חומר רקע
מאת: הייעוץ המשפטי
תכלת– הצעות והערות שכבר עלו בדיון בוועדה
צהוב– הצעות והערות שטרם נדונו
הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 59) (סמכות בעניינים כלכליים), התש"ע-2010 - נוסח לדיון בוועדה ביום 05/07/2010
15. סמכות שופט לסיים דיון
(א) שופט שהחל בדיון ויצא לקיצבה או פרש, יהיה מוסמך לסיים את הדיון תוך שלושה חדשים מיום היציאה לקיצבה או הפרישה.
(ב) שופט שהחל בדיון ותקופת מינויו לכהונה נסתיימה מחמת מינוי לערכאה אחרת, או משום שנסתיימה תקופת כהונה בפועל או משום שנסתיימה תקופת כהונה כשופט בית המשפט לעניינים מינהליים או כשופט המחלקה הכלכלית, יהיה מוסמך לסיים את הדיון שהחל בו. [הנהלת בתי המשפט ביקשה לבחון את התיקון בנוגע לשופט בית המשפט לענינים מינהליים]
40. בית משפט מחוזי ידון באלה:
(1) כל ענין אזרחי או פלילי שאיננו בסמכותו של בית משפט שלום; בתביעה-שכנגד אזרחית מוסמך לדון בית משפט מחוזי אף אם אותו ענין או אותה תביעה הם בסמכותו של בית משפט שלום ואם התביעה שכנגד היא באותו נושא או נובעת מאותן נסיבות, אף אם הענין או התביעה הם בסמכות המחלקה הכלכלית לפי סעיף 40א; ** השינוי המוצע בא לאפשר לשופטי בית משפט מחוזי שאינם שופטי המחלקה הכלכלית לדון בתביעה שכנגד שהיא ענין כלכלי
ואולם –
(א) אם היתה התביעה שכנגד בסמכותו של בית משפט לעניני משפחה, רשאי בית המשפט להעביר את התביעות לבית משפט לעניני משפחה שבאזור שיפוטו היתה מוגשת התביעה שכנגד, יהא שוויה אשר יהא, אם לדעתו הצדק והתועלת בהעברה עולים על הפגיעה בענינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה;מיום 7.8.1995תיקון מס' 21
ס"ח תשנ"ה מס' 1537 מיום 7.8.1995 עמ' 396 (ה"ח 2330)
(1) כל ענין אזרחי או פלילי שאיננו בסמכותו של בית משפט שלום; בתביעה-שכנגד אזרחית מוסמך לדון בית משפט מחוזי אף אם אותו ענין או אותה תביעה הם בסמכותו של בית משפט שלום; ואולם אם היתה התביעה שכנגד בסמכותו של בית משפט לעניני משפחה, רשאי בית המשפט להעביר את התביעות לבית משפט לעניני משפחה שבאזור שיפוטו היתה מוגשת התביעה שכנגד, יהא שוויה אשר יהא, אם לדעתו הצדק והתועלת בהעברה עולים על הפגיעה בענינו של אדם אחר שהוא צד לתובענה;
(ב) אם היתה התביעה שכנגד בסמכות המחלקה הכלכלית כאמור, רשאי בית המשפט להעביר אליה את התביעות, אם ראה כי חלקו של הענין הכלכלי בתביעות הוא משמעותי; ** השינוי המוצע בא להשלים את התיקון המוצע בס"ק (א), ולאפשר העברת הליך הכולל תביעה ותביעה שכנגד, שהסמכות לדון בו היא לבית המשפט המחוזי ה"רגיל" - לשופטי המחלקה הכלכלית – במקרה מתאים.
(1א) עתירה מינהלית, ערעור מינהלי ותובענה ,תובענה מינהלית, עניין מינהלי ועניין אחר לפי סעיף 5 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס–2000;
(2) כל ענין שאיננו בסמכותו הייחודית של בית דין אחר; בענין הנתון לסמכותו המקבילה של בית דין אחר, יהיה בית המשפט המחוזי מוסמך לדון כל עוד אין אותו בית דין דן בו ואם הענין אינו נתון בסמכותו של בית משפט שלום;מיום 13.2.1992
תיקון מס' 16
ס"ח תשנ"ב מס' 1390 מיום 24.3.1992 עמ' 143 (ה"ח 2109)
(2) כל ענין שאיננו בסמכותו הייחודית של בית דין אחר; בענין הנתון לסמכותו המקבילה של בית דין אחר, יהיה בית המשפט המחוזי מוסמך לדון כל עוד אין אותו בית דין דן בו ואם הענין אינו נתון בסמכותו של בית משפט שלום;
(3) ערעורים על פסקי דין ועל החלטות אחרות של בתי משפט השלום;
(4) תביעה בעניני קנין רוחני, הכרוכה בתביעה בעניני קנין רוחני שהיא בסמכות בית המשפט המחוזי לפי פסקה (1), אף אם סכום התביעה או שווי נושא התביעה אינו עולה על הסכום כאמור בסעיף 51(א)(2); בפסקה זו, "תביעה בעניני קנין רוחני" – תביעה אזרחית לפי אחד או יותר מהחוקים המפורטים להלן:
(א) חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007;
(ג) פקודת הפטנטים והמדגמים;
(ד)חוק הגנת כינויי מקור וציונים גיאוגרפיים, התשכ"ה-1965;
(ה) חוק הפטנטים, התשכ"ז-1967;
(ו) פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972;
(ז) חוק זכות מטפחים של זני צמחים, התשל"ג-1973;
(ח) חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד-1984;
(ט) חוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999
(4א) עניין אזרחי לפי חוק החברות, למעט תביעה אזרחית שבית המשפט לעניני משפחה מוסמך לדון בה ולמעט עניין אזרחי לפי סעיפים 6 ו-7 לחוק האמור, שיידון בבית המשפט שלו הסמכות לדון בתובענה, ולמעט סעיפים 354(ב1)(5) ו-359 לחוק האמור;
(5) עניינים כלכליים; לעניין זה, "עניין כלכלי" – כל אחד מהעניינים המפורטים להלן, למעט תביעה אזרחית שבית המשפט לעניני משפחה מוסמך לדון בה בענייני משפחה כהגדרתם בסעיף 1 לחוק בתי המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995:
(א) עניין אזרחי לפי כל אחד מהחוקים המפורטים להלן:
(1) חוק ניירות ערך.. למעט בקשות הליכים לפי סעיפים 56א(ב) , 56א1(ב), 56ב(ב)(1), (ז), ו-(ח) ו-(ט), 56ב1(ב) ו-56ג1 לחוק האמור.
(2) חוק השקעות משותפות בנאמנות...;
(3) חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות...
(4) חוק החברות... , למעט עניין אזרחי לפי סעיפים 6 ו-7 לחוק האמור, שיידון בבית המשפט שלו הסמכות לדון בתובענה, פרק ראשון א' לחלק התשיעי לחוק האמור, סעיפים 350 ו-351 לחוק האמור בהליך פשרה או הסדר שמטרתו הבראת חברה, סעיפים 354(ב1)(5) ו-359 לחוק האמור בקשר להחלטה של רשם החברות הנוגעת לחברה לתועלת הציבור כהגדרתה בחוק האמור וסעיף 362 לחוק האמור;
(5) סעיף 63 לפקודת הנזיקין, בעילה של הפרת חובה לפי אחד החוקים כמפורט בפסקאות (1) עד (4)
(ב) תביעה נגזרת כהגדרתה בחוק החברות
(ג) עניין אזרחי בקשר לזכויות או לחובות של בעלי מניות בחברה ככאלה, המוסדרים בתקנון החברה או בחוזה אחר;
(ד) בקשה לאישור תובענה ייצוגית ותובענה ייצוגית, לפי פרט 5 בתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.. ובלבד שאינן כאמור בסעיף 5(ב)(2) לחוק האמור;
(ד1) ערעור על פסק בוררות כמשמעותו בסעיף 29ב לחוק הבוררות, שהוא עניין כלכלי לפי פסקאות (א) עד (ד) ** שאלה לדיון: מה לגבי בקשה לאישור פסק בוררות ובקשה לביטול פסק בוררות – מחד– יש לבית המשפט הדן בבקשה לביטול סמכות לתקן או להשלים פסק בורר ובנוסף ייתכן שצד אחד יבקש אישור פסק בורר והצד השני יתנגד ויגיש ערעור (אפשרי לפי סע' 23(ב) לחוק הבוררות), ואז אנחנו יוצרים פיצול; מנגד דיונים באישור פסק בורר ובביטול פסק בורר אינם עוסקים בד"כ בסוגיות המהותיות שעליהן נסבה הבוררות, כמו"כ במקרים שבהם יש גם ערעור וגם בקשה לאישור, סעיפי הכריכה והתביעה שכנגד ימנעו בד"כ את הפיצול.
(ה) ענין אזרחי שהוא בסמכות בית משפט שלום לפי סעיף 51(א)(2) או (3) או בסמכות בית המשפט המחוזי לפי סעיף זה, הכרוך בעניין כלכלי כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ד1), ובלבד שנושאם אחד או שהם נובעים מאותן נסיבות אף אם סכום התביעה או שווי נושא התביעה של הענין האזרחי אינו עולה על הסכום כאמור בסעיף 51(א)(2) ובלבד שהעניין האזרחי והעניין הכלכלי נובעים מאותן נסיבות ושחלקו של העניין הכלכלי הוא משמעותי; לא היה חלקו של העניין הכלכלי משמעותי, רשאי בית המשפט להעביר גם את העניין הכלכלי לבית המשפט המוסמך לדון בעניין האזרחי כדי שידון בהם יחדיו, אם לדעתו הנזק מפיצול הדיון בהם עולה על התועלת מכך שהדיון בענין הכלכלי יהיה בפניו; בית המשפט שאליו הועברה תובענה לפי סעיף זה לא יעבירנה עוד. ** התיקון המוצע בא למנוע פיצול הליך שיש בו ענין אזרחי וענין כלכלי בין שתי ערכאות על ידי הסמכת בית המשפט שהענין הכלכלי בסמכותו, להעבירו בשלמותו לסמכות בית המשפט שהענין האזרחי בסמכותו, אם חלקו של הענין הכלכלי בהליך אינו משמעותי.
(ו) תביעה שכנגד לענין כלכלי כאמור בפסקאות משנה (א) עד (ה) ובלבד שנושאם אחד או שהם נובעים מאותן נסיבות; לא היה חלקו של הענין הכלכלי בתביעות משמעותי, רשאי בית המשפט להעבירן לבית המשפט שהיה מוסמך לדון בהן אלמלא היתה התביעה המקורית ענין כלכלי כדי שידון בהן יחדיו, אם לדעתו הנזק מפיצול הדיון בהן עולה על התועלת מכך שהדיון בהן יהיה בפניו; בית המשפט שאליו הועברו תביעות לפי סעיף זה לא יעבירן עוד. ** התוספת מבקשת למנוע מצב שבו המחלקה הכלכלית חייבת לדון בהליך שהחלק הכלכלי בו אינו משמעותי רק משום שמדובר על תביעה שכנגד לענין כלכלי.
(ז) אישום הכולל עבירת ניירות ערך כהגדרתה בחוק ניירות ערך או עבירה על חוק הייעוץ, אלא אם החליט פרקליט המדינה או פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט שלום.
(ח) כל עניין אחר שקבע שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ונשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת1 [שר המשפטים ביקש להשאיר סוגיה זו לשיקול נוסף]
40א – מחלקה כלכלית בבית המשפט המחוזי
(א) בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו תוקם מחלקה כלכלית.
(ב) שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, רשאי לקבוע בצו כי בבית משפט מחוזי אחר תוקם מחלקה כלכלית, ולקבוע את תחום שיפוטה בענינים כלכליים ובענינים כלכליים-מינהליים; צו כאמור יכול שיסמיך את המחלקה הכלכלית לדון בכל הענינים הכלכליים והכלכליים-מינהליים או בחלקם.
(ג) נשיא בית המשפט העליון, בהתייעצות עם נשיאי בתי המשפט המחוזיים הנוגעים בדבר יקבע שופטים של בית משפט מחוזי, שהם בעלי ידע ונסיון מקצועי בתחום, למחלקה הכלכלית בבית המשפט.
(ד) תקופת הכהונה של השופטים במחלקה הכלכלית תהא ארבע שנים2 וניתן להאריכה לתקופות כהונה נוספות של ארבע שנים כל אחת, ואולם ניתן לקבוע תקופת כהונה קצרה יותר בהתאם לצורכי בית המשפט.
(ה) שר המשפטים, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, יקבע בצו את המספר המירבי של השופטים במחלקה הכלכלית.
(ו) המחלקה הכלכלית תדון באלה:
1. עניין כלכלי כהגדרתו בסעיף 40(5), שבסמכות בית משפט מחוזי שבו מחלקה כלכלית;
2. (א) עניין כלכלי–מינהלי; לעניין זה, "עניין כלכלי–מינהלי" – עתירה נגד החלטה של רשות לפי הוראות החוקים המפורטים להלן, למעט החלטה שחלות לגביה הוראות סעיף 64(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-19823 ולמעט עתירה שהסעד העיקרי המבוקש בה עניינו התקנת תקנות, לרבות ביטול תקנות, הכרזה על בטלותן או מתן צו להתקין תקנות וכן החלטה לפי סעיפים 46 ו- 46א לחוק ניירות ערך שעניינה קביעת תקנון הבורסה, הנחיות או הנחיות זמניות, לרבות החלטה על שינויים או ביטולם; בפסקה זו - "החלטה של רשות" כהגדרתה בחוק בתי המשפט לענינים מינהליים....; "רשות", לרבות בורסה לניירות ערך כהגדרתה בחוק ניירות ערך....:
(1) חוק ניירות ערך, למעט החלטות הבורסה בשיפוט משמעתי כאמור בסעיף 47(א) לחוק האמור;
(2) חוק השקעות משותפות בנאמנות ;
(3) חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות למעט לפי פרק ז' לחוק האמור4;
(4) חוק החברות, למעט החלטה של רשם החברות או רשם ההקדשות הנוגעת לחברה לתועלת הציבור כהגדרתה בחוק האמור.
(ב) שר המשפטים, רשאי בצו, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת לקבוע חוקים נוספים שעתירה על החלטת רשות לפיהם היא ענין כלכלי-מינהלי.
(ז) המחלקה הכלכלית תדון בעניין כלכלי-מינהלי כאמור בסעיף קטן (ו)(2) לפי חוק בתי משפט לענינים מינהליים.
(ח) (1) רשם או שופט של בית משפט מחוזי מוסמך לדון בעניינים שבסמכות רשם לפי חוק, אף אם הסמכות לדון בתובענה נתונה למחלקה הכלכלית לפי סעיף לפי סעיף קטן (ו).
(2) ערעור על החלטה אחרת של רשם כאמור בסעיף קטן זה תידון לפני שופט המחלקה הכלכלית.
41. (א) פסק דין של בית משפט מחוזי בערכאה ראשונה ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון.
(ב) החלטה אחרת של בית משפט מחוזי בענין אזרחי, ופסק דין של בית משפט מחוזי בערעור, ניתנים לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת נשיא בית המשפט העליון או מאת שופט אחר של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך, או מאת בית המשפט העליון, ובפסק דין - גם אם ניתנה רשות לכך בגוף פסק הדין. רשות כאמור בסעיף קטן זה לגבי החלטה אחרת תינתן אם שוכנע בית המשפט כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תינתן רשות כאמור בסוגי החלטות ששר המשפטים קבע, בצו, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת; נקבע סוג החלטה בצו כאמור, יחול הצו על החלטה שהתקבלה לאחר תחילתו.
(ד) (1) על אף האמור בסעיף קטן (ב) ובסעיף 8(ד) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, לא תינתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מן הסוגים המפורטים להלן:
(א) החלטת בית המשפט לאשר תובענה ייצוגית לפי פרט 5 לתוספת השניה לחוק תובענות יצוגיות;
(ב) החלטת בית המשפט לאשר תביעה נגזרת לפי סעיף 198 לחוק החברות;
(2) לבקשת בעל דין, יקיים בית המשפט דיון חוזר בהחלטה כאמור בפסקאות (1)(א) או (ב) בהרכב של שלושה שופטים; מצא ההרכב כי בקשה לדיון חוזר מעלה עניין שיש בו חשיבות, רגישות או חידוש מיוחדים5 רשאי הוא להורות על העברת הדיון בו לבית המשפט העליון אשר ידון בבקשה לדיון חוזר כאילו היתה ערעור על ההחלטה; על החלטת ההרכב לפי פסקה זו לא תינתן רשות ערעור.
(3) אין באמור בסעיף קטן זה כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור בפסקה (1) במסגרת ערעור על פסק הדין.
51. (א) בית משפט שלום ידון באלה:
(1) (א) עבירות שעונשן קנס בלבד או מאסר לתקופה שאינה עולה על 7 שנים; למעט העבירות המנויות בסעיף 40(5)(ז), למעט העבירות המנויות בחלק א' של התוספת השניה, שעונשן מאסר לתקופה של 5 שנים או יותר, אם החליט פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט מחוזי למעט עבירה לפי חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988, ולמעט עבירה לפי סעיף 3 לחוק מאבק בארגוני פשיעה.
(ב) עבירות המנויות בחלק ב' לתוספת השניה, שעונשן מאסר לתקופה העולה על 7 שנים ועבירות המנויות בסעיף 40(5)(ז), אם החליט פרקליט המדינה או פרקליט מחוז להעמיד עליהן אדם לדין לפני בית משפט שלום, ובלבד שלא יוטל עונש מאסר לתקופה העולה על 7 שנים.
(2) תביעות אזרחיות - למעט תביעות הנוגעות למקרקעין - כשסכום התביעה או שווי הנושא אינו עולה על 2,500,000 שקלים חדשים ביום הגשת התובענה, והוא אף אם עלה הסכום או השווי לאחר מכן מחמת שערוך, הצמדה, ריבית, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין;
(3) תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השימוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שענינן חזקה או שימוש במיטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה ; אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין ;
(4) תביעה-שכנגד לתביעה אזרחית שנושאן אחד או שהן נובעות מאותן הנסיבות, יהיה שוויו של נושא התביעה-שכנגד אשר יהיה. היתה התביעה שכנגד ענין כלכלי כהגדרתו בסעיף 40(5), רשאי בית המשפט להעביר את התביעות לבית המשפט שהיה מוסמך לדון בתביעה שכנגד אם ראה כי חלקו של הענין הכלכלי בתביעות הוא משמעותי; ** השינוי המוצע בא לאפשר העברת הליך הכולל תביעה ותביעה שכנגד, שהסמכות לדון בו היא לבית משפט השלום – אל בית המשפט המחוזי המוסמך לדון בענינים כלכליים – במקרה מתאים.
(5) בעניני משפחה כמשמעותם בחוק בתי המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995, וזאת על אף האמור בפסקאות (2) ו-(3).
(א1) על אף הוראות סעיף קטן (א)(2) ו-(3), בית משפט שלום לא ידון בעניין כלכלי כהגדרתו בסעיף 40(5), [אלא אם הועבר אליו לפי סעיף 40] ** לדיון: אם מאפשרים העברת ענין כלכלי הכרוך בענין אזרחי לבית משפט השלום – נדרש החריג האמור.
** לפי התיקון המוצע לפסקה (4) והתיקון לסעיף זה שמגביל אותו לפסקאות (2) ו-(3) (ראו החלק המוצהב בסעיף זה) – יוכל בית משפט שלום לדון בתביעה שכנגד שהיא ענין כלכלי אם התביעות הן בנושא אחד או נובעות מאותן נסיבות, והוא יוכל להעביר את כל ההליך לבית המשפט המחוזי אם סבר שהחלק הכלכלי בתביעות הוא משמעותי.
(ב) שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי בצו להגדיל את הסכום הנקוב בסעיף קטן (א)(2) ; בצו כאמור ניתן לקבוע, לכלל בתי המשפט או לבית משפט מסויים, כי ענין שהגדלת סמכות כאמור הוסיפה לבית משפט השלום ושהוגש לפני תחילתו של הצו לבית משפט מחוזי יידון בבית משפט השלום, ובלבד שטרם הוחל בו בשמיעת עדים.
(ג) בענינים המפורטים בפסקה (5) בסעיף קטן (א) ידון בית משפט שהוסמך כאמור בחוק בית המשפט לעניני משפחה.
78א. סופיות החלטה לגבי סמכות בעניין כלכלי ובעניין כלכלי-מינהלי
על אף הוראות סעיפים 41(ב) ו-52(ב), לא תינתן רשות ערעור על החלטת בית משפט בשאלה אם עניין מסוים הוא עניין כלכלי כהגדרתו בסעיף 40(5), עניין כלכלי-מינהלי כהגדרתו בסעיף 40א(ג)(2) או עניין אחר שבתחום סמכותה של המחלקה הכלכלית כאמור בסעיף 40א(ג)(3) אם לאו; אין באמור כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור במסגרת ערעור על פסק הדין.
** הערות לדיון:
לגופו של ענין – יש סתירה בין ההוראה המוצעת לבין הוראת חוק בתי משפט לענינים מינהליים לגבי החלטות אחרות שיש עליהן ערעור ברשות ובינה לבין הצו בענין החלטות שלא תינתן לגביהן רשות ערעור.
מבחינת המבחן המהותי – כל עוד רואים את הסמכות הענינית כענין משמעותי המשפיע על זכויות הצדדים, ודוקא בכל הנוגע לענינים כלכליים, רואים זאת כך, וזו למעשה אחת ההצדקות לתיקון שלפנינו – הרי שיש לאפשר ערעור על ההחלטה בשלב מוקדם, כי אח"כ אין בכך כל טעם. הרי אם בערעור יחליט בית המשפט שלא היתה סמכות יראו את הדיון כולו ואת החלטת בית המשפט ככאלה שנעשו בחוסר סמכות.
בנוסף, האיזון שבין פגיעה בסופיות ומשך ההליך לבין הקפדה על הסמכות הענינית והחלטה בנושאים אלה בשלב מוקדם כדי לא לקיים דיון סרק בהליך – הוא איזון שמתעורר לגבי כל ההליכים האזרחיים ולא נראה שיש הצדקה ליצור איזון שונה לחלוטין רק לגבי תחום זה.
אם תתקבל הגרסה שלפיה הכריכה של ענינים אזרחיים היא מלאה ויש לבית המשפט שיקול דעת להעביר – החשש מדיונים אינסופיים בשאלות של סמכות פוחת. כמו-כן לא קיים במקרה זה החשש שעלה בעניין התובענות היצוגיות מכך שהדיון בבית המשפט העליון ימשך מספר שנים בשל העדר מומחיות מספקת.
בנוסף, חשוב שבתחילת הדרך יהיו מספר החלטות שיגיעו לעליון ויתוו את הדרך בענין הסמכות בענינים כלכליים לאלה שיבואו לאחר מכן. כך זה תמיד כאשר קובעים כללי סמכות חדשים.
אם בהמשך יתברר שיש בעיה שמחייבת פתרון ניתן יהיה לקבוע זאת בצו ולא יידרש לשם כך הליך חקיקה.
הש' גרוניס תמך בהוראת הסופיות. העיר כי יש להבהיר שהסופיות צריכה לחול גם על החלטה שענין מסוים אינו ענין כלכלי.
לענין הטכניקה – מדובר על החלטה אחרת בעניין אזרחי ולכן ההוראה אמורה להיות במסגרת הצו של שר המשפטים לפי סעיפים 41 ו-52 או בסעיפים אלה, אך לא ברור מדוע בסעיף נפרד.
המכון הישראלי לתכנון כלכלי- נגד ביטול אפשרות הערעור בשל חשש שיתברר כי הדיון כולו התקיים בחוסר סמכות בשלב מתקדם של הדיון, ומנגד מציעים מנגנון של ערעור בפני נשיא בימ"ש מחוזי שידון בכך בדן יחיד תוך 21 ימים כדי לקצר את ההליך.
96. (א) פסק דין של רשם של בית משפט שלום או של בית משפט מחוזי דינו, לענין ערעור, כפסק דין של בית המשפט שבו הוא משמש רשם.
(ב) החלטה אחרת של רשם ניתנת לערעור לפני בית המשפט שבו הוא משמש רשם, ורשאי בית המשפט לדון בו בשופט אחד.
(ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תינתן רשות ערעור על החלטת רשם בשאלה אם עניין מסוים הוא עניין כלכלי כהגדרתו בסעיף 40(5), עניין כלכלי-מינהלי כהגדרתו בסעיף 40א(ג)(2) או עניין אחר שבתחום סמכותה של המחלקה הכלכלית כאמור בסעיף 40א(ג)(3) אם לאו; אין באמור כדי לגרוע מזכותו על פי דין של בעל דין לערער על החלטה כאמור במסגרת ערעור על פסק הדין.
(ג) החלטה של בית משפט שלום בערעור לפי סעיף קטן (ב), למעט בסוגי החלטות שנקבעו בצו לפי הוראות סעיף 52(ג), ניתנת לערעור לפני בית המשפט המחוזי, אם ניתנה רשות לכך בגוף ההחלטה או מאת בית המשפט המחוזי או אחד משופטיו.
(ד) החלטה של בית משפט מחוזי בערעור לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג) על החלטה אחרת של רשם, למעט בסוגי החלטות שנקבעו בצו לפי הוראות סעיפים 41(ג) או 52(ג), ניתנת לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך בגוף ההחלטה, או מאת נשיא בית המשפט העליון או שופט אחר של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך, או מאת בית המשפט העליון.
(ה) פסק דין של רשם של בית המשפט העליון ניתן לערעור לפני בית המשפט העליון, שידון בו בשופט אחד.
11. תחילתו של חוק זה 30 ימים מיום פרסומו
12. עניין כלכלי כהגדרתו בסעיף 40(5) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 1(2) לחוק זה, ועניין כלכלי-מינהלי כהגדרתו בסעיף 40א(ג)(2) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה, שהיו תלויים ועומדים בבית משפט ערב תחילתו של חוק זה, יידונו בהתאם להוראות חוק זה ובלבד שטרם החל הדיון בהם. ** מוצע לבחון האם עד מועד התחילה צפויים להתמנות שופטי המחלקה הכלכלית, ואם לא – האם אין חשש שהוראת מעבר זו תוביל לעיכוב של תיקים (אלא אם מותירים גמישות מסוימת בניהול התיקים) ?