מר סיאח כנעאן - זו תשובה שאני מקבל מהשר. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): חבר כנסת עמאר, יש להם תפקיד כלשהו, לאנשים האלה? חמד עמאר (ישראל ביתנו): תשאל אותו, אל תשאל אותי. אני לא יכול לענות לך על השאלה הזאת. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): זו שאלה מהותית. חמד עמאר (ישראל ביתנו): ואחרי שאני פונה אל השר, רואה אותו כאן ואני מדבר גם עם יושב-ראש ועדת הפנים, ואז אני מקבל את אותה תשובה שקיבלתי ב-15 בפברואר - מקבל אותה ב-8 במרס, אבל חתומה על-ידי השר. אני אומר לכם - ואני יודע שחלק מעם ישראל שומע אותי עכשיו – זמן ה"מכתרה" אצל הדרוזים נגמר. אין יותר מוכתרים. יש אנשים שרוצים לעבוד, לקדם את העדה הדרוזית, להוביל את העדה הדרוזית. העדה הדרוזית – לא לפני 20 שנה ו-30 שנה. העדה הדרוזית חיה במדינת ישראל, היא חלק ממדינת ישראל, רוצים לתת את החינוך הכי טוב לילדים שלהם, רוצים שהמועצות שלהם יתפקדו - והם מתפקדים עכשיו. ושר הפנים עשה עבודה טובה עם כל המועצות המקומיות הדרוזיות, בשיתוף שר האוצר. אבל בירכא אנחנו עוד מחכים. עוד מחכים לבחירות. ואני אומר לך, אדוני השר, אני יודע את התשובה שלך - שהקמנו ועדה מקצועית שתבדוק את הנושא. אותה תשובה קיבלתי לפני שישה חודשים וזו התשובה שתהיה לך, אבל התשובה הזאת לא תספק אותי. אנחנו רוצים בחירות בירכא, ואני מבקש להעביר את הנושא לוועדת הפנים לטיפול ולבדיקת הנושא לעומק. ולפני שאני מסיים, אני רוצה להזכיר לכולם שהחייל מג'די חלבי מדאלית אל-כרמל, שנעדר מביתו משנת 2005, עדיין לא חזר הביתה. אני קורא לממשלת ישראל לעשות הכול על מנת להחזיר אותו בהקדם הביתה. תודה רבה. היו"ר אלכס מילר: תודה רבה. כבוד שר הבינוי והשיכון, חבר הכנסת אטיאס. שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני, כפי שאמר חבר הכנסת, משיב בשם שר הפנים. תפקידן של הוועדות הקרואות להעמיד את הרשות על הרגליים. מינהל השלטון המקומי מקיים כל העת מעקב אחר תפקודן של הוועדות הקרואות, ואכן, ניתן לראות שיפור ברוב הוועדות בפרמטרים החשובים, כגון צמצום גירעון וגביית מסים. בירכא עמלה הוועדה הקרואה על שיקומה של המועצה, וברגע שהגורמים המקצועיים יודיעו שהושלמה העבודה וניתן לצאת לבחירות, ייקבע מועד לבחירות. חמד עמאר (ישראל ביתנו): ידעתי את התשובה. שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: ידעת את התשובה. היו"ר אלכס מילר: מה - - - שר הבינוי והשיכון אריאל אטיאס: תעשו הצבעה. הוא רוצה שנעביר את זה לוועדת הפנים. היו"ר אלכס מילר: בשביל הפרוטוקול, אתה מציע ועדת הפנים, כי הוא יכול ללכת או על מליאה או לקבל את ההצעה שאתה מציע. אם אתה מציע ועדת הפנים - - - מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אני אציע הצעה אחרת. היו"ר אלכס מילר: יפה. הסתדרנו. מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי): אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, אני שמעתי את דבריו של חבר הכנסת עמאר, והשתכנעתי שיש צורך לערוך דיון מעמיק בוועדת הפנים כדי לנסות ולהעביר את המציאות בירכא למציאות נורמטיבית, דמוקרטית, כמו בכל מדינת ישראל, במיוחד שהוא הציג פה תמונה שיש עלייה על מסלול ודיון מעמיק שיביא אותם לכך שירכא לא תהיה שונה משום רשות מקומית במדינת ישראל. אני מציע להעביר את זה לוועדת הפנים. היו"ר אלכס מילר: תודה רבה. אנחנו, חברי חברי הכנסת, נצביע. מי שמצביע בעד – מצביע להעברת הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה; מי שמצביע נגד – מצביע להסרת הנושא. הצבעה מס' 15 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 4 נגד – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה. היו"ר אלכס מילר: חבר הכנסת גדעון עזרא מצטרף. בעד – 4, נגד – אין, נמנעים – אין. הנושא יועבר לוועדת הפנים והגנת הסביבה. חברי חברי הכנסת, תם סדר-היום. הישיבה הבאה תתקיים ביום שני, י"ט באייר התש"ע, 3 במאי 2010, בשעה 16:00. חג ל"ג בעומר שמח. ישיבה זו נעולה.