חומר רקע
נייר עמדה - נגישות השירות, תקנה 37 לתקנות נגישות השירות-אתרי אינטרנט
להלן עמדת נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ביחס לחובות הנגישות הנדרשות באתרי האינטרנט:
מטרת תקנות נגישות השירות היא לאפשר לאנשים עם מוגבלות לקבל שירותים ומידע הנמסר אודות השירותים באופן שיאפשר להם צריכה של השירותים על אף המוגבלות.
הנגשה של אתרי אינטרנט נעשית במסגרת חקיקת המשנה העוסקת בנגישות השירות. התקנות עוסקות בהנגשת כל ערוצי השירות והמידע. כיום מהווה האינטרנט ערוץ מרכזי לשירות ומידע בכל תחומי החיים ומגמה זו הולכת וגוברת. על-כן להנגשת השירותים הניתנים באמצעות האינטרנט חשיבות ממעלה ראשונה.
יתרונו של השירות באינטרנט על פני ערוצי שירות אחרים עבור אנשים עם מוגבלות:
זמינות בכל זמן ומכל מקום – זמינות 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע. מהבית, ממקום העבודה, מהטלפון הסלולארי ועוד. מרכיב זה חשוב לאנשים עם מוגבלות שכן הוא חוסך התניידות פיזית למרכזי שירות ומשרדים ותלות בשעות קבלה.
שירות איכותי – ערוצי שירות אחרים כגון שירות פרונטאלי ושירות טלפוני קצובים בזמן, שכן נציגי השירות נמדדים ולעיתים אף מתוגמלים על כמות הפניות בהן הם מטפלים בפרק זמן קצוב. לכך השפעה על כמות המידע והמהירות בה הוא נמסר. האינטרנט מאפשר לאנשים עם מוגבלות לצרוך את המידע ולבצע פעולות בזמן ובקצב האישי שלהם.
שירות סובלני - אנשים עם מוגבלות זוכים לעיתים ליחס לא סובלני ולא מכבד מצד נותני השירות המבוסס על סטריאוטיפים פוגעניים. חלקים נרחבים מהם מתקשים לצרוך מידע דבור (לקויי שמיעה) ומידע כתוב ללא עזרים (לקויי ראיה, לקויי למידה) ועל כן יעדיפו לצרוך שירותים מקוונים.
על מי חלה חובת הנגשת האתרי האינטרנט על פי התקנות?
תקנות נגישות השירות אינן מטילות את חובת הנגישות על כל האתרים באשר הם אלא רק על אתרים המספקים שירותים ומידע הניתן במסגרת השירות לציבור.
מדוע נדרשת חקיקה על שירותים הניתנים באינטרנט?
פעילות בתחום הנגישות לאינטרנט – הגברת המודעות, פניה לרשויות ולגופים מסחריים להנגיש אתרים באופן וולונטרי קיימת בישראל מזה כ 8 שנים ומנוהלת ע"י איגוד האינטרנט הישראלי ועמותת נגישות ישראל . . בין שאר הפעילויות הוקם אתר אינטרנט המכיל מדריכים לביצוע הנגישות, תורגמו הנחיות הנגישות המקובלות בעולם, התקיימו הרצאות וימי עיון בהם השתתפו למעלה מ 2000 מקבלי החלטות בארגונים ואנשים מקצוע. פעילות זו יצרה מודעות לנושא אולם מעט מאוד מומש בפועל. כמות האתרים הנגישים בישראל היום אינה עולה על 100 אתרים. זאת מול עשרות אלפי אתרים המספקים שירותים לכלל הציבור שאינם נגישים. הניסיון מלמד שהחקיקה שבפתח הינה הגורם המכריע בקבלת החלטה בדבר הנגשת אתרים.
מבחינה משפטית, בדומה לחוקי השוויון בחו"ל, גם חוק השוויון הישראלי מחייב הנגשתם של שירותים ציבוריים, לרבות שירותים הניתנים באינטרנט .על פי תקנות הנגישות לשירות, כל שירות ציבורי הניתן באמצעות האינטרנט – בין אם הוא חלק משירות מוחשי או שירות הניתן רק באמצעות האינטרנט, חייב להנגיש את עמודיו ויישומיו עבור אנשים עם כל מוגבלות שהיא.
על פי החוק ותקנותיו, לא כל מידע המועבר באינטרנט מחייב הנגשה. מידע שאינו שירות או חלק משירות, אינו חייב בהנגשה. כך, למשל, בלוגים אינם שירות, ולכן אינם חייבים בהנגשה; בדומה, אדם פרטי המעלה תמונות אשר צילם במהלך טיול אינו חייב להנגיש את התמונות.
מהו אתר נגיש?
אתר אינטרנט נגיש הוא אתר הנבנה באופן שמאפשר לאנשים עם מוגבלויות כגון ראיה, שמיעה, קושי בהפעלת עכבר ומוגבלויות קוגניטיביות לתפוס את המידע, להבין אותו, לתפעל את האתר ולהתמצא בו. יצוין כי אנשים עם מוגבלות חמורה גולשים באתרים באמצעות טכנולוגיות מסייעות (כגון תוכנת הקראה המשמשת גולשים עיוורים).
ההתאמות הנדרשות מבוצעות על פי הנחיות הנגישות של W3C – Web content accessibility guidelines 2.0. הנחיות הנגישות כוללות 12 כללים כאשר לכל כלל מוגדרים קרטריון להצלחה וטכניקות לביצוע. (ראה פירוט של קריטריונים ועלות ביצועם בנספח).
כמה עולה להנגיש אתר אינטרנט?
• על פי ההערכות המקובלת בשוק, פיתוח של אתר חדש נגיש עולה כ 5% יותר מפיתוח אתר שאינו נגיש.
• עלות ההנגשה של אתר אינטרנט קיים תלויה בגודלו, מורכבותו ובטכנולוגיה עליה הוא מבוסס. בהערכה גסה היא מוערכת ב 10%- 40% מעלות פיתוח האתר המקורי. במקרים רבים מתבצעת הנגשת האתר כחלק משדרוג של האתר ואז עלותה נכללת בעלות בניית האתר חדש.
• כמו בנגישות פיזית, הנגשת אתרים דורשת התייחסות באופן שוטף - תכנים חדשים או פונקציונאליות חדשה המתווספים לאתר דורשים התייחסות לנגישות.
• מחקר שפרסם ה BSI (מכון התקנים הבריטי) מציג case study של הנגשת אתר. המחקר מציג נתונים של עליה של 30% בכניסת גולשים ממנועי חיפוש ועליה של 90% במכירות מהאתר. החזר ההשקעה של 100% תוך שנה.
יתרונות הנגישות עבור בעלי האתרים
לפיתוח של אתר נגיש יתרונות רבים עבור בעלי האתר:
1. אתר נגיש זוכה לדרוג גבוהה מאוד במנועי חיפוש – עד 30% עליה בכניסת משתמשים ממנועי חיפוש.
2. אתר נגיש שימושי יותר לאנשים עם מוגבלות ולכלל האוכלוסייה ולכן מעלה במידה ניכרת את היקף השימוש באתר כאמצעי שירות .
3. ערך תדמיתי גבוה – כחלק ממחויבות חברתית.
האם להחיל את החוק על כל האתרים נותני השירות?
הדרישה לפטור חלק מהאתרים נותני שירות מחובת הנגישות אינה דרישה חדשה והיא כבר נדונה בעבר. הפטור לאתרים קטנים נבע מהצורך להקל על עסקים קטנים (כגון מוסכים, אינסטלאטורים, יועצים). הפרמטר שנקבע לייצוג גודלם של אתרים אלו הינו 30 עמודים.
הטענה כי יהיה קושי באכיפה משום שלא ניתן למדוד את כמות העמודים באתר אינה נכונה שכן לצורך כך קיימים כלים אוטומטים (ואפילו כלים שניתן לקבל בחינם).
הטענה על פיה כמות העמודים באתר הינה עניין דינאמי נכונה. ברור למדי שכל קריטריון מספרי שיוצג המבטא גודל של אתר, היקף פעילות עסקית וכד' לא יוכל להיות מדויק אלא לשקף את סדר הגודל של העסק.
הדרישה המוצגת כיום על ידי איגוד האינטרנט להחיל את החובה רק על אתרי רשויות ואתרים של שירותים חיוניים פוגעת משמעותית בזכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות שכן זכותם של אנשים עם מוגבלות לצרוך גם שירותים שאינם "חיוניים". אנשים עם מוגבלות צורכים שירותים ככל האדם למעשה רוב השירותים שאנשים עם מוגבלות צורכים קשורים להיותם בני אדם ולא למוגבלותם.
צריכת השירותים אינה מוגבלת רק לשירותים המסופקים ע"י רשויות או ספקי שירות גדולים. לצורך העניין כמות הפעמים שאדם נזקק לשרותי חברת ביטוח או משרד ממשלתי קטנה מכמות הפעמים שהוא רוכש מתנה, הולך לקולנוע, מזמין פיצה או הולך למוסך.
נגישות האינטרנט בחקיקה הזרה
הנגשת האינטרנט מקובלת כיום בעולם כחלק מהנגשת השירות הניתן לציבור. החיוב בהנגשת האינטרנט, לרבות אתרים של נותני שירות שאינם רשות ציבורית, הוא חלק מהחקיקה והמדיניות הממשלתית הנוהגת במרבית המדינות המתקדמות, וזאת על פי מחקר שפורסם. מספר דוגמאות:
חוק השוויון האמריקאי – Americans with Disabilities Act: פרק 2 לחוק וסעיף 508 ל-Rehabilitation Act מחייבים את הרשויות הפדרליות, ואת רשויות המדינות בארה"ב להנגיש את שירותיהן, לרבות שירותי האינטרנט. במקביל, פרק III ל-ADA מחייב הנגשת שירותים הניתנים ע"י גופים פרטיים. בית המשפט בארה"ב פסק לאחרונה כי שירותי אינטרנט הם שירותים ציבוריים המחוייבים בהנגשה, לפי פרק זה בחוק.
החוק האנגלי –Disability Discrimination Act : החוק האנגלי מחייב כל שירות ציבורי להיות נגיש לאנשים עם מוגבלות. נציבות השוויון הבריטית קבעה עוד בשנת 2004 כי שירות הניתן באמצעות האינטרנט חייב, לפי עיקרון זה, להיות נגיש למשתמשים עם מוגבלות. בדומה לישראל, ממשלת בריטניה אמצה את תקני ה-W3C כתקנים מחייבים, וכך גם מדינות רבות נוספות. מאחורי אימוץ התקן עומד, בין היתר, הרצון לשמור על תאימות בין הסטנדרטים הנוהגים במדינות שונות.
חלק מהמדינות – כגון ארה"ב, קוריאה ויפן – הרחיקו לכת אף יותר, והטילו חובה גם על ייצור ופיתוח מוצרים טכנולוגיים – חומרה ותוכנה – שהם נגישים, ולא רק הנגשת האינטרנט.
נספח - דוגמאות לקריטריונים לנגישות ומה הן דורשות מהאתר
1. לכל תמונה יש להצמיד טקסט חלופי המאפשר למשתמשים עיוורים לדעת מה יש בתמונה – האמצעי להצמיד תאור מילולי קצר (1-5 מילים) לכל תמונה באתר. המשמעות – תוספת זמן של 10 שניות לתמונה.
2. לכל סרטון וידאו יש להצמיד כתוביות – האמצעי תמלול הטקסטים בסרטון הווידאו והוספת קובץ כתוביות. פעולה זו אורכת זמן רב יותר ויכולה להגיע לשעת עבודה לסרטון בן 10 דקות.קיימים כלים חינמיים ליצירת כתוביות וקיימת תמיכה מלאה בהוספת כתוביות בנגנן וידאו ברשת כגון youtube.
3. יש לאפשר ניווט מלא באתר גם באמצעות מקלדת – מיועד לאנשים שאינם יכולים להפעיל עכבר ומשתמשים במקלדת. משמעות – ברוב המקרים אין לכך משמעות בכלל שכן כתיבה תקנית של קישורים עונה על הדרישה הזו. במצב בו הקישורים אינם כתובים באופן תקני יש לבצע תיקון תוכנה לתפריטים. התיקון מבוצע פעם אחת עבוד כל האתר ויכול לערוך מספר שעות בודדות.
4. הוראות תפעול לא יבוססו על מידע חושי בלבד כגון צבע ומיקום- נותן מענה לאנשים עם קושי באבחנת צבע ולאנשים המגדילים את המסך מאוד או ממשתמשי קוראי מסך שצבע ומיקום אינם רלוונטיים להם. לדוגמא, אין לכתוב הוראה ששדות חובה מסומנים בצבע אדום. אלא לסמנן בכוכבית * כמקובל בנוסף ניתן גם לסמנם בצבע אדום. פעולה זו אינה אורכת זמן בכלל באתר חדש ובאתר קיים מקסימום 20 דקות לטופס. באתר ממוצע אין יותר מ 3-4 טפסים.
5. לא לכפות הגבלת זמן – מאפשר לאנשים שפעולתם איטית להשלים את הפעולה. הטיעון כי הדבר עלול לגרום לבעיית אבטחה אינו רלוונטי שכן על פי ההנחיות ניתן להוסיף מנגנון המתריעה על כך שהזמן עומד לאזול ולאפשר למשתמש להגדיל את הזמן. דוגמא כזו ניתן לראות במגוון אתרים של גופים פיננסיים שאבטחת מידע היא נר לרגליהם.
6. הוספת אפשרות לעצור תכנים דינאמיים – הכוונה לתכנים המשתנים בכל מספר שניות כגון חדשות מתגלגלות, פרסומות, נתוני בורסה משתנים ועוד. המטרה למנוע הסחות דעת מאנשים עם קשיי ריכוז ושיבוש פעולה של תוכנות קוראי מסך. הפתרון הוספה של כפתור המאפשר עצירה של התנועה. משמעות עד 15 דקות עבודה לרכיב נע.
7. התאמה של טבלאות – התאמה של טבלאות נתונים כך שמשתמשי קוראי מסך יוכלו לקרוא אותן ולהבין אותן. המשמעות שינוי של הקוד (תוכנה) זמן עבודה – עד 30 דקות לטבלה קיימת. 5 דקות לטבלה חדשה.
8. הגדרת שפת העמוד – מאפשר עבודה תקינה של קוראי המסך ע"י זיהוי השפה בה כתוב האתר. המשמעות הוספה של שתי מילים בקוד העמוד. 1 ד' עבודה לעמוד. באתרים מתקדמים נעשה פעם אחת לכל האתר.
9. חלופה לקפצ'ה – קפצ'ה הינו מנגנון המיועד לזהות שהמשתמש הוא אדם ולא תוכנה המנסה לפרוץ לאתר ולגרום לו נזק. קפצ'ה הינו תמונה המציגה צרוף של אותיות משובשות שהמשתמש מתבקש להקליד. שימוש בקפצ'ה מסוג זה אינו מאפשר לגולשים עיוורים, לאנשים עם דיסלקציה וללקויי ראיה לקבל שרות ומהווה חסם משמעותי מאוד. אין דרישה לבטל את השימוש בקפצ'ה שכן הצורך בה ברור ולגיטימי. יש להוסיף לה מנגנון של קפצ'ה מבוססת קול המנגנון קיים בשוק ונמצא למעלה מ 4 שנים בשימוש אתרים כגון גוגל ויהו. אין בידנו נתונים מספריים על פער המחירים בין קפצ'ה רגילה לקפצ'ה התומכת גם בקול.