חומר רקע

הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית ) תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו- 2010 ( ,התשס "ט- 2009 פרק : ז"י חשמל 513 העברת סכומים לקרן.66 ,3– ו2 המוסד לביטוח לאומי יעביר לקרן את הסכומים שגבה או שקיבל לפי סעיפים (ב).3 בניכוי הוצאות התפעול לפי סעיף תוקף.67 .תקופת תוקפו של פרק זה תהיה עד מועד סיום הפעלתה של הקרן פרק י"ז: חשמל תיקון חוק משק החשמל.68 - 1001996‏-בחוק משק החשמל, התשנ"ו - 2 בסעיף )1( ; תימחק- "ההגדרה "רישיון אחר (א) - )  חיוב עובד ומעסיק של העובד, כל אחד מהם1( )(א2 בתשלום מחצית משווי יום החופשה כאמור (סעיפים ,ו–(ב)); מוצע שהוראת פרק זה לא תחול על עובד המדינה עובד במשק בית ומי שעובד אצל מעביד ציבורי (ראה ). החרגת עובד 1 ההגדרות עובד ומעביד ציבורי בסעיף המדינה ומי שעובד אצל מעביד ציבורי מחובת העברת התשלום לפי הוראות פרק זה באה על רקע הצעת חוק ;לתשלום חלקי של דמי הבראה כאמור לעיל )  חיובם של המעסיקים במגזר הציבורי, שנקבעו בצו 2( של שר האוצר, להעביר לקרן את הסכום שצפוי להיחסך בהוצאותיהם בהתאם להצעת חוק לתשלום חלקי של דמי ;))(ג2 הבראה כאמור לעיל, הוא סכום החיסכון (סעיף )  הסדרי הגבייה שיפעיל המוסד לביטוח לאומי לצורך 3( ;))(א3 גביית שווי יום החופשה בעד כל עובד כאמור (סעיף )  הוצאות התפעול שהמוסד לביטוח לאומי יהיה רשאי 4( .))(ב3 לנכות מהסכומים שייגבו או שיועברו כאמור (סעיף כן מוצע לקבוע כי ההוראות המוצעות בפרק זה יהיו בתוקף עד מועד סיום הפעלתה של הקרן. מיום י"ח150 'וזה נוסחה של החלטת ממשלה מס :)2009 במאי12( באייר התשס"ט "קרן סיוע למפעלים בתקופת המשבר הכלכלי להסכם הקואליציוני שנחתם בין30 .  בהמשך לסעיף1 ,2009 במרס30 סיעת הליכוד לבין סיעת העבודה ביום להטיל על המנהל הכללי של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, על הממונה על התקציבים ועל החשב הכללי במשרד האוצר להקים קרן שתפעל למתן סיוע כלכלי למפעלים שנקלעו למצוקה בשל המצב הכלכלי (להלן הקרן). המנהל הכללי של משרד התעשייה המסחר - והתעסוקה, הממונה על התקציבים והחשב הכללי במשרד האוצר, בתיאום עם הסתדרות העובדים החדשה ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, יקבעו את הכללים ,להפעלת הקרן, לרבות מועדי תחילתה וסיום הפעלתה את המבחנים ואמות המידה למתן סיוע באמצעותה, את אופן מתן הסיוע באמצעותה, את הפיקוח על השימוש של המפעלים בכספי הסיוע, כללי דיווח ובקרה, וכל עניין אחר הנוגע להפעלתה או לשימוש בכספיה. .  הפעלת הקרן תיעשה על ידי המנהל הכללי של משרד 2 התעשייה המסחר והתעסוקה, הממונה על התקציבים והחשב הכללי במשרד האוצר, או נציגיהם, והסתדרות העובדים החדשה ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, בהסכמה פה אחד, ועל פי הכללים שייקבעו .1 כמפורט לסעיף 4 .  המקורות הכספיים לקרן יהיו כמפורט בסעיפים3 . להלן6–ו .  לקבוע בחוק, כהוראת שעה, כי המוסד לביטוח לאומי 4 , מכלל העובדים המשתלמים2009 יגבה בחודש ספטמבר ) עובד- בעדם דמי ביטוח לאומי בעבור אותו חודש (להלן :וממעסיקיהם, סכום שיחושב כדלקמן א.  מכל עובד כאמור ייגבה סכום השווה למחצית משווי יום עבודתו, כהגדרתו להלן. ב.  מכל מעסיק של עובד כאמור ייגבה סכום השווה לסכום שבסעיף א לעיל. :לעניין החלטה זו עובד שחל עליו הסדר אי תשלום דמי- ""עובד ציבור ;2009/10 הבראה בשנים לחוק ביטוח לאומי [נוסח1 כהגדרתו בסעיף- ""עובד , ולמעט עובד במשק1995-משולב], התשנ"ה ;בית, ולמעט עובד ציבור סכום השווה למחצית מהשכר- ""שווי יום עבודה ;30–החודשי, כהגדרתו להלן, כשהוא מחולק ב השכר שממנו מגיעים דמי ביטוח.- ""שכר חודשי .  המוסד לביטוח לאומי יעמיד את הסכומים שנגבו 5 . לטובת הקרן6– ו4 כאמור בסעיפים , כי הגופים שיפורטו4 .  לקבוע בהוראת השעה לפי סעיף6 בצו, שיקבע שר האוצר, יעבירו את סכום החיסכון בשל (להלן2010-2009 הסדר אי–תשלום דמי ההבראה בשנים ההסדר) לביטוח לאומי לטובת הקרן. "סכום החיסכון" - ". גובה דמי ההבראה שנחסכו לגוף בשל ההסדר- )1( לפסקה 68 סעיף ההגדרה אינה- "(א)  להגדרה "רישיון אחר מופיעה בגוף החוק וקיומה מונע שימוש בצמד המילים רישיון אחר, לכן מוצע למחקה. .802 '; התשס"ח, עמ208 'ס"ח התשנ"ו, עמ 100 .66 ,3– ו2 המוסד לביטוח לאומי יעביר לקרן את הסכומים שגבה או שקיבל לפי סעיפים (ב).3 בניכוי הוצאות התפעול לפי סעיף העברת סכומים לקרן .67 .תקופת תוקפו של פרק זה תהיה עד מועד סיום הפעלתה של הקרן תוקף פרק י"ז: חשמל .68 - 1001996‏-בחוק משק החשמל, התשנ"ו תיקון חוק משק החשמל - 2 בסעיף )1( ; תימחק- "ההגדרה "רישיון אחר (א) ד ב ר י ה ס ב ר 16.6.2009 ,, כ"ד בסיוון התשס"ט436 - הצעות חוק הממשלה 514 בהגדרה "תעריפים", במקום הסיפה המתחילה במילה "למעט" יבוא (ב) "שמשלם ספק שירות חיוני לבעל רישיון, למעט תשלום שנקבע במכרז שפורסם בידי המדינה, וכל סוגי התשלומים שמשלם ספק שירות חיוני לצרכן בעבור ייצור או בעבור הסדרים לניהול הצריכה; לעניין זה, בעל רישיון, לרבות אם התשלומים ;";נגבים על ידי אחר בעבורו "), במקום "הולכה" יבוא "ספק שירות חיוני" ואחרי "לבעל רישיון1(ג17 בסעיף )2( ;"יבוא "או לצרכן, והכל : יבוא17 אחרי סעיף )3( "ביצוע התשלומים תנאי לתוקפו של- רישיון ספק שירות חיוני א.17 תנאי לתוקפו של רישיון ספק שירות חיוני הוא ביצוע כל התשלומים, המגיעים לבעל רישיון אחר מאותו בעל הרישיון התשלומים - "ספק שירות חיוני. בסעיף זה, "התשלומים הנדרשים מבעל רישיון ספק שירות חיוני לפי חוק זה או תנאי רישיונו." פרק י"ח: מינהל מקרקעי ישראל תיקון חוק מינהל מקרקעי ישראל.69 חוק מינהל מקרקעי- (בפרק זה101‏1960-בחוק מינהל מקרקעי ישראל, התש"ך - )ישראל מוצע לתקן את הסיפה של - "(ב)  להגדרה "תעריפים ההגדרה שלשונה כיום הוא "למעט תשלום שנקבע במכרז שפורסם בידי המדינה, שמשלם בעל רישיון הולכה לבעל :רישיון" מסיבות אלה .  נוכח ההתפתחות במשק החשמל והשינויים 1 המבניים המתחייבים מהחוק, מוצע להרחיב את ההגדרה "תעריפים" באופן שתכלול לא רק תשלומים שמשלם בעל רישיון הולכה לבעל רישיון אחר, אלא תשלומים שמשלם כל בעל רישיון ספק שירות חיוני ;לבעל רישיון אחר .  מוצע להכליל בהגדרה גם תשלומים שמשלם 2 ספק שירות חיוני לצרכן בעבור ייצור חשמל בידי הצרכן, וכן תשלומים לצרכן במסגרת הסדרי ניהול ;ביקושים לפי חוק החשמל .  מוצע להבהיר כי התשלומים המהווים תעריף, 3 יכול שייגבו על ידי בעל הרישיון עצמו או על ידי אחר ,בעבורו, בין אם יש בידו רישיון לפי חוק זה ובין אם לאו והכל כל עוד לא נקבע אחרת לפי הוראות החוק. )2( לפסקה ) כדי להתאימו לתיקון1(ג17 מוצע לתקן את סעיף ההגדרה "תעריפים", שכן בסעיף מוסדרים חובותיו של בעל רישיון ספק שירות חיוני לבצע את התשלומים בהתאם )(ב)).1( להגדרת התעריף (ראה דברי הסבר לפסקה )3( לפסקה א, ולקבוע בו, כי תנאי17 מוצע להוסיף את סעיף לתוקפו של רישיון ספק שירות חיוני יהיה ביצוע כל התשלומים המגיעים לבעל רישיון אחר (למשל בעל רישיון ניהול מערכת או בעל רישיון ייצור) ממנו, וזאת כדי להבטיח שיבצע את כל התשלומים המגיעים ממנו לבעל רישיון אחר ובכלל זה, ליצרן חשמל פרטי. המינהל) הוא - פרק י"ח מינהל מקרקעי ישראל (להלן ,הגוף אשר על פי חוק מינהל מקרקעי ישראל כללי ,) חוק מינהל מקרקעי ישראל- (להלן1960-התש"ך מופקד על ניהול הקרקעות שבבעלות מדינת ישראל, הקרן קרקעות- הקק"ל) ורשות הפיתוח- הקיימת לישראל (להלן מכלל הקרקעות במדינה. 93%–המהוות כ עבודת המינהל כיום מאופיינת ברמת יעילות שאינה גבוהה. הדבר נובע בעיקר משיטת החכירה המטילה על המינהל נטל של חיכוך מתמיד עם ציבור החוכרים, וכן מריבוי התפקידים והמשימות אשר הוטלו על המינהל ואשר אינם מתפקידי ה"ליבה" של ניהול מקרקעי ישראל. המינהל פועל על פי מערכת החלטות מסורבלת ובמבנה ארגוני אשר אינו תואם את תהליכי העבודה הנדרשים לצורך ניהול המקרקעין בעת הזאת. מצב זה מונע מהמינהל לעמוד ביעדיו העיקריים: שיווק מקרקעין בהתאם לצורכי המשק, שמירה על מקרקעי ישראל, רישום זכויות במקרקעי ישראל בפנקסי המקרקעין ומתן שירותים לבעלי זכויות במקרקעין. כל זאת תוך ראייה כוללת של שמירה על מקרקעי ישראל כמשאב לטובת הציבור, הסביבה והדורות הבאים. 'נוכח האמור לעיל ובהמשך להחלטת הממשלה מס - ) (להלן2009 במאי12( מיום י"ח באייר התשס"ט117 ), להמלצות שבדו"ח ועדת רונן117 'החלטת הממשלה מס .57 'ס"ח התש"ך, עמ 101 ד ב ר י ה ס ב ר 16.6.2009 ,, כ"ד בסיוון התשס"ט436 - הצעות חוק הממשלה