חומר רקע

בס"ד ירושלים, ח' אב, התש"ע 19.7.2010 לכבוד: ועדת חוקה חוק ומשפט ה כ נ ס ת חוו"ד מגדרית הצעת חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין (תיקון – שיקום מניעתי), התש"ע–2009 של חה"כ משה (מוץ) מטלון ואלכס מילר, מס' פ/1790/18 בתוקף סמכותה וחובתה של הרשות לקידום מעמד האישה, על פי חוק שיווי זכויות האישה, התשי"א-1951 וחוק הרשות לקידום מעמד האישה, התשנ"ח-1998, מוגשת חוות-דעת מגדרית זו. הצעת התיקון לחוק מטרתה לקבוע שיקום מניעתי לעברייני מין. עבירות מין הן פגיעה קשה ביותר בכבוד האדם-הקורבן, ורוב הקורבנות באלימות המינית הן נשים. תופעת האלימות כלפי נשים היא מהנגעים החברתיים הקשים ביותר, ואלימות מינית היא הביטוי הקיצוני ביותר של התופעה. היא גורמת נזקים קשים וארוכי טווח לקורבנות, והיא מנציחה את אי-השוויון בין נשים לגברים. הנטייה לחזור שוב על דפוסי התנהגות עבריינית נקראת רצידיביזם, ובסוגים מסויימים של עבריינות מין, שיעורי הרצידיביזם גבוהים. במקרים כאלה, הענישה אינה אפקטיבית דיה, ונדרש טיפול בשורש הבעייה, כלומר במניעת הנטייה להתנהגות מסוכנת, כך שעברייני המין יוכלו להשתלב בחברה כגורם תורם ולא כסכנה לציבור. מובן שכדי ליישם טיפול כזה נדרשת פעולתם של גורמים מקצועיים, בביצוע הערכת מסוכנות, בתיאום בין המסגרות, ונדרשת ראייה מערכתית. לאור זאת, יש הצדקה שהמדינה תיטול על עצמה את האחריות הנדרשת לטיפול בבעייה, וראוי לקבוע את כללי השיקום והטיפול המקצועיים, גם למען שמירת הביטחון האישי של האוכלוסייה, וגם כדי לסייע לעברייני המין להשתקם מהנטייה למסוכנות. לפיכך, הרשות לקידום מעמד האישה תומכת בתיקון לחוק. זוהי העמדה המקצועית של הרשות לקידום מעמד האישה, ואין בה בהכרח כדי לייצג את עמדתו של משרד ראש הממשלה. ב ב ר כ ה, ורד סויד מנהלת הרשות העתק: ח"כ גילה גמליאל, ס' השר לקידום צעירים, סטודנטים ונשים, משרד ראש הממשלה