חומר רקע
הצעת חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה,
התש"ע-2010 – נייר עמדה
הצעת החוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה, התש"ע-2010, מבקשת לחייב כל ארגון המקבל תמיכה כספית מישות מדינית זרה "לצורך מימון פעילות פוליטית בישראל" להירשם אצל רשם המפלגות, המשמש בנושא זה גם כרשם נתמכי ישויות זרות, לפני קבלת התמיכה. כמו כן, חייב הארגון בדיווח על קבלת תמיכה מישות זרה בפרסומיו ובפעילויות בהן הוא משתתף. ארגון 'מנהיגות אזרחית' מסתייג מהצעת חוק זו מכמה טעמים.
* מטרת החוק, כך נטען בדברי ההסבר, היא הגברת שקיפות. ארגון 'מנהיגות אזרחית' רואה חשיבות רבה בשקיפות מלאה במגזר השלישי בישראל ואף פועל רבות לקידומה.
אולם, חשוב לציין כי גם כיום, כלל העמותות בישראל מחויבות בדיווח שנתי מלא על היקף ומקור תרומות ותמיכות שמקבל הארגון, בין אם התקבלו מגורם ישראלי ובין אם מישות מדינית זרה. לא ברור הצורך בחקיקה נוספת שתכביד על ארגונים העומדים בדרישות החוק הקיים ותאלץ אותם לרישום ולדיווח נוסף. הצעת החוק מבטאת חוסר אמון בארגוני המגזר השלישי הנתונים גם כך תחת דרישות דיווח ושקיפות קפדניות ביותר.
חוק זה יוביל לפיקוח הדוק אף יותר ולשליטה טוטלית בארגוני המגזר השלישי, מצב העומד בניגוד גמור לתפיסת העולם של עצמאות ארגוני החברה האזרחית.
כפי שצוין בסעיף מס' 2 בהצהרת הכוונות של ממשלת ישראל בנוגע לכינון יחסיה עם המגזר השלישי, במסמך מדיניות מפברואר 2008: "הממשלה שואפת לקיומה של חברה אזרחית אחראית ובלתי תלויה, הפועלת במסגרת החוק ועל פי נורמות של ניהול תקין, שקיפות, אחריות ומקצועיות, תוך הטמעתן במגזר הציבורי והעסקי בפעילותם במסגרת זו ובכלל*".
* כמו כן, מבטאת הצעת החוק חוסר אמון במערכת הממשלתית האחראית על פיקוח ובקרה של ארגוני החברה האזרחית – רשם העמותות. רשם העמותות הינו הגוף המטפל בדיווחי העמותות על התנהלותן בכלל ועל התרומות והתמיכות שהן מקבלות בפרט. הצעת החוק מבקשת למנות רגולטור נוסף – רשם המפלגות – כמפקח על קבלת תרומות ותמיכות בעמותות. מדובר ביצירת כפילות שלא לצורך שתוביל, בין השאר, לבזבוז משאבי המדינה. כמו כן, אנו מסתייגים מעירובו של גוף האחראי על ארגונים העוסקים בפעילות פוליטית-מפלגתית בפיקוח על ארגוני החברה האזרחית – ארגונים חברתיים במהותם, העצמאיים ממוסדות המדינה.
* ובעניין זה - בהצעת החוק "פעילות פוליטית" מוגדרת כ"כל פעילות המיודעת להשפיע על דעת הקהל בישראל או על גורם כלשהו באחת מרשויות השלטון בישראל בנוגע למרכיב כלשהו ממרכיבי מדיניות הפנים או מדיניות החוץ של מדינת ישראל" (סעיף 1). פרשנות זו בעייתית ביותר, ולמעשה מכלילה קשת רחבה של ארגונים חברתיים, שאינם קשורים לפעילות מפלגתית או מזוהים עם מפלגה כזו או אחרת ועוסקים בפעילות אזרחית דמוקרטית לגיטימית, כעוסקים ב"פעילות פוליטית".
אחד המאפיינים הבולטים ביותר של ארגוני מגזר שלישי, המבחין אותם מארגונים ממשלתיים ועסקיים, הוא מחויבותם לשינוי חברתי. מכאן שפעילות שמטרתה השפעה על עיצוב מדיניות או שינוי מדיניות בנוגע לסוגיות חברתיות שונות הינה מרכיב אינהרנטי בתפקידו של ארגון חברה אזרחית. על פי ההגדרה שמציע החוק כמעט כל ארגון הפועל במסגרת מגוון תחומי הפעילות של החברה האזרחית עלול להיתפס על ידי הרגולטור כמקיים פעילות פוליטית.
* הצעת החוק מסכנת את המשך הפילנתרופיה מחו"ל לארגונים ישראלים. הדרישה "לברר מקורות הון" (סעיף 11) הופכת כל קרן זרה לחשודה מראש. קרנות רבות הנוהגות לתרום סכומים גבוהים לארגונים ישראלים הפועלים למען מטרות חברתיות שונות, בניהן חינוך ורווחה, יעדיפו שלא להסתכן בחקירה ועלולות להפסיק העברת תרומות לישראל. כך למעשה תכרות המדינה את הענף עליו יושב המגזר השלישי.
כמו כן, מעניין כי הצעת החוק מתייחסת ל"ישות מדינית זרה" ומתעלמת מתורמים פרטיים ממדינות זרות. למשל, תורמים פרטיים התומכים בארגונים ישראלים המזוהים עם השמאל או עם הימין, זוכים במדינתם להקלות במס בגין תרומתם. המשמעות היא, שגם לתרומתם, הפרטית כביכול, שותפה המדינה בה הם מתגוררים, שהיא, כאמור, "ישות מדינית זרה". כלומר, על כל תרומה שמקורה ממדינה זרה יש לדווח לרשם המפלגות.
* סעיף 13 בהצעת החוק – עונשין – קובע כי המקבל תמיכה כספית מישות מדינית זרה מבלי שנרשם קודם לכן אצל רשם המפלגות דינו מאסר שנה אחת או קנס. אנו סבורים שעונש מאסר בגין אי עמידה בדרישות שקיפות ופיקוח אינו מידתי ואינו מוצדק. מה גם שעל פי הצעת החוק מנהל עמותה, עובד, או חבר ועד שכשל בתום לב דינו מאסר של שנה. אפשרות הענשה חמורה זו עלולה להרתיע רבים מלשרת כחברי ועד מנהל בעמותה, תפקיד המתבצע בהתנדבות ומהווה מאפיין מהותי וחשוב בארגוני החברה האזרחית.
במקרים של חריגה ואי עמידה בדרישות השקיפות והדיווח, במידה ומתעורר החשש שארגון מסוים קיבל כספים מגוף שאינו חוקי, להשגת מטרה שאינה חוקית או קיום פעילות שאינה חוקית, המקרה ייבחן ויטופל במסגרת החוק הפלילי הקיים במדינת ישראל. אין צורך בחקיקה ייחודית כלפי ארגוני החברה האזרחית.
לסיכום, משמעות הצעת חוק זו היא פגיעה אפשרית בחופש הפעולה של ארגוני המגזר השלישי הפועלים למען חיזוקה של חברה אזרחית, דמוקרטית ושוויונית.
על ארגוני המגזר השלישי להיות עצמאים במהותם, ולפעול לצד שני המגזרים האחרים – הממשלתי והעסקי, אך לא להיות כפופים להם. חקיקה מסוג זה פרושה ניסיון לשליטה בארגוני החברה האזרחית ופגיעה חמורה בעצמאותם.