חומר רקע
מדינת ישראל
משרד המשפטים
פרקליטות מחוז ת"א פלילי
תאריך: ד' בכסלו תשע"א
11 בנובמבר 2010
מספרנו: פמת''א א/1764/10
הנדון: עדכון לקראת ישיבת המעקב ביישום חוק הליכי חקירה והעדה (התאמה לאנשים עם מוגבלות שכלית או נפשית), התשס"ו- 2005 (להלן: החוק).
להלן התייחסותינו לנקודות שהועלו במכתבכם, בנוגע לחוק:
1. נתונים מספריים בנקודות בהן נאספו נתונים מהפרקליטויות השונות:
א. כתבי אישום בשנה האחרונה בהם הנחקר היה חשוד/ קורבן בעל מוגבלות- 16 כ"א.
ב. הרשעות וזיכויים בתיקים בהם עד/חשוד/קורבן הינו בעל מוגבלות- הרשעות- 5.
ג. תיקים שבוצעו חקירות בעלי מוגבלויות (עדים, חשודים וקורבנות)- והאם תועדו בוידיאו או תומללו: כ-10 תיקים בהם בוצעה חקירה מיוחדת. ברובן יש תיעוד חזותי.
ד. צורך בחקירה ע"י חוקרים מיוחדים גם לגבי נחקרים שאינם נכללים בחוק- מקרים גבוליים בהם אדם לא אובחן כבעל פיגור אבל ברור כי ישנה מגבלה קוגניטיבית כלשהיא.
ה. מקרים בהם החקירה לא הוגדרה כדחופה, או שבדיעבד הסתבר כי הנחקר צריך היה להיחקר בחקירה מיוחדת: 13 מקרים בהם התברר בדיעבד כי היה צורך בחקירה מיוחדת.
ו. משפטי זוטא בשאלת קבילות הודאת אדם עם מוגבלות שכלית- מקרה אחד, בו נגבתה הודאת חשוד ע"י חוקר רגיל, והסנגור טוען לאי קבילות. טרם נתקבלה החלטה.
ז. מקרים בהם נערך הסדר טיעון או עוכבו הליכים בצורה מקלה במיוחד כאשר העד היה בעל מוגבלות: ארבעה הסדרי טיעון מקלים, מסיבות כגון שהמתלונן לא נחקר בחקירה מיוחדת, הקלה לנאשם מחמת הפיגור, מחמת לקותו השכלית של הנאשם, קשיים בעדות המתלוננת.
ח. הליכים בהם הומלץ לבצע עדות מוקדמת, והאם בוצעה: הליך אחד, נקבעה בו עדות למועד קרוב.
ט. מקרים בהם נעשה שימוש באמצעי ההעדה החלופיים בסעיף 22- ידועים 2-3 מקרים.
2. בנקודות הבאות אין עדיין כל נתונים אשר ניתן להציג בועדה:
א. מקרים בהם בית המשפט החליט שלא לאפשר חקירה נגדית לפי סעיף 19(א) לחוק הנ"ל
ב. מקרים בהם נאסרה חקירת עד לפי סעיף 19(ב) לחוק הנ"ל.
ג. מקרים בהם נעשה שימוש באמרת אדם עם מוגבלות, כאמור בסעיף 20 לחוק הנ"ל
ד. צורך בהתאמה שאינה נכללת ברשימת ההתאמות בחוק?
ה. חקירות דחופות לפי סעיף 4- כמה מהן תועדו קולית או חזיתית?
ו. עררים בהם טען אדם כי היה צריך להיחקר ע"י חוקר מיוחד, ותוצאות עררים אלה
ז. תיקים שנסגרו בגלל החלטת ועדת אבחון לפיה "העד אינו כשיר להעיד"?
ח. זמן ממוצע עד להעדת עד בעל מוגבלות
ט. מקרים בהם ביהמ"ש לא הזהיר עד בעל מוגבלות, בהתאם לסעיף 18 לחוק
י. כתבי אישום בהם עד היה בעל פיגור- האם מדובר היה בפיגור קל, בינוני או קשה
3. קשיים עיקריים ביישום החוק:
א. לא אחת במשטרה מתקשים לזהות שמדובר באדם בעל מוגבלות ולכן אדם זה לא נחקר בחקירה מיוחדת.
ב. בשל הקשיים בהטמעת החוק אצל הגורמים הרלבנטיים ננקטו מבחינת המשטרה והפרקליטות מספר צעדים, כלהלן:
1. עריכת ימי עיון, השתלמויות, וסדנאות לפרקליטים ולחוקרי המשטרה.
2. מינוי רפרנטים לחוק בכל המחוזות.
3. קיום ישיבות של כל הרפרנטים אחת לחודשיים, לדיון וליבון הבעיות בהטמעת החוק וניסיונות למצוא פתרונות.
ג. קיים קושי גם אצל השופטים בהטמעת החוק ובקבלת הכרעות ע"פ העקרונות הקבועים בו ושעליהם החוק מבוסס. על כן, יש לערוך בדיקה בהנהלת בתי המשפט, כיצד גוף זה נערך לשיפור הטמעת החוק ועקרונותיו.
4. לכל מידע נוסף נשמח לעמוד לרשות הועדה,
בכבוד רב
יהודית לייבה, עו''ד
מנהלת מחלקה מחוזי מחוז ת"א פלילי
י.ל.542361