חומר רקע
צו בתי משפט לענינים מינהליים (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התש"ע-2010
בתוקף סמכותי לפי סעיף 7 לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-20001 (להלן - החוק), בהסכמת נשיאת בית המשפט העליון, ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מצווה לאמור:
שינוי התוספת הראשונה לחוק
1.
אחרי פרט 36 לתוספת הראשונה לחוק יבוא:
"37. שוטרים וסוהרים-
(1) החלטה בענין המנוי בסעיף 93א לפקודת המשטרה, [נוסח חדש], התשל"א-19712;
(2) החלטה בענין המנוי בסעיף 129 לפקודת בתי הסוהר, [נוסח חדש], התשל"ב- 19713."
תחילה
2.
תחילתו של צו זה ביום כד' בחשוון התשע"א (1 בנובמבר 2010).
______________ התש"ע
( _____________ 2010)
(חמ 3-3133)
_________
יעקב נאמן
שר המשפטים
2010-0002-7973
דברי הסבר לצו בתי משפט לענינים מינהליים (שינוי התוספת הראשונה לחוק) התש"ע-2010 - העברת עניני שוטרים וסוהרים מסמכות בג"צ לבית משפט לענינים מינהליים
1 חוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000, אושר בכנסת במאי 2000 ונכנס לתוקפו לאחר ששה חודשים. מטרתו של החוק היא "להסמיך באופן הדרגתי את בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לענינים מינהליים לדון בענינים המינהליים הנדונים בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק...".
2 הסמכה הדרגתית זו בוצעה, ראשית, בחוק בתי משפט לענינים מינהליים עצמו, אשר העביר שורה של ענינים לסמכותו של בית משפט לענינים מינהליים. העברות נוספות נעשו בצו בתי משפט לענינים מינהליים (שינוי התוספות לחוק), התשס"ב-2001, ק"ת 6136, י"ז כסלו התשס"ב, 2.12.2001, עמ' 146 (להלן - הצו), בחוק בתי משפט לענינים מינהליים (תיקון מס' 15), התשס"ב-2005, ס"ח 2020, ג' באב התשס"ה, 8.8.2005, עמ' 738, וכן בצו בתי משפט לענינים מינהליים (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשס"ח-2007, ק"ת 6626, כ"ו בכסלו התשס"ח, 6.12.2007, עמ' 171. יצוין כי לצד העברה מרוכזת של ענינים לסמכותם של בתי משפט לענינים מינהליים, בצווים על-פי החוק או בחוקי מסגרת, הרי שבמסגרת הליכי החקיקה השוטפים בכנסת נעשים תיקונים לחוקים שונים המסמיכים את בתי המשפט לענינים מינהליים לדון בענינים נוספים.
3 עד היום, דן בג"צ בעתירות של אנשי צבא קבע, שוטרים וסוהרים כערכאה ראשונה ואחרונה. נושא זה זכה לביקורת נוקבת של שופטי בג"צ, אשר קראו לשינוי המצב בהתאם למגמה להעברת סמכויות לבתי משפט לענינים מינהליים ולהפחתת את העומס שעל בג"צ. במספר פסקי דין הביעו שופטי בג"צ תרעומת על המצב הנוכחי וקראו למחוקק להביא לשינויו (ראו למשל דברי השופט רובינשטיין בבג"צ 6651/05 רס"ן שפירא נ' ראש אכ"א).
4 נושא עתירות אנשי צבא קבע, הוסדר לאחרונה בחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (הליכים לענין החלטות הנוגעות לחיילים בשירות קבע), התש"ע-2010 (להלן - חוק שירות הקבע), ס"ח 2229, ב' באדר התש"ע, 16.2.2010, אשר קבע כי עתירות אנשי קבע יועברו מבג"צ לבימ"ש לענינים מינהליים ולועדת ערר שהוקמה על-פי החוק. חוק זה אמור להיכנס לתוקפו ביום 16.8.2010.
5 מטרתו של צו זה להשלים את המהלך להעברת ענינים אלה מבג"צ, ולהעביר לבית המשפט
לענינים מינהליים את עתירות הסוהרים והשוטרים, בענינים אשר בית הדין לעבודה אינו
מוסמך לדון בהם. זאת בהתאם להוראות סעיף 93א לפקודת המשטרה, תשל"ב-1971 (להלן
– פקודת המשטרה) וסעיף 129 לפקודת בתי הסוהר, תשל"ב-1971 (להלן – פקודת בתי
הסוהר), אשר צמצמו את סמכותו של ביה"ד לעבודה לדון בתביעות בענינים שנקבעו בהם, באופן הבא - "תובענה הבאה להתנגד לשימוש בסמכויות הנתונות לפי פקודה זו לענין מינויו של קצין משטרה בכיר, קביעת שוטר לתפקיד, העברתו מתפקיד לתפקיד או ממקום למקום בתפקיד, העלאתו בדרגה או הורדתו מדרגתו, השעייתו מתפקידו, פיטוריו מן החיל, הארכת שירותו מחמת שעת חירום, עיסוקו בעבודה מחוץ לתפקידיו במסגרת המשטרה, או שחרורו מן השירות – לא תיחשב כתובענה הנובעת מיחסי עובד ומעביד לענין סעיף 24 לחוק בתי הדין לעבודה, תשכ"ט-1969".
6 יצוין כי הרקע לחקיקת סעיפים אלה היה חקיקתו של חוק בית הדין לעבודה, ובעקבותיו פסק דין שניתן בבג"צ ואשר קבע שעתירה של שוטרת שהוגשה אליו אינה נתונה לסמכותו ולכן הפנה אותה לבית הדין לעבודה. במבוא להצעות החוק לתיקון פקודת המשטרה, ולתיקון פקודת בתי הסוהר (הצ"ח 973, י"א בכסלו תשל"ב, 29.11.1971), אשר הוסיפו את הסעיפים האמורים, הוסבר כי מטרת התיקון להבהיר כי "מעמדו של שוטר או סוהר אינו כמעמד עובד שכיר אחר לצורכי שיפוט לפי חוק בית הדין לעבודה. דרכי העסקתו של אדם כשוטר או כסוהר, תנאי גיוסו לשירות, חבותו האישית בחובות כלפי הציבור, האחריות הישירה שבה הוא נושא כלפי הציבור וכלפי החוק, הסמכויות הרבות המוקנות לו עם גיוסו, תנאי השירות המיוחדים שלו, המשמעת המחייבת אותו והענישה המשמעתית החמורה, דרכי השחרור והפיטורין מן השירות - כל אלה שונים בתכלית ממה שמקובל בתחום יחסי העבודה, בין שהמעביד הוא פרטי ובין שהוא ציבורי."
כמו כן הובהר כי "בשל אופיים המיוחד של תפקידי המשטרה ושירות בתי הסוהר בחברה, ובשל האחריות הרבה הקשורה במשרת שוטר או סוהר, נקבעים דרכי גיוסו של שוטר או סוהר, חובותיו, סמכויותיו ומשמעותו בחוק מיוחד, בנבדל משאר עובדי המדינה ... כן שונים תנאי השירות שלו." עוד הודגש בדברי ההסבר כי "זיקת שוטר או סוהר למסגרת השיפוטית המיוחדת של בית הדין לעבודה, בענינים שהוא עשוי לראותם כנעוצים ביחסי העבודה שבינו לבין מפקדיו - עלולה לערער יסודות חשובים במבנה הארגוני העדין והמיוחד של השירות". בסיכום נאמר כי "אין כוונה להשתחרר מתחולת חוק בית הדין לעבודה אלא לענין תובענות מסוימות הקשורות באופיו המיוחד של השירות".
7 בעבודת מטה שהתקיימה בשיתוף המשרד לביטחון פנים, משטרת ישראל, שב"ס ומשרד המשפטים, והסתיימה בימים אלה, הוחלט כי לאור מעמדם של השוטרים והסוהרים, הנבדל משאר עובדי המדינה ודומה במהותו לאנשי הקבע בצבא ההגנה לישראל ולנוכח יחסי העבודה הייחודיים והמורכבים של השוטרים וסוהרים, כאמור לעיל, יועברו העניינים המנויים בסעיף 93א לפקודת המשטרה ובסעיף 129 לפקודת בתי הסוהר, אשר הוצאו מסמכותו של בית הדין לעבודה באופן מפורש ומכוון מיד לאחר חקיקתו של חוק בית הדין לעבודה, ואשר נדונו עד היום בבג"צ, לסמכותו של בית משפט לענינים מינהליים. יצוין כי ענינים אלה מקבילים לענינים אשר הועברו על-פי חוק שירות הקבע לסמכותו של בית משפט לענינים מינהליים.
8מנתונים שנאספו מתברר כי מדובר בכמות של מספר עתירות ספורות מדי שנה. הנתונים מאז שנת 2005 ועד היום מעלים כי לגבי שב"ס מדובר בכ-4-5 עתירות בשנה ואילו לגבי המשטרה מדובר בכ- 15-25 עתירות בשנה. הניסיון מלמד כי העברת ענינים מבג"צ לבית משפט לענינים מינהליים גורמת לעליה מסוימת בכמויות, אולם לנוכח הכמות הספורה של התיקים נראה שאין בכך כדי להשפיע השפעה כלשהי על בתי המשפט ועל הפרקליטויות.
9 אישורו של הצו הנדון, בענינם של השוטרים והסוהרים, יביא להשלמת המהלך הכולל להעברת נושאים אלה מבג"צ, באופן שיסייע להפחתת העומס המוטל עליו, ובאופן שיועברו לערכאה המופקדת על עריכת ביקורת שיפוטית על החלטות מינהליות ולהביא לידי סיום את הבעייתיות הרבה במצב הקיים כיום.