חומר רקע
נוסח לדיון – 4 באוגוסט 2010
סעיפי העברת מידע
תיקון סעיף 30
31.
בסעיף 30 לחוק העיקרי –
(1) בסעיף קטן (א), לאחר המילים "תשמ"א-1981" יבוא "(להלן – חוק הגנת הפרטיות), במקום המילים "לא תעביר הרשות המוסמכת מידע ממאגר המידע" יבוא "לא תקבל הרשות המוסמכת מידע מגופים ציבוריים כמשמעותם בחוק האמור ולא תעביר להם מידע ממאגר המידע", ולאחר המילים "כמפורט בו" יבוא "ובלבד שאין בקבלת המידע או במסירתו כדי לפגוע, במידה העולה על הנדרש, בפרטיותו של אדם".
היחס לפרק ד' לחוק הגנת הפרטיות – לאור ההוראות המפורטות של החוק, ולנוכח היקפו ורגישותו של המאגר של הרשות, יש לעמוד על כך שחוק איסור הלבנת הון יהווה הסדר ממצה בלי לאפשר קבלת מידע נוסף על פי ההסדר הכללי שבחוק הגנת הפרטיות. אם ניתן להצביע על סוג מידע קונקרטי הדרוש לרשות והחסר לה היום, ומידע זה נמצא בידי רשות ציבורית, אפשר לשקול תיקון נקודתי במקום לאפשר העברת מידע מכל הרשויות הציבוריות [הערה זו רלוונטית גם למחיקת ס' 33(4) המוצע להלן].
הוראה כללית בדבר הפגיעה בפרטיות – מוצע להוסיף הוראה כללית הקובעת כי העברת המידע תעשה בשים לב לפוטנציאל הפגיעה בפרטיות.
(1 2) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב1)
(1) לצורך מניעה וחקירה של עבירות לפי חוק זה ולפי וחוק איסור מימון טרור, רשאית הרשות המוסמכת להעביר לרשות חוקרת המוסמכת לחקור באותן עבירות לפי החוקים האמורים, מידע מתוך מאגר המידע; העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, לאחר ששוכנע ראש הרשות המוסמכת, כי התשתית העובדתית שהוצגה בפניו על ידי הרשות החוקרת מבססת יסוד סביר לחשד שנעברה עבירה לפי החוקים האמורים אותה מוסמכת הרשות החוקרת לחקור, כי יהיה במידע המבוקש כדי לסייע בחקירה, וכי התועלת במסירת המידע עולה על הנזק שייגרם בשל הפגיעה בפרטיות כתוצאה מהעברת המידע; העברת המידע תיעשה בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים בהסכמת השר הממונה על הרשות החוקרת; בכללים ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים ברשות החוקרת שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע; לענין זה, "רשות חוקרת" – כל אחד מאלה:
העברה לרשויות חקירה – מהסעיף המוצע לא ברור כיצד תוכל הרשות לאיסור הלבנת הון לבדוק אם מושא המידע מצוי בתחום סמכותה של הרשות החוקרת. להבדיל ממשטרת ישראל, לרשויות החוקרות המנויות בהצעה סמכויות חקירה מוגבלות לפי סוג העבירה או זהות החשוד. משכך, מוצע לפרט כי מידע יעבור לרשויות חוקרות רק אם יש בפני הרשות לאיסור הלבנת הון תשתית עובדתית היוצרת יסוד סביר לחשד שנעברה עבירה שאותה רשות חוקרת מוסמכת לחקור לגביה.
שיקול הדעת של הרשות – הסעיף המוצע אינו כולל אמות מידה הנוגעות לשיקול הדעת של הרשות האם להעביר את המידע המבוקש. מוצע לקבוע את אמות המידה הבאות: הרשות סבורה כי יהיה במידע המבוקש כדי לסייע בחקירה, וכי התועלת במסירת המידע עולה על הנזק שייגרם בשל הפגיעה בפרטיות כתוצאה מהעברת המידע.
(1) המחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים;
(2) משטרה צבאית חוקרת;
(3) היחידה לחקירות פנים של חיל המשטרה הצבאית;
ההצדקה להכללת הגופים האמורים ברשימת הגופים הרשאים לקבל מידע מהרשות לאיסור הלבנת הון מוטלת בספק:
(1) נתונים – כמה תיקי חקירה בתחום הלבנת ההון ומימון הטרור נפתחו בשנים האחרונות ע"י גופים אלה? כמה כתבי אישום הוגשו? לנתונים חשיבות רבה כדי לברר האם מדובר בתופעה המציבה את רשויות אכיפת החוק בצה"ל בפני קושי אמיתי, באופן שמצדיק את חשיפת הגורמים האמורים למידע שבמאגר המידע, מחד גיסא, ואת אפשרות הרשות לקבל מהם מידע, מאידך גיסא.
(2) קשר למסגרת הצבאית – בכמה מהמקרים הנ"ל היה קשר בין העבירות לבין העובדה שהחשוד היה במסגרת צבאית? גם לנתונים אלה חשיבות, שכן, ככל שאין קשר בין עבירות הלבנת ההון או מימון הטרור לעובדה שהחשוד מצוי במערכת הצבאית, לא בטוח שיהיה זה נכון שרשויות אכיפת החוק הצבאיות יטפלו בתיק.
(3) הכישורים של הקצין הבודק לעניין הלבנת הון – האם ל"קצין הבודק" שעורך את החקירה, יש כלים לחקור עבירות מורכבות וסבוכות כמו הלבנת הון ומימון טרור? האם לא עדיף כי המשטרה או השב"כ – שלהם יש התמחות, ניסיון וכלים לחקירות מעין אלה – יטפלו בעבירות האמורות?
(4) אין חפיפה בין ההנמקה שבדברי ההסבר לתיקון המוצע – ההנמקה שבדברי ההסבר מתייחסת לצורך של "קצין בודק" (קצין שיפוט בכיר בדרגת סגן אלוף ומעלה או שוטר צבאי) לערוך חקירה; ואילו ההגדרות המוצעות מתייחסות למשטרה צבאית חוקרת וליחידה לחקירות פנים של חיל המשטרה הצבאית1. לנוכח דברי ההסבר, מן הראוי היה להגדיר את הרשות החוקרת כ"קצין בודק, כמשמעותו בס' 253 לחוק השיפוט הצבאי".
=>לנוכח האמור ההצדקה להכללת הגופים האמורים ברשימת הגופים שזכאים לקבל מידע מהרשות מוטלת בספק, ומוצע לוועדה שלא לאשרם.
(4) עובד רשות ניירות ערך שיושב ראש רשות ניירות ערך הסמיכו בהתאם לסעיפים 56א, 56ב, 56ג לחוק ניירות ערך;
(5) פקיד מכס חוקר כמשמעותו בסעיף 27(ב);
(6) מי שהמנהל כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף הסמיכו, לפי סעיף 109(א) לחוק האמור, לענין עבירות לפי חוק זה שמקורן בעבירות לפי חוק מס ערך מוסף.
שימוש במידע שבמאגר למלחמה בעבירות מס – במהלך חקיקת החוק הודגש כי על אף החומרה הרבה וההשפעות השליליות הקשות שיש להעלמות המס, חוק איסור הלבנת הון איננו הדרך הראויה לטיפול בתופעה, וכי כוונת החוק היא להיאבק בעבירות הלבנת ההון בלבד. לפיכך, ס' 30(ט), בנוסחו המקורי, אסר על העברת מידע מהמאגר לידי רשויות המס, גם אם עולה בעטיו חשד לביצוע עבירות מס2. בהמשך, נמחק האיסור האמור, ונקבע במסגרת התקנות לשימוש במידע כי המשטרה והשב"כ רשאים לעשות שימוש במידע שקיבלו מהרשות לחקירת "עבירות נוספות", בין היתר, עבירות מס שונות, ואף להעבירן הלאה לגופים שונים, וביניהם רשות המיסים. דהיינו: רשויות המיסים רשאיות לקבל כיום מידע מהרשות, אך לא באופן ישיר אלא באמצעות "סינון" של המשטרה והשב"כ. התיקון המוצע מבקש לאפשר לרשות להעביר לרשויות המס, באופן ישיר, מידע מהמאגר לצורך חקירה ומניעה של עבירות הלבנת הון המתייחסות לעבירות מס המוגדרות כעבירות מקור. להשלמת התמונה יש להעיר שתי הערות:
(א) קביעת עבירות מס נוספות כעבירות מקור – בהצעת החוק הנוכחית, מוצע להרחיב באופן משמעותי את רשימת העבירות לפי חוק מס ערך מוסף, שייקבעו כעבירות מקור (מדובר במהלך בעייתי שיידון בנפרד).
(ב) הסמכת חוקר מע"מ לחקור עבירות הלבנת הון – כיום, חוקר מע"מ כלל אינו מוסמך לחקור עבירות של הלבנת הון. התיקון המוצע מבקש גם לתקן את חוק המע"מ, באופן שיסמיך חוקר מע"מ לחקור גם עבירות של הלבנת הון הנובעות מעבירות מקור שבסמכותו לחקור (ס' 41 להצעת החוק); וגם לאפשר לחוקר מע"מ לקבל מידע מהמאגר לצורך חקירות כאמור.
התיקון המוצע חוזר ומעורר את השאלות שליוו את החוק מלידתו: האם הוועדה מעוניינת לאפשר את שינוי אופיו המקורי של מאגר המידע, ממאגר שנועד להילחם בהלבנת הון ובמימון טרור, למאגר שעניינו מלחמה בעבירות מס ועבירות כלכליות? האם מוצדק להשתמש בכלים הרגישים ורבי העוצמה שמקנה חוק איסור הלבנת הון כדי להילחם בעבירות מס?
=> לנוכח האמור מוצע לוועדה שלא לאשר את התיקון המוצע.
(2) הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו לענין בקשות לפי סעיף קטן זה, בשינויים המחויבים.";
(3) נמסר לרשות חוקרת מידע והתברר כי אין במידע, כולו או חלקו, כדי לסייע לה בחקירת העבירה שלשמה נמסר לה המידע – תשמיד הרשות החוקרת את המידע שאין בו כדי לסייע לה כאמור.
(4) רשות חוקרת לא תשמור מידע שנמסר לה על ידי הרשות המוסמכת במאגר מידע, כמשמעותו בחוק הגנת הפרטיות.
מידע עודף – התיקון המוצע אינו מתייחס לגורלו של מידע עודף שיועבר ואינו דרוש לפעילות הרשות המקבלת. מוצע להתייחס לעניין זה במפורש, ולקבוע כי מידע עודף יושמד.
מאגרי מידע ברשויות החוקרות – התיקון המוצע אינו קובע מה ייעשה במידע המועבר לאחר סיום השימוש בו. מוצע לקבוע כי הרשויות החוקרת השונות לא תוכלנה להקים מאגרי מידע משל עצמן בהן ירוכז המידע המועבר מהרשות לאיסור הלבנת הון.
(2 3) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ג1)
(1) לצורך ביצוע תפקידיהם של המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים (בחוק זה - המוסד) ושל אגף המודיעין במטה הכללי של צבא הגנה לישראל (בחוק זה - אמ"ן), בנוגע לפעילות של ארגוני טרור וארגוני טרור מוכרזים, בנוגע למעשי טרור ובנוגע למימון של ארגונים או מעשים כאמור, רשאית הרשות המוסמכת להעביר למוסד ולאמ"ן מידע ממאגר המידע; העברת המידע תהיה על פי בקשה מנומקת, בהתאם לכללים שיקבע שר המשפטים, בהסכמת ראש הממשלה - לגבי העברה למוסד, ובהסכמת שר הביטחון - לגבי העברה לאמ"ן; בכללים לפי סעיף קטן זה ייקבעו, בין השאר, בעלי התפקידים במוסד ובאמ"ן שיהיו רשאים לבקש ולקבל את המידע.
(2) הוראות סעיף קטן (ב)(2) יחולו לענין בקשות לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים.
(ג2)
(1) לצורך ביצוע הוראות פרקים ד'2 ו-ה', רשאית הרשות המוסמכת להעביר מידע ממאגר המידע לממונה כהגדרתו בסעיף 11יג או 12(1) או (2), לפי הענין.
(2) העברת מידע לפי פסקה (1), תיעשה, ככל הניתן, באופן שלא יהיה בו כדי לחשוף מידע אישי; לא ניתן היה להעביר מידע ללא חשיפת מידע אישי כאמור, יושמד המידע האישי מיד לאחר סיום ההליכים.
לממונה שני תפקידים: (א) מינוי מפקחים לפי פרק ד'2 לחוק (ס' 11יד(א)(1)); (ב) לשמש כיו"ר הוועדה להטלת עיצום כספי לפי פרק ה' לחוק (ס' 13(ב)). שני התפקידים, מטרה אחת להם: לשמור על תקינותו של משטר חובות הדיווח.
פרק ד'2 – לממונה אין צורך במידע מהמאגר לשם מינוי מפקחים לפי פרק ד'2, ועל כן יש למחוק פרט זה.
הגדרת ממונה – הגדרת "ממונה" שבס' 12 כוללת, בס"ק (3), גם עובד של ממונה שהוא הסמיכו לכך. נראה כי אין הצדקה לאפשר לכל עובד שהממונה יסמיך לבקש ולקבל מידע מהרשות.
תוכן המידע המועבר – בשונה מגופי חקירה המעוניינים בתוכנם של הדיווחים, וועדה להטלת עיצום כספי אינה מעוניינת בתוכן הדיווח, לכשעצמו, אלא בשאלה האם הגוף המדווח מילא אחר חובות הדיווח שלו במלואם. משכך, אין סיבה שפעולות האכיפה והפיקוח כלפי הגופים הפיננסים החייבים בדיווח יהיו כרוכות בפגיעה מיותרת בפרטיותם של הלקוחות, שמידע על אודותיהם נמצא במאגר המידע. לפיכך, מוצע לקבוע הוראה שהמידע יועבר בצורה שלא תחשוף, ככל הניתן, מידע אישי לגבי הלקוחות, ואם אין ברירה אלא לכלול מידע אישי מזוהה בחומר המועבר לממונה, יש לוודא כי הפרטים המזהים יושמדו כאשר ניתן הדבר.
(ג3) הרשות המוסמכת רשאית, לפי בקשת תובע, להעביר אליו מידע ממאגר המידע, לרבות מידע בדבר זהותו של מי שמסר דיווח לפי סעיפים 7 או 8א, הדרוש לו לצורך גיבוש כתב אישום או הכנת בקשה לצו שיפוטי בקשר לעבירה לפי חוק זה או לפי חוק איסור מימון טרור.";
(3)
אחרי סעיף קטן (ה) יבוא:
"(ה1) הרשות המוסמכת לא תעביר, לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ג2) ו-(ה), מידע מן המרשם הפלילי.";
(4)
במקום סעיף קטן (ו) יבוא:
"(ו)
(1) לצורך ביצוע חוק זה וחוק איסור מימון טרור רשאית הרשות המוסמכת לבקש מרשות מסוגה במדינה אחרת, החברה בארגון ה-Egmont והעומדת בכל הכללים שנקבעו בארגון האמור בתחום העברת מידע (בסעיף זה - רשות זרה), מידע שיש בו כדי להצביע על מאפייני פעילות של הלבנת הון או של מימון טרור, וכן רשאית הרשות המוסמכת להעביר מידע כאמור ממאגר המידע לרשות זרה בתנאים אלה:
(א) הרשות המוסמכת תבטיח כי הרשות הזרה לא תעשה שימוש במידע שיועבר לה פרט לעיבודו, ניתוחו או הצלבתו עם מידע המצוי בידיה ;
(ב) הרשות המוסמכת תבטיח כי הרשות הזרה לא תעביר את המידע לאחר, לצורך עיבודו, ניתוחו או הצלבתו עם מידע אחר, ללא קבלת אישורה של הרשות המוסמכת כאמור בסעיף קטן (3);
תחולת הוראות על רשות זרה – סעיפים קטנים (א) ו-(ב), בניסוחם המוצע, הם ריקם מתוכן, לנוכח העובדה שהחוק הישראלי אינו חל על הרשות הזרה שביקשה את המידע, ועל כן הוראות כאמור אין בהם כדי לחייב את הרשות הזרה כלל ועיקר. משכך, מוצע לתקן את הניסוח באופן שיהיה ברור כי האחריות להבטיח שהרשות הזרה תקיים את ההוראות המוצעות תהיה מוטלת על כתפיה של הרשות המוסמכת.
(ג) קיימת הדדיות בין הרשות הזרה לרשות המוסמכת בענין העברת מידע בין הרשויות.
(ד) הרשות המוסמכת לא נתקלה במקרים בהם הרשות הזרה מבקשת המידע לא עמדה באחד מדרישות שבסעיפים קטנים (א) עד (ג).
(2) העברת מידע לרשות זרה כאמור בפסקה (1) תהיה על פי בקשה מנומקת המפרטת את מירב הפרטים הנוגעים לבקשה המצויים בידי הרשות הזרה, או מיזמתה של הרשות המוסמכת.
(3) ביקשה רשות זרה לעשות שימוש במידע שהועבר לה ממאגר המידע לפי הוראות פסקה (1), שלא לצורך עיבודו, ניתוחו או הצלבתו עם מידע אחר, רשאי היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיכו לכך, להתיר לרשות הזרה לעשות שימוש במידע לצורך המבוקש, אם שוכנע, על סמך הנימוקים שפורטו בבקשה, כי אינטרס ציבורי חשוב מצדיק זאת.";
(5) בסעיף קטן (ז), במקום "או לשירות הביטחון הכללי" יבוא "לרשות חוקרת, לשירות הביטחון הכללי, למוסד או לאמ"ן". אחרי סעיף (ז) יבוא:
"(ז1) על אף האמור בסעיף קטן (ז), מידע שהועבר לרשות חוקרת לפי חוק זה, לא ייעשה בו שימוש אלא לצורך חקירה של העבירות שלשמן נמסר המידע."
(6) אחרי סעיף (ח) יבוא:
"(ח1) על אף האמור בסעיף קטן (ח), רשות חוקרת אינה רשאית להעביר מידע שהתקבל לפי סעיף זה לרשות אחרת."
לתיקון המוצע לס' 30(ז), על אף שהוא נחזה להיות תיקון של התאמה טכנית, ישנן השלכות בעלות משמעויות מרחיקות לכת. הוספת ה"רשויות החוקרות" לס' 30(ז), תוביל לכך שלא זו בלבד שאותן רשויות חוקרות יהיו רשאיות לקבל מהרשות מידע מהמאגר, אלא, תהיה בידם הסמכות לעשות במידע זה שימוש לשם חקירתן של אותן ה"עבירות הנוספות", וכן להעביר מידע זה לגופים האחרים.
מדובר בתיקון בעייתי מאוד, שמן הראוי שלא לאפשר את חקיקתו. החששות אודות האפשרויות למעבר המידע הרגיש והסודי המצוי במאגר בין גופים שלטוניים רבים כל כך, הופכים לגדולים פי כמה וכמה כאשר מתווספים למעגל הגופים הרשאים לקבל ולהעביר מידע הלאה, גופים שלטוניים רבים כל כך. אם יאושר התיקון המוצע, נימצא במצב שבו, תוך פחות מעשור מעת הקמת הרשות, לא זו בלבד שהמידע שבמאגר אינו משמש אך ורק לצרכים המצומצמים של מלחמה בהלבנת ההון – כפי שהובטח בעת חקיקת החוק – אלא שהמידע שבמאגר יוכל לעבור מיד ליד בין מספר לא מבוטל של גופים שלטוניים, ולצורך מטרות שכבר מזמן אינן רק מלחמה בהלבנת ההון ובמימון הטרור. יתר על כן, בשונה מהאמור בדברי ההסבר להצעת החוק, הוספת רשויות החקירה לרשימת הגופים הרשאים לקבל מידע מהרשות, אינה מחייבת, מיניה וביה, גם להחיל עליהם את הוראות ס' 30(ז) ו-30(ח)! מדובר בשני מהלכים נפרדים שאין כל חובה לבצע את שניהם ביחד. ניתן לאפשר לגופים האמורים לקבל מידע מהרשות, אך להגביל זאת רק לצורך חקירה ומניעה של עבירות הלבנת הון ומימון טרור, ולא לאפשר להם להשתמש במידע זה לחקירות נוספות ולא לאפשר להם להעביר מידע זה הלאה לגופים נוספים.
=> לפיכך, מוצע שלא לאשר את התיקון המוצע לס' 30(ז). כן מוצע להוסיף הוראות מפורשות שיאסרו על שימוש במידע שנמסר לרשויות החוקרות לצורך חקירת "עבירות נוספות" או על העברת המידע הלאה לגופים אחרים.
הוספת סעיף 30א
32.
אחרי סעיף 30 לחוק העיקרי יבוא:
הקדמה לסעיפים 32 ו-33 (הוספת ס' 30א והתיקונים המוצעים לס' 31)
התיקונים המוצעים (הוספת סעיף 30א והתיקונים המוצעים לס' 31), מבקשים להעניק לרשות לאיסור הלבנת הון סמכויות נרחבות לדרוש מידע מרשימה ארוכה ביותר של גופים במדינת ישראל, על אף האמור בכל דין ובהתעלם מכל הוראת סודיות הקבועה בחוק, והכל – כפי שנטען בדברי ההסבר – כדי "להעשיר את בסיס השונים במטרה לשפר את האכיפה. ה לצוות על גוף מדווח למסו הנתונים במאגר המידע של הרשות" ו"להבטיח דיאלוג בין הגורמים השונים" במטרה "לשפר את האכיפה". תיקונים אלה, מעוררים שאלות רציניות אודות מעמדה, תפקידיה ובעיקר אופיה של הרשות לאיסור הלבנת הון.
הרשות בישראל הוקמה כגוף מודיעיני שאמור לקלוט מידע מגופים פיננסיים שונים, לנתח ולעבד את המידע ולהעבירו לרשויות אכיפת החוק, ללא סמכויות חקירה. הרציונאל שעמד מאחורי ההחלטה על אופיה האמור של הרשות היה הרצון להפריד בין הגוף החוקר לבין מאגר המידע, בשל החשש לשימושים לא ראויים במידע הרגיש שבמאגר על ידי הגוף החוקר. עיון בתיקונים המוצעים כמכלול מעלה, כי יש בתיקונים האמורים משום שינוי אופיה של הרשות מגוף מודיעיני פסיבי גרידא, שנועד לקבל, לנתח ולעבד מידע שהגיע אליו מדיווחים של גופים פיננסיים, לגוף אקטיבי בעל סמכויות לנהל חקירות מודיעיניות עצמאיות ולדרוש מידע מרשויות שלטוניות שונות לצורך חקירות אלה. ככל שממידע שהגיע לרשות באמצעות דיווחים של הגופים הפיננסים התעורר חשד לביצוע עבירה של הלבנת הון, על הרשות להעביר את המידע למשטרה, והיא זו שתבצע חקירה פלילית, ולא שהרשות תתחיל לנהל חקירות מודיעיניות עצמאיות באמצעות דרישת מידע מגופים שונים במדינת ישראל. הענקת סמכות לרשות לדרוש מידע היא בעייתית, ויש בה כדי לתת לגיטימציה לרשות לנהל חקירות מודיעיניות עצמאיות.
יתר על כן אישור התיקונים המוצעים יקנה לרשות סמכויות מרחיקות לכת שיאפשרו לה לקבל, לאסוף ולהצליב מידע על אנשים תמימים ממגוון עצום של מקורות מידע, וזאת ללא שיש חשד קונקרטי ומבוסס לכך. מצב זה מעורר סדרה של שאלות כבדות משקל: (1) החוקתיות של הפגיעה בזכות לפרטיות שתיגרם כתוצאה מהקניית סמכויות כאמור; (2) ההצדקה ליצירת רשות בעלת סמכויות איסוף מידע כה נרחבות שעשויה לשמש כ"אח גדול"; (3) התועלת שמצמיחה הרשות אל מול הנזק הכבד שיש בעצם קיומה. האם עזרתה של הרשות במיגור הפשע בישראל היא כה דרסטית עד שמוצדק להסיג את זכות הפרטיות של אזרחי ישראל באופן כה משמעותי מפניה?; (4) החשש מתקלות טכניות ואנושיות (כפי שכבר אירע בעבר ברשות).
=>לנוכח האמור, מוצע לחברי הוועדה שלא לאשר את התיקונים המוצעים.
"קבלת מידע מגופים מדווחים
30א.
(א)
(1) הועבר לרשות המוסמכת דיווח לפי סעיפים 7 או 8א ולא נכללו בדיווח כאמור פרטים שלפי אותם סעיפים על המדווח לכלול אותם בדיווחו, רשאי ראש הרשות המוסמכת או עובד הרשות המוסמכת שהוא הסמיכו לכך, לדרוש ממי שמסר את הדיווח כאמור את הפרטים החסרים.
(2) הועבר לרשות המוסמכת דיווח לפי סעיפים 7 או 8א לגבי פעולה שדווחה כפעולה בלתי רגילה כמשמעותה בצווים לפי הסעיפים האמורים, וסבר ראש הרשות המוסמכת, על סמך מידע המצוי במאגר המידע, כי לשם קבלת החלטה בדבר הצורך בהעברת מידע ממאגר המידע לפי סעיף 30 דרוש מידע נוסף לגבי האדם שביצע את אותה פעולה, רשאי ראש הרשות המוסמכת לדרוש ממי שמסר את הדיווח מידע נוסף כאמור.
(ב) סבר ראש הרשות המוסמכת, על סמך מידע המצוי במאגר המידע, כי לשם קבלת החלטה בדבר הצורך בהעברת מידע ממאגר המידע לפי סעיף 30 דרוש מידע נוסף, רשאי הוא לפנות לבית משפט שלום בבקשה לצוות על מי שמוטלת עליו חובת דיווח לפי סעיפים 7 או 8א למסור לרשות המוסמכת מידע נוסף, הדרוש כאמור."
ס' 30א(א) המוצע – ס' 31(ג) מאפשר כיום לרשות לקבל "השלמת דיווח" מגופים פיננסיים החייבים בדיווח, והוא מקביל לס"ק (א) המוצע, על שתי פסקאותיו. די בס' 31(ג) הקיים ואין הצדקה להרחבה המוצעת.
ס' 30א(ב) המוצע – סעיף זה מבקש להקנות לרשות סמכות לפנות לבית המשפט בבקשה להוצאת צו המחייב למסור לרשות מידע. בהמשך לדברים שלעיל, על חברי הוועדה לשים לב כי הקנאת סמכות לפנות לבית משפט כאמור, יש בה כדי להקנות סמכויות שבאופיין הן סמכויות חקירה. כזכור, הרשות הוקמה כרשות מודיעינית ולא כגוף חוקר, ועל כן נראה כי אין הצדקה לאפשר לרשות לפנות לבית המשפט בבקשה לצוות על גוף למסור לה מידע.
תיקון סעיף 31
33.
בסעיף 31 לחוק העיקרי –
(1) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "מגופים ציבוריים";
(2) בסעיף קטן (א), במקום "אכיפתו" יבוא "ביצועו";
(3) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב1) הרשות המוסמכת רשאית לדרוש מכל אחד מהמפורטים להלן מידע הדרוש לה לצורך ביצועו של חוק זה או של חוק איסור מימון טרור, וכל אחד מהמפורטים להלן רשאי, על אף האמור בכל דין, למסור לרשות המוסמכת, על פי דרישתה או מיזמתו, מידע כאמור, למעט מידע מן המרשם הפלילי, והכל בהתאם לכללים לפי סעיף 32(א3);
(1) כל אחד מהגופים שלהם רשאית הרשות המוסמכת להעביר מידע ממאגר המידע לפי סעיף 30(ב), (ב1)(1) עד (4), (ג) או (ג1);
(2) הממונה כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה "הממונה" שבסעיף 12 או עובד שלו כאמור בפסקה (3) להגדרה האמורה.
(ב2) הרשות המוסמכת רשאית לכלול בדרישה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב1), ובנימוקיה לדרישה כאמור, מידע מתוך מאגר המידע, למעט מידע מן המרשם הפלילי.";
(4) במקום סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ג) לצורך ביצוע תפקידיה לפי סעיף 29 רשאית הרשות המוסמכת לקבל מידע גם מגופים ציבוריים כהגדרתם בסעיף 23(1) לחוק הגנת הפרטיות התשמ"א–19813, שאינם מפורטים בסעיף קטן (ב1)(1), בהתאם להוראות החוק האמור."
הוספת סעיפי משנה (ב1), (ב2) ו- (ג) לס' 31 – על פי המוצע, תהא הרשות רשאית לדרוש מידע "הדרוש לה לצורך ביצוע החוק" מכל אחד מהגופים הרשאים לקבל ממנה מידע. מדובר בהרחבת מעגל הגופים מעבירי המידע לרשות. הרחבה זו תיצור אצל הרשות מאגר מידע עצום. אין מקום להוראה כה עמומה וכללית, שיכולה להרחיב עד מאד את היקף המידע האישי הכלול במאגר. יתר על כן, כפי שצוין לעיל בדברי ההקדמה, עצם הקנאת הסמכות לדרוש מידע מגופים שילטוניים נותנת לגיטימציה לרשות לנהל חקירות מודיעיניות עצמאיות.
בהקשר זה, חשוב לשים לב לשתי נקודות משמעותיות נוספות:
(1) אופי המידע הנדרש – התיקון המוצע אינו מגביל את סוג או את אופי המידע אותו רשאית הרשות לדרוש מאותם הגופים, למעט הדרישה שיהיה מדובר במידע הדרוש לה "לצורך ביצוע החוק". משכך, תהא לרשות הסמכות לדרוש את המידע הרגיש והמסווג ביותר הקיים בכל אחד מהגופים המוסמכים, ובכלל זה המשטרה, השב"כ, המוסד, אמ"ן וכו', וזאת "על אף האמור בכל דין", דהיינו: בלי שאף הוראת סודיות יכולה לעמוד בדרכה של הרשות. יתירה מזאת, העדר הגבלה על אופי המידע שתהא הרשות רשאית לדרוש, מאפשר לרשות לדרוש מהגופים המוסמכים את כל המידע המצוי ברשותם אודות פלוני, אף אם יתברר כי לחלק מהמידע, אין כל קשר ל"ביצוע החוק". זאת, תוכל הרשות לעשות על סמך הטענה כי היא מעוניינת בכל המידע אודות פלוני, לאור העובדה שהיא אינה יודעת, בשלב זה, איזה פרט מהמידע עשוי לסייע לה "בביצוע החוק".
(2) מטרת דרישת המידע – גם המטרה שלשמה תהא הרשות רשאית לדרוש את המידע מוגדרת באופן כללי ביותר: די בכך שהמידע נדרש לרשות "לצורך ביצוע החוק". לשון אחר: אין צורך בקיומו של אירוע מסוים או בחשד קונקרטי שהתעורר ביחס לפלוני או אלמוני, די בכך שהרשות תטען כי המידע נדרש לה באופן כללי "לצורך ביצוע החוק" (לדוגמא בשביל לשפר את יכולת סינון המידע שלה), כדי שהיא תהיה זכאית לדרוש את המידע. כך עולה מהנימוק שבדברי ההסבר לפיו וק הרשות כי היא המידע. ל00000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000000המטרה שלשמה מוצע להעניק לרשות את הסמכות האמורה היא "להעשיר את בסיס הנתונים שבמאגר". מדובר במטרה כללית ומעורפלת.
הגדרות כלליות ורחבות אלו, מגדילות באופן משמעותי את סמכויותיה של הרשות ואת היקף המידע שיימצא ברשותה ושיועבר ממנה לגופים אחרים. בכך, יש כדי להגביר את הקשיים והחששות שמעורר התיקון המוצע, במסגרת מכלול התיקונים הנוגעים להרחבת סמכויותיה של הרשות לקבל ולהעביר מידע.
לנוכח האמור, מוצע לחברי הוועדה שלא לאשר את התיקון המוצע.
ביטול סעיף 31ג
34.
סעיף 31ג לחוק העיקרי – בטל.
תיקון חוק מס ערך מוסף
41.
בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו–1975, בסעיף 109(א), ברישה, אחרי "או התקנות לפיו" יבוא "או כדי להבטיח ביצועו של חוק איסור הלבנת הון, התש"ס- 2000, בנוגע לעבירות לפיו שמקורן בעבירות על חוק זה,".
לעיל, במסגרת ההסבר על מחיקת "חוקר מע"מ" מרשימת הגופים הזכאים לקבל מידע מהרשות, הוצגו הנימוקים למחיקת הסעיף המוצע.
תיקון חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים
42.
בחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א–19814 –
(1) בתוספת הראשונה, במקום פרט (ל) יבוא:
"(ל) ראש הרשות המוסמכת כמשמעותה בסעיף 29(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000, ועובדי הרשות המוסמכת שהוא הסמיכם לכך, לצורך קבלת החלטה בדבר העברת מידע ממאגר המידע לפי סעיף 30(ב) עד (ג1), (ה) ו-(ו) לחוק האמור.";
(2) בתוספת השלישית, אחרי פרט (ד) יבוא:
"(ה) ראש הרשות המוסמכת כמשמעותה בסעיף 29(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000, ועובדי הרשות המוסמכת שהוא הסמיכם לכך, לצורך קבלת החלטה בדבר העברת מידע ממאגר המידע לפי סעיף 30(ב) עד (ג1), (ה) ו-(ו) לחוק האמור."
הוספת הרשות לתוספת הראשונה לחוק המרשם הפלילי – מוצע להוסיף את הרשות לרשימת הגופים הזכאים לקבל מהמשטרה מידע בדבר הרשעות ותיקים תלויים ועומדים המצוי במרשם הפלילי. בדברי ההסבר נטען, כי הרשות זקוקה לקבלת המידע האמור לצורך קבלת החלטה בדבר העברת מידע לפי בקשת גוף מוסמך או מיוזמתה. על התיקון המוצע יש להעיר מספר הערות:
(א) הרשות רשאית לעיין במידע מהמרשם הנכלל בבקשה – במסגרת בקשה של המשטרה והשב"כ לקבל מידע ממהרשות, רשאים המשטרה והשב"כ לכלול מידע המצוי בידיהם בבקשה, לרבות מידע מן המרשם הפלילי, והרשות מוסמכת לעיין בו (ס' 30(ב)(2) ו-30(ג)). משכך, אם ישנה רלבנטיות כלשהי למידע שבמרשם הפלילי לצורך קבלת ההחלטה על העברת המידע מהמאגר – סביר להניח כי הוא יכלל בבקשה שיגישו המשטרה והשב"כ; ואם אין רלבנטיות למידע האמור – כי אז אין הצדקה שלרשות תהיה גישה למידע.
(ב) הרשות אינה גוף חוקר – התוספת הראשונה לחוק המרשם הפלילי כוללת בעיקר גופים ובעלי תפקידים שבסמכותם להחליט על מינויים והתקשרויות בשירות המדינה או גופים הלוקחים חלק בהליך הפלילי על שלביו. מכיוון שהרשות, על פי הגדרתה, אינה אחד מסוגי הגופים האמורים אלא גוף מודיעיני, לא בטוח כי יש הצדקה לאפשר לה גישה חופשית למרשם הפלילי. יתירה מזאת, גם במישור המהותי יש לשאול האם ישנה הצדקה שלרשות תהיה גישה ישירה למידע שבמרשם הפלילי?
(ג) העברת מידע ביוזמת הרשות – לפי ס' 30(ה) לחוק הרשות רשאית בתנאים מסוימים להעביר מידע מיוזמתה. מתן סמכות לעובדי הרשות לקבל מידע מהמרשם לצורך קבלת החלטה כאמור, תאפשר לרשות לבקש מידע כאמור לגבי כל אדם במדינת ישראל, וזאת ללא שישנן חשדות קונקרטיים לגביו או עילה ממשית. מתן גישה למידע שבמרשם יאפשר לרשות להתחיל לעקוב אחרי אנשים תמימים, ולהצליב את המידע שיש בידיו עם המידע מהמרשם הפלילי, וזאת ללא קיומו של חשד כלשהו ביחס לאותם אנשים.
(ד) מבט רוחבי – במסגרת הצעת החוק מוצע להרחיב באופן דרסטי הן את המידע שחייבות רשויות שונות למסור למאגר המידע שמנהלת הרשות והן את הגופים שיהיו רשאים לקבל מידע מהרשות. אם מצרפים להרחבות המוצעות גם מתן גישה של הרשות למרשם הפלילי, עלולה להיווצר רשות בעלת מאגר מידע עצום, בבחינת "אח גדול", שיש בכוחו לעקוב אחרי כמעט כל אזרח ותושב בישראל ולדעת עליו כמעט כל דבר. המשמעויות של מהלך כאמור עלולות להיות בעייתיות ביותר.
הוספת הרשות לתוספת השלישית לחוק המרשם הפלילי – מוצע להוסיף את הרשות לרשימה המצומצמת מאוד של הגופים הזכאים לקבל מהמשטרה מידע בדבר החלטות שלא לחקור ושלא להעמיד לדין, המצויים ב"רישומים האחרים" אותם מנהלת המשטרה. ההערות הנ"ל נכונות שבעתיים ביחס לתוספת השלישית.
=>לנוכח האמור, מוצע לחברי הוועדה שלא לאשר את התיקון המוצע.