חומר רקע
אל: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי
מסמך רקע על הרשות לשיקום האסיר:
• גודל הרשות: הרשות מונה כיום 64 תקנים, בכל הארץ, כולל רכזים מקומיים, מדריכים בהוסטלים שיקומיים ועובדים ברשות. מתוך 240 רשויות מקומיות בארץ ישנם רכזים רק ב- 40 רשויות מקומיות (הרכזים, שהם ככל הנראה מי שאמורים להיות ה"גורם המקצועי המתאם" ממומנים באופן חלקי על ידי הרשות, רק 50% מהעלות הם על הרשות לשיקום האסיר, והרשות המקומית מממנת 50%?).
ישנם 6,500 אסירים שמשתחררים מדי שנה, מתוכם 4,500 מוערכים כבעלי פוטנציאל שיקומי, אולם הרשות מסוגלת לתת מענה כרגע רק ל- 2,000 אסירים. אגב, הרבה פעמים ועדה לשחרור ממאסר ("שחרור שליש") מסרבת לשחרור מוקדם בגלל שאין אפשרות לבנות לאסיר תוכנית שיקום בקהילה, כלומר האסירים 'נענשים' במאסר ארוך יותר בגלל היעדר תשתית הולמת של הרשות.
תקציבה של הרשות לא גדל בשנים האחרונות ולכן היא לא מסוגלת לבצע את כל המשימות שמוטלות עליה לפי חוק. למרות שעל פי חוק היה אמור התקציב להיות מאושר על ידי ועדת הפנים בשנים האחרונות הוא לא הובא לאישור הוועדה. בדיון בועדת הפנים הסביר מנכ"ל הרשות כי הם במשא ומתן עם האוצר להגדלת התקציב אבל פערי הגישות שלהם גדולים.
• פעילות הרשות: (מתוך מסמך המממ)
• פעילות בבתי-הסוהר – היועץ נפגש עם האסירים בחודשים שלפני מועד השחרור, מאבחן אותם ומכין בעבורם תוכניות שיקום, ובכללן תוכניות שיקום בפיקוח לקראת השחרור.
• סדנאות הכנה לשחרור – יועצי הרשות מפעילים סדנאות הכנה לשחרור לשם רכישת מיומנות לקראת השחרור, ובכללן סדנאות הכנה לתעסוקה.
• פעילות במסגרת חוץ-קהילתית – הרשות מפעילה שבעה הוסטלים לאסירים משוחררים. ההוסטלים נועדו לטיפול באסירים מכורים לסמים, לבני מיעוטים, לאסירות ולטיפול דיאדי (טיפול הורה-ילד) לאסירות אמהות עם ילדיהן. הרשות מפקחת על אסירים המופנים לקהילות טיפוליות – להוסטלים של חסות הנוער, לקיבוצים ולישיבות.
• פעילות בקהילה – הרשות הקימה בתל-אביב מרכז תעסוקתי-טיפולי לאסירות משוחררות. כמו כן, בשיתוף שירות המבחן למבוגרים והמוסד לביטוח לאומי פועל המרכז לטיפול בעברייני מין.
• רכזי שיקום האסיר – הרשות מינתה ב-40 יישובים רכזי שיקום האסיר. הרכזים מטפלים באסירים משוחררים ובבני משפחותיהם. כמו כן, הם אחראים לפיתוח פרויקטים למען שיקום האסיר, כמו קבוצות טיפוליות לאסירים משוחררים, קבוצות טיפוליות לנשות אסירים, חונכות לילדי אסירים, פעילות העשרה ופרויקטים נוספים ביישובים. ברשויות מקומיות שבהן אין רכזי שיקום האסיר, בעיקר ביישובים קטנים, פועלים יועצי הרשות לשיקום האסיר (שהם עובדי הרשות) ומכינים באמצעות מחלקת הרווחה תוכניות שיקום בפיקוח. ועדיין, כפי שניתן להבין מהסעיף הקודם שעוסק בגודל הרשות, יש מחסור משמעותי בעבודות רכזים במרבית הרשויות.
• תעסוקה – שישה רכזי תעסוקה פועלים בארץ. תפקידם הוא להפעיל סדנאות הכנה בבתי-הסוהר, לטפל בהשמת אסירים לאחר שחרורם, לגייס מעסיקים ידידים ולספק ליווי תעסוקתי לאסירים המשוחררים כדי לסייע להם להתמיד בעבודה.
• בניית תוכנית שיקום: הרשות נכנסת לתמונה חצי שנה לפני שהאסיר עולה לוועדת שחרורים (סעיף 6 לתקנות הרשות לשיקום האסיר (ועדה להכנת תוכנית שיקום)), עד כמה שניתן הוא נפגש עם רכז של הרשות ברשות המקומית שאליה הוא אמור להשתחרר והם בונים יחד תוכנית שיקום בשבילו.
• נתוני רצידיביזם: ב- 2.3.2010 נערך דיון בכנסת בנושא שיקום האסיר. חיים אילוז איילון, מנכ"ל הרשות ציין כי הרשות שמה דגש על הפחתת רצידיביזם, שכיום עומדים על 62% בארץ (נתון גבוה ביחס למדינות אחרות). בשנת 2009 היום 1,400 אסירים משוחררים בפיקוח הרשות (כלומר מי שנבנתה להם תוכנית שיקום כתנאי לשחרור מוקדם, ה- 600 הנותרים נמצאים בקשר מוגבל עם הרשות, סביב עזרה חומרית ספציפית). אחוז הרצידיביזם של מי שהיה בטיפול של הרשות הוא 16%, בקרב מי שהשתחרר מהוסטל של הרשות הנתונים אפילו יותר נמוכים והם עומדים על 10%.
• שיתוף פעולה עם גורמים אחרים: מדיוני ועדת הפנים נראה ששיתוף הפעולה של הרשות עם השב"ס כדי ליצור רצף טיפולי מאוד השתפר בשנים האחרונות. מחקרים מדברים על סיכויי הצלחה גבוהים יותר כאשר יש רצף טיפולי (תוכנית שמתחילה במאסר ואז עוברת לקהילה, וכן קיומו של קשר בין הגורמים השונים המטפלים בשלבים השונים).
• דוח מבקר המדינה: הדוח לשנת 1997 מצא ליקויים חמורים בעבודת הרשות, בכל הרמות, החל מהמועצה הארצית, הוועדה לתכנון תוכניות שיקום ורכזי האזורים השונים. נמצא כי הרשות לא פועלת למימוש המטרות שלה (פעילות נמוכה עד אפסית ברוב הרשויות בהן היא אמורה לפעול, היעדר נהלים ארציים לעבודה וחוסר בהוסטלים ומקומות לטיפול באסירים משוחררים).
• הצעת חוק ממשלתית מ/503 בענין החלת הדין המשמעתי של עובדי המדינה על עובדי הרשות: עברה בקריאה ראשונה בסוף יוני 2010, נדונה בשבועות האחרונים בועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת; בגלל הכוונה לספח את הרשות למשרד הרווחה, הוחלט לא להצביע על ההצעה ולהמתין להתפתחות חוק ההסדרים שעוסק בנושא.
• פרק ו' לחוק ההסדרים: עוסק בהפיכתה של הרשות מגוף סטטוטורי עצמאי לאגף במשרד הרווחה. החוק אמור להיכנס לתוקף ב- 1 בינואר 2012, אך שר הרווחה רשאי לדחות את התחילה בשנה אחת. חלק מהוראות החוק יחולו כבר ב-1 בינואר 2011 כדי לאפשר התחלה של סיפוח סמכויות וסיפוח עובדים אל המשרד. הפרק פוצל מחוק ההסדרים.