חומר רקע
19 ביולי 2010
ח' באב תש"ע
אל: חברי ועדת החוקה, חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
הצעת חוק בתי המשפט (תיקון מס' 56) (דיון לפני דן יחיד או לפני הרכב), התשס"ט-2009
העבירות אותן מוצע להעביר לדיון בשופט יחיד (תיקון חלק א' בתוספת הראשונה)
(1) האם ראוי לדון בעבירות המוצעות בדן יחיד?
במישור העקרוני-מוסרי – עד כמה אנו מוכנים להתחשב בשיקולי יעילות, על חשבון החשש לעיוות דין ולפגיעה בצדק?;
במישור המעשי-טכני – מהו ה"נפח" של העבירות המוצעות, ועד כמה אישורו של התיקון המוצע ישפיע ויעזור.
במישור המשפטי – האם מתקיימים שיקולים המצדיקים את העברת העבירות המוצעות לדן יחיד, כגון: התארכות הליכים; עיכובים בתיקים; שחרור נאשמים ממעצר וכו'.
(2) מהו הכלל ומהו החריג?
קבלת התיקון המוצע, כפי שהוא, מוביל למצב שעל אף שהכלל הוא שעבירות מעל 10 שנות מאסר יידונו בהרכב של שלושה שופטים והרכב של דן יחיד הוא החריג, הלכה למעשה, מרבית העבירות שמעל 10 שנות מאסר יכללו ברשימת החריגים ויידונו בדן יחיד, ורק מיעוט העבירות שמעל 10 שנים יידון בהרכב שלושה. האם ה"כלל" לא הפך ל"חריג" וה"חריג" ל"כלל?
(3) הערות לגבי חלק מהעבירות המוצעות
עבירות במסגרת פרק ז' לחוק העונשין – ביטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים
• כמות העבירות ואופיין – מדובר בנפח לא גדול של כתבי אישום בשנה, מחד גיסא, ובעבירות הטעונות במשמעות מוסרית ופוליטית מיוחדת, מאידך גיסא, ולכן יש הצדקה וחשיבות להרכב של שלשה.
• הרציונאל – מוצע להעביר רק חלק מן העבירות שבפרק האמור לדיון בפני דן יחיד, כאשר לא ברור מהו הקו המנחה לצורך הכרעה באילו עבירות מדובר. מדוע עבירה לפי ס' 101 (שירות בכוחות האויב – 15 שנות מאסר); עבירה לפי ס' 113(ג) סיפה (ריגול חמור – 15 שנות מאסר); ועבירה לפי ס' 113א (מסירת ידיעה סודית – 15 שנות מאסר), יוותרו בסמכות הדיון של מותב שלושה, ואילו עבירה לפי ס' 111 (מסירת ידיעה לאויב – 10 או 15 שנות מאסר) או ס' 112 (ריגול – 10 או 15 שנות מאסר) יועברו לדן יחיד?
עבירה לפי ס' 348(ב) (מעשה מגונה) וס' 351(ג) (עבירות מין במשפחה)
• נגד המלצות ועדת נאור – ס' 351(ג) לא נכלל בהמלצות ועדת נאור, ולמרות זאת מבקשת הממשלה להוסיפו לרשימת העבירות שיידונו בדן יחיד. מדוע?
• עבירות מין עדיף בהרכב – עבירות המין, ככלל, נדונות בפני מותב שלושה – הן בשל חומרת המעשים והן בשל המורכבות הראייתית הקיימת, לא אחת, בתיקים מעין אלה. מדוע, אפוא, מוצע להחריג שתי עבירות אלו?
בקשה להרחבת ההרכב לשלושה שופטים
בתי משפט מחוזיים
הוספת האפשרות לבעל דין לבקש הרחבת ההרכב במחוזי – מוצע לכתוב במפורש כי בעל דין רשאי לפנות לנשיא או סגנו ולבקש להרחיב את ההרכב. מדובר בתיקון הבהרתי בלבד, שכן גם כיום אין מניעה שבעל דין יפנה בבקשה כזאת, ואין בו כדי להוות משקל נגד להרחבת סמכותו של ביהמ"ש לדון בעבירות חמורות בשופט אחד.
• מה תדירות השימוש בסעיף זה כיום – מהן העילות לשימוש בו, וכמה מתוך הבקשות מתקבלות?
• האם לא יהיה נכון להסמיך גם את השופט היושב לדין להרחיב את ההרכב, כפי שהדבר כיום בבימ"ש השלום?
• לשקול קביעת קריטריונים להנחיית שיקול הדעת לנשיא ולסגנו להרחבת ההרכב.
בתי משפט שלום
הוספת האפשרות לבעל דין לבקש הרחבת ההרכב בשלום – מוצע לכתוב במפורש כי בעל דין רשאי לפנות לנשיא או סגנו ולבקש להרחיב את ההרכב. מדובר תיקון הבהרתי בלבד, שכן גם כיום אין מניעה שבעל דין יפנה בבקשה כזאת.
ביטול האפשרות לשופט היושב לדין להרחיב את ההרכב – מהלך בעייתי, לנוכח העובדה שהשופט היושב בדין את התיק טוב יותר מהנשיא או סגנו. השיקול לא אמור להיות שיקול מערכתי של הנשיא או סגנו אלא שיקול של השופט היושב לדין בהתאם לנסיבות התיק.
סגן הנשיא – האם לא נכון יהיה להוסיף גם את סגן הנשיא כמי שרשאי להרחיב הרכב, בדומה למה שקיים במחוזי כדי שלא יווצר עומס אצל הנשיא?
עניינים ששופט יחידי מתוך הרכב רשאי לעשות
הוספת עניינים שאב בית הדין מוסמך לעשות לבדו: מוצע לקבוע כי אב בית הדין יהיה מוסמך להפעיל לבדו – מקום בו הורכב המותב ובית המשפט יושב בדין – גם את הסמכות לקיים דיון לפי ס' 144 לחסד"פ, שעניינו זימון הצדדים כדי לברר את הסמכתם לשאלות שבעובדה לקבילות מסמכים ומוצגים1;
=> הסכמות לשאלות שבעובדה לקבילות מסמכים ומוצגים, הוא נושא שעשוי להיות מהותי ולא רק טכני, ועל כן מן הראוי לדון האם נכון לאפשר לאב בית הדין להפעיל סמכות זו לבדו.
הסמכת שופט הרכב: מוצע לקבוע כי סמכויות אלה יהיו נתונות, לאחר שהורכב מותב בית המשפט, מלבד לאב בית הדין, גם לאחד משופטי ההרכב שנקבע על ידו.