חומר רקע
סעיפים לדיון החמישי בהצעת חוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין
פרק א': כללי
"עבירת מין" –
(1) עבירה המנויה בסימן ה', בפרק י' לחוק העונשין, למעט עבירה לפי סעיף 352 לחוק האמור; עבירה לפי חוק העונשין, כמפורט להלן:
(א) עבירה לפי סעיף 214(ב), (ב1), (ב2) או (ב3) לחוק האמור;
(ב) עבירה המנויה בסימן ה' בפרק י' לחוק האמור, למעט עבירה לפי סעיף 352 שבו;
(ג) עבירה של התעללות מינית בקטין או בחסר ישע לפי סעיף 368ג לחוק האמור;
(2) עבירה לפי סעיף 75 לחוק השיפוט הצבאי;
"הערכת מסוכנות" –
הערכת הסיכון, לרבות רמת הסיכון, הנשקפים מאדם להישנות ביצוע עבירות מין על ידו, ולפי הענין, גם המלצות לענין פיקוח ומעקב ולעניין שיקום מונע; לעניין זה – "עבירת מין", למעט עבירה לפי סעיף 214(ב3) לחוק העונשין.
פרק ב': הערכת מסוכנות
הערכת מסוכנות
6. (א) הגופים המנויים בסעיף קטן זה, לא יחליטו בנוגע לעברייני מין בענינים המפורטים להלן אלא לאחר קבלת הערכת מסוכנות עדכנית:
(1) בית משפט, לגבי מתן בעת מתן אחד מאלה:
(א) גזר דין
(א) גזר דין, לפי שיקול דעת בית המשפט; [נוסח מוצע במקום סעיף קטן (א1) שמבטא את העיקרון לפיו ברירת המחדל היא מתן הערכת מסוכנות לפני גזר דין]
(ב) צו פיקוח ומעקב לפי פרק ג';
(ג) צו מבחן לפי פקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ"ט-1969;
(ד) צו לטיפול מרפאתי לפי סעיף 15 לחוק טיפול בחולי נפש צו אשפוז;
(ה) החלטה בערעור על החלטות לפי פסקאות משנה (ב) ו- (ד) (א) עד (ד);
(1א) בית דין צבאי, בנוסף לאמור בפסקה (1)- גם לגבי מתן גזר דין
(2) נשיא המדינה – לגבי מתן חנינה או הקלה בעונש כאמור בסעיף 11(ב) לחוק-יסוד: נשיא המדינה;
(3) ועדת שחרורים – לגבי שחרור על-תנאי; ואולם אין בהוראת פסקה זו כדי לגרוע מהוראות סעיפים 11 ו-12 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר;
(4) ועדה לעיון בעונש – לגבי המתקת עונש או החלפתו לפי סעיף 510 לחוק השיפוט הצבאי של מי שנידון למאסר בפועל בבית דין צבאי; ואולם אין בהוראת פסקה זו כדי לגרוע מהוראות הפרק השני בחלק ח' לחוק השיפוט הצבאי;
(5) השר לביטחון הפנים או מי שהוא אצל לו את סמכותו – לגבי חופשה מיוחדת לפי סעיף 36 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971;
(6) מפקד בית סוהר צבאי – לגבי חופשה מיוחדת לפי תקנה 84 לתקנות השיפוט הצבאי (בתי סוהר צבאיים), התשמ"ז-1987;
(7) ועדה פסיכיאטרית שמונתה לפי חוק טיפול בחולי נפש – לגבי מתן חופשה או שחרור מאשפוז;
(8) ועדת מומחים שמונתה לפי סעיף 4 לחוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסדות מסוימים, התשס"א-2001 – לגבי מתן פטור מאיסור עיסוק כאמור באותו חוק;
(9) יחידת פיקוח – בעת מתן המלצה על-תנאי הפיקוח והמעקב לפי סעיף 13.
הצעת הוועדה מהדיון הקודם:
(א1) מבלי לגרוע מן האמור בסעיף קטן (א)(1) רשאי בית המשפט לבקש הערכת מסוכנות עדכנית לפני מתן גזר דין אם סבר שהדבר דרוש בנסיבות הענין.
(ב) בית משפט, המקבל החלטה בהתחשב בהערכת מסוכנות לפי סעיף קטן (א)(1) או (1א) או (א1), ימסור העתק מהערכת המסוכנות לעבריין המין ויאפשר לו לטעון לגביה; בית המשפט רשאי לבקש השלמות והבהרות ממי שערך את הערכת המסוכנות.
(ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט שלא למסור העתק מהערכת המסוכנות, או חלק ממנה, לעבריין המין, אם סבר שיש בכך כדי לגרום לפגיעה של ממש בשלומו של אדם או בביטחונו.
(ד) החליט בית המשפט שלא למסור העתק מהערכת המסוכנות לעבריין המין כאמור בסעיף קטן (ג), יעביר לו תמצית מן המידע העובדתי האמור בה, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע בענין מהענינים המפורטים בסעיף קטן (ג), והוראות פסקאות משנה (1) ו-(2) יחולו:
(1) בית המשפט ימנה לעבריין מין שאינו מיוצג סניגור לשם ייצוגו בהליך לפי סעיף קטן זה;
(2) בית המשפט ימסור העתק מהערכת המסוכנות לסניגורו של עבריין המין, ובלבד שזה לא יעבירנו לנאשם או לכל אדם אחר.
הצעת החוק הממשלתית:
חוק העונשין, התשל"ז-1977
חקירה
37. (א) הורשע אדם, רשאי בית המשפט, לפני שיגזור את דינו, לדרוש תסקיר בכתב של קצין מבחן על כל אלה:
(1) עברו של הנאשם;
(2) מצבו המשפחתי של הנאשם עם פרטים מלאים ככל האפשר על הוריו, בן זוגו, ילדיו, אחיו ואחיותיו;
(3) מצבו הכלכלי של הנאשם;
(4) מצב בריאותם של הנאשם ובני משפחתו;
(5) נסיבות פרטיות מיוחדות - אם ישנן - שהביאוהו לידי עבירה.
(א1) (1) על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יגזור בית המשפט את דינו של אדם שהורשע בעבירת מין אלא לאחר שקיבל תסקיר כאמור בפסקה (2).
(2) תסקיר לעניין מי שהורשע בעבירת מין, יכלול, נוסף על הפרטים האמורים בסעיף קטן (א), גם התייחסות להערכת הסיכון, לרבות רמת הסיכון, הנשקפים מאותו אדם לביצוע עבירת מין נוספת על ידו; לעניין זה "עבירת מין" – כהגדרתה בפסקה (1) להגדרה "עבירת מין" שבסעיף 2 לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006, למעט עבירה לפי סעיף 214(ב3) לחוק העונשין.
(ב) בתסקיר כאמור בסעיפים קטנים (א) או (א1) רשאי קצין המבחן להמליץ לפני בית המשפט על טיב העונש שיש בו, לדעתו, סיכוי להחזיר את הנאשם למוטב.
(ג) הטיל בית המשפט על הנאשם עונש מאסר לאחר קבלת התסקיר, יישלח העתק ממנו לנציב בתי הסוהר להיות בידו חומר להתוויית דרך הטיפול באסיר.
(ד) הטענה כי התסקיר שהוגש לבית המשפט לא נערך לפי הוראות סעיף זה אינה עילה לערעור.
הצעת הייעוץ המשפטי:
38. תסקיר חובה
(א) לא יטיל בית המשפט עונש מאסר, שלא על תנאי, אלא לאחר קבלת תסקיר לפי סעיף 37.
(א1) לא יגזור בית המשפט את דינו של אדם שהורשע בעבירת מין אלא לאחר שקיבל הערכת מסוכנות כאמור בסעיף 6 לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין או תסקיר לפי סעיף 37 שיכלול גם התייחסות להערכת הסיכון, לרבות רמת הסיכון, הנשקפים מאותו אדם לביצוע עבירת מין נוספת על ידו; לעניין זה "עבירת מין" – כהגדרתה בפסקה (1) להגדרה "עבירת מין" שבסעיף 2 לחוק הגנה על הציבור מפני ביצוע עבירות מין, התשס"ו-2006, למעט עבירה לפי סעיף 214(ב3) לחוק העונשין.
(ב) שר המשפטים רשאי, באכרזה שתפורסם ברשומות, לסייג, מדי פעם, תחולתו של סעיף קטן (א) לפי סוגי בתי משפט, לפי עבירות, לפי גיל הנאשמים או לפי כל סיווג אחר.
עדותו של מעריך מסוכנות
7. קיבל בית משפט הערכת מסוכנות כאמור בסעיף 6(א)(1) או (1א), יחולו הוראות סעיף 26(א) לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971.
ניגוד עניינים
9. (א) לא ייתן מעריך מסוכנות הערכת מסוכנות לגבי עבריין מין, בהתקיים אחד מאלה:
(1) חשש שמעריך המסוכנות לא יוכל למלא את חובתו כמעריך מסוכנות בשל ניגוד ענינים בין חובתו כאמור לבין עניין אישי שלו או עיסוקיו האחרים;
(2) קשר טיפולי בעבר או בהווה, בין מעריך המסוכנות לבין עבריין המין בעת ביצוע הערכת המסוכנות או במהלך שלוש השנים שקדמו לביצוע הערכת המסוכנות בעניינו כך. [הערת נוסח – מוצעים השינויים המסומנים בצהוב שכן לא תבוצע בפועל הערכת מסוכנות ע"י אותו מעריך מסוכנות למי שהיה עמו קשר טיפולי כאמור].
(ב) (1) לא ייתן מעריך מסוכנות, לעבריין מין שהוא העריך את מסוכנותו, טיפול ייעודי כמפורט להלן:
(א) טיפול ייעודי במסגרת פרטית, במשך תקופה של שנה לאחר מתן הערכת המסוכנות;
(ב) טיפול ייעודי ביחידה לשיקום מונע כאמור בפסקה (1) להגדרה "יחידה לשיקום מונע", במסגרת תוכנית לשיקום מונע שניתנה על סמך הערכת המסוכנות שהוא נתן;
(2) הוראות פסקה (1) יחולו גם לעניין מתן טיפול ייעודי בידי מי שאינו מעריך המסוכנות, אם מעריך המסוכנות או בן משפחתו הוא בעליה או מנהלה של המסגרת הפרטית או היחידה לשיקום מונע, לפי העניין.
(ג) שר הבריאות, בהסכמת שר הרווחה ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט, רשאי לקבוע מגבלות נוספות שיחולו על מעריכי מסוכנות בשל חשש לניגוד עניינים, ככל שהדבר נדרש למילוי תפקידו של מעריך המסוכנות.