חומר רקע

מחסומי השפה בפרוצדורת קבלת צווי הגנה במערכת בתי המשפט אלימות בתוך המשפחה כלפי נשים היא תופעה ששכיחותה בישראל הולכת וגוברת. קיימת כיום הכרה באלימות כלפי נשים כבעיה כלל-חברתית אשר מחובת הממסד למגרה. אחת הדרכים שהעניק המחוקק לנשים בכדי להגן על עצמן מפני אלימות היא הגשת בקשה לצו הגנה. המחוקק קבע כי הגשת הבקשה תהא פטורה מאגרה ואין צורך בייצוג משפטי בהגשת הבקשה, וזאת כדי להפוך את הליך הבקשה נגיש ואפשרי בעבור כל אשה בעת איום וסכנה לחייה. אולם, הלכה למעשה, הליך זה כלל וכלל איננו נגיש בעבור נשים רבות הנמנעות מלעשות בו שימוש או שבקשתן לצו הגנה נדחית (על אף שקיים בסיס עובדתי למתן צו), עקב מחסומי השפה בפרוצדורת קבלת צווי הגנה בבתי המשפט הבאים לידי ביטוי בקשיים בהבנת הטופס ומילויו. לבקשה לצו הגנה יש לצרף טופס תצהיר אשר בשל אופן ניסוחו, המינוחים המשפטיים הקיימים בו והעדר כוח עזר מתאים שיסייע למלא אותו, מילויו הינו משימה כמעט בלתי אפשרית עבור כל אשה ללא רקע משפטי. הדברים הינם בעלי משנה תוקף ביחס לנשים עולות חדשות וערביות שאינן דוברות את השפה העברית על בוריה. למותר לציין כי הטפסים אינם מתורגמים לשפות שגורות אחרות בישראל כמו ערבית (שפה רשמית בישראל), רוסית ואמהרית. עובדה זו מקשה אף היא על הנשים, המצויות בסערת רגשות ותחושת איום בעת מילוי הטופס, להבין את הטופס ואת הנדרש בכדי למלא אותו כראוי. בנוסף, הדבר המתבקש בנסיבות אלה - דף הסבר בדבר הליך הגשת הבקשה, אופן מילוי את הטפסים ומשמעות המינוחים המשפטיים המופיעים בו - איננו קיים בבתי המשפט, לא בשפה העברית ואף לא בשפות אחרות. כך למשל, השימוש במונחים משפטיים כדוגמת "משיב", "מוגן", "המצהיר", "הח"מ", כולם יחד באותו טופס, כאשר בכל הקשר זוכה האשה מגישת הבקשה לשם תואר אחר מאלו שפורטו לעיל, מחייב להכיר את משמעות המינוחים ולהבין את הקשרם. זוהי משימה לא פשוטה לכל אדם שאיננו מכיר את השפה המשפטית. זוהי משימה כמעט בלתי אפשרית עבור אשה המצויה בסערת רגשות, חווה תחושת איום לחייה ואיננה דוברת היטב את השפה העברית. לסיכום, עקב החסמים השפתיים הקיימים בהליך הגשת הבקשה לצו נמנעת מנשים שאינן דוברות היטב את השפה העברית זכות הגישה לבתי המשפט ולהגנתם. חמור מכך, נשים אלה נותרות חשופות לסיכון ממשי לחייהן, עקב אי הגשת הבקשה לצו הגנה או בשל העובדה שמילאו את טופס הבקשה שלא כראוי. היכולת לקרוא ולהבין את הטפסים בהם יש לעשות שימוש בהליך הגשת בקשה לצו הגנה הינה נדבך חשוב והכרחי בזכות הגישה של נשים לערכאות משפטיות, בזכותן של נשים להליך משפטי הוגן ובזכותן של נשים להגן על עצמן. זכויות אלה הינן זכויות חוקתיות ובהקשר של אלימות כלפי נשים הן אף זכויות מצילות חיים, בייחוד במדינה כמדינת ישראל המורכבת מערב רב של לאומים ושפות. במדינות שונות בעולם המערבי הכירו בחשיבות השימוש בטפסים ממשלתיים ומשפטיים שינוסחו "בשפה פשוטה" כאמצעי הכרחי עבור האזרחים לשם מימוש זכויותיהם ופעלו בהתאם, לרבות בניסוח מחדש של טפסים ותרגומם לשפות נוספות. מן הראוי כי מדינת ישראל תנהג בהתאם למגמה זו ככלל, וביחס לטפסים בהם יש לעשות שימוש בהליך הגשת הבקשה לצו הגנה בפרט. אף וועדת האו"ם שהוקמה מכוח האמנה הבינלאומית בדבר ביטול אפליה נגד נשים לצורותיה (CEDAW) קבעה בהמלצה כללית מס' 19, העוסקת באלימות כנגד נשים, כי על המדינות החתומות על האמנה לוודא כי חוקי המדינה העוסקים בהגנה על נשים מפני אלימות והסעדים מכוחם, יהיו נגישים ואפקטיביים, לרבות ההליכים להגשת תלונה ולקבלת צווי הגנה (אף המלצותיה הכלליות של הועדה מחייבות את המדינות החתומות עליה, ובכלל זה ישראל). העלות התקציבית הנדרשת עבור תרגום הטפסים וניסוח דף הסבר נמוכה וחד-פעמית. משכך, אין כל מניעה בביצוע ההמלצות החיוניות שפורטו לעיל באופן מלא וללא דיחוי.