חומר רקע

הצעה לסדר-היום מתן היתרים לדרוזים לצאת לביקורים פולחניים ומשפחתיים בסוריה ובלבנון היו"ר גאלב מג'אדלה: הנושא הבא: מתן היתרים לדרוזים לצאת לביקורים פולחניים ומשפחתיים בסוריה ובלבנון – הצעה לסדר-היום שמספרה 3231, של חבר הכנסת סעיד נפאע. חבר הכנסת נפאע, ברשותך. אני רוצה, ברשותכם, לקבל את פני אורחינו, לברך אותם בשם כולנו. אורחים רצויים. אנו מאחלים לחבר הכנסת נפאע הצלחה בדיון. (נושא דברים בשפה הערבית; להלן תרגומם לעברית: ברצוני לברך את ועדת הקישור ואת השיח'ים הנכבדים, אנשינו. ברוכים הבאים לכנסת ישראל. לכבוד הוא לנו. ברוכים הבאים.) בבקשה, אדוני. סעיד נפאע (בל"ד): כבוד היושב-ראש, תודה. ראשית, אני מצטרף לקודמי, ומאחל לך הצלחה בתפקיד החדש. תעלה ותצליח. כבוד השר, חברי חברי הכנסת - (נושא דברים בשפה הערבית; להלן תרגומם לעברית: השיח'ים הנכבדים, אני מקווה שלא התעייפתם כשחיכיתם.) אני אתרגם, בסדר? גם לעצמי. (נושא דברים בשפה הערבית; להלן תרגומם לעברית: השר הואיל בטובו להודיע מראש שהוא מקבל את הדיון הזה שלנו ומעביר אותו לדיון יותר מעמיק בוועדה המוסמכת.) אני בירכתי את השיח'ים, את המשלחת, ואמרתי שהם לא חיכו לשווא שעות ארוכות כאלה, היות שלפחות כבוד השר גמל להם בנושא הזה ומראש הודיע שהוא מוכן שהדיון הזה יועבר לדיון יותר מעמיק בוועדה המוסמכת. כבוד השר, חברי חברי הכנסת, נשאלת אולי השאלה: למה דווקא היום? אני, למעשה, לאור הדיון שהיה לפני כמה חודשים בוועדת הכנסת בעניין הסרת חסינותי, היות שהתלוויתי למשלחת גדולה של שיח'ים לסוריה, חלק ניכר מחברי הוועדה - ויושב כאן החבר נסים זאב, שנכח בדיון - שאלו את השאלה הנכונה: למה אנחנו לא מביאים את הנושא הזה לכנסת? קודם הרי היינו עדים לדיון כל כך סוער - - - השר לשירותי דת יעקב מרגי: בקדנציה הקודמת היה - - - סעיד נפאע (בל"ד): לא הנושא הזה. השר לשירותי דת יעקב מרגי: על הנסיעה. סעיד נפאע (בל"ד): לא, לא, לא. אוקיי, בסדר. חלק מהטענות שהופנו כלפי חברי הכנסת - שהם לא מטפלים בענייני שולחיהם. אז הנה, יש לנו דוגמה שאנחנו מנסים לטפל בעניין שולחינו, אף-על-פי ש-80% ממרצנו בדרך כלל מופנים לבעיות שכאלה. לצערנו הרב, לא תמיד אנחנו זוכים להצלחה, כתוצאה מכל מיני שיקולים, וזה לא הזמן שאני אכנס לעניין. למעשה, מה שורש ההצעה - ובמירכאות אני אגיד "הבעיה"? היסטורית, ולפי הנסיבות שהיו באזור, העדה הדרוזית למעשה מפולגת בין שלוש המדינות סוריה, לבנון וישראל. אין כמעט משפחה שהיא לא חצויה בין שלוש המדינות, אין משפחה. כפי שאמרתי, כתוצאה מנסיבות היסטוריות אתה תמצא אח בסוריה, אח שני בלבנון ואח שלישי בישראל. זה מהבחינה האנושית. לעדה הזאת יש גם טקסים דתיים. יש מה שנקרא תפילה במשותף, מפגשים מדי שנה בשנה, שהיו עד 1948, ומתקיימים לא רק כתפילה משותפת אלא גם כהתייעצויות בכל מיני נושאים קשורים. הנוהג הזה התקיים למעשה ארבע פעמים בשנה: פעם אחת בסוריה, פעם בישראל – אז בפלסטין - ופעמיים בלבנון, במקומות קדושים לבני העדה. לורנס אוליפנט - הוא הרי מוכר טוב - אחד האישים שפעלו רבות, עוד לפני קום המדינה, ובזמנו הוא כתב ספר תחת הכותרת "חיפה – כתבות מארץ-ישראל". הוא דווקא ייחד פרק שם למפגש הזה שמתקיים ב-25 באפריל מדי שנה בקבר הנביא שועייב. אחרי קום המדינה גם המצווה הזאת למעשה נקטעה, ונקטעו גם הקשרים המשפחתיים. יש הרבה מקרים – אילו הזמן היה מתיר לי, הייתי מביא הרבה דוגמאות כדי להמחיש את העניין, לפחות העניין האנושי. היו"ר גאלב מג'אדלה: חבר הכנסת נפאע, דוגמה אחת אני הייתי מציע שתיתן. סעיד נפאע (בל"ד): דוגמה אחת אני יכול להביא - - - היו"ר גאלב מג'אדלה: על חשבון הזמן שלי. סעיד נפאע (בל"ד): דוגמה אחת אני יכול להביא, בעניין אשה אחת, שעזבה כתוצאה מנסיבות טרגיות את בנה ולא ראתה אותו במשך 62 שנים. לא ראתה אותו. רק הודות למאמץ שנעשה היא יכלה לבקר - אומנם כעבריינית – והיא הצליחה לראות את הבן שלה אחרי 62 שנה. ועדת הקשר הדרוזית – לג'נת אל-תוואסול אל-דרזיה – נקטה את כל האמצעים העומדים לרשותה כדי שהזכות המד'הבית, האנושית הלאומית הזאת, תתממש, אלא שלצערנו הרב הדבר לא ניתן. התרעומת היא כאשר אנחנו רואים, כבוד השר, חברי חברי הכנסת, שכל העדות בישראל נהנות מהזכות הזאת, גם במדינות שמוגדרות על-פי החוק הישראלי כמדינת אויב. כולנו זוכרים, כולם זוכרים, שטרום 1967, כאשר המצב הביטחוני - אם זאת האמתלה - בני העדות הנוצריות ביקרו בירושלים המזרחית, ביקרו בבית-לחם, קיבלו היתר כדי לממש זכויות שכאלה. הסונים הרי מבקרים מדי שנה בסעודיה. אתם יודעים מה? לפי סידור כזה, שהם לא צריכים למעשה לפנות לאף אחד. יש מין עמותות כאלה, נרשמים בעמותות דרך הווקף הירדני ומגיעים לסעודיה. מה שכאב בנושא הזה – אני ליוויתי את הנושא הזה גם לפני כן. תוך כדי דין-ודברים עם פרקליטות המדינה בזמנו, קמה פרקליטה ואומרת כדבר הזה: אנחנו דואגים לשלומם של האנשים האלה. עד כאן ניחא, איך שאומרים, אף-על-פי שעצם העובדה שהיא אומרת את הדברים האלה מקוממת. למה? כאילו במדינה הזאת יש שתי קבוצות של אנשים: לחלק אנחנו לא דואגים, לא אכפת לנו מה יקרה להם בסעודיה, ולחלק אחר כן אנחנו דואגים. אבל לא זה מה שמקומם. מה שמקומם, שהיא אמרה עוד דבר יותר חמור - שאם ניתן לדרוזים לצאת לסוריה ולבנון, המודיעין של "חיזבאללה", של אירן, של סוריה, יכול לגייס אותם לשירותיו. כאילו יש אנשים שהם מועדים לבוגדנות ואנשים אחרים שלא. דברים כאלה לא רק כואבים. דברים חמורים. אני מנסה להציג את זה בקור רוח, אבל זה ממש - כל העניין הזה מקומם. לכן, אני חושב שאחריותנו היום, של כולנו - ואני תקווה, אחרי שהדיון יועבר לוועדה המתאימה והעניין יידון לעומק, ויישמעו גם האנשים האלה בוועדה. תהיה להם הזדמנות להגיד את דברם שם, לא כמו במליאה, והתוצאות אכן ישתנו. לכן השאלות האלה – אתם יודעים מה? אני אומר עוד דבר. משרד הפנים, תוך כדי הדיון שהיה, אמר: אוקיי, בסדר, אנחנו נרשה את הביקורים האלה. אבל מה? דרך קונייטרה. הרי מדי שנה יוצאות משלחות של דרוזים מרמת-הגולן לסוריה. הרי סוריה מתייחסת לרמת-הגולן כאל חלק מטריטוריה סורית. לכן יכולים לעבור דרך מעבר קונייטרה. אבל הדרוזים במדינת ישראל הרי הם אזרחי מדינת ישראל. כשצריכים להגיע למדינה אחרת, הם צריכים לעבור במעבר בין-לאומי. המעבר הבין-לאומי היחיד היה בירדן. אבל תארו לעצמכם מה אמרה הפרקליטות במקרה הזה - שדרך מעבר קונייטרה אנחנו מוכנים להרשות, ולהרשות להם לשהות בסוריה 72 שעות, כך אמרו. אז איך אפשר להבין שאם השיח'ים האלה יעברו דרך מעבר בין-לאומי כלשהו, נניח ירדן לצורך העניין, כן יש פחד שיגויסו על-ידי המודיעין של אירן ושל סוריה, ובהיותם בסוריה 72 שעות הם לא יכולים להיות אובייקט לגיוס? לכן, כפי שאמרתי – אני אמרתי בוועדה דבר, כבוד השר, ואני רוצה לחזור ולומר אותו, להעלות אותו פה. אני אמרתי שם: כאשר שתי נשים יהודיות, ניצולות השואה, נפרדו כאשר עוד היו תינוקות, ורק לפני כחצי שנה הצליחו להיפגש, ואפילו לדעת - כל אחת מהן אפילו לדעת שאחותה עדיין חיה, ופרסמו בעיתונות את התמונות שלהן מחובקות – אני אמרתי בוועדה, ולא כדי להתחסד, אלא אמרתי את זה כי אני מאמין בזה - אני התרגשתי למראה הזה. אני תקווה שאותה זכות שניתנת לאחרים – בסופו של דבר לאנשים האלה שיושבים פה - ולא רק אלה, אלה מייצגים אלפים. וכדי לחדד, הוצגו לראש הממשלה, אומנם בקדנציה הקודמת, כ-11,000 חתימות בדרישה לכבד את הזכות הזאת – אני תקווה שאנחנו בסופו של דבר, כבוד השר, ואני בזה אסיים, אכן נשכיל בכנסת לפחות לפתוח בפני האנשים האלה פתח לזכות אלמנטרית יסודית שכולם במדינה נהנים ממנה. תודה רבה. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה לאדוני. כבוד השר מרגי, נא להשיב על ההצעה לסדר-היום של חבר הכנסת נפאע. בבקשה. השר לשירותי דת יעקב מרגי: אדוני היושב-ראש, חברי חברי הכנסת, תחילה אני רוצה להצטרף לברכות – פשוט אני ברצף האירועים, בשבילי לא הפסקת אף פעם, מבחינתי תמיד המשכת – לאחל לך הצלחה בתפקיד סגן היושב-ראש, תפקידך בכנסת. ודאי בירכתי אותך קודם. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה רבה. השר לשירותי דת יעקב מרגי: מכובדי נכבדי העדה הדרוזית, חבר הכנסת סעיד נפאע, הנושא: מתן היתרים לדרוזים לצאת לביקורים פולחניים ומשפחתיים בסוריה ובלבנון. עמדת משרד הפנים: כיום הזכות למעבר לסוריה בלבד היא רק לדרוזים תושבי רמת-הגולן, מתוך הבנה שהיו סורים לפני כן וקשרי משפחה אכן ישנם. אין מעבר לסוריה וללבנון לאזרחי המדינה, מפני שמדובר בהגדרה של מדינות אויב, כפי שאמר. המעבר של הדרוזים תושבי רמת-הגולן מוסדר בנוהל לכלות, כוהני דת – 550, בהמלצת גורמי ביטחון – ולסטודנטים. בכל האמור בבקשות הומניטריות של תושבי רמת-הגולן, קיימת ועדה פנימית לבחינת מקרים הומניטריים חריגים לקרבה ראשונה בלבד, בשיתוף צה"ל והשב"כ. ב-2006 הוגשה עתירה, בג"ץ 2619/06, על מעבר לסוריה ולבנון בעבור אלו שאינם תושבי רמת-הגולן. משרד הפנים הסכים בזמנו לפיילוט – למעבר של דרוזים שאינם תושבי רמת-הגולן לסוריה - אך לצערנו הרב, סוריה לא הסכימה. בית-המשפט קבע בפסק-דינו: "על רקע הטיעונים שלפנינו, ועל בסיס החומר שהוצג בפנינו, שוכנענו כי תנאים אלה הם סבירים ומידתיים. שוכנענו גם כי בעניין שלפנינו מתקיים חשש סביר, כי מתן היתרי יציאה כמבוקש בעתירה עלול לפגוע בביטחון המדינה" – כפי שציינת, חבר הכנסת סעיד נפאע – "סירוב המשיבים ליתן היתרי יציאה לסוריה וללבנון לכל אחד מבני העדה הדרוזית, או למצער לעותרים שלפנינו (גם אילו היו מגישים בקשות פרטניות בנוהל המקובל, בטרם הגשתה של עתירה זו), נובע משיקולים ביטחוניים מבוססים וראויים. נמצא לנו כי סירוב זה הינו סביר, ואין יסוד להתערבותנו בו" – זו עמדת הבג"ץ – "הוא משקף איזון ראוי בין הזכות החוקתית לבין צורכי הביטחון. מקווים אנו כי בעתיד ניתן יהא לממש את זכותם של העותרים לחופש הדת, תוך שמירה ראויה על צורכי הביטחון כפי מצבם באותה עת. המפתח לפתרון הקושי נתון עתה בידי השלטונות הסוריים", כמובן, שמסרבים לקבל תושבים שאינם תושבי רמת-הגולן. אני, מרצון, כמובן, מזדהה עם חופש הדת, וחושב שצריך ללמוד את הסוגיה, לדון בסוגיה ולאפשר פתיחות בנושא הזה, במיוחד בעידן המודרני, שכמעט אין בו גבולות. אם רוצים, אדם יכול לחצות גבולות בדרכים כאלה ואחרות. לכן אין מניעה שיהיה דיון בוועדת הפנים בנושא הזה. בשמחה רבה. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה לאדוני. הצעה אחרת – חבר הכנסת עפו אגבאריה, ואחריו – חבר הכנסת נסים זאב, באופן מיוחד. עפו אגבאריה (חד"ש): (נושא דברים בשפה הערבית; להלן תרגומם לעברית: ראשית כול, ברצוני לברך את השיח'ים הנכבדים: ברוכים הבאים. אני מקווה שנצליח יחדיו במימוש תביעתכם הצודקת.) אדוני היושב-ראש, אני חושב שהעוול שנגרם לאורך זמן מכך שאזרחים, אזרחי מדינת ישראל הדרוזים, לא יכולים לממש את זכותם, כמו שאר העדות, לביקור במקומות הקדושים – גם עדות המזרח, כמו במצרים ובמרוקו, וגם עדות המערב, שמבקרים באוקראינה, בברדיצ'ב ובאומן. אני חושב שהגיע הזמן ומן הצדק לתקן את העוול הזה, וזכותם של האנשים לממש את זכותם הבסיסית להתקשרות, וגם לקשר המשפחתי שהם חייבים לממש. אין שום פסול ואין שום בעיה כזאת של לבוא ולהגיד שכל העדה וכל האנשים יכולים להיות כאילו חשודים שהם הולכים לנהל איזה מגע עם סוכן זר. שאלתי: האם באמת בירדן אי-אפשר לעשות את זה כאשר מותר להם לבקר בירדן? אני חושב שהגיע הזמן שאנשים עם מחשבה בריאה בוועדות, בכנסת, בממשלה - לתת את האפשרות הזאת, להחזיר את הכבוד לאנשים האלה ואת ההתקשרות שלהם עם קרוביהם. לכן, אני תומך בדיון בנושא בוועדה. תודה. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה לחבר הכנסת עפו אגבאריה. חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה. הצעה אחרת. נסים זאב (ש"ס): אדוני היושב-ראש, כבוד השר, אני נשארתי פה מתוך כבוד והערכה - - - היו"ר גאלב מג'אדלה: למרות החתונה. נסים זאב (ש"ס): לא, אני אומר, מתוך כבוד והערכה לקהילה הדרוזית - - היו"ר גאלב מג'אדלה: כן, אני אומר, אף-על-פי שאתה מוזמן לחתונה. נסים זאב (ש"ס): - - אף-על-פי שאני מוזמן לחתונה ולנאום ברעננה. היו"ר גאלב מג'אדלה: הודעת לנו היום שאתה מבקש לקצר, כי יש לך חתונה. נסים זאב (ש"ס): זה נכון. יש לי גם חתונה, וגם נאום ברעננה, וגם יש לי אזכרה ברמות. יש לי לפחות ארבעה-חמישה אירועים הערב. ואני אומר לך, כאשר חבר הכנסת סעיד ביקש ממני להישאר, מתוך כבוד והערכה גם לקהילה וגם אליו אישית, אני בעצם תמכתי שהנושא הזה יידון בצורה רצינית במליאה. ואני חושב שטוב שזה נעשה, ואני חושב שגם שר הפנים - הוא לא בא להגביל את האנשים כדי לקיים תפילות ופולחן דתי, וזכותם באמת לעשות את זה, כמובן במסגרת החוק, במסגרת המגבלות, כי צריכים לזכור שבסופו של דבר, חלילה וחס, אנחנו לא חושדים בכל אחד שהוא חשוד כמרגל או הולך להיות במגע עם סוכן זר. אבל אני חושב שאנחנו בסיטואציה ביטחונית - מה לעשות - שצריכים לעשות את זה בביקורת, והכול, הייתי אומר, במידה ובמשורה הנכונה והראויה, ואני חושב שכך זה ייעשה. לכן אני מברך על כך שכבוד השר אמר שיש מקום לקיים את הדיון בצורה רצינית בוועדה. היו"ר גאלב מג'אדלה: תודה לאדוני. מי שמצביע בעד – אז לוועדת הפנים והגנת הסביבה. ומי שנגד - הסרה. נא להצביע. הצבעה מס' 14 בעד ההצעה להעביר את הנושא לוועדה – 5 בעד ההצעה שלא לכלול את הנושא בסדר-היום – אין נמנעים – אין ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה נתקבלה.