חומר רקע

29 יולי, 2010 לכבוד ח"כ דוד רותם יושב ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט הנדון: תגובת ארגון משפחות נרצחים ונרצחות לקראת הדיון בנושא מסוכנות/הגנה על הציבור בהצעת חוק העונשין (תיקון מס'' 92)(הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה), התשס"ו-2006 כפי שנאמר במסמכים רבים שהוצגו בפני הועדה, אין כלים מדעיים ואובייקטיביים לניבוי מסוכנות נאשמים בדבר האפשרות לביצוע עבירות לאחר השחרור. יחד עם זאת, אנחנו חיים בתקופה בה לא פעם עבירות הריגה ורצח בוצעו על ידי נאשמים שבצעו עבירות קודמות. דרוש ניתוח מעמיק של המקרים הללו על מנת להבין איך רשויות החוק לא נבאו את מסוכנותם של העבריינים האלה בזמן מתן העונש ובזמן השחרור ממאסרים על עבירות שקדמו להריגה ורצח. להלן שתי דוגמאות מהתקופה האחרונה: היום התפרסם גזר הדין במשפט הרצח של החייל אורי חן בידי וודגה מילניק. האם גילי חן אמרה כי ייתכן שאם היו גוזרים על מינליק בעבר עונשים ארוכים יותר, הוא לא היה הורג את בנה. "זה שלא מוצה עמו הדין בפעמים הקודמות, בעונשים קצרים שלא חינכו אותו והוא יצא כמו פצצה מתקתקת אל הרחובות – כנראה שהראשון שנפגש איתו כשלושה שבועות לאחר שהשתחרר הוא אורי והוא נעץ את הסכין בבטן שלו בלי להניד עפעף". אותה עמדה הובעה ע"י ויקי בנט, אמה של דנה בנט שנרצחה בידי רוצח סידרתי יחיא פרחאן. בראיון ל-ynet לקראת הכרעת דינו של פרחאן, אמרה ויקי בנט, כי "לו היו שלטונות החוק מחמירים בעונשיו ולא מאפשרים לו לצאת מבתי הכלא, היו היום בתה - ואנשים נוספים - בחיים." יחד עם זאת מסוכנות הנאשם לציבור אינה דווקא תלויה בהעדר עבר פלילי לפני ביצוע עבירת המתה. אדם נורמטיווי שהמית את קורבנו התגלה כבלתי צפוי, לקורבנותיו לא היתה אפשרות להזהר ולהתגונן בפניו. לכן לדעתנו עצם היותו של הנאשם אדם נורמטיווי אינו יכול לשמש כנסיבה מקילה. בכבוד רב, לרה צינמן יו"ר ארגון משפחות נרצחים ונרצחות 04-8226140, 050-6562452 , זאב וילנאי 14/5 חיפה [email protected]