חומר רקע
מסמך זה נכתב לקראת דיון מהיר בוועדת המדע והטכנולוגיה, ב- 30 ביוני 2010, תחת הכותרת "מתוך 150 אלף עובדי ענף ההיי טק - רק 460 ערבים". הדיון מתקיים לבקשת חבר הכנסת חנא סוויד. במסמך מוצג מידע על השכלה ותעסוקת ערבים; תמונת מצב על מידת השתלבותם התעסוקתית בתחומי ההיי-טק והגורמים לה; פעילויות הממשלה וארגונים שונים בנושא ולבסוף כיווני פעולה אפשריים נוספים על פי המלצות של ועדות שונות.
סוגיית תעסוקת עובדים ערבים עלתה לדיון לאחרונה בפורום קיסריה ביוני 2010; חלק ניכר מן הנתונים המוצגים מבוססים על מסמך שהוכן לפורום קיסריה על ידי פרופ' יוסף ג'בארין ואחרים.1
1. מאפיינים עיקריים של תעסוקת ערבים בישראל
הערבים מהווים כ- 20% מהאוכלוסייה הכללית בישראל ו- 16.8% מהאוכלוסייה בגיל העבודה.2 שיעור ההשתתפות של גברים ערבים בשוק העבודה היה 62.4% בשנת 2008, גבוה מעט מזה של גברים יהודים – 61.5%. עם זאת, שיעור השתתפותן של נשים ערביות בשוק העבודה נמוך מאוד – 21.1% בלבד בשנת 2008, בהשוואה ל- 57% בקרב נשים יהודיות. בשל שיעור ההשתתפות הנמוך של נשים ערביות בשוק העבודה, שיעור ההשתתפות של כלל האוכלוסייה הערבית בשוק העבודה 42%, נמוך מזה של האוכלוסייה היהודית – 59.2%.3
טבלה 1. השתתפות הערבים, בגיל 15 ומעלה, בכוח העבודה האזרחי, לפי השכלה ומין, 2008 4
ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר שיעור ההשתתפות בכוח העבודה עולה, הן בקרב גברים והן בקרב נשים. כך, בקרב בעלי השכלה של 16 שנים ומעלה, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה אצל גברים ערבים הוא 81.1% ואצל נשים 72.3%. בנוסף, הפערים בשיעורי ההשתתפות בכוח העבודה בין גברים לנשים מצטמצמים באופן ניכר, בקרב האוכלוסייה בעלת השכלה של 16 שנים ומעלה.
השכר החודשי הממוצע ברוטו במגזר הערבי בשנת 2007 היה 5,419 ש"ח, בעוד השכר הממוצע בקרב היהודים עמד על 8,056 ₪. פערי השכר אינם רק פונקציה של מספר שעות עבודה או רמת השכלה שכן השוואת השכר לשעה בין יהודים לערבים בעלי אותה השכלה מצביעה על פער הנע בין 24.5% לבין 30.6% בשכר לשעה בקרב גברים ובין 13.9% ל – 23.5% בקרב נשים5, כפי שניתן לראות בטבלה 2 שלהלן.
טבלה 2. שכר לשעה לפי מגזרים והשכלה למועסקים בגילאי 15 – 64, 2007 6
ללא השכלה תיכונית
השכלה תיכונית ללא בגרות
בעל תעודת בגרות
לימודים על תיכוניים לא אקדמיים
לימודים אקדמיים
נשים
ערביות
22.7
23.4
26.5
31.8
47.1
יהודיות
27.1
30.6
32.0
38.4
54.7
פער
16.2%
23.5%
17.2%
17.2%
13.9%
גברים
ערבים
25.7
26.8
28.2
33.3
55.4
יהודיים
35.5
38.6
39.7
47.2
73.4
פער
27.6%
30.6%
29.0%
29.4%
24.5%
עוד עולה מן הטבלה, כי קיים מתאם עקבי בין רמת ההשכלה ורמת השכר: ככל שאנשים יותר משכילים שכרם לשעה גבוה יותר ובנוסף, קיים מתאם חלקי בין רמת ההשכלה לפערי השכר: מרמת תעודת הבגרות ומעלה ככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר פערי השכר בין המגזרים היהודי והערבי מצטמצמים. עם זאת, גם בקרב בעלי תארים אקדמיים, קיים פער משמעותי בשכר לשעה בין יהודים וערבים. (24.5% אצל גברים ו- 13.9% אצל נשים).
שיעור האבטלה של גברים ערבים גבוה מזה של גברים יהודים. שיעור האבטלה של נשים ערביות שהיה נמוך משיעור האבטלה של יהודיות עד לסוף שנות התשעים, התהפך וכיום שיעור האבטלה של נשים ערביות גבוה מזה של יהודיות בפער גדול: כ- 17% אבטלה בקרב הערביות לעומת כ-8.5% אצל היהודיות בשנת 2007. שיעורם של הגברים הערבים המובטלים כ- 10% לעומת כ- 8% בקרב גברים יהודים באותה שנה.7
לאור הזיקה המהותית בין רמת השכלה ותעסוקה יוצגו להלן נתונים על השכלת הערבים.
2. השכלת הערבים בישראל
טבלה 3. שיעורי הזכאות לתעודת בגרות מבין הלומדים לפי קבוצות אוכלוסייה, שנים נבחרות8
שיעור הזכאים לתעודת בגרות מקרב קבוצת הגיל (%)
יהודים (כולל חרדים)
53.5
50.8
52.2
יהודים (ללא חרדים)
58.5
57.4
61.8
ערבים
42.2
35.7
34.4
בדווים בנגב
25.6
27.9
29.4
דרוזים
40.5
44.4
48.0
סה"כ
49.2
45.9
46.1
שיעור הזכאים לתעודת בגרות מבין הלומדים*9 (%)
יהודים (כולל חרדים*)
62.0
60.2
61.3
יהודים (ללא חרדים)
64.0
62.6
64.8
ערבים*
50.9
46.3
43.4
בדווים בנגב
37.0
38.6
43.5
דרוזים
49.8
54.4
56.1
סה"כ*
59.8
57.6
57.8
כפי שניתן לראות בטבלה 3 לעיל, גם כיום קיים פער לא מבוטל בין מגזרי המיעוטים לבין המגזר היהודי – ללא חרדים, בזכאות לבגרות. בנוסף, כפי שניתן לראות בטבלה בשנים האחרונות חלה ירידה מסוימת בשיעור הזכאות לבגרות (מבין הלומדים) ככלל ובשיעור ניכר בקרב הערבים.
עם זאת, יש לציין כי למרות הירידה בעת האחרונה, הרי שבין השנים 2005-1997 עלה שיעור הזכאים לתעודת בגרות בקרב הערבים בכ– 40%, ושיעור העומדים בדרישות הסף של האוניברסיטאות עלה ביותר מ– 60%.10
איור 1. חציון שנות הלימוד של יהודים וערבים, 1961 – 2007 11
כפי שניתן לראות באיור לעיל, ההשכלה החציונית של כלל אזרחי ישראל מצויה במגמת עלייה לאורך השנים. בקרב ערביי ישראל בפרט, ניכרת עלייה וכתוצאה מכך חל צמצום של הפער, בהשוואה לאוכלוסיה היהודית בעשור האחרון, שכיום עומד כל כ-1.5 שנות לימוד.
טבלה 4. שיעורי רמת השכלה של גברים ונשים באוכלוסייה הערבית בגילאי 15 ומעלה, 2008 12
כפי שניתן לראות בטבלה 4 לעיל, בקרב האוכלוסייה ערבית בעלת השכלה גבוהה יש פערים קטנים יחסית בין נשים וגברים בשיעורי ההשכלה: מקרב בעלי השכלה של 13-15 שנות לימוד, מהוות הנשים 53.3% והגברים מהווים 46.7%. בקרב בעלי השכלה גבוהה של 16 שנות לימוד ומעלה נשים מהוות 48.4% ואילו הגברים 51.6%.
טבלה 5. שיעור הסטודנטים הערבים הלומדים לתואר ראשון לפי סוג מוסד, בשנים נבחרות:13
שנת לימוד
סה"כ
סה"כ אוניברסיטאות
מהם: קמפוסים ראשיים
מסלולים אקדמיים באחריות אוניברסיטאות
מכללות אקדמיות
מכללות להכשרת מורים
תשנ"ו / תשנ"ז (*)
מהם: % ערבים
68,950
7.0
63,563
6.7
5,387
10.5
17,263
3.5
14,257
15.6
תש"ס
127,448
10.1
74,194
9.0
66,935
8.1
7,259
16.6
33,250
6.0
20,000
20.9
תשס"ד (**)
מהם: % ערבים
151,500
10.7
78,715
9.8
70,204
9.1
8,511
15.1
51,085
5.0
21,700
27.7
תשס"ה
מהם: % ערבים
155,900
11.4
78,450
10.1
69,910
9.3
8,540
16.8
55,000
5.6
22,458
30.4
תשס"ו
מהם: % ערבים
158,709
11.0
76,815
10.6
68,672
9.6
8,143
19.3
60,825
5.6
21,069
28.4
תשס"ז
מהם: % ערבים
163,526
10.8
76,385
11.2
67,929
9.9
8,456
21.0
65,926
5.7
21,215
25.1
תשס"ח
מהם: % ערבים
168,101
11.3
75,882
11.8
67,294
10.1
8,588
24.6
71,178
5.7
20,950
29.1
*נתוני האוניברסיטאות והמסלולים האקדמיים הפועלים באחריות אקדמית של האוניברסיטאות מתייחסים לתשנ"ו ונתוני המכללות האקדמיות והמכללות להכשרת מורים מתייחסים לתשנ"ז. **החל מתשס"ג שונה סיווג הלמ"ס לפי קבוצת אוכלוסייה ועל כן יש להיזהר בהשוואת הנתונים הרב-שנתיים.
מטבלה 5 לעיל עולים הממצאים הבאים: לאורך השנים חל גידול במספר הסטודנטים הערבים מכ- 151,000 תלמידים בשנת תשס"ד לכ- 168,000 תלמידים בשנת תשס"ח. חלה עלייה בשיעור הסטודנטים הערבים לתואר ראשון מתוך כלל הסטודנטים - עלייה הבאה לידי ביטוי בכלל מוסדות הלימוד; שיעור הסטודנטים הערבים לתואר ראשון נמוך משיעורם של הערבים באוכלוסייה בכ- 50% (כ- 20% מהאוכלוסייה ורק כ- 11.3% מהסטודנטים); שיעור הסטודנטים הערבים במכללות להכשרת מורים (29.1%) ובמסלולים האקדמיים באחריות האוניברסיטאות (24.6%) גבוה מייצוגם באוכלוסייה ולעומת זאת באוניברסיטאות (11.8%) ובמכללות (5.7%) הוא נמוך מייצוגם באוכלוסייה.
להלן יוצגו נתונים על תחומי הלימוד של תלמידי תואר ראשון, יהודים וערבים.
טבלה 6. שיעור הסטודנטים הערבים בשנה א' לתואר ראשון14 (ללא האוניברסיטה הפתוחה) בכל המוסדות להשכלה גבוהה לפי תחום לימוד, בשנים נבחרות:15
כפי שניתן לראות בטבלה 6 לעיל, מקצועות הלימוד הנפוצים בקרב תלמידי תואר ראשון הם: חינוך והכשרה להוראה (25.3% מהסטודנטים בתשס"ח); מקצועות עזר רפואיים (22.9% מהסטודנטים) ורפואה (18.9%).
באשר למקצועות המקובלים כשער כניסה אקדמי לתחומי ההיי-טק: בתחומי המדעים המדויקים (מתמטיקה, סטטיסטיקה, מדעי המחשב והמדעים הפיזיקליים) הערבים הם כ-8.8% מהסטודנטים –כ-280 סטודנטים בתשס"ח; בתחומי ההנדסה והאדריכלות הם כ- 7.4% שהם כ- 556 סטודנטים. מכאן, כי בשנה א' לתואר ראשון בשנת תשס"ח היו פחות מ- 836 סטודנטים ערבים בתחומים המכשירים כוח אדם לתחומי ההייטק מתוך כ- 10,680 סטודנטים בתחומים אלה. בהינתן העובדה כי נתונים אלה כוללים תלמידי אדריכלות ושהם משקפים רק את שנה א' בתואר, צפוי כי שיעור הבוגרים בפועל נמוך יותר.
כאמור לעיל, שיעור הערבים במוסדות להשכלה נמוך משיעורם באוכלוסייה העומד על כ- 11.3%, מגמה זו בולטת עוד יותר ביחס לשיעורם בקרב תלמידי שנה א' לתואר במקצועות המדעים המדויקים וההנדסה – כ 8%.
3. ההייטק בישראל וחשיבותו למשק
תעשיית ההייטק הישראלית נחשבת לסיפור הצלחה בינלאומי ולמודל עבור מדינות מתפתחות ומפותחות. ביטוי מסוים לכך, ניתן לראות בכך שהיקף ההשקעה הלאומית במו"פ היווה בשנת 2008 כ-4.9% מהתוצר המקומי הגולמי. ההשקעות הלאומיות במו"פ בישראל כאחוז מהתמ"ג גבוהות מאלו בשוודיה (3.8%), בפינלנד (3.7%), בקוריאה הדרומית (3.5%) וביפן (3.4%). ביתר המדינות המפותחות החברות ב-OECD המדד נע בין 1% ל-3%.16 חלק ניכר מהמו"פ דנן מבוצע בתחומי ההייטק. ההייטק בישראל הוא גם גורם דומיננטי בייצוא: בשנת 2008 כ- 43% מן הייצוא התעשייתי היה בתעשיית הטכנולוגיה העילית ו- 31% נוספים בתעשיית הטכנולוגיה המעורבת עילית.17 יש לציין כי לתחום ההייטק השפעות חיוביות נוספות על המשק, כגון העובדה כי סביב תעשיית ההייטק מתפתחת תעסוקה נלווית של נותני שירותים ובעלי מקצועות נוספים ביחס של עוד כ- 3 עד 5 עובדים נוספים על כל עובד. עם זאת, רק כ- 11% מן השכירים כיום מועסקים בתחומי ההייטק.18
נתונים אלה מצביעים מחד על חשיבותו של התחום למשק ומאידך על כך שלמרות ההשפעות החיוביות העקיפות של ההייטק על ציבור רחב, רק חלק קטן מהעובדים בישראל נמנים על מעגל הנהנים הישיר מהתחום. בשל האמור נראה כי יש לפעול להגדיל את השפעתו על אוכלוסיות נוספות, בתוכן ערבים.
4. תמונת מצב: תעסוקת ערבים בהיי-טק
טבלה 7 להלן, על פי נתונים שהתקבלו מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לבקשת מרכז המחקר והמידע של הכנסת לצורך דיון זה, מציגה נתונים על המועסקים בתחומי ההייטק בפילוח לפי יהודים וערבים.
טבלה 7. שכירים בתחום ההייטק לפי דת, שנים נבחרות, באלפים19
מועסקים 2007
מועסקים 2003
מועסקים 1995
100%
248.3
100%
197.8
100%
115.6
תחום ההייטק סך הכל
95.6%
237.5
96.1%
190.1
97.3%
112.5
יהודים
4.4%
10.8
3.9%
7.7
2.6%
3.1
בני דתות אחרות
100%
111.1
100%
94.1
100%
67.0
ענפי תעשייה בהייטק*
94.1%
104.6
94.9%
89.3
97.2%
65.2
יהודים
5.9%
6.5
5.1%
4.8
2.7%
1.8
בני דתות אחרות
100%
137.2
100%
103.7
100%
48.6
ענפי שירותים בתחום** ההייטק
6.99%
132.9
97.2%
100.8
97.4%
47.4
יהודים
3.1%
4.3
2.8%
2.9
2.5%
1.2
בני דתות אחרות
*תעשיות: תרופות; מכונות למשרד לחשבונאות ולמחשבים; רכיבים אלקטרוניים; ציוד תקשורת אלקטרוני; ציוד לבקרה ולפיקוח, ציוד רפואי ומדעי, כלי טיס. ** ענפים: תקשורת; שירותי מחשוב; מו"פ במדעי הטבע.
כפי שניתן לראות בטבלה 7 לעיל, חל גידול של יותר מפי שניים במספר השכירים בענפי ההייטק בין השנים 1997 – 2007 מכ- 115,000 שכירים לכ- 248,000 שכירים. הגידול בענפי השירותים בתחום ההייטק גדל בשיעור משמעותי יותר מהגידול בענפי תעשיית ההייטק.
בעשור האחרון חל גידול במספר השכירים שאינם יהודים (ערבים ואחרים) בתחומי ההייטק מכ- 3,100 עובדים בשנת 1997 לכ- 10,800 בשנת 2007, ובשיעורם מקרב השכירים מ- 2.6% ב- 1997 לכ- 4.4% כעבור עשור. עם זאת, שיעורם של הערבים מקרב השכירים בתחומי ההייטק עדיין נמוך משמעותית משיעורם של הערבים בגיל העבודה (16.8%) ומשיעורם של הערבים השכירים (כ- 15%). בהתאמה, שיעורם של היהודים בתחום ההייטק (94.1%) גדול משיעורם בקרב השכירים העומד על כ- 85%. טבלה 8 להלן, מציגה את שיעור השכירים בחלוקה לפי יהודים ואחרים.
יש לציין, כי נתוני הלמ"ס דלעיל – (טבלה 7), על מספרם ושיעורם של הערבים בהייטק מספקים אינדיקציה חלקית בלבד באשר לדפוסי ההעסקה של ערבים בהייטק שכן הפילוח המוצע של ענפי ההייטק כולל עובדים בתפקידים וברמות שכר שונות מאוד. כך לדוגמא, הן פועל ייצור במפעל שבבים והן מנהל הפיתוח של אותה החברה יוגדרו כעובדים בתחום ההייטק. יש סבירות להניח כי שיעורם של ערבים בתפקידים בכירים בתחום ההייטק נמוך אף משיעורם הכולל בתחום. אינדיקציה מסוימת לכך, היא העובדה כי שיעור הערבים בתחומי התעשייה גבוה משיעורם בענפי השירותים ובקרב היהודים המצב הפוך. עם זאת, יש לציין כי במונחים יחסיים כלל תחום ההייטק מתאפיין ברמות שכר גבוהות יותר מן הממוצע במשק.
גופים שונים מציגים נתונים אחרים על מידת השתלבותם של ערבים בהייטק: כך ג'בארין ואחרים מציינים כי: "סך הכול מספר המועסקים הערבים בתחום הטכנולוגיה העילית הגיע בסוף 2009 לכ– 2,800 איש ואישה. היינו, שיעורם בענף זה מגיע ל– 1.1% בלבד".20
לפי נתוני עמותת צופן רק כ- 500 אקדמאים בני מיעוטים מועסקים בתחומים הטכנולוגיה ואלה מהווים רק 0.6% מכלל העובדים בתחומים אלה. זאת, למרות שבין השנים 1999 ל- 2006 סיימו כ-2200 ערבים תארים אקדמאיים רלבנטיים.21 על פי יאסר עואד מעמותת סיכוי, רבים מן הבוגרים בתחומים אלה עובדים בעבודה שאינה הולמת את כישוריהם.22
טבלה 8. שכירים בישראל, לפי דת, שנים נבחרות
באחוזים
2007
באחוזים
2003
באחוזים
1995
100%
2,343.5
100%
2,011.8
100%
1,669.4
שכירים - סך הכל
85.1%
1,995.3
86.1%
1,732.6
86.9%
1,450.6
יהודים
14.9%
348.3
13.9%
279.2
13.1%
218.8
בני דתות אחרות
5. הגורמים לשיעור התעסוקה הנמוך של ערבים בהייטק23
גורמים שונים משפיעים על שיעורי העסקתם של ערבים בהייטק. יש להבחין בין סיבות הקשורות לדת (לאום), לבין סיבות הקשורות למאפיינים דמוגרפיים. מטבע הדברים עשויה להיות השפעה הדדית וחפיפה בין גורמים שונים. כמובן, חלק ניכר מן הגורמים אינם ייחודיים לתחום ההייטק ורלבנטיים לנושא התעסוקה בכללו.
5.1. ריכוזה של האוכלוסייה הערבית בפריפריה
המושג פריפריה משמעו אזורים המרוחקים ממרכז הארץ מבחינה גיאוגרפית, אך על-פי רוב למיקום גיאוגרפי זה יש השלכות כלכליות-חברתיות ותרבותיות, הן עקב המרחק מהמרכז, שהוא גם המרכז הכלכלי-התרבותי של המדינה, והן בשל מדיניות ההתיישבות הישראלית במשך שנים רבות.
רובם של הערבים בישראל גרים בפריפריה. על פי נתוני הלמ"ס, כ-60% מהאוכלוסייה הערבית מתרכזים באזור הצפון (כ-45% במחוז הצפון וכ-15% במחוז חיפה), במחוז הדרום נמצאים כ-11% מכלל האוכלוסייה הערבית (ברובם בדווים), ומכאן כי כ- 70% מן הערבים גרים בפריפריה. היהודים לעומתם מרוכזים בעיקר במרכז הארץ. כמחצית מאוכלוסיית היהודים מתרכזת באזור המרכז (28% במחוז המרכז וכ-21% במחוז תל אביב). במחוז הצפון, שבו מתגוררת כחמישית מכלל אוכלוסיית ישראל, גרים פחות מ-10% מהיהודים.24
בקצרה, ניתן לומר כי הפריפריה מתאפיינת בנגישות נמוכה יותר להשכלה, לתעסוקה ולקבלת שירותים ומכיוון ששיעורם של הערבים בקרב תושבי הפריפריה גבוה הרי שהם נחשפים יותר לקשיים אלה.
בהקשר לתחום ההייטק, הנוכחות הדומיננטית של חברות הייטק במרכז הארץ, בדגש על מרכזי פיתוח המעסיקים כוח אדם טכנולוגי ברמת הכשרה והכנסה גבוהות ומיעוט החברות בפריפריה, מחייב את המועסקים במגורים במרכז או ביוממות. בשל התשתית המוגבלת של תחבורה ובפרט תחבורה ציבורית, קיים קושי לגור בפריפריה ולעבוד במרכז.
5.2. "חבר מביא חבר"
גורמים בעמותות העוסקות בקידום תעסוקה במגזר הערבי מציינים כי דפוס גיוס העובדים הרווח בייחוד בתחומי ההייטק הוא לעיתים קרובות "חבר מביא חבר". דפוס זה, יוצר מעין "מועדון חברים" סגור, המושתת על רשתות חברתיות המבוססות על היכרות מוקדמת. היכרות חברתית מבוססת לרוב על דמיון חברתי- תרבותי ומכאן כי העדרם של קשרים חברתיים ענפים של מועמדים ערבים עם עובדי הייטק יהודים מגביל את החשיפה שלהם להזדמנויות העסקה.
בנוסף, ערביי ישראל כמעט ואינם נוטלים חלק ביחידות טכנולוגיות צבאיות שמהוות חממות גידול לחלק ניכר מן המתכנתים ואנשי ההייטק ומכאן כי הם חסרים הן חלק מן הידע הנלמד במערכות אלה והן את הקשרים החברתיים שהם פועל יוצא של השירות הצבאי ביחידות אלה.
5.3. שונות תרבותית
הסבר נוסף לקשיי הקבלה לעבודה בתחומי ההייטק נעוץ בשונות התרבותית בין החברה היהודית- ישראלית לבין החברה הערבית- ישראלית. לשונות זו היבטים והשלכות שונות: ראשית, היכרות חלקית מאוד של הרוב היהודי עם המיעוט הערבי. מחקרים שונים מצביעים על כך כי אנשים נוטים לבחור להעסיק אנשים הדומים להם וזאת אף ללא כוונה מודעת להפלות את השונים.
שנית, היכרות מוגבלת של המועמדים הערבים עם נורמות תרבותיות – חברתיות ולעיתים אף חוסר בכישורים לצלוח ראיונות עבודה – אם בשל קורות חיים הכתובים באופן לא מקובל, אם בשל חסמי שפה ותחושה כי סיכוייהם מוגבלים מלכתחילה- כביכול. כל אלה יוצרים אף לחץ נוסף בריאיון דבר שעלול לפוגע בסיכויי הקבלה.
5.4. אפליה בהעסקה
חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988, אוסר להפלות בין עובדים או בין דורשי עבודה. סעיף 2 לחוק תחת הכותרת "איסור הפליה", קובע כי מעביד לא יפלה בין עובדיו, או בין דורשי עבודה, מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, היותם הורים, גילם, גזעם, דתם, לאומיותם, ארץ מוצאם, השקפתם, מפלגתם או שירותם במילואים, קריאתם לשירות מילואים או שירותם הצפוי בשירות מילואים, בכל אחד מאלה: קבלה לעבודה, תנאי עבודה, קידום בעבודה, הכשרה או השתלמות מקצועית, פיטורים, פיצויי פיטורים, הטבות ותשלומים הניתנים לעובד בהקשר של פרישה מעבודה.25
למרות האמור, כפי הנראה קיימת מידה מסוימת של אפליה בישראל כיום.
בשנת 2008 הוקמה נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה26 שהיא גוף סטטוטורי במשרד התמ"ת ופועלת מכוח תיקון סעיף 18א לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988. בשנת 2009 טיפלה הנציבות ב- 498 פניות, מתוכן 2% על רקע מוצא, 2% על רקע דת ו- 4% על רקע לאום, ההתפלגות מובאת להלן:
איור: 2 עילת הפנייה לנציבות שוויון בעבודה, 2009
כפי שניתן לראות מן הנתונים, שיעור הפניות על רקע לאום מהווה רק כ- 4%. עם זאת, ייתכן וגורמים אחרים (כמו שירות צבאי) שהיוו עילת פנייה מייצגים חלק נוסף ממקרים של הפלייה על רקע לאום. הסבר אפשרי נוסף הוא כי המודעות לאפשרות לפנות לנציבות כמו גם המודעות לאפליה, משתנה בין מגזרים ומכאן כי השיעור הנמוך אינו מייצג את היקפי התופעה של אפליה על רקע לאום.
מחקר שפורסם בפברואר 2010 על ידי מינהל מחקר וכלכלה במשרד התמ"ת, בחן את תחושת האפליה של מחפשי עבודה ועובדים.27 להלן יוצגו כמה מממצאיו העיקריים ביחס למגזר הערבי בהשוואה לקבוצות אחרות.
בהשוואת תחושת האפליה בתהליך חיפוש העבודה בין קבוצות אוכלוסייה שונות נמצא כי: 29% ממחפשי העבודה הערבים דיווחו שנתקלו בסירובים, שהם פירשו אותם כאפליה על רקע השתייכותם המגזרית; שיעור גבוה אף יותר, 48%, נמצא בקרב מחפשי העבודה המבוגרים, מועסקים ולא מועסקים, שדיווחו שהם נתקלו בסירובים שעל פי תחושתם היו קשורים לגילם; 20% מקרב הנשים מחפשות העבודה דווחו על תחושות אפליה דומות. שיעורים נמוכים נמצאו בקבוצות אחרות: בקרב יוצאי עדות המזרח- 6% דיווחו על תחושות אפליה, עולים מבריה"מ לשעבר- 3%, אימהות לילדים קטנים- 2%, ומשרתים במילואים, שאף אחד מהם לא דיווח שחש נדחה על ידי מעסיקים בגלל שירות במילואים.
אפליה במקום העבודה בקרב מועסקים ובלתי מועסקים לפי קבוצות השתייכות: הקבוצות, שבקרבן נמצא השיעור הגבוה ביותר של נשאלים שחשו אפליה בעבודה היו אימהות לילדים קטנים עד גיל 6 (16%), עולים מבריה"מ לשעבר (12%), מבוגרים מעל גיל 45 (12%) וערבים (11%). שעור החשים אפליה בעבודה היה נמוך יותר בקרב נשים (8%), דתיים (7%) יוצאי עדות המזרח (5%), ומשרתים במילואים (1%).
בבחינת תחושת האפליה בהתאם למיקום מקום העבודה בקרב ערבים נמצא כי 17% מהנשאלים הערבים שמקומות העבודה שלהם ממוקמים במגזר היהודי, דיווחו על אפליה מגזרית, 10% מהערבים בישובים המעורבים דיווחו על אפליה מגזרית, ו- 9% מהמועסקים בישובים הערבים. ממצאים אלה מצביעים על כך שהיקף תחושות האפליה בעבודה של ערבים המועסקים במגזר היהודי גבוה במידה ניכרת מהיקף תחושות האפליה בעבודה של ערבים המועסקים במגזר הערבי.
בבחינת תפיסת האפליה הקיימת בישראל ביחס לקבוצות שונות נמצא כי הפער הגדול ביותר, בין נשאלים השייכים לקבוצה הנבדקת לבין נשאלים אחרים, נמצאה בתפיסת האפליה כלפי ערבים. 61% מהנשאלים הערבים סברו שקיימת אפליה רבה בעבודה כלפי ערבים ורק 16% סברו שאין אפליה או כמעט שאין אפליה. בקרב הנשאלים היהודים, רק שליש סברו שקיימת אפליה רבה כלפי ערבים בעבודה, בעוד שכמחצית מהיהודים סברו שאין אפליה כלל, או כמעט ואין אפליה.
בהשוואה בין תחושת אפליה אישית לבין תפיסה שקיימת אפליה כלפי הקבוצה נמצא כי קיימים פערים גדולים יחסית, בין ההתנסות האישית באפליה על רקע שיוכי, לבין התחושה שקיימת אפליה כלפי הקבוצה שאליה הנשאל משתייך, בקרב ערבים (18.6% לעומת 61.0%), נשאלים מעל גיל 45 (16.8% לעומת 48.4%) ונשים ואימהות לילדים עד גיל 6 (17.4% לעומת 42.6%) ומכאן כי אין הלימה בין החוויה הפרטית לבין התפיסה הכללית של אפליה, בייחוד בקרב הקבוצות שצוינו לעיל.
אמנם המחקר דלעיל לא בחן את תחום ההייטק בפרט, אך נראה כי בהינתן השונות הקיימת והיחס למיעוטים בישראל, יש להניח כי האפליה הקיימת איננה פוסחת על תחום ההייטק כפי שעולה מעדויות של מועמדים שלטענתם לא התקבלו עקב היותם ערבים.
6. פעילות הממשלה לשיפור מצב התעסוקה במגזר הערבי28
ממשלת ישראל מפעילה תוכניות שונות לשילוב האוכלוסייה הערבית במעגל המועסקים: הן באופן כללי, והן באופן ספציפי ביחס לנשים, שכאמור לעיל נוטלות חלק קטן בלבד במעגל המועסקים. להלן בקצרה מספר תוכניות בנושא הנוגעות לתעסוקה בתחום ההיי-טק.
הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי הוקמה על פי החלטת ממשלה מפברואר 2007 (1204 (ערב13/). מטרתה של הרשות להביא למיצוי הפוטנציאל הכלכלי של האוכלוסייה הערבית, הדרוזית והצ'רקסית בדרך של עידוד הפעילות הכלכלית היצרנית והעסקית בתוך היישובים הערבים, הדרוזים והצ'רקסים ושילובם בכלכלה הלאומית.
מפנייה של מרכז המחקר בכנסת לרשות עולה כי הרשות שותפה עם משרדי ממשלה שונים, בהם התמ"ת, האוצר ועוד, בתוכניות פיתוח שונות, בהן כאלה שנועדו לחיזוק ההייטק במגזר הערבי.
במרס 2010 נתקבלה החלטת ממשלה על תוכנית חומש לפיתוח כלכלי של ישובים במגזר המיעוטים (1539),29 בתקציב כולל של 778.5 מיליוני שקלים, מהם 398 מיליוני שקלים תוספת תקציב והשאר מתקציבי המשרדים. בין סעיפי ההחלטות שנתקבלו:
סעיף 26: שעניינו "הכשרה והסבה מקצועית לבעלי השכלה על-תיכונית והשכלה אקדמאית" קובע כי הרשות לפיתוח כלכלי תגבש, בשיתוף עם משרד התמ"ת, נציגי תב"ת ("תנופה בתעסוקה" - מיזם משותף לממשלה ולג'וינט) ונציגי אגף התקציבים במשרד האוצר תוכנית הכשרה מקצועית המבוססת על מתן שוברים לבעלי השכלה על-תיכונית ולבעלי השכלה אקדמית למקצועות נדרשים בשוק העבודה. התקציב המיועד לכך: כ-30 מיליוני שקלים.
סעיף 27 להחלטה תחת הכותרת "יזמות עסקית", קובע כי תגובש תוכנית להקמת חממות עסקיות אזוריות לעידוד יזמות. התקציב המיועד לכך: כ-10 מיליוני שקלים.
סעיף 28 להחלטה תחת הכותרת "חממה תעשייתית" קובע כי תופעל חממה תעשייתית, בתקציב של 5 מיליוני שקלים מתקציב משרד התמ"ת, עבור יזמים ובעלי עסקים מקרב כלל אוכלוסיית המיעוטים, אשר השלימו את שלב ההיתכנות הטכנולוגית.
משרד התמ"ת בשיתוף פעולה עם הרשות לפיתוח כלכלי, מתעתד להפעיל תכנית לעידוד שילוב אקדמאיים בני מיעוטים במגזר הפרטי על ידי הענקת שוברים למעסיקים מהמגזר הפרטי (היהודי). בין השאר משתתפים בתוכנית בעלי מקצועות טכנולוגיים, תכנית זו אמורה בשלב ראשון לפעול כפיילוט בו יינתנו 500 שוברים. בנוסף, מפעיל התמ"ת מזה מספר שנים תוכנית סבסוד מעסיקים במסגרת מסלול תעסוקה שיעדיה העיקריים הם עידוד תעסוקה במגזר הערבי והחרדי.
בתחום ההכשרה, משרד התמ"ת פועל באמצעות המכון המשלתי להכשרה בטכנולוגיה ובמדע. בוגרי הכשרה זו מקבלים תואר טכנאי מוסמך ותואר הנדסאי. תהליך ההכשרה נעשה באמצעות רשת מכללות טכנולוגיות ובתי ספר להנדסאים מוסמכים הפועלים ברחבי הארץ. במהלך שנת 2009 למדו במסגרת זו כ-21,000 תלמידים, מהם 3369 תלמידים לא יהודים. מתוכם למדו במקצועות מחשבים, אלקטרוניקה, מכשור ובקרה, וביוטכנולוגיה 562 תלמידים30.
בנוסף, משרד התמ"ת מפעיל קורסי הכשרה למבוגרים דורשי עבודה. ההכשרה בקורסים אלו אורכת מספר חודשים עד שנה ו מרביתם הלומדים בהם מופנים ללימודים על ידי שירות התעסוקה. בשנת 2009, למדו בקורסי יום בתחום המחשבים 526 תלמידים. 43 מהם לא יהודים (6 מהן נשים לא יהודיות). לאחרונה פרסם המשרד מכרז לקיום קורסים נוספים בתחום המחשבים. עם סיום ההליך המכרז יגדל מספר קורסי ההכשרה בתחום המחשבים המוצעים לדורשי עבודה31.
משרד החינוך בשיתוף פעולה עם הרשות לפיתוח כלכלי, בוחן את מיסודה של תכנית חינוך לקריירה –שמטרתה לחשוף תלמידים מכיתה ט' עד י"ב למגוון רחב של מקצועות – בעיקר טכנולוגיים. אחת ממטרות התכנית הינה חשיפה לאפשריות העבודה הקיימות ובלימה של מגמת לימודים אקדמאיים של מקצועות החינוך ומקצועות מסורתיים נוספים.
לשכת נשיא המדינה יחד עם פורום מנכ"לים בחברות ההייטק מקיימים שולחן עגול בנושא תעסוקת מיעוטים בהייטק במטרה לעודד השתלבותם של בתחום.
עמותת צופן בשיתוף פעולה עם הרשות לפיתוח כלכלי, מקיימת קורסי הכשרה להייטק תוך חיבור בין בוגרי הקורסים והמעסיקים – אחוזי ההשמה מגיעים ל -85%.
7. עיקרי המלצות לפעולה של וועדות שונות שעסקו בנושא
הוועדה לבחינת מדינות התעסוקה בישראל בראשותו של המשנה לנגיד בנק ישראל פרופ' צבי אקשטיין הגישה ב-16 יוני 2010 את המלצותיה הסופיות לשר התמ"ת. הוועדה הציבה יעדים להגדלת שיעור התעסוקה לשנת 2020. לפיהם שיעור הנשים הערביות המועסקות בגילאי 25-64, יעלה מ-23.4% ל – 41%. שיעור התעסוקה של גברים ערביים בגילאים אלו יעלה מ-74.1% ל-78%32.
לענייננו, הועדה המליצה לפעול לעידוד השכלה אקדמאית טכנולוגית ומקצועית, ולפעול לצמצום היקף הפונים ללימודי הוראה. כאמור בפרק 2 במסמך זה, שיעורם של הסטודנטים הערביים בקרב תלמידי שנה א' לתואר במקצועות המדעים המדויקים וההנדסה הוא כ - 8% בלבד ואילו שיעורם בקרב תלמידי שנה א' לתואר במקצועות החינוך וההכשרה להוראה הוא כ-25.3%.
המלצות מתוך הדוח של פרופ' ג'בארין שהוכן לפורום קיסריה 2010 33
• העסקת עובדים ערבים כתנאי סף להשתתפות במכרזי מחשוב. ממשלת ישראל מעסיקה מספר לא מבוטל של עובדים בתחומי ההייטק- בעיקר בתחומי המחשוב, באמצעות מיקור חוץ. הגדרת חובת העסקה של עובדים מקרב האוכלוסייה הערבית בחברות אלה כתנאי סף להשתתפות במכרז צפויה להוביל להעלאת שיעורי ההעסקה של עובדים מתאימים מקרב המגזר הערבי.
• ניצול היתרונות האסטרטגיים של הציבור הערבי. ערביי ישראל יכולים לסייע בהחדרת טכנולוגיות עתירות ידע מישראל לשווקים הערבים במזרח התיכון וברחבי העולם. השילוב בין הטכנולוגיה הישראלית והידע בשפה הערבית עשוי לאפשר לחברות ישראליות לכבוש שווקים חדשים.
• חיזוק ההכשרה המקצועית בדגש טכנולוגי. חינוך לטכנולוגיה ויצירת מסלולי הכשרת כוח אדם בתחומי ההייטק בקרב האוכלוסייה הערבית בשילוב עם הקמתם של מרכזי תעסוקה, צפוי להשפיע לחיוב על תעסוקת הערבים. מתן תמריצים למעסיקים שיקימו מרכזי תעסוקה ולמסיקים שיקימו מרכזי פיתוח בפריפריה.
• שינוי תודעתי למניעת אפליית ערבים. יש מקום לבחון את עמדותיהם של מעסיקים יהודים במגזר הפרטי ולפעול לשינוי מגמות אפליה קיימות באמצעות קמפיינים ציבוריים.
ועדת מקוב – חיזוק הפריפריה
באוקטובר 2007 הגישה הוועדה לבחינת אמצעים להעצמת הפריפריה והתעשייה המסורתית בראשותו של ישראל מקוב את המלצותיה לשר התמ"ת, חה"כ אלי ישי. הוועדה בחנה את הנושא באמצעות שלוש תת-ועדות, שעסקו בנושאים אלו: אמצעים להעצמת הפריפריה; חברות רב-לאומיות; העצמת התעשייה המסורתית.
מחברי הדוח גורסים כי"קיימים שלושה תנאים הכרחיים להעצמת הפריפריה: פיתוח מערכת תחבורה מהירה ונגישה; פיתוח קהילתי, חברתי ותרבותי מספק בפריפריה ומערכת חינוך הולמת, המספקת שוויון הזדמנויות, ויישום מדיניות התיישבות של ריכוז-מבוזר, באופן המאפשר ליישובים למצות יתרונות כלכליים לגודל".34
חיזוק הפריפריה, למרות שאיננו פתרון ספציפי וישיר לסוגיית התעסוקה בהייטק, צפוי להשפיע, בוודאי בטווח הארוך, גם על תחום זה. עם זאת יש לציין כי יוסף ג'בארין ואחרים גורסים כי הקצאת אזורי תעשייה למועצות אזוריות ערביות נמוכה משמעותית מהקצאתם למועצות יהודיות, הן במרכז והן בפריפריה. לטענתם, "רק כ- 2.4% מסך כל שטחי התעשייה בישראל נמצאים ביישובים ערבים." ברור כי חיזוק הפריפריה באופן סלקטיבי רק לרשויות יהודיות יהיה בעל השפעה פחותה על רווחתם ועל שיעורי התעסוקה של הערבים.