חומר רקע
חוק עובדים זרים, תשנ"א-1991: משולב עם הצעת החוק
מיום 1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 85 (ה"ח 2824)
חוק עובדים זרים (העסקה שלא כדין) (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א-1991
מיום 1.5.2005
תיקון מס' 7
ס"ח תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005 עמ' 360 (ה"ח 143)
חוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א-1991
פרק א': הגדרות
מיום 1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 85 (ה"ח 2824)
הוספת כותרת פרק א'
1. בחוק זה –
"עובד זר" - עובד שאינו אזרח ישראל, או תושב בה;
"קבלן כוח אדם" ו"מעסיק בפועל" – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996;
מיום 1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 86 (ה"ח 2824)
החלפת הגדרת "קבלן כוח אדם"
הנוסח הקודם:
"קבלן כח אדם" – מי שעיקר עיסוקו או מקצתו במתן שירותי כח אדם של עובדיו לשם עבודה אצל זולתו;
מיום 1.5.2005
תיקון מס' 7
ס"ח תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005 עמ' 360 (ה"ח 143)
"קבלן כוח אדם" ו"מעסיק בפועל" – כהגדרתו כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, תשנ"ו-1996;
"מתווך כח אדם" – לשכה פרטית כהגדרתה בסעיף 62 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959 (להלן – חוק שירות התעסוקה);
מיום 23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 488 (ה"ח 426)
החלפת הגדרת "מתווך כח אדם"
הנוסח הקודם:
"מתווך כח אדם" - מי שעיקר עיסוקו או מקצתו בתיווך עבודה;
"מעביד" - לרבות קבלן כח אדם;
"חוק הכניסה לישראל" – חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952;
מיום 1.1.2003
תיקון מס' 4
ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 181 (ה"ח 4)
הוספת הגדרת "חוק הכניסה לישראל"
"הממונה" – עובד משרד הפנים ששר הפנים מינה כאחראי על מתן היתרים לפי סעיף 1יג;
מיום 1.1.2003
תיקון מס' 4
ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 181 (ה"ח 4)
הוספת הגדרת "הממונה"
מיום 23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 488 (ה"ח 426)
החלפת הגדרת "הממונה"
הנוסח הקודם:
"הממונה" – עובד המדינה שמונה כמנהל היחידה הממשלתית שהוקמה לפי החלטת הממשלה מס' 2327 מיום כ"א באב התשס"ב (30 ביולי 2002);
"הממונה על זכויות עובדים זרים" – עובד משרד התעשייה המסחר והתעסוקה שמונה לפי סעיף 1כב;
מיום 23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 488 (ה"ח 426)
הוספת הגדרת "הממונה על זכויות עובדים זרים"
"הועדה" - ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת;
"תובע" – כמשמעותו בסעיף 12(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–19821;
מיום 1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 86 (ה"ח 2824)
הוספת הגדרת "הועדה"
"ועדת הפנים" – ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;
מיום 23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 488 (ה"ח 426)
הוספת הגדרת "ועדת הפנים"
"השר" - שר התעשייה המסחר והתעסוקה.
מיום 1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 86 (ה"ח 2824)
הוספת הגדרת "השר"
מיום 23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 488 (ה"ח 426)
"השר" - שר העבודה והרווחה שר התעשייה המסחר והתעסוקה.
פרק ב': תנאים להעסקה
מיום 1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 86 (ה"ח 2824)
הוספת פרק ב'
1א. לא יעסיק מעביד עובד זר אלא אם כן מילא אחר הוראות סעיפים 1ב עד 1ה.
מיום 1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 86 (ה"ח 2824)
הוספת סעיף 1א
1ב. (א) המעביד קיבל אישור ממוסד רפואי במדינת חוץ, שהכיר בו לענין זה שר הבריאות, כי העובד נבדק בדיקה רפואית, בתוך שלושת החודשים קודם כניסתו לישראל, ונמצא שאינו נשא של אחת מהמחלות המנויות בתוספת או חולה בה (להלן - אישור רפואי); לא היה במדינה שממנה הגיע העובד הזר לישראל מוסד רפואי שהוכר כאמור, ייערכו הבדיקות ויינתן האישור, באותה מדינה או במדינה אחרת, על ידי מוסד רפואי ישראלי שהכיר בו לענין זה שר הבריאות.
(ב) הבדיקות לפי סעיף קטן (א) יבוצעו בהסכמת רשויות הבריאות של המדינה שבה הן מבוצעות ובהסכמה מודעת של העובד.
(ג) המעביד צירף לבקשה לאשרה ולרשיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל לעובד שלגביו מוגשת הבקשה, את האישור הרפואי המתייחס אליו.
(ד) שר הבריאות, בהתייעצות עם שר הפנים, רשאי להתקין תקנות לביצוע הוראות סעיף זה, ובכלל זה פרטי הזיהוי שהאישור הרפואי יכלול.
מיום 1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 86 (ה"ח 2824)
הוספת סעיף 1ב
מיום 1.1.2003
תיקון מס' 4
ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 181 (ה"ח 4)
(ג) המעביד צירף לבקשה לאשרה ולרשיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן – חוק הכניסה), לעובד שלגביו מוגשת הבקשה, את האישור הרפואי המתייחס אליו.
מיום 23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 488 (ה"ח 426)
(ב) הבדיקות לפי סעיף קטן (א) יבוצעו בהסכמת רשויות הבריאות של המדינה שבה הן מבוצעות ובהסכמה מודעת של העובד.
(ג) המעביד צירף לבקשה לאשרה ולרשיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל לעובד שלגביו מוגשת הבקשה, את האישור הרפואי המתייחס אליו.
(ד) שר הבריאות, בהתייעצות עם השר ועם שר הפנים, רשאי להתקין תקנות לביצוע הוראות סעיף זה, ובכלל זה פרטי הזיהוי שהאישור הרפואי יכלול.
1ג. (א) המעביד התקשר עם העובד הזר בחוזה עבודה בכתב, בשפה שהעובד הזר מבין, ומסר לעובד הזר העתק ממנו.
(ב) בחוזה יפורטו תנאי העבודה כפי שהוסכמו בין הצדדים כפוף להוראות כל דין, וכן כל אלה:
(1) זהות המעביד וזהות העובד הזר;
(2) תיאור התפקיד;
(3) שכרו של העובד הזר, רכיביו, אופן עדכון השכר לרבות רכיביו ומועדי התשלום;
(4) רשימת הניכויים משכר העבודה;
(5) תשלומים של המעביד ושל העובד הזר בעבור תנאים סוציאליים של העובד;
(6) תאריך תחילת העבודה ותקופת העבודה;
(7) אורכו של יום העבודה הרגיל או שבוע העבודה הרגיל של העובד הזר לרבות יום המנוחה השבועי;
(8) תנאים לענין היעדרות בתשלום, לרבות חופשות, ימי חג וימי מחלה;
(9) חובותיו של המעביד לפי סעיפים 1ד ו-1ה ולפי סעיף 1יא, ככל שהן חלות עליו.
(ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות הסכם קיבוצי או צו הרחבה כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, החלים על העובד הזר והמעביד, או מהוראות כל דין.
(ד) השר, לאחר התייעצות עם שר הפנים, רשאי לקבוע הוראות משלימות לענין סעיף זה וסעיף 1ו לרבות קביעת ענינים נוספים שחובה שייכתבו בחוזה עבודה כאמור, וכן תנאים שאין לכלול בחוזה העבודה, ושאם נכללו - יהיו בטלים, והכל לשם הבטחת תנאים הוגנים לעובד הזר ובהתחשב בהוראות כל דין, הסכם קיבוצי או צו הרחבה כאמור בסעיף קטן (ב).
מיום 1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 86 (ה"ח 2824)
הוספת סעיף 1ג
מיום 23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 488 (ה"ח 426)
(ד) השר, לאחר התייעצות עם שר הפנים, רשאי לקבוע הוראות משלימות לענין סעיף זה וסעיף 1ו לרבות קביעת ענינים נוספים שחובה שייכתבו בחוזה עבודה כאמור, וכן תנאים שאין לכלול בחוזה העבודה, ושאם נכללו - יהיו בטלים, והכל לשם הבטחת תנאים הוגנים לעובד הזר ובהתחשב בהוראות כל דין, הסכם קיבוצי או צו הרחבה כאמור בסעיף קטן (ב).
מיום 24.9.2010
תיקון מס' 12
ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 488 (ה"ח 426)
הוספת פסקה 1ג(ב)(10)
הנוסח:
(10) פרטי הממונה על זכויות עובדים זרים, דרכי ההתקשרות עמו והזכות להגשת תלונות לפי סעיף 1כו.
1ד. (א) המעביד הסדיר, על חשבונו, לעובד הזר למשך כל תקופת עבודתו אצלו, ביטוח רפואי שיכלול סל שירותים שקבע שר הבריאות לענין זה בצו; ורשאי שר הבריאות בהסכמת שר האוצר לקבוע כי הביטוח הרפואי יכלול שירותי בריאות נוספים על אלה הקבועים בסל השירותים.
(ב) קבע שר הבריאות סל שירותים לפי סעיף קטן (א), תחול חובה על המעביד להסדיר לעובד הזר ביטוח בריאות כאמור בצו שקבע, עד תום שישה חודשים מיום פרסום הצו.
(ג) המעביד רשאי לנכות משכרו של העובד הזר סכום שהוציא או שהתחייב להוציא בפועל כדמי ביטוח רפואי כאמור, בשיעור שלא יעלה על השיעור שקבע השר, בין דרך כלל ובין לסוגים.
(ד) הוראות סעיף זה יחולו כל עוד לא קבע שר הבריאות הסדרים מיוחדים לעובדים זרים לפי סעיף 56(א)(1)(ד) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד–1994.
מיום 1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 87 (ה"ח 2824)
הוספת סעיף 1ד
1ה. (א) המעביד העמיד, על חשבונו, לשימוש העובד הזר, מגורים הולמים למשך כל תקופת עבודתו אצלו ועד מועד שלא יפחת משבעה ימים לאחר סיומה, ואם נותרו מיום סיום העבודה ועד סיום תקופת שהייתו של העובד הזר בישראל פחות משבעה ימים - עד מועד שלא יפחת ממספר הימים שנותרו.
(ב) המעביד רשאי לנכות משכרו של העובד הזר סכום להחזר הוצאות שהוציא או שהתחייב בהן בפועל, למגורים כאמור, בשיעור שלא יעלה על השיעור שקבע השר, בין דרך כלל ובין לסוגי עובדים זרים.
(ג) (1) השר, בהסכמת שר הפנים, רשאי לפטור מעביד מהחובה המוטלת עליו בסעיף קטן (א) כלפי עובדים המועסקים בתפקידים מסוימים שקבע, או ששכרם עולה על סכום שקבע; פטור לפי סעיף קטן זה יכול שיינתן דרך כלל בתקנות, או לגבי עובד זר מסוים;
(2) השר רשאי לקבוע כי מעביד שלא העמיד מגורים הולמים לעובד הזר בשל פטור שקיבל לפי פסקה (1), ישלם לעובד הזר תשלום בעבור מגורים הולמים בסכום שיקבע; סכום שנקבע לפי סעיף קטן זה יהיה צמוד למדד כפי שיקבע השר.
(ד) השר רשאי לקבוע, בהתייעצות עם שר הבריאות, שר הפנים ושר הבינוי והשיכון אמות מידה מחייבות למגורים הולמים, לרבות בדבר תנאי בטיחות ותברואה.
מיום 1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 87 (ה"ח 2824)
הוספת סעיף 1ה
מיום 23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 488 (ה"ח 426)
(ג) (1) השר, בהסכמת שר הפנים, רשאי לפטור מעביד מהחובה המוטלת עליו בסעיף קטן (א) כלפי עובדים המועסקים בתפקידים מסוימים שקבע, או ששכרם עולה על סכום שקבע; פטור לפי סעיף קטן זה יכול שיינתן דרך כלל בתקנות, או לגבי עובד זר מסוים;
(2) השר רשאי לקבוע כי מעביד שלא העמיד מגורים הולמים לעובד הזר בשל פטור שקיבל לפי פסקה (1), ישלם לעובד הזר תשלום בעבור מגורים הולמים בסכום שייקבע בסכום שיקבע; סכום שנקבע לפי סעיף קטן זה יהיה צמוד למדד כפי שיקבע השר.
1ו. (א) מי שמעביד עובד זר יחזיק במקום העבודה שבו מועסק העובד הזר עותק של חוזה העבודה עם העובד הזר ותרגום נכון שלו בשפה העברית, וכן מסמכים נוספים שקבע השר בהסכמת שר הפנים; ואולם רשאי המעביד להחזיק את המסמכים האמורים במקום שבו הוא מנהל את עסקיו, ובלבד שהודיע על כך בכתב לממונה ולמי שקבע השר; ההודעה תכלול גם את המען שבו יוחזקו המסמכים כאמור.
(ב) השר, בהסכמת שר הפנים, רשאי לקבוע סוגי מסמכים שחובה על המעביד להחזיק כאמור בסעיף קטן (א).
מיום 1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 88 (ה"ח 2824)
הוספת סעיף 1ו
מיום 23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 488 (ה"ח 426)
1ו. (א) מי שמעביד עובד זר יחזיק במקום העבודה שבו מועסק העובד הזר עותק של חוזה העבודה עם העובד הזר ותרגום נכון שלו בשפה העברית, וכן מסמכים נוספים שקבע השר בהסכמת שר הפנים; ואולם רשאי המעביד להחזיק את המסמכים האמורים במקום שבו הוא מנהל את עסקיו, ובלבד שהודיע על כך בכתב למי שקבע השר לממונה ולמי שקבע השר; ההודעה תכלול גם את המען שבו יוחזקו המסמכים כאמור.
(ב) השר, בהסכמת שר הפנים, רשאי לקבוע סוגי מסמכים שחובה על המעביד להחזיק כאמור בסעיף קטן (א).
1ז. תקנות לפי סעיפים 1ב עד 1ה יותקנו באישור הועדה.
מיום 1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 88 (ה"ח 2824)
הוספת סעיף 1ז
1ז1. (א) בסעיף זה, "חובה כלפי עובד זר" – חובה כלפי עובד זר המועסק על ידי קבלן כוח אדם, שהיא אחת מאלה:
(1) החובה לתשלום שכרו של העובד הזר במלואו, ובכלל זה החובה שנקבעה לפי הוראות סעיף 1יד(1)(ב1);
(1א) החובה לתשלום פיקדון לפי סעיף 1יא;
(2) החובה להסדיר ביטוח רפואי לעובד הזר לפי הוראות סעיף 1ד;
(3) לענין עובד זר המתגורר בחצרים שבהחזקת המעסיק בפועל – החובה להעמיד מגורים הולמים לעובד הזר לפי הוראות סעיף 1ה.
(ב) חובה כלפי עובד זר, החלה על קבלן כוח האדם המעסיק את העובד הזר, תחול גם על המעסיק בפועל, בהתקיים אחד מאלה:
(1) העובד הזר דרש, בכתב, מקבלן כוח האדם למלא את החובה, מסר למעסיקו בפועל הודעה בכתב ולפיה מסר את הדרישה האמורה, והחובה לא מולאה על ידי קבלן כוח האדם עד תום 21 ימים ממועד מסירת ההודעה; דרישה והודעה כאמור יכול שיימסרו גם על ידי ארגון עובדים כאמור בסעיף 7 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, או, אם העובד הסכים לכך – על ידי ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של עובדים זרים;
(2) מפקח כאמור בסעיף 6 מסר למעסיק בפועל הודעה, בכתב, כי בידיו מידע ולפיו קבלן כוח אדם לא מילא את החובה כלפי עובד זר המועסק אצל המעסיק בפועל, והחובה לא מולאה בידי קבלן כוח האדם עד תום 21 ימים ממועד מסירת ההודעה;
(3) העובד הזר הגיש תובענה בשל אי-מילוי החובה נגד קבלן כוח האדם ונגד המעסיק בפועל, גם אם לא נמסרו קודם לכן דרישה או הודעה בהתאם להוראות פסקה (1) או (2), והחובה לא מולאה בידי קבלן כוח האדם עד תום 21 ימים מיום מסירת התובענה למעסיק בפועל.
(ג) נמסרה הודעה או הוגשה תובענה כאמור בסעיף קטן (ב), יראו אותה כמתייחסת אף לאי-מילוי החובה המפורטת בה, שאירעה לאחר מסירת ההודעה או הגשת התובענה, לפי העניין, כל עוד לא מולאה אותה חובה על ידי קבלן כוח האדם.
מיום 1.5.2005
תיקון מס' 7
ס"ח תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005 עמ' 360 (ה"ח 143)
הוספת סעיף 1ז1
מיום 1.1.2007
תיקון מס' 8
ס"ח תשס"ז מס' 2077 מיום 11.1.2007 עמ' 56 (ה"ח 260)
(א) בסעיף זה, "חובה כלפי עובד זר" – חובה כלפי עובד זר המועסק על ידי קבלן כוח אדם, שהיא אחת מאלה:
(1) החובה לתשלום שכרו של העובד הזר במלואו, ובכלל זה החובה שנקבעה לפי הוראות סעיף
1יד(ב1) 1יד(1)(ב1);
מיום 23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 488 (ה"ח 426)
1ז1. (א) בסעיף זה, "חובה כלפי עובד זר" – חובה כלפי עובד זר המועסק על ידי קבלן כוח אדם, שהיא אחת מאלה:
(1) החובה לתשלום שכרו של העובד הזר במלואו, ובכלל זה החובה שנקבעה לפי הוראות סעיף 1יד(1)(ב1);
(1א) החובה לתשלום פיקדון לפי סעיף 1יא;
(2) החובה להסדיר ביטוח רפואי לעובד הזר לפי הוראות סעיף 1ד;
(3) לענין עובד זר המתגורר בחצרים שבהחזקת המעסיק בפועל – החובה להעמיד מגורים הולמים לעובד הזר לפי הוראות סעיף 1ה.
(ב) חובה כלפי עובד זר, החלה על קבלן כוח האדם המעסיק את העובד הזר, תחול גם על המעסיק בפועל, בהתקיים אחד מאלה:
(1) העובד הזר דרש, בכתב, מקבלן כוח האדם למלא את החובה, מסר למעסיקו בפועל הודעה בכתב ולפיה מסר את הדרישה האמורה, והחובה לא מולאה על ידי קבלן כוח האדם עד תום 21 ימים ממועד מסירת ההודעה; דרישה והודעה כאמור יכול שיימסרו גם על ידי ארגון עובדים כאמור בסעיף 7 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, או, אם העובד הסכים לכך – על ידי ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של עובדים זרים;
(2) מפקח כאמור בסעיף 6 מסר למעסיק בפועל הודעה, בכתב, כי בידיו מידע ולפיו קבלן כוח אדם לא מילא את החובה כלפי עובד זר המועסק אצל המעסיק בפועל, והחובה לא מולאה בידי קבלן כוח האדם עד תום 21 ימים ממועד מסירת ההודעה;
(3) העובד הזר הגיש תובענה בשל אי-מילוי החובה נגד קבלן כוח האדם ונגד המעסיק בפועל, גם אם לא נמסרו קודם לכן דרישה או הודעה בהתאם להוראות פסקה (1) או (2), והחובה לא מולאה בידי קבלן כוח האדם עד תום 21 ימים מיום מסירת התובענה למעסיק בפועל.
(ג) נמסרה הודעה או הוגשה תובענה כאמור בסעיף קטן (ב), יראו אותה כמתייחסת אף לאי-מילוי החובה המפורטת בה, שאירעה לאחר מסירת ההודעה או הגשת התובענה, לפי העניין, כל עוד לא מולאה אותה חובה על ידי קבלן כוח האדם.
1ז2. (א) בסעיף זה –
"חובת מעביד כלפי עובד זר בענף החקלאות" – חובת מעביד כלפי עובד זר, המועסק על ידו בענף החקלאות, שהיא אחת מאלה:
(1) החובה לתשלום שכרו של העובד הזר במלואו, ובכלל זה החובה שנקבעה לפי הוראות סעיף 1יד(1)(ב3);
(2) החובה להסדיר ביטוח רפואי לעובד הזר לפי הוראות סעיף 1ד;
(3) החובה לתשלום פיקדון לפי סעיף 1יא;
"חוק שירות התעסוקה" – (נמחקה);
"לשכה פרטית", "תיווך עבודה" – (נמחקה);
"תיווך עבודה" – כהגדרתו בסעיף 62 לחוק שירות התעסוקה;
"לשכה פרטית בענף החקלאות" – לשכה פרטית העוסקת בתיווך עבודה בענף החקלאות, שנקבע לגביה בהיתר מיוחד לפי סעיף 65(א)(1) לחוק שירות התעסוקה, כי היא תטפל בענינם של עובדים זרים אף שלא בקשר לתיווך עבודה.
(ב) חובת מעביד כלפי עובד זר בענף החקלאות, תחול גם על לשכה פרטית בענף החקלאות, הפועלת בענינו של העובד הזר, בהתקיים אחד מאלה:
(1) העובד הזר דרש מהמעביד, בכתב, למלא את החובה, מסר ללשכה הפרטית בענף החקלאות הודעה בכתב ולפיה מסר את הדרישה האמורה, והחובה לא מולאה בידי המעביד עד תום 21 ימים ממועד מסירת ההודעה; דרישה והודעה כאמור יכול שיימסרו גם על ידי ארגון עובדים כאמור בסעיף 7 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, או, אם העובד הזר הסכים לכך – על ידי ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של עובדים זרים;
(2) מפקח כאמור בסעיף 6 או עובד המדינה שהממונה הסמיכו לענין זה, מסר ללשכה הפרטית בענף החקלאות הודעה בכתב, כי בידיו מידע ולפיו המעביד לא מילא את החובה כלפי העובד הזר, והחובה לא מולאה בידי המעביד עד תום 21 ימים ממועד מסירת ההודעה;
(3) העובד הזר הגיש תובענה בשל אי-מילוי החובה נגד המעביד ונגד הלשכה הפרטית בענף החקלאות, גם אם לא נמסרו קודם לכן דרישה או הודעה בהתאם להוראות פסקה (1) או (2), והחובה לא מולאה בידי המעביד עד תום 21 ימים מיום מסירת התובענה ללשכה כאמור.
(ג) (1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא מילא מעביד את חובתו כלפי עובד זר והציעה הלשכה הפרטית בענף החקלאות הפועלת בענינו של העובד הזר, עבודה חלופית לעובד הזר, לא תחוב הלשכה בחובת המעביד כלפי העובד הזר בעד התקופה שתחילתה ביום שבו היה אמור העובד הזר להתחיל בעבודה החלופית שהוצעה לו, אם סירב העובד הזר סירוב בלתי סביר לעבודה החלופית והמשיך לעבוד אצל המעביד שלא מילא את החובה כאמור.
(2) שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לענין אופן מתן הצעה לעבודה חלופית בידי לשכה פרטית בענף החקלאות לפי סעיף קטן זה, ולענין אופן סירובו של העובד הזר.
(3) בסעיף קטן זה, "סירוב בלתי סביר" – סירוב שהממונה או עובד המדינה שהוא הסמיכו לכך, קבע כי הוא בלתי סביר, בהתחשב, בין היתר, בתנאי העבודה שהוצעו לעובד הזר בעבודה החלופית, בכושרו הגופני של העובד הזר ובמצבו הבריאותי.
(ד) נמסרה הודעה או הוגשה תובענה כאמור בסעיף קטן (ב), יראו אותה כמתייחסת אף לאי-מילוי החובה המפורטת בה, שאירעה לאחר מסירת ההודעה או הגשת התובענה, לפי העניין, כל עוד לא מולאה אותה חובה על ידי המעביד.
מיום 1.1.2007
תיקון מס' 8
ס"ח תשס"ז מס' 2077 מיום 11.1.2007 עמ' 57 (ה"ח 260)
הוספת סעיף 1ז2
מיום 23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 489 (ה"ח 426)
1ז2. (א) בסעיף זה –
"חובת מעביד כלפי עובד זר בענף החקלאות" – חובת מעביד כלפי עובד זר, המועסק על ידו בענף החקלאות, שהיא אחת מאלה:
(1) החובה לתשלום שכרו של העובד הזר במלואו, ובכלל זה החובה שנקבעה לפי הוראות סעיף 1יד(1)(ב3);
(2) החובה להסדיר ביטוח רפואי לעובד הזר לפי הוראות סעיף 1ד;
(3) החובה לתשלום פיקדון לפי סעיף 1יא;
"חוק שירות התעסוקה" – חוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959;
"לשכה פרטית", "תיווך עבודה" – כהגדרתם בסעיף 62 לחוק שירות התעסוקה;
"תיווך עבודה" – כהגדרתו בסעיף 62 לחוק שירות התעסוקה;
"לשכה פרטית בענף החקלאות" – לשכה פרטית העוסקת בתיווך עבודה בענף החקלאות, שנקבע לגביה בהיתר מיוחד לפי סעיף 65(א)(1) לחוק שירות התעסוקה, כי היא תטפל בענינם של עובדים זרים אף שלא בקשר לתיווך עבודה.
(ב) חובת מעביד כלפי עובד זר בענף החקלאות, תחול גם על לשכה פרטית בענף החקלאות, הפועלת בענינו של העובד הזר, בהתקיים אחד מאלה:
(1) העובד הזר דרש מהמעביד, בכתב, למלא את החובה, מסר ללשכה הפרטית בענף החקלאות הודעה בכתב ולפיה מסר את הדרישה האמורה, והחובה לא מולאה בידי המעביד עד תום 21 ימים ממועד מסירת ההודעה; דרישה והודעה כאמור יכול שיימסרו גם על ידי ארגון עובדים כאמור בסעיף 7 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, או, אם העובד הזר הסכים לכך – על ידי ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של עובדים זרים;
(2) מפקח כאמור בסעיף 6 או עובד המדינה שהממונה הסמיכו לענין זה, מסר ללשכה הפרטית בענף החקלאות הודעה בכתב, כי בידיו מידע ולפיו המעביד לא מילא את החובה כלפי העובד הזר, והחובה לא מולאה בידי המעביד עד תום 21 ימים ממועד מסירת ההודעה;
(3) העובד הזר הגיש תובענה בשל אי-מילוי החובה נגד המעביד ונגד הלשכה הפרטית בענף החקלאות, גם אם לא נמסרו קודם לכן דרישה או הודעה בהתאם להוראות פסקה (1) או (2), והחובה לא מולאה בידי המעביד עד תום 21 ימים מיום מסירת התובענה ללשכה כאמור.
(ג) (1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא מילא מעביד את חובתו כלפי עובד זר והציעה הלשכה הפרטית בענף החקלאות הפועלת בענינו של העובד הזר, עבודה חלופית לעובד הזר, לא תחוב הלשכה בחובת המעביד כלפי העובד הזר בעד התקופה שתחילתה ביום שבו היה אמור העובד הזר להתחיל בעבודה החלופית שהוצעה לו, אם סירב העובד הזר סירוב בלתי סביר לעבודה החלופית והמשיך לעבוד אצל המעביד שלא מילא את החובה כאמור.
(2) השר, באישור הוועדה שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות לענין אופן מתן הצעה לעבודה חלופית בידי לשכה פרטית בענף החקלאות לפי סעיף קטן זה, ולענין אופן סירובו של העובד הזר.
(3) בסעיף קטן זה, "סירוב בלתי סביר" – סירוב שהממונה או עובד המדינה שהוא הסמיכו לכך, קבע כי הוא בלתי סביר, בהתחשב, בין היתר, בתנאי העבודה שהוצעו לעובד הזר בעבודה החלופית, בכושרו הגופני של העובד הזר ובמצבו הבריאותי.
(ד) נמסרה הודעה או הוגשה תובענה כאמור בסעיף קטן (ב), יראו אותה כמתייחסת אף לאי-מילוי החובה המפורטת בה, שאירעה לאחר מסירת ההודעה או הגשת התובענה, לפי העניין, כל עוד לא מולאה אותה חובה על ידי המעביד.
פרק ג': חיוביו של מעביד כלפי הרשויות
מיום 1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 88 (ה"ח 2824)
הוספת פרק ג'
1ח. (א) השר, בהסכמת שר האוצר ושר הפנים, ובאישור הועדה רשאי לקבוע חובת המצאה של ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת (להלן — ערובה), לטובת המדינה להבטחת מילוי חובותיו של מעביד כלפי העובד הזר, לרבות סוגה, תנאיה, סכומה, נוסחה, מועדים להמצאתה, חילוטה והוראות לענין השימוש בכספי החילוט.
(ב) השר, בהסכמת שר האוצר ושר הפנים ובאישור הועדה, רשאי לקבוע כי ערובה שהמציא מעביד בישראל בקשר להעסקת עובד זר לפי חוק אחר תשמש להבטחת מילוי חובותיו לפי חוק זה; בתקנות לפי סעיף קטן זה יכול שייקבע סדר קדימויות בחילוט הערובות, והכל כאמור לשם מימוש המטרות שלשמן ניתנו.
(ג) הערובה תינתן על ידי המעביד, ויכול שתינתן, בהסכמת המעביד, על ידי אחד מאלה, שהוכר לענין זה על ידי השר ובתנאים שיקבע לפי הענין —
(1) ארגון מעבידים שהמעביד חבר בו;
(2) תאגיד שהמעביד חבר בו או בעל מניה בו;
(3) תאגיד שחברים בו מושבים או קיבוצים שהמעביד הוא חבר במי מהם.
מיום 1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 88 (ה"ח 2824)
הוספת סעיף 1ח
1ט. (א) שר הפנים רשאי לקבוע כי על מעביד של עובד זר להגיש לממונה דין וחשבון, מדי חודש או מדי תקופה ארוכה מזו שיקבע שר הפנים.
(ב) בדין וחשבון כאמור יפורטו שכר העבודה של העובד הזר, התשלומים של המעביד בעבור תנאים סוציאליים וכן ניכויים משכר העבודה לרבות ניכויים בעד תנאים סוציאליים, ניכויים לפי סעיפים 1ד ו-1ה והסכומים ששולמו לפי סעיף 1יא.
(ג) הדו"ח האמור בסעיף קטן (א) ייערך על גבי טופס שיקבע שר הפנים; כן רשאי השר הפנים לקבוע את המועד והדרך להגשת הדו"ח האמור, פרטים נוספים שיש לכלול בו והמסמכים שיש לצרף אליו, לרבות העתק של תלוש השכר כמשמעותו בסעיף 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן – תלוש שכר).
(ד) קבע שר הפנים, לפי הוראות סעיף קטן (א), חובה להגיש דין וחשבון, ימסור מעבידו של עובד זר לממונה, מדי תקופה שיקבע שר הפנים, אישור של רואה חשבון המאמת את הדוחות שהוגשו לפי סעיף זה; שר הפנים רשאי לקבוע, לגבי סוגי מעבידים, כי אימות הדוחות יהיה בדרך אחרת.
(ה) מפקח שהשר הסמיך לפי סעיף 5ב, הממונה על זכויות עובדים זרים או מי שנתמנה מפקח לענין חוק שהשר ממונה על ביצועו, רשאי, לצורך מילוי תפקידו, לפי חוק זה, לדרוש ולקבל מהממונה דוחות, תלושי שכר וכל מסמך ומידע אחר שמסר מעבידו של עובד זר בהתאם להוראות סעיף זה, ולהשתמש בחומר האמור לצורך מילוי תפקידו כאמור.
(ו) תקנות לפי סעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם השר.
מיום 1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 89 (ה"ח 2824)
הוספת סעיף 1ט
מיום 1.1.2004
תיקון מס' 4
ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 181 (ה"ח 4)
1ט. (א) מעבידו של עובד זר ימסור למדור התשלומים כהגדרתו בסעיף 61א לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959 (להלן – מדור התשלומים), דין וחשבון, מדי חודש או מדי תקופה ארוכה מזו שיקבע השר.
(א) השר רשאי לקבוע כי על מעביד של עובד זר להגיש לממונה דין וחשבון, מדי חודש או מדי תקופה ארוכה מזו שיקבע השר.
(ב) בדין וחשבון כאמור יפורטו שכר העבודה של העובד הזר, התשלומים של המעביד בעבור תנאים סוציאליים וכן ניכויים משכר העבודה לרבות ניכויים בעד תנאים סוציאליים, ניכויים לפי סעיפים 1ד ו-1ה והסכומים ששולמו או שנוכו מהשכר לפי סעיף 1יא.
(ג) הדו"ח האמור בסעיף קטן (א) ייערך על גבי טופס שיקבע השר; כן רשאי השר לקבוע את המועד והדרך להגשת הדו"ח האמור, פרטים נוספים שיש לכלול בו והמסמכים שיש לצרף אליו, לרבות העתק של פירוט שכר העבודה והסכומים שנוכו מהשכר שנמסר לעובד לפי הוראת סעיף 24 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 (להלן – פירוט שכר העבודה).
(ד) מעבידו של עובד זר ימסור למדור התשלומים קבע השר, לפי הוראות סעיף קטן (א), חובה להגיש דין וחשבון, ימסור מעבידו של עובד זר לממונה, מדי תקופה שיקבע השר, אישור של רואה חשבון המאמת את הדוחות שהוגשו למדור התשלומים שהוגשו לפי סעיף זה; השר רשאי לקבוע, לגבי סוגי מעבידים, כי אימות הדוחות יהיה בדרך אחרת.
(ה) מי שנתמנה מפקח לענין חוק שהשר ממונה על ביצועו, רשאי, לצורך מילוי תפקידו, לפי חוק זה, לדרוש ולקבל ממדור התשלומים מהממונה דוחות, פירוט שכר העבודה וכל מסמך ומידע אחר שמסר מעבידו של עובד זר למדור התשלומים בהתאם להוראות סעיף זה, ולהשתמש בחומר האמור לצורך מילוי תפקידו כאמור.
מיום 1.5.2005
תיקון מס' 7
ס"ח תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005 עמ' 361 (ה"ח 143)
(ב) בדין וחשבון כאמור יפורטו שכר העבודה של העובד הזר, התשלומים של המעביד בעבור תנאים סוציאליים וכן ניכויים משכר העבודה לרבות ניכויים בעד תנאים סוציאליים, ניכויים לפי סעיפים 1ד ו-1ה והסכומים ששולמו או שנוכו מהשכר לפי סעיף 1יא.
מיום 1.2.2009
תיקון מס' 10
ס"ח תשס"ח מס' 2162 מיום 6.7.2008 עמ' 617 (ה"ח 179)
(ג) הדו"ח האמור בסעיף קטן (א) ייערך על גבי טופס שיקבע השר; כן רשאי השר לקבוע את המועד והדרך להגשת הדו"ח האמור, פרטים נוספים שיש לכלול בו והמסמכים שיש לצרף אליו, לרבות העתק של פירוט שכר העבודה והסכומים שנוכו מהשכר שנמסר לעובד לפי הוראת סעיף 24 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958 (להלן - פירוט שכר העבודה) של תלוש השכר כמשמעותו בסעיף 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן – תלוש שכר).
(ד) קבע השר, לפי הוראות סעיף קטן (א), חובה להגיש דין וחשבון, ימסור מעבידו של עובד זר לממונה, מדי תקופה שיקבע השר, אישור של רואה חשבון המאמת את הדוחות שהוגשו לפי סעיף זה; השר רשאי לקבוע, לגבי סוגי מעבידים, כי אימות הדוחות יהיה בדרך אחרת.
(ה) מי שנתמנה מפקח לענין חוק שהשר ממונה על ביצועו, רשאי, לצורך מילוי תפקידו, לפי חוק זה, לדרוש ולקבל מהממונה דוחות, פירוט שכר העבודה תלושי שכר וכל מסמך ומידע אחר שמסר מעבידו של עובד זר בהתאם להוראות סעיף זה, ולהשתמש בחומר האמור לצורך מילוי תפקידו כאמור.
מיום 23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 489 (ה"ח 426)
1ט. (א) השר שר הפנים רשאי לקבוע כי על מעביד של עובד זר להגיש לממונה דין וחשבון, מדי חודש או מדי תקופה ארוכה מזו שיקבע השר שר הפנים.
(ב) בדין וחשבון כאמור יפורטו שכר העבודה של העובד הזר, התשלומים של המעביד בעבור תנאים סוציאליים וכן ניכויים משכר העבודה לרבות ניכויים בעד תנאים סוציאליים, ניכויים לפי סעיפים 1ד ו-1ה והסכומים ששולמו לפי סעיף 1יא.
(ג) הדו"ח האמור בסעיף קטן (א) ייערך על גבי טופס שיקבע השר שר הפנים; כן רשאי השר שר הפנים לקבוע את המועד והדרך להגשת הדו"ח האמור, פרטים נוספים שיש לכלול בו והמסמכים שיש לצרף אליו, לרבות העתק של תלוש השכר כמשמעותו בסעיף 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן – תלוש שכר).
(ד) קבע השר שר הפנים, לפי הוראות סעיף קטן (א), חובה להגיש דין וחשבון, ימסור מעבידו של עובד זר לממונה, מדי תקופה שיקבע השר שר הפנים, אישור של רואה חשבון המאמת את הדוחות שהוגשו לפי סעיף זה; השר שר הפנים רשאי לקבוע, לגבי סוגי מעבידים, כי אימות הדוחות יהיה בדרך אחרת.
(ה) מפקח שהשר הסמיך לפי סעיף 5ב, הממונה על זכויות עובדים זרים או מי שנתמנה מפקח לענין חוק שהשר ממונה על ביצועו, רשאי, לצורך מילוי תפקידו, לפי חוק זה, לדרוש ולקבל מהממונה דוחות, תלושי שכר וכל מסמך ומידע אחר שמסר מעבידו של עובד זר בהתאם להוראות סעיף זה, ולהשתמש בחומר האמור לצורך מילוי תפקידו כאמור.
(ו) תקנות לפי סעיף זה יותקנו לאחר התייעצות עם השר.
1י. (א) מעביד המבקש להעסיק עובד זר ישלם אגרת בקשה בסכום של 1,110 שקלים חדשים (בחוק זה – אגרת בקשה), בשל כל עובד זר שהוא מבקש להעסיק; אם הבקשה היא להיתר להעסקת עובד זר בענף החקלאות או בתחום הסיעוד, ישלם אגרת בקשה בסכום של 555 שקלים חדשים, ואם הבקשה היא להיתר להעסקת עובד זר בענף המסעדות האתניות, בענף הבניין או בענף התעשייה – ישלם אגרת בקשה בסכום של 833 שקלים חדשים; האגרה תשולם בעת הגשת בקשה להיתר לפי סעיף 1יג, לרבות בעת הגשת בקשה להארכת תוקפו של היתר כאמור.
(א1) ניתן למעביד היתר להעסיק עובד זר לפי סעיף 1יג, ישלם אגרה שנתית בסכום של 8,860 שקלים חדשים בעבור כל אשרה ורישיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל שיינתנו לעובד זר, בהסתמך על ההיתר, לפי חוק הכניסה לישראל (בחוק זה – אגרה שנתית); אם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף החקלאות, ישלם אגרה שנתית בסכום של 1,110 שקלים חדשים, ואם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף המסעדות האתניות, בענף בניין או בענף התעשייה – ישלם אגרה שנתית בסכום של 6,645 שקלים חדשים.
(ב) האגרה השנתית ואגרת הבקשה כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(א1) ישולמו בידי מי שמבקש להעסיק את העובד הזר.
(ג) שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם השר, רשאי, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות לענין דרכי תשלום אגרת בקשה ואגרה שנתית, וכן הוראות ותנאים בדבר:
(1) פטור או סכום מופחת של אגרת בקשה או אגרה שנתית בעבור עובד זר המועסק בסיעוד בידי יחיד, בתנאים שיקבע;
(2) פטור או סכום מופחת של אגרת בקשה או אגרה שנתית, לגבי סוגי עובדים זרים, לגבי עובדים זרים בסוגי עבודה או בענפים מסוימים ולגבי עובדים זרים בתפקידים מסוימים, הכל כפי שיקבע;
(3) תשלום חלקי של אגרה שנתית לגבי אשרה ורישיון ישיבה כאמור בסעיף קטן (א1) שניתנו לתקופה שאינה עולה על שישה חודשים.
(ד) סכומי האגרות כאמור בסעיף זה יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה, בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן הידוע באותו מועד לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה שקדמה לה; הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים.
(ה) על גביית אגרות לפי סעיף זה תחול פקודת המסים (גביה) כאילו היו מס, וניתן לגבותן גם בדרך של תובענה אזרחית.
מיום 1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 89 (ה"ח 2824)
הוספת סעיף 1י
מיום 1.1.2003 (בכפוף להוראת שעה להלן)
תיקון מס' 4
ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 182 (ה"ח 4)
(א) שר הפנים, בהסכמת השר ושר האוצר ובאישור הועדה, יקבע הוראות ותנאים בדבר -
(1) חובת מעביד לשלם אגרה שנתית בסכום שלא יעלה על 3,000 ש"ח, שתשולם בעבור כל אשרת עובד זר שתינתן לפי חוק הכניסה (להלן – אגרה שנתית);
(2) חובת מעביד לשלם אגרת בקשה בסכום שלא יעלה על 350 ש"ח (להלן – אגרת בקשה) שתשולם בעבור כל בקשה לאשרה ולרשיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל לפי חוק הכניסה (להלן – אשרת עובד זר);
(3) פטור או סכום מופחת של אגרת בקשה או אגרה שנתית בעבור עובד זר סיעודי המועסק בידי יחיד, בתנאים שיקבע;
(4) פטור או סכום מופחת של אגרת בקשה או אגרה שנתית, לגבי עובדים זרים בסוגי עבודה או בענפים אחרים שיקבע ולגבי עובדים זרים בתפקידים מסוימים שקבע;
(5) תשלום חלקי של אגרה שנתית לגבי אשרת עובד זר שתינתן לתקופה של עד 6 חודשים;
(6) החזר חלקי של אגרה שנתית במקרה שהעובד הזר עזב את ישראל לפני תום המועד שנקבע באשרה שבשלה שולמה אגרה, הכל בתנאים ובנסיבות שיקבע כאמור.
(א) מעביד המבקש להעסיק עובד זר ישלם אגרת בקשה בסכום של 500 שקלים חדשים (בחוק זה – אגרת בקשה), בשל כל עובד זר שהוא מבקש להעסיק; האגרה תשולם בעת הגשת בקשה להיתר לפי סעיף 1יג, לרבות בעת הגשת בקשה להארכת תוקפו של היתר כאמור.
(א1) ניתן למעביד היתר להעסיק עובד זר לפי סעיף 1יג, ישלם אגרה שנתית בסכום של 4,000 שקלים חדשים בעבור כל אשרה ורישיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל שיינתנו לעובד זר, בהסתמך על ההיתר, לפי חוק הכניסה לישראל (בחוק זה – אגרה שנתית), ואם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף החקלאות, ישלם אגרה שנתית בסכום של 1,000 שקלים חדשים.
(ב) האגרה השנתית ואגרת הבקשה כאמור בסעיף קטן (א) כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(א1) ישולמו בידי מי שמבקש להעסיק את העובד הזר.
(ג) שר הפנים, בהסכמת השר ושר האוצר ובאישור הועדה רשאי בצו להקטין את הסכומים הנקובים בסעיף קטן (א).
(ג) השר רשאי, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם שר הפנים, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות לענין דרכי תשלום אגרת בקשה ואגרה שנתית, וכן הוראות ותנאים בדבר:
(1) פטור או סכום מופחת של אגרת בקשה או אגרה שנתית בעבור עובד זר המועסק בסיעוד בידי יחיד, בתנאים שיקבע;
(2) פטור או סכום מופחת של אגרת בקשה או אגרה שנתית, לגבי סוגי עובדים זרים, לגבי עובדים זרים בסוגי עבודה או בענפים מסוימים ולגבי עובדים זרים בתפקידים מסוימים, הכל כפי שיקבע;
(3) תשלום חלקי של אגרה שנתית לגבי אשרה ורישיון ישיבה כאמור בסעיף קטן (א1) שניתנו לתקופה שאינה עולה על שישה חודשים.
(ד) סכומי האגרות כאמור בסעיף זה יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה, בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן שפורסם ב-15 באוקטובר של אותה שנה לעומת המדד שפורסם ב-15 באוקטובר של השנה שלפניה; שר הפנים השר יפרסם הודעה על סכומי האגרות, כפי שעודכנו לפי סעיף קטן זה.
מיום 1.1.2003 עד יום 30.4.2003
תיקון מס' 4 (הוראת שעה)
ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 182 (ה"ח 4)
(א) מעביד המבקש להעסיק עובד זר ישלם אגרת בקשה בסכום של 500 שקלים חדשים (בחוק זה – אגרת בקשה), בשל כל עובד זר שהוא מבקש להעסיק; האגרה תשולם בעת הגשת בקשה להיתר לפי סעיף 1יג סעיף 32 בחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959, לרבות בעת הגשת בקשה להארכת תוקפו של היתר כאמור.
(א1) ניתן למעביד היתר להעסיק עובד זר לפי סעיף 1יג סעיף 32 בחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959, ישלם אגרה שנתית בסכום של 4,000 שקלים חדשים בעבור כל אשרה ורישיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל שיינתנו לעובד זר, בהסתמך על ההיתר, לפי חוק הכניסה לישראל (בחוק זה – אגרה שנתית), ואם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף החקלאות, ישלם אגרה שנתית בסכום של 1,000 שקלים חדשים.
מיום 1.5.2005
תיקון מס' 7
ס"ח תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005 עמ' 361 (ה"ח 143)
(ד) סכומי האגרות כאמור בסעיף זה יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה, בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן שפורסם ב-15 באוקטובר של אותה שנה לעומת המדד שפורסם ב-15 באוקטובר של השנה שלפניה; השר יפרסם הודעה על סכומי האגרות, כפי שעודכנו לפי סעיף קטן זה הידוע באותו מועד לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה שקדמה לה.
מיום 1.4.2007
תיקון מס' 9
ס"ח תשס"ז מס' 2077 מיום 11.1.2007 עמ' 67 (ה"ח 260)
הוספת סעיף קטן 1י(ה)
מיום 1.1.2008
הודעה תשס"ח-2008
י"פ תשס"ח מס' 5777 מיום 20.2.2008 עמ' 1979
(א) מעביד המבקש להעסיק עובד זר ישלם אגרת בקשה בסכום של 500 530 שקלים חדשים (בחוק זה – אגרת בקשה), בשל כל עובד זר שהוא מבקש להעסיק; האגרה תשולם בעת הגשת בקשה להיתר לפי סעיף 1יג, לרבות בעת הגשת בקשה להארכת תוקפו של היתר כאמור.
(א1) ניתן למעביד היתר להעסיק עובד זר לפי סעיף 1יג, ישלם אגרה שנתית בסכום של 4,000 4,240 שקלים חדשים בעבור כל אשרה ורישיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל שיינתנו לעובד זר, בהסתמך על ההיתר, לפי חוק הכניסה לישראל (בחוק זה – אגרה שנתית), ואם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף החקלאות, ישלם אגרה שנתית בסכום של 1,000 1,060 שקלים חדשים.
מיום 1.1.2009
הודעה תשס"ט-2009
י"פ תשס"ט מס' 5971 מיום 29.6.2009 עמ' 4570
(א) מעביד המבקש להעסיק עובד זר ישלם אגרת בקשה בסכום של 530 555 שקלים חדשים (בחוק זה – אגרת בקשה), בשל כל עובד זר שהוא מבקש להעסיק; האגרה תשולם בעת הגשת בקשה להיתר לפי סעיף 1יג, לרבות בעת הגשת בקשה להארכת תוקפו של היתר כאמור.
(א1) ניתן למעביד היתר להעסיק עובד זר לפי סעיף 1יג, ישלם אגרה שנתית בסכום של 4,240 4,430 שקלים חדשים בעבור כל אשרה ורישיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל שיינתנו לעובד זר, בהסתמך על ההיתר, לפי חוק הכניסה לישראל (בחוק זה – אגרה שנתית), ואם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף החקלאות, ישלם אגרה שנתית בסכום של 1,060 1,110 שקלים חדשים.
מיום 1.1.2010 (בכפוף להוראת מעבר בסעיף 20 לתיקון)
תיקון מס' 11
ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 176 (ה"ח 436)
(א) מעביד המבקש להעסיק עובד זר ישלם אגרת בקשה בסכום של 555 1,110 שקלים חדשים (בחוק זה – אגרת בקשה), בשל כל עובד זר שהוא מבקש להעסיק; אם הבקשה היא להיתר להעסקת עובד זר בענף החקלאות או בתחום הסיעוד, ישלם אגרת בקשה בסכום של 555 שקלים חדשים, ואם הבקשה היא להיתר להעסקת עובד זר בענף המסעדות האתניות, בענף הבניין או בענף התעשייה – ישלם אגרת בקשה בסכום של 833 שקלים חדשים; האגרה תשולם בעת הגשת בקשה להיתר לפי סעיף 1יג, לרבות בעת הגשת בקשה להארכת תוקפו של היתר כאמור.
(א1) ניתן למעביד היתר להעסיק עובד זר לפי סעיף 1יג, ישלם אגרה שנתית בסכום של 4,430 8,860 שקלים חדשים בעבור כל אשרה ורישיון לישיבת ביקור למטרת עבודה בישראל שיינתנו לעובד זר, בהסתמך על ההיתר, לפי חוק הכניסה לישראל (בחוק זה – אגרה שנתית), ואם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף החקלאות, ישלם אגרה שנתית בסכום של 1,110 שקלים חדשים; אם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף החקלאות, ישלם אגרה שנתית בסכום של 1,110 שקלים חדשים, ואם ההיתר ניתן לשם העסקת עובד זר בענף המסעדות האתניות, בענף בניין או בענף התעשייה – ישלם אגרה שנתית בסכום של 6,645 שקלים חדשים.
מיום 23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 489 (ה"ח 426)
(ג) השר רשאי, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם שר הפנים שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם השר, רשאי, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות לענין דרכי תשלום אגרת בקשה ואגרה שנתית, וכן הוראות ותנאים בדבר:
(1) פטור או סכום מופחת של אגרת בקשה או אגרה שנתית בעבור עובד זר המועסק בסיעוד בידי יחיד, בתנאים שיקבע;
(2) פטור או סכום מופחת של אגרת בקשה או אגרה שנתית, לגבי סוגי עובדים זרים, לגבי עובדים זרים בסוגי עבודה או בענפים מסוימים ולגבי עובדים זרים בתפקידים מסוימים, הכל כפי שיקבע;
(3) תשלום חלקי של אגרה שנתית לגבי אשרה ורישיון ישיבה כאמור בסעיף קטן (א1) שניתנו לתקופה שאינה עולה על שישה חודשים.
(ד) סכומי האגרות כאמור בסעיף זה יעודכנו ב-1 בינואר של כל שנה, בהתאם לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן הידוע באותו מועד לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה שקדמה לה; הסכומים האמורים יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של עשרה שקלים חדשים.
1י1. (א) מתן היתר להעסקת עובד זר בענף הבנין לפי הוראות סעיף 1יג והארכת תוקפו של היתר כאמור מותנים בתשלום דמי היתר לפי הוראות סעיף זה.
(ב) דמי ההיתר יהיו בסכום השווה ל-11,295 שקלים חדשים לשנה לעובד.
(ג) דמי ההיתר ישולמו בידי מבקש ההיתר או המבקש להאריך את תוקפו, במועד מתן ההיתר או במועד הארכת תוקפו של ההיתר, לפי הענין, והם ייגבו בידי הממונה.
(ד) על אף הוראות סעיף קטן (ג), רשאי הממונה, או עובד המדינה שהוא הסמיך לענין זה, להורות כי דמי ההיתר ישתלמו במספר תשלומים כפי שיורה; ניתנה הוראה כאמור, יותנו מתן ההיתר או הארכת תוקפו, לפי הענין, בביצוע התשלום הראשון ובהמצאת בטוחות להבטחת תשלום דמי ההיתר במלואם, כפי שידרוש הממונה או עובד המדינה שהוסמך כאמור.
(ה) שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם השר, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר –
(1) פטור מדמי היתר או סכום מופחת של דמי היתר, לגבי היתרים להעסקת עובדים זרים בסוגי עבודה מסוימים, כפי שיקבע;
(2) החזר של חלק מדמי ההיתר בשל עובד זר שעבד אצל בעל ההיתר ועבר לעבוד אצל בעל היתר אחר ששילם בשל אותו עובד את התשלומים הנדרשים ממנו לפי הוראות פרק זה, או בשל עובד זר שעזב את ישראל עד תום התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל, והכל אם מספר העובדים הזרים שמותר להעסיקם לפי ההיתר הופחת בהתאם.
(ו) הסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) יעודכן כאמור בסעיף 1י(ד).
(ז) הוראות סעיף זה אינן גורעות מהוראות סעיף 1י, ואולם רשאי שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם השר, לקבוע הוראות ותנאים לענין החזר חלקי של אגרת בקשה ששילם מבקש חייב לפי הוראות סעיף 1י בשל עובד זר שביקש להעסיק, אם בקשתו להעסקת העובד הזר נדחתה, ובלבד שלא יוחזר לפי סעיף קטן זה סכום העולה על מחצית אגרת הבקשה ששולמה כאמור; לענין זה, "מבקש חייב" – מי שהיה חייב בתשלום דמי היתר לפי סעיף זה אילו בקשתו להעסקת העובד הזר היתה מתקבלת.
(ח) על גביית דמי היתר לפי סעיף זה תחול פקודת המסים (גביה), כאילו היו מס, וניתן לגבותם גם בדרך של תובענה אזרחית.
מיום 1.5.2005
תיקון מס' 7
ס"ח תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005 עמ' 361 (ה"ח 143)
הוספת סעיף 1י1
מיום 1.4.2007
תיקון מס' 9
ס"ח תשס"ז מס' 2077 מיום 11.1.2007 עמ' 67 (ה"ח 260)
הוספת סעיף קטן 1י1(ח)
מיום 1.1.2008
הודעה תשס"ח-2008
י"פ תשס"ח מס' 5777 מיום 20.2.2008 עמ' 1979
(ב) דמי ההיתר יהיו בסכום השווה ל-6,800 7,205 שקלים חדשים לשנה לעובד.
מיום 1.1.2009
הודעה תשס"ט-2009
י"פ תשס"ט מס' 5971 מיום 29.6.2009 עמ' 4570
(ב) דמי ההיתר יהיו בסכום השווה ל-7,205 7,530 שקלים חדשים לשנה לעובד.
מיום 1.1.2010
תיקון מס' 11
ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 176 (ה"ח 436)
(ב) דמי ההיתר יהיו בסכום השווה ל-7,530 11,295 שקלים חדשים לשנה לעובד.
מיום 23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 489 (ה"ח 426)
(ה) השר, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם שר הפנים שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם השר, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר –
(1) פטור מדמי היתר או סכום מופחת של דמי היתר, לגבי היתרים להעסקת עובדים זרים בסוגי עבודה מסוימים, כפי שיקבע;
(2) החזר של חלק מדמי ההיתר בשל עובד זר שעבד אצל בעל ההיתר ועבר לעבוד אצל בעל היתר אחר ששילם בשל אותו עובד את התשלומים הנדרשים ממנו לפי הוראות פרק זה, או בשל עובד זר שעזב את ישראל עד תום התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל, והכל אם מספר העובדים הזרים שמותר להעסיקם לפי ההיתר הופחת בהתאם.
(ו) הסכום הקבוע בסעיף קטן (ב) יעודכן כאמור בסעיף 1י(ד).
(ז) הוראות סעיף זה אינן גורעות מהוראות סעיף 1י, ואולם רשאי השר, בהסכמת שר האוצר ובהתייעצות עם שר הפנים שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ולאחר התייעצות עם השר, לקבוע הוראות ותנאים לענין החזר חלקי של אגרת בקשה ששילם מבקש חייב לפי הוראות סעיף 1י בשל עובד זר שביקש להעסיק, אם בקשתו להעסקת העובד הזר נדחתה, ובלבד שלא יוחזר לפי סעיף קטן זה סכום העולה על מחצית אגרת הבקשה ששולמה כאמור; לענין זה, "מבקש חייב" – מי שהיה חייב בתשלום דמי היתר לפי סעיף זה אילו בקשתו להעסקת העובד הזר היתה מתקבלת.
פרק ד': הפקדת כספים לטובת העובד הזר ולהבטחת יציאתו מישראל
מיום 1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 90 (ה"ח 2824)
הוספת פרק ד'
מיום 1.5.2005
תיקון מס' 7
ס"ח תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005 עמ' 362 (ה"ח 143)
פרק ד': קרן לעובדים זרים הפקדת כספים לטובת העובד הזר ולהבטחת יציאתו מישראל
1יא. (א) השר, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר הפנים ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע כי חובה על מעבידו של עובד זר לשלם לקרן כאמור בסעיף קטן (ב) או לחשבון הבנק כאמור בסעיף קטן (ב1) סכום שיקבע שלא יעלה על 700 ש"ח לחודש, בעד כל עובד זר שהועסק על ידו באותו חודש (להלן – הפיקדון); כן רשאי השר, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר הפנים ובאישור הוועדה, לקבוע פטור מתשלום הפיקדון או תשלום מופחת של הפיקדון, לגבי עובד זר המועסק בסיעוד בידי יחיד, וכן לסוגי עובדים כפי שיקבע כאמור.
(ב) שר הפנים, בהסכמת שר האוצר, רשאי להקים קרן לעובדים זרים (להלן – הקרן); שר האוצר, בהסכמת שר הפנים, יקבע הוראות לענין הפעלתה וניהולה של הקרן, לרבות סוגי הנכסים שהקרן תהיה רשאית להשקיע בהם את הכספים שנתקבלו לה כאמור, והעמלות שישולמו לקרן.
(ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, לקבוע כי הפיקדון ישולם לחשבון בנק נפרד, המיועד אך ורק למטרה זו, שייפתח וינוהל בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר (להלן – חשבון הבנק); בכפוף להוראות סעיף קטן (ז)(2) ולהוראות הפרק הרביעי לחוק הכניסה לישראל, כספים המופקדים בחשבון הבנק לפי סעיף קטן זה לא יהיו נתונים להעברה, לשעבוד או לעיקול.
(ג) (בוטל).
(ד) עובד זר זכאי לקבל את הכספים ששולמו בעדו לקרן או לחשבון הבנק בתוספת הרווחים שנצברו עליהם, בניכוי דמי ניהול של הקרן או בניכוי עמלות בשל ניהול חשבון הבנק, לפי הענין ובניכוי מס כדין במועד, במקום ובתנאים שקבע שר הפנים, ובלבד שהעובד הזר עזב את ישראל, שלא לצורך יציאה זמנית ממנה, עד תום התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל; המועד שייקבע לפי סעיף קטן זה לא יהיה מוקדם מיום עזיבתו של העובד הזר את ישראל ולא יהיה מאוחר מתום שלושה חודשים מיום עזיבתו כאמור.
(ה) למרות האמור בפקודת מס הכנסה –
(1) סכומים שהופקדו בקרן או בחשבון הבנק בהתאם לפרק זה יראו אותם כהכנסה בידי העובד הזר במועד שבו התקבלו על ידו;
(2) כספים שנצברו לעובד הזר בקרן או בחשבון הבנק יוטל עליהם מס הכנסה בשיעור סופי של 15% בלא זכות לפטור, ניכוי או קיזוז כלשהם.
(ו) (1) נקבעו בהסכם קיבוצי או בצו הרחבה כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, הוראות בדבר תשלומים סוציאליים שעל המעביד או העובד הזר לשלם לקרן פנסיה, לתכנית חיסכון אחרת, לקופת תגמולים או לתשלום פיצויי פיטורים, יעביר המעביד לקרן או לחשבון הבנק, לפי הענין, ואליהם בלבד את התשלום הסוציאלי שהוא חב בו, והכל בשיעורים שנקבעו בהסכם הקיבוצי או בצו ההרחבה כאמור, והוראות ההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה לענין זה לא יחולו;
(2) היה הסכום הכולל המשתלם לפי פסקה (1) קטן מהסכום שנקבע לפי סעיף קטן (א), יעביר המעביד לקרן או לחשבון הבנק, לפי הענין, את ההפרש שבין שני הסכומים;
(3) על מעביד ששילם כספי פיקדון לגבי עובד זר לא יחולו לגבי התקופה שבעדה הופקדו הכספים ועד גובה הסכום שהופקד הוראות חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג–1963.
(ז) שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור הועדה, רשאי לקבוע הוראות בדבר —
(1) תנאים ודרכים להעברת כספי הפיקדון לעובד הזר בהתאם לסעיף קטן (ד), לרבות הפקדתם בחשבון בנק של העובד הזר מחוץ לישראל;
(2) השימוש בכספים שלא הוצאו על ידי העובדים הזרים מהקרן או מחשבון הבנק, בתוך תקופה שתיקבע כאמור ושלא תפחת, לגבי כל עובד זר, משישה חודשים מיום תום תקופת אשרת העובד הזר שניתנה לו או לגביו, למטרת רווחתם של עובדים זרים בישראל כפי שיקבע;
(3) סוגי מקרים ותנאים שבהתקיימם יהיה עובד זר רשאי לקבל את כספי הפיקדון כולם או חלקם, אף לפני המועד האמור בסעיף קטן (ד);
(3א) סוגי מקרים ותנאים שבהתקיימם יהיה עובד זר רשאי לקבל חלק מכספי הפיקדון ביום עזיבתו את ישראל או במועד מאוחר מזה, הכל כפי שיקבע שר הפנים, אף אם עזב את ישראל לאחר תום התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל, ובלבד שעזב כאמור בטרם חלפו שישה חודשים מתום התקופה האמורה; מכספים שעובד זר יקבל לפי הוראות פסקה זו ינוכו הוצאות הרחקה החלות על העובד הזר לפי הוראות הפרק הרביעי לחוק הכניסה לישראל ויועברו לאוצר המדינה;
(4) (נמחקה);
(5) הדרכים והמועדים לתשלום הכספים על ידי המעביד לקרן או לחשבון הבנק, לפי הוראות סעיף זה.
(ח) הסכום האמור בסעיף קטן (א) יעודכן כאמור בסעיף 1י(ד).
(ט) הוראות סעיף 1כ(ב) יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי הפיקדון, ולגבי כל סכום כסף אחר שהיה על מעביד לשלם לפי סעיף זה לקרן או לחשבון הבנק.
מיום 1.1.2001
תיקון מס' 3
ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 90 (ה"ח 2824)
הוספת סעיף 1יא
מיום 1.5.2005
תיקון מס' 7
ס"ח תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005 עמ' 362 (ה"ח 143)
הפקדה בקרן הפקדת כספים לטובת העובד הזר ולהבטחת יציאתו מישראל במועד, והשימוש בהם
1יא. (א) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, רשאי להקים קרן לעובדים זרים (להלן – הקרן) ולקבוע השר באישור הוועדה רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר חובת מעבידו של עובד זר לשלם לקרן כאמור בסעיף קטן (ב) או לחשבון הבנק כאמור בסעיף קטן (ב1) סכום שיקבע שלא יעלה על 700 ש"ח לחודש, בעד כל עובד זר שהועסק על ידו באותו חודש (להלן – הפיקדון).
(ב) השר, בהסכמת שר האוצר, רשאי להקים קרן לעובדים זרים (להלן – הקרן); שר האוצר, בהסכמת השר, יקבע הוראות לענין הפעלתה וניהולה של הקרן, לרבות סוגי הנכסים שהקרן תהיה רשאית להשקיע בהם את הכספים שנתקבלו לה כאמור, והעמלות שישולמו לקרן.
(ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי השר, בהסכמת שר האוצר, לקבוע כי הפיקדון ישולם לחשבון בנק נפרד, המיועד אך ורק למטרה זו, שייפתח וינוהל בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר (להלן – חשבון הבנק); בכפוף להוראות סעיף קטן (ז)(2) ולהוראות הפרק הרביעי לחוק הכניסה לישראל, כספים המופקדים בחשבון הבנק לפי סעיף קטן זה לא יהיו נתונים להעברה, לשעבוד או לעיקול.
(ג) מעביד רשאי לנכות משכרו של עובד זר חלק מסכום הפיקדון שהוא שילם, בשיעור שלא יעלה על שיעור שקבע השר כאמור בסעיף קטן (א) ושלא יעלה על שליש מסכום הפיקדון.
(ד) עובד זר זכאי לקבל את הכספים ששולמו בעדו לקרן או לחשבון הבנק בתוספת הרווחים שנצברו עליהם, בניכוי דמי ניהול של הקרן ובניכוי מס כדין בתום שלושה חודשים לאחר שעזב את ישראל, למעט יציאה זמנית מישראל והכל בהתאם להוראות שקבע השר כאמור בסעיף קטן (א) במועד, במקום ובתנאים שקבע השר, ובלבד שהעובד הזר עזב את ישראל, שלא לצורך יציאה זמנית ממנה, עד תום התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל; המועד שייקבע לפי סעיף קטן זה לא יהיה מוקדם מיום עזיבתו של העובד הזר את ישראל ולא יהיה מאוחר מתום שלושה חודשים מיום עזיבתו כאמור.
(ה) למרות האמור בפקודת מס הכנסה —
(1) סכומים שהופקדו בקרן או בחשבון הבנק בהתאם לפרק זה יראו אותם כהכנסה בידי העובד הזר במועד שבו התקבלו על ידו;
(2) כספים שנצברו לעובד הזר בקרן או בחשבון הבנק יוטל עליהם מס הכנסה בשיעור סופי של 15% בלא זכות לפטור, ניכוי או קיזוז כלשהם.
(ו) (1) נקבעו בהסכם קיבוצי או בצו הרחבה כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, הוראות בדבר תשלומים סוציאליים שעל המעביד או העובד הזר לשלם לקרן פנסיה, לתכנית חיסכון אחרת, לקופת תגמולים או לתשלום פיצויי פיטורים, יעביר המעביד לקרן בלבד יעביר המעביד לקרן או לחשבון הבנק, לפי הענין, ואליהם בלבד את התשלום הסוציאלי שהוא חב בו וכן ינכה משכרו של העובד הזר את התשלום שהעובד חב בו ויעבירו לקרן בלבד, והכל בשיעורים שנקבעו בהסכם הקיבוצי או בצו ההרחבה כאמור, והוראות ההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה לענין זה לא יחולו;
(2) היה הסכום הכולל המשתלם לפי פסקה (1) קטן מהסכום שנקבע לפי סעיף קטן (א), יעביר המעביד לקרן או לחשבון הבנק, לפי הענין, את ההפרש שבין שני הסכומים, לרבות את הניכויים משכרו של העובד הזר לפי סעיף קטן (ג), ובלבד שסך כל הניכויים משכרו של העובד הזר לקרן לפי פסקה (1) ולפי סעיף קטן (ג) לא יעלה על השיעור שנקבע לפי הסעיף הקטן האמור;
(3) על מעביד ששילם כספי פיקדון לגבי עובד זר לא יחולו לגבי התקופה שבעדה הופקדו הכספים ועד גובה הסכום שהופקד הוראות חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג–1963.
(ז) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור הועדה, רשאי לקבוע הוראות בדבר —
(1) תנאים ודרכים להעברת כספי הפיקדון לעובד הזר בהתאם לסעיף קטן (ד), לרבות הפקדתם בחשבון בנק של העובד הזר מחוץ לישראל;
(2) השימוש בכספים שלא הוצאו על ידי העובדים הזרים מהקרן או מחשבון הבנק, בתוך תקופה שתיקבע כאמור ושלא תפחת, לגבי כל עובד זר, משנתיים משישה חודשים מיום תום תקופת אשרת העובד הזר שניתנה לו או לגביו, למטרת רווחתם של עובדים זרים בישראל כפי שיקבע;
(3) סוגי מקרים ותנאים שבהתקיימם יהיה עובד זר רשאי לקבל את כספי הפיקדון כולם או חלקם, אף לפני המועד האמור בסעיף קטן (ד) או אף בישראל;
(3א) סוגי מקרים ותנאים שבהתקיימם יהיה עובד זר רשאי לקבל חלק מכספי הפיקדון ביום עזיבתו את ישראל או במועד מאוחר מזה, הכל כפי שיקבע השר בהסכמת שר הפנים, אף אם עזב את ישראל לאחר תום התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל, ובלבד שעזב כאמור בטרם חלפו שישה חודשים מתום התקופה האמורה; מכספים שעובד זר יקבל לפי הוראות פסקה זו ינוכו הוצאות הרחקה החלות על העובד הזר לפי הוראות הפרק הרביעי לחוק הכניסה לישראל ויועברו לאוצר המדינה;
(4) פטור מתשלום הפיקדון או תשלום מופחת של הפיקדון לגבי עובד זר סיעודי המועסק בידי יחיד, וכן לסוגי עובדים כפי שייקבע כאמור; ניתן פטור או נקבע תשלום מופחת, לא ינכה המעביד משכרו של העובד הזר לפי סעיף קטן (ג) או ינכה שיעור מופחת באופן יחסי לתשלום המופחת לפי הענין;
(5) הדרכים והמועדים לתשלום הכספים על ידי המעביד לקרן ולניכויים מהעובד הזר, כאמור בסעיפים קטנים (א), (ג) ו-(ו) לקרן או לחשבון הבנק, לפי הוראות סעיף זה.
(ח) הסכום האמור בסעיף קטן (א) יעודכן ב-1 בינואר של כל שנה לפי שיעור עליית השכר הממוצע כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, לעומת השכר הממוצע כפי שהיה ב-1 בינואר שלפניו; השר יפרסם ברשומות הודעה בדבר סכום הפיקדון כפי שעודכן לפי סעיף קטן זה כאמור בסעיף 1י(ד).
מיום 1.1.2007
תיקון מס' 8
ס"ח תשס"ז מס' 2077 מיום 11.1.2007 עמ' 58 (ה"ח 260)
(ד) עובד זר זכאי לקבל את הכספים ששולמו בעדו לקרן או לחשבון הבנק בתוספת הרווחים שנצברו עליהם, בניכוי דמי ניהול של הקרן או בניכוי עמלות בשל ניהול חשבון הבנק, לפי הענין ובניכוי מס כדין במועד, במקום ובתנאים שקבע השר, ובלבד שהעובד הזר עזב את ישראל, שלא לצורך יציאה זמנית ממנה, עד תום התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל; המועד שייקבע לפי סעיף קטן זה לא יהיה מוקדם מיום עזיבתו של העובד הזר את ישראל ולא יהיה מאוחר מתום שלושה חודשים מיום עזיבתו כאמור.
מיום 23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 489 (ה"ח 426)
1יא. (א) השר באישור הוועדה רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר חובת השר, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר הפנים ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע כי חובה על מעבידו של עובד זר לשלם לקרן כאמור בסעיף קטן (ב) או לחשבון הבנק כאמור בסעיף קטן (ב1) סכום שיקבע שלא יעלה על 700 ש"ח לחודש, בעד כל עובד זר שהועסק על ידו באותו חודש (להלן – הפיקדון); כן רשאי השר, בהסכמת שר האוצר, לאחר התייעצות עם שר הפנים ובאישור הוועדה, לקבוע פטור מתשלום הפיקדון או תשלום מופחת של הפיקדון, לגבי עובד זר המועסק בסיעוד בידי יחיד, וכן לסוגי עובדים כפי שיקבע כאמור.
(ב) השר שר הפנים, בהסכמת שר האוצר, רשאי להקים קרן לעובדים זרים (להלן – הקרן); שר האוצר, בהסכמת השר שר הפנים, יקבע הוראות לענין הפעלתה וניהולה של הקרן, לרבות סוגי הנכסים שהקרן תהיה רשאית להשקיע בהם את הכספים שנתקבלו לה כאמור, והעמלות שישולמו לקרן.
(ב1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), רשאי השר שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור הוועדה, לקבוע כי הפיקדון ישולם לחשבון בנק נפרד, המיועד אך ורק למטרה זו, שייפתח וינוהל בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר (להלן – חשבון הבנק); בכפוף להוראות סעיף קטן (ז)(2) ולהוראות הפרק הרביעי לחוק הכניסה לישראל, כספים המופקדים בחשבון הבנק לפי סעיף קטן זה לא יהיו נתונים להעברה, לשעבוד או לעיקול.
(ג) (בוטל).
(ד) עובד זר זכאי לקבל את הכספים ששולמו בעדו לקרן או לחשבון הבנק בתוספת הרווחים שנצברו עליהם, בניכוי דמי ניהול של הקרן או בניכוי עמלות בשל ניהול חשבון הבנק, לפי הענין ובניכוי מס כדין במועד, במקום ובתנאים שקבע השר שר הפנים, ובלבד שהעובד הזר עזב את ישראל, שלא לצורך יציאה זמנית ממנה, עד תום התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל; המועד שייקבע לפי סעיף קטן זה לא יהיה מוקדם מיום עזיבתו של העובד הזר את ישראל ולא יהיה מאוחר מתום שלושה חודשים מיום עזיבתו כאמור.
(ה) למרות האמור בפקודת מס הכנסה –
(1) סכומים שהופקדו בקרן או בחשבון הבנק בהתאם לפרק זה יראו אותם כהכנסה בידי העובד הזר במועד שבו התקבלו על ידו;
(2) כספים שנצברו לעובד הזר בקרן או בחשבון הבנק יוטל עליהם מס הכנסה בשיעור סופי של 15% בלא זכות לפטור, ניכוי או קיזוז כלשהם.
(ו) (1) נקבעו בהסכם קיבוצי או בצו הרחבה כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, תשי"ז-1957, הוראות בדבר תשלומים סוציאליים שעל המעביד או העובד הזר לשלם לקרן פנסיה, לתכנית חיסכון אחרת, לקופת תגמולים או לתשלום פיצויי פיטורים, יעביר המעביד לקרן או לחשבון הבנק, לפי הענין, ואליהם בלבד את התשלום הסוציאלי שהוא חב בו, והכל בשיעורים שנקבעו בהסכם הקיבוצי או בצו ההרחבה כאמור, והוראות ההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה לענין זה לא יחולו;
(2) היה הסכום הכולל המשתלם לפי פסקה (1) קטן מהסכום שנקבע לפי סעיף קטן (א), יעביר המעביד לקרן או לחשבון הבנק, לפי הענין, את ההפרש שבין שני הסכומים;
(3) על מעביד ששילם כספי פיקדון לגבי עובד זר לא יחולו לגבי התקופה שבעדה הופקדו הכספים ועד גובה הסכום שהופקד הוראות חוק פיצויי פיטורים, תשכ"ג-1963.
(ז) השר שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור הועדה, רשאי לקבוע הוראות בדבר –
(1) תנאים ודרכים להעברת כספי הפיקדון לעובד הזר בהתאם לסעיף קטן (ד), לרבות הפקדתם בחשבון בנק של העובד הזר מחוץ לישראל;
(2) השימוש בכספים שלא הוצאו על ידי העובדים הזרים מהקרן או מחשבון הבנק, בתוך תקופה שתיקבע כאמור ושלא תפחת, לגבי כל עובד זר, משישה חודשים מיום תום תקופת אשרת העובד הזר שניתנה לו או לגביו, למטרת רווחתם של עובדים זרים בישראל כפי שיקבע;
(3) סוגי מקרים ותנאים שבהתקיימם יהיה עובד זר רשאי לקבל את כספי הפיקדון כולם או חלקם, אף לפני המועד האמור בסעיף קטן (ד);
(3א) סוגי מקרים ותנאים שבהתקיימם יהיה עובד זר רשאי לקבל חלק מכספי הפיקדון ביום עזיבתו את ישראל או במועד מאוחר מזה, הכל כפי שיקבע השר בהסכמת שר הפנים, אף אם עזב את ישראל לאחר תום התקופה שבה הורשה לשהות בה לפי הוראות חוק הכניסה לישראל, ובלבד שעזב כאמור בטרם חלפו שישה חודשים מתום התקופה האמורה; מכספים שעובד זר יקבל לפי הוראות פסקה זו ינוכו הוצאות הרחקה החלות על העובד הזר לפי הוראות הפרק הרביעי לחוק הכניסה לישראל ויועברו לאוצר המדינה;
(4) פטור מתשלום הפיקדון או תשלום מופחת של הפיקדון לגבי עובד זר סיעודי המועסק בידי יחיד, וכן לסוגי עובדים כפי שייקבע כאמור;
(5) הדרכים והמועדים לתשלום הכספים על ידי המעביד לקרן או לחשבון הבנק, לפי הוראות סעיף זה.
(ח) הסכום האמור בסעיף קטן (א) יעודכן כאמור בסעיף 1י(ד).
(ט) הוראות סעיף 1כ(ב) יחולו, בשינויים המחויבים, לגבי הפיקדון, ולגבי כל סכום כסף אחר שהיה על מעביד לשלם לפי סעיף זה לקרן או לחשבון הבנק.
פרק ד'1: היתר להעסקת עובד זר
מיום 1.5.2003
תיקון מס' 4
ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 182 (ה"ח 4)
הוספת פרק ד'1
1יב. (א) בפרק זה, "עובד זר" – לרבות אדם העומד להתקבל לעבודה כעובד, שאינו אזרח ישראלי או תושב ישראל.
(ב) הוראות פרק זה אינן גורעות מהוראות חוק הכניסה לישראל.
מיום 1.5.2003
תיקון מס' 4
ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 182 (ה"ח 4)
הוספת סעיף 1יב
מיום 1.7.2006
תיקון מס' 6
ס"ח תשס"ד מס' 1959 מיום 6.9.2004 עמ' 555 (ה"ח 96)
(א) בפרק זה, "עובד זר" – לרבות אדם המבקש או אדם העומד להתקבל לעבודה כעובד, שאינו אזרח ישראלי או תושב ישראל.
1יג. (א) לא יקבל אדם עובד זר לעבודה, אלא אם כן הממונה או עובד משרד הפנים מטעמו, התיר בכתב את העסקתו של העובד הזר אצל אותו מעביד, ובהתאם לתנאי ההיתר; היתר כאמור יכול שיהיה למכסה מסוימת של עובדים זרים שיועסקו אצל אותו מעביד או לפי רשימה שמית.
(ב) היתרים לפי סעיף זה יינתנו בשים לב, בין השאר, למאפייני שוק העבודה בענפי העבודה ובאזורי ההעסקה השונים.
(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על העסקתו של עובד מסוג ששר הפנים קבע לפי סעיף 2(ג) בחוק הכניסה לישראל.
מיום 1.5.2003
תיקון מס' 4
ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 182 (ה"ח 4)
הוספת סעיף 1יג
מיום 23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 490 (ה"ח 426)
1יג. (א) לא יקבל אדם עובד זר לעבודה, אלא אם כן התיר הממונה הממונה או עובד משרד הפנים מטעמו, התיר בכתב את העסקתו של העובד הזר אצל אותו מעביד, ובהתאם לתנאי ההיתר; היתר כאמור יכול שיהיה למכסה מסוימת של עובדים זרים שיועסקו אצל אותו מעביד או לפי רשימה שמית.
(ב) היתרים לפי סעיף זה יינתנו בשים לב, בין השאר, למאפייני שוק העבודה בענפי העבודה ובאזורי ההעסקה השונים.
(ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על העסקתו של עובד מסוג שהשר ושר הפנים קבעו ששר הפנים קבע לפי סעיף 2(ג) בחוק הכניסה לישראל.
1יד. שר הפנים לאחר התייעצות עם השר רשאי לקבוע דרך כלל או לסוגי עבודה או ענפים מסוימים –
(1) תנאים למתן היתר להעסקת עובד זר לפי סעיף זה, וכן תנאים שיראו אותם ככלולים בהיתר כאמור, לרבות בענינים אלה:
(א) סוג העבודה שבה יועסק העובד הזר;
(ב) קיום חובות המעביד כלפי העובדים הזרים שהוא מעסיק;
(ב1) לענין היתר להעסקת עובד זר בענף הבנין – חובת המעביד לשלם לעובד הזר שכר שיחושב לפי היקף עבודה העולה על משרה מלאה כפי שקבע שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר, אף אם היקף העבודה בפועל פחת מההיקף שנקבע כאמור, ובלבד שהוראות לפי פסקת משנה זו לא יגרעו מזכויותיו של העובד הזר לפי כל דין;
(ב2) חובת המעביד לנהל רישום של שעות העבודה של עובד זר וימי היעדרותו, בשפה שהעובד הזר מבין ובשפה העברית וכן חובת המעביד לקבל אישור בכתב מהעובד הזר על נכונות הרישום כאמור ולמסור העתק ממנו לעובד הזר ולאדם אחר שעליו יורה הממונה, הכל לפי כללים ותנאים שיקבע שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר, באישור הוועדה, ובלבד שהוראות לפי פסקת משנה זו לא יגרעו מזכויותיו של העובד הזר לפי כל דין;
(ב3) לענין מעביד שלא קיים את חובותיו לפי פסקת משנה (ב2) – חובת המעביד לשלם לעובד הזר שכר שיחושב לפי היקף עבודה העולה על משרה מלאה, אף אם היקף העבודה בפועל פחת מההיקף שנקבע כאמור, וכן תשלום פיצוי לעובד הזר בשל אי-קיום החובה כאמור, הכל לפי כללים ותנאים שיקבע שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר, באישור הוועדה, ובלבד שהוראות לפי פסקת משנה זו לא יגרעו מזכויותיו של העובד הזר לפי כל דין.
(ג) קיום הוראות לפי חוק זה;
(2) הוראות בדבר חובת מעביד המבקש היתר להעסקת עובד זר לפי סעיף זה, להגיש לממונה דוגמת חוזה עבודה שנערך לפי סעיף 1ג, שעל פיו יועסק העובד הזר שלגביו מבוקש ההיתר, ובלבד אי מתן היתר לפי סעיף זה, אם נוכח הממונה שנוסח חוזה העבודה אינו תואם את הוראות חוק זה או כל דין אחר.
מיום 1.5.2003
תיקון מס' 4
ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 183 (ה"ח 4)
הוספת סעיף 1יד
מיום 1.5.2005
תיקון מס' 7
ס"ח תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005 עמ' 363 (ה"ח 143)
תנאים למתן היתר ותנאים בהיתר
השר רשאי לקבוע דרך כלל או לסוגי עבודה או ענפים מסוימים-
(1) תנאים למתן היתר להעסקת עובד זר לפי סעיף זה, וכן תנאים שיראו אותם ככלולים בהיתר כאמור, לרבות בענינים אלה:
(א) סוג העבודה שבה יועסק העובד הזר;
(ב) קיום חובות המעביד כלפי העובדים הזרים שהוא מעסיק;
(ב1) לענין היתר להעסקת עובד זר בענף הבנין – חובת המעביד לשלם לעובד הזר שכר שיחושב לפי היקף עבודה העולה על משרה מלאה כפי שקבע השר, אף אם היקף העבודה בפועל פחת מההיקף שנקבע כאמור, ובלבד שהוראות לפי פסקת משנה זו לא יגרעו מזכויותיו של העובד הזר לפי כל דין;
מיום 1.1.2007
תיקון מס' 8
ס"ח תשס"ז מס' 2077 מיום 11.1.2007 עמ' 58 (ה"ח 260)
הוספת פסקאות 1יד(1)(ב2), 1יד(1)(ב3)
מיום 23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 490 (ה"ח 426)
השר שר הפנים לאחר התייעצות עם השר רשאי לקבוע דרך כלל או לסוגי עבודה או ענפים מסוימים –
(1) תנאים למתן היתר להעסקת עובד זר לפי סעיף זה, וכן תנאים שיראו אותם ככלולים בהיתר כאמור, לרבות בענינים אלה:
(א) סוג העבודה שבה יועסק העובד הזר;
(ב) קיום חובות המעביד כלפי העובדים הזרים שהוא מעסיק;
(ב1) לענין היתר להעסקת עובד זר בענף הבנין – חובת המעביד לשלם לעובד הזר שכר שיחושב לפי היקף עבודה העולה על משרה מלאה כפי שקבע השר שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר, אף אם היקף העבודה בפועל פחת מההיקף שנקבע כאמור, ובלבד שהוראות לפי פסקת משנה זו לא יגרעו מזכויותיו של העובד הזר לפי כל דין;
(ב2) חובת המעביד לנהל רישום של שעות העבודה של עובד זר וימי היעדרותו, בשפה שהעובד הזר מבין ובשפה העברית וכן חובת המעביד לקבל אישור בכתב מהעובד הזר על נכונות הרישום כאמור ולמסור העתק ממנו לעובד הזר ולאדם אחר שעליו יורה הממונה, הכל לפי כללים ותנאים שיקבע השר שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר, באישור הוועדה, ובלבד שהוראות לפי פסקת משנה זו לא יגרעו מזכויותיו של העובד הזר לפי כל דין;
(ב3) לענין מעביד שלא קיים את חובותיו לפי פסקת משנה (ב2) – חובת המעביד לשלם לעובד הזר שכר שיחושב לפי היקף עבודה העולה על משרה מלאה, אף אם היקף העבודה בפועל פחת מההיקף שנקבע כאמור, וכן תשלום פיצוי לעובד הזר בשל אי-קיום החובה כאמור, הכל לפי כללים ותנאים שיקבע השר שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר, באישור הוועדה, ובלבד שהוראות לפי פסקת משנה זו לא יגרעו מזכויותיו של העובד הזר לפי כל דין.
(ג) קיום הוראות לפי חוק זה;
1יד1. (א) בלי לגרוע מסמכות הממונה לפי חוק זה ולפי כל דין אחר לסרב ליתן היתר להעסקת עובד זר, להתלותו או לבטלו, רשאי הממונה שלא ליתן היתר להעסקת עובד זר למעביד שלא שילם קנס חלוט שנתחייב בו בשל עבירה לפי חוק זה או לפי אחד מהחיקוקים המפורטים בתוספת השניה לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, בקשר עם העסקת עובדים זרים.
(ב) בסעיף זה, "קנס חלוט" – כל אחד מאלה:
(1) קנס מינהלי קצוב כמשמעותו בחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985, שחלף המועד לתשלומו ושמתקיים לגביו אחד מאלה:
(א) חלפו לגביו המועדים הקבועים באותו חוק להגשת בקשה לביטולו או להגשת הודעה על רצון הנקנס להישפט על העבירה, ונקנס לא הגיש בקשה או הודעה כאמור;
(ב) נדחתה בקשתו של הנקנס לביטול הקנס והוא לא הגיש הודעה על רצונו להישפט על העבירה, במועד הקבוע לכך באותו חוק;
(2) קנס שהוטל במסגרת פסק דין חלוט, שחלף המועד לתשלומו.
מיום 15.7.2009
תיקון מס' 11
ס"ח תשס"ט מס' 2203 מיום 23.7.2009 עמ' 176 (ה"ח 436)
הוספת סעיף 1יד1
1טו. (א) לא קיים מעביד תנאי שנקבע לפי סעיף 1יד או הוראה לפי חוק זה או חובה החלה עליו כלפי עובדיו, או עיכב תחת ידו שלא כדין מסמך זיהוי או דרכון של עובד זר, רשאי הממונה, לאחר שנתן למעביד הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניו, לבטל את ההיתר שניתן למעביד להעסקת העובדים הזרים, כולם או חלקם, וכן לסרב, מטעם זה בלבד, לבקשת המעביד לאשר העסקתם של עובדים זרים למשך תקופה שלא תעלה על שלוש שנים.
(א1) (1) על אף הוראות סעיף קטן (א), נקבע בהיתר להעסקת עובדים זרים כי המעביד חייב ברישום לגבי היקף עבודתם של העובדים הזרים או לגבי שכר העבודה ששולם להם, ונוכח הממונה, לאחר שנתן למעביד הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניו, כי המעביד לא קיים את חובת הרישום כאמור או רשם מידע שאינו נכון, יבטל הממונה את ההיתר להעסקת העובדים הזרים שלגביהם לא קוימה החובה כאמור ויפחית בהתאם לכך את מכסת העובדים הזרים שניתן להעסיקם אצל אותו מעביד על פי ההיתר;
(2) ביטל הממונה היתר להעסקת עובדים זרים לפי הוראות פסקה (1), לא יותר לאותו מעביד להעסיק עובדים זרים במספר העולה על מכסת העובדים הזרים שהותר לו להעסיק על פי ההיתר לאחר ההפחתה כאמור בפסקה (1), במשך תקופה של שנה לפחות, שתחילתה במועד הביטול.
(ב) בוטל היתר להעסקת עובדים זרים כאמור בסעיפים קטנים (א) או (א1), רשאי הממונה ליתן למעביד אישור זמני להמשך העסקתם במשך תקופה מסוימת שקבע ושלא תעלה על שלושה חודשים, אם נוכח שהדבר דרוש לשם הגנה על העובדים ובהתחשב בנסיבות ביטול ההיתר.
מיום 1.5.2003
תיקון מס' 4
ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 183 (ה"ח 4)
הוספת סעיף 1טו
מיום 1.5.2005
תיקון מס' 7
ס"ח תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005 עמ' 363 (ה"ח 143)
(א1) (1) על אף הוראות סעיף קטן (א), נקבע בהיתר להעסקת עובדים זרים כי המעביד חייב ברישום לגבי היקף עבודתם של העובדים הזרים או לגבי שכר העבודה ששולם להם, ונוכח הממונה, לאחר שנתן למעביד הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניו, כי המעביד לא קיים את חובת הרישום כאמור או רשם מידע שאינו נכון, יבטל הממונה את ההיתר להעסקת העובדים הזרים שלגביהם לא קוימה החובה כאמור ויפחית בהתאם לכך את מכסת העובדים הזרים שניתן להעסיקם אצל אותו מעביד על פי ההיתר.
(2) ביטל הממונה היתר להעסקת עובדים זרים לפי הוראות פסקה (1), לא יתיר לאותו מעביד להעסיק עובדים זרים במספר העולה על מכסת העובדים הזרים שהותר לו להעסיק על פי ההיתר לאחר ההפחתה כאמור בפסקה (1), במשך תקופה של שנה לפחות, שתחילתה במועד הביטול.
(ב) בוטל היתר להעסקת עובדים זרים כאמור בסעיף קטן (א) בסעיפים קטנים (א) או (א1), רשאי הממונה ליתן למעביד אישור זמני להמשך העסקתם במשך תקופה מסוימת שקבע ושלא תעלה על שלושה חודשים, אם נוכח שהדבר דרוש לשם הגנה על העובדים ובהתחשב בנסיבות ביטול ההיתר.
מיום 23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 490 (ה"ח 426)
1טו. (א) לא קיים מעביד תנאי שנקבע לפי סעיף 1יד או הוראה לפי חוק זה או חובה החלה עליו כלפי עובדיו, או עיכב תחת ידו שלא כדין מסמך זיהוי או דרכון של עובד זר, רשאי הממונה, לאחר שנתן למעביד הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניו, לבטל את ההיתר שניתן למעביד להעסקת העובדים הזרים, כולם או חלקם, וכן לסרב, מטעם זה בלבד, לבקשת המעביד לאשר העסקתם של עובדים זרים למשך תקופה שלא תעלה על שנה אחת שלוש שנים.
(א1) (1) על אף הוראות סעיף קטן (א), נקבע בהיתר להעסקת עובדים זרים כי המעביד חייב ברישום לגבי היקף עבודתם של העובדים הזרים או לגבי שכר העבודה ששולם להם, ונוכח הממונה, לאחר שנתן למעביד הזדמנות להשמיע את טענותיו בפניו, כי המעביד לא קיים את חובת הרישום כאמור או רשם מידע שאינו נכון, יבטל הממונה את ההיתר להעסקת העובדים הזרים שלגביהם לא קוימה החובה כאמור ויפחית בהתאם לכך את מכסת העובדים הזרים שניתן להעסיקם אצל אותו מעביד על פי ההיתר;
(2) ביטל הממונה היתר להעסקת עובדים זרים לפי הוראות פסקה (1), לא יתיר יותר לאותו מעביד להעסיק עובדים זרים במספר העולה על מכסת העובדים הזרים שהותר לו להעסיק על פי ההיתר לאחר ההפחתה כאמור בפסקה (1), במשך תקופה של שנה לפחות, שתחילתה במועד הביטול.
פרק ד'2: עובדים מהאזור ומשטחי עזה ויריחו
מיום 1.1.2004
תיקון מס' 4
ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 183 (ה"ח 4)
הוספת פרק ד'2
1טז. בפרק זה –
"גמול עבודה" – שכר עבודה, דמי ביטוח, תשלום סוציאלי וכל תשלום אחר שמשלם מעביד בקשר לעבודתו של עובד בהתאם לתנאי העבודה;
"דמי ביטוח" ו"המוסד לביטוח לאומי" – כמשמעותם לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995;
"ההסכם", "האזור", "שטחי עזה ויריחו" ו"היטל השוואה" – כמשמעותם בחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות (תיקוני חקיקה), התשנ"ה-1994;
"מרשם האוכלוסין" – כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965;
"עובד" – עובד שמקום מגוריו הקבוע הוא בתחום האזור או שטחי עזה ויריחו, ואינו רשום במרשם האוכלוסין;
"תנאי העבודה" – תנאי העבודה החלים על עובד לפי כל דין, הסכם קיבוצי וצו הרחבה כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957, לקבות הסדר קיבוצי או חוזה עבודה;
"תשלום סוציאלי" – תשלום לביטוח סוציאלי, לצבירת זכויות סוציאליות או למימון הטבות אחרות לעובדים, למעט דמי ביטוח.
מיום 1.1.2004
תיקון מס' 4
ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 183 (ה"ח 4)
הוספת סעיף 1טז
1יז. (א) מעביד ישלם לעובדיו גמול עבודה באמצעות הממונה, או בחלקו באמצעות הממונה ובחלקו במישרין, הכל כפי שיורה הממונה לפי כללים שיקבע שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר; כללים כאמור יכול שיהיו לכלל המעבידים, לסוגים מהם או למעביד פלוני.
(ב) על אף האמור בסעיף 6 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, רשאי מעביד או הממונה, לפי הענין, לשלם את גמול העבודה, לעובד, על פי הודעת העובד בכתב, באמצעות בנק באזור או בשטחי עזה ויריחו.
(ג) הממונה רשאי להורות למעביד, מעת לעת, מהם רכיבי גמול העבודה שעליו לשלם לעובדיו או בעדם, שיעוריהם ודרכי חישובם, הכל בהתאם לתנאי העבודה.
(ד) על גביית גמול עבודה בידי הממונה יחולו הוראות פקודת המסים (גביה), כאילו היה מס, וניתן לגבותו גם בדרך של תובענה אזרחית.
(ה) לא שולם גמול עבודה או מקצתו לממונה במועד שנקבע לכך בכללים לפי סעיף קטן (א), יחולו לגביו הוראות פרק י"ד לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, בשינויים המחויבים, כאילו היה מס ערך מוסף; לענין זה יהיו לשר הפנים, לאחר התייעצות עם השר, הסמכויות הנתונות לפי החוק האמור לשר האוצר, ולממונה יהיו הסמכויות הנתונות לפי החוק האמור למנהל כמשמעותו באותו חוק.
(ו) מעביד ששילם לממונה את גמול עבודתו של עובד, או את חלקו, יצא ידי חובתו לגבי הסכום ששילם כאמור כלפי העובד וכלפי כל אדם אחר שלו מיועד מקצתו של גמול העבודה בהתאם לתנאי העבודה; אין בהוראה זו כדי לגרוע מזכות של העובד או של אדם אחר כאמור כלפי המעביד, הנובעת מאיחור בתשלום גמול העבודה בידי המעביד.
מיום 1.1.2004
תיקון מס' 4
ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 184 (ה"ח 4)
הוספת סעיף 1יז
מיום 23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 490 (ה"ח 426)
(א) מעביד ישלם לעובדיו גמול עבודה באמצעות הממונה, או בחלקו באמצעות הממונה ובחלקו במישרין, הכל כפי שיורה הממונה לפי כללים שיקבע השר שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר; כללים כאמור יכול שיהיו לכלל המעבידים, לסוגים מהם או למעביד פלוני.
(ב) על אף האמור בסעיף 6 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, רשאי מעביד או הממונה, לפי הענין, לשלם את גמול העבודה, לעובד, על פי הודעת העובד בכתב, באמצעות בנק באזור או בשטחי עזה ויריחו.
(ג) הממונה רשאי להורות למעביד, מעת לעת, מהם רכיבי גמול העבודה שעליו לשלם לעובדיו או בעדם, שיעוריהם ודרכי חישובם, הכל בהתאם לתנאי העבודה.
(ד) על גביית גמול עבודה בידי הממונה יחולו הוראות פקודת המסים (גביה), כאילו היה מס, וניתן לגבותו גם בדרך של תובענה אזרחית.
(ה) לא שולם גמול עבודה או מקצתו לממונה במועד שנקבע לכך בכללים לפי סעיף קטן (א), יחולו לגביו הוראות פרק י"ד לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, בשינויים המחויבים, כאילו היה מס ערך מוסף; לענין זה יהיו לשר לשר הפנים, לאחר התייעצות עם השר, הסמכויות הנתונות לפי החוק האמור לשר האוצר, ולממונה יהיו הסמכויות הנתונות לפי החוק האמור למנהל כמשמעותו באותו חוק.
1יח. (א) שולם שכר עבודה או מקצתו באמצעות הממונה כאמור בסעיף 1יז(א), יעביר הממונה לעובד את סכום שכר העבודה שגבה, בניכוי דמי ביטוח וכל סכום שחובה או שניתן לנכותו לפי כל דין או לפי תנאי העבודה או שהעובד הסכים לניכויו בכתב; כן יעביר הממונה לעובד, בניכוי כאמור, את הסכומים המגיעים לו בשל הזכויות הסוציאליות מכוח התשלומים הסוציאליים שגבה, למעט אלה הנובעות מתשלום סוציאלי שהועבר לגוף אחר על פי הוראות פרק זה.
(ב) לא העביר הממונה לעובד סכום שכר עבודה בהתאם להוראות סעיף קטן (א) עד היום השמיני שלאחר היום שבו גבה את הסכום האמור מהמעביד (בסעיף קטן זה – היום הקובע), ישלם לעובד הפרשי הצמדה וריבית כמשמעותם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, על הסכום האמור לגבי התקופה שתחילתה ביום הקובע ועד יום התשלום בפועל.
(ג) מיועד סכום שגבה הממונה או שניכה משכר העובד, למעט תשלום סוציאלי, לגוף בישראל על פי כל דין או על פי תנאי העבודה – יעבירו הממונה לאותו גוף; כן רשאי הממונה, באישור השר, להעביר מקצתם של התשלומים הסוציאליים לגוף בישראל למטרת מימון מתן הטבות לעובדים בהתאם לתנאי העבודה; בסעיף קטן זה, "גוף בישראל" – לרבות המינהל האזרחי שהוקם בידי מפקד כוחות צב"ל ביהודה והשומרון.
(ד) גבה או ניכה הממונה דמי ביטוח, יעבירם למוסד לביטוח לאומי.
(ה) הממונה רשאי להעביר לרשות הפלסטינית או לגוף שהיא הסמיכה לכך תשלומים סוציאליים או סכומים אחרים שגבה או שניכה משכר העובד, אם נקבע כך בהסכם ובתנאים שנקבעו לפיו.
(ו) הממונה רשאי לנכות מהסכומים שהוא מעביר לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ד) סכום לכיסוי הוצאותיו בגביית הסכומים ומתן התשלומים, כפי שקבע שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר ובהסכמת שר האוצר.
מיום 1.1.2004
תיקון מס' 4
ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 185 (ה"ח 4)
הוספת סעיף 1יח
מיום 23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 490 (ה"ח 426)
(ו) הממונה רשאי לנכות מהסכומים שהוא מעביר לפי הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ד) סכום לכיסוי הוצאותיו בגביית הסכומים ומתן התשלומים, כפי שקבע השר בהסכמת שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר ובהסכמת שר האוצר.
1יט. (א) מעביד ימסור לממונה, על גבי טפסים שיקבע שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר, דוחות חודשיים בדבר כל עובד שהעסיק, מקום עבודתו, סוגה והיקפה, וגמול העבודה המגיע לעובד ובעדו וששולם לו ובעדו, לרבות פירוט רכיביו ודרך חישובם בהתאם לתנאי העבודה; תקנות כאמור יכול שיחולו על כלל המעבידים או על סוכים מהם או על מעביד פלוני, וניתן לקבוע בהן פרטים נוספים שייכללו בדוחות, וכן חובת המצאת מסמכים הנוגעים לענין.
(ב) הממונה רשאי להתנות תנאים להעסקתם של עובדים על ידי מעביד, שמטרתם להבטיח תשלום כמול העבודה והיטל השוואה וכן הסדר תקין של עבודתם של העובדים בישראל, ובכלל זה להתנות העסקה כאמור במילוי החובות המוטלות על המעביד לפי פרק זה או המוטלות על העובדי לפי כל דין או לפי ההסכם.
מיום 1.1.2004
תיקון מס' 4
ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 185 (ה"ח 4)
הוספת סעיף 1יט
מיום 23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 490 (ה"ח 426)
(א) מעביד ימסור לממונה, על גבי טפסים שייקבעו בתקנות שיקבע שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר, דוחות חודשיים בדבר כל עובד שהעסיק, מקום עבודתו, סוגה והיקפה, וגמול העבודה המגיע לעובד ובעדו וששולם לו ובעדו, לרבות פירוט רכיביו ודרך חישובם בהתאם לתנאי העבודה; תקנות כאמור יכול שיחולו על כלל המעבידים או על סוכים מהם או על מעביד פלוני, וניתן לקבוע בהן פרטים נוספים שייכללו בדוחות, וכן חובת המצאת מסמכים הנוגעים לענין.
1כ. (א) הוראות פרק זה כוחן יפה על אף כל הוראה אחרת שבדין או בתנאי עבודה.
(ב) האמור בפרק זה אינו בא להטיל על המדינה חובה כלשהי כלפי עובד או אדם אחר לגבי סכום גמול עבודה שלא נגבה על ידי הממונה מהמעביד, ולגבי כל זכות הנובעת ממנו, והעובד או האדם שלו מגיע הסכום האמור רשאים לתבעם בבית הדין לעבודה, לרבות תביעה בהתאם להוראות חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958; תובע כאמור ימסור לממונה הודעה על הגשת תביעתו בדרך שיקבע שר הפנים לאחר התייעצות עם השר.
מיום 1.1.2004
תיקון מס' 4
ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 186 (ה"ח 4)
הוספת סעיף 1כ
מיום 23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 490 (ה"ח 426)
(ב) האמור בפרק זה אינו בא להטיל על המדינה חובה כלשהי כלפי עובד או אדם אחר לגבי סכום גמול עבודה שלא נגבה על ידי הממונה מהמעביד, ולגבי כל זכות הנובעת ממנו, והעובד או האדם שלו מגיע הסכום האמור רשאים לתבעם בבית הדין לעבודה, לרבות תביעה בהתאם להוראות חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958; תובע כאמור ימסור לממונה הודעה על הגשת תביעתו בדרך שיקבע השר שר הפנים לאחר התייעצות עם השר.
1כא. השר, בהסכמת שר הפנים, רשאי לקבוע בצו, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, כי הוראות פרק זה יחולו גם לגבי עובדים שלא כהגדרתם בסעיף 1טז, שאינם רשומים במרשם האוכלוסין, בשינויים שיפורטו בצו.
מיום 1.1.2004
תיקון מס' 4
ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 186 (ה"ח 4)
הוספת סעיף 1כא
מיום 23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 490 (ה"ח 426)
1כא. השר, בהסכמת שר הפנים, רשאי לקבוע בצו, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, כי הוראות פרק זה יחולו גם לגבי עובדים שלא כהגדרתם בסעיף 1טז, שאינם רשומים במרשם האוכלוסין, בשינויים שיפורטו בצו.
פרק ד'3: ממונה על זכויות עובדים זרים בעבודה
מיום 23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 491 (ה"ח 426)
הוספת פרק ד'3
1כב. (א) השר ימנה, מבין עובדי משרדו, עובד שיהיה ממונה על הזכויות של עובדים זרים בתחום דיני העבודה (להלן – הממונה על זכויות עובדים זרים).
(ב) כשיר להתמנות לממונה על זכויות עובדים זרים תושב ישראל בעל השכלה אקדמית במשפטים וניסיון של חמש שנים לפחות בנושא זכויות עובדים, שמתקיימים בו תנאי כשירות נוספים לפי חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959, ככל שייקבעו.
(ג) תקופת כהונתו של הממונה על זכויות עובדים זרים תהא כפי שתקבע הממשלה, ובלבד שלא תעלה על שש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת.
(ד) הודעה על מינוי הממונה על זכויות עובדים זרים תפורסם ברשומות.
מיום 23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 491 (ה"ח 426)
הוספת סעיף 1כב
1כג. (א) תפקידו של הממונה על זכויות עובדים זרים לפעול כלפי מעבידים, מעסיקים בפועל, מתווכי כוח אדם, וקבלנים כמשמעותם בסעיף 2(ג), לאכיפת זכויות העובדים הזרים לפי דיני העבודה ולקידום ההכרה בזכויות אלה, ובכלל זה –
(1) לטפח תודעה ציבורית לעניינים שבתחומי תפקידו, באמצעות חינוך, הדרכה והסברה;
(2) לשתף פעולה בתחומי תפקידו עם אנשים או גופים אחרים, ובכלל זה מעסיקים ועובדים;
(3) להתערב בהליכים משפטיים בעניינים שבתחומי תפקידו, ברשות בית הדין לעבודה או בית משפט מוסמך אחר שההליך מתנהל בפניו;
(4) לטפל בתלונות מטעם עובדים זרים נגד מעבידים, מעסיקים בפועל, מתווכי כוח אדם, וקבלנים כמשמעותם בסעיף 2(ג), בתחומי תפקידו;
(5) לפעול על פי סמכויותיו לפי פרק זה;
(6) לבצע כל פעולה אחרת שתוטל עליו על פי דין.
(ב) הממונה על זכויות עובדים זרים ימלא את תפקידו ויפעיל את סמכויותיו כאמור בפרק זה, בהתאם לסדרי עדיפויות שיקבע לאחר היוועצות עם גופים ציבוריים וארגוני זכויות עובדים שהם לדעתו נוגעים בדבר.
מיום 23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 491 (ה"ח 426)
הוספת סעיף 1כג
1כד. (א) לצורך מילוי תפקידו לפי חוק זה, ובכלל זה בירור תלונות כאמור בסעיף 1כג(א)(4), רשאי הממונה על זכויות עובדים זרים לדרוש מכל גוף מבוקר המנוי בסעיף 9(1), (2) ו-(4) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב] (בחוק זה – חוק מבקר המדינה), כל ידיעה, מסמך או דין וחשבון (בסעיף זה – מידע) שהם בתחום סמכוצו של אותו גוף; גוף מבוקר כאמור ימסור לממונה על זכויות עובדים זרים את המידע לפי דרישתו.
(ב) מצא השר הממונה כי מסירת מידע על ידי גוף כאמור בסעיף קטן (א) עלולה לסכן את ביטחון המדינה, את יחסי החוץ שלה או את שלום הציבור, רשאי הוא להורות כי אותו מידע לא יימסר; ואולם אם ניתן למסור לממונה על זכויות עובדים זרים חלק מהמידע שלגביו אין חשש לסכנה כאמור, יימסר אותו חלק; בסעיף קטן זה, "השר הממונה" – השר הממונה על תחום פעילותו של הגוף שהמידע נדרש ממנו.
(ג) לא יימסר מידע לפי סעיף זה אם מסירתו אסורה לפי כל דין.
(ד) גוף כאמור בסעיף קטן (א) רשאי לדחות בקשה למסירת מידע על פי סעיף זה, בשל אחד הטעמים המפורטים בסעיף 8 לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998.
מיום 23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 492 (ה"ח 426)
הוספת סעיף 1כד
1כה. (א) לשם מילוי תפקידו רשאי הממונה על זכויות עובדים זרים להורות למעביד, למעסיק בפועל, למתווך כוח אדם, או לקבלן כמשמעותו בסעיף 2(ג), למסור לו נתונים בעניין קיום חובותיו לפי דיני העבודה כלפי עובד זר שלגביו הוא מברר תלונה או כלפי עובדים זרים אחרים המועסקים על ידיו או שפעל בעניינם או באותו מקום עבודה.
(ב) בהוראה לפי סעיף קטן (א), ייקבע פרק הזמן מיום מסירת ההוראה לביצוע הפעולות המפורטות בה.
(ג) המצאת הוראה לפי סעיף קטן (א) תהיה בהתאם להוראות סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, בשינויים המחויבים.
מיום 23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 492 (ה"ח 426)
הוספת סעיף 1כה
1כו. (א) כל אדם רשאי להגיש תלונה בכתב לממונה על זכויות עובדים זרים בשל הפרת הוראה לפי חוק זה או אי-מילוי חובה מהחובות כלפי עובד זר (בחוק זה – תלונה).
(ב) הממונה על זכויות עובדים זרים לא יטפל ולא ימשיך לטפל בתלונה, אם מתקיים אחד מאלה:
(1) נושא התלונה אינו בגדר הפרה כאמור בסעיף קטן (א);
(2) העילה נושא התלונה נמצאת בבירור בערכאה משפטית.
(ג) הוגשה לממונה על זכויות עובדים זרים תלונה, ולא התקיימו הנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב), יחליט הממונה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ד), לנהוג באחת מהדרכים האלה:
(1) לדחות את התלונה על הסף, אם סבר כי התלונה הוגשה בחוסר ניקיון כפיים או בחוסר תום לב הניכרים על פניהם, או כי התלונה על פניה חסרת בסיס כלשהו או מעלה עניין שהוא בגדר זוטי דברים;
(2) להפנות את התלונה לבירור על ידי גוף אחר הפועל על פי דין, ואם היתה התלונה נגד המדינה או נגד גוף מבוקר כאמור בסעיף 1לא(1) – להפנותה לבירור על ידי היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לעניין זה;
(3) להעביר את התלונה, בהסכמת המתלונן, או מי שנטען כי זכותו הופרה, אם אינו המתלונן, ובהסכמתו של הנילון או מי מטעמו, לגישור כהגדרתו בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984; הועברה התלונה לגישור כאמור, יחולו הוראות סעיף 79ג(ג), (ד) ו-(ח), והוראות לפי סעיף 79ד(א)(1), (2) ו-(2א) לחוק האמור, בשינויים המחויבים;
(4) לקיים בירור כדי לקבוע אם יש מקום להגיש תביעה אזרחית כאמור בסעיף 1כח, להגיש בקשה לצו כללי כאמור בסעיף 1כט או לדחות את התלונה;
(5) להגיש תביעה אזרחית בבית הדין לעבודה או בבית משפט אחר המוסמך לדון בה, לשם אכיפת זכות נשוא התלונה, בין בשם המתלונן ובין בשמו הוא;
(6) להגיש בקשה לצו כללי כאמור בסעיף 1כט.
(ד) הממונה על זכויות עובדים זרים יהיה רשאי לקבוע את דרכי הטיפול בתלונות לפי הוראות סעיף זה, ובכלל זה עדיפויות וקדימויות בכל הנוגע לקיום בירור תלונות והגשת תביעות.
מיום 23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 492 (ה"ח 426)
הוספת סעיף 1כו
1כז. (א) בתוך שבעה ימים מיום הגשת התלונה, ימציא הממונה על זכויות עובדים זרים למתלונן אישור על הגשת התלונה.
(ב) התקיימו הנסיבות האמורות בסעיף 1כו(ב), או התקבלה החלטה לפי הוראות סעיף 1כו(ג), יודיע הממונה על זכויות עובדים זרים על כך בכתב למתלונן; הממונה על זכויות עובדים זרים יצרף להודעה את הנימוקים להחלטתו, זולת אם החליט להגיש תביעה אזרחית.
מיום 23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 493 (ה"ח 426)
הוספת סעיף 1כז
1כח. (א) הוגשה תלונה כאמור בסעיף 1כו(א), רשאי הממונה על זכויות עובדים זרים, בתחומי תפקידו, להגיש בבית הדין לעבודה או בבית משפט מוסמך תביעה אזרחית נגד מעבידים, מעסיקים בפועל, מתווכי כוח אדם, או קבלנים כמשמעותם בסעיף 2(ג), בעילות הנובעות מהתלונה.
(ב) קבע בית הדין או בית המשפט בתביעה כאמור בסעיף קטן (א) כי נתבע פגע בזכויותיו של עובד זר (להלן – הנפגע), רשאי הוא ליתן גם סעד לטובת הנפגע, ובלבד שהנפגע נתן את הסכמתו לכך וניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפני בית הדין לעבודה או בית המשפט במסגרת ההליך האמור; הכרעת בית הדין לעבודה או בית המשפט בעניין הסעד תהווה מעשה בית דין לגבי הנתבע ולגבי הנפגע.
מיום 23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 494 (ה"ח 426)
הוספת סעיף 1כח
1כט. בית הדין לעבודה או בית משפט מוסמך רשאי, על פי בקשה הממונה על זכויות עובדים זרים, לתת אחד מאלה, לפי העניין:
(1) צו למעביד המורה לו לנקוט פעולות כלליות הנוגעות לעובדיו הזרים, כולם או חלקם, לשם קיום חובותיו כלפיהם לפי דיני העבודה או לשם מניעת הפרת חובה כאמור;
(2) צו למעסיק בפועל המורה לו לנקוט פעולות כלליות הנוגעות לעובדים הזרים המועסקים אצלו בפועל, כולם או חלקם, לשם קיום חובותיו כלפיהם לפי דיני העבודה או לשם מניעת הפרת חובה כאמור;
(3) צו למתווך כוח אדם המורה לו לנקוט פעולות כלליות הנוגעות לעובדים הזרים שהוא פעל בעניינם, כולם או חלקם, לשם קיום חובותיו כלפיהם לפי דיני העבודה או לשם מניעת הפרת חובה כאמור;
(4) צו לקבלן כמשמעותו בסעיף 2(ג), המורה לו לקיים פעולות כלליות הנוגעות לעובדים זרים שהוא מטפל בעניינים הנוגעים להם כאמור באותו סעיף, כולם או חלקם, לשם קיום חובותיו כלפיהם לפי דיני העבודה או לשם מניעת הפרת חובה כאמור.
מיום 23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 494 (ה"ח 426)
הוספת סעיף 1כט
1ל. הרואה את עצמו נפגע מהחלטת הממונה על פי הוראות פרק זה, רשאי לערער עליה לפני בית הדין לעבודה בתוך 45 ימים מיום שהגיעה ההחלטה לידיעתו.
מיום 23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 494 (ה"ח 426)
הוספת סעיף 1ל
1לא. על אף האמור בפרק זה, סמכויות הממונה על זכויות עובדים זרים לפי פרק זה ותפקידיו, לא יופעלו –
(1) על המדינה או גוף מבוקר המנוי בסעיף 9(1) או (2) לחוק מבקר המדינה, למעט הסמכות לפי סעיף 1כד, ולמעט הסמכויות לפי סעיף 1כו(ג)(1) עד (3) ובלבד שיופעלו רק אם המדינה או הגוף המבוקר, לפי העניין, הם המעביד או המעסיק בפועל של העובד הזר שהתלונה בעניינו והתלונה היא בקשר ליחסי העבודה או ההעסקה, לפי העניין;
(2) לעניין מדיניות שנקבעה על ידי רשות מרשויות המדינה או גוף מבוקר המנוי בסעיף 9(1) או (2) לחוק מבקר המדינה, לעניין הפעלת סמכויותיהם ולעניין הוראות מינהל שנתנו;
(3) על יחיד, לגבי עובד זר שהוא מעסיק בסיעוד שלא במסגרת עסקו או משלח ידו, למעט הסמכויות לפי סעיף 1כו(ג)(1) עד (3); על אף האמור, הממונה על זכויות עובדים זרים יהיה רשאי לעשות שימוש במלוא תפקידיו וסמכויותיו לפי פרק זה במקרים שבהם קיים חשש לאחד מאלה:
(א) סחר בבני אדם, החזקה בתנאי עבדות או עבודת כפייה, כמשמעותם בסימן ז' בפרק י' לחוק העונשין;
(ב) מעשה המהווה עבירת מין או אלימות;
(ג) הטרדה מינית, כהגדרתה בסעיף 7(א)(1) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988.
מיום 23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 494 (ה"ח 426)
הוספת סעיף 1לא
1לב. הגשת תלונה לממונה על זכויות עובדים זרים או הפעלת סמכויות הממונה על זכויות עובדים זרים לפי פרק זה ותפקידיו, ובכלל זה הגשת תביעה כאמור בסעיף 1כח, כשלעצמן, לא ימנעו הרחקתו של עובד זר מישראל לפי דין ולא יעכבו ההרחקה כאמור.
מיום 23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 495 (ה"ח 426)
הוספת סעיף 1לב
פרק ה': עבירות, עונשין ופיקוח
מיום 1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 92 (ה"ח 2824)
הוספת כותרת פרק ה'
2. (א) מעביד שעשה אחד מאלה –
(1) העביד עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל מכח חוק הכניסה לישראל והתקנות לפיו;
(2) העביד עובד זר בניגוד להוראות סעיף 1יג;
דינו – כפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, ובלבד שלא יפחת מ-10,000 שקלים חדשים, וקנס נוסף פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, לעובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה, ואם נעברה העבירה לגבי עובד זר שהועסק במסגרת עסקו או משלח ידו של המעביד – דינו מאסר שנה או קנס פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, ובלבד שלא יפחת מ-25,000 שקלים חדשים וקנס נוסף פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, לעובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה.
(ב) מי שעשה אחד מאלה –
(1) העביד עובד זר, בלי שהמציא אישור רפואי כנדרש לפי הוראות סעיף 1ב;
(2) העביד עובד זר בלי שהתקשר עמו בחוזה עבודה בכתב בהתאם להוראות סעיף 1ג;
(3) העביד עובד זר בלי שהסדיר לעובד הזר ביטוח רפואי בהתאם להוראות סעיף 1ד, או ניכה משכרו של העובד הזר סכום העולה על השיעור שנקבע בתקנות לפי אותו סעיף;
(4) העביד עובד זר בלי שהעמיד לשימושו מגורים הולמים בהתאם להוראות סעיף 1ה או ניכה משכרו של העובד הזר סכום העולה על השיעור שנקבע בתקנות לפי אותו סעיף;
(5) לא החזיק בהתאם להוראות סעיף 1ו, עותק של חוזה עבודה או תרגום לעברית ממנו או מסמכים נוספים, במקום כאמור באותו סעיף או שלא מסר הודעה כאמור באותו סעיף;
(6) לא העביר לממונה דין וחשבון או מסמך אחר במועד או באופן הנדרש לפי הוראות סעיף 1ט;
(7) לא מסר לעובד הזר תלוש שכר או מסר לעובד הזר תלוש שכר שלא נכללים בו פרטי השכר ששולם לעובד, כולם או חלקם, בניגוד להוראות סעיף 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958;
(8) העביד עובד זר בלי שהפקיד בעבורו בקרן או בחשבון הבנק את מלוא כספי הפיקדון לפי הוראות סעיף 1יא;
(9) ניכה משכרו של העובד הזר בניגוד להוראות סעיף 25 לחוק הגנת השכר, תשי"ח–1958;
דינו –
(א) לגבי עבירה לפי פסקאות (5), (6) או (7) – כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז–1977, וקנס נוסף פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, תשל"ז–1977, לעובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה;
(ב) לגבי עבירה לפי פסקאות (1), (2), (3), (4), (8) או (9) – פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז–1977, וקנס נוסף פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, תשל"ז–1977, לעובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה; ואולם אם נעברה העבירה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) לגבי עובד זר שהועסק במסגרת עסקו או משלח ידו של המעביד, דינו – קנס כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), לפי הענין, או מאסר שנה.
(ג) קבלן שטיפל על פי חוזה קבלנות, כמשמעותו בחוק חוזה קבלנות, תשל"ד–1974, שנעשה עם מעביד של עובד זר, בהסדרת הענינים האמורים בסעיפים 1ב עד 1ה, כולם או חלקם, ולא הסדיר כראוי את הענינים האמורים לפי הוראות אותם הסעיפים, או שטיפל כאמור בהסדרת תנאי העבודה של עובדים זרים, לרבות בתשלום שכר עבודה ותשלומים נלווים, ופעל בענין זה תוך הפרת הוראות כל חיקוק, דינו – מאסר או קנס כקבוע בסעיף זה או בחיקוק שהוראתו הופרה, לפי הענין, כאילו היה מעבידו של העובד הזר.
מיום 15.4.1993
צו תשנ"ג-1993
ק"ת תשנ"ג מס' 5506 מיום 4.3.1993 עמ' 488
2. מעביד שעשה אחד מאלה -
(1) העביד עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל מכח חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, והתקנות לפיו;
(2) העביד עובד זר בניגוד להוראות סעיף 32 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959,
דינו – קנס 15,000 18,000 שקלים חדשים וקנס נוסף 2,000 שקלים חדשים לעובד לכל יום שבו נמשכת העבירה.
מיום 20.12.1994
תיקון מס' 1
ס"ח תשנ"ה מס' 1494 מיום 20.12.1994 עמ' 43 (ה"ח 2314)
2. מעביד שעשה אחד מאלה -
(1) העביד עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל מכח חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, והתקנות לפיו;
(2) העביד עובד זר בניגוד להוראות סעיף 32 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959,
דינו – קנס 18,000 שקלים חדשים וקנס נוסף 2,000 שקלים חדשים לעובד לכל יום שבו נמשכת העבירה דינו – כפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לעובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה, ואם נעברה העבירה לגבי עובד זר שהועסק במסגרת עסקו או משלח ידו של המעביד, דינו – קנס כאמור או מאסר ששה חודשים.
סעיף קטן 2(א) מיום 1.1.2000
סעיפים קטנים 2(ב) ו-2(ג) מיום 1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 92 (ה"ח 2824)
2. (א) מעביד שעשה אחד מאלה -
(1) העביד עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל מכח חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, והתקנות לפיו;
(2) העביד עובד זר בניגוד להוראות סעיף 32 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959,
דינו – כפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לעובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה, ואם נעברה העבירה לגבי עובד זר שהועסק במסגרת עסקו או משלח ידו של המעביד, דינו – קנס כאמור או מאסר ששה חודשים דינו מאסר שישה חודשים או קנס פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וקנס נוסף פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לעובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה.
(ב) מי שעשה אחד מאלה –
(1) העביד עובד זר, בלי שהמציא אישור רפואי כנדרש לפי הוראות סעיף 1ב;
(2) העביד עובד זר בלי שהתקשר עמו בחוזה עבודה בכתב בהתאם להוראות סעיף 1ג;
(3) העביד עובד זר בלי שהסדיר לעובד הזר ביטוח רפואי בהתאם להוראות סעיף 1ד, או ניכה משכרו של העובד הזר סכום העולה על השיעור שנקבע בתקנות לפי אותו סעיף;
(4) העביד עובד זר בלי שהעמיד לשימושו מגורים הולמים בהתאם להוראות סעיף 1ה או ניכה משכרו של העובד הזר סכום העולה על השיעור שנקבע בתקנות לפי אותו סעיף;
(5) לא החזיק בהתאם להוראות סעיף 1ו, עותק של חוזה עבודה או תרגום לעברית ממנו או מסמכים נוספים, במקום כאמור באותו סעיף או שלא מסר הודעה כאמור באותו סעיף;
(6) לא העביר למדור התשלומים דין וחשבון או מסמך אחר במועד או באופן הנדרש לפי הוראות סעיף 1ט;
(7) לא מסר לעובד הזר פירוט שכר העבודה ששולם והסכומים שנוכו מהשכר, לפי הוראות סעיף 24 לחוק הגנת השכר, תשי"ח–1958;
(8) העביד עובד זר בלי שהפקיד בעבורו בקרן את מלוא כספי הפיקדון לפי הוראות סעיף 1יא;
(9) ניכה משכרו של העובד הזר בניגוד להוראות סעיף 25 לחוק הגנת השכר, תשי"ח–1958;
דינו –
(א) לגבי עבירה לפי פסקאות (5), (6) או (7) – כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז–1977, וקנס נוסף פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, תשל"ז–1977, לעובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה;
(ב) לגבי עבירה לפי פסקאות (1), (2), (3), (4), (8) או (9) – פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז–1977, וקנס נוסף פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, תשל"ז–1977, לעובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה; ואולם אם נעברה העבירה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) לגבי עובד זר שהועסק במסגרת עסקו או משלח ידו של המעביד, דינו – קנס כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), לפי הענין, או מאסר שישה חודשים.
(ג) קבלן שטיפל על פי חוזה קבלנות, כמשמעותו בחוק חוזה קבלנות, תשל"ד–1974, שנעשה עם מעביד של עובד זר, בהסדרת הענינים האמורים בסעיפים 1ב עד 1ה, כולם או חלקם, ולא הסדיר כראוי את הענינים האמורים לפי הוראות אותם הסעיפים, או שטיפל כאמור בהסדרת תנאי העבודה של עובדים זרים, לרבות בתשלום שכר עבודה ותשלומים נלווים, ופעל בענין זה תוך הפרת הוראות כל חיקוק, דינו – מאסר או קנס כקבוע בסעיף זה או בחיקוק שהוראתו הופרה, לפי הענין, כאילו היה מעבידו של העובד הזר.
פסקה 2(א)(1) מיום 1.1.2003
פסקה 2(א)(2) מיום 1.5.2003
סעיף קטן 2(ב) מיום 1.1.2004
תיקון מס' 4
ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 186 (ה"ח 4)
(א) מעביד שעשה אחד מאלה -
(1) העביד עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל מכח חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, והתקנות לפיו;
(2) העביד עובד זר בניגוד להוראות סעיף 32 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959 סעיף 1יג,
דינו – כפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לעובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה, ואם נעברה העבירה לגבי עובד זר שהועסק במסגרת עסקו או משלח ידו של המעביד, דינו מאסר שישה חודשים או קנס פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וקנס נוסף פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לעובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה.
(ב) מי שעשה אחד מאלה –
(1) העביד עובד זר, בלי שהמציא אישור רפואי כנדרש לפי הוראות סעיף 1ב;
(2) העביד עובד זר בלי שהתקשר עמו בחוזה עבודה בכתב בהתאם להוראות סעיף 1ג;
(3) העביד עובד זר בלי שהסדיר לעובד הזר ביטוח רפואי בהתאם להוראות סעיף 1ד, או ניכה משכרו של העובד הזר סכום העולה על השיעור שנקבע בתקנות לפי אותו סעיף;
(4) העביד עובד זר בלי שהעמיד לשימושו מגורים הולמים בהתאם להוראות סעיף 1ה או ניכה משכרו של העובד הזר סכום העולה על השיעור שנקבע בתקנות לפי אותו סעיף;
(5) לא החזיק בהתאם להוראות סעיף 1ו, עותק של חוזה עבודה או תרגום לעברית ממנו או מסמכים נוספים, במקום כאמור באותו סעיף או שלא מסר הודעה כאמור באותו סעיף;
(6) לא העביר למדור התשלומים לממונה דין וחשבון או מסמך אחר במועד או באופן הנדרש לפי הוראות סעיף 1ט;
מיום 1.1.2004
תיקון מס' 5
ס"ח תשס"ד מס' 1920 מיום 18.1.2004 עמ' 144 (ה"ח 64)
(א) מעביד שעשה אחד מאלה -
(1) העביד עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל מכח חוק הכניסה לישראל והתקנות לפיו;
(2) העביד עובד זר בניגוד להוראות סעיף 1יג,
דינו – כפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לעובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה, ואם נעברה העבירה לגבי עובד זר שהועסק במסגרת עסקו או משלח ידו של המעביד, דינו מאסר שישה חודשים שנה או קנס פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וקנס נוסף פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, לעובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה.
(ב) מי שעשה אחד מאלה –
(1) העביד עובד זר, בלי שהמציא אישור רפואי כנדרש לפי הוראות סעיף 1ב;
(2) העביד עובד זר בלי שהתקשר עמו בחוזה עבודה בכתב בהתאם להוראות סעיף 1ג;
(3) העביד עובד זר בלי שהסדיר לעובד הזר ביטוח רפואי בהתאם להוראות סעיף 1ד, או ניכה משכרו של העובד הזר סכום העולה על השיעור שנקבע בתקנות לפי אותו סעיף;
(4) העביד עובד זר בלי שהעמיד לשימושו מגורים הולמים בהתאם להוראות סעיף 1ה או ניכה משכרו של העובד הזר סכום העולה על השיעור שנקבע בתקנות לפי אותו סעיף;
(5) לא החזיק בהתאם להוראות סעיף 1ו, עותק של חוזה עבודה או תרגום לעברית ממנו או מסמכים נוספים, במקום כאמור באותו סעיף או שלא מסר הודעה כאמור באותו סעיף;
(6) לא העביר לממונה דין וחשבון או מסמך אחר במועד או באופן הנדרש לפי הוראות סעיף 1ט;
(7) לא מסר לעובד הזר פירוט שכר העבודה ששולם והסכומים שנוכו מהשכר, לפי הוראות סעיף 24 לחוק הגנת השכר, תשי"ח–1958;
(8) העביד עובד זר בלי שהפקיד בעבורו בקרן את מלוא כספי הפיקדון לפי הוראות סעיף 1יא;
(9) ניכה משכרו של העובד הזר בניגוד להוראות סעיף 25 לחוק הגנת השכר, תשי"ח–1958;
דינו –
(א) לגבי עבירה לפי פסקאות (5), (6) או (7) – כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז–1977, וקנס נוסף פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, תשל"ז–1977, לעובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה;
(ב) לגבי עבירה לפי פסקאות (1), (2), (3), (4), (8) או (9) – פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז–1977, וקנס נוסף פי ארבעה מהקנס האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, תשל"ז–1977, לעובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה; ואולם אם נעברה העבירה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) לגבי עובד זר שהועסק במסגרת עסקו או משלח ידו של המעביד, דינו – קנס כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), לפי הענין, או מאסר שישה חודשים שנה.
מיום 1.5.2005
תיקון מס' 7
ס"ח תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005 עמ' 364 (ה"ח 143)
(8) העביד עובד זר בלי שהפקיד בעבורו בקרן או בחשבון הבנק את מלוא כספי הפיקדון לפי הוראות סעיף 1יא;
מיום 1.2.2009
תיקון מס' 10
ס"ח תשס"ח מס' 2162 מיום 6.7.2008 עמ' 617 (ה"ח 179)
החלפת פסקה 2(ב)(7)
הנוסח הקודם:
(7) לא מסר לעובד הזר פירוט שכר העבודה ששולם והסכומים שנוכו מהשכר, לפי הוראות סעיף 24 לחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958;
2א. (א) מעביד או מתווך כוח אדם שעשה אחד מאלה, בין בתמורה ובין שלא בתמורה:
(1) העמיד מקום לינה לרשותו של עובד זר, שנכנס לישראל שלא כדין או שיושב בה שלא כדין, או שעובד בישראל ללא רשיון שניתן לכך לפי חוק הכניסה לישראל (להלן – רשיון עבודה כדין), בין אם המקום היה בבעלותו או בהחזקתו, ובין אם היה בבעלותו או בהחזקתו של אדם אחר;
(2) תיווך או סייע בכל דרך אחרת, בהשגת מקום לינה לעובד זר כאמור בפסקה (1), דינו – כפל הקנס האמור סעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, ואם נעברה העבירה אגב עיסוקו של מי שעבר את העבירה בעסקו או במשלח ידו, דינו – קנס כאמור או מאסר ששה חודשים.
(ב) לענין עבירה לפי סעיף קטן (א), מעביד או מתווך כוח אדם שעשה אחד המעשים האמורים בסעיף קטן (א), עליו הראיה שבדק כי בידי העובד הזר מסמכים שלפיהם הוא נכנס לישראל כדין, יושב בה כדין ועובד בה לפי רשיון עבודה כדין, או שבנסיבות הענין לא היה עליו לדעת, בעת שעשה את אחד המעשים האמורים בסעיף קטן (א), שהעובד הזר נכנס לישראל שלא כדין, שהוא יושב בה שלא כדין, או שהוא עובד בה ללא רשיון עבודה כדין.
(ג) בסעיף זה, "עובד זר" – עובד זר שפרק ו' לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ה-1994, חל עליו.
מיום 17.3.1994 עד יום 17.9.1994
הוראת שעה תשנ"ד-1994
ס"ח תשנ"ד מס' 1455 מיום 17.3.1994 עמ' 94 (ה"ח 2229)
הוספת סעיף 2א
הנוסח:
הלנה שלא כדין
2א. (א) מעביד או מתווך כוח אדם שעשה אחד מאלה, בין בתמורה ובין שלא בתמורה:
(1) העמיד ביודעין מקום לינה לרשותו של עובד זר, שנכנס לישראל שלא כדין, או שיושב בה שלא כדין, או שעובד בישראל ללא רשיון שניתן לכך לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן – רשיון עבודה כדין), בין אם המקום היה בבעלותו, או בהחזקתו, ובין אם היה בבעלותו, או בהחזקתו של אדם אחר;
(2) תיווך או סייע, בכל דרך אחרת, בהשגת מקום לינה לעובד זר כאמור בפסקה (1),
דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז–1977.
(ב) לענין עבירה לפי סעיף קטן (א), מעביד או מתווך כוח אדם, שעשה אחד המעשים האמורים בסעיף קטן (א), עליו הראיה שבדק כי בידי העובד הזר מסמכים שלפיהם הוא נכנס לישראל כדין, יושב בה כדין ועובד בה לפי רשיון עבודה כדין או שבנסיבות הענין לא היה עליו לדעת, בעת שעשה את אחד המעשים האמורים, שהעובד הזר נכנס לישראל שלא כדין, או שהוא יושב בה שלא כדין, או שהוא עובד בה ללא רשיון עבודה כדין.
מיום 10.2.1995 עד יום 10.2.1996
הוראת שעה תשנ"ה-1995
ס"ח תשנ"ה מס' 1504 מיום 10.2.1995 עמ' 119 (ה"ח 2308)
הוספת סעיף 2א
הנוסח:
הלנה שלא כדין
2א. (א) מעביד או מתווך כוח אדם שעשה אחד מאלה, בין בתמורה ובין שלא בתמורה:
(1) העמיד ביודעין מקום לינה לרשותו של עובד זר, שנכנס לישראל שלא כדין, או שיושב בה שלא כדין או שעובד בישראל ללא רשיון שניתן לכך לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן – רשיון עבודה כדין), בין אם המקום היה בבעלותו או בהחזקתו, ובין אם היה בבעלותו או בהחזקתו של אדם אחר;
(2) תיווך או סייע בכל דרך אחרת, בהשגת מקום לינה לעובד זר כאמור בפסקה (1),
דינו – כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז–1977, ואם נעברה העבירה אגב עיסוקו של מי שעבר את העבירה בעסקו או במשלח ידו, דינו – קנס כאמור או מאסר ששה חודשים.
(ב) לענין עבירה לפי סעיף קטן (א), מעביד או מתווך כוח אדם, שעשה אחד המעשים האמורים בסעיף קטן (א), עליו הראיה שבדק כי בידי העובד הזר מסמכים שלפיהם הוא נכנס לישראל כדין, יושב בה כדין ועובד בה לפי רשיון עבודה כדין או שבנסיבות הענין לא היה עליו לדעת, בעת שעשה את אחד המעשים האמורים, שהעובד הזר נכנס לישראל שלא כדין, או שהוא יושב בה שלא כדין, או שהוא עובד בה ללא רשיון עבודה כדין.
מיום 14.3.1996 עד יום 31.3.2012
הוראת שעה תשנ"ו-1996
ס"ח תשנ"ו מס' 1575 מיום 14.3.1996 עמ' 168 (ה"ח 2529)
הוראת שעה (תיקון)
ס"ח תשנ"ז מס' 1616 מיום 19.3.1997 עמ' 88 (ה"ח 2593)
הוראת שעה (תיקון מס' 2)
ס"ח תשנ"ח מס' 1659 מיום 14.3.1998 עמ' 160 (ה"ח 2697)
הוראת שעה (תיקון מס' 3)
ס"ח תשנ"ח מס' 1680 מיום 2.8.1998 עמ' 306 (ה"ח 2717)
הוראת שעה (תיקון מס' 4)
ס"ח תש"ס מס' 1736 מיום 16.4.2000 עמ' 176 (ה"ח 2858)
הוראת שעה (תיקון מס' 5)
ס"ח תשס"א מס' 1778 מיום 13.3.2001 עמ' 150 (ה"ח 2980)
הוראת שעה (תיקון מס' 6)
ס"ח תשס"א מס' 1808 מיום 6.9.2001 עמ' 566 (ה"ח 3034)
הוראת שעה (תיקון מס' 7)
ס"ח תשס"ה מס' 1990 מיום 22.3.2005 עמ' 258 (ה"ח 163)
הוראת שעה (תיקון מס' 8)
ס"ח תשס"ו מס' 2052 מיום 22.2.2006 עמ' 256 (ה"ח 214)
הוראת שעה (תיקון מס' 9)
ס"ח תשס"ז מס' 2088 מיום 27.3.2007 עמ' 146 (ה"ח 266)
הוראת שעה (תיקון מס' 10)
ס"ח תשס"ח מס' 2142 מיום 27.3.2008 עמ' 387 (ה"ח 350)
הוראת שעה (תיקון מס' 11)
ס"ח תשס"ט מס' 2198 מיום 21.5.2009 עמ' 138 (ה"ח 427)
הוראת שעה (תיקון מס' 12)
ס"ח תש"ע מס' 2236 מיום 23.3.2010 עמ' 446 (ה"ח 478)
הוספת סעיף 2א
הנוסח:
הלנה שלא כדין
2א. (א) מעביד או מתווך כוח אדם שעשה אחד מאלה, בין בתמורה ובין שלא בתמורה:
(1) העמיד מקום לינה לרשותו של עובד זר, שנכנס לישראל שלא כדין או שיושב בה שלא כדין, או שעובד בישראל ללא רשיון שניתן לכך לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן – רשיון עבודה כדין), בין אם המקום היה בבעלותו או בהחזקתו, ובין אם היה בבעלותו או בהחזקתו של אדם אחר;
(2) תיווך או סייע בכל דרך אחרת, בהשגת מקום לינה לעובד זר כאמור בפסקה (1),
דינו – כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, ואם נעברה העבירה אגב עיסוקו של מי שעבר את העבירה בעסקו או במשלח ידו, דינו – קנס כאמור או מאסר ששה חודשים.
(ב) לענין עבירה לפי סעיף קטן (א), מעביד או מתווך כוח אדם שעשה אחד המעשים האמורים בסעיף קטן (א), עליו הראיה שבדק כי בידי העובד הזר מסמכים שלפיהם הוא נכנס לישראל כדין, יושב בה כדין ועובד בה לפי רשיון עבודה כדין, או שבנסיבות הענין לא היה עליו לדעת, בעת שעשה את אחד המעשים האמורים בסעיף קטן (א), שהעובד הזר נכנס לישראל שלא כדין, או שהוא יושב בה שלא כדין, או שהוא עובד בה ללא רשיון עבודה כדין.
מיום 1.1.2003
תיקון מס' 4
ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 186 (ה"ח 4)
(א) מעביד או מתווך כוח אדם שעשה אחד מאלה, בין בתמורה ובין שלא בתמורה:
(1) העמיד מקום לינה לרשותו של עובד זר, שנכנס לישראל שלא כדין או שיושב בה שלא כדין, או שעובד בישראל ללא רשיון שניתן לכך לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן – רשיון עבודה כדין), בין אם המקום היה בבעלותו או בהחזקתו, ובין אם היה בבעלותו או בהחזקתו של אדם אחר;
מיום 14.3.2005
הוראת שעה (תיקון מס' 7)
ס"ח תשס"ה מס' 1990 מיום 22.3.2005 עמ' 258 (ה"ח 163)
הוספת סעיף קטן 2א(ג)
2ב. (א) מי שמסר מידע כוזב לענין פרק ד'2 או שהעלים עובדות שיש להן חשיבות לענין הפרק האמור, דינו – כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) בחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק זה – חוק העונשין), לכל עובד שלגביו נעברה העבירה.
(ב) מעביד שלא קיים חובה המוטלת עליו לפי סעיף 1יז או 1 יט, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, לכל עובד שלגביו נעברה העבירה, וקנס נוסף כקבוע בסעיף 61(ג) לחוק האמור לכל עובד ולכל שבוע שבו נעברה העבירה.
מיום 1.1.2004
תיקון מס' 4
ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 186 (ה"ח 4)
הוספת סעיף 2ב
2ג. מי שאינו ממלא אחר הוראה של הממונה על זכויות עובדים זרים לפי סעיף 1כה(א), דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, וקנס נוסף, בשיעור של 5% מהקנס כאמור, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לפרק הזמן שנקבע בהוראה.
מיום 23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 495 (ה"ח 426)
הוספת סעיף 2ג
3. מתווך כח אדם שתיווך עבודת עובד זר שהעבדתו מהווה עבירה לפי סעיף 2, דינו - כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, או מאסר ששה חודשים.
מיום 15.4.1993
צו תשנ"ג-1993
ק"ת תשנ"ג מס' 5506 מיום 4.3.1993 עמ' 488
3. מתווך כח אדם שתיווך עבודת עובד זר שהעבדתו מהווה עבירה לפי סעיף 2, דינו – קנס 15,000 18,000 שקלים.
מיום 20.12.1994
תיקון מס' 1
ס"ח תשנ"ה מס' 1494 מיום 20.12.1994 עמ' 43 (ה"ח 2314)
3. מתווך כח אדם שתיווך עבודת עובד זר שהעבדתו מהווה עבירה לפי סעיף 2, דינו – קנס 18,000 שקלים דינו – כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, או מאסר ששה חודשים.
3א. (א) לא יינתן למעביד היתר להעסקת עובד זר לפי סעיף 1יג, אלא אם כן רכש המעביד על חשבונו ערכת מגן לצורכי התגוננות אזרחית בעבור העובד, וצייד אותו לצרכים כאמור, לפי רשימה שעליה הורה שר הבטחון.
(ב) שר הבטחון, בהסכמת שר האוצר ושר הפנים, רשאי לקבוע את כל אלה:
(1) התשלום, בעבור ערכות המגן;
(2) דרכי רכישת ערכות המגן, דרכי חלוקתן למעבידים לפי סעיף קטן (א) ומועדי החלוקה;
(3) דרכי החזקת ערכות המגן, הטיפול בהן וכן הדרכים והתנאים להחזרתן;
(4) המועד והנסיבות שבהם יש לשאת את ערכות המגן, להתקינן או להשתמש בהן בכל דרך אחרת.
(ג) מעביד אשר עבר על הוראות סעיף זה ועל התקנות לפיו, דינו - כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, או מאסר שישה חודשים.
מיום 1.1.1999
תיקון מס' 2
ס"ח תשנ"ט מס' 1704 מיום 15.2.1999 עמ' 114 (ה"ח 2785)
הוספת סעיף 3א
מיום 1.5.2003
תיקון מס' 4
ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 186 (ה"ח 4)
(א) לא יינתן למעביד היתר להעסקת עובד זר על פי חוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959 לפי סעיף 1יג, אלא אם כן רכש המעביד על חשבונו ערכת מגן לצורכי התגוננות אזרחית בעבור העובד, וצייד אותו לצרכים כאמור, לפי רשימה שעליה הורה שר הבטחון.
מיום 23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 495 (ה"ח 426)
(ב) שר הבטחון, בהסכמת שר האוצר ושר העבודה והרווחה ושר הפנים, רשאי לקבוע את כל אלה:
4. (א) מעסיק בפועל שמועסק אצלו עובד זר אשר אינו רשאי לעבוד בישראל לפי הוראות חוק הכניסה לישראל, דינו כדין מעביד שעבר עבירה לפי הוראות סעיף 2(א)(1).
(ב) מעסיק בפועל שמועסק אצלו עובד זר המועבד על ידי קבלן כוח אדם בניגוד להוראות סעיף 1יג, דינו כדין מעביד שעבר עבירה לפי הוראות סעיף 2(א)(2).
(ג) מעסיק בפועל המפר חובה כלפי עובד זר המועסק אצלו, החלה עליו לפי הוראות סעיף 1ז1(ב), דינו – מאסר שישה חודשים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין), וקנס נוסף בשיעור כפל הקנס האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, לעובד, לכל יום שבו נמשכת העבירה; לענין זה, "חובה כלפי עובד זר" – כהגדרתה בסעיף 1ז1(א), בפסקאות (2) ו-(3).
"4א. החמרת הענישה בשל הרשעות קודמות בעבירה של העסקה שלא כדין
(א) הורשע מעביד בעבירה של העסקה שלא כדין לפי סעיף 2(א) או לפי סעיף 4(א) או (ב), ובחמש השנים שקדמו למועד ביצוע העבירה כבר הורשע בעבירה כאמור, לא יפחת עונשו לפי סעיף 2(א) מכפל הקנס המזערי האמור באותו סעיף, לפי העניין.
(ב) הורשע מעביד בעבירה של העסקה שלא כדין לפי סעיף 2(א) או לפי סעיף 4(א) או (ב), ובחמש השנים שקדמו למועד ביצוע העבירה הורשע ונקבע עונשו לפי סעיף קטן (א), לא יפחת עונשו לפי סעיף 2(א) מפי שלושה מהקנס המזערי האמור באותו סעיף, לפי העניין.
(ג) לעניין סעיפים קטנים (א) ו-(ב), יראו כמה הרשעות בשל אירוע אחד, כהרשעה אחת.
(ד) במניין ההרשעות הקודמות כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) יובאו בחשבון גם הרשעות שקדמו ליום תחילתו של חוק עובדים זרים (תיקון מס' 14) (העסקה שלא כדין – הגברת האכיפה), התש"ע–2010.
4ב. חזקה לגבי העסקת עובד זר בידי מחזיק במקרקעין
מחזיק במקרקעין שבהם נמצא עובד זר אשר מתקיים לגביו אחד מאלה, יראו אותו כמי שמעביד את העובד הזר, אלא אם כן הוכיח אחרת:
(1) העובד הזר מבצע עבודה או נותן שירות, בעבור המחזיק במקרקעין;
(2) העובד הזר נמצא במקרקעין בנסיבות שיש בהן להצביע כי הוא מבצע עבודה או נותן שירות, בעבור המחזיק במקרקעין."
מיום 1.5.2005
תיקון מס' 7
ס"ח תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005 עמ' 364 (ה"ח 143)
החלפת סעיף 4
הנוסח הקודם:
מעביד בפועל
4. נעברה עבירה לפי סעיף 2 בידי קבלן כח אדם, יואשם בעבירה כאמור גם מי שהעסיק בפועל את העובד הזר, אלא אם כן הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט את כל האמצעים הסבירים למניעתה.
5. (א) נושא משרה חייב לפקח ולעשות כל שאפשר למניעת עבירות כאמור בסעיפים 2 עד 4 בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר את חובתו כאמור, דינו – קנס כקבוע כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977; לענין סעיף זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, ופקיד שחובתו מטעם התאגיד היא לפעול לקיום חובות התאגיד לפי הסעיפים האמורים.
(ב) נעברה עבירה לפי סעיפים 2 עד 4 בידי התאגיד, חזקה היא שנושא משרה הפר חובתו האמורה בסעיף זה, אלא אם כן הוכיח שנהג בלא מחשבה פלילית ובלא רשלנות ושעשה כל שאפשר כדי למנוע את העבירה.
מיום 1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 93 (ה"ח 2824)
החלפת סעיף 5
הנוסח הקודם:
אחריות תאגיד
5. נעברה עבירה לפי סעיפים 2 עד 4 בידי תאגיד, יואשם בעבירה כאמור גם כל אדם שבשעת ביצוע העבירה היה מנהל פעיל או שותף – למעט שותף מוגבל – או פקיד באותו תאגיד ואחראי לענין הנדון, אם לא הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט את כל האמצעים הסבירים למניעתה.
5א. (א) לא יפגע מעביד בשכרו של עובד זר, בקידומו בעבודה או בתנאי עבודתו, ולא יפטרו מהעבודה מחמת תלונה או תביעה שהגיש העובד הזר בתום לב על הפרת הוראה מהוראות חוק זה או על אי קיום חובה מחובותיו של המעביד כלפי העובד, או מחמת שמסר מידע בענין כאמור, או מחמת שסייע בתום לב לעובד אחר בקשר לתלונה או לתביעה כאמור.
(ב) העובר על הוראות סעיף קטן (א), דינו - כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977.
"הסדר לסגירת תיק מותנית
5ב.
(א) ראה תובע כי קיימות ראיות מספיקות לאישום חשוד בעבירה של העסקה שלא כדין לפי סעיף 2(א) או לפי סעיף 4(א) או (ב), רשאי הוא, על אף האמור בסעיף 62(א) רישה לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב–1982, שלא להעמידו לדין ולהציע לו הסדר לסגירת תיק המותנית בתנאים (בסעיף זה – הסדר), אם ראה כי מילוי תנאי ההסדר יענה על העניין לציבור, בנסיבות המקרה.
(ב) במסגרת ההסדר רשאי תובע להתחייב להימנע מהגשת כתב אישום נגד חשוד, אם יודה החשוד בעובדות המהוות את העבירה והמפורטות בהסדר, ויתחייב לקיים את התנאים המפורטים בהסדר, בתוך פרק זמן שייקבע.
(ג) דחה חשוד הצעה להסדר או שלא השיב עליה בתוך הזמן שקצב לו התובע בהצעה, יעמידו התובע לדין, אלא אם כן נוכח ממידע חדש שהובא לידיעתו לאחר הצעת ההסדר לחשוד, או מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי אין די ראיות לאישום או שאין במשפט עניין לציבור.
(ד) תנאי ההסדר שיציע התובע, טעונים אישור תובע שהוסמך לכך בידי היועץ המשפטי לממשלה.
(ה) התנאים שתובע יכלול בהסדר לסגירת תיק מותנית לפי חוק זה הם:
(1) תשלום קנס בגובה מחצית הקנס המזערי הקבוע לעבירה;
(2) התחייבות של החשוד להימנע מביצוע העבירה שבה הוא הודה, במהלך תקופה שתצוין בהסדר ושלא תעלה על שנה אחת; ההתחייבות יכול שתהיה מלווה בערובה, שתחולט אם הפר החשוד את ההתחייבות.
(ו) ההסדר ייערך בכתב ויכלול את כל אלה:
(1) תיאור העובדות המהוות את העבירה;
(2) תיאור התנאים שעל החשוד למלא, כאמור בסעיף קטן (ה);
(3) פרק הזמן שבמהלכו על החשוד למלא אחר תנאי ההסדר; לעניין חוק זה יראו את פרק הזמן שנקבע כאמור, כאחד מתנאי ההסדר.
(ז) תובע רשאי לקבוע בתנאי ההסדר את הדרך שבה יוכיח לו החשוד כי מילא את התנאים שנקבעו בהסדר.
(ח) תובע לא יעמיד חשוד לדין בשל עובדות המהוות עבירה שהוא הודה בהן במסגרת הסדר, לאחר שהחשוד החל למלא את תנאי ההסדר, בין שסיים למלא את התנאים האמורים ובין אם לאו, אלא אם כן מצא שההסדר הושג במרמה; כתב אישום בהתאם לסעיף קטן זה יוגש באישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהסמיך לכך.
(ט) נוכח תובע כי החשוד הפר את תנאי ההסדר, יעמידו לדין בשל העובדות המהוות עבירה והמפורטות בהסדר כאמור בסעיף קטן (ו)(1), אלא אם כן מצא שאין להעמידו לדין מטעמים מיוחדים שיירשמו; לעניין זה יראו כהפרה של תנאי ההסדר, גם הגשה של כתב אישום על עבירה שהחשוד התחייב במסגרת ההסדר להימנע ממנה כאמור בסעיף (ה)(2).
(י) הועמד חשוד לדין בהתאם לסעיף קטן (ט), יראו את ההסדר כמבוטל והחשוד לא יהיה מחויב במילוי תנאי ההסדר שטרם מילא; מילא החשוד חלק מהתנאים שנקבעו בהסדר, יתחשב בכך בית המשפט במסגרת שיקוליו בבואו לגזור את דינו.
(יא) הודיית חשוד בעובדות המהוות עבירה, במסגרת הסדר, לא תשמש ראיה נגדו בהליך פלילי בשל עובדות אלה."
מיום 1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 94 (ה"ח 2824)
הוספת סעיף 5א
5ב. (א) השר ושר הפנים רשאים להסמיך מפקחים, כל שר מבין עובדי משרדו, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.
(ב)2 לא יוסמך מפקח לפי סעיף זה אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:
(1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים ממועד פנייתו של השר או של שר הפנים אליה, לפי העניין, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי חוק זה, כפי שהורה השר או שר הפנים, לפי העניין, בהסכמת השר לביטחון הפנים;
(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה השר או שר הפנים, לפי העניין, בהסכמת השר לביטחון הפנים.
מיום 23.4.2010
סעיף קטן 5ב(ב) מיום 24.9.2010
תיקון מס' 12
ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 495 (ה"ח 426)
הוספת סעיף 5ב
6. (א) לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה או תקנות על פיו, רשאי מפקח שהוסמך לפי סעיף 5ב (להלן - מפקח) –
(1) לדרוש ממעביד, מאדם שפועל מטעמו של המעביד או בעבורו, ממעסיק בפועל, ממתווך כוח אדם או מקבלן כמשמעותו בסעיף 2(ג), או מעובדו של מי מהם מידע ומסמכים הנוגעים לביצוע הוראות חוק זה;
(2) להיכנס בכל עת סבירה ללשכה פרטית או למקום עבודה שיש יסוד להניח שהוא מקום עבודה של המעביד או של עובד או שהוא מקום מגוריו של עובד זר, ובלבד שהכניסה למקום המגורים כאמור היא לצורך בדיקת קיום חובותיו של המעביד לפי סעיף 1ה וניתנה הסכמה לכך מאת העובד הזר.
(ב) היה למפקח חשד לביצוע עבירה שבתחום פיקוחו, רשאי הוא –
(1) לחקור אדם שלדעתו קשור לביצוע עבירה כאמור, או שיש לו או עשוי להיות לו מידע עליה;
(2) לתפוס חפץ או מסמך הקשור לביצוע עבירה כאמור.
(ג) על חקירה לפי סעיף קטן (ב)(1) יחולו הוראות סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), ועל דבר שנתפס לפי סעיף קטן (ב)(2) יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969.
(ד) המפריע למפקח במילוי תפקידו לפי חוק זה, דינו – מאסר שישה חודשים.
(ה) מי שאינו ממלא אחר דרישת מפקח לפי סעיף זה, דינו – מאסר שישה חודשים וקנס כאמור בסעיף 61(ג) בחוק העונשין, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה שהתראה ושתחילתה עם מסירתה או לאחר הגשת כתב אישום בשל אותה עבירה, הכל לפי המוקדם; לענין זה, "התראה" – התראה בכתב ממי שהשר הסמיכו לענין זה.
(ו)3 מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
(1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו, והוא לובש מדי מפקח, בצבע ובצורה שהורו לעניין זה השר ושר הפנים, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;
(2) יש בידו תעודת מפקח החתומה בידי השר או שר הפנים, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.
(ז) בסעיף זה, "עבירה שבתחום פיקוחו", של מפקח –
(1) לגבי מפקח שהסמיך השר – עבירה מהעבירות המפורטות להלן:
(א) עבירות לפי סעיפים 2(ב)(2) עד (5) ו-(7) עד (9), 2ג, 4(ג) ו-5א;
(ב) עבירה לפי סעיף 2(ג), למעט לגבי העניינים האמורים בסעיף 1ב;
(ג) עבירה לפי סעיף 5, לגבי העבירות המוניות בפסקאות משנה (א) ו-(ב);
(2) לגבי מפקח שהסמיך שר הפנים – עבירה מהעבירות המפורטות להלן:
(א) עבירות לפי סעיפים 2(א), 2(ב)(1), (5), (6) ו-(8), 2א, 2ב, 3, 3א(ג) ו-4;
(ב) עבירות לפי סעיף 2(ב)(3) ו-(4), למעט לעניין ניכוי משכר;
(ג) עבירות לפי סעיף 2(ג), לגבי העניינים האמורים בסעיפים 1ב, 1ד ו-1ה, למעט לעניין ניכוי משכר;
(ד) עבירה לפי סעיף 5, לגבי העבירות המנויות בפסקאות משנה (א) עד (ג).
מיום 1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 94 (ה"ח 2824)
החלפת סעיף 6
הנוסח הקודם:
פיקוח
6. הוראות הסעיפים 73 עד 76 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959, יחולו גם לגבי פיקוח לענין חוק זה.
סעיף קטן 6(א) מיום 1.5.2003
סעיפים קטנים 6(ד) ו-6(ה) מיום 1.1.2003
תיקון מס' 4
ס"ח תשס"ג מס' 1882 מיום 29.12.2002 עמ' 187 (ה"ח 4)
6. (א) לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה או תקנות על פיו, רשאי עובד, כמשמעותו בסעיפים 73 או 74 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959 עובד משרד העבודה והרווחה שהשר הסמיכו לכך בכתב (להלן – מפקח) –
(1) לדרוש ממעביד, מלשכה פרטית כמשמעותה בחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959 מאדם שפועל מטעמו של המעביד או בעבורו, או מעובדו של המעביד מידע ומסמכים הנוגעים לביצוע הוראות חוק זה;
(2) להיכנס בכל עת סבירה ללשכה פרטית או למקום עבודה שיש יסוד להניח שהוא מקום עבודה של המעביד או של עובד או שהוא מקום מגוריו של עובד זר, ובלבד שהכניסה למקום המגורים כאמור היא לצורך בדיקת קיום חובותיו של המעביד לפי סעיף 1ה וניתנה הסכמה לכך מאת העובד הזר.
(ב) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי הוראות חוק זה, רשאי מפקח –
(1) לחקור אדם שלדעתו קשור לביצוע עבירה כאמור, או שיש לו או עשוי להיות לו מידע עליה;
(2) לתפוס חפץ או מסמך הקשור לביצוע עבירה כאמור.
(ג) על חקירה לפי סעיף קטן (ב)(1) יחולו הוראות סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), ועל דבר שנתפס לפי סעיף קטן (ב)(2) יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969.
(ד) המפריע למפקח במילוי תפקידו לפי חוק זה, דינו – מאסר שישה חודשים.
(ה) מי שאינו ממלא אחר דרישת מפקח לפי סעיף זה, דינו – מאסר שישה חודשים וקנס כאמור בסעיף 61(ג) בחוק העונשין, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה שהתראה ושתחילתה עם מסירתה או לאחר הגשת כתב אישום בשל אותה עבירה, הכל לפי המוקדם; לענין זה, "התראה" – התראה בכתב ממי שהשר הסמיכו לענין זה.
מיום 23.4.2010
סעיף קטן 6(ו) מיום 24.9.2010
תיקון מס' 12
ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 496 (ה"ח 426)
6. (א) לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה או תקנות על פיו, רשאי עובד משרד העבודה והרווחה שהשר הסמיכו לכך בכתב רשאי מפקח שהוסמך לפי סעיף 5ב (להלן – מפקח) –
(1) לדרוש ממעביד, מלשכה פרטית כמשמעותה בחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959, מאדם שפועל מטעמו של המעביד או בעבורו, ממעסיק בפועל, ממתווך כוח אדם או מקבלן כמשמעותו בסעיף 2(ג), או מעובדו של המעביד של מי מהם מידע ומסמכים הנוגעים לביצוע הוראות חוק זה;
(2) להיכנס בכל עת סבירה ללשכה פרטית או למקום עבודה שיש יסוד להניח שהוא מקום עבודה של המעביד או של עובד או שהוא מקום מגוריו של עובד זר, ובלבד שהכניסה למקום המגורים כאמור היא לצורך בדיקת קיום חובותיו של המעביד לפי סעיף 1ה וניתנה הסכמה לכך מאת העובד הזר.
(ב) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי הוראות חוק זה, רשאי מפקח – היה למפקח חשד לביצוע עבירה שבתחום פיקוחו, רשאי הוא –
(1) לחקור אדם שלדעתו קשור לביצוע עבירה כאמור, או שיש לו או עשוי להיות לו מידע עליה;
(2) לתפוס חפץ או מסמך הקשור לביצוע עבירה כאמור.
(ג) על חקירה לפי סעיף קטן (ב)(1) יחולו הוראות סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), ועל דבר שנתפס לפי סעיף קטן (ב)(2) יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], תשכ"ט-1969.
(ד) המפריע למפקח במילוי תפקידו לפי חוק זה, דינו – מאסר שישה חודשים.
(ה) מי שאינו ממלא אחר דרישת מפקח לפי סעיף זה, דינו – מאסר שישה חודשים וקנס כאמור בסעיף 61(ג) בחוק העונשין, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה שהתראה ושתחילתה עם מסירתה או לאחר הגשת כתב אישום בשל אותה עבירה, הכל לפי המוקדם; לענין זה, "התראה" – התראה בכתב ממי שהשר הסמיכו לענין זה.
(ו) מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הנתונות לו לפי חוק זה, אלא בעת מילוי תפקידו ובהתקיים שניים אלה:
(1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו, והוא לובש מדי מפקח, בצבע ובצורה שהורו לעניין זה השר ושר הפנים, ובלבד שהמדים כאמור אינם נחזים להיות מדי משטרה;
(2) יש בידו תעודת מפקח החתומה בידי השר או שר הפנים, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.
(ז) בסעיף זה, "עבירה שבתחום פיקוחו", של מפקח –
(1) לגבי מפקח שהסמיך השר – עבירה מהעבירות המפורטות להלן:
(א) עבירות לפי סעיפים 2(ב)(2) עד (5) ו-(7) עד (9), 2ג, 4(ג) ו-5א;
(ב) עבירה לפי סעיף 2(ג), למעט לגבי העניינים האמורים בסעיף 1ב;
(ג) עבירה לפי סעיף 5, לגבי העבירות המוניות בפסקאות משנה (א) ו-(ב);
(2) לגבי מפקח שהסמיך שר הפנים – עבירה מהעבירות המפורטות להלן:
(א) עבירות לפי סעיפים 2(א), 2(ב)(1), (5), (6) ו-(8), 2א, 2ב, 3, 3א(ג) ו-4;
(ב) עבירות לפי סעיף 2(ב)(3) ו-(4), למעט לעניין ניכוי משכר;
(ג) עבירות לפי סעיף 2(ג), לגבי העניינים האמורים בסעיפים 1ב, 1ד ו-1ה, למעט לעניין ניכוי משכר;
(ד) עבירה לפי סעיף 5, לגבי העבירות המנויות בפסקאות משנה (א) עד (ג).
פרק ו': הוראות שונות
מיום 1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 94 (ה"ח 2824)
הוספת פרק ו'
6א. (א) שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות, תנאים וסייגים בדבר מעבר של עובד זר בין מעבידים, לרבות הוראות בדבר התחשבנות בין מעבידים בשל אגרה ששולמה לפי סעיף 1י.
(ב) השר, בהסכמת שר הפנים, רשאי לקבוע הוראות, תנאים וסייגים בדבר התחשבנות בשל סכומים שהופקדו בקרן או בחשבון הבנק לפי הוראות סעיף 1יא, במקרה של מעבר של עובד זר בין מעבידים כאמור בסעיף קטן (א).
(ג) תקנות לפי סעיף קטן (א) לעניין התחשבנות בין מעבידים בשל אגרה ששולמה לפי סעיף 1י, ותקנות לפי סעיף קטן (ב), טעונות את הסכמת שר האוצר.
מיום 1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 94 (ה"ח 2824)
הוספת סעיף 6א
מיום 1.5.2005
תיקון מס' 7
ס"ח תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005 עמ' 364 (ה"ח 143)
6א. השר בהתייעצות עם שר הפנים, רשאי לקבוע בתקנות כללים, תנאים וסייגים בדבר מעבר של עובד זר בין מעבידים, לרבות הוראות בדבר התחשבנות בין מעבידים בגין אגרה ששולמה לפי סעיף 1י וסכומים שהופקדו בחשבון בנק לפי הוראות סעיף 1יא במקרה של מעבר כאמור; הוראות לענין התחשבנות כאמור טעונות הסכמת שר האוצר.
מיום 23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 496 (ה"ח 426)
החלפת סעיף 6א
הנוסח הקודם:
ניידות עובדים זרים
6א. השר בהתייעצות עם שר הפנים, רשאי לקבוע בתקנות כללים, תנאים וסייגים בדבר מעבר של עובד זר בין מעבידים, לרבות הוראות בדבר התחשבנות בין מעבידים בגין אגרה ששולמה לפי סעיף 1י וסכומים שהופקדו בחשבון בנק לפי הוראות סעיף 1יא במקרה של מעבר כאמור; הוראות לענין התחשבנות כאמור טעונות הסכמת שר האוצר.
6ב. תקנות לפי סעיפים 1ג, 1ד, 1ה, 1ו, 1ח, 1ט ו-6א יותקנו לאחר התייעצות עם ארגון העובדים שעם חבריו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים בישראל, ועם ארגוני מעבידים שהם לדעת השר יציגים ונוגעים בדבר.
מיום 1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 95 (ה"ח 2824)
הוספת סעיף 6ב
6ג. (א) סעיפים 1ב עד 1יא וסעיפים 6א ו-6ב לא יחולו לגבי עובד זר שפרק ו' לחוק יישום ההסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו (הסדרים כלכליים והוראות שונות) (תיקוני חקיקה), תשנ"ה-1994, חל עליו.
(ב) השר, בהסכמת שר הפנים ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות בדבר אי-תחולת סעיפים 1ג, 1ד, 1ה, 1ו, 1ז1, 1ח, 1יא(א), ואי-תחולת סעיף 6ב לעניין אותם סעיפים, כולם או חלקם, על עובד זר המועסק בעבודה, במקצוע או בענף שקבע, דרך כלל או לסוגים, למקרה מסוים, בתנאים שקבע או שהורה, לפי העניין; הוראות כאמור לעניין ואי-תחולת סעיף 1יא(א), ייקבעו בהסכמת שר האוצר.
(ג) שר הפנים, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות בדבר אי-תחולת סעיפים 1ב, 1ז2, 1ט, 1י, 1י1 ו-1יא(ב) עד (ז), ואי-תחולת סעיף 6ב לעניין אותם סעיפים, כולם או חלקם, על עובד זר המועסק בעבודה, במקצוע או בענף שקבע, דרך כלל או לסוגים, למקרה מסוים, בתנאים שקבע או שהורה, לפי העניין; הוראות כאמור לעניין אי-תחולת סעיפים 1י, 1י1 ו-1יא(ב) עד (ז), ייקבעו בהסכמת שר האוצר.
מיום 1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 95 (ה"ח 2824)
הוספת סעיף 6ג
מיום 1.5.2005
תיקון מס' 7
ס"ח תשס"ה מס' 1997 מיום 11.4.2005 עמ' 364 (ה"ח 143)
(ב) השר רשאי, באישור הועדה, לקבוע הוראות בדבר אי תחולת סעיפים 1א עד 1יא וסעיף 6ב, כולם או מקצתם, על עובד זר המועסק בעבודה, במקצוע או בענף שקבע דרך כלל או לסוגים, למקרה מסוים, בתנאים שקבע או שהורה, לפי הענין; הוראות כאמור לענין אי-תחולת סעיף 1יא אי-תחולת סעיפים 1י עד 1יא ייקבעו בהסכמת שר האוצר, ולענין סעיף 1י - גם בהסכמת שר הפנים.
מיום 23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 497 (ה"ח 426)
(ב) השר רשאי, באישור הועדה, לקבוע הוראות בדבר אי תחולת סעיפים 1א עד 1יא וסעיף 6ב, כולם או מקצתם, על עובד זר המועסק בעבודה, במקצוע או בענף שקבע דרך כלל או לסוגים, למקרה מסוים, בתנאים שקבע או שהורה, לפי הענין; הוראות כאמור לענין אי-תחולת סעיפים 1י עד 1יא ייקבעו בהסכמת שר האוצר, ולענין סעיף 1י - גם בהסכמת שר הפנים.
(ב) השר, בהסכמת שר הפנים ובאישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות בדבר אי-תחולת סעיפים 1ג, 1ד, 1ה, 1ו, 1ז1, 1ח, 1יא(א), ואי-תחולת סעיף 6ב לעניין אותם סעיפים, כולם או חלקם, על עובד זר המועסק בעבודה, במקצוע או בענף שקבע, דרך כלל או לסוגים, למקרה מסוים, בתנאים שקבע או שהורה, לפי העניין; הוראות כאמור לעניין ואי-תחולת סעיף 1יא(א), ייקבעו בהסכמת שר האוצר.
(ג) שר הפנים, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הוראות בדבר אי-תחולת סעיפים 1ב, 1ז2, 1ט, 1י, 1י1 ו-1יא(ב) עד (ז), ואי-תחולת סעיף 6ב לעניין אותם סעיפים, כולם או חלקם, על עובד זר המועסק בעבודה, במקצוע או בענף שקבע, דרך כלל או לסוגים, למקרה מסוים, בתנאים שקבע או שהורה, לפי העניין; הוראות כאמור לעניין אי-תחולת סעיפים 1י, 1י1 ו-1יא(ב) עד (ז), ייקבעו בהסכמת שר האוצר.
6ד. לעניין חוק זה, דין המדינה כמעביד או כמעסיק בפועל כדין כל מעביד או מעסיק בפועל אחר.
מיום 23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 497 (ה"ח 426)
הוספת סעיף 6ד
6ה. (א) הממונה יגיש לשר הפנים בסוף כל שנה, דוח שנתי על פעילותו; הדוח יפורסם בדרך שיורה שר הפנים ויוגש בצירוף הערות שר הפנים לוועדת הפנים, שתהא רשאית לדרוש הבהרות והשלמות; הממונה יכלול בדוח כאמור דיווח נפרד על יישום הוראות לפי פרק ד'2.
(ב) הממונה על זכויות עובדים זרים יגיש לשר, בסוף כל שנה, דוח שנתי על פעילותו; הדוח יפורסם בדרך שיורה השר ויוגש בצירוף הערות השר לוועדה, שתהא רשאית לדרוש הבהרות והשלמות.
(ג) דוחות לפי סעיף זה יפורסמו ויוגשו לוועדת הפנים או לוועדה, לפי העניין, לא יאוחר מ-1 באפריל בשנה שלאחר שנת הדיווח.
מיום 23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 497 (ה"ח 426)
הוספת סעיף 6ה
7. בחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, בתוספת השניה, בסופה יבוא:
"חוק עובדים זרים (העסקה שלא כדין), תשנ"א-1991".
8. (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה, למעט העניינים המנויים בסעיף קטן (ב).
(ב) שר הפנים ממונה על ביצוע סעיפים 1ב, 1ז2, 1ט, 1י, 1י1, 1יא(ב) עד (ז), 3א, 6א, ופרקים ד'1 ו-ד'2.
מיום 1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 95 (ה"ח 2824)
8. שר העבודה והרווחה השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
מיום 23.4.2010
תיקון מס' 12
ס"ח תש"ע מס' 2238 מיום 24.3.2010 עמ' 497 (ה"ח 426)
החלפת סעיף 8
הנוסח הקודם:
ביצוע
8. השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
9. תחילתו של חוק זה ביום י"ז באייר תשנ"א (1 במאי 1991).
תוספת
(סעיף 1ב)
שחפת, דלקת כבד, עגבת, זיבה, איידס.
מיום 1.7.2000
תיקון מס' 3
ס"ח תש"ס מס' 1724 מיום 10.1.2000 עמ' 95 (ה"ח 2824)
הוספת התוספת
יצחק שמיר יצחק שמיר
ראש הממשלה שר העבודה והרווחה
חיים הרצוג דב שילנסקי
נשיא המדינה יושב ראש הכנסת