חומר רקע
נוסח לדיון הכנה לקריאה ראשונה – 12 ביולי 2010
הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – סמכות בענייני גיור), התש"ע–2010
תיקון סעיף 2
1.
בחוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–19801 (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 2, אחרי פסקה (6) יבוא:
"(6א) אחריות לנושא הגיור בישראל; אין בהוראות פסקה זו כדי לפגוע בסמכויות לעריכת גיור בישראל שניתנו לבתי הדין המיוחדים לגיור מכוח החלטת ממשלה, או בסמכויות הקיימות לבתי הדין הרבניים, לפי כל דין;".
הוספת סעיפים 24א עד 24ד
2.
אחרי סעיף 24 לחוק העיקרי יבוא:
"כשירותם של חברי בית דין מיוחד
24א.
(א) רב עיר או רב מועצה מקומית, או מי שכיהן כרב עיר או כרב מועצה מקומית לפי חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–19712, ואשר כהונתו לא הופסקה לפי סעיף 12א לחוק האמור (בסעיף זה ובסעיפים 24ב ו-24ג – רב עיר), רשאי לערוך גיור יחד עם שני רבני עיר אחרים או עם שני חברי בית דין מיוחד לגיור שהוקם מכוח החלטת ממשלה, כאמור בסעיף 2(6א) (שלושתם ביחד – בית דין מיוחד), ובלבד שהגיור נעשה על ידי בית הדין המיוחד כדת, לאחר קבלת עול תורה ומצוות כהלכה.
(ב) נמצא על ידי הרבנים הראשיים לישראל כי חבר בית דין מיוחד התנהג באופן שאינו הולם את מעמדו או כי חבר בית דין מיוחד אינו עורך גיור לפי האמור בסעיף קטן (א), הם יהיו רשאים לקבוע כי אותו חבר בית דין מיוחד לא יהיה רשאי לערוך גיור לפי חוק זה.
(ג) סדרי השימוע והדין בפני הרבניים הראשיים בהליך לפי סעיף קטן (ב) ייקבעו בתקנות, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
סמכות בית דין מיוחד
24ב.
(א) בית דין מיוחד מוסמך לדון בגיור של אזרח ישראלי או בעל רישיון לישיבת קבע בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב–19523 (להלן – בעל רישיון לישיבת קבע), יהא מקום מגוריו של המבקש אשר יהא, וליתן תעודות על כך.
(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בית דין מיוחד מוסמך לדון בגיור של אדם שאינו אזרח ישראלי או בעל רישיון לישיבת קבע, אם ניתן לאותו אדם אישור בהתאם לכללים שקבע נשיא בית הדין הרבני הגדול.
(ג) פסק דין של בית דין מיוחד המאשר עריכת גיור ישמש ראיה ליהדותו של נושא התעודה; ואולם, לא יהא תוקף לגיור כאמור שנעשה בניגוד לכללים שנקבעו לפי סעיף קטן (ב), לעניין מתן אשרות, לרבות אשרת עולה ולעניין מתן אזרחות ישראלית.
(ד)
(1) לא יהיה תוקף לביטול גיור שנערך על ידי בית דין מיוחד, אלא אם כן החליט בית הדין שערך את הגיור כי הוא נערך על בסיס מידע מטעה או הסתרת מידע מכוונת על ידי המתגייר בטרם הגיור.
(2) התעוררה שאלת תוקפו של גיור מכל טעם אחר, בפני בית דין רבני או בית משפט אחר בישראל, או בפני רושם נישואין, תועבר ההכרעה בנושא הגיור לבית הדין שבפניו נערך הגיור או לבית דין רבני אזורי בהרכב מיוחד שימנה נשיא בית הדין הרבני הגדול.
(ה) התפזר בית הדין המיוחד שערך את הגיור או שחדלו לפחות שניים מחבריו מלשמש כחברים בבית הדין, תועבר ההכרעה לפי סעיף קטן (ד) להרכב מיוחד שימנה נשיא בית הדין הרבני הגדול.
(ו) החלטה על ביטול גיור טעונה אישור של נשיא בית הדין הרבני הגדול, ולא תהא בת תוקף כל עוד לא ניתן עליה אישורו.
ערעור
24ג.
על החלטה לבטל גיור לפי סעיף 24ב(ד) ניתן להגיש ערעור לבית הדין הרבני הגדול, להרכב מיוחד בראשות נשיא בית הדין הרבני הגדול שדייניו ייקבעו בידי נשיא בית הדין הרבני הגדול.
רישום נישואין
24ד.
(א) חבר בית דין מיוחד המשמש כרב רושם נישואין, מוסמך לטפל ברישום נישואין של בני זוג שאחד מהם לפחות התגייר בבית דין מיוחד, יהא מקום מגוריהם של בני הזוג אשר יהא.
(ב) לא היה חבר בית דין מיוחד המשמש כרב רושם נישואין, תמנה המועצה, על פי הצעת נשיא בית הדין הרבני הגדול, חבר בית דין מיוחד לגיור, אחד או יותר, הכשיר לשמש כרב רושם נישואין, לטפל ברישום נישואין של בני זוג כאמור בסעיף קטן (א).
תקנות לפי סעיפים 24א עד 24ג
24ה.
על אף הוראות סעיף 31, תקנות וכללים לפי סעיפים 24א עד 24ד יותקנו על ידי שר המשפטים בהסכמת נשיא בית הדין הרבני הגדול ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת בלבד."
תיקון חוק האזרחות
3.
בחוק האזרחות, התשי"ב–19524, בסעיף 2(ג), אחרי פסקה (6) יבוא:
"(7) על מי שטרם כניסתו לישראל, לא היה זכאי לקבל אשרת עולה או תעודת עולה.".
תשריר
4.
יראו את כללי הדיון בבקשות לגיור, התשס"ו–20065, כאילו הותקנו כדין לפי חוק זה.