חומר רקע
מרץ 2010
לכבוד לכבוד
מר יצחק הרצוג מר יעקב נאמן
שר הרווחה והשירותים החברתיים שר המשפטים
משרד הרווחה משרד המשפטים
רח' קפלן 2 רח' צלאח א דין 29
ירושלים ירושלים
נכבדי,
הנדון: הצעת חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה, התש"ע – 2010
בשם שדולת הנשים בישראל (ע"ר) הנני לפנות אל כבודכם בעניינה של הצעת החוק המצוינת בנדון:
שדולת הנשים בישראל הינה עמותה עצמאית ובלתי מפלגתית הפועלת מזה 25 שנים, לקידום מעמד האישה
בחברה הישראלית. בין השאר פועלת העמותה למניעת אפליה של נשים ולמניעת פגיעה בזכויותיהן בשוק
העבודה ובחברה. כעמותה העלולה להיות כפופה להסדר המוצע בהצעת החוק, תבקש שדולת הנשים
להתייחס להלן להצעה ולעקרונותיה.
הצעת חוק זו הינה הצעה בעלת השלכות קשות ומשמעותיות על החברה הישראלית ועל פעילות הארגונים החברתיים, ארגוני המגזר השלישי.
ארגונים אלה, הנותנים מענה חשוב לצרכיה של החברה ולצרכיהן של אוכלוסיות מוחלשות, עלולים להיפגע באופן בלתי מידתי, בלתי ראוי ושאין בו כל צורך ממשי, לאור הצעת חוק זו.
על כן מן הראוי, כי הצעה זו תוסר מסדר היום של הכנסת ושל מדינת ישראל.
1. כבר בשנת 2007 הוגשה לכנסת הצעת חוק שנועדה "להגביר את השקיפות בהתנהלותן של עמותות וחברות לתועלת הציבור ולאפשר ביקורת ציבורית על פעילותן על ידי חיובן בפרסום כל תרומה העולה על סכום מסוים, המגיעה אליהן מגוף מדיני זר". כך מתוך דברי ההסבר להצעת החוק של ח"כ אורי אריאל, שאושרה והוטמעה בחוק העמותות, תש"ם – 1980. על פי אותו תיקון, שאושר לפני קצת למעלה משנה, נדרשת עמותה או חברה לתועלת הציבור שהמחזור השנתי שלה עולה על 300,000 ₪ לדווח על תרומות שקיבלה מישויות זרות בסכום כולל העולה על 20,000 ₪. מעבר לדיווח המפורט הנדרש לצורך השקיפות, לרשם העמותות, על אותן תרומות, נדרשה אותה עמותה/חברה לפרסם את עובדת קבלת התרומות באתר האינטרנט של העמותה/החברה, כל זאת כדי להגביר את הפיקוח ואת השקיפות כאמור.
2. עתה מתווסף על התיקון האמור, עוד טרם נבחנו בכלל יישומו והתועלת שבו, נדבך חדש ונוסף, אשר מעבר להיותו גורם מיותר ומכביד, הוא גם בעל השלכות קשות ביותר במישורים שונים.
הנדבך החדש בדמותה של הצעת החוק שעל הפרק, מטיל חובות, דרישות וקביעות קשות לגבי כל אדם וגוף המקבל תמיכה כספית של ישות מדינית זרה ולמעשה משפיע עקב כך על רבים מארגוני המגזר השלישי, העושים לילות כימים, כדי לשפר את פניה של החברה הישראלית, לקדם ערכים חשובים בה ולהושיט יד לנזקקים שאינם נענים תמיד על ידי המדינה עצמה.
3. ההסדר המוצע המופיע בהצעת החוק עתיד לחול, אם יאושר, על כל מי שמקבל מימון לפעילות "פוליטית". פעילות כזו, מוגדרת בהצעת החוק, באופן שונה מאד מפרשנותו של האדם הסביר ומכילה היקף רחב מאד, רחב מדי, של פעילויות שמתבצעות הנחשבות לכאורה לפעילות "פוליטית". כך למשל כל פניה של השדולה לגורם שלטוני כזה או אחר ליישום ייצוג הולם לנשים על פי חוק או למניעת אפליה של נשים בהריון, עלולה להתפרש לצורך הצעת החוק הזו כפעילות "פוליטית". באופן זה מכפיפה הצעת החוק ארגונים וגורמים רבים שלא לצורך לגיטימי, לבקרה ולפיקוח הנדרשים במסגרתה, ומעלים תהיות אשר למטרתה ותכליתה של הצעת החוק.
לא יעלה על הדעת כי כמעט כל פעילות ציבורית, חברתית, דמוקרטית, לגיטימית שאינה אסורה על פי שום חוק אחר, תהא כזו הניתנת לפיקוח חמור וקשה. הגדרה כזו הינה בלתי סבירה, בלתי מידתית ואין לה כל הצדקה.
4. זאת ועוד, ההסדר המוצע שולל מרוב רובם של הארגונים החברתיים את מעמדם כ"מוסד ציבורי" על פי פקודת מס הכנסה. שלילה זו הינה פגיעה אנושה וקשה בצינור האויר של ארגונים אלה, במקור מימון חשוב ביותר, ללא כל סיבה נראית לעין. פגיעה זו מהווה פגיעה בחופש העיסוק של אותם גופים וארגונים וכן בקניינם, שלא לצורך וללא כל קשר לתכליתה המוצהרת של הצעת החוק ולמטרתה לכאורה.
מעבר לכך, נראית הוראה זו כמעין סנקציה כנגד מי שמעיז לקבל מימון מישות זרה, תהא אשר תהא מטרתו של מימון זה, ללא כל הבחנה. סנקציה מעין זו הינה קיצונית ומרחיקת לכת ומקומה אינו ראוי על דפיו של ספר החוקים במדינה דמוקרטית, בפרט כאשר מידת התמיכה של רשויות המדינה בפעילויות העמותות הינה מוגבלת וחסרה ורבות מהן נזקקות לתרומות כדי להתקיים.
5. קיצוניות יש לומר, אינה מאפיינת אך ורק את הסעיף האמור. ההצעה מטילה נטל בירורקרטי כבד ובלתי סביר וסרבול רב, על הגופים מקבלי התמיכות, חלק מהם עמותות או חברות לתועלת הציבור שכבר כפופות לדרישות ודיווחים לענין זה על פי חוק העמותות האמור. לאלה יוצר החוק כפילות בכל הנוגע לדיווחים ופרסומים נדרשים ללא כל הקלה, זאת על אף שברבים מהגופים ה"נתמכים" כוח האדם מוגבל מאד ופעמים רבות הוא מורכב בעיקר ממתנדבים.
הצעת החוק מרחיבה את היריעה של האחריות האישית בגין הפרת הוראות הצעת החוק באופן חמור ורחב מדי, שאין לו כל זיקה למהותה של הצעת החוק ותכליתה המוצהרת.
כמו כן באופן חריג ובלתי מקובל יוצרת הצעת החוק סטטוס חדש לגופים השונים, בדמותו של מעמד "הנתמך". כך בסעיף 9ב) דורשת ההצעה כי "נתמך או מי שפועל מטעמו, המציג דברים בעל פה במסגרת דיון או פגישה שיש בה פעילות פוליטית יציין את מעמדו כנתמך בפתח דבריו אם לנושא הדיון או הפגישה יש זיקה למטרות שלשמן קיבל את התמיכה" (ההדגשה אינה במקור).
כל אלה ועוד קובעת הצעת החוק, כלפי כל מי שקיבל תמיכה, ללא קשר להיקפה של התמיכה וללא קשר לטיבה, מטרתה וחשיבותה הציבורית.
6. גם הגוף שממונה כאחראי על יישום ההצעה ועל ריכוז ופיקוח הדו"חות והדיווחים, הוא רשם המפלגות, הינו גוף בלתי רלוונטי לטיבה של הפעילות המוסדרת ולמעקב עליה וכל נסיון ליצור זיקה בין הפעילות ה"פוליטית" לכאורה המבוצעת ובינו, הינה מלאכותית ובלתי ראויה. מה גם שכאמור מתן סמכות זו לרשם המפלגות מקימה כפילות מסורבלת ומיותרת מול רשם העמותות, אשר אמון כבר כיום לקבל דו"חות כאלה ואחרים לרבות בעניני תמיכה מ"ישויות זרות" מגופים רבים הכלולים גם בהצעת החוק הנדונה.
7. לאור כל האמור, הרי שהצעת חוק זו רחוקה מלקיים את המטרה המוצהרת בסיפא לדברי ההסבר המצורפים לה, לפיהם "חוק זה מאזן היטב בין זכותם של ארגונים פוליטיים במדינה דמוקרטית לפעול בחופשיות, לבין זכותו של הציבור בישראל לדעת מי מממן את קידומן של עמדות פוליטיות כאלו ואחרות". ההגבלות, הדרישות, ביטול ההכרה בהיותם של הגופים "מוסדות ציבוריים" על פי פקודת מס ההכנסה והסטטוס הבעייתי הניתן לגופים, מקבלי התמיכות, כ"נתמכים", ללא כל התייחסות לטיב התמיכה, למטרה החברתית הגלומה בה או לסכום הניתן, ותוך הרחבת התחום הפוליטי כמעט לכל שטח פעילות ציבורי מצוי, מקעקעת ודורסת כל איזון ראוי ומגלמת בתוכה עיוות מסוכן.
8. אשר על כן, נשלחת אל כבודכם פניה זו במטרה לבקשכם להסיר את ההצעה, להתנגד לה ולמנוע את פגיעתה הקשה בפעילות הברוכה אותה מקיימים ארגונים וגופים רבים במדינת ישראל, מידי יום ויום.
בכבוד רב ובברכה,
נורית צור, שירלי שלומיוק-בבאי, עו"ד
מנכ"לית מנהלת מחלקה משפטית