חומר רקע
פרק ד': עורכי דין זרים ומשרדי עורכי דין זרים
תיקון חוק לשכת עורכי הדין
6.
בחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א–19611 –
(1) בסעיף 2 –
(א) אחרי פסקה (2) יבוא:
"(2א) תנהל מרשם של עורכי דין זרים, בהתאם להוראות לפי פרק שמיני א'";
(ב) בפסקה (3), אחרי "לחבריה" יבוא "לעורכי דין זרים הרשומים במרשם כאמור בפסקה (2א)";
(2) בסעיף 39, במקום "37א ו-38" יבוא "37א, 38 ו-98ה(א)(3)";
(2א) בסעיף 43, אחרי "המועמדים לחברות בלשכה" יבוא "או לרישום במרשם כמשמעותו בסעיף 98א";
עמדת הייעוץ המשפטי של הוועדה היא, שרצוי להחיל את המנגנון שמאפשר פרסום שמות המועמדים ושליחת התנגדויות הקיים כיום לגבי קבלת מועמדים ללשכה, גם על מועמדים להירשם במרשם עורכי הדין הזרים, וזאת, כדי לאפשר לציבור להביא בפני הלשכה מידע על המועמדים, באופן שיאפשר ללשכה להחליט האם להפעיל את סמכותה שלא לרשום את המועמד, בשל העדר התאמה.
(3) בסעיף 58, אחרי "אדם שאינו עורך דין" יבוא "או עם אדם שאינו עורך דין זר כהגדרתו בסעיף 98א", אחרי "בעודו חבר הלשכה" יבוא "או בעודו רשום במרשם כהגדרתו בסעיף 98א", ואחרי "ושל עורך דין" יבוא "או של עורך דין זר";
מוצע תיקון ניסוחי שבא להבהיר את משמעות התיקון, וכן התאמה של יתר הוראות הסעיף.
(4) בסעיף 59, אחרי "שחברותו בלשכה הושעתה" יבוא "או שרישומו במרשם הותלה", אחרי "בתקופה ההשעיה" יבוא "או ההתליה, לפי העניין", אחרי "או אדם שהוצא מן הלשכה" יבוא "או שרישומו במרשם נמחק" ובסופו יבוא "לעניין זה, "מרשם" – כהגדרתו בסעיף 98א";
(5) בסעיף 59א(א) –
(א) בפסקה (1), במקום "ערבות חבריה" יבוא "אחריות בעלי המניות בה";
(ב) בפסקה (3), בסופה יבוא "או בעלי רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל";
לדיון – האם מעוניינים לאפשר לכל מי שהוא בעל רישיון לעסוק בעריכת דין בחו"ל שאינו עורך דין זר הרשום במרשם להיות שותף בחברת עורכי דין ישראלית, או שמא יש להגביל זאת רק לעורכי הדין הזרים הרשומים במרשם?
(6) בסעיף 59ב, המילים "עורכי דין שהם" – יימחקו;
(6א) בסעיף 59ג(א), במקום "מי שאינו עורך דין" יבוא "מי שאינו חבר בחברה", ובמקום "או של עורך דין" יבוא "או בעודו בעל רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל, או של אדם כאמור";
לנוכח מתן האפשרות לעורכי דין שאינם מישראל להיות חברים בחברת עורכי דין שהתאגדה בישראל (במסגרת תיקון סעיף 59א(א)(3), כאמור לעיל), מוצע לתקן במקביל גם את סעיף 59ג(א), וזאת כדי שיתאפשר לכל מי שהוא חבר בחברת עורכי הדין להשתתף בהכנסות החברה. ללא התיקון האמור, יווצר מצב בלתי סביר ולפיו מישהו שהוא חבר בחברה לא יהיה רשאי להשתתף בהכנסותיה.
(6ב) בסעיף 61(2), אחרי "שנקבעו לפי סעיף 109" יבוא "או לפי סעיף 98יב(3)";
עמדת הייעוץ המשפטי של הוועדה היא כי יש לקבוע במפורש שעבירה על כללי האתיקה המיוחדים לעורכי דין זרים שהלשכה תתקין מכוח ס' 98יב, תיחשב לעבירת משמעת. אמנם, ניתן להגיע למסקנה הזאת מכוח ס' 61(3) לחוק, אולם, לנוכח העובדה שמדובר בעבירות משמעתיות, נראה כי נכון יותר לקבוע זאת במפורש ולא ללמוד זאת דרך פרשנות.
(7) בסעיף 94 –
(א) האמור בו יסומן "(א)", ובו, אחרי "שירותים שהיא נותנת ללא–חברים" יבוא "וכן אגרות שנתיות שיוטלו על עורכי דין זרים";
(ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(ב) הוראות סעיף 93(ב) עד (ו) יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין אגרות שנתיות המוטלות על עורכי דין זרים לפי סעיף קטן (א).
(ג) בסעיף זה, "עורך דין זר" – כהגדרתו בסעיף 98א.";
(7ב) בסעיף 97, האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא:
"(ב) ההוראה האמורה בסעיף קטן (א) תחול ביחס לעורך דין זר כהגדרתו בסעיף 98א כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים."
מוצע לתקן את עבירת ה"התחזות" הקיימת כיום ביחס לעורכי דין ישראלים בלבד, ולהחיל אותה גם ביחס למי שמתחזה לעורך דין זר.
(7ג) בסעיף 98, האמור בו יסומן "(א)", ואחריו יבוא:
"(ב) ההוראה האמורה בסעיף קטן (א) תחול ביחס לעורך דין זר כהגדרתו בסעיף 98א כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים."
מוצע לתקן את ס' 98 הקובע כי בית משפט לא יזדקק לתביעת שכר בעד שירות שנתן מי שאינו עורך דין, ולהחילו גם ביחס לעורכי דין זרים.
(8) אחרי סעיף 98 יבוא:
"פרק שמיני א': עורכי דין זרים ומשרדי עורכי דין זרים
סימן א': הגדרות
הגדרות
98א.
בפרק זה –
"מרשם" – מרשם עורכי דין זרים שמנהלת הלשכה בהתאם להוראות סעיף 98ה ולהוראות לפי סעיף 98יב;
"משרד עורכי דין זר" – אחד מאלה:
(1) תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל ושמתקיימים לגביו כל אלה:
(א) מטרתו מתן שירותים משפטיים;
(ב) החברים או השותפים בו, כולם או חלקם, הם בעלי רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל;
(ג) מרכז פעילותו הוא מחוץ לישראל;
(ד) אין כל הגבלה על אחריות בעלי המניות בו;
לדיון – בנקודה זו על חברי הוועדה לשקול האם להוסיף תנאי זה או לא. עמדת משרד האוצר היא שלא להוסיף תנאי זה, הן כי הוא עלול לחסום תאגידים זרים רבים מלפעול בישראל, והן כי אין בכך שינוי לעומת המצב הנוכחי בו לקוח שרוצה לקבל שירות כאמור ופונה למשרד עורכי דין זר בחו"ל, מקבל את השירות ללא ההגנה האמורה. עמדת הייעוץ המשפטי של הוועדה היא שיש לשקול את הוספת התנאי האמור הן כדי להגן על הלקוחות בצורה טובה יותר, והן כדי למנוע חוסר שוויון בין חברת עורכי דין ישראל שמנועה מלפעול אם יש הגבלת אחריות כאמור, לתאגיד זר כאמור שרשאי יהיה לפעול גם אם יש הגבלת אחריות.
(2) יחיד שהוא בעל רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל ושמרכז פעילותו במסגרת עיסוקו כאמור, הוא מחוץ לישראל;
"עורך דין זר" – מי שרשום במרשם;
"שירות משפטי בעניין דין זר" – כל אחד מאלה:
(1) ייעוץ וחיווי דעת משפטיים בעניין המשפט הבינלאומי או הדין החל במדינה שבה הוסמך נותן השירות לעסוק בעריכת דין (בפרק זה – דין זר);
עמדת הייעוץ המשפטי של הוועדה היא כי המונח "משפט בינלאומי" אינו אמור לכלול את המשפט הבינלאומי הפרטי (שהוא דין ישראלי פנימי ולא דין זר) אלא, לכל היותר, רק את המשפט הבינלאומי הפומבי. עם זאת, קיימת בעיית להפריד ניסוחית בין שני המונחים. יוער, כי לשכת עורכי הדין מבקשת למחוק מונח זה מהסעיף בכלל, גם ביחס למשפט בינלאומי פומבי.
(2) עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי שעליהם חל דין זר, בשביל אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כאמור;.
הייעוץ המשפטי של הוועדה סבור כי סעיף קטן זה עלול ליצור בעיה מסוימת בהכוונת התנהגותו של עורך הדין הזר, שכן לא תמיד עורך הדין הזר יוכל לדעת האם, אמנם, חל על המסמך דין זר, וזאת לנוכח העובדה שמדובר בשאלה מורכבת שלעיתים יש צורך בהכרעת בית משפט כדי לענות עליה.
בנוסף מוצע להסמיך את הלשכה לקבוע, בכללים, הוראות לעניין חובות גילוי נאות שיידרשו מעורך הדין הזר, וזאת במטרה להבטיח כי הלקוח יידע בדיוק מהו השירות המשפטי שאותו הוא עומד לקבל. הוראה כאמור הוכנסה בס' 98יב, המסמיך את הלשכה לקבוע כללים שונים.
(3) ייצוג אדם אחר וכל טיעון ופעולה אחרת בשמו, לפני בורר, בבוררות שחל עליה דין זר.
1. עמדת הייעוץ המשפטי של הוועדה היא שיש למחוק סעיף זה לנוכח הוראת ס' 21(8) לחוק, והחשש מפני יצירת סתירה בין הסעיפים, שעלולה להתפרש באופנים לא רצוים (כהסדר שלילי וכדו').
2. בהמשך להערה לעניין חובות גילוי, מוצע לקבוע כי גם כאן – במידה ויוחלט לאשר את הסעיף ולא להשמיטו – כדאי להוסיף חובות גילוי של עורך הדין הזר, שיבהיר ללקוח שהוא אינו רשאי לייעץ לו בדין הישראלי ולא יוכל לפנות בשבילו לבית המשפט בישראל במידת הצורך.
סימן ב': מתן שירותים משפטיים בידי עורך דין זר
מתן שירותים משפטיים בעניין דין זר בידי עורך דין זר
98ב.
(א) על אף הוראות סעיף 20, עורך דין זר רשאי לתת שירותים משפטיים בעניין דין זר.
ההיתר המוצע מעורר מספר סוגיות לדיון –
(1) הדדיות: האם לא נכון וראוי לקבוע סעיף ובו דרישת הדדיות, ולפיה ההיתר לעורכי דין זרים לתת שירותים משפטיים בעניין דין זר בישראל יהיה רק ביחס לעורכי דין זרים ממדינות שקיים בהן הסדר דומה, באופן שמאפשר לעורכי דין ישראלים לפעול בתחומן? המדובר הוא בהוראה כגון זו: "ואולם, עורך דין זר לא יהיה רשאי לתת שירותים כאמור, אם לפי דיניה של המדינה בה הוסמך עורך הדין הזר, עורך דין אינו רשאי לתת שירותים דומים".
(2) בחינת המצב הקיים במדינות אחרות – באילו מדינות, אם בכלל, קיימת לעורכי דין ישראלים אפשרות לעסוק במקצועם, או שאפשרות כזו תיפתח בפניהם אם ישראל תאפשר תעסוקת עורכי-דין זרים? מהם השירותים, אם בכלל, שיכולים עורכי דין ישראלים לספק במדינות אלה? מהו האופן שבו מותר, אם בכלל, לעורכי דין ישראל לפעול במדינות הללו – כעורכי דין שכיר, כשותפים, כעצמאיים? האם הם יכולים להיות חלק משותפות, או להקים חברת עורכי דין באותן המדינות?
(3) השפעה אפשרית על שוק עריכת הדין הישראלית – האם קיימת הערכה על ההשפעות האפשריות של ההסדר המוצע על שוק עורכי הדין בישראל, בייחוד על רקע הרוויה הקיימת בשוק עורכי הדין בישראל? הצפת השוק הרווי גם ככה, איבוד מקומות עבודה של עו"ד ישראליים?
האם נבחנו ההשלכות הפיסקאליות של ההסדר המוצע?
(4) המחויבויות של ישראל מכוח הסכמים בינלאומיים – בירור עם נציגי משרד התמ"ת העלה, כי, ככל הנראה, על פי ההסכמים הבינלאומיים שישראל חתומה עליהם אינם מחייבים את ביצוע המהלך המוצע. משכך, יש לשקול את נחיצותו ודחיפותו של התיקון המוצע.
(א1) הוראות סעיפים 50, 51 ו-52 יחולו על עורך דין זר בכל הנוגע לעיסוקו בישראל במתן שירותים משפטיים בעניין דין זר, כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה: כל הוראה בסעיפים האמורים שבה מוזכרת פרישה מהלשכה, פקיעת חברות או הוצאה מהלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו המדובר במחיקה של רישומו מהמרשם כהגדרתו בסעיף 98א, וכל הוראה בסעיפים האמורים שבה מוזכר חידוש חברות תחול לעניין עורך דין זר כאילו המדובר בחידוש הרישום במרשם האמור.
סעיף 50 לחוק קובע כי עורך דין שפרש מהלשכה או שחברותו פקעה, נשאר נתון למרות הלשכה בכל מה שארע לפני פקיעת החברות. סעיפים 51 ו-52 לחוק קובעים הוראות לעניין בקשת חידוש חברות בלשכה, לעורך דין שפרש מהלשכה, שחברתו פקעה או שהוצא מהלשכה. מוצע להחיל הוראות אלה, בשינויים המחויבים, על עורך דין זר.
(ב) ההוראות לפי פרק שישי, וכן ההוראות לפי כל דין לעניין שכר טרחת עורכי דין וחיסיון עורך דין–לקוח, יחולו על עורך דין זר בכל הנוגע לעיסוקו בישראל במתן שירותים משפטיים בעניין דין זר, כאילו היה עורך דין, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1) כל הוראה בפרק שישי שבה מוזכרת השעיה של עורך דין מחברותו בלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו המדובר בהתליה של רישומו במרשם, וכל הוראה בפרק שישי שבה מוזכרת הוצאה של עורך דין מהלשכה תחול לעניין עורך דין זר כאילו המדובר במחיקה של רישומו מהמרשם;
(2) על אף הוראות סעיף 62, עורך דין זר ייתן את הדין לפני בתי הדין המשמעתיים של הלשכה, רק בהתקיים אחד מאלה:
(א) עבירת המשמעת נעברה, כולה או חלקה, בישראל;
(ב) עבירת המשמעת נעברה כולה מחוץ לישראל, והיא נוגעת לשירות משפטי בעניין דין זר שניתן, כולו או חלקו, בישראל;
(3) על אף הוראות סעיף 64, הדיון בעבירת משמעת שעבר עורך דין זר יהיה בפני בית דין משמעתי במחוז שתקבע הלשכה שבו מתקיים מרכז פעילותו בישראל;
עמדת הייעוץ המשפטי של הוועדה היא שאין הצדקה לאפשר ללשכה לקבוע את הסמכות המקומית של בית הדין המשמעתי באיזה מקום שהיא רוצה ללא כל התחשבות במרכז פעילותו בישראל של עורך הדין הזר. מכיוון שהרישום הוא ארצי, מוצע לקבוע כי במקביל להוראה לגבי עורכי דין חברי הלשכה, הסמכות המקומית תהיה תלויה במחוז שבו מצוי מרכז פעילותו בישראל של עורך הדין הזר.
(4) על אף הוראות פסקאות (4) ו-(5) של סעיף 68, מוסמך בית דין משמעתי להטיל על עורך דין זר שהורשע בשל עבירת משמעת, במקום עונש של השעיה לתקופה קצובה שלא תעלה על עשר שנים או עונש של הוצאה מן הלשכה, כמפורט באותן פסקאות, עונש של התליית רישום במרשם לתקופה כאמור או מחיקת רישום מהמרשם.
עמדת הייעוץ המשפטי של הוועדה היא כי סעיף קטן זה מיותר לנוכח הוראת סעיף קטן (1) שקובע, למעשה, את אותו הדבר בדיוק.
(5) סעיף 75 יחול גם ביחס לפסקי דין שניתנו מחוץ לישראל;
עמדת הייעוץ המשפטי של הוועדה היא שיש להבהיר כי סמכותו של בית דין משמעתי להטיל על עורך דין זר עונש משמעתי בגין הרשעה בפסק דין פלילי, חלה גם ביחס לפסקי דין שניתנו מחוץ לישראל, ולא רק ביחס לפסקי דין כאמור שניתנו בישראל.
לדיון –
האם יש אכיפה אפקטיבית של הדין המשמעתי על עורכי הדין הזרים? לדין המשמעתי הישראלי ישנה משמעות גדולה מאוד לעורך דין רגיל בישראל, שכן בצידן של אי עמידה בכללי החוק והאתיקה קבועות סנקציות חריפות שיכולות להוביל עד לכדי הוצאתו מהלשכה, ולמעשה איבוד יכולתו להשתכר כעורך דין. לכן, כללי המשמעת והאתיקה מהווים הרתעה ממשית בפני עורך דין ישראלי. מנגד, עורך דין זר, היודע כי גם אם יעבור על כללי האתיקה והמשמעת, הסנקציה המקסימאלית שניתן יהיה להפעיל נגדו היא ביטול רישומו במרשם, וכי בכל רגע נתון הוא יכול לעלות על מטוס ולברוח מכאן, כללי המשמעת והאתיקה לא מהווים בעבורו הרתעה כל כך אפקטיבית, שכן תמיד הוא יכול לחזור ולעבוד כעו"ד במדינה בה הוסמך. מכאן מתעוררת השאלה – כיצד והאם בכלל ניתן להרתיע ולהחיל על עו"ד זרים כללי אתיקה אפקטיביים? בהקשר זה, ניתן לשקול האם לא נכון יהיה נכון וראוי להתאים את ס' 68(3) לחוק, המאפשר לבית דין משמעתי להטיל קנס של עד 25,000 ₪, על עורך דין שעבר עבירת משמעת, לעבירות משמעת שנעברות על ידי עורכי דין זרים, באופן שניתן יהיה להטיל קנס גבוה יותר על עורכי הדין הזרים? בנוסף, ניתן לשקול אמצעי אכיפה נוספים.
(ג) חדל להתקיים לגבי עורך דין זר התנאי האמור בסעיף 98ה(א)(1), לא יהיה רשאי עורך הדין הזר לתת שירותים משפטיים לפי סעיף קטן (א) החל במועד שבו חדל להתקיים לגביו התנאי האמור, וזאת אף אם טרם נמחק רישומו מהמרשם או הותלה רישומו במרשם בהתאם להוראות סעיף 98ו.
סעיף זה, כמו סעיפים נוספים בהצעת החוק, מעוררת שאלה כללית הנוגעת לכלים ולאמצעים שיש בידי הלשכה לאכוף באופן אפקטיבי את הכללים שיחולו על עורכי הדין הזרים.
(ד) לצורך החלטה על הגשת קובלנה או על הטלת עונש בשל עבירה משמעתית שנעברה על ידי עורך הדין הזר, רשאי קובל או בית דין משמעתי, לפי העניין, להביא בחשבון את אמות המידה וכללי האתיקה של מקצוע עריכת הדין במדינה שבה הוסמך עורך הדין הזר.
לנוכח השוני הקיים בין מערכות האתיקה השונות החלות על עורך הדין הזר (הדין הישראלי והדין הזר) במקביל, מוצע לאפשר ללשכה ולבית הדין המשמעתי להתחשב בשוני ובפער שקיים בין שתי מערכות הדינים האמורות, הן לעניין החלטה על העמדה לדין משמעתי, והן לעניין קביעת העונש במידה והוא הורשע בביצוע עבירה משמעתית. אמנם, לצורך החלטת הלשכה האם לרשום או לא לרשום מועמד במרשם כעורך דין זר מוצע לקבוע, להלן (במסגרת ס' 98ה(ב)(1)), כי במסגרת החלטת הלשכה האם לרשום מועמד בעקבות עבירה פלילית שעבר אמות המידה בהן תתחשב הלשכה יהיו אמות המידה הקבועות בדין לגבי הרשעה בישראל; אך באשר להחלטה של קובל האם להעמידו לדין משמעתי ובאשר להחלטה של בית דין משמעתי על מידת העונש שיוטל עליו, מוצע לאפשר להתחשב באמות המידה הקיימות במדינה שבה הוסמך עורך הדין הזר כסוג של "נסיבות מקילות".
חובת ציון התואר "עורך דין זר" ומדינת ההסמכה
98ג.
עורך דין זר יציין את דבר היותו עורך דין זר ואת שם המדינה שבה הוסמך לעסוק בעריכת דין, בכל אחד מאלה:
(1) בנייר המכתבים המשרדי שלו;
(2) בכל מסמך הקשור לעבודתו המקצועית, שבו מצוין שמו;
(3) כאשר מוטלת על עורך דין, על פי דין, חובה לציין את דבר היותו עורך דין.
הייעוץ המשפטי של הוועדה סבור כי על אף שמדובר בהוראה ראויה, לגופו של עניין, נכון וראוי כי היא תקבע במסגרת כללי האתיקה המיוחדים שתתקין הלשכה בהתאם לסמכותה לפי ס' 98יב המוצע, ולא בחקיקה ראשית. וזאת, בדומה לעורכי דין בישראל, שכללים זהים מצוים בכללי האתיקה פרסומת.
הערה: מחיקת הסעיף האמור תחייב מיספור מחדש של יתר סעיפי החוק המוצעים.
מתן שירותים משפטיים בעניין דין זר בידי מי שאינו עורך דין או עורך דין זר
98ד.
(א) על אף הוראות סעיף 20 והוראות סימן זה, רשאי מי שהוא בעל רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל לתת שירותים משפטיים בעניין דין זר, אף שאינו עורך דין או עורך דין זר, ובלבד שמרכז פעילותו במסגרת עיסוקו בעריכת דין הוא מחוץ לישראל, והשירות המשפטי בעניין דין זר ניתן בעת ששהה בישראל לפרק זמן שאינו עולה על פרק הזמן שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם הלשכה והוא קיבל היתר לכך מהוועד המרכזי;
(ב) הוועד המרכזי יודיע למבקש ההיתר על החלטתו בתוך 30 ימים ממועד קבלת הבקשה; חלף המועד האמור וטרם ניתנה החלטת הוועד המרכזי יראו כאילו ניתן ההיתר.
עמדת הייעץ המשפטי של הוועדה היא, כי מתן היתר גורף וכללי לתת שירות משפטי חד פעמי, שמוגבל רק על ידי פרק הזמן שבו מצוי עורך הדין מחו"ל בישראל, עלול להוות סדק שדרכו ניתן יהיה לעקוף את הסדרי הפיקוח. משכך, נראה כי נכון יותר יהיה לקבוע הסדר של מתן היתר פרטני על ידי הוועד המרכזי, בדומה להוראות אחרות שמאפשרות לוועד המרכזי להתיר פעילויות מסוימות שככלל – ללא היתר כאמור – אסורות. מנגד, כדי שלא להוביל לתוצאה לפיה אי מתן תשובה מהוועד המרכזי יסכל את האפשרות לתת שירות כאמור, מוצע לקבוע כי אי מתן תשובה תוך פרק זמן של 30 ימים יוביל לתוצאה שיראו כאילו החליט הוועד המרכזי על מתן היתר כאמור.
סימן ג': מרשם עורכי דין זרים
מרשם עורכי
דין זרים
98ה.
(א) הלשכה תנהל מרשם שבו תרשום מבקש שמתקיימים לגביו כל אלה:
(1) בידו רישיון תקף לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל [גרסה א'] ממדינה שדרישות ההשכלה וההכשרה למקצוע עריכת הדין והפיקוח המשמעתי בה מספקים, לדעת הלשכה;
[גרסה ב'] ממדינה שהסדרת מקצוע עריכת הדין בה מספקת, לדעת הלשכה.
עמדת הייעוץ המשפטי של הוועדה היא, כי לנוכח החשש מפני הגעתם של עורכי דין ממדינות שבהם אין מערכת אפקטיבית של הסדרת מקצוע עריכת הדין, שבהן ניתן "לקנות" או "להשיג" בקלות רבה מידי תואר של עורך דין, רצוי לאפשר ללשכה שלא לרשום מועמד, אם היא הגיעה למסקנה כי הוא אכן מגיע ממדינה כאמור. יוער כי ממחקר משווה שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה, כי תנאים דומים קיימים בכל המדינות שנבדקו – אנגליה, ארה"ב ואוסטרליה.
הערה: ניתן לקבוע תנאי זה במסגרת סעיף קטן (א), כחלק מתנאי הכשירות, ולחילופין, ניתן לקבוע תנאי זה במסגרת סעיף קטן (ב) כחלק מהשיקולים שבגינם רשאית הלשכה לסרב לרשום מועמד גם אם הוא עומד בתנאי הכשירות (ראה להלן).
(2) הוא שימש עורך דין או כיהן בתפקיד שיפוטי, מחוץ לישראל, במשך שנתיים לפחות בתקופה שקדמה לבקשת הרישום;
1. לשכת עורכי הדין מציעה לקבוע תקופת ניסיון של חמש שנים. יוער, כי ממחקר משווה שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה, כי דרישה של חמש שנים קיימת במודל החקיקה של לשכת עורכי הדין בארה"ב;
2. לשכת עורכי הדין מציעה לקבוע כי הניסיון יידרש בתקופה שקדמה לבקשת הרישום. הייעוץ המשפטי ממליץ לקבל את ההוספה המוצעת של הלשכה.
(3) הוא עמד בבחינות שערכה הלשכה באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים; בחינות כאמור ייערכו גם בשפה האנגלית.
(4) הוא צירף התחייבות לשלם או אישור על תשלום ביטוח אצל מבטח לשם הבטחת פיצויו של מי שנפגע עקב מעשה או מחדל שלו; שר המשפטים, לאחר התייעצות עם הלשכה, יקבע הוראות לעניין ביטוח כאמור, לרבות סכומי הביטוח המזעריים ופרטי הביטוח.
הייעוץ המשפטי של הוועדה סבור כי יש לשקול האם לדרוש מעורך הדין הזר ביטוח חבות מקצועית – או לחילופין לחשוב על הסדר אחר –כדי להגן באופן טוב יותר על הלקוחות בישראל מפני רשלנות מקצועית אפשרית של עורכי הדין הזרים. יוער, כי ממחקר משווה שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה, כי דרישה כאמור במודל החקיקה של לשכת עורכי הדין בארה"ב;
יצוין, כי ניסוח הסעיף נעשה בהקבלה להוראה דומה הקיימת בס' 19(א1) לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב-1972, בנוגע למתן רישיון למשרד לשירותי שמירה.
הערה: אם יוחלט לחייב עורך דין בביטוח כאמור, יש לשקול האם לקבוע חובה כאמור גם ביחס למשרדי עורכי דין זרים או רק על עורכי הדין הזרים.
(ב) הלשכה רשאית שלא לרשום במרשם מבקש אף שמתקיימים לגביו התנאים הקבועים בסעיף קטן (א), לאחר שנתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, אם מתקיים לגביו אחד מאלה:
(1) הוא הורשע, בישראל או מחוץ לישראל, בעבירה פלילית או בעבירת משמעת, שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות רשום במרשם; לעניין זה, יהיו אמות המידה שבהם תתחשב הלשכה לגבי הרשעה בעבירה פלילית מחוץ לישראל, אמות המידה הקבועות בדין לגבי הרשעה בישראל באותה עבירה, בשינויים המחויבים;
(2) נתגלו עובדות אחרות שבשלהן היא סבורה כי אין הוא ראוי להירשם במרשם.
(3) [גרסה א'] דרישות ההשכלה וההכשרה למקצוע עריכת הדין והפיקוח המשמעתי במדינה שבה הוסמך אינם מספקים, לדעת הלשכה.
[גרסה ב'] הסדרת מקצוע עריכת הדין במדינה שבה הוסמך אינה מספקת, לדעת הלשכה.
עמדת הייעוץ המשפטי של הוועדה היא, כי לנוכח החשש מפני הגעתם של עורכי דין ממדינות שבהם אין מערכת אפקטיבית של הסדרת מקצוע עריכת הדין, שבהן ניתן "לקנות" או "להשיג" בקלות רבה מידי תואר של עורך דין, רצוי לאפשר ללשכה לסרב לרשום מועמד, אם היא הגיעה למסקנה כי הוא אכן מגיע ממדינה כאמור. יוער כי ממחקר משווה שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה, כי תנאים דומים קיימים בכל המדינות שנבדקו – אנגליה, ארה"ב ואוסטרליה.
הערה: ניתן לקבוע תנאי זה במסגרת סעיף קטן (א), כחלק מתנאי הכשירות, ולחילופין, ניתן לקבוע תנאי זה במסגרת סעיף קטן (ב) כחלק מהשיקולים שבגינם רשאית הלשכה לסרב לרשום מועמד גם אם הוא עומד בתנאי הכשירות (ראה לעיל).
(ג) לעניין סמכויותיה לפי סעיף זה, רשאית הלשכה לדרוש מהמבקש פרטים ואישורים אודות העניינים הבאים:
(1) עבירות פליליות או עבירות משמעתיות שהורשע בהן מחוץ לישראל;
(2) הליכים פליליים או הליכים משמעתיים המתקיימים נגדו מחוץ לישראל;
(3) פרטים על השכלתו והכשרתו המקצועית של המבקש;
עמדת הייעוץ המשפטי של הוועדה, היא כי ישנה חשיבות לקבל מידע אודות עברו הפלילי והמשמעתי של המבקש. לצורך כך, מוצע להעניק ללשכה את הסמכות לדרוש מהמבקש לספק לה פרטים ואישורים בעניינים אלה, כדי שבפני הלשכה, בטרם תחליט האם לרשום את המבקש במרשם, תיפרס התמונה המלאה אודות המועמד, וזאת בשל הרצון להגן את ציבור הלקוחות בישראל מפני עורכי דין זרים שקופת שרצים תלויה מאחורי גבם. יוער, כי ממחקר משווה שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה, כי סמכויות דומות מוענקות לגורמים המוסמכים לרשום עורכי דין זרים בכל אחת מהמדינות שנבדקו, דהיינו: אוסטרליה, אנגליה וארה"ב;
(ד) מדי שלוש שנים מיום רישומו במרשם, יציג עורך הדין הזר בפני הלשכה פרטים ואישורים, להנחת דעתה, כי בידו רישיון תקף לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל, וכי לא עבר כל עבירה פלילית או עבירה משמעתית מחוץ לישראל, במהלך שלוש השנים האמורות; לא הציג עורך הדין הזר פרטים ואישורים כאמור עד תום שישה חודשים מיום שחלפו שלוש שנים כאמור, רשאית הלשכה למחקו מהמרשם.
עמדת הייעוץ המשפטי של הוועדה היא, שבכדי לקיים פיקוח אפקטיבי יותר על עורך הדין הזר, יידרש עורך הדין הזר כל שלוש שנים, להציג בפני הלשכה ראיות לכך שרישיונו לעסוק בעריכת דין בחו"ל עדיין בתוקף, וכן לדווח ללשכה אודות עבירות פליליות או משמעתיות שעבר בישראל או מחוצה לה, וזאת כדי שניתן יהיה לפקח עליו. היה ועורך הדין הזר לא יציג בפני הלשכה את האישורים האמורים, בתוך פרק זמן של שישה חודשים מתום שלוש השנים האמורות, יימחק עורך הדין הזר מהמרשם. הוראה זו תחול כל שלוש שנים מחדש. יוער, כי ממחקר משווה שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה, כי דרישה דומה קיימת באנגליה, ושם המצב אף קיצוני יותר, שכן, שם נדרש עורך הדין הזר לחדש את רישומו כל שנה מחדש.
מחיקה והתליה של רישום במרשם
98ו.
(א) הלשכה תמחק מהמרשם את רישומו של עורך דין זר, אם מתקיים לגביו אחד מאלה:
(1) רישיונו לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל בוטל;
(2) הוא ביקש למחוק את רישומו מהמרשם;
(3) הוא התקבל כחבר הלשכה לפי הוראות סעיף 42;
(4) הוא הוכרז פושט רגל;
(5) בית דין משמעתי הטיל עליו עונש של מחיקת רישומו מהמרשם, בהתאם להוראות סעיף 98ב(ב)(4);
(6) בית דין משמעתי החליט כי יש למחוק את רישומו מהמרשם, בשל אחד מאלה, והורה ללשכה לעשות כן:
(א) הוא הורשע, מחוץ לישראל, בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות רשום במרשם, שבית דין משמעתי אינו מוסמך לדון בה בהתאם להוראות סעיף 98ב(ב)(2), ורישיונו לא בוטל בשל ההרשעה כאמור;
הייעוץ המשפטי לוועדה סבור כי מן הראוי להגביל את סמכותו של בית הדין המשמעתי להורות על מחיקת עורך דין זר מהמרשם בשל עבירות משמעת שהורשע בהן מחוץ לישראל (ושבית הדין אינו מוסמך לדון בהן מכוח ס' 98ב(ב)(2), רק ביחס לעבירות שמפאת מהותן וכו' הוא אינו ראוי להיות רשום במרשם, ולא ביחס לכל עבירת משמעת.
(ב) נתגלו עובדות אחרות, בין על פי פסק דין ובין בדרך אחרת, שאינן מהוות עבירת משמעת שבית דין מוסמך לדון בה בהתאם להוראות סעיף 98ב(ב)(2), שבשלהן אין הוא ראוי להיות רשום במרשם.
(7) בית דין משמעתי החליט כי הוכח בפניו שהרישום הושג במרמה.
התוספת המוצעת של הייעוץ המשפטי של הוועדה, היא בבחינת התאמה להוראה הקבועה בס' 47 לחוק הלשכה לגבי עורכי דין ישראלים. ההוספה תאפשר לבית דין משמעתי למחוק עורך דין זר מהמרשם, אם יוכח בפניו כי הרישום הושג במרמה.
(ב) הלשכה תתלה את רישומו של עורך דין זר במרשם, אם התקיים לגביו אחד מהתנאים המפורטים בפסקאות שלהלן, למשך התקופה כמפורט בהן:
(1) רישיונו לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל הותלה או שהוא הושעה מעיסוקו בעריכת דין מחוץ לישראל – למשך תקופת ההתליה או ההשעיה, לפי העניין;
(2) התקיימה לגביו נסיבה מהנסיבות המפורטות בפסקה (1) של סעיף 49 – למשך התקופות המפורטות באותה פסקה, לפי העניין;
(3) בית דין משמעתי הטיל עליו עונש של התליית רישומו במרשם בהתאם להוראות סעיף 98ב(ב)(4).
(ג) הלשכה רשאית להתלות את רישומו של עורך דין זר במרשם, אם הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה משמעתית מחוץ לישראל – עד לסיומם של ההליכים הפליליים או המשמעתיים, לפי העניין, נגד עורך הדין הזר.
(ג) עורך דין זר שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה משמעתית מחוץ לישראל, רשאי בית דין משמעתי מחוזי, על פי בקשת קובל, ואם מצא שבנסיבות העניין העבירה המיוחסת לעורך הדין הזר היא עבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי להיות רשום במרשם, להתלות את רישומו במרשם עד לסיום ההליכים הפליליים או ההליכים המשמעתיים נגדו, לפי העניין.
עמדת הייעוץ המשפטי של הוועדה, היא שיש לערוך שני שינויים בסעיף המוצע: (א) יש להעביר את הסמכות להורות על השעייה זמנית לבית דין משמעתי ולא להותירה בידי הלשכה; (ב) לקבוע כי האפשרות להתלות באופן זמני את רישומו של עורך הדין הזר, רק בעבירות שאם אכן יורשע בהן, ניתן יהיה למוחקו מהרישום, קרי: עבירות שלאורן הוא אינו ראוי להיות רשום במרשם. למעשה, הניסוח מחדש של הסעיף נעשה תוך התאמתו לס' 78(ג) לחוק הלשכה, המקביל לסעיף המוצע.
הודעה ללשכה על קיומן של עילות למחיקה או להתליה של רישום במרשם
98ז.
התקיימה לגבי עורך דין זר נסיבה מהנסיבות האמורות בסעיף 98ו(א)(1), (4), (6)(א) או (ב)(1) או (2), או שהוא הורשע מחוץ לישראל בעבירה פלילית, ימסור ללשכה, באופן מיידי, הודעה על כך.
עמדת הייעוץ המשפטי של הוועדה היא, כי סעיף זה, כמו סעיפים נוספים בהצעת החוק, מעוררת שאלה כללית הנוגעת לכלים ולאמצעים שיש בידי הלשכה לאכוף באופן אפקטיבי את הכללים שיחולו על עורכי הדין הזרים.
סימן ד': משרד עורכי דין זר
לדיון – לשכת עורכי הדין מביעה התנגדות נחרצת להסדרים המוצעים בסימן ד', שכן, לטעמה, מן הראוי לאפשר לעורכי דין זרים לפעול בישראל רק כשכירים של עורכי דין ישראלים. מוצע לחברי הוועדה לקיים דיון בשאלת האופן שבו רשאי יהיה עורך דין זר לפעול בישראל. יוער, כי ממחקר משווה שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה, כי במדינות שנבדקו, דהיינו: אנגליה, ארה"ב ואוסטרליה אין דרישה שעורך הדין הזר יוכל לפעול רק כשכיר של עורך דין מקומי.
שלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר
98ח.
(א) על אף ההוראות לפי חוק זה, משרד עורכי דין זר רשאי לקיים שלוחה בישראל, ובלבד שמתקיימים לגבי השלוחה כל אלה:
(1) מועסק בה עורך דין או עורך דין זר, אחד לפחות;
(2) לא מועסק בה, בלי היתר מאת הלשכה, עורך דין שחברותו בלשכה הושעתה – בתקופת ההשעיה, או עורך דין זר שרישומו במרשם הותלה – בתקופת ההתליה, וכן לא מועסק בה, בלי היתר מאת הלשכה, אדם שהוצא מן הלשכה או שרישומו נמחק מהמרשם.
(ב) הוראות סעיפים 59ד עד 59ו יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין משרד עורכי דין זר שהוא תאגיד ומקיים שלוחה בישראל, בכל הנוגע לפעילותו המקצועית בישראל, כאילו היה חברת עורכי דין.
שמה של שלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר
98ט.
שמה של שלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר יכול שיהיה כשמו של משרד עורכי הדין הזר, ובלבד שבכל מקום שבו מצוין שמה של השלוחה יצוין כי היא מהווה שלוחה של משרד עורכי דין זר וכן שמה של המדינה שבה נמצא מרכז פעילותו.
עמדת הייעוץ המשפטי של הוועדה היא שהרישא של הסעיף מיותרת, וזאת לנוכח העובדה שס' 59ב חל רק על עורכי דין ועורכי דין זרים, אך לא על משרד עורכי דין זרים. בכל מקרה, על אף שמדובר בהוראה ראויה, לגופו של עניין נראה כי נכון שהוראה כאמור תיקבע בכללי האתיקה שתתקין הלשכה לעניין עורכי הדין הזרים, ולא בחקיקה ראשית.
הערה: מחיקת הסעיף האמור תחייב מיספור מחדש של יתר סעיפי החוק המוצעים.
עיסוק של עורך דין או של עורך דין זר כחבר, כשותף או כשכיר בשלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר
98י.
(א) על אף הוראות סעיפים 58 ו-59א, רשאי עורך דין או עורך דין זר לעסוק במקצועו כשותף או כחבר, בשלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר; ואולם עורך דין לא יהיה שותף או חבר בשלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר, אם המשרד משתף בהכנסותיו את מי שאינו עורך דין או שאינו בעל רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל, ואם המשרד הוא תאגיד – גם אם יש לו הגבלה על אחריות החברים בו.
(ב) עורך דין או עורך דין זר רשאי לעסוק במקצועו כשכיר בשלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר; ואולם עורך דין לא יעסוק במקצועו כשכיר בשלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר שהוא תאגיד, אם לא כל חבריו רשאים לעסוק בעריכת דין או אם יש למשרד הגבלה על אחריות החברים בו.
עמדת הייעוץ המשפטי של הוועדה היא כי יש לשקול האם לא לאחד את סעיפים קטנים (א) ו-(ב), באופן שלא תיווצר הפרדה בין שותף וחבר מצד אחד לשכיר מצד שני.
בנוסף, מוצע לשקול לקבוע כי ההגבלה שמוצע להחיל כאן על עורכי הדין הישראלים, תחול גם על עורכי הדין הזרים, לכל הפחות ככל שהדבר נוגע למצבים בהם לא מתקיים במשרד התנאי לפיו אחריות בעלי המניות שלו אינה מוגבלת. נקודה זו חוזרת להצעת הייעוץ המשפטי של הוועדה לעיל, במסגרת הגדרת המונח "משרד עורכי דין זר", לקבוע כתנאי, כי תאגיד זר יהיה כשר לפתוח בישראל שלוחה רק אם אין הגבלה על אחריות בעלי המניות בו.
(ג) עורך דין או עורך דין זר לא יעסוק במקצועו כחבר, כשותף או כשכיר, בשלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר שהלשכה הורתה לו להפסיק את פעילותה בישראל לפי סעיף 98יא.
(ד) עורך דין או עורך דין זר לא יעסוק במקצועו כחבר במשרד עורכי דין זר אם הוא חבר בחברת עורכי דין, ולא יהיה עורך דין או עורך דין זר חבר ביותר ממשרד עורכי דין זר אחד.
הפסקת פעילות שלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר
98יא.
(א)
מצאה הלשכה כי משרד עורכי דין זר המקיים שלוחה בישראל התמיד להפר הוראה מההוראות החלות עליו לפי סימן זה, או כי עורך דין או עורך דין זר העוסק במקצועו כשותף, כחבר או כשכיר, בשלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר, התמיד להפר הוראה מההוראות החלות עליו לפי חוק זה, רשאית היא, לאחר שמסרה למשרד עורכי הדין הזר, התראה בכתב לעניין ההפרות כאמור והוא המשיך להפר או שלא פעל להפסיק את ההפרות, להורות לו להפסיק את פעילותה של השלוחה שהוא מקיים בישראל, בתוך תקופה שתורה ולפרק זמן שלא יעלה על שלוש שנים.
(1) קובל רשאי להגיש קובלנה נגד משרד עורכי דין זר המקיים שלוחה בישראל שהפר הוראה מההוראות החלות עליו לפי סימן זה, או שעורך דין או עורך דין זר העוסק במקצועו כשותף, כחבר או כשכיר במשרד כאמור, הפר הוראה מההוראות החלות עליו לפי חוק זה;
(2) בית דין משמעתי הדן בקובלנה כאמור בפסקה (1) רשאי להורות למשרד עורכי הדין הזר לחדול מההפרה;
(3) מצא בית דין משמעתי כי משרד עורכי הדין הזר התמיד להפר את ההוראה או שלא פעל להפסיק את ההפרה רשאי הוא להורות לו להפסיק את פעילותה של השלוחה שהוא מקיים בישראל, בתוך תקופה שיורה ולפרק זמן שלא יעלה על שלוש שנים.
עמדת הייעוץ המשפטי של הוועדה היא כי סמכות להורות על סגירת משרד תהיה בידי בית הדין המשמעתי ולא בידי הלשכה, וזאת לנוכח אופיה השיפוטי של החלטה כאמור, וההשלכת שעשויות להיות לה. כיום, אין כללי פרוצדורה המסדירים את האפשרות לפתוח בהליך כאמור בפני בית הדין המשמעתי, ועל כן מוצע לקבוע כי קובל (על פי הגדרתו בס' 63 לחוק) רשאי יהיה להגיש קובלנה כנגד משרד בגין הפרת ההוראות החלות עליו, ולאפשר יצירת הליך מסודר בעניין זה. כמו כן, מוצע להסמיך את הלשכה, במסגרת ס' 98יב,, לקבוע כללי פרוצדורה שיאפשרו הליך כאמור (ראו להלן).
(ב) הלשכה לא תורה בית דין משמעתי לא יורה על הפסקת פעילותה של שלוחה שמקיים משרד עורכי דין זר בישראל, כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתנה שנתן למשרד עורכי הדין הזר הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה.
(ג) הלשכה רשאית להודיע לרשות המוסמכת לפקח על עורכי דין במדינה שבה נמצא מרכז פעילותו של משרד עורכי דין זר המקיים שלוחה בישראל, על הוראה שניתנה לגביו לפי סעיף קטן (א).
הייעוץ המשפטי של הוועדה מציע לחברי הוועדה לשקול האם להוסיף כלי אכיפה נוספים שיאפשרו לאכוף ביתר אפקטיביות הוראה כאמור שניתנה. בהקשר זה, ניתן לחשוב על הקנאת סמכות לבית הדין המשמעתי להטיל קנסות על משרד שקיבל הוראה כאמור ולא ביצע אותה.
סימן ה': כללים לעניין עורכי דין זרים ומשרדי עורכי דין זרים
כללים לעניין עורכי דין זרים
98יב.
המועצה הארצית רשאית, באישור שר המשפטים, לקבוע, בכללים, הוראות בעניינים האלה: לעניין סדרי רישומם של עורכי דין זרים במרשם, ולעניין דיווחים תקופתיים בדבר כשירותם לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל שעל עורכי דין זרים למסור ללשכה, וכן הוראות מיוחדות לעניין אתיקה מקצועית של עורכי דין זרים הנדרשות בשל אופי עיסוקם כעורכי דין זרים.
(1) סדרי רישומם של עורכי דין זרים במרשם;
(2) דיווחים תקופתיים בדבר כשירותם לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל שעל עורכי דין זרים למסור ללשכה;
(3) הוראות מיוחדות לעניין אתיקה מקצועית של עורכי דין זרים הנדרשות בשל אופי עיסוקם כעורכי דין זרים;
(4) חובות גילוי מיוחדות שיחולו על עורכי דין זרים ומשרדי עורכי דין זרים;
(5) סדרי דין בהליך לפי סעיף 98יא;
עמדת הייעוץ המשפטי של הוועדה היא, כי יש צורך בפיקוח על הכללים שתתקין הלשכה, ועל כן מוצע לקבוע כי כללים כאמור יהיו טעונים את אישורו של שר המשפטים. זאת, בדומה לס' 109 לחוק הלשכה הקובע כי התקנת כללים בעניינים המנוים באותו סעיף טעונים את אישורו של שר המשפטים.
בנוסף, מוצע להוסיף שני עניינים נוספים בהם תהא הלשכה רשאית להתקין, באישור שר המשפטים, כללים: חובות גילוי מיוחדות שיחולו על עורכי הדין הזרים והמשרדים הזרים, וכן סדרי דין בהליך לפי ס' 98יא, שבו בית דין משמעתי רשאי להורות על סגירת משרד עורכי דין.
כללים לעניין שלוחות בישראל של משרדי עורכי דין זרים
98יג.
המועצה הארצית רשאית, באישור שר המשפטים, לקבוע, בכללים, הוראות מיוחדות לעניין פעילותן של שלוחות בישראל של משרדי עורכי דין זרים."
ראו ההערה הקודמת
פרק ד' – תחילה
7.
תחילתו של פרק זה 30 ימים שנה מיום פרסומו של חוק זה.
עמדת הייעוץ המשפטי של הוועדה היא שפרק זמן של 30 ימים אינו מאפשר ללשכה להיערך כראוי, וזאת לנוכח המשימות הרבות שהצעת החוק מטילה עליה: להקים מערך רישום, לנסח בחינות באתיקה, להתקין כללים וכו'. לפיכך, מוצע פרק זמן של שנה שיאפשר ללשכה להיערך כיאות ליישום התיקון
***************************************************************************************