חומר רקע

המסמך שלהלן נכתב לקראת דיון הוועדה לזכויות הילד של הכנסת בנושא "ילדי גוש קטיף – ארבע שנים אחרי". במסמך יובאו נתונים אודות ילדי המפונים מגוש קטיף ומצפון השומרון ויוצג טיפול המערכת הממשלתית בהם בשלושה תחומים: חינוך, חברה ונוער ורווחה. יש להדגיש, כי אף כי מצבם של הילדים קשור באופן הדוק לקשיים של מפוני גוש קטיף ככלל בתחום ההתיישבות, התעסוקה, תשלום הפיצויים ועוד, המסמך שלהלן לא יעסוק בנושאים אלה.1 המסמך מבוסס על מסמכים קודמים שעסקו בנושא זה "שנתיים להתנתקות – תמונת מצב" ו"טיפול המערכת בילדי המפונים מחבל עזה ומצפון השומרון" ומעדכן נתונים המופעים בהם.2 תמצית • בחודש אוגוסט 2005 פונו מחבל עזה ומצפון השומרון במהלך ההתנתקות 1,751 משפחות, בהן 3,804 ילדים ובני נוער. מרבית המפונים מתגוררים עדיין עם קהילתם ב-18 אתרים זמניים. מאות משפחות בחרו להיפרד מקהילתן ולהגיע למגורי קבע באופן עצמאי. כיום, באיחור ניכר, מתחיל תהליך בניית מגורי הקבע באחדים מן היישובים שנבנו עבור המפונים ומעבר של משפחות מפונים אליהם. • משפחות המפונים, ובהן ילדים ובני נוער, סובלות מקשיים שונים, הן בעקבות אירוע ההתנתקות עצמו ומשבר האמון במדינה שנוצר במסגרתו והן בשל נסיבות החיים שלאחר ההתנתקות – קשיים כלכליים, תנאי מגורים לא נוחים, פירוק המסגרת הקהילתית ומצב מתמשך של לחץ ואי-ודאות. חלק גדול מן הילדים ובני הנוער המפונים התגבר במידה רבה על המשבר וחזר לתפקוד נורמטיבי בתחומי החיים השונים, זאת הן בזכות חוזקן של משפחות וקהילות המפונים והן בזכות הסיוע שקיבל מגורמים שונים. ילדים ובני נוער אחרים מתקשים להתמודד עם הקשיים ובעיותיהם, לעיתים, מחמירות עם הזמן. בקרב ילדים ובני נוער אלה מתגלות תופעות דוגמת התנהגויות סיכון, התדרדרות בלימודים, מעבר בין מוסדות חינוך ונוכחות חלקית בכיתות, פגיעה בסמכות הורית ומשבר תוך המשפחה ועוד. • המדינה הקצתה בשנת 2009 כ-31 מיליון ₪ לטיפול בתחום החברה, קהילה, רווחה, ילדים ובני נוער בקרב המפונים. תקציבים אלה מועברים באמצעות: משרד החינוך – לצורך מימון שעות לימוד נוספות, שירותים וסיוע פסיכולוגי, הסעות ופעילות בחינוך הבלתי פורמאלי, מינהלת סל"ע – לצורך מימון פעילות בתחום הנוער, מערך סיוע סוציאלי, מוקד מענים ופעילות חברתית ברשויות המקומיות ומשרד הרווחה – לצורך מימון פעילויות ברשויות המקומיות ותקני כוח אדם מקצועי. • אנשי מקצוע הפעילים בשטח ונציגי המפונים טוענים כי הבעיה העיקרית בטיפול משרדי הממשלה במפונים הוא העדר תכנון ארוך טווח ואישור תקציב חד שנתי בלבד ואף זאת באיחור ניכר. מצב זה פוגע בצורה משמעותית בפעילות, מקשה על גיוס כוח אדם איכותי והעסקתו לאורך זמן ואיננו מאפשר בניית רצף של פעילות. כן נטען כי אין אופק ארוך טווח לטיפול במפונים שבמסגרתו תועבר האחריות הכוללת עליהם ממינהלת סל"ע למשרדי הממשלה. 1. רקע ב-6 ביוני 2004 אישרה הממשלה תוכנית להתנתקות מרצועת עזה ומיישובים בצפון השומרון. בפברואר 2005 התקבל בכנסת חוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה-2005 (להלן חוק ההתנתקות). ההתנתקות יצאה לפועל בין 15 באוגוסט ל-11 בספטמבר 2005 ומסגרתה פונו 1,751 משפחות, מהן 1,530 (8,961 מתיישבים) בחבל עזה ו-221 בצפון השומרון.3 בין המפונים היו 3,840 ילדים ובני נוער. המשפחות התיישבו בעשרות רשויות מקומיות ברחבי הארץ, מרביתן ב-18 אתרים זמניים שהוקמו עבור המפונים במספר יישובים. משרדי הממשלה השונים המעורבים בקליטת המפונים, בהם משרדי הרווחה והחינוך, הקדישו תקציבים ייחודים והקצו תקנים מקצועיים לצורך קליטתם. כן הוקמה בשנת 2004 מינהלת סל"ע שתפקידיה, בין היתר, "לתת למפונים סיוע וייעוץ מיוחדים בכל הקשור לפינוי לרבות סיוע נפשי וסיוע בתחום הרווחה, במהלך כל תקופת ההתארגנות וההסתגלות למעבר למקומות מגורים ותעסוקה חדשים; לתאם בין רשויות המדינה וכן ביניהן לבין רשויות מקומיות וגופים אחרים, בכל הקשור לסיוע למפונים בתקופת ההתארגנות וההסתגלות למעבר למקומות מגורים ותעסוקה חדשים".4 לפי החלטת ממשלה מאוגוסט 2008, עד לסוף שנת 2009 תגובש ותוגש לאישור הממשלה תכנית לסיום פעולתה של מינהלת סל"ע.5 בהתאם לכוונה לסיים את פעולתה של המינהלת יופחתו מתקציבה בין 2009 ל-2010 כ-14 מיליון ₪ (מ-285 מיליון ₪ בשנת 2009 ל-271 מיליון ₪ ב-2010).6 2. צרכים של הילדים ובני הנוער המפונים בקרב הילדים ובני הנוער המפונים נתגלה בעקבות ההתנתקות מגוון גדול של קשיים ובעיות הנובעים מחוויית ההתנתקות, ממשבר האמון עם מוסדות המדינה, מן הקושי בהסתגלות למגורים במקומות חדשים, מפיצול קהילות והתפרקות המסגרת הקהילתית, מערעור מצבן הכלכלי של המשפחות ומפגיעה בסמכות ההורית ובקשרים בתוך המשפחה. חלק גדול מן הילדים ובני הנוער התגברו במשך הזמן על קשיים אלה, אחרים מתקשים להתמודד עם הבעיות ומצבם של אחדים אף מתדרדר עם הזמן. רבים מילדי בית הספר היסודי סובלים גם כיום מבעיות בעקבות ההתנתקות, בתוכן: ירידה בהישגים הלימודיים, בעיות קשב וריכוז, עליה ברמת האלימות והוונדליזם, התקפי חרדה וערעור הסמכות ההורית. כ-30% מן התלמידים בחטיבת הביניים ובבית הספר התיכון מדווחים בשנה האחרונה על בעיות מורכבות בהן: קושי להשלים את הפערים הלימודיים, פגיעה ביכולת לגשת למבחני בגרות, ערעור הסמכות ופגיעה באמון במבוגרים ובמוסדות המדינה. כ-15% מבני הנוער אינם נוכחים באופן מלא בבתי הספר. לדברי נציגי השירות הפסיכולוגי-ייעוצי של משרד החינוך (שפ"י), החיים במגורים זמניים מקשים על ההשלמה עם האובדן ועל תהליכי ההחלמה של הילדים ובני הנוער. כן מושפע מצבם של הילדים מן הבעיות שנתגלו בקרב משפחות ומבוגרים.7 נציגי מינהלת סל"ע מדווחים כי רבים מבני הנוער שחוו את תהליך ההתנתקות נמצאים בקבוצת סיכון להתנהגויות קיצוניות, להתדרדרות התנהגותית ואף, במצבי קיצון, להתדרדרות נפשית. זאת בשל השילוב בין המצוקה הקשה שנגרמה למתבגרים בעקבות ההתנתקות: ערעור הסמכות והמנהיגות ההורית והקהילתית, תחושת בגידה וחוויית כשלון, כניעה ותבוסה ללא מאבק, לבין הקשיים הטבעיים של גיל ההתבגרות, בהם שאיפה לביסוס זהות עצמית נפרדת מההורים, נטייה להקצנה ולחידוד עמדות; שינויים קיצוניים במצב הרוח ופגיעות מוגזמת. במארס 2008 העריכה מנהלת סל"ע כי כ-30% מבני הנוער המפונים מצויים במצוקה רגשית ולימודית, כ-120 בני נוער נמצאים בסיכון, מחציתם מאתר ניצן.8 לפי נציגי המינהלת, הסיוע שניתן לתלמידים בשנים האחרונות היה משמעותי ואפשר למרבית בני הנוער להשלים עם האובדן ולשוב למסגרת חיים ולמידה נורמטיבית. יחד עם זאת חלק קטן מבני הנוער מתקשים להשתקם ומצויים עדיין במצוקה רגשית, המתבטאת בחוסר יכולת לקבל סמכות או מסגרת, בהפנמה ובהסתגרות, במתיחויות בבית ובחששות מפירוק המסגרת המשפחתית. התלמידים בקבוצה זאת סבלו ממעבר מרובה בין מוסדות חינוך ומקשיים בהשתלבות במסגרת קבועה. המורכבות והרב-תחומיות של הקשיים שמתמודדים איתם תלמידים אלה מביאה לעיתים לתחושת עייפות, חוסר אונים, תסכול וחוסר יכולת לגיוס כוחות לצורך ההתמודדות. התחום הלימודי איננו נמצא בראש סדר העדיפויות של אותם תלמידים המעדיפים להקדיש את מאמציהם לפתרון המצוקה החברתית שהם מצויים בה. כ-13% מהתלמידים בכיתות י'-י"ב החליפו מוסדות חינוך בשל קשיים לימודיים, חברתיים ותרבותיים וכ-14 תלמידים מכיתות ז'-י"ב אינם לומדים.9 כן נטען כי המעבר מסביבה משפחתית קרובה וסגורה יחסית לסביבה עירונית ופתוחה, לצד הפגיעה בסמכות ההורית שצוינה לעיל והעדר מודעות של ההורים למצבם של הילדים, מגביר את השכיחות של התנהגויות סיכון ועלול לחשוף את הילדים והמתבגרים למצבי סיכון מסוגים שונים.10 3. מענים במסגרת החינוך הפורמאלי 3.1. נתונים על פי נתוני משרד החינוך במסגרת ההתנתקות עברו מבתי ספר בחבל עזה ומצפון השומרון 3,407 תלמידים מגיל הגן ועד כיתה י"ב (בהם 115 תלמידים מצפון השומרון ו-87 תלמידים שלמדו בגוש קטיף אך לא גרו בה). כל התלמידים שובצו במוסדות חינוך במהלך שנת הלימודים תשס"ו, חלקם נקלטו במוסדות שהוקמו עבור תלמידי גוש קטיף (32 מוסדות חינוך, 29 מהם גני ילדים) ואחרים שובצו במוסדות לימוד קבועים בכל חלקי הארץ. על פני נתוני מינהלת סל"ע, כיום מתגוררים 2,457 תלמידים מפוני גוש קטיף בכיתות א'-י"ב בשבע עשרה רשויות מקומיות וב-21 ישובים עיקריים. לדברי המינהלת, תלמידים אלה לומדים בכ-240 מוסדות חינוך.11 השירות הפסיכולוגי ייעוצי במשרד החינוך ציין לעומת זאת כי תלמידים שפונו מגוש קטיף ומצפון השומרון לומדים ב-286 מוסדות חינוך לפחות.12 פירוט התלמידים ביישובים העיקריים שבהם מתגוררים המפונים, לפי נתוני מינהלת סל"ע13: שם הרשות שם הישוב מספר תלמידים בכיתות א'-ו' מספר תלמידים בכיתות ז'-י"ב סה"כ מ.א. חוף אשקלון כרמיה 23 9 32 מבקיעים 16 33 49 ניצן 360 433 793 מ.א. שער הנגב אור הנר 7 15 22 מ.א. לכיש אמציה 91 63 154 שקף 17 3 20 עיריית אריאל אריאל 44 25 69 עריית אשקלון אשקלון 93 69 162 מ.א. דרום הר חברון טנא עומרים 24 10 34 מ.א.מטה אשר בוסתן הגליל 8 8 מ.א. אשכול יבול 85 60 145 יתד 51 55 106 מ.א. נחל שורק יד בנימין 158 137 295 מ.א. שפיר עין צורים 87 120 207 מ.א. בני שמעון שומריה 118 102 220 עירית עפולה עפולה 9 6 15 מ.א. שדות נגב שדות נגב 12 17 29 מ.א. עמק חפר יד חנה 10 7 17 עירית נתיבות נתיבות 24 13 37 מ.א. גלבוע גן נר 5 6 11 מ.א. גולן אבני איתן 16 16 32 סה"כ 1,250 1,207 2,457 3.2. הישגי התלמידים שיעור הניגשים לבגרות מבין תלמידי י"ב מפוני גוש קטיף דומה לשיעור שמלפני ההתנתקות ואף גבוה ממנו. עם זאת, שיעור הזכאים לבגרות מביניהם ושיעור הזכאים לבגרות מבין כלל תלמידי י"ב נמוך בהשוואה לתקופה שלפני ההתנתקות אך עדיין גבוה ביחס לכלל התלמידים בחינוך העברי (58.9% זכאים לבגרות מבין תלמידי י"ב). שיעור תלמידי י"ב מפוני גוש קטיף הזכאים לבגרות בשנת הלימודים תשס"ז נמוך במיוחד – 62% (166 מתוך 175 תלמידי י"ב מפוני גוש קטיף זכאים לבגרות). משרד החינוך עדיין לא פרסם נתונים בעניין זה לשנת הלימודים תשס"ח.14 3.3. פעילות משרד החינוך בשנים שלאחר ההתנתקות הקציב משרד החינוך תקציבים נוספים לתלמידים מפוני גוש קטיף, זאת בתחום הסיוע הפסיכולוגי והנפשי, תגבור שעות לימוד והסעות. לפי החלטת ממשלה מה-14 בדצמבר, 2008, הוקצו בשנת הלימודים תשס"ט 13 מיליון ₪ לטיפול פרטני בתלמידים שפונו מסגרת חוק ההתנתקות, זאת לצורך מימון פעילויות השירות הפסיכולוגי ייעוצי (2.7 מיליון ₪), הסעות (4 מיליון ₪), פעילויות מינהל חברה ונוער (5.3 מיליון ₪) ותוספות שונות לתכניות הלימודים (מיליון ₪). המקור לתקציב זה מתחלק בין משרד האוצר (6 מיליון), משרד החינוך (6 מיליון) ומינהלת סל"ע (מיליון ₪).15 הממשלה טרם קיבלה החלטה לגבי הקצאת תקציבים לתלמידים מפוני גוש קטיף בשנה הבאה.16 אנשי מקצוע הפעילים בשטח, בהם נציגי מינהלת סל"ע, ביקרו את התקצוב המאוחר של תוספות בתחום החינוך המיועדות לילדי המפונים וטענו כי אין במשרד גורם פורמאלי האחראי על התלמידים מפוני גוש קטיף ועל התקציבים המיועדים להם.17 השירות הפסיכולוגי ייעוצי (שפ"י)18 אגף שפ"י במשרד החינוך מלווה את תהליך ההתנתקות בעבודה עם מוסדות חינוך בגוש קטיף החל משנה לפני הפינוי, ובמשך ארבע שנות הלימודים שחלפו מאז. בשנת הלימודים הנוכחית מקיים האגף פעילות בשלושה תחומים עיקריים: תוספת שעות ייעוץ ופסיכולוגיה חינוכית, טיפול פרטני או קבוצתי בהבעה ויצירה ותרפיות שונות, ופרויקט חונכות במסגרתו תלמידים בוגרים מבין המפונים חונכים תלמידים צעירים מהם. לצורך פעילויות אלה הוקצה לאגף תקציב של 2.5 מיליון ₪ שחלק גדול ממנו אושר רק באפריל 2009. נוסף על כך נתקל האגף בקושי בירוקראטי בהעסקת מטפלים שמנע מתן טיפולים עד שנמצא לכך פתרון בחודש אפריל. לדברי נציגי האגף ישנה עלייה בבקשות לטיפול פרטני, זאת לאחר שהעבודה הקבוצתית שקיבלו כלל התלמידים הסירה חלק מן החסמים לקבלת טיפול נפשי והעלתה את המודעות לערכו ולחשיבותו בעבור הילד. בשנה זאת טופלו באמצעות שפ"י כ-2,200 תלמידים, חלקם קיבלו סיוע ביותר מכלי אחד. בשנים שמאז ההתנתקות ישנה ירידה משמעותית בתקציבי אגף שפ"י המוקדשים לילדים המפונים מגוש קטיף. שנה 2006 2007 192008 2009 תקציב אגף שפ"י (במיליוני ₪) 13.8 5.0 2.88 2.5 כן צומצמו מספר התקנים לפסיכולוגים וליועצים חינוכיים שמומנו על ידי שפ"י ובשנת תשס"ט קיים תקן אחד בלבד של פסיכולוג חינוכי המוקדש לתחום זה. לדברי מנהלת שפ"י, יוכי סימן טוב, כל עוד נמצאים מפוני גוש קטיף במגורים הזמניים יש צורך בהמשך הסיוע מטעם האגף. תוספת שעות לימוד20 ארבעה בתי ספר במחוז הדרום (ניצני קטיף, כפר דרום ונועם נצרים שנפתחו עבור תלמידים מפוני גוש קטיף וברכיה שבו שיעור גדול של תלמידים מפונים), קיבלו בארבע השנים שמאז ההתנתקות תוספת שעות שנתית שנועדה לממן צרכים שונים של בית הספר דוגמת: הפרדה בין תלמידים לתלמידות, לימודים בקבוצות קטנות, הרחבת שעות הלימודים, ייעוץ וסיוע לתלמידים מתקשים ועוד. בשנת הלימודים תשס"ט עמד התקציב המיועד לנושא זה על כ-2.5 מיליון ₪. 2006 2007 2008 2009 תוספת שעות שנתית 419 329 384 514 עלות תקציבית במיליוני ש"ח 2.095 1.645 1.92 2.57 הסעות21 בשל הפיזור הגדול של האוכלוסייה והרצון לאפשר לתלמידים ולעובדי הוראה להמשיך וללמוד או ללמד במוסדות חינוך ביחד עם בני קהילתם, מפעיל משרד החינוך עבור תלמידים ועובדי הוראה מערך הסעות נרחב. במסגרת מערך ההסעות מוסעים מדי יום 719 תלמידים בשבע רשויות שונות. העלות היומית של מערך ההסעות היא 26,679 ₪. משרד החינוך הקצה בשנת הלימודים תשס"ט לנושא זה כ-4.34 מיליון ש"ח המכסה את כלל העלות של ההסעות. במשרד לא ידוע מה יהיו התקציבים שיוקצו לצורך כך בשנת הלימודים הבאה. 4. מענים בחינוך הבלתי פורמאלי כאמור, אוכלוסיית בני הנוער המפונים הוגדרה כקבוצה בעלת מאפיינים ייחודיים המציבים אותה במצב סיכון והיא זקוקה לשם כך לסיוע ולתמיכה מוגברים. מינהלת סל"ע ומינהל חברה ונוער במשרד החינוך הם הגופים העיקריים המרכזים את הפעילות בקרב בני נוער, זאת באמצעות מדריכי נוער המועסקים בתוך הקהילות. לפי נתוני המינהלת, כיום ישנם 1,353 בני נוער מכיתות ז'-י"ב מפוני גוש קטיף. נוסף על כך ישנם כ-700 צעירים בגילאי 18 עד 22 המטופלים אף הם באמצעות המינהלת.22 4.1. מינהל חברה ונוער23 מינהל חברה ונוער במשרד החינוך מקיים פעילות בלתי פורמאלית בקרב ילדים ובני נוער מפוני גוש קטיף החל מקיץ 2005. הפעילות במימון מינהל חברה ונוער כוללת הדרכה ופעילויות העשרה בשעות שלאחר הלימודים, קייטנות קיץ לילדים בכיתות א' עד ו' וסמינרים ומחנות לבני נוער. על פי נתוני מינהלת סל"ע התקציב השנתי של מינהל חברה ונוער לשנת 2009 לצורך פעילות בקרב המפונים עמד על 5.2 מיליון ₪, ירידה של כמיליון ₪ לעומת שנים קודמות. חלק גדול מתקציב זה מיועד למימון משרותיהם של 34 מדריכי הנוער בקהילות השונות.24 תקציב מינהל חברה ונוער עבור המפונים לשנת הלימודים תשס"ט אושר בחודש ינואר 2009, וכתוצאה מכך חלק מן הפעילויות לילדים ולבני נוער לא התקיימו בחודשים הראשונים של שנת הלימודים. לדברי נציגי משרד החינוך, במועד הכנת המסמך אין למינהל תקציב לשנת הלימודים הבאה, לא ידוע מתי יאושר תקציב זה ומה יהיה היקפו.25 4.2. מינהלת סל"ע26 מינהלת סל"ע נטלה על עצמה את ריכוז הטיפול בתחום הנוער והחיילים מקרב מפוני גוש קטיף. בין הפעילויות שמקיימת המינהלת: איתור מדריכי נוער לאתרי המתיישבים, הקמת תשתית לפעילות של מועדוני נוער, ליווי, הנחיה וסיוע ל-34 מדריכי נוער ו-13 פעילות של תנועות הנוער בשנת שירות, ריכוז מידע על בני הנוער והפקת דוחות תקופתיים על מצבם, הפניית בני נוער במצבי סיכון לגורם טיפולי, ביקור כ-500 תלמידי תיכון במוסדות החינוך השונים, פיקוח על ביצוע הקצאת משאבים ממשלתיים, תיאום וקישור בין הגורמים השונים העוסקים בתחום הנוער: מוסדות החינוך ומינהל החינוך הדתי, מינהל חברה ונוער בטיפול בחינוך הבלתי פורמאלי ויחידות הנוער ברשויות המקומיות הקולטות, קשר אישי עם בני הנוער, התערבות וליווי פרטני מול הרשויות השונות, סיוע והכוונה למתגייסים ולחיילים מול רשויות הצבא, וסיוע וקשר לבוגרים במידת הצורך. בתחום החינוך הבלתי פורמאלי פועלת המינהלת בשיתוף פעולה עם מינהל חברה ונוער המממן את שכר מדריכי הנוער שבקהילות. בכל האתרים הזמניים ישנם מדריכים ואושר תקציב להמשך הפעילות הבלתי-פורמאלית עד לאוגוסט 2009. עם תחילת תהליך המעבר למגורי קבע מתמודד החינוך הבלתי פורמאלי עם הקושי לשלב בין פעילות למפונים לפעילות לאוכלוסייה שמתגוררת במקום. הטיפול בנוער הבוגר כולל בעיקר טיפול בחיילים ובמתגייסים בתיאום עם לשכות הגיוס. לדברי נציגי המינהלת אין בעיות מיוחדות בגיוס לצבא של מפוני גוש קטיף. המינהלת טיפלה בכ-450 פניות של מתגייסים וחיילים לסיוע. כן מבקרים נציגי המינהלת אצל הנוער הבוגר במסגרות שבהן הוא שוהה על מנת לעמוד על הקשיים ולתת מענה לפי הצורך. עד כה התקיימו כ-150 ביקורים מסוג זה. לדברי נציגי המינהלת במהלך השנה האחרונה הם התמודדו עם מספר בעיות מרכזיות בטיפול בבני נוער מפוני גוש קטיף, בהן: קושי באיתור מדריכי נוער מקרב המפונים, איחור באישור התקציב לפעילות בלתי-פורמאלית שוטפת, עבור שכר מדריכים ופעילויות הקיץ, הפיזור הגדול של מפוני גוש קטיף ומגורים של בני נוער השייכים למספר קהילות שונות באותו אתר. מספר גורמים הפעילים בשטח, ובהם אנשי מינהלת סל"ע וועד מתיישבי גוש קטיף ציינו כי העדר תכנון ותקצוב ארוך טווח הוא גורם מרכזי לקושי בקיום פעילות עבור הילדים ובני הנוער המפונים. לדבריהם, תקצוב ותכנון חד-שנתי, המאושר ומועבר בפועל לאחר תחילת השנה, איננו מאפשר לקיים רצף של פעילות והעסקה ופוגע ברמת המקצועיות של הפעילויות המתקיימות וביכולת שלהן להשיג את מטרותיהן.27 כן טוען ראש ענף נוער במינהלת סל"ע, מר אמציה יחיאלי, כי בעתיד חייבת להיות העברת אחריות ממינהלת סל"ע למשרד החינוך, הן בתחום החינוך הפורמאלי והן בחינוך הבלתי-פורמאלי. לצורך כך יש לבנות מערך פיקוח וביקורת כלל ארצי לצורך הטיפול בילדים ובני הנוער והמפונים שיתאם בין הגורמים השונים העוסקים בחינוך פורמאלי, בלתי פורמאלי ונוער בסיכון ויפקח על יישום המשאבים המוקצים לצורך הפעילות בקרב המפונים באופן המיטבי. לדברי מר יחיאלי, במשרד החינוך אין כיום גורם מרכזי מקצועי שיהיה מוכן לקחת על עצמו אחריות מסוג זה, ופניות המינהלת למשרד החינוך בנושא בפורומים שונים לא נענו.28 5. מענים במסגרת מערכת הרווחה לפי נתוני ועד מתיישבי גוש קטיף, יותר מ-1,400 משפחות נשארו לגור במסגרת קהילתית ומתגוררות ב-18 אתרים זמניים. תהליך המעבר מדיור זמני למגורי הקבע החל בחלק קטן מן היישובים.29 רבות ממשפחות המפונים סובלות מבעיות ומקשיים שנובעים מן ההתנתקות בתוכם: פגיעה בחיי המשפחה ובמיוחד ביחסים עם בני הנוער, חוסר יכולת למצוא מקורות פרנסה חדשים, ניצול כספי הפיצויים לצרכי הקיום היום-יומי ועוד. בין הגורמים למשבר החברתי: הפינוי עצמו, פירוק הקהילות, קשיי תעסוקה ואבטלה, צפיפות וחיים בתנאי לחץ ואי-וודאות מתמשכת. למצבן הנפשי והחברתי של המשפחות קשר הדוק עם מצבן של הקהילות. לפי דיווחה של מינהלת סל"ע, חברי קהילות מלוכדות שבהן הנהגה חזקה, שבו לתפקוד נורמטיבי. לעומתן עבור חברי קהילות שהנהגתן התפוררה, התחלפה או נחלשה נוסף הקושי של אובדן הקהילה על קשיים אחרים הנובעים מן ההתנתקות, והם מתקשים להתמודד עם המשבר. לפי נתוני המינהלת, כ-250 משפחות בחרו להתגורר בנפרד מן הקהילה, רובן השתלבו באופן סביר במקום מגוריהן החדש וחלקן כבר השתכנו בבתי הקבע שלהם.30 5.1. פעילות משרד הרווחה31 עבודה משמעותית של שירותי הרווחה ביישובים החלה רק במחצית שנת 2006, משבאו אל פתרונן בעיות קיומיות דוגמת מגורים. באותו הזמן החלו לעלות קשיים רגשיים ונפשיים שההתמודדות עם בעיות דחופות יותר דחקה הצדה. בקרב משפחות נתגלו ביטויי מצוקה רבים וקשים בתפקוד האישי, הזוגי, המשפחתי והקהילתי. זאת הן בקרב משפחות שהיו מוכרות בעבר לשירותי הרווחה והן בקרב משפחות שלא קיבלו סיוע קודם לפינוי. משרד הרווחה פועל בקרב אוכלוסיית המפונים באמצעות מחלקות הרווחה של הרשויות המקומיות, כפי שהוא פועל בקרב כלל האוכלוסייה. מחלקות הרווחה אחראיות לטיפול בנושאים הנוגעים לרווחתם של המפונים מעת הגעתם לתחומי שיפוטן של הרשויות המקומיות. משרד הרווחה מנחה את מחלקות הרווחה מבחינה מקצועית ומפקח עליהן באמצעות מחוזותיו ובשיתוף פעולה עם מינהלת סל"ע ובמוקד הסיוע "מענים". מפקחי המשרד מצויים בקשר עם בעלי התפקידים במחלקת הרווחה ומתעדכנים לגבי פעולותיה, הקצאת המשאבים למילוי צורכי הרווחה של המפונים וכד'.32 משרד הרווחה מעביר תקציבים לרשויות המקומיות לצורך מימון פעילות רווחה בקרב מפוני גוש קטיף, בתוכן טיפולים למשפחות, סדנאות וטיפולים קבוצתיים, פעילויות הפגה, מועדוניות ועוד. השימוש שנעשה על ידי הרשויות המקומיות בתקצוב זה מתואם עם התכניות שמבוצעות באמצעות מינהלת סל"ע (ראו להלן) על מנת למנוע כפילות או מצבי חוסר. כן קיים תקציב למילוי צרכים מיוחדים מיידים של המפונים המיועד למשפחות המצויות במצוקה כלכלית קשה ובאמצעותו ניתן למשפחה מענק חד פעמי של עד 10,000 ₪. בשנת 2007 היה תקציב המשרד לצורך פעילות ברשויות המקומיות כ-5.5 מיליון ₪ ובשנת 2008 כ-5.8 מיליון ₪. בשנת 2009 ביקש המשרד תקציב של כ-6.6 מיליון ₪, תקציב זה טרם אושר.33 המשרד מקצה תקנים ייחודיים לעבודה עם המפונים. ברשויות המקומיות שקלטו קהילות של מפונים מממן משרד הרווחה בשיעור של 100% (לעומת 75% ברשויות מקומיות שאינן מטפלות במפונים) 25 תקנים של עובדים סוציאליים, בעלות של 2.75 מיליון ₪ בכל שנה. ביישובים שקלטו מפונים כבודדים ניתנים שירותי העבודה הסוציאלית על ידי המחלקות לשירותים חברתיים כחלק מהטיפול היישובי. אשר דנינו, רכז נוער בקהילת נווה דקלים טען כי אין מספיק תקנים של עובדות סוציאליות לטיפול במפוני גוש קטיף וכי העובדות שבמקום אינן מספיקות לטפל בבעיות הקיימות. כן נטען כי תקני עובדות סוציאליות שהוקצו לצורך טיפול במפוני גוש קטיף משמשים לכלל אוכלוסיית הרשות המקומית.34 בנוסף קיבל עליו המשרד את האחריות לליווי הקהילתי של קהילות המפונים והוא מקצה לצורך כך שמונה תקנים של מלווים קהילתיים. לקראת ההתנתקות נבנה מערך של קציני מבחן לנוער ולמבוגרים שנועד לטפל בתיקים שנפתחו בעקבות ההתנתקות ולמנוע עיכובים בתחום זה. בשנת 2005 היו במערך זה 25 תקנים, בהם 15 תקנים לקציני מבחן לנוער ו-10 תקנים לקציני מבחן למבוגרים. בשנת 2009 ישנם ארבעה תקנים, שני תקנים לקציני מבחן לנוער ושנים למבוגרים והם צפויים לסיים את עבודתם עם סיום ההליכים לגבי המפונים. בעיות בתפקוד משרד הרווחה - דוח מבקר המדינה בנושא הטיפול במפוני גוש קטיף שפורסם בשנת 2009 ציין כי ההכרח לפתוח תיק רווחה למשפחה לצורך קבלת שירותי רווחה מן הרשויות המקומיות מהווה חסם בפני המשפחות שאינן מעוניינות שידבק בהן דימוי שלילי של נתמכות רווחה או להיות נתונות לחקירה מעמיקה יותר של מחלקת הרווחה. נושא זה נמצא בטיפול מזה מספר שנים, אך לא נמצא לו עדיין פתרון מלא. כן נטען בדוח על ידי נציגי המפונים כי כוח האדם המקצועי במחלקות הרווחה איננו נמצא במגע מספיק עם התושבים ועם נציגים ואיננו נוכח די הצורך בשטח.35 5.2. פעילות מינהלת סל"ע מינהלת סל"ע פועלת להעניק למפוני גוש קטיף וצפון השומרון סיוע חברתי לפרט, למשפחה ולקהילה. פעילות המנהלת בתחום החברתי מתקיימת בשני מסלולים: תקציבי סיוע חברתי המועברים לרשויות המקומיות שקלטו קהילות מפונים והפעלת מוקד הסיוע "מענים".36 תקציבי סיוע שהועברו לרשויות המקומיות - מינהלת סל"ע מעבירה לרשויות המקומיות תקציבים המיועדים למימון פעולות בתחום הפסיכו-חברתי. לפי נתוני המינהלת מאז ההתנתקות הועברו כ-41.5 מיליון ₪ במסגרת תקציבי הסיוע לפי הפירוט הבא: סכום הסיוע (במיליוני ₪) 2006 17.54 2007 7.0 2008 10.0 2009 7.0 תקציבי הסיוע החברתי מוענקים לתכניות המגובשות במסגרת הרשות המקומית על ידי צוותים משותפים לנציגי הרשות ונציגי התושבים ועונות על קריטריונים קבועים. צוותים אלה עצמאים לבחור כמה מתקציבים אלה, אם בכלל, ייועדו לתכניות המיועדות לילדים ובני נוער. לפי נתוני המינהלת בשנים 2006 עד 2008 ניצלו הרשויות המקומיות כ-80% מתקציבי הסיוע החברתי שהועמדו לרשותם, תקציב שלא נוצל יכול לשמש בשנת הפעילות הבאה. 52.8% מן התקציב (כ-14.4 מיליון ₪) הוקדש לפעילויות המיועדות ישירות לילדים ובני נוער (ליווי אוכלוסיות בסיכון, סדנאות לילדים ובני נוער ופעילויות הפגה לילדים ובני נוער) ויתרת הסכום לצרכים אחרים. פירוט ניצול תקציבי סיוע חברתי על ידי הרשויות המקומיות בתרשים הבא37: החל משנת 2009 מדיניות המינהלת היא כי יינתן סיוע רק למשפחות שחתמו על הסכם העתקה, ולא למשפחות השוהות באתרים הזמניים ולא חתמו על הסכם זה. תקצוב הסיוע לרשויות נעשה בהתאם למדיניות זאת. ראש המינהלת, מר דניאל שטרול, ציין כי היקף הסיוע הניתן לרשויות המקומיות לא הצטמצם בעקבות זאת.38 מוקד הסיוע "מענים" – מוקד תמיכה וסיוע נפשי אמבולטורי מרכזי למתיישבים - "מענים" שמופעל על ידי עמותת המרכז לשירות פסיכולוגי "שער הנגב" שבמועצה האזורית שער הנגב.39 המוקד הוקם על ידי מינהלת סל"ע על מנת לתת סיוע וייעוץ מיוחדים בתחום הנפשי בכל הקשור לפינוי. פעילות המוקד ממומנת מאז נובמבר 2006 על ידי משרד ראש הממשלה בסכום שנתי של שלושה מיליון ₪. המוקד פועל שישה ימים בשבוע ומאויש בידי פסיכולוגיים קליניים וחינוכיים ועובדת סוציאלית קלינית. כל תושב מפונה הפונה למוקד הסיוע "מענים" זכאי לקבל 12 עד 24 שעות טיפול מידי כ-150 מטפלים הנותנים שירותים למוקד. לפי נתונים שנמסרו ממינהלת סל"ע עד לספטמבר 2008 היו כ-2,300 פניות למוקד מענים, כ-46% מתוכם היו בעניינם של ילדים ובני נוער מגיל שנתיים עד 18.40 6. סיכום במסמך זה נסקרו הסיוע לילדים ובני נוער המפונים מגוש קטיף והטיפול בהם על ידי שלושה גורמים ממשלתיים: משרד החינוך, משרד הרווחה ומינהלת סל"ע. סך התקציבים שהוקצו מתוך גורמים אלה בשנת 2009 לצורכי רווחה, חברה, קהילה וילדים ונוער עמד בשנת 2009 על 31 מיליון ₪. חלק ניכר מתקציב זה, אך לא כולו, מיועד לילדים ובני נוער. באמצעות תקציבים אלה מקיימים משרדי הממשלה והרשויות המקומיות פעילויות לילדים ובני נוער שמטרתן לסייע למפונים לקיים את חיי הקהילה שלהם ולטפל בבעיות שונות של הילדים ובני הנוער שעלו בעקבות ההתנתקות. בפעילויות אלה השתתפו הילדים ובני הנוער המפונים והן סייעו לרבים מהם להתמודד עם המשבר ולשוב לתפקוד נורמטיבי, במגוון מישורי החיים: לימודים, חברה, משפחה ועוד. עם זאת, הבעיות הקשורות להתנתקות אינן נובעות רק מאירוע ההתנתקות עצמו אלא גם מתנאי החיים שנוצרו בעקבותיו, קשיים כלכליים, תנאי מגורים, מעבר למסגרת חברתית וקהילתית חדשה ולחץ ואי-ודאות מתמשכים. פתרון למצבם של הילדים ובני הנוער המפונים צפוי כי ימצא רק עם סיומם של תנאי החיים הזמניים וההתבססות במגורי הקבע. עד למועד זה יזדקקו הילדים ובני הנוער המפונים להמשך סיוע ייחודי. הבעיות בטיפול משרדי הממשלה השונים בילדים ובני הנוער המפונים נובעות ברובן מתוך התפיסה כי הסיוע שניתן למפונים הוא זמני והצורך בו צפוי להסתיים בעתיד הנראה לעין. בהתאם לתפיסה זאת, אין תכנון כולל ורב שנתי של מתן הסיוע, תקציבים המיועדים לילדים ובני נוער מאושרים באיחור ניכר וניתנים תקציבים בעיקר למילוי צרכים נקודתיים. כמו כן, אין אופק ארוך טווח להעברת האחריות הכוללת על התלמידים המפונים בחינוך הפורמאלי והבלתי פורמאלי.