חומר רקע
תקנות ההוצאה לפועל (תיקון מס' 2), התשס"ט-2009
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 6, 7ב(ד1) ו-(ז)(3), 22(א)(7) ו-(8), 38, 66ב(ב)(1) ו- 88 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז- 19671 (להלן- החוק) ולפי סעיף 108 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 19842, בהסכמת שר הפנים לענין תקנה 6, ובאישור ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
החלפת תקנה 6
1.
במקום תקנה 6 לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם- 19793 (להלן - התקנות העיקריות), יבוא:
"העברת מידע בדבר פרטי חייב
6.
לבקשת לשכת ההוצאה לפועל, ימסור משרד הפנים את פרטי הזיהוי המפורטים בתוספת הראשונה לחוק, כפי שהם מופיעים במרשם האוכלוסין; העברת המידע תתבצע באמצעות תקשורת בין מחשבים; על מסירת מידע לפי תקנה זו יחולו ההוראות בעניין אבטחת מידע לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א–19814."
החלפת תקנה 10
2.
במקום תקנה 10 לתקנות העיקריות יבוא:
"בקשת ביצוע
10.
(א) בקשות לביצוע יהיו ערוכות לפי טפסים 1 עד 1ה שבתוספת הראשונה, לפי העניין, ויוגשו בידי הזוכה ללשכה.
(ב) בקשה לביצוע פסק דין, לא תוגש אלא לאחר שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו, ואם לא נקבע מועד כאמור - לאחר שחלפו שלושים ימים מיום מתן פסק הדין; ניתן פסק הדין שלא במעמד החייב, ונדרש הזוכה או בא כוחו להמציא את פסק הדין לחייב, יחל מניין שלושים הימים במועד המצאת פסק הדין.
(ג) לא נקבע בפסק הדין מועד לביצועו, רשאי רשם ההוצאה לפועל, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להתיר לזוכה שביקש כן, להגיש בקשה לביצוע אף אם טרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין.
הערת הייעוץ המשפטי לוועדה: נראה כי לא ניתן לאשר את תקנה 10(ג) המוצעת, לנוכח העובדה שהיא סותרת את ההסדר המפורש בחוק. ס' 6(ב) לחוק קובע כי אם לא נקבע בפסק הדין המוגש לביצוע מועד לביצועו, ניתן יהיה להגיש בקשה לביצוע פסק הדין לא לפני שחלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין. החוק אינו מתיר כל חריגה מהמועד האמור, גם לא בהתקיימן של "נסיבות מיוחדות". משכך, תקנה 10(ג) המוצעת סותרת את האמור בחוק ועל כן מותקנת שלא בסמכות. לאור האמור, הייעוץ המשפטי לוועדה המליץ שלא לאשר את התקנה המוצעת, ומשרד המשפטים הסכים להשמיט את התקנה.
(ד) על אף האמור בתקנת משנה (ב), רשאי זוכה להגיש בקשה לביצוע פסק דין למזונות בטרם חלפו 30 ימים מיום מתן פסק הדין או מיום המצאתו לחייב, ובלבד שאם נקבע בפסק הדין מועד לביצועו - חלף המועד.
(ה) היה החייב יחיד שפרטיו רשומים במרשם האוכלוסין, לא תתקבל בקשה לביצוע נגדו אם פרטיו כפי שצוינו בבקשת הביצוע אינם תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין.
(ו) שוכנע מנהל לשכת ההוצאה לפועל כי אי ההתאמה כאמור בתקנת משנה (ה) בפרטי החייב כפי שצוינו בבקשת הביצוע, מקורה בטעות טכנית כגון טעות סופר, סיכול אותיות, אותיות חסרות, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, טעות הדפסה, שיבוש של העתקה, הוספה או החסרה של סימנים, יאפשר לזוכה לתקן את בקשת הביצוע לפי פרטי החייב המופיעים במרשם האוכלוסין."
תיקון תקנה 11
3.
בתקנה 11 לתקנות העיקריות -
(1) בתקנת משנה (א) -
(א) ברישה, במקום "יצורפו לה" יבוא "יפורטו בה ויצורפו לה המסמכים המפורטים להלן, לפי העניין:";
(ב) בפסקה (1), בסופה יבוא "או של ההחלטה או הצו, לפי העניין, ואם ניתנו שלא במעמד החייב ונדרש הזוכה או בא כוחו להמציאם לחייב, יוגשו בצירוף אישור המצאה לחייב";
(ג) בפסקה (2), המילים "במזכירות בית המשפט או" – יימחקו;
(ד) במקום פסקה (3) יבוא:
"(3) אישור בדבר פרטי החייב, אלא אם כן אישר מנהל לשכת ההוצאה לפועל לקבלה לרישום לאחר שמצא כי פרטי החייב הטעונים אימות תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין, או אם תוקנו פרטי החייב לפי תקנה 10(ו) , או אם ראה כי הבקשה מוגשת כנגד חייב יחיד שאין חובה על פי דין לרשום את פרטיו במרשם;
(4) פרטי חשבון בנק, שימסור הזוכה או בא כוחו אם הוא מיוצג, שאליו ניתן להעביר כספים."
(2) בתקנת משנה (א1)(4), במקום "לאחר שראה" יבוא "לאחר שמצא כי פרטי החייב הטעונים אימות תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין או אם תוקנו פרטי החייב לפי תקנה 10(ו) , או ראה";
(3) בתקנת משנה (ג), הרישה עד "שבו הופקד יפוי הכוח" - תימחק.
הוספת תקנות 22א עד 22ד
4.
אחרי תקנה 22 לתקנות העיקריות יבוא:
"בקשה להטלת הגבלה
22א.
בקשה להטלת הגבלה לפי פרק ו'1 לחוק תהא בכתב ויפורטו בה ההגבלות שאותן מבקש הזוכה להטיל על החייב, וכן אישור בדבר פרטי החייב שלגביו מתבקשת הטלת ההגבלה, אלא אם כן אישר מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הגשת הבקשה, לאחר שמצא כי פרטי החייב הטעונים אימות תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין, או אם ראה כי הבקשה מוגשת כנגד חייב יחיד שאין חובה על פי דין לרשום את פרטיו במרשם.
הטלת הגבלה
22ב.
(א) החליט רשם ההוצאה לפועל על הטלת הגבלה שלא במעמד החייב, תישלח לחייב התראה לפי טופס 5 שבתוספת הראשונה.
(ב) חלפו 30 ימים מיום המצאת ההתראה לפי תקנת משנה (א) או מיום הטלת ההגבלה, אם הוטלה במעמד החייב, כאמור בסעיף 66ב(א)(1) לחוק, והחייב לא פרע את חובו ולא התייצב לחקירת יכולת, תיכנס ההגבלה לתקפה אלא אם כן נתן רשם ההוצאה לפועל החלטה אחרת.
(ג) הגבלה שהוטלה מחדש לפי סעיף 66ד(ג) לחוק תיכנס לתוקפה מיד עם הטלתה ללא צורך במשלוח התראה לפי תקנת משנה (א); הודעה על הטלת ההגבלה תישלח לחייב.
הודעה על הטלת הגבלה
22ג.
נכנסה לתוקף הגבלה, תישלח הודעה על כך לגורמים המפורטים בצו ההגבלה; הודעה כאמור תישלח בכל דרך לרבות באמצעות תקשורת בין מחשבים; בהודעה כאמור יצוינו שם החייב ומספר תעודת הזהות שלו, מספר תיק ההוצאה לפועל, מספר ההליך שבו ניתנה ההגבלה, מועד מתן ההגבלה ותאריך פקיעתה ככל שקבע הרשם.
ביטול הגבלה
22ד.
בוטלה הגבלה בתיק, מן הסיבות המפורטות בסעיף 66ד(א) עד (ג) לחוק, תישלח הודעה על הביטול לגורמים שאליהם נשלחה ההגבלה, וכן לחייב ולזוכה; הודעה כאמור תישלח בכל דרך, לרבות באמצעות תקשורת בין מחשבים."
החלפת תקנה 50
5.
במקום תקנה 50 לתקנות העיקריות יבוא:
"מיטלטלין הפטורים מעיקול
50.
(א) שווי המיטלטלין הפטורים מעיקול לפי סעיף' 22(א)(4) לחוק הוא בסך 1,300 שקלים חדשים ואם היו מכונות, בסך כולל של 3,200 שקלים חדשים.
(ב) השווי המוערך של המיטלטלין הפטורים מעיקול לפי סעיף 22(א)(7) לחוק, שסוגם מפורט בתוספת החמישית לחוק, הוא כמפורט בתוספת השלישית.
(ג) השווי המוערך של המיטלטלין הפטורים מעיקול לפי סעיף 22(א)(8) לחוק אינו עולה על סכום של 150 שקלים חדשים.
(ד) בתקנה זו, "שווי מוערך של מטלטלין"- שווים המוערך במכירה מרצון ממוכר מרצון לקונה מרצון".
החלפת תקנה 64
6.
במקום תקנה 64 לתקנות העיקריות יבוא:
"צו למכירת מקרקעין
64.
(א) עברו שלושים ימים מיום הטלת העיקול או עברה התקופה שנקבעה באזהרה לפי סעיף 7 לחוק - אם היה זה עיקול זמני שניתן לטובת תובע שזכה בתביעתו, כאמור בתקנה 381 לתקנות סדר הדין האזרחי- והחייב לא שילם את החוב הפסוק, יצווה רשם ההוצאה לפועל, לפי בקשתו של הזוכה, על מכירתם של המעוקלים רשאי רשם ההוצאה לפועל, לפי בקשתו של הזוכה, לצוות על מכירתם של המעוקלים.
הערת הייעוץ המשפטי לוועדה: נראה כי לא ניתן לאשר את תקנה 64(א) המוצעת בנוסחה הנוכחי, לנוכח העובדה שהיא סותרת את ההסדר המפורש בחוק. ס' 36 לחוק קובע כי אם עברו שלושים ימים כאמור, רשאי הרשם, לפי בקשת הזוכה, לצוות על מכירתם של המעוקלים, דהיינו: יש בידי הרשם שיקול דעת האם להורות על מכירת המעוקלים, אם לאו; מנגד, בתקנה המוצעת נאמר כי אם עברו שלושים ימים כאמור, יצווה הרשם, לפי בקשת הזוכה, על מכירת המעוקלים, דהיינו: הרשם חייב להורות על מכירת המעוקלים אם ביקש זאת הזוכה, ללא כל שיקול דעת! ניסוח התקנה באופן האמור מהווה סתירה להסדר שבחוק, ועל כן מחוסר סמכות. משרד המשפטים הסכים לניסוחה מחדש של התקנה בהתאם ללשון ס' 36 לחוק.
(ב) ציווה רשם ההוצאה לפועל על מכירת מקרקעין שאינם משמשים דירת מגורי החייב ובני משפחתו, תומצא לחייב הודעה על כך בדואר רשום עם אישור מסירה; קביעת מועד הפינוי ומסירת הודעה עליו לחייב יהיו על פי תקנה 97, בשינויים המחויבים.
(ג) היו המקרקעין שעוקלו משמשים, כולם או מקצתם דירת מגורים של החייב, לא יורה רשם ההוצאה לפועל על מכירתם אלא לאחר שהזמין את הצדדים לדיון באמצעות טופס 12א בתוספת הראשונה; ההזמנה תומצא לצדדים בהמצאה מלאה .
(ד) דיון במעמד הצדדים לפי תקנת משנה (ג), ייקבע בהקדם האפשרי .
(ה) בדיון כאמור בתקנת משנה (ג) רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על מכירת מקרקעין ועל פינוי החייב ובני משפחתו אם הוכח להנחת דעתו, שיהיה לחייב ולבני משפחתו הגרים עימו מקום מגורים סביר או שיש לו ולבני משפחתו הגרים עימו יכולת כלכלית המאפשרת להם מקום מגורים סביר, או שהועמד לרשותם סידור חלוף על ידי דירה אחרת, תשלום פיצויים או דרך אחרת כמפורט בסעיף 38 לחוק.
(ו) ביקש הזוכה מכירה של המקרקעין המשמשים דירת מגורי החייב ובני משפחתו, והתקיים בעבר דיון לפי תקנת משנה (ה), לא יתקיים דיון נוסף אלא אם כן קבע רשם ההוצאה לפועל אחרת, מטעמים שירשמו, ורשאי הוא ליתן צו כאמור בתקנת משנה (ב).
(ו) התקיים דיון לפי תקנה משנה (ה), והתקבלה החלטה, לא יתקיים דיון נוסף, בנוכחות הצדדים, בבקשת הזוכה או החייב באותו עניין, אלא אם כן קבע רשם ההוצאה לפועל אחרת, מטעמים שיירשמו."
הערת הייעוץ המשפטי לוועדה: על פי משרד המשפטים, כוונת התקנה המוצעת היא לקבוע כי אם התקיים דיון, ולאחר זמן מוגשת בקשה נוספת, מצד הזוכה או מצד החייב, אין צורך בקיום דיון נוסף בנוכחות הצדדים, אלא הרשם יוכל להכריע בבקשה על סמך כתבי הטענות של הצדדים בלבד. בהינתן שזו כוונת התקנה, ניסוח הנוכחי של התקנה בעיייתי:
(א) אם זוהי כוונת התקנה, היא מיותרת, ממה נפשך: אם אנו מניחים שבקיום דיון אחד במעמד הצדדים יצאנו ידי חובת הוראת ס' 38(ב) לחוק (האוסרת על מכירת מקרקעין שהן מגורי החייב ללא שהתקיים דיון במעמד הצדדים), כי אז אם אמנם התקיים דיון כאמור, בידי הרשם מצויה הסמכות להחליט – כמו ביחס לכל בקשה שמוגשת לו – האם וכיצד הוא ידון בבקשה, ואין כל צורך בהוראה המוצעת. יתירה מזאת, כתיבת תקנה משנה זו דווקא בהקשר הנוכחי, עלולה להוביל לפרשנות שתראה בתקנה המוצעת הסדר שלילי, שממנו משתמע כי במקומות אחרים כן יש חובה לקיים את הדיון בנוכחות הצדדים. מנגד, אם מפרשים את ס' 38(ב) לחוק כך שלא די בקיום דיון במעמד הצדדים פעם אחת בלבד, שכן כוונת הסעיף האמור היא שבכל פעם שמתעוררת שאלת מכירת מקרקעין המשמשים למגורי החייב יש צורך בקיום דיון במעמד הצדדים – כי אז התקנה האמורה סותרת את ההסדר שבחוק, ועל כן מחוסרת סמכות.
(ב) בנוסף, יש לתת ביטוי לעובדה שהתקנה מתייחסת הן לבקשות מטעם הזוכה והן לבקשות מטעם החייב, שכן התקנה בניסוחה הנוכחי מתעסקת רק בבקשה שהגיש הזוכה; וכן יש למחוק את הסיפא של הסעיף "ורשאי הוא ליתן צו כאמור בתקנת משנה (ב)" – שכן, אם אמנם זו כוונת התקנה אין בסיפא כל צורך.
משרד המשפטים הסכים לנסח מחדש את התקנה באופן המוצע לעיל. המלצת הייעוץ המשפטי של הוועדה היא שלא לאשר את התקנה המוצעת, על יסוד הנימוקים האמורים.
תיקון תקנה 102
7.
בתקנה 102 לתקנות העיקריות, במקום "טופס 18 שבתוספת" יבוא "טופס 1ד שבתוספת הראשונה".
תיקון תקנה 104
8.
בתקנה 104 לתקנות העיקריות -
(1)
בתקנת משנה (א) -
(א)
בפסקה (3), המילים "במזכירות בית המשפט או" – יימחקו;
(ב)
במקום פסקה (5) יבוא:
"(5) אישור בדבר פרטי החייב, אלא אם כן אישר מנהל לשכת ההוצאה לפועל לקבלה לרישום לאחר שמצא כי פרטי החייב הטעונים אימות תואמים את הפרטים הרשומים לגביו במרשם האוכלוסין או אם תוקנו פרטי החייב לפי תקנה 10(ו), או אם ראה כי הבקשה מוגשת כנגד חייב יחיד שאין חובה על פי דין לרשום את פרטיו במרשם; ואולם אין צורך לצרף אישור בדבר פרטי החייב אם הבקשה היא לביצוע שיק, כהגדרתו בסעיף 73 לפקודת השטרות, שמספר זהותו של החייב מודפס על גביו לפי הדין."
(2)
בתקנת משנה (ג) הרישה עד "שבו הופקד ייפוי הכוח" - תימחק.
(3)
בתקנת משנה (ד), אחרי "בהטבעת חותמת" יבוא "נתקבל".
תיקון תקנה 109ב
9.
בתקנה 109ב לתקנות העיקריות, בתקנת משנה (א), במקום "טופס 19א שבתוספת" יבוא "טופס 1ה שבתוספת הראשונה";
הוספת תקנה 115א
10.
אחרי תקנה 115 לתקנות העיקריות, יבוא:
"זקיפת הכנסות הביצוע
115א
(א) כספים ששולמו על חשבון החוב יועברו לידי הזוכה, כאשר הסכום המצטבר שנזקף לזכותו עולה על 50 שקלים חדשים או שחלפו שלושה חודשים מיום התשלום, לפי המוקדם.
(ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו אם מסר הזוכה פרטי חשבון בנק כאמור בסעיף 75(ד)לחוק"
תיקון התוספת הראשונה
11.
בתוספת הראשונה לתקנות העיקריות:
(1)
במקום טופס 1 יבוא:
טופס 1
(תקנה 10(א))
טופס 1א
(תקנה 10(א))
טופס 1ב
(תקנה 10(א))
טופס 1ג
(תקנה 10(א))
טופס 1ד
(תקנה 10(א) ו- 102)
טופס 1ה
(תקנה 10(א) ו- 109ב)
(2)
במקום טופס 5 יבוא:
טופס 5
(תקנה 22ב(ב))
אל:
מס' תיק לשכת ההוצאה לפועל ב
התראה בדבר הגבלה
= = = = = = = = = = = = = = =
ביום ........... הורה רשם ההוצאה לפועל להטיל עליך את ההגבלה הבאה : ...................... ההגבלה תכנס לתוקף בתוך 30 ימים מיום ההמצאה של התראה זו, אלא אם כן ישולם מלוא החוב בתיק או שתתייצב לחקירת יכולת בכל לשכת הוצאה לפועל ותשכנע את רשם ההוצאה לפועל כי אינך משתמט מתשלום חובותיך, או שתינתן החלטה אחרת על ידי רשם ההוצאה לפועל.
אם שילמת חובך בתיק, נא ראה התראה זו כבטלה.
(3)
אחרי טופס 12 יבוא:
טופס 12א
(תקנה 64(ג))
מס' תיק אל:לשכת ההוצאה לפועל ב
הזמנה לדיון בענין פינוי דירת מגורים
= = = = = = = = = = = = = = = = = =
מועד הדיון: יום................. שעה.......................
עליך להופיע ביום.....................בשעה...................... בלשכת ההוצאה לפועל ב................., לפני רשם ההוצאה לפועל....................... לשם דיון בעניין פינוי דירת מגורים בתיק.........................
אתה רשאי לבקש השהיה של ההחלטה בעניין מכירת מקרקעין ופינויים לשם מינוי עורך דין.
באפשרותך לפנות לאחת מלשכות הסיוע המשפטי, כדי שתיבדק זכאותך למינוי עורך דין לפי הוראות חוק הסיוע המשפטי, הקובע תנאי זכאות משפטיים וכלכליים למינוי עורך דין. הסיוע המשפטי ניתן לזכאים לו ללא תשלום, למעט תשלום אגרה. פרטים על לשכות הסיוע המשפטי ואופן הפניה אליהן ניתן למצוא באתר האינטרנט של משרד המשפטים בכתובת www.justice.gov.il/MOJHeb/SiuaMishpat
הוספת תוספת
12.
אחרי התוספת השניה לתקנות העיקריות יבוא:
"תוספת שלישית
(תקנה 50(ב))
סוג המיטלטלין
סך שוויו המוערך בשקלים חדשים
מחשב אישי
-.1000
מדפסת
-.200
טלוויזיה
-.500
רדיו
-.150
טלפון נייח
-.150
טלפון נייד
-.150
מכונת כביסה
-.1000"
______________
יעקב נאמן
התשס"ט שר המשפטים
( 2009)
)חמ 3-63)
2009-0002-3560