חומר רקע
10 באוגוסט 2010
ל' באב תש"ע
אל: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי
תיקון מס' 33 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 – תמצית השתלשלות האירועים בהשוואה להצעת החוק
תמצית השתלשלות האירועים
הצעת החוק החדשה
דו"ח מבקר המדינה (2001)
(1) איחוד התביעה המשטרתית והפרקליטות במסגרת ארגונית אחת.
(2) ביטול כפיפותה של התביעה המשטרתית ליחידות החקירה המשטרתיות.
(1) התביעה המשטרתית והפרקליטות נותרים כשני גופים נפרדים.
(2) החלטת פרקליט המדינה על חלוקת העבודה טעונה הסכמתו של ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה – הכפיפות של התביעה המשטרתית לאגף החקירות עדיין קיימת.
זניחת רעיון איחוד התביעה תחת גג אחד; התביעה המשטרתית עדיין כפופה לאגף החקירות.
החלטת ממשלה (אפריל 2001)
אימוץ החלטת ועדת השרים לאחד הדרגתית את התביעה המשטרתית והפרקליטות.
דו"ח ועדת שילה (דצמבר 2002)
(1) איחוד התביעה המשטרתית והפרקליטות הכרחי; המצב הנוכחי נוגד סדרי מנהל תקינים ופוגע באמון הציבור במערכות התביעה.
(2) ישנם קשיים מעשים באיחוד, כדאי להתחיל בפיילוט במחוז חיפה.
אימוץ החלטות ועדת שילה (ספטמבר 2003)
על ידי שר המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה ופרקליטת המדינה.
החלטת ביניים (יוני 2004)
להמשיך בפעילות לקראת איחוד, ובינתיים לבחון אפשרות של העברת תיקים רבים של פשעים לפרקליטות.
עמדה חדשה של היועץ המשפטי לממשלה (מאי 2005)
במסגרת בקשה להארכה נוספת של תיקון 33, טוען מזוז כי הוא אינו מאמין באיחוד בין התביעה המשטרתית לפרקליטות, ומציע, לארגן מחדש, במסגרת החקיקה, את חלוקת העבודה בין המשטרה לפרקליטות, במטרה להעביר את כל תיקי הפשע והעוון החמורים מהמשטרה לפרקליטות.
בכל מקרה, טוען מזוז, יש לדאוג לעצמאותה של התביעה המשטרתית ולנתק אותה מכפיפותה לאגף החקירות.
(1) החלטת פרקליט המדינה על חלוקת העבודה טעונה הסכמתו של ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה – דהיינו: הכפיפות של התביעה המשטרתית לאגף החקירות עדיין קיימת.
(2) חלוקת העבודה בין הפרקליטות לתביעה המשטרתית לא תיעשה בהתאם להמלצות ועדת בלום, אלא בהתאם להחלטה של פרקליט המדינה בהסכמת ראש אח"מ במשטרה ובאישור היועהמ"ש לממשלה
ועדת בלום (מאי 2005)
מסקנות וועדת בלום, מציעות חלוקת העבודה בין התביעה המשטרתית והפרקליטות בהתאם לסוגי העבירות והמומחיות של כל גוף.
תכנית היערכות של משרד המשפטים (אוקטובר 2005)
שרת המשפטים מגישה לוועדה תכנית תלת שנתית (יוני 2006 - יוני 2009) להעברת תיקי פשע ועוון לפרקליטות, בהתבסס על ההמלצות שבדו"ח וועדת בלום. על פי התכנית, חלוקת העבירות בין המשטרה לפרקליטות תעוגן בחקיקה במסגרת תיקונים לתיקון 33 לחוק.
שני השלבים הראשונים של התכנית יושמו בפועל, והפרקליטות אף קיבלה תקנים מיוחדים לשם כך.
התכנית מוקפאת, במקום תכנית ההיערכות באה הצעת החוק, שמכילה את העקרונות הבאים:
(1) פרקליט המדינה יקבע רשימת עבירות פשע בהן תטפל המשטרה, ורשימת עבירות עוון בהן תטפל הפרקליטות.
(2) פרקליט המדינה ייקבע רשימת עבירות שלגביהן כל פרקליט מחוז יוכל להחליט, בכל תיק, האם המשטרה או הפרקליטות יטפלו בהן.
(3) טיפול וייצוג על ידי מי שאינו מוסמך לכך לפי החלטת פרקליט המדינה – לא ייפסול את ההליך.
לפי המוצע, החוק לא יקבע רשימת עבירות: איבוד הבקרה הפרלמנטרית, הוודאות והאחידות .
דו"ח צוות הבדיקה של פריימן (מאי 2008)
(1) אלפי תיקי פשע הועברו לטיפול התביעה המשטרתית שלא במסגרת תיקון 33 אלא במסגרת "תיקי אליעזר כהן".
(2) למעלה מ-50% מתיקי הפשע שהועברו לתביעה המשטרתית (אליעזר כהן), הועברו ללא קבלת אישור לכך מפרקליט המחוז, ובחלק לא מבוטל של המקרים בהם התקבל אישור, דובר בהנחייה כללית ולא בהחלטה ספציפית הנוגעת לתיק מסוים, כנדרש.
הצעת החוק אינה מתקנת את ס' 12 לחסד"פ ובכך אינה פותרת את בעיית תיקי אליעזר כהן, שכן גם לפיו הצעת החוק, כל עוד לא מתוקן ס' 12 לחסד"פ ניתן יהיה להעביר תיקים במסלול אליעזר כהן.
הותרת מסלול מקביל שאין לו שיעור, בנוסף למסלול שבחוק (שגם הוא מסלול מסגרת)
הקפאת יישום תכנית ההיערכות לבקשת פרקליט המדינה (יוני 2008)
הוסכם על דעת פרקליט המדינה והתביעה המשטרתית, לא להמשיך ביישום השלב השלישי של התוכנית, חרף העובדה שהפרקליטות קיבלה מהאוצר תקנים ייעודיים לשם קידומה ויישומה של התכנית.