חומר רקע
15 נובמבר, 2010
לכבוד
ח"כ דוד רותם
יושב ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט
מכובדי,
הנדון: הערות ארגון משפחות נרצחים ונרצחות להצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון - פרסום תמונתו של נפגע), התש"ע-2010
ארגון משפחות נרצחים ונרצחות תומך בהצעת החוק של חה"כ אורי מקלב וחה"כ משה גפני הגנת הפרטיות (תיקון - פרסום תמונתו של נפגע), התש"ע-2010 ומבקש להחיל אותה על קורבנות רצח, סיבת המוות, שמתפשטת בארצנו ביתר שאת.
ברוב המקרים משפחתו של הנרצח אינה מגיעה מיד לזירת הרצח ואז אף אחד לא יכול למנוע מצלמים לצלם את התמונות, שנעשו ריטואל קבוע, של הוצאת גופות עטופות בשק. היו אף מקרים חמורים יותר כשצולמו גופות מוטלות על הכביש מכוסות חלקית בלבד. בניגוד לדוגמא של צילום חייל פצוע מהמלחמה, שיכול לסמל גבורה ונצחון, כפי שמתואר בדוגמא של עורכי הדין המייצגים את "הארץ" ו"ידיעות אחרונות", אין בצילומי גופות בשק שום אינפורמציה, הם מקהים את החושים של הצופה וגורמים זעזוע עמוק לבני משפחתו של הנרצח, תחושת השפלה ורמיסת כבודו האחרון של קורבן הרצח. הנה יקירך חי ונושם דקות או שעות ספורות לפני הצילומים ובין רגע הופך לשק ותמונות הובלת השק משמשות רקע לראיונות כדי למלא את המסך. התמונות של שק ליד תמונות של רוצח חי מדגימות את נצחונו של הרשע ותבוסתו המלאה של אדם חף מפשע. בעולם הבינו מזמן כמה התמונות האלה פוגעות ורומסות את כבודם האחרון של קורבנות רצח. קיימות הנחיות ברורות להמנע מזה. אחד הטעונים להקרנת תמונות הגופות הוא להדגיש את הזוועה. אך לצופה מהצד התמונות האלה הפכו לשגרה ומזעזעות רק את משפחות הנרצחים.
יתכן ועל פי ההגדרה בהצעת החוק של לשכת עורכי הדין יותר מתאים כאן המונח: כבוד המת במקום פגיעה בפרטיות.
במכתב מטעם העיתונים מצוטטים הסעיפים הרלוונטיים של תקנון האתיקה העיתונאית ואף התיקונים בתקנון שהוכנסו לאחרונה בעקבות הבזיון של הגעת אמצעי התקשורת לסביבת ביתה של רונה רמון לפני שהיא קיבלה את הבשורה מגורמי הצבא.
אין לי ספק שאילו אותה סיטואציה היתה מתקיימת במקרה של רצח, לא היתה מתעוררת מחאה כה חזקה ולא היו משנים במהירות את תקנון האתיקה. גם במקרי רצח אחדים בני משפחה שמעו על רצח יקיריהם מתקשורת לפני הגעת המשטרה או לפני קבלת בשורה מבני משפחה אחרים.
במכתב מטעם "הארץ" ו-"ידיעות אחרונת" נטען שהאדם המת אינו מרגיש לכן פגיעה בפרטיותו אינה כואבת. גם ברמה אנושית וגם על פי ההגדרה בחוק זכויות נפגעי עבירה בני משפחתו של נרצח הם נפגעי עבירה. להם הפגיעה בפרטיות של הנרצח/ת גורמת טראומה נוספת שנחרתת לכל החיים.
היות וסעיף 9 בתקנון האתיקה הופר פעמים כה רבות ללא שום יכולת ממשפחת הנרצח להגיב על הפגיעה בתקופה הקשה ביותר של חייו, אין מנוס מהרתעה בעזרת סנקציות משפטיות. לא כל גופי התקשורת כפופים לתקנון האתיקה של מועצת העתונות.
הנה הציטוט מכתבה של עוגן שפירא "4 אמהות" בעתון "תל אביב" משנת 1999 . מדברי רנה מיצל, אמו של גיל מיצל שנרצח ביפו ביולי 1999: "כל כך כאב לי לראות בעיתון את התמונה של הגופה של גיל מונחת על הכביש ושלולית דם לידה. אסור לעשות את זה, זה חוסר התחשבות. לראות את הבן שלך ככה שוכב שם זה נורא, נורא. הגופה היתה מכוסה. רק הנעלים שלו היו בחוץ. אלה הנעלים שהלכנו לא מזמן לקנות ביחד". ביטוים דומים שמעתי מהרבה משפחות, אך מטבע הדברים מול גודל האסון ובעיות רבות שצריך להתמודד איתן, אף אחד לא מגיש תלונה לשום גוף.
נכחתי בדיון בהצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 9), התשס"ו-2005 ב-29.5.07. הנני מביאה ציטוט מהפרוטוקול עם דברי אישיים במהלך הדיון:
"בתי גנית נרצחה בגיל 22, לפני 11 שנה, ובאותה שנייה, נוסף לרצח הפיזי, הרגשתי שנפלו גם כל ההגנות על הפרטיות שלה. אני מאוד-מאוד אשתדל, אני יודעת שאתם תוכלו לומר שאני מדברת מתוך כאב שלי כאמא, אבל אין לי דרך אחרת אלא להזדהות באופן מוחלט עם מה שהבת שלי היתה מרגישה. אני מרגישה שיש לי זכות לבטא את מה שהיא היתה מרגישה אילו היתה לה דרך להביע את הרגשות שלה.
אני רוצה להסביר מה הנקודות שהיו פגיעה בפרטיות של הבת, ולא בפרטיות שלי כאמא. אני מביאה את עצמי כדוגמה, כי זה יותר מוחשי ויותר חזק, אבל מובן שאותו תהליך עברו הרבה אימהות ומשפחות נרצחים.
בזירת הרצח צילמו, כמו שנהוג לצלם, הוצאת גופה מהבניין. אדם שהיה חמש דקות לפני זה אדם הפך לשק, לתיק שסוחבים, וביקשנו מהצלמים לא לצלם, והם לא כיבדו את רצוננו. הרגשנו שאנחנו מבקשים בשם הבת שלי, והם לא קיבלו את זה.
גם, למשל, בעניין חשיפת איברים. כל כך הרבה תמונות פורסמו כשהגופות היו מכוסות רק בחלקן, למשל, ברצח של גיל מיטצ'ל. זו פגיעה בפרטיות, זה לא רק כאב למשפחה, זו פגיעה בפרטיות של האדם שמת."
בסיכומו של דבר, נוכח הפרות רבות של תקנון האתיקה העיתונאית, קיים צורך לעגן הגנת הפרטיות של קורבנות בחקיקה.
בכבוד רב,
לרה צינמן
יו"ר ארגון משפחות נרצחים ונרצחות
04-8226140, 050-6562452 , זאב וילנאי 14/5 חיפה
[email protected]