חומר רקע
1. מבוא
מסמך זה נכתב לקראת דיון בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת בנושא בחינת הרישוי הממשלתית לעיסוק ברפואה כללית לרופאים עולים ולבוגרי לימודי רפואה בחו"ל.
עיסוק ברפואה בישראל מחייב קבלת רשיון ממשרד הבריאות על-פי הוראות פקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל"ז–1976 (להלן: הפקודה). רישוי זה, המהווה פיקוח מצד המדינה על ההשתלבות בעיסוק ברפואה בישראל, נועד למנוע סכנה לשלום הציבור ולבריאותו מצד אנשי מקצוע באיכות ירודה.
בפקודה יש הבחנה בין הליך הרישוי של בוגרי לימודי רפואה במוסדות לימוד מוכרים בישראל לבין הליך הרישוי של בוגרי לימודי רפואה בבתי-ספר מוכרים בחו"ל. לימודי הרפואה בישראל נמשכים שבע שנים. בשש השנים הראשונות הלימודים נערכים מטעם בית-הספר לרפואה, ובשנה השביעית מתקיים סטאז' (השתלמות מעשית), בהשגחת רופא מורשה במוסד רפואי שאושר לצורך זה. בתום השנה השביעית, לאחר השלמת כל החובות בהצלחה – ובכללן עמידה בבחינות הארציות, כתיבת עבודת גמר והשלמת הסטאז' – הסטודנטים זכאים לתואר MD (דוקטור לרפואה).1 סטודנטים אלה זכאים לרשיון לעסוק ברפואה כללית בישראל ללא תנאים נוספים.
לעומת זאת, רופאים עולים ובוגרי בתי-ספר מוכרים לרפואה בחו"ל, בעלי דיפלומה מוכרת, המבקשים לקבל רשיון לעסוק ברפואה בישראל, נדרשים לעמוד בהצלחה בבחינה לקראת סטאז' ברפואה או בבחינת רישוי ממשלתית ברפואה. העומד בהצלחה בבחינה מקבל רשיון לעסוק ברפואה כללית בישראל. נציין כי בוגרי לימודי רפואה במדינות מסוימות פטורים מבחינת הרישוי וכך גם רופאים עולים מכל המדינות העומדים בתנאים מסוימים הקבועים בפקודה ובתקנות, כפי שנציג בהמשך המסמך.
אל ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת הגיעו פניות מרופאים עולים חדשים שהלינו על הליך הרישוי. מתלונות אלה עולים הקשיים של רופאים אלה, שעיקרם בחינת הרישוי עצמה וכן ההתמודדות הכלכלית, המשפחתית והאישית עם תקופת ההכנה לבחינה. המסמך יציג את הקשיים המרכזיים שהוצגו בפנינו וכן את הצעדים שנוקטים משרד הבריאות והמשרד לקליטת העלייה כדי להתמודד קשיים אלה. נדגיש כי במסמך נעסוק בבחינת הרישוי הממשלתית, שהיא תנאי לקבלת רשיון לעסוק בישראל ברפואה כללית, ולא נעסוק בתנאים לקבלת תעודת רופא מומחה.
לסוגיית רישוי רופאים עולים יש שלושה היבטים מרכזיים: הראשון, החובה להבטיח כי הרופאים העולים המבקשים לעסוק ברפואה בישראל עומדים ברמה המקצועית הנדרשת; השני, הצורך לעודד עלייה לישראל ולהקל את תהליך הקליטה וההשתלבות של העולים בחברה הישראלית בכלל ובשוק העבודה בפרט; השלישי, הרצון לעודד עלייתם של רופאים ושילובם במערכת הבריאות הישראלית כחלק מההתמודדות עם המחסור בישראל ברופאים בכלל והמחסור, המורגש כבר כיום, בכמה מקצועות רפואיים בפרט.2
חשוב לשים לב שבהגדרה "רופאים בוגרי בתי-ספר מוכרים לרפואה בחו"ל" נכללים הן ישראלים שסיימו את לימודיהם בחו"ל ושבו לישראל והן רופאים עולים חדשים. אולם מסמך זה יתמקד בעיקרו ברופאים עולים.
2. המסגרת החוקית
בפקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל"ז–1976 (להלן: הפקודה), קבועים התנאים לקבלת רשיון לעסוק ברפואה בישראל. על-פי סעיף 4(א) לפקודה, מי שנתקיימו בו התנאים האלה זכאי לקבל רשיון:3
1. הוא אדם הגון;
2. הוא בעל השכלה רפואית;
3. הוא אזרח ישראלי או בעל רשיון לישיבת קבע בישראל;
4. הוא עמד בבחינות שקבע מנכ"ל משרד הבריאות, בהתייעצות עם המועצה המדעית בהסתדרות הרפואית בישראל (להלן: בחינת הרישוי).4 כאמור, בוגרי לימודי רפואה בישראל פטורים מחובת בחינת הרישוי לעיסוק ברפואה.5
לבחינת הרישוי לעיסוק ברפואה יש שני שמות, "בחינה לקראת סטאז'" או "בחינת רישוי". נדגיש כי מדובר באותה הבחינה, אולם בוגר לימודי רפואה במוסד לימודים בחו"ל נדרש להיבחן בבחינה לקראת סטאז' ואילו רופא בעל רשיון עבודה במדינה זרה המבקש לקבל רשיון לעיסוק ברפואה בישראל נדרש להיבחן בבחינת רישוי, כדלקמן:
בחינה לקראת סטאז': שנת הלימודים השביעית בלימודי רפואה בישראל היא שנת סטאז' (השתלמות מעשית), ועמידה בה היא תנאי לקבלת תואר דוקטור לרפואה בישראל ולקבלת רשיון לעסוק ברפואה.6 לפי סעיף 17ב לפקודה, בוגר לימודי רפואה בחו"ל נדרש להשלים תקופת סטאז' במוסד רפואי מוכר בישראל ולשם כך הוא חייב לעמוד בבחינה לקראת סטאז'. על מנת להיבחן בבחינה זו על המבקש להציג בפני משרד הבריאות דיפלומה סופית מאוניברסיטה מוכרת או אישור מהאוניברסיטה על סיום הלימודים, על השלמת כל המחויבות לאוניברסיטה ועל זכאות לדיפלומה ברפואה, שתוענק במועד הסיום. נוסף על כך, עליו להציג אישור רשמי לעניין תאריכי ההתחלה והסיום של הלימודים במוסד לימודים מוכר בחו"ל.7
מבקש שעמד בבחינה לקראת סטאז', סיים את תקופת הסטאז', ועמד בהוראות סעיף 4 לפקודה, דהיינו הוא אדם הגון, בעל השכלה רפואית ואזרח ישראלי או בעל רשיון לישיבת קבע בישראל, זכאי לרשיון לעסוק ברפואה בישראל, ואינו נדרש לעמוד שוב בבחינה זו כבחינת רישוי.8
בחינת רישוי: רופאים בוגרי בתי-ספר מוכרים לרפואה בחו"ל ובעלי רשיון עבודה במדינה זרה נדרשים לעמוד בבחינה זו כבחינת רישוי. המבקש לגשת לבחינת הרישוי נדרש, נוסף על תעודות סיום הלימודים שצוינו לעיל, לצרף גם את המסמכים האלה: אישור רשמי על סיום סטאז' בהצלחה ולחלופין אישור רשמי על עבודה ברפואה קלינית במשך שנה לפחות; רשיון עבודה בחו"ל; אישורי עבודה רשמיים מהמוסדות המתאימים; תעודת מומחה בחו"ל (במקרים הרלוונטיים); תעודת יושר מקצועית מהגורמים המוסמכים לכך במדינה שממנה עלה לארץ (תעודה זו מאשרת כי לרופא לא היו תלונות משמעת, רשלנות או אתיקה רפואית).9
מטבע הדברים, ישראלים בוגרי לימודי רפואה בחו"ל נדרשים לעמוד בבחינה לקראת סטאז' ואילו רופאים עולים חדשים נדרשים על-פי רוב לעמוד בבחינת רישוי.
על-פי הפקודה, מנכ"ל משרד הבריאות, לאחר התייעצות עם המועצה המדעית ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע בתקנות תנאים למתן פטור מבחינת רישוי.10 בתקנות הרופאים (תנאים למתן פטור מחובת בחינה), התשמ"ח–1988, נקבע כי מי שרכש את השכלתו הרפואית במדינה שהמועצה המדעית מכירה בתוארי המומחה המוענקים בה ללא בחינות, פטור מחובת בחינת רישוי.11 המדינות שהמועצה המדעית מכירה בתוארי המומחה המוענקים בהן ללא בחינות – ועל כן בוגרי לימודי רפואה בהן פטורים מבחינת רישוי לעיסוק ברפואה כללית – הן ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, ניו-זילנד, צרפת, בריטניה ודרום-אפריקה.12
אשר לרופאים ממדינות אחרות, בתקנות הרופאים (תנאים למתן פטור מחובת בחינה), התשמ"ח–1988, נקבע כי רופא מחו"ל שמתקיים בו אחד מהתנאים האלה פטור מחובת בחינה:13
1. רופא שהוכר בידי המועצה המדעית כזכאי לתעודת מומחה;14
2. רופא שעסק ברפואה בחו"ל ברשיון חמש שנים לפחות, והמועצה המדעית קבעה כי הוא פטור מבחינת שלב א' למומחיות בתחום כלשהו וכי לשם קבלת תעודת המומחה הוא נדרש לגשת לבחינת שלב ב' בלבד.15
3. רופא שעסק ברפואה קלינית בחו"ל 14 שנים לפחות והופקה עבורו הרשאה לתקופת "הסתכלות" על-ידי האגף לרישוי מקצועות רפואיים במשרד הבריאות. תקופת הסתכלות משמעה עבודה במשך 6 חודשים רצופים במוסד רפואי מוכר בישראל לעניין זה. רופא מחוץ-לארץ רשאי לעבור תקופת הסתכלות אחת בלבד. על רופא זה לקבל חוות דעת חיובית ממנהל המוסד שבו התקיימה תקופת ההסתכלות, ולאחריה עליו לקבל גם הערכה חיובית של הוועדה להערכת כושר קליני,16 שמינה מנכ"ל משרד הבריאות לעניין זה.17
אם כן, כיום בוגרי לימודי רפואה ממדינות מסוימות פטורים מחובת בחינה ואילו בוגרי לימודי רפואה ממדינות אחרות אינם זוכים לפטור זה, אלא אם כן הם עומדים בתנאים למתן פטור שתוארו לעיל.
רופא שעמד בבחינת הרישוי בהצלחה, וכן בשאר התנאים לקבלת רשיון, יקבל מהאגף לרישוי מקצועות רפואיים במשרד הבריאות רשיון זמני לעיסוק ברפואה בישראל למשך 14 חודשים. על מנת לקבל רשיון קבוע על המבקש לעסוק במקצועו בישראל במשך שנה אחת לפחות, ואחריה עליו להציג בפני משרד הבריאות המלצה מבעל מקצוע מורשה שהתוודע לאישיותו ולמקצועיותו במשך שנה זו.18
3. נתונים על רופאים עולים בישראל
עם השנים ניכרת ירידה במספר העולים לישראל – בשנת 2008 הגיעו לישראל 16,207 עולים, לעומת 22,806 עולים בשנת 2005.19 בשבעת החודשים הראשונים של שנת 2009 הגיעו לישראל 7,596 עולים חדשים.20
להלן התפלגותם של 16,207 העולים החדשים שעלו לישראל בשנת 2008 על-פי תת-יבשות:21
תת-יבשת
מספר העולים בשנת 2008
שיעורם מכלל העולים בשנת 2008
מזרח-אירופה
5,984
37%
צפון-אמריקה
3,387
21%
מערב-אירופה
3,093
19%
אפריקה (ללא ארצות ערב)
1,941
12%
מרכז ודרום אמריקה
965
6%
אסיה (ללא ארצות ערב)
419
3%
ארצות ערב
51
0%
אוקיאניה
201
1%
אחרות
166
1%
סך הכול
16,207
100%
ניתן לראות כי כ-77% מהעולים שהגיעו לישראל בשנת 2008 עלו מיבשת אירופה ומצפון-אמריקה.
על-פי נתוני המשרד לקליטת העלייה משנת 2005 ועד יולי 2009 הגיעו לישראל 1,231 עולים עד גיל 6522 שהצהירו כי הם רופאים במקצועם, כדלקמן: 23
שנה
2005
2006
2007
2008
עד יולי 2009
סך הכול
מספר רופאים עולים עד גיל 65
327
277
266
222
139
1,231
כ-39% מהרופאים הגיעו מרוסיה, 12% מארה"ב, 10% מאוקראינה, 6.5% מצרפת, 4% מאוזבקיסטן והיתר (28.5%) משאר המדינות (ראו נספח מספר 1 למסמך זה). חשוב לציין כי שיעורם של הרופאים שעלו לישראל במהלך תקופה זו מכלל העולים קטן יחסית. לדוגמה, 222 הרופאים שעלו לישראל בשנת 2008 היו פחות מ-1.5% מכלל העולים שהגיעו לישראל באותה שנה.
כאמור, לא כל הרופאים העולים נדרשים לעמוד בבחינת הרישוי. מנתוני אגף תעסוקה במשרד לקליטת העלייה, המופקד על סיוע לרופאים עולים לקראת בחינת הרישוי לעיסוק ברפואה או בתקופת ההתמחות, עולה כי בשנים 2005–2009 סייע האגף לכ-400 רופאים עולים (כשליש מהרופאים שעלו לישראל בשנים אלה).24
3.1. הרשיונות הניתנים לעיסוק ברפואה
להלן נתונים על מספר הרשיונות לעיסוק ברפואה שניתנו בכמה שנים נבחרות, לפי מקום הלימוד של מקבל הרשיון:25
שנה
מספר הרשיונות שהונפקו26
לימודים בישראל
לימודים במזרח-אירופה
לימודים במערב-אירופה
לימודים באמריקה
לימודים באסיה ובאפריקה
1948
7
2
2
3
1950
1,171
1
778
1
38
1960
364
73
195
59
21
15
1970
578
91
236
102
104
42
1980
946
298
356
159
97
34
1990
915
261
476
75
89
10
2000
898
300
470
84
40
4
2007
548
310
142
44
43
9
2008
606
310
182
57
30
26
אפשר לראות כי עם השנים קטן שיעור הרשיונות הניתנים לבוגרים שסיימו את לימודיהם בחו"ל וגדל שיעור הרשיונות הניתנים לבוגרי לימודי רפואה בישראל. לדוגמה, בשנת 2008 רק 49% מהרשיונות לעיסוק ברפואה שהונפקו בישראל הוענקו לבוגרים שסיימו את לימודיהם בחו"ל, לעומת כ-84% מהרשיונות שהוענקו לבוגרים אלה בשנת 1970.
בשנת 2008 הוענקו 296 רשיונות ברפואה לבוגרים שסיימו את לימודיהם בחו"ל, ומהם 119 ניתנו לעולים שעלו לישראל משנת 1989 ואילך ו-165 ניתנו לילידי ישראל או לאזרחים שעלו לישראל עד שנת 1989. לגבי 12 מקבלי רשיונות לא ידוע מהי ארץ הלימוד, ארץ הלידה או שנת העלייה.
כ-61% ממקבלי הרשיון שסיימו את לימודיהם בחו"ל בשנת 2008 למדו באחת ממדינות מזרח-אירופה, כ-19% מהם למדו במדינות במערב-אירופה, כ-10% – במדינות ביבשת אמריקה וכ-9% – במדינות באסיה ובאפריקה.27
3.2. רופאים עולים28
רופאים עולים הם חלק לא מבוטל מכלל הרופאים בישראל, כפי שעולה מנתוני משרד הבריאות. "רופאים עולים" היא ההגדרה לרופאים שעלו משנת 1989 ואילך, סיימו לימודי רפואה בחו"ל וקיבלו רשיון לעסוק ברפואה בישראל.
בשנת 2008 היו בישראל 11,522 רופאים עולים (כ-35% מכלל הרופאים בישראל), ומהם 9,896 רופאים שגילם עד 65 (כ-39% מכלל הרופאים עד גיל 65 בישראל). להלן שיעור הרופאים העולים עד גיל 65 לפי יבשת לידה ולפי מקום לימוד:
יבשת
מזרח-אירופה
אמריקה
אסיה ואפריקה
מערב-אירופה
שיעור הרופאים העולים עד גיל 65 לפי יבשת לידה29
84%
8.5%
3.8%
3.8%
שיעור הרופאים העולים עד גיל 65 לפי מקום לימוד30
85.5%
8.4%
1.7%
4.4%
מהטבלה עולה כי הרוב המכריע של הרופאים העולים בישראל (כ-84%) נולדו במדינות במזרח-אירופה ואף רכשו בהן את השכלתם הרפואית (כ-85%).
4. בחינת הרישוי ברפואה
הליך הבחינה: בחינת הרישוי מתקיימת בשני מועדים בשנה: בסתיו (ספטמבר-אוקטובר) ובחורף (פברואר-מרס) וניתן להיבחן בה בשפות עברית, אנגלית, ערבית, רוסית וספרדית.31 האפשרות להיבחן בבחינה זו בשפות זרות ניתנה רק בשנים האחרונות, בין השאר בעקבות פניותיה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת. לדברי משרד הבריאות, ישראל היא המדינה היחידה בעולם המאפשרת להיבחן בבחינת רישוי מקצועית ברפואה בשפות זרות.32
נבחנים שזו בחינתם הראשונה נדרשים לשלוח טופס בקשה לבחינה, בצירוף המסמכים הדרושים,33 ללשכת הבריאות המחוזית או הנפתית הקרובה למקום מגוריהם. לכל מבקש נפתח תיק, המכיל את בקשתו ואת המסמכים שצירף, ותיק זה מועבר לטיפול האגף לרישוי מקצועות רפואיים במשרד הבריאות. אם האגף לרישוי מקצועות רפואיים במשרד הבריאות קובע, על סמך הבקשה והמסמכים שצורפו, כי המבקש זכאי לגשת לבחינה, הוא יעביר לוועדת הבחינה34 בהסתדרות הרפואית הודעה על כך. ועדת הבחינה היא המופקדת על ביצוע הבחינות והיא שתזמן את המבקש לבחינה. מועמדים שמבקשים להיבחן בחינה חוזרת (דהיינו נכשלו בבחינה הקודמת) יקבלו הזמנה לבחינה ישירות לביתם בלי שיידרשו להגיש בקשה להיבחן. מועמד שזומן לבחינה נדרש למלא טופס הרשמה לבחינה ולשלם אגרה, שכיום סכומה הוא 503 ש"ח.35 נציין שאין הגבלה של מספר הפעמים שבהן אפשר להיבחן בבחינה זו, ולמעשה מועמד יכול להיבחן בה בכל חצי שנה, כמה פעמים שיבחר.36
אופי הבחינה: בחינת הרישוי עוסקת בחמשת המקצועות הקליניים האלה: פסיכיאטריה, פנימית, כירורגיה, ילדים, יילוד וגינקולוגיה37 והיא נמשכת ארבע שעות וחצי (נטו).38 באתר האינטרנט של ההסתדרות הרפואית בישראל, שבו נמסר מידע על בחינת הרישוי, מפורסמת רשימת הספרות המומלצת בכל אחד מנושאי הבחינה ורשימה זו גם נשלחת לכל נבחן שזוהי בחינתו הראשונה. בבחינה 220 שאלות רבות-ברירה (מבחן אמריקני). הציונים הניתנים בבחינה זו הם "עובר" או "נכשל". ציון עובר בבחינה הוא 60,39 דהיינו על הנבחן לענות נכונה לכל הפחות על 132 שאלות. הודעה על תוצאות הבחינה מפורסמת באתר האינטרנט של ההסתדרות הרפואית תוך 60 יום מקיום ישיבת ועדת הבחינה על תוצאות הבחינה, והודעה רשמית על התוצאות נשלחת גם לבית הנבחן.40
קורסי הכנה לבחינה: רופאים עולים או תושבים חוזרים רשאים להשתתף בקורסי הכנה לבחינה.41 בבית-החולים "קפלן" ברחובות נערך קורס לעולים חדשים במימון המשרד לקליטת העלייה, ובבית-החולים "השרון" (המרכז הרפואי "רבין") בפתח-תקווה נערך קורס עבור תושבים חוזרים. קורס זה נמשך כשישה חודשים והוא מתחיל כחצי שנה לפני בחינת הרישוי. אם המשתתף עומד בדרישות האקדמיות בקורס ההכנה, ובכלל זה בחינת סיכום במתכונת בחינת הרישוי (להלן: בחינת המגן), הוא מקבל ציון מגן. ציון מגן של 70 ומעלה מקנה לנבחן 10 נקודות בונוס לציונו בבחינה הממשלתית, דהיינו משתתפי קורסים אלה שיש להם ציון בונוס זקוקים לציון 50 בבחינת הרישוי כדי לעמוד בה בהצלחה. מ-6 באוקטובר 2008 אפשר להשתמש בבונוס זה לא רק במועד הבחינה הראשון הסמוך למועד סיום הקורס, אלא גם פעמיים נוספות, בתקופה של שנתיים מסיום קורס ההכנה (להרחבה ראו סעיף 6 במסמך).42
ערעור על תוצאות הבחינה: נבחנים שציונם 54 ומטה אינם יכולים לערער על הבחינה אלא רק לעיין בה, אולם נבחנים שציונם בבחינה 55–59 זכאים להגיש ערעור על תוצאותיה. ההרשמה לערעור תיעשה תוך 10 ימים ממועד פרסום התוצאות באתר האינטרנט של ההסתדרות הרפואית או תוך פרק זמן אחר, שתקבע ועדת הבחינה. הערעור הוא במהלך כ-8 שבועות ממועד פרסום תוצאות הבחינה והנבחן מקבל הודעה על המועד המדויק.43
בשלב הערעור הנבחן מקבל את שאלון הבחינה בשפה שבה נבחן, טופס מחשב עם התשובות הרשמיות של ועדת הבחינה וטופס ריכוז תשובותיו. הנבחן אינו מקבל את טופס הבחינה ואינו רשאי להעתיק את השאלות עצמן, אלא לרשום לעצמו הערות שיאפשרו לו לגבש בביתו כתב ערעור על הבחינה. הליך זה אורך כשעתיים ובו נוכח רק הנבחן.44
הנבחן רשאי להגיש כתב ערעור על תוצאת הבחינה תוך 10 ימים ממועד הליך הערעור, ועליו לתמוך את ערעורו ברשימת מקורות עבור כל שאלה שעליה הוא מערער. הוועדה בוחנת את כתב הערעור ומשיבה לנבחן בכתב. כל שינוי שמתקבל על-ידי ועדת הבחינה חל על כלל הנבחנים בבחינה גם אם לא ערערו על הציון שניתן להם.45
5. נתונים על עמידה בבחינת הרישוי
להלן נציג את מספר הנבחנים וכן את מספר העוברים והנכשלים בבחינות הרישוי שנערכו בשנים 1999–2009:46
שנה
סך הכול נבחנים בבחינה לקראת סטאז'
עברו
נכשלו
סך הכול נבחנים בבחינת הרישוי
עברו
נכשלו
1999
987
255
732
1,007
225
782
26%
74%
22%
78%
2000
1,001
200
801
1,069
236
833
20%
80%
22%
78%
2001
972
205
767
1,034
261
773
21%
79%
25%
75%
2002
979
160
819
874
161
713
16%
84%
18%
82%
2003
943
198
745
694
160
534
21%
79%
23%
77%
2004
899
170
729
543
88
455
19%
81%
16%
84%
2005
954
193
761
471
70
401
20%
80%
15%
85%
2006
952
162
790
438
24
414
17%
83%
5%
95%
2007
1,048
267
781
387
55
332
25%
75%
14%
86%
2008
1,017
253
764
337
50
287
25%
75%
15%
85%
200947
1,085
290
795
380
58
322
27%
73%
15%
85%
מהטבלה אפשר ללמוד כי בשנים 1999–2009 שיעור הנבחנים שעמדו בהצלחה בבחינה לקראת סטאז' היה 16%–27%, ושיעור העומדים בהצלחה בבחינת הרישוי היה 5%–25%. בשלוש השנים האחרונות, דהיינו בשנים 2007–2009, כרבע מהנבחנים בבחינה לקראת סטאז' עברו את הבחינה, ואילו בבחינת הרישוי שיעור ההצלחה בשנים אלה היה כ-15%.
מדובר בשיעורי הצלחה נמוכים, אולם קשה מאוד להסיק מהם מסקנות כלשהן. יש לזכור כי לבחינות אלה ניגשים עולים חדשים בעלי ניסיון ברפואה, עולים שרק סיימו את לימודיהם בחו"ל וכן ישראלים שלמדו רפואה במדינות שונות בחו"ל ושבו לישראל. בנתוני משרד הבריאות אין הבחנה בין נבחנים אלה. על כך יש להוסיף את העובדה שאין מגבלה על מספר הבחינות שאפשר לגשת אליהן וכי ישנם נבחנים רבים הניגשים לבחינה זו פעמים רבות בשל כישלונם.
פנינו למשרד הבריאות בשאלה אם יש בידיו נתונים על מספר העולים הניגשים לבחינה בכל שנה ועל שיעורי ההצלחה שלהם בבחינה זו. משרד הבריאות השיב לפנייתנו כי "אין אנו יודעים בהכרח מי מהנבחנים הוא עולה חדש, מי תושב ותיק ומי הוא תושב חוזר, ולפיכך לא ניתן לבצע חתך של הצלחה/כישלון בבחינה לעולים חדשים מול ותיקים".48
אולם, לטעמנו בידי משרד הבריאות יש תשתית נתונים שבאמצעותה הוא יכול לספק מידע זה. ב"שאלון לעובדים מקצועיים בתחום הבריאות", שאלון שכל מי שמבקש להיבחן בבחינה נדרש למלא ולהעביר לאגף לרישוי מקצועות בריאות במשרד הבריאות, על המבקש לציין אם הוא עולה חדש, למסור את מספר תעודת העולה שברשותו וכן לציין את ארץ העלייה ואת תאריך העלייה.49 נוסף על כך, בטופס הבקשה להיבחן בבחינת הרישוי, שמועבר אף הוא לאגף לרישוי מקצועות רפואיים במשרד הבריאות, המבקש נדרש לציין את תאריך העלייה שלו, ובתחתית הטופס כתובה הערה שלפיה בכל הנוגע לעולים חדשים העתק טופס זה מועבר למחלקת התעסוקה במשרד הקליטה.50 דהיינו, בידי משרד הבריאות יש נתונים שבאמצעותם הוא יכול לערוך פילוח של מספר העולים הניגשים לבחינה זו מדי שנה בשנה, ועל בסיס זה לחשב את שיעורי ההצלחה שלהם בבחינה זו.
הצגנו טענה זו בפני משרד הבריאות והוא השיב כי לא כל העולים מציינים את היותם עולים בטופס הרישום וכי יש עולים הניגשים לבחינה כשהם במעמד תייר ויש הניגשים לבחינה שנים רבות לאחר שעלו ארצה. ד"ר אמיר שנון, מנהל האגף לרישוי מקצועות רפואיים במשרד הבריאות, הוסיף במכתבו כי "אף שמידע זה קיים (חלקית) בטופסי הרישום, מהמועצה המדעית נמסר לי כי רק בשנים האחרונות הם עדכנו מידע זה במחשבים שלהם. כיוון שכך המידע שיתקבל מכל חתך של הצלחה/כישלון בבחינה שנבצע בהקשר זה יהיה לוקה בחסר".51
6. קורסי ההכנה לבחינת הרישוי
כאמור, בישראל מוצעים שני קורסי הכנה לבחינת הרישוי: קורס המיועד לעולים חדשים מתקיים במרכז הרפואי "קפלן" ברחובות, וקורס המיועד לתושבים חוזרים מתקיים בבית-החולים "השרון" בפתח-תקווה. הלימודים בקורסים אלה מתקיימים חמישה ימים בשבוע, כשבע שעות ביום, ולעתים אף יותר מזה, במשך כחצי שנה. להלן נציג את שני קורסי ההכנה.
6.1. קורס ההכנה לבחינת הרישוי המיועד לעולים חדשים
המשרד לקליטת העלייה מפעיל קורס הכנה לבחינת הרישוי לעולים חדשים במרכז הרפואי "קפלן" ברחובות, בשיתוף האוניברסיטה העברית בירושלים. קורס זה מתקיים פעמיים בשנה, ובכל קורס כ-25 משתתפים. עולים חדשים שמשרד הבריאות קבע שהם זכאים לגשת לבחינת הרישוי, עמדו במבחן בקיאות בשפה העברית ונמצאו זכאים לכך בידי המשרד לקליטת העלייה, מופנים לקורס זה.52
רופאים עולים חדשים מקבלים מהמשרד לקליטת העלייה סיוע בשיפור ידיעותיהם בשפה העברית לקראת השתתפותם בקורס ההכנה. לאחר השתתפות בלימודי עברית באולפן במשך חמישה חודשים, הרופא העולה מופנה ללימודים במשך שלושה חודשים באולפן עברית מתקדמת למקצועות פארא-רפואיים.53 לאחר מכן הוא משתתף בקורס טרמינולוגיה רפואית, הנמשך כחודש וחצי, שהוא השלב הראשון בקורס ההכנה לבחינה. למעשה, מדובר בהכשרה של ארבעה חודשים וחצי בעברית למקצועות רפואיים, ואם מביאים בחשבון את תקופת הלימוד באולפן לעברית (חמישה חודשים) מדובר בהכשרה של כעשרה חודשים. העולים החדשים אינם נדרשים לשלם בגין ההשתתפות בקורס זה והוא ממומן בידי המשרד לקליטת העלייה. עלותו למשרד: כ-525,000 ש"ח.54
נציין כי במהלך כתיבת מסמך זה פנה מרכז המחקר והמידע של הכנסת כמה וכמה פעמים למנהלי קורס ההכנה לבחינות הרישוי לעולים חדשים במרכז הרפואי "קפלן" ברחובות בבקשה לקבל נתונים על קורס זה, אולם חרף פניותינו החוזרות ונשנות סירבו מנהלי קורס זה להעביר את המידע המבוקש. רק לאחר דרישתה המפורשת של חה"כ ליה שמטוב, יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת, לקבל מידע זה וכן פניותינו ופניית הוועדה אל משרד לקליטת העלייה, המופקד על קורס זה, התקבל המידע המבוקש.
בטבלה שלהלן נציג את מספר המשתתפים בקורסי ההכנה לבחינה בבית-החולים "קפלן" ברחובות בשנים 2005–2009, וכן נתונים על מספר הזכאים לציון מגן, מספר הנבחנים שעברו את הבחינה במועד הראשון הסמוך לסיום קורס ההכנה ומספר הנבחנים שעברו את הבחינה במועדים מאוחרים יותר. כאמור, קורס ההכנה נערך כחצי שנה לפני מועד הבחינה והנתונים המוצגים ליד כל מועד בחינה מתייחסים לקורס שנערך לפני מועד זה. יש לציין כי רק באוקטובר 2008 ניתנה האפשרות שהוזכרה לעיל, להיעזר בציון הבונוס שמקנה בחינת המגן לא רק במועד הבחינה הראשון הסמוך למועד סיום הקורס, אלא פעמיים נוספות בתקופה של שנתיים מסיום קורס ההכנה.
מועד בחינה
מספר משתתפים בקורס55
מספר המשתתפים שניגשו לבחינת המגן
מספר זכאים לציון מגן ושיעורם מכלל המשתתפים בקורס
מספר זכאים לציון מגן ושיעורם מכלל המשתתפים שניגשו לבחינת מגן
מספר נבחנים שעברו את הבחינה בפעם הראשונה56
מספר נבחנים שעברו את הבחינה בהמשך ללא ציון מגן57
יולי
2005
27
26
19
19
14
4
70%
73%
52%
15%
ינואר
2006
39
34
21
21
17
2
54%
62%
44%
5%
אוגוסט
2006
25
22
16
16
12
3
64%
73%
48%
12%
פברואר 2007
26
25
16
16
13
2
62%
64%
50%
8%
אוגוסט
2007
21
15
9
9
7
1
43%
60%
33%
5%
פברואר 2008
26
22
16
16
12
2
62%
73%
46%
8%
אוגוסט
2008
18
16
13
13
10
2
72%
81%
56%
11%
פברואר 2009
17
17
10
10
8
1
59%
59%
47%
6%
ספטמבר 2009
2658
16
10
10
7
-
38%
56%
27%
-
כפי שעולה מהנתונים, שיעור הזכאים לציון מגן מקרב כלל המשתתפים בקורס הוא 38%–72%, ושיעור הזכאים לציון מגן מכלל המשתתפים שניגשו לבחינת המגן הוא 56%–81%. אשר לשיעור ההצלחה של משתתפי הקורס במועד הבחינה הראשון הסמוך למועד סיום הקורס, שיעור זה נע בין 27% מהמשתתפים בקורס ל-56%. בצירוף שיעור הנבחנים שעמדו בבחינה בפעם השנייה או השלישית שניגשו אליה (דהיינו, כחצי שנה או שנה לאחר קורס ההכנה), שיעור ההצלחה בבחינת הרישוי במועדים יולי 2005 עד פברואר 2009 הוא בין 38% מהמשתתפים בקורס ל-67% מהמשתתפים.
6.2. קורס ההכנה לבחינת הרישוי המיועד לתושבים חוזרים
קורס ההכנה לבחינת הרישוי לתושבים חוזרים מתקיים בבית-החולים "השרון" בפתח-תקווה, בשיתוף אוניברסיטת תל-אביב. קורס זה נערך פעמיים בשנה ומספר המשתתפים בכל קורס הוא 40–60 איש. בקורס הכנה זה יכול להשתתף כל מי שסיים לימודי רפואה בחו"ל ומשרד הבריאות אישר שהוא זכאי לגשת לבחינת הרישוי. ההשתתפות בקורס כרוכה בתשלום סכום של כ-7,700 ש"ח.59
להלן נציג נתונים על הצלחת משתתפי קורס ההכנה לבחינת הרישוי הנערך בבית-החולים "השרון" בפתח-תקווה:60
מועד הבחינה
מספר משתתפים בקורס
מספר משתתפי הקורס שניגשו לבחינה
מספר הנבחנים הזכאים לציון מגן מכלל משתתפי הקורס
מספר הנבחנים שעברו את הבחינה61
מספר הנבחנים שעברו את הבחינה בעזרת ציון מגן
פברואר 2005
40
40
38
32
5
95%
80%
16%
יולי 2005
22
22
22
15
4
100%
68%
27%
ספטמבר 2006
40
40
37
22
10
93%
55%
45%
פברואר 2007
56
56
54
45
16
96%
80%
36%
אוגוסט 2007
45
45
45
32
10
100%
71%
31%
פברואר 2008
57
56
56
47
12
98%
84%62
25%
אוקטובר 2008
37
37
37
21
8
100%
57%
38%
פברואר 2009
57
57
57
36
17
100%
63%
47%
כפי שניתן לראות מהנתונים, שיעור ההצלחה בבחינה של משתתפי הקורס משתנה, ונע בין 55% מהמשתתפים בקורס ל-82%. שיעור המשתתפים שציון המגן שקיבלו בקורס זיכה אותם ב-10 נקודות בונוס בבחינה גבוה מאוד: 92%–100% מהמשתתפים בקורס. שיעור המשתתפים בקורס שציון המגן הוא שסייע להם לעמוד בהצלחה בבחינה אינו מבוטל, ולמעט שיעור נמוך של 16% במועד פברואר 2005, שיעור זה נע בין רבע לכמעט מחצית מהנבחנים שעברו את הבחינה.
*
שני קורסי ההכנה לבחינה שהוצגו לעיל שונים זה מזה לא רק בגורמים המפעילים אותם, אלא בעיקר בקהל היעד שלהם. כאמור, האחד מיועד לתושבים חוזרים השבים לישראל מייד לאחר לימודיהם בחו"ל והאחר מיועד לעולים חדשים שסיימו את לימודיהם לפני שנים רבות ואף עסקו במקצוע זה במדינותיהם, והם נדרשים ללמוד את השפה העברית ולהשתתף בקורס מקצועי זה. להלן נציג השוואה כללית של מספר המשתתפים הממוצע בקורסים אלה, של שיעור המשתתפים הזכאים לציון מגן מכלל ממשתתפי הקורסים וכן של שיעור הנבחנים שעברו את הבחינה מכלל המשתתפים בקורסים בשנים 2005–2009:
קורס הכנה לתושבים חוזרים בבית-החולים "השרון"
קורס הכנה לעולים חדשים בבית-החולים "קפלן"
מספר משתתפים בקורס (ממוצע)
44
25
שיעור המשתתפים הזכאים לציון מגן מכלל ממשתתפי הקורס (ממוצע)
98%
61%
שיעור הנבחנים שעברו את הבחינה מכלל המשתתפים בקורס (ממוצע)
70%
45% עברו את הבחינה במועד שנערך מייד לאחר הקורס
53% עברו את הבחינה במועד שנערך מייד לאחר הקורס או במועד מאוחר יותר
7. סוגיות הנוגעות לבחינת הרישוי
בפרק זה נציג כמה סוגיות מרכזיות הנוגעות לבחינת הרישוי, כפי שהן עולות ממכתבים ומפניות שהופנו במהלך השנים לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת, בין השאר על-ידי התאחדות עולי אמריקה הלטינית, ספרד ופורטוגל בישראל, וכן משיחות שקיימנו עם גורמים שונים במהלך כתיבת מסמך זה. להלן נציג את הטענות המרכזיות שהועלו בפנינו וכן את תגובת הגורמים הנוגעים בדבר על טענות אלה.
7.1. הפטור מבחינת הרישוי הניתן לבוגרי לימודי רפואה במדינות מסוימות
כאמור, בתקנות הרופאים (תנאים למתן פטור מחובת בחינה), התשמ"ח–1988, נקבע כי מי שרכש את השכלתו הרפואית במדינה שהמועצה המדעית מכירה בתוארי המומחה המוענקים בה ללא בחינות התמחות, פטור מחובת בחינת רישוי.63 המדינות שהמועצה המדעית מכירה בתוארי המומחה המוענקים בהן ללא בחינות התמחות הן ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, ניו-זילנד, צרפת, בריטניה ודרום-אפריקה, ועל כן בוגרי לימודי רפואה במדינות אלה פטורים מחובת בחינת רישוי.64
חשוב לשים לב לכך שהמועצה המדעית הכירה ברמת ההתמחות במדינות אלה ולא ברמת ההוראה או ההכשרה בבתי-הספר לרפואה בהן. פרופ' אריה לינדנר, יו"ר המועצה המדעית בהסתדרות הרפואית, המופקדת על מערך ההתמחות של הרופאים בישראל, סבור שיש קשר הדוק בין רמת ההכשרה הבסיסית במדינה מסוימת לבין רמת ההתמחות באותה מדינה, כך שמדינה שרמת ההתמחות בה גבוהה – סביר כי רמת ההוראה וההכשרה הבסיסית בה גבוהה אף היא.65
השאלות העולות בהקשר זה הן אם נכון לקבוע פטור גורף מחובת בחינת רישוי לבוגרי לימודי רפואה במדינות מסוימות. האם ההנחות שבבסיס מתן הפטור למומחים ממדינה מסוימת עדיין עומדות במבחן המציאות, ולא חלו שינויים כלשהם ברמת ההתמחות הקיימת במדינות האלה? האם כל בוגרי לימודי הרפואה במדינות הפטורות אכן עולים ברמתם המקצועית על בוגרי לימודי הרפואה במדינות שבהן הלומדים אינם זוכים לפטור גורף?
ד"ר אמיר שנון, מנהל האגף לרישוי מקצועות בריאות במשרד הבריאות, סבור שיש לבטל את הפטור הגורף מבחינת הרישוי שניתן לבוגרי לימודי רפואה במדינות מסוימות. לדבריו אי-אפשר להעריך את איכות ההתמחות במדינות שונות לאורך זמן, ועל כן אי-אפשר להעריך את רמת ההוראה וההכשרה הבסיסית במדינות אלה. לדבריו, המצב כיום אינו שוויוני, ויש להביא לכך שכל בוגרי לימודי הרפואה בחו"ל ייבחנו בבחינת הרישוי, ללא הבחנה בין המדינות.66
פרופ' אריה לינדנר, יו"ר המועצה המדעית, מכיר בצורך לתת את הדעת לשינויים אפשריים ברמת ההתמחות במדינות השונות, ולאפשרות שההנחה שהובילה למתן פטור מבחינות התמחות לרופאים ממדינה מסוימת בעבר אינה עומדת כיום במבחן המציאות. נוסף על כך, ייתכן שבמדינות שבעבר רמת ההתמחות בהן לא נחשבה טובה השתפרה רמת ההתמחות זו עם השנים והיא אף עולה על הרמה הקיימת בכמה מהמדינות הכלולות ברשימת הפטור.67 נציין כי נושא הפטור מבחינות ההתמחות נדון כמה פעמים בעבר במועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית, והמועצה אף החליטה על ביטול הפטור הגורף הניתן לבוגרי לימודי הרפואה במדינות שונות מבחינות ההתמחות, אך החלטה זו לא יושמה. בשנה האחרונה דנה בנושא זה ועדה נוספת של המועצה המדעית והמליצה אף היא על ביטול הפטור הגורף הקיים כיום. נושא זה עדיין נבחן במועצה המדעית.68
בניגוד לעמדה שיש לבטל את הפטור הגורף מבחינת הרישוי הניתן לבוגרי לימודי רפואה במדינות מסוימות, יש הסבורים שאפשר להרחיב את הפטור דווקא, ולקבוע מדינות נוספות שהלומדים בהן יזכו לפטור מבחינת הרישוי. לדוגמה, פרופ' חיים דורון, כיום יו"ר חבר הנאמנים של המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות ומי שפעל וסייע בשנות ה-50 להעלאתם של מאות רופאים מדרום-אמריקה, סבור כי המצב כיום, למעשה משמעו אפלייה של עולים ממדינות מסוימות. לדבריו, בורות וחוסר ידע בנוגע לאיכות ההוראה במדינות שונות בדרום-אמריקה, ובעיקר בארגנטינה, היא שהובילה לאפליית בוגרי לימודי הרפואה ממדינות אלה וליצירת תחושות אפלייה קשות בקרבם.69
פרופ' דורון וכן ד"ר מנואל כץ, מנהל מחלקת אם וילד במחוז דרום במשרד הבריאות,70 שניהם בוגרי לימודי רפואה באוניברסיטת בואנוס-איירס שעלו לישראל לפני שנים רבות, התייחסו בעיקר לבוגרי לימודי רפואה במדינות דרום-אמריקה. לדבריהם, על משרד הבריאות ועל המועצה המדעית לבדוק את רמת הלימודים בכמה מוסדות לימוד במדינות אלה, ועל-פי בדיקה זו לאפשר לבוגרי מוסדות אלה פטור מבחינת הרישוי. פרופ' דורון אף סבור שיש להקים ועדה רפואית ציבורית, שישתתפו בה משרד הבריאות והמועצה המדעית, כדי שזו תבחן את רמת ההוראה בבתי-ספר מסוימים לרפואה במדינות אלה.71
משרד הבריאות השיב על טענות אלה כי לישראל עולים רופאים שסיימו את לימודי הרפואה במאות בתי-ספר לרפואה בכל רחבי העולם, ואי-אפשר לבדוק את לימודי הרפואה בכל המוסדות האלה. לדברי המשרד, אין מדינה בעולם שעושה כן.72
למעשה, במצב הנוכחי יש פרדוקס מסוים: בחינת הרישוי לבוגרי לימודי רפואה בחו"ל נקבעה כיוון שביכולתו של משרד הבריאות לפקח על איכות ההוראה וההכשרה הרפואית בישראל ולהעריך את טיבן, אך אין לו יכולת כזאת בנוגע לאיכות ההוראה וההכשרה הרפואית במדינות השונות. על כן קבע המחוקק שיש צורך במבחן רישוי, לשם הערכת רמתם המקצועית של המבקשים לעסוק ברפואה בישראל. אולם הפטור מבחינת הרישוי הניתן לבוגרי לימודי רפואה ממדינות מסוימות מבוסס על ההנחה שמשרד הבריאות והמועצה המדעית מסוגלים להעריך את רמת ההתמחות במדינות אלה, ומכאן גם את רמת ההוראה וההכשרה בהן, ועל כן אין צורך בבחינת רישוי. אם כך, למה לא לבחון את רמת ההתמחות במדינות נוספות ואם היא מספקת, לפטור את מי שלמדו במדינות אלה מבחינת הרישוי? מנגד, אם אין למשרד הבריאות ולמועצה המדעית היכולת להעריך את רמת ההתמחות במדינות אחרות לאורך זמן, מדוע לא לבטל את הפטור הגורף למי שלמדו במדינות מסוימות, הניתן כיום?
7.2. תוכן הבחינה
בפנינו הועלו טענות כי בחינת הרישוי במתכונתה הנוכחית אינה כלי הולם להערכת רמת ההשכלה הרפואית וההכשרה של הנבחנים וכי מדובר בבחינה קשה מאוד, שנועדה לצמצם את מספר הרופאים שיעמדו בה בהצלחה. עוד נטען כי אין כל היגיון לדרוש מקרדיולוג בעל ניסיון של עשר שנים במקצועו לעמוד בהצלחה בבחינה שבה נושאים כגון פסיכיאטריה. לא פעם הועלתה בפנינו הטענה כי אם סטודנטים לרפואה בישראל, ועל אחת כמה וכמה רופאים בכירים בעלי שם בתחומם, היו נדרשים כיום לעמוד בבחינה זו, ספק אם היו עומדים בה בהצלחה.73
יש לציין כי טענות מעין אלה נשמעות פעמים רבות על תהליכי רישוי שונים, ובכלל זה בחינות לשכת עורכי הדין בישראל. העלינו טענות אלה בפני משרד הבריאות וזה השיב כי "אין מדד טוב ואמין יותר לבחינת ידע מקצועי מאשר בחינה המתקיימת במתכונת שבה מתקיימת בחינת הרישוי הממשלתית ברפואה". אשר לטענה כי אין היגיון לדרוש מקרדיולוג בעל ניסיון של עשר שנים במקצועו לעמוד בהצלחה בבחינה הכוללת נושאים כגון פסיכיאטריה השיב משרד הבריאות כי מטרת הבחינה היא לבדוק את רמת הידע ברפואה כללית, שכן הרשיון לעיסוק ברפואה בישראל מאפשר לבעליו לעסוק בכל תחומי הרפואה ואינו מוגבל לקרדיולוגיה או לכל תחום רפואי אחר.74
נציין כי באוגוסט 2008 התייחס לטענות אלו מנכ"ל משרד הבריאות דאז, פרופ' אבי ישראלי, במכתב תשובה שכתב לחה"כ מיכאל נודלמן, יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות דאז. לדברי פרופ' ישראלי, "משרד הבריאות אינו מערים קשיים על העולים, ההיפך הוא הנכון. אם בחינת הרישוי עצמה היא הקושי שאליו אתה מתייחס, אדגיש שוב כי הבחינה מתקיימת על-פי חוק ומטרתה להגן על בריאות הציבור. לצערנו, תמיד יהיו רופאים שרמת הידע שלהם אינה מספקת והם לא יעמדו בבחינות בהצלחה. טובת הציבור מחייבת כי רופאים אלה לא יעסקו ברפואה בישראל, מתוך דאגה לבריאות הציבור בישראל....".75
7.3. רשימת הספרות המומלצת לבחינה
בעבר לא צורפה רשימת ספרות מומלצת לבחינה, כך שלנבחנים לא היתה הנחיה ברורה בנושא זה. בעקבות פעילות של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת בנושא זה וכן בעקבות פנייה של נבחנים לבתי-המשפט,76 משנת 200877 ואילך נשלחת לכל נבחן שנרשם לראשונה לבחינה רשימת הספרות המומלצת לקראת הבחינה, מבלי שיבקש זאת, ורשימה זו מפורסמת גם באתר האינטרנט של ההסתדרות הרפואית. להלן רשימת הספרות כפי שהיא מפורסמת באתר האינטרנט של ההסתדרות הרפואית בישראל: 78
פסיכיאטריה –
Kaplan & Sadock's Comprehensive Textbook of Psychiatry, 7th edition
פנימית –
Harrison, 17th edition
Cecil, 22th edition
כירורגיה –
Sabiton, 17th edition
Schwartz, 8th edition
ילדים –
Nelson Textbook of Pediatric, 18th edition
יילוד וגינקולוגיה –
Williams Obstetrics Century Crofts, 22th edition
Novak Textbook of Gynecology, Publ. Williams & Wilkins, 14th edition
לדברי נבחנים שפנו לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת וכן לטענת נבחנים שעמם שוחחנו במהלך כתיבת מסמך זה, קשה מאוד להבין מרשימה זו מהו החומר שיש ללמוד לקראת הבחינה, שכן הרשימה כללית והיא אינה מפורטת דייה. הגורמים שעמם שוחחנו סבורים שיש לפרסם רשימת מקורות מפורטת יותר, כמקובל בבחינות האוניברסיטאיות הארציות לתלמידי רפואה בישראל.79
לקראת הבחינות הארציות של סטודנטים לרפואה בישראל פרסם איגוד דיקני הפקולטות לרפואה בישראל סילבוס בכל אחד מנושאי הבחינה. לדוגמה בתחום הרפואה הפנימית יש סילבוס בן 33 עמודים, שכותרתו "סילבוס לבחינה הכוללנית ברפואה בנושאים רפואה פנימית ורפואת ילדים", ובו פירוט של הנושאים שעל הבוגר לדעת בתחום זה לקראת הבחינה.80
הן משרד הבריאות והן פרופ' הרברט פרוינד, יו"ר ועדת הבחינה לקראת סטאז' ורישוי רופאים, השיבו על פנייתנו בנושא זה כי ועדת הבחינות מציעה, בכל אחד מהמקצועות בבחינה, ספר אחד או שניים שהם ספרי הלימוד המרכזיים בכל העולם המערבי ובבתי-הספר לרפואה בישראל. לדברי משרד הבריאות, המבקש לעסוק ברפואה בישראל נדרש להיות בעל ידע מספק בכל תחומי הרפואה ולא בפרקים מסוימים בה, כך שעליו לגלות שליטה בכל הנושאים הנדונים בספרים המומלצים האלה.81 פרופ' פרוינד הוסיף על כך כי הסילבוס שמפרסם איגוד דיקני הפקולטות לרפואה בישראל הוא סילבוס לנושאי הלימוד בקורסים הנלמדים בפקולטה לרפואה שבהם נבחנים הסטודנטים בבחינות הארציות.82 ואולם, משם הסילבוס, "סילבוס לבחינה הכוללנית ברפואה בנושאים רפואה פנימית ורפואת ילדים", אפשר להתרשם כי הוא מיועד לבחינה הארצית ברפואה.
עמדת משרד הבריאות וועדת הבחינה שעל הנבחן להיות בעל ידע מספיק בכל תחומי הרפואה הכלולים בבחינה היא עמדה ברורה ומובנת, אולם נשאלת השאלה מדוע לא לשקול את הפצת סילבוסים אלה גם לנבחנים בבחינת הרישוי, אם סילבוסים אלה קיימים באוניברסיטאות בישראל זה שנים רבות והנבחנים בבחינת הרישוי סבורים כי יש בכך לסייע להם בתקופת הלימוד לבחינה. מדובר ברשימת נושאים שתשמש אמצעי מנחה בלבד, ואין בהעברת הסילבוסים לנבחנים מחויבות כלשהי אשר לחומר שייכלל בבחינה.
7.4. קורס ההכנה לבחינה
אחת הטענות שהועלתה בפנינו היא שקורסי ההכנה לבחינה אינם מסייעים להתכונן לבחינה כראוי, שכן הם עוסקים בלימוד החומר המקצועי ואינם שמים די דגש בהתמודדות עם בחינה אמריקנית, שאינה מוכרת לחלק מהמשתתפים, וכן אינם מאפשרים תרגול מספיק, הדרוש להתמודדות עם בחינה זו.
הן מנהלי הקורסים והן משרדי הבריאות וקליטת העלייה דוחים טענות אלה וסבורים כי הקורסים מספקים הכשרה טובה מאוד למשתתפים בהם. לדבריהם, הקורס עוסק בכל חמשת הנושאים שבהם הבחינה מתמקדת, ובסיום כל נושא נערך תרגול באמצעות מבחן אמריקני. בסיום הקורס נבחנים המשתתפים על כל החומר הנלמד באמצעות מבחן במתכונת מבחן הרישוי. הגורמים השונים הדגישו בפנינו כי רק כשליש מהקורס מוקדש להרצאות וכשני שלישים ממנו מיועדים לתרגול. משרד הבריאות סבור כי הקורס מסייע רבות לרענון החומר ומהווה הכנה טובה לבחינה. לדבריו השיעור הגבוה של בוגרי הקורס העומדים בהצלחה בבחינות מלמד כי אין בטענות אלה ממש. לדברי המשרד, הוא רואה חשיבות רבה בהשתתפות בקורס זה וממליץ לכל נבחן להשתתף בו.83 תשובה זו של משרד הבריאות נסמכה על שיעורי ההצלחה של בוגרי קורס ההכנה לתושבים חוזרים, הנערך בבית-החולים "השרון", שצורפו למכתב של המשרד; המשרד ציין בתשובתו כי "ככל הידוע לנו, אחוז העומדים בהצלחה מקרב בוגרי הקורס המתקיים בבית-החולים 'קפלן' דומה", אך הבהיר שאין בידיו נתונים על קורס זה.84 אולם מהנתונים שהוצגו במסמך זה עולה כי שיעור ההצלחה בבחינת הרישוי של בוגרי קורס ההכנה לבחינה לעולים חדשים נמוך יותר. כאמור, שיעור ההצלחה בבחינה של בוגרי קורס ההכנה לתושבים חוזרים הוא 55%–82%, ואילו שיעור ההצלחה של בוגרי קורס ההכנה לבחינה לעולים חדשים הוא 27%–67% (אם כוללים בחישוב את המשתתפים שעברו את הבחינה שלא במועד הראשון הסמוך לסיום קורס ההכנה).
שתי בעיות נוספות הועלו בהקשר של קורסי ההכנה לבחינה. ראשית, בחינת המגן בקורס נערכת בשפות עברית, אנגלית ורוסית ולא בשפות אחרות שבהן נערכת בחינת הרישוי (ספרדית וערבית). משתתף המתקשה להיבחן בעברית או באנגלית, תהיה לכך השלכה ישירה על הצלחתו בבחינה. מנהלי קורסי ההכנה שעמם שוחחנו העלו בפנינו את הקושי לתרגם בחינה זו לשפות נוספות וטענו כי נעשים מאמצים שונים לסייע לסטודנטים אלה, כגון תרגום לשפה נוספת אם יש לפחות שבעה נבחנים המבקשים להיבחן בשפה זו או ליווי הנבחן באמצעות רופא דובר השפה, שמסייע לו במהלך הבחינה בתרגום השאלות שהוא מתקשה בהן, ולשם כך מקבל הנבחן תוספת זמן של שעה בבחינה.85
שנית, האפשרות להיבחן בבחינת המגן בקורס ההכנה לבחינה היא חד-פעמית. דהיינו, אפשר להיבחן בבחינת המגן פעם אחת בלבד ולעומת זאת אפשר להיבחן אין-סוף פעמים בבחינת הרישוי הממשלתית. ד"ר עליזה זיידמן, מנהלת קורס רישוי רופאים תושבים חוזרים בבית-החולים "השרון" בפתח-תקווה, סבורה כי יש לשקול קביעה של מועד ב' בבחינת המגן, משום שבמקרים מסוימים, בשל נסיבות אישיות, תוצאות בחינת המגן אינן משקפות בהכרח את רמת הידע של הנבחן.86 פרופ' יעקב גינדין, מנהל קורס רישוי רופאים עולים חדשים במרכז הרפואי "קפלן" ברחובות, ציין את התרומה המורלית של רעיון זה לנבחנים הנתונים בלחצים פסיכולוגיים קשים.87
מנגד, פרופ' אורי לוינסקי, יו"ר ועדת הבחינות ברפואה פנימית ואחראי מטעם אוניברסיטת תל-אביב על בחינת המגן בקורס ההכנה לבחינת הרישוי לתושבים חוזרים בבית-החולים "השרון", מעלה את הקשיים ביישום רעיון זה. לדבריו, בחינת המגן נערכת כשלושה שבועות לפני בחינת הרישוי, כך שהוספת בחינה במועד ב' מצריכה את הקדמת הבחינה במועד א', ועל כן הדבר יחייב את קיצור משך הקורס. לחלופין, אם מועד ב' ייערך במהלך שלושת השבועות שלפני בחינת הרישוי, הנבחן לא יוכל לגשת לבחינת הרישוי הקרובה, בשל הקושי להיערך לבדיקת מבחן המגן ולהעביר את התוצאות לוועדת הבחינה במועד.88
מתקנות הרופאים (בחינה לקראת סטאז'), התשמ"ח–1988, לא ברור בסמכות מי להחליט על הוספת מועד ב'. פנינו בעניין זה למשרד הבריאות וליו"ר ועדת הבחינה. ד"ר שנון, מנהל האגף למקצועות בריאות במשרד הבריאות, השיב על פנייתנו כי אין הוא רואה בכך צורך, אולם יש להפנות שאלה זו למנהלי קורסי ההכנה לבחינה.89 יו"ר ועדת הבחינה, פרופ' הרברט פרוינד, השיב אף הוא כי יש להפנות שאלה זו למנהלי קורסי ההכנה.90 מנהלי הקורס השיבו כי יש להפנות שאלה זו למשרד הבריאות ולוועדה המדעית. כאמור, לא ברור בסמכות מי להחליט בעניין זה, אולם נראה כי מדובר ברעיון שיש לבחון את עלותו ואת תועלתו למשתתפי הקורס.
נציין כי עולים חדשים שנכשלו בבחינה ומבקשים להשתתף שוב בקורס ההכנה יכולים לעשות כן כפוף לאישור ועדת חריגים ארצית של המשרד לקליטת העלייה. לדברי המשרד, בכל קורס ישנם 2–4 רופאים שוועדת החריגים אישרה להם להשתתף בקורס ההכנה בשנית.91
7.5. ערעור על הבחינה
כאמור, נבחנים שציונם בבחינה 55–59 זכאים להגיש ערעור על תוצאותיה. מנתונים שמסר לנו משרד הבריאות על שלושה מועדי בחינות (פברואר 2008, אוקטובר 2008 ופברואר 2009) עולה כי בכל מועד כ-150 נבחנים מגישים בקשה להליך ערעור. בהנחה כי לכל מועד בשנים האחרונות ניגשים כ-700 מועמדים, מדובר בכ-20% מהנבחנים. מספר הנבחנים שמערערים בסופו של דבר נמוך יותר. למשל, במועד אוקטובר 2008 הגישו ערעור 28 נבחנים ובמועד פברואר 2009 הגישו ערעור 42 נבחנים.92
בכל מועד מבוטלות בעקבות הערעור 1–4 שאלות במבחן, ובמקרים מסוימים הוועדה מכירה בכמה תשובות על שאלה מסוימת כתשובות נכונות. משרד הבריאות מסר עוד כי אם נמצא ששאלה מסוימת לא תורגמה כראוי לאחת מהשפות הזרות שבהן ניתן להיבחן, שאלה זו נפסלת.
מהנתונים שהוצגו בפנינו על שלושת המועדים שצוינו לעיל עולה כי 16 נבחנים (במועד פברואר 2008) ו-32 נבחנים (במועד פברואר 2009) עברו את הבחינה בעקבות הערעורים, ובהם גם נבחנים שכלל לא הגישו ערעור.93
כאמור, בהליך הערעור הנבחן מקבל את שאלון הבחינה בשפה שבה נבחן, טופס מחשב עם התשובות הרשמיות של ועדת הבחינה וטופס ובו ריכוז תשובותיו. הנבחן אינו רשאי להעתיק את השאלות עצמן או לקבל את הטופס, אלא לרשום לעצמו הערות שיאפשרו לו לגבש בביתו כתב ערעור על הבחינה.94 אחת הטענות נגד הליך ערעור זה, שגם נדונה בעבר בבית-המשפט, היא שההליך מקשה על הנבחנים וכי יש למסור להם את עותק הבחינה לשם מיצוי הערעור על תוצאותיה. בית-המשפט דחה בקשה זו וקיבל את עמדת משרד הבריאות וועדת הבחינה, שהתנגדו למסירת טופס הבחינה בטענה כי מאגר השאלות למבחנים מוגבל, חלק מהשאלות חוזרות על עצמן ואם המבחן יתפרסם הדבר עלול לפגוע בסודיות הבחינות.95 יש לזכור כי חשש זה קיים גם כיום, שכן נבחנים עלולים להעתיק את שאלות הבחינה במהלך הליך הערעור ובכך לפגוע בסודיות הבחינות.
טענה אחרת לעניין הליך הערעור, שאף נדונה בבית-המשפט, היא שוועדת הבחינה אינה בוחנת את הערעורים בצורה עניינית ואינה משיבה עליהן תשובות מנומקות וענייניות. בעתירה של בוגר לימודי רפואה בחו"ל שנבחן בבחינה לקראת סטאז' ונכשל בה,96 טען העותר כי לאחר שבדק את תשובותיו בבחינה הוא מצא כי תשע מהתשובות שוועדת הבחינה קבעה שהן שגויות, הן תשובות נכונות על-פי הספרות הרפואית המקובלת. העותר אף צירף לערעורו חוות דעת מומחה, שלפיה על הוועדה היה לקבל את תשובות העותר בשבע מתוך תשע השאלות. ועדת הבחינה דחתה את ערעורו של העותר. במכתב התשובה ציין יו"ר ועדת הבחינה כי השאלות לקוחות מספרי שאלות מקובלים וידועים, שנבדקו ונבחרו בידי ועדת הבחינה והוא צירף למכתבו תשובות מספרים אלה לשתי שאלות (מתוך תשע) שעליהן הגיש העותר ערעור. העותר טען כי ערעורו בפני ועדת הבחינה לא נבחן לגופו ולא ניתנה עליו תשובה עניינית, ועל כן ביקש מבית-המשפט, בין השאר, להורות למשרד הבריאות ולוועדת הבחינות להשיב בערעורים תשובות מנומקות וענייניות.97
בית-המשפט קיבל את טענות העותר על התייחסות ועדת הבחינות לערעור על תוצאות הבחינה. לדברי בית-המשפט, "משהעותר פירט בערעור את נימוקיו, בצירוף מובאות מהספרות המקצועית, מדוע התשובות שנתן הן תשובות נכונות, ועדת הבחינה היתה חייבת לבחון את ערעורו ולשקול מחדש, לאור טענותיו, את נכונות התשובה שבחרה. מתשובת יו"ר הוועדה עולה, לכאורה, שבחינה כזאת לא נעשתה, והערעור נדחה משום שוועדת הבחינה בחרה מלכתחילה בתשובות שבחרה כתשובות נכונות וזאת בעקבות האמור בספר השאלות". עוד קבע בית-המשפט כי אינו רואה כל מניעה לכך שנבחן המגיש ערעור יתמוך את ערעורו בחוות דעת מומחה, וכי על הוועדה לשקול גם חוות דעת זו.98
פרופ' הרברט פרוינד, יו"ר ועדת הבחינה, השיב על פנייתנו בעניין זה כי ועדת הבחינה בוחנת את כל הממצאים שהמערער מציג בפניה בבואה להכריע בערעורו, ובתוך כך חוות דעת מומחה, אולם חוות דעת מומחה לא תתקבל אם היא נוגדת את הידוע והמוכר בספרות הרפואית המקובלת בעולם.99 משרד הבריאות השיב אף הוא כי המערער רשאי להשתמש בכל הכלים שהוא בוחר כל עוד מדובר במובאות ברמה מדעית רפואית מקובלת.100 אשר לנימוק תשובת הערעור, פרופ' פרוינד השיב כי תשובת הערעור אכן אינה מנומקת, בשל העדר כוח-אדם למתן שירות מעין זה, שכן חברי ועדת הבחינה עושים את עבודתם בהתנדבות. לדברי פרופ' פרוינד, נבחן שיפנה לוועדת הבחינה ויבקש כי זו תנמק את תשובתה על ערעורו, הוועדה תנמק את החלטתה בעניינו.101
8. הקשיים בתקופת הלימוד לבחינת הרישוי
בחינת הרישוי היא בחינה קשה, המצריכה תקופת לימוד ממושכת ואינטנסיבית. עולים רבים שעלו לישראל לבדם או עם משפחותיהם נדרשים, לצד הליך הרישוי, להתאקלם במדינה חדשה, להתמודד עם קשיי שפה, להכיר תרבות חדשה וכן להתבסס מבחינה כלכלית. התאקלמות זו אינה קלה, במיוחד לעולים שעסקו במקצוע הרפואה במדינותיהם במשך כמה שנים.
ההשתתפות בקורס הכנה לבחינה, ואפילו לימודים באופן עצמאי לבחינה זו, כמעט אינם מאפשרים לרופאים העולים להתפרנס מעבודה. משיחות שקיימנו הן עם משתתפים בקורסים והן עם מנחי קורסים אלה עולה כי תקופה זו מאופיינת במשברים אישיים לא פשוטים, שפעמים רבות מובילים להתפרקות התא המשפחתי, לעזיבת המקצוע ולעתים אף לעזיבת המדינה. יש לזכור כי אם נבחנים אלה נדרשים להיבחן בבחינה שוב ושוב, ולא מעט נבחנים נאלצים לעשות כן, אזי תקופת ההכנה לבחינה עלולה להיות ממושכת מאוד, על כל המשתמע מכך.
הכרה בקשיים אלה הובילה עם השנים ליצירתם של פתרונות שונים מצד משרד הבריאות והמשרד לקליטת העלייה, שעיקרם מתן מידע על הדרישות הכרוכות בקבלת רשיון עוד בטרם העלייה ארצה ואף השלמת התהליך לפני העלייה לישראל. לדוגמה, הסוכנות היהודית והמשרד לקליטת העלייה מספקים לעולים, עוד בטרם עלייתם, מידע על הליך הרישוי שעליהם לעבור בישראל ובתוך כך על בחינת הרישוי. המשרד לקליטת העלייה מפרסם ידיעון לבעלי מקצועות רפואיים שונים בכמה שפות זרות, ובו נכלל מידע מפורט על הליך הרישוי הנדרש במקצועות אלה.102 עם זאת, נציין שבפנינו הועלו טענות כי המידע שנמסר לעולים על בחינת הרישוי אינו מלא ולעתים אף אינו מדויק.
סיוע נוסף שניתן במהלך השנים הוא מתן אפשרות לרופאים שסיימו את לימודיהם בחו"ל ואינם תושבי ישראל או אזרחי ישראל לגשת לבחינת הרישוי במעמד תייר. אם רופאים אלה יעמדו בבחינת הרישוי יהיה עליהם לשנות את מעמדם לאזרח או לתושב תוך שלוש שנים מקבלת הציון בבחינה, שכן אחד התנאים לקבלת רשיון לעיסוק ברפואה הוא אזרחות ישראלית או רשיון לישיבת קבע בישראל.103 מסלול זה מאפשר לרופאים להיבחן בבחינה זו עוד לפני עלייתם לישראל ועל סמך הצלחתם בבחינה זו – להחליט בעניין העלייה לישראל.
דוגמה נוספת היא עריכת בחינות ממשלתיות במדינות המוצא, לפני העלייה לישראל. משרד הבריאות ערך בעבר כמה בחינות רישוי ממשלתיות בחו"ל. למשל, בצרפת נערכו בחינות ברפואת שיניים וברוקחות וברוסיה ובאוקרינה היו בחינות ברפואה כללית.104 כיום בוחנת הסוכנות היהודית עם גורמים שונים את הרעיון שהעלה ד"ר מנואל כץ, מנהל מחלקת אם וילד במחוז דרום במשרד הבריאות, לאפשר לרופאים עולים ממדינות מסוימות בדרום-אמריקה להשתתף בקורס הכנה לבחינה ולהיבחן בה במדינותיהם עוד לפני העלייה לישראל. לדברי הסוכנות היהודית, משרד הבריאות הביע נכונות לסייע בקידום תוכנית זו, וכיום הסוכנות בוחנת את אפשרויות המימון של התוכנית, שכן עלותה מוערכת ב-3,500 דולר למשתתף.105 נציין כי באוגוסט 2009 מסר לנו משרד הבריאות כי לקיום בחינות הרישוי בחו"ל היתה תרומה שולית יחסית שכן שיעורי ההצלחה בבחינות אלה היו נמוכים מאוד וחלק מהנבחנים בחר בסופו של דבר שלא לעלות לישראל. עם זאת, לדברי ד"ר שנון, משרד הבריאות יבחן כל הצעה בעניין זה שתובא בפניו.106
הסוכנות היהודית עמלה כיום על תוכנית נוספת שמטרתה לסייע בהבאת רופאים עולים לישראל. משנת 2004 הסוכנות מפעילה, בשיתוף ממשלת ישראל, את "תוכנית מסע", שבמסגרתה מגיעים לישראל צעירים יהודים בני 18–30 לתקופה של עד שנה, במטרה ללמוד עברית, להכיר את ישראל, להתנדב ולפגוש ישראלים בני גילם.107 במסגרת זו הסוכנות היהודית מבקשת להביא לישראל ממדינות דרום-אמריקה רופאים יהודים שגילם פחות מ-40. רופאים אלה יגיעו לישראל במעמד תייר, ובמהלך שהותם כאן הם ילמדו בקורס הכנה לבחינת הרישוי וייבחנו בבחינת הרישוי, בתקווה שבתום ההליך יבחרו להישאר בישראל. כאמור, תוכנית זו נמצאת כיום בתהליכי תכנון מתקדמים.108
לצד מגוון הסעדים הניתנים לרופאים עולים, חלקם עוד לפני עלייתם לישראל, המשרד לקליטת העלייה מספק להם סיוע כלכלי מוגבל בזמן הלימודים לבחינת הרישוי. משתתפי קורס ההכנה לבחינה מקבלים מהמשרד דמי קיום חודשיים במהלך הקורס (כולל החודש שלפני הבחינה וחודש הבחינה). דמי קיום אלה ניתנים על-פי התנאים למתן גמלת הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי, דהיינו על סמך מבחן הכנסות, שבו נבחן אם הכנסות שני בני-הזוג מעבודה אינן עולות על סכום מסוים, שנקבע על-פי גיל, מצב משפחתי ומספר הנפשות במשפחה. יש לציין כי רופא עולה חדש שבחר ללמוד לבחינה באופן עצמאי ולא להשתתף בקורס ההכנה אינו זכאי לדמי קיום חודשיים.109
להלן פירוט דמי הקיום שהמשרד לקליטת העלייה משלם למשתתפי קורס ההכנה לבחינת הרישוי, על-פי הרכב המשפחה, בהשוואה לגמלת הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי:
הרכב משפחה
דמי קיום מהמשרד לקליטת העלייה (בשקלים)110
גמלת הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי (בשקלים)111
יחיד
1,318
1,537
זוג
1,980
2,113
זוג עם ילד
2,388
2,305
זוג עם 2 ילדים
2,780
2,574
כפי שניתן לראות, דמי הקיום שמעניק המשרד לקליטת העלייה ליחיד או לזוג נמוכים יותר מגמלת הבטחת הכנסה מהמוסד לביטוח לאומי ליחיד או לזוג.
המשרד לקליטת העלייה מסייע למשתתפי הקורס גם בהחזר נסיעות חלקי מביתם לבית-החולים "קפלן" ברחובות (60% מהוצאותיהם) וכן בהחזר חלקי של אגרת הבחינה הממשלתית (420 ש"ח מתוך 503 ש"ח).112
המשרד לקליטת העלייה מעניק לרופאים עולים חדשים שטרם מלאו עשר שנים לשהייתם בישראל, גם סיוע בתעסוקה, כדלקמן:113
• השתתפות במימון שכרו של הרופא העולה בשנת הסטאז'.
• רופא עולה המקבל רשיון זמני לעסוק ברפואה בישראל מקבל מימון מהמשרד לקליטת העלייה במסגרת קרן קליטה, כדי לאפשר לו להתנסות בעבודה בישראל. קרן זו מממנת את העסקתו של רופא זה באחד מבתי-החולים בישראל במשך חצי שנה, ללא כל התחייבות מצד המעסיק להמשיך להעסיקו. אם המעסיק התחייב לאחר חצי שנה זו להעסיק את הרופא, הקרן תממן את העסקתו במשך חצי שנה נוספת. המימון הניתן הוא בגובה שכר המינימום, כ-3,850 ש"ח לחודש.
• רופא שעסק ברפואה קלינית בחו"ל 14 שנים לפחות פטור כאמור מבחינת הרישוי, אך עליו לעבור "תקופת הסתכלות" שהיא עבודה במשך 6 חודשים רצופים במוסד רפואי מוכר בישראל. המשרד לקליטת העלייה מסייע במימון שכרם של הרופאים העולים בתקופת ההסתכלות.
• המשרד מציע תוכנית להתמחות רופאים עולים במקצועות שונים. המשרד משתתף עם בית-החולים במימון עלות שכרו של המתמחה במשך שנתיים. השתתפות זו היא בגובה 50% מעלות שכרו, עד לתקרה של 6,494 ש"ח בחודש. בתוכנית זו בית-החולים מתחייב לאפשר לרופא התמחות מלאה.
• רופא שהמועצה המדעית בהסתדרות הרפואית דרשה ממנו עבודה באחת מהמחלקות של בית-החולים לשם הכרה במומחיותו מקבל אף הוא סיוע מקרן הקליטה. סיוע זה ניתן למשך כל התקופה הנדרשת להכרה במומחיותו, והוא בגובה שכר מינימום.
• רופאים שאינם מצליחים לעבור את בחינת הרישוי יכולים להשתתף בקורסי הסבה למקצוע סיעוד (אח או אחות) שמפעיל ומממן המשרד לקליטת עלייה. המשרד מציע גם סיוע בהסבה לתפקיד עובדי מעבדה.
דיון
להלן כמה סוגיות שיש לתת עליהן את הדעת:
• החובה המוטלת על בוגרי לימודי רפואה בחו"ל לעמוד במבחן רישוי כתנאי לקבלת רשיון לעיסוק ברפואה כללית בישראל מעוגנת בישראל בפקודת הרופאים [נוסח חדש], תשל"ז–1976. חובה זו נועדה לאפשר למדינה להבטיח כי בוגרי לימודי רפואה ממדינות שונות בעולם עומדים ברמה המקצועית הנדרשת לעיסוק במקצוע זה בישראל.
• הפקודה, והתקנות שנקבעו מכוחה, מאפשרות לפטור בוגרי לימודי רפואה ממדינות מסוימות מבחינת הרישוי, על סמך הערכת רמת ההתמחות במדינות אלה. מהיות הפטור גורף ולא מוגבל בזמן עולה השאלה בדבר יכולתם של משרד הבריאות והמועצה המדעית לבחון לאורך זמן את רמת ההתמחויות במדינות אלה. כאמור, ד"ר אמיר שנון, מנהל האגף לרישוי מקצועות בריאות במשרד הבריאות, סבור שיש לבטל את הפטור הגורף שניתן לבוגרי לימודי רפואה במדינות מסוימות מבחינת הרישוי. לדבריו אי-אפשר להעריך את איכות ההתמחות הקיימת במדינות שונות לאורך זמן ועל כן אי-אפשר להעריך גם את רמת ההוראה וההכשרה הבסיסית במדינות אלה. לדבריו, המצב כיום אינו שוויוני, ויש להביא לכך שכל בוגרי לימודי הרפואה בחו"ל ייבחנו בבחינת הרישוי ללא הבחנה בין המדינות.114
• שיעורי ההצלחה בבחינת הרישוי הם נמוכים מאוד. בשנים 1999–2009 שיעור הנבחנים שעמדו בהצלחה בבחינה לקראת סטאז' היה 16%–27%, ושיעור העומדים בהצלחה בבחינת הרישוי היה 5%–25%. בידי משרד הבריאות אין מידע על שיעור ההצלחה של עולים חדשים בלבד בבחינות אלה. לטענת המשרד, אין הוא יודע בהכרח מי מהנבחנים הוא עולה חדש, מי תושב ותיק ומיהו תושב חוזר, ולפיכך אי-אפשר לברר את שיעורי ההצלחה והכישלון בבחינה לעולים חדשים מול ותיקים.115 אולם מהנתונים שנבחן בבחינה נדרש למסור למשרד הבריאות עם הבקשה להיבחן עולה כי משרד הבריאות יכול לערוך פילוח של מספר העולים הניגשים לבחינה זו מדי שנה בשנה, ועל בסיס זה לחשב את שיעורי ההצלחה שלהם בבחינה זו. ד"ר אמיר שנון, מנהל האגף לרישוי מקצועות רפואיים במשרד הבריאות, ענה על כך כי "אף שמידע זה קיים (חלקית) בטופסי הרישום, מהמועצה המדעית נמסר לי כי רק בשנים האחרונות הם עדכנו מידע זה במחשבים שלהם. כיוון שכך, המידע שיתקבל מכל חתך של הצלחה/כשלון בבחינה שנבצע בהקשר זה יהיה לוקה בחסר".116
• במהלך כתיבת מסמך זה הועלו בפנינו טענות רבות על קשיים בהליך הרישוי ועל מספר העולים שבחרו לעזוב את המקצוע או את ישראל בשל קשיים אלה. אולם נראה כי אין די מידע על קשיים ובעיות אלה ואין נתונים מהימנים על מספר הרופאים העולים שבחרו לעזוב את ישראל. בשל כך, לטעמנו יש מקום לערוך מחקר או סקר בקרב רופאים שעלו לישראל בשנים האחרונות, או עולים המצויים כיום בתהליכי קליטה, וכך ללמוד יותר על הקשיים שעמם מתמודדים עולים אלה בכלל וכן עם הקשיים הייחודים לעולים ממדינות מסוימות בפרט. זהו אחד הכלים שיספק מידע על הדרכים שבהן אפשר לסייע יותר בתהליך הקליטה בכלל ובתקופת הלימודים לבחינת הרישוי בפרט, כחלק מהמאמצים להתמודד עם המחסור ברופאים בישראל.
• מהמסמך עולה כי במהלך השנים פעלו משרד הבריאות והמשרד לקליטת העלייה, בעידוד ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת, להקל בדרכים שונות על הרופאים העולים. למשל, במהלך השנים ניתנה האפשרות להיבחן בבחינה בכמה שפות זרות; פורסמה רשימת ספרות מומלצת לבחינה; ניתנה האפשרות להשתמש בבונוס שמקנה בחינת המגן בקורס ההכנה לבחינה כשלוש פעמים במשך שנתיים. עם זאת, יש הטוענים שאפשר לסייע יותר – באמצעות רשימת ספרות מומלצת מפורטת יותר; מתן מועד ב' בבחינת המגן בקורס ההכנה לבחינה; מתן האפשרות ללמוד לבחינה במסגרת קורס הכנה ולהיבחן בה כבר במדינת המוצא, עוד לפני העלייה לישראל, ובדרכים נוספות.
• ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת החליטה בשנת 2005 על הקמת ועדה לצד מנכ"ל משרד הבריאות, בהשתתפות נציגי עולים, שתפקידה בחינת דרישות הרישוי במקצועות רפואיים שונים.117 במענה על שאלתנו אם ועדה זו הוקמה השיב ד"ר אמיר שנון, מנהל האגף לרישוי מקצועות רפואיים במשרד הבריאות, כי "ככל הידוע לי, לא הוקמה ועדה כזו לאחר שהגורמים השונים שביקשו להקימה הגיעו למסקנה כי אין לכך מקום".118 לא ברור מיהם הגורמים השונים ומדוע הוחלט כי אין לכך מקום.
נספח מספר 1
להלן מספר העולים עד גיל 65 שעלו לישראל בשנים 2005–2009 והצהירו כי הם רופאים במקצועם:119
מדינת מוצא
סך הכול רופאים שעלו בין השנים 2009-2005
רוסיה
483
ארה"ב
152
אוקראינה
123
צרפת
79
אוזבקיסטן
46
גרוזיה
43
ביילורוסיה
37
בריטניה
23
ארגנטינה
20
גרמניה
19
קזחסטן
18
ברזיל
17
קנדה
17
רומניה
12
דרום-אפריקה
11
אוסטרליה
11
ונצואלה
10
אזרבייג'ן
10
מולדביה
8
ארמניה
7
קולומביה
6
קובה
6
צ'ילה
6
לטביה
5
הולנד
5
מקסיקו
5
אורוגוואי
4
פרו
4
הונגריה
3
אירן
3
מדינת מוצא
סך הכול רופאים בין השנים 2009-2005
טורקמניסטן
3
בולגריה
3
נורבגיה
3
בלגיה
3
הודו
2
שווייץ
2
קפריסין
2
טג'יקיסטן
2
צ'כיה
2
איטליה
2
בוליביה
2
ספרד
1
מרוקו
1
טורקיה
1
טוגו
1
בריה"מ לשעבר
1
אסטוניה
1
פולין
1
קירגיסטן
1
קרואטיה
1
סלובקיה
1
גואטמלה
1
פנמה
1
סך הכול
1,231