חומר רקע
חוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961
2. הלשכה –
(1) תרשום מתמחים, תפקח על התמחותם ותבחנם;
(2) תסמיך עורכי דין על ידי קבלתם כחברי הלשכה;
(3) תקיים שיפוט משמעת לחבריה ולמתמחים;
הכל בהתאם לחוק זה.
פרק שלישי: תחום המקצוע וייחודו
20. הפעולות המנויות להלן, לא יעשה אותן דרך עיסוק, או בתמורה אף שלא דרך עיסוק, אלא עורך דין; ואלה הפעולות:
(1) ייצוג אדם אחר וכל טיעון ופעולה אחרת בשמו לפני בתי משפט, בתי דין, בוררים וגופים ואנשים בעלי סמכות שיפוטית, או מעין שיפוטית;
(2) ייצוג אדם אחר וכל פעולה אחרת בשמו לפני —
משרד ההוצאה לפועל; לשכת רישום הקרקעות; הפקיד המוסמך לענין חוק בתים משותפים, תשי"ג– 1952; רשם החברות; רשם השותפויות; רשם האגודות השיתופיות; רשם הפטנטים והמדגמים; רשם סימני המסחר; פקיד השומה ונציג מס ההכנסה לענין פקודת מס הכנסה; המנהל לענין חוק מס שבח מקרקעין, תש"ט–1949; מנהל מס עזבון לענין חוק מס עזבון, תש"ט–1949.
(3) עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי בשביל אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כזה;
(4) ייעוץ וחיווי דעת משפטיים.
21. הוראות סעיף 20 אינן פוגעות באלה:
...
(7) חיווי דעת משפטי על ידי אדם שנתבקש לכך על ידי עורך דין או על ידי רשות מרשויות המדינה;
(8) ייצוג לפני בוררים כשאחד מבעלי הדין בבוררות הוא תושב חוץ או תאגיד הרשום בחוץ לארץ, על ידי תושב חוץ המוסמך לעריכת דין במדינה שהוא תושב בה.
מיום 7.8.1985
תיקון מס' 14
ס"ח תשמ"ה מס' 1155 מיום 7.8.1985 עמ' 197 (ה"ח 1546)
מיום 22.12.1967
תיקון מס' 5
ס"ח תשכ"ח מס' 515 מיום 22.12.1967 עמ' 12 (ה"ח 735)
23. אדם שאינו אזרח ישראלי והוא נאשם בעבירה שדינה מיתה, לפי חוק למניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם, תש"י–1950, או לפי חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, תש"י–1950, או שמתנהלת נגדו חקירה בשל עבירה כזאת, רשאי למנות לעצמו, באישור שר המשפטים, סניגור שאינו עורך דין כמשמעותו בחוק זה, אם הוא מוסמך לעריכת דין בחוץ לארץ; שר המשפטים רשאי לאשר את המינוי בנסיבות מיוחדות ולאחר התייעצות עם המועצה הארצית של הלשכה; סניגור שמינויו אושר כאמור, דינו לענין זה כדין עורך דין כמשמעותו בחוק זה; שר המשפטים רשאי, בנסיבות מיוחדות, בהסכמת נשיא בית המשפט העליון, ומשהועמד הנאשם לדין – בהסכמת בית המשפט שלפניו הועמד לדין, לבטל אישור שניתן; בוטל האישור – בטל מינויו של הסניגור.
פרק רביעי: הכשרה למקצוע
24. אדם כשיר להיות עורך דין אם נתקיימו בו אלה:
(1) הוא בעל השכלה משפטית גבוהה;
(2) עבר תקופת התמחות;
(3) עמד בבחינות הלשכה;
הכל לפי המפורט בפרק זה.
מיום 16.8.1963
תיקון מס' 3
ס"ח תשכ"ג מס' 404 מיום 16.8.1963 עמ' 146 (ה"ח 567)
החלפת סעיף 39
הנוסח הקודם:
39. תכנית הבחינות לפי הסעיפים 26(2) ו-38 וסדריהן ייקבעו בתקנות.
פרק חמישי: חברות בלשכה
42. אדם הכשיר להיות עורך דין והוא תושב ישראל ובגיר יהיה לעורך דין עם קבלתו כחבר הלשכה.
מיום 15.1.2002
תיקון מס' 28
ס"ח תשס"ב מס' 1823 מיום 15.1.2002 עמ' 96 (ה"ח 2982)
42. אדם הכשיר להיות עורך דין והוא תושב ישראל ומלאו לו 23 שנים ובגיר יהיה לעורך דין עם קבלתו כחבר הלשכה.
43. שמותיהם של המועמדים לחברות בלשכה יתפרסמו בצורה שתיקבע בכללים, ותוך תקופה שתיקבע לכך בכללים רשאי כל אדם להגיש ללשכה התנגדות לקבלת המועמד.
44. (א) הלשכה רשאית, לאחר שנתנה למועמד הזדמנות לטעון טענותיו לפניה, שלא לקבלו כחבר הלשכה, על אף כשירותו –
(1) אם המועמד הורשע בעבירה פלילית שיש בה, בנסיבות הענין, משום קלון, והלשכה סבורה שלאור הרשעה זו אין הוא ראוי לשמש עורך דין;
(2) אם נתגלו עובדות אחרות – בין על ידי פסק דין של בית דין משמעתי או על ידי התנגדות שהוגשה לפי סעיף 43, ובין בדרך אחרת – והלשכה סבורה שלאור עובדות אלה אין המועמד ראוי לשמש עורך דין;
(ב) החליטה הלשכה שלא לקבל מועמד כחבר הלשכה, תודיע לו את נימוקיה בכתב.
מיום 15.7.2002
תיקון מס' 28
ס"ח תשס"ב מס' 1823 מיום 15.1.2002 עמ' 96 (ה"ח 2982)
מחיקת פסקה 44(3)
(3) אם המועמד עוסק באחד העיסוקים האסורים על עורך דין לפי סעיף 60.
מיום 8.8.2005
תיקון מס' 31
ס"ח תשס"ה מס' 2020 מיום 8.8.2005 עמ' 745 (ה"ח 77)
(א) הלשכה רשאית, לאחר שנתנה למועמד הזדמנות לטעון טענותיו לפניה, שלא לקבלו כחבר הלשכה, על אף כשירותו –
(1) אם המועמד הורשע בעבירה פלילית שיש בה, בנסיבות הענין, משום קלון, והלשכה סבורה שלאור הרשעה זו אין הוא ראוי לשמש עורך דין;
(2) אם נתגלו עובדות אחרות – בין על ידי פסק דין של בית דין משמעתי או על ידי התנגדות שהוגשה לפי סעיף 43, ובין בדרך אחרת – והלשכה סבורה שלאור עובדות אלה אין המועמד ראוי לשמש עורך דין;
(3) (נמחקה).
(ב) החליטה הלשכה שלא לקבל מועמד כחבר הלשכה, תודיע לו את נימוקיה בכתב.
מיום 8.8.2005
תיקון מס' 31
ס"ח תשס"ה מס' 2020 מיום 8.8.2005 עמ' 745 (ה"ח 77)
ביטול סעיף 45
הנוסח הקודם:
ערור
47. בית דין משמעתי מחוזי רשאי לבטל רישומו של חבר הלשכה בפנקס החברים ולבטל חברותו בלשכה, אם הוכח בפניו שהרישום הושג במרמה; על החלטת בית הדין המשמעתי לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיף 70.
מיום 8.8.2005
תיקון מס' 31
ס"ח תשס"ה מס' 2020 מיום 8.8.2005 עמ' 745 (ה"ח 77)
48. חברותו של חבר הלשכה תפקע אם נתקיימה בו אחת מאלה:
(1) הודיע ללשכה בכתב על פרישתו ממנה;
(2) חדל להיות תושב ישראל; המועד בו חדל חבר להיות תושב ישראל ייקבע על ידי הלשכה;
מיום 8.8.2005
תיקון מס' 31
ס"ח תשס"ה מס' 2020 מיום 8.8.2005 עמ' 745 (ה"ח 77)
(3) הוכרז פושט רגל;
(4) נידון בבית דין משמעתי להוצאה מן הלשכה והעונש בוצע.
49. חברותו של חבר הלשכה תושעה –
(1) אם הוכרז בפסק דין פסול-דין מחמת מחלת נפש – כל עוד לא בוטל הפסק, או אם החליטה הלשכה, על סמך תעודה של פסיכיאטר מחוזי, כי הוא אינו מסוגל מחמת מחלת נפש לשמש כעורך דין – כל עוד לא בוטלה ההחלטה.
מיום 17.3.2000
תיקון מס' 26
ס"ח תש"ס מס' 1732 מיום 17.3.2000 עמ' 135 (ה"ח 2835)
(1) אם הוכרז בפסק דין פסול-דין מחמת מחלת נפש – כל עוד לא בוטל הפסק, או אם החליטה הלשכה, על סמך תעודה של פסיכיאטר מחוזי, כי הוא אינו מסוגל מחמת מחלת נפש לדאוג לעניניו לשמש כעורך דין- כל עוד לא בוטלה ההחלטה; על החלטת הלשכה יחולו הוראות סעיף 45;
מיום 8.8.2005
תיקון מס' 31
ס"ח תשס"ה מס' 2020 מיום 8.8.2005 עמ' 745 (ה"ח 77)
(2) אם נידון בבית דין משמעתי להשעיה – למשך תקופת ההשעיה.
50. מי שפרש מן הלשכה או שחברותו פקעה מסיבה אחרת, נשאר נתון למרות הלשכה בכל מה שאירע לפני פקיעת החברות; וכן רשאי הוא לגבות שכרו בעד שירותים שנתן לפני כן.
מיום 17.3.2000
תיקון מס' 26
ס"ח תש"ס מס' 1732 מיום 17.3.2000 עמ' 134
מיום 17.3.2000
תיקון מס' 26
ס"ח תש"ס מס' 1732 מיום 17.3.2000 עמ' 135 (ה"ח 2835)
51. מי שפרש מן הלשכה ומי שחברותו בלשכה פקעה מסיבה אחרת והסיבה בטלה, רשאי לבקש חידוש חברותו בלשכה; על חידוש החברות יחולו הוראות הסעיפים 42 עד 47, בשינויים המחוייבים, ובלבד שהלשכה לא תסרב לחידוש החברות אלא על סמך הרשעה או עובדות שאירעו אחרי פקיעת החברות.
52. על אף האמור בסעיף 51, מי שנידון להוצאה מן הלשכה לא יבקש חידוש חברותו לפני שעברו עשר שנים מהוצאתו, והלשכה רשאית, לפי שיקול דעתה, להסכים לחידוש החברות או לסרב לו.
מיום 16.8.1963
תיקון מס' 3
ס"ח תשכ"ג מס' 404 מיום 16.8.1963 עמ' 146 (ה"ח 567)
הוספת סעיף 52ב
מיום 17.3.2000
תיקון מס' 26
ס"ח תש"ס מס' 1732 מיום 17.3.2000 עמ' 135 (ה"ח 2835)
52ב. חבר הלשכה שאינו עוסק בעריכת דין - אם בכלל ואם כנציגו של היועץ המשפטי לממשלה - רשאי להודיע על כך ללשכה בכתב, ומשהודיע וכל עוד לא ביטל הודעתו, יחולו עליו הוראות חוק זה למעט הוראות סעיף 60 בשינויים אלה:
מיום 3.7.2008
תיקון מס' 32
ס"ח תשס"ח מס' 2160 מיום 3.7.2008 עמ' 598 (ה"ח 388)
(2) לא יבחר ולא ייבחר למוסדות הלשכה ולא יתמנה או ייבחר לתפקיד בה למעט לתפקיד נציג ציבור בוועדת האתיקה הארצית או בוועדת אתיקה מחוזית, לפי סעיף 18ב;
פרק שישי: אתיקה מקצועית ושיפוט משמעתי
53. עורך דין ישמור על כבוד המקצוע של עריכת דין ויימנע מכל דבר העלול לפגוע בכבוד המקצוע.
54. במילוי תפקידיו יפעל עורך דין לטובת שולחו בנאמנות ובמסירות, ויעזור לבית המשפט לעשות משפט.
55. (א) עורך דין לא יעשה, במישרין או בעקיפין, פרסומת לעיסוקו אלא בהתאם לכללים שתתקין המועצה הארצית באישור שר המשפטים וועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
(ב) בכללים כאמור ייקבעו סוגים, צורות ודרכים של פרסומת המותרים לעורכי דין, ובלבד שלא יהיה בהם כדי להטעות את הציבור או לפגוע בו או משום פגיעה בכבוד המקצוע; כן ייקבעו באותם כללים מקרים וצורות שבהם רשאי או חייב עורך דין לציין את שמו ומקצועו.
מיום 28.11.2000
תיקון מס' 27
ס"ח תש"ס מס' 1738 מיום 28.5.2000 עמ' 182 (ה"ח 2725)
החלפת סעיף 55
הנוסח הקודם:
איסור פרסומת
56. לא ישדל עורך דין, בעצמו או על ידי אחר, כל אדם למסור לידיו עבודה מקצועית.
57. עורך דין ישתמש לציון מקצועו בתואר "עורך דין" או בתואר לועזי מקביל שנקבע בכללים, ובתואר זה בלבד. אין בהוראה זו כדי למנוע את השימוש בתואר אקדמאי או בתואר שדין אחר מסדיר את השימוש בו.
58. עורך דין לא יעסוק במקצועו בשותפות עם אדם שאינו עורך דין, ולא ישתף אדם כזה בהכנסותיו – אם ברוטו ואם נטו – בתמורה לשירותים, סיוע או תועלת אחרת לעסקו.אולם רשאי עורך דין לשתף בהכנסותיו את בן הזוג, הצאצאים וההורים של שותפו, בהווה או בעבר, שנפטר בעודו חבר הלשכה ושל עורך דין שממנו רכש את עסקו.
מיום 22.12.1967
תיקון מס' 5
ס"ח תשכ"ח מס' 515 מיום 22.12.1967 עמ' 12 (ה"ח 735)
58. עורך דין לא יעסוק במקצועו בשותפות עם אדם שאינו עורך דין, ולא ישתף אדם כזה בהכנסותיו — אם ברוטו ואם נטו — בתמורה לשירותים, סיוע או תועלת אחרת לעסקו. אולם רשאי עורך דין לשתף בהכנסותיו את אלמנתו ויתומיו הקטינים של כל אחד מאלה:
(1) שותפו, או שותפו שפרש, שנפטרו בעודם חברי הלשכה;
(2) עורך דין שאת עסקו רכש.
מיום 10.8.1978
תיקון מס' 11
ס"ח תשל"ח מס' 908 מיום 10.8.1978 עמ' 198 (ה"ח 1142)
58. עורך דין לא יעסוק במקצועו בשותפות עם אדם שאינו עורך דין, ולא ישתף אדם כזה בהכנסותיו — אם ברוטו ואם נטו — בתמורה לשירותים, סיוע או תועלת אחרת לעסקו. אולם רשאי עורך דין לשתף בהכנסותיו את אלמנתו ויתומיו הקטינים של כל אחד מאלה:
(1) שותפו, או שותפו שפרש, שנפטרו בעודם חברי הלשכה;
(2) עורך דין שאת עסקו רכש.
59. עורך דין לא יעסיק במשרדו, בלי היתר מאת הלשכה, אדם שחברותו בלשכה הושעתה — בתקופת ההשעיה, או אדם שהוצא מן הלשכה.
59א. (א) עורך דין לא יעסוק במקצועו כחבר בחברת עורכי דין אלא אם נתקיימו אלה:
(1) החברה רשומה בישראל לפי פקודת החברות ואין לה כל הגבלה על ערבות חבריה;
(2) מטרות החברה, לפי תזכירה, הן האגדם של עורכי דין, פעולות עזר לעריכת דין, פעולות לניהול החברה ונכסיה ולהשקעת רווחיה ופעולות לוואי הדרושות לאלה, ונקבע בתזכיר ההתאגדות כי לא יהיו לחברה הסמכויות המפורטות בתוספת השניה לפקודת החברות;
(3) כל חברי החברה ומנהליה הם חברי הלשכה.
(ב) לא יעסוק עורך דין במקצועו כחבר ביותר מחברת עורכי דין אחת.
מיום 10.8.1978
תיקון מס' 11
ס"ח תשל"ח מס' 908 מיום 10.8.1978 עמ' 198 (ה"ח 1142)
59ב. שם של חברת עורכי דין לא יכלול אלא שמם של עורכי דין שהם חברי החברה העוסקים בעריכת דין.
מיום 10.8.1978
תיקון מס' 11
ס"ח תשל"ח מס' 908 מיום 10.8.1978 עמ' 198 (ה"ח 1142)
הוספת סעיף 59ב
59ג. (א) חברת עורכי דין לא תשתף בהכנסותיה, על אף האמור בתזכירה, בתקנותיה או במסמך אחר, מי שאינו עורך דין, אולם רשאית היא לשתף בהכנסותיה את בן הזוג, הצאצאים וההורים של חבר, בהווה או בעבר, שנפטר בעודו חבר הלשכה או של עורך דין שהחברה רכשה את עסקו.
(ב) נפטר חבר או חדל להיות חבר הלשכה ולא הועבר חלקו בחברה, ירכשוהו חברי החברה תוך תקופה, בדרך, במועד ובתנאים שייקבעו בכללים.
מיום 10.8.1978
תיקון מס' 11
ס"ח תשל"ח מס' 908 מיום 10.8.1978 עמ' 198 (ה"ח 1142)
59ד. (א) חבר בחברת עורכי דין שהושעה מחברותו בלשכה לא יהיה זכאי לקבל בתקופת השעייתו כל תשלום מהחברה חוץ מתשלומים בעד שירות שניתן לפני שהושעה ולא כל חלק מרווחי החברה שהרוויחה בשעה שהיה מושעה כאמור, והחברה לא תשלם לו, או לאחר על פי הוראותיו או בשל זכויות החברות שלו, דבר שאינו זכאי לקבל לפי סעיף קטן זה.
(ב) חבר בחברת עורכי דין שהושעה מחברותו בלשכה לא יפעיל כל זכות או סמכות שיש לו כחבר בחברה או כמנהל או כפקיד החברה, כל זמן שהוא מושעה כאמור, והחברה לא תפעל על פי הוראה כאמור.
מיום 10.8.1978
תיקון מס' 11
ס"ח תשל"ח מס' 908 מיום 10.8.1978 עמ' 198 (ה"ח 1142)
59ה. לענין פקודת הנזיקין [נוסח חדש] רואים חברת עורכי דין כאחראית בנזיקין לכל מעשה או מחדל בענין שפעלו בו חבריה כעורכי דין.
מיום 10.8.1978
תיקון מס' 11
ס"ח תשל"ח מס' 908 מיום 10.8.1978 עמ' 198 (ה"ח 1142)
59ו. (א) אין בקיומה של חברת עורכי דין ובהיות עורך דין חבר בה כדי לגרוע —
(1) מאחריותו האישית של עורך הדין כפי שהיתה קיימת לולא החברה או חברותו בה;
(2) מתחולת הוראות חוק זה על עורך הדין.
(ב) עורך דין או שותפות של עורכי דין הממשיכים לעסוק במקצוע במסגרת חברת עורכי דין, לא יראו בכך הפסקת התעסקות במקצוע לענין כל דין.
מיום 10.8.1978
תיקון מס' 11
ס"ח תשל"ח מס' 908 מיום 10.8.1978 עמ' 198 (ה"ח 1142)
60. (א) עורך דין לא יעסוק בעיסוק אחר בנסיבות שבהן עלול היווצר ניגוד ענינים בין עיסוקו כעורך דין לבין העיסוק האחר.
(ב) בלי לפגוע בכלליות האמור בסעיף קטן (א), תקבע המועצה הארצית, באישור שר המשפטים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בכללים, נסיבות שיראו אותן כנסיבות שבהן עלול להיווצר ניגוד ענינים כאמור בסעיף קטן (א).
מיום 15.7.2002
תיקון מס' 28
ס"ח תשס"ב מס' 1823 מיום 15.1.2002 עמ' 96 (ה"ח 2982)
החלפת סעיף 60
הנוסח הקודם:
עיסוקים אסורים
60. עורך דין לא יעסוק-
(1) בראיית חשבון;
(2) בעסקי מסחר כל שהם אלא במידה שהדבר הותר בכללים;
60א. (א) ועדת האתיקה הארצית רשאית לתת חוות דעת מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין ומתמחים.
(ב) ועדת אתיקה מחוזית רשאית לתת חוות דעת מקדימה בענייני משמעת של עורכי דין לפי פנייה של עורך דין הרשום באותו מחוז, בעניין הנוגע אליו.
(ג) חוות דעת מקדימה של ועדת האתיקה הארצית תחייב את כל ועדות האתיקה המחוזיות.
מיום 3.7.2009
תיקון מס' 32
ס"ח תשס"ח מס' 2160 מיום 3.7.2008 עמ' 598 (ה"ח 388)
61. אלה עבירות משמעת:
(1) הפרת הוראה מהוראות הסעיפים 53 עד 60 או של דין אחר המטיל חיוב או איסור על עורך דין בקשר למקצועו;
(2) הפרת כללי האתיקה המקצועית שנקבעו לפי סעיף 109;
(3) כל מעשה או מחדל אחר שאינו הולם את מקצוע עריכת הדין.
62. על עבירת משמעת, אף אם נעברה בחוץ לארץ, יתן עורך דין את הדין לפני בתי הדין המשמעתיים של הלשכה.
63. הועד המרכזי, ועד מחוזי וכן היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה (להלן - קובל) רשאים להגיש קובלנה לבית דין משמעתי בשל עבירת משמעת, בין ביזמתם ובין על פי תלונת אדם אחר; קובל רשאי למנות אדם - דרך כלל או לענין מסויים - לייצגו ולטעון בשמו בכל הליך לפי פרק זה.
מיום 3.7.2009
תיקון מס' 32
ס"ח תשס"ח מס' 2160 מיום 3.7.2008 עמ' 598 (ה"ח 388)
64. (א) הדיון בעבירת משמעת יהיה לפני בית הדין המשמעתי המחוזי של המחוז שבו רשום עורך הדין הנאשם; הוחל בהליכים שלפני הגשת קובלנה במחוז שבו רשום עורך הדין, או הוגשה קובלנה לבית הדין במחוז כאמור, ימשיכו בהליכים באותו מחוז, אף אם בינתיים נרשם עורך הדין במחוז אחר.
(ב) יושב ראש בית הדין המשמעתי הארצי רשאי, לפי בקשת הקובל או הנאשם, להורות על העברת הדיון בקובלנה לבית הדין המשמעתי המחוזי של מחוז אחר, כל עוד לא החל הדיון בה.
(ג) היה הנאשם חבר בבית דין משמעתי מחוזי תוגש קובלנה לבית דין משמעתי במחוז אחר.
מיום 17.6.2000
תיקון מס' 26
ס"ח תש"ס מס' 1732 מיום 17.3.2000 עמ' 136 (ה"ח 2835)
החלפת סעיף 64
הנוסח הקודם:
64. הדיון בעבירת משמעת יהיה לפני בית הדין המשמעתי המחוזי של המחוז שבתחומו נמצא מקום עבודתו הראשי של עורך הדין הנאשם; אולם יושב ראש בית הדין המשמעתי הארצי רשאי, לפי בקשת הקובל או הנאשם, להורות על העברת הדיון לבית הדין המשמעתי המחוזי של מחוז אחר.
מיום 3.7.2008
תיקון מס' 32
ס"ח תשס"ח מס' 2160 מיום 3.7.2008 עמ' 598 (ה"ח 388)
מיום 3.7.2008
תיקון מס' 32
ס"ח תשס"ח מס' 2160 מיום 3.7.2008 עמ' 598 (ה"ח 388)
65. סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים ייקבעו בכללים.
67. בית דין משמעתי רשאי, מטעמים מיוחדים שיפרט בהחלטתו, לקבל ראיה אף אם לא היתה כשרה להתקבל בבית משפט.
מיום 5.3.1987
תיקון מס' 15
ס"ח תשמ"ז מס' 1206 מיום 5.3.1987 עמ' 38 (ה"ח 1808)
68. אלה הענשים שבית דין משמעתי מוסמך להטיל על נאשם שהורשע בשל עבירת משמעת:
(1) אזהרה;
(2) נזיפה;
(3) קנס בסכום שלא יעלה על 25,000 שקלים חדשים לכל עבירה, שישולם לקופת הלשכה;
(4) השעיה לתקופה קצובה שלא תעלה על עשר שנים;
(5) הוצאה מן הלשכה.
מיום 13.4.1980
תיקון מס' 13
ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 110 (ה"ח 1393)
(3) קנס בסכום שלא יעלה על 2000 שקלים לכל עבירה, שישולם לקופת הלשכה;
(3)(4) השעיה לתקופה קצובה שלא תעלה על חמש שנים;
(4)(5) הוצאה מן הלשכה.
מיום 5.3.1987
תיקון מס' 15
ס"ח תשמ"ז מס' 1206 מיום 5.3.1987 עמ' 38 (ה"ח 1808)
(3) קנס בסכום שלא יעלה על 2000 שקלים 25,000 שקלים חדשים לכל עבירה, שישולם לקופת הלשכה;
(4) השעיה לתקופה קצובה שלא תעלה על חמש עשר שנים;
68א. (א) הטיל בית דין משמעתי עונש השעיה, רשאי הוא להורות בגזר הדין שהעונש, כולו או מקצתו, יהיה על תנאי.
(ב) מי שנדון להשעיה על תנאי, לא ישא את ענשו אלא אם כן עבר — תוך התקופה שנקבעה בגזר הדין ושלא תפחת משנה ולא תעלה על שלוש שנים (להלן — תקופת התנאי) — עבירת משמעת על פי חוק זה שקבע בית הדין בגזר הדין (להלן — עבירה נוספת) והורשע בשל עבירה כזאת תוך תקופת התנאי או לאחריה.
(ג) תקופת התנאי תתחיל מיום גזר הדין, ואם הנידון נושא אותו זמן עונש השעיה — מיום תום אותה השעיה, והכל כשבית הדין המשמעתי לא הורה אחרת.
מיום 5.3.1987
תיקון מס' 15
ס"ח תשמ"ז מס' 1206 מיום 5.3.1987 עמ' 38 (ה"ח 1808)
69. (א) בית דין משמעתי רשאי –
(1) להרשיע נאשם בשל עבירת משמעת ולא להטיל עליו עונש;
(2) לחייב נאשם שהורשע בתשלום הוצאות המשפט למדינה, ללשכה ולמתלונן בסכום שיקבע בית הדין;
(3) לחייב נאשם שהורשע בשל השגת שכר בנסיבות המהוות עבירת משמעת בהחזרת השכר, כולו או מקצתו;
(4) לחייב נאשם, בשל כל עבירה שהורשע בה, בתשלום פיצויים למתלונן או לאדם אחר שניזוק מן העבירה, בסכום שלא יעלה על 25,000 שקלים חדשים; חיוב כאמור אינו פוטר מאחריות לנזק על פי כל דין;
(5) לחייב מתלונן בתשלום הוצאות המשפט למדינה, ללשכה ולנאשם בסכום שיקבע בית הדין, אם הנאשם זוכה ובית הדין מצא שהתלונה הוגשה בקלות ראש או לשם קינטור או ללא יסוד;
(5א) לחייב את הלשכה בתשלום הוצאות ההגנה לנאשם בסכום שיקבע בית הדין, אם הנאשם זוכה ובית הדין מצא שלא היה יסוד להגשת הקובלנה או שנתקיימו נסיבות אחרות המצדיקות זאת; הגיש היועץ המשפטי לממשלה או פרקליט המדינה את הקובלנה, רשאי בית הדין לחייב את אוצר המדינה בתשלום כאמור;
(6) לצוות על פרסום פסק הדין, כולו או חלקו, בציון שמו של הנאשם או בלי ציון שמו, הכל כפי שיקבע בית הדין.
...
מיום 13.4.1980
תיקון מס' 13
ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 110 (ה"ח 1393)
69. (א) בית דין משמעתי רשאי —
(1) להרשיע נאשם בשל עבירת משמעת ולא להטיל עליו עונש;
(2) לחייב נאשם שהורשע בתשלום הוצאות המשפט למדינה, ללשכה ולמתלונן בסכום שיקבע בית הדין;
(3) לחייב נאשם שהורשע בשל השגת שכר בנסיבות המהוות עבירת משמעת בהחזרת השכר, כולו או מקצתו;
(4) לחייב נאשם שהורשע בתשלום פיצויים למתלונן, או לאדם אחר שניזוק על ידי העבירה, בסכום שלא יעלה על 500 לירות 2000 שקלים; חיוב כזה אינו פוטר מאחריות לנזקים לפי כל דין אחר;
(5) לחייב מתלונן בתשלום הוצאות המשפט למדינה, ללשכה ולנאשם בסכום שיקבע בית הדין, אם הנאשם זוכה ובית הדין מצא שהתלונה הוגשה בקלות ראש או לשם קינטור או ללא יסוד;
(6) לצוות על פרסום פסק הדין, כולו או חלקו, בציון שמו של הנאשם או בלי ציון שמו, הכל כפי שיקבע בית הדין.
(ב) הטיל בית הדין המשמעתי בפסק דינו על הנאשם השעיה או הוצאה מהלשכה, יפורסמו הכרעת הדין וגזר הדין, כולם או חלקם, כפי שיקבע בית הדין, על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), בציון שמו של הנאשם, זולת אם החליט בית הדין מפורשות, מטמים מיוחדים שיפורשו בהחלטתו, שלא יצויין שמו של הנאשם.
(ג) אין בהחלטתו של בית הדין המשמעתי שלא לפרסם את שמו של הנאשם שהושעה או הוצא מהלשכה כדי למנוע מהלשכה להודיע על ההשעיה או ההוצאה מהלשכה לכל רשות ציבורית, הכל במידה שהדבר נראה לה דרוש לביצועו של פסק הדין הלכה מעשה.
(ד) בית דין משמעתי רשאי לתת סעד ביניים מסוגים ובדרכים שייקבעו בכללים.
מיום 5.3.1987
תיקון מס' 15
ס"ח תשמ"ז מס' 1206 מיום 5.3.1987 עמ' 38 (ה"ח 1808)
החלפת פסקה 69(א)(4)
הנוסח הקודם:
(4) לחייב נאשם שהורשע בתשלום פיצויים למתלונן, או לאדם אחר שניזוק על ידי העבירה, בסכום שלא יעלה על 20 שקלים; חיוב כזה אינו פוטר מאחריות לנזקים לפי כל דין אחר;
מיום 4.7.1989
תיקון מס' 16
ס"ח תשמ"ט מס' 1278 מיום 4.7.1989 עמ' 64 (ה"ח 1902)
(ב) הטיל בית הדין המשמעתי בפסק דינו על הנאשם השעיה או הוצאה מהלשכה, יפורסמו הכרעת הדין וגזר הדין, כולם או חלקם, כפי שיקבע בית הדין, על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), בציון שמו של הנאשם, זולת אם החליט בית הדין מפורשות, מטמים מיוחדים שיפורשו בהחלטתו, שלא יצויין שמו של הנאשם.
(ג) אין בהחלטתו של בית הדין המשמעתי שלא לפרסם את שמו של הנאשם שהושעה או הוצא מהלשכה כדי למנוע מהלשכה להודיע על ההשעיה או ההוצאה מהלשכה לכל רשות ציבורית, הכל במידה שהדבר נראה לה דרוש לביצועו של פסק הדין הלכה מעשה.
(ג) פרסום דבר ההוצאה מהלשכה או ההשעיה יהיה ברשומות, בפרסום מפרסומי הלשכה ובעתון שקבע הועד המרכזי.
מיום 17.3.2000
תיקון מס' 26
ס"ח תש"ס מס' 1732 מיום 17.3.2000 עמ' 134 (ה"ח 2835)
70. על פסק דין של בית דין משמעתי מחוזי רשאים הנאשם והקובל לערער לפני בית הדין המשמעתי הארצי וכן רשאים לערער הועד המרכזי והיועץ המשפטי לממשלה, אף אם לא היו קובלים.
מיום 5.3.1987
תיקון מס' 15
ס"ח תשמ"ז מס' 1206 מיום 5.3.1987 עמ' 39 (ה"ח 1808)
70. על פסק דין של בית דין משמעתי מחוזי רשאים הנאשם והקובל לערער לפני בית הדין המשמעתי הארצי וכן רשאי לערער היועץ וכן רשאים לערער הועד המרכזי והיועץ המשפטי לממשלה, אף אם לא היה קובל היו קובלים.
מיום 3.7.2009
תיקון מס' 32
ס"ח תשס"ח מס' 2160 מיום 3.7.2008 עמ' 600 (ה"ח 388)
71. על פסק דין של בית הדין המשמעתי הארצי רשאים הנאשם והקובל לערער לפני בית המשפט המחוזי בירושלים תוך שלושים יום מיום קבלת פסק הדין; וכן רשאים לערער כאמור הועד המרכזי והיועץ המשפטי לממשלה אף אם לא היו קובלים.
מיום 22.12.1967
תיקון מס' 5
ס"ח תשכ"ח מס' 515 מיום 22.12.1967 עמ' 13 (ה"ח 735)
החלפת סעיף 71
הנוסח הקודם:
71. על פסק דין מרשיע של בית הדין המשמעתי הארצי רשאי הנאשם לערער לפני בית המשפט העליון תוך שלושים יום מיום קבלת פסק הדין.
מיום 5.3.1987
תיקון מס' 15
ס"ח תשמ"ז מס' 1206 מיום 5.3.1987 עמ' 39 (ה"ח 1808)
71. על פסק דין של בית הדין המשמעתי הארצי רשאים הנאשם והקובל לערער לפני בית המשפט העליון תוך שלושים יום מיום קבלת פסק הדין; וכן רשאי לערער כאמור היועץ וכן רשאים לערר כאמור הועד המרכזי והיועץ המשפטי לממשלה אף אם לא היה קובל היו קובלים.
מיום 3.7.2008
תיקון מס' 32
ס"ח תשס"ח מס' 2160 מיום 3.7.2008 עמ' 600 (ה"ח 388)
ערעור לבית המשפט העליון לבית המשפט המחוזי בירושלים
71. על פסק דין של בית הדין המשמעתי הארצי רשאים הנאשם והקובל לערער לפני בית המשפט העליון בית המשפט המחוזי בירושלים תוך שלושים יום מיום קבלת פסק הדין; וכן רשאים לערר כאמור הועד המרכזי והיועץ המשפטי לממשלה אף אם לא היו קובלים.
מיום 3.7.2009
תיקון מס' 32
ס"ח תשס"ח מס' 2160 מיום 3.7.2008 עמ' 600 (ה"ח 388)
מיום 3.7.2008
תיקון מס' 32
ס"ח תשס"ח מס' 2160 מיום 3.7.2008 עמ' 600 (ה"ח 388)
75. עורך דין שהורשע בבית משפט או בבית דין צבאי בפסק סופי בשל עבירה פלילית, רשאי בית דין משמעתי מחוזי, על פי בקשת קובל, להטיל עליו אחד הענשים האמורים בסעיף 68, אם מצא שבנסיבות הענין היה בעבירה משום קלון.
77. בית משפט ובית דין צבאי שהרשיע עורך דין בשל עבירה פלילית ימציא ללשכה, באמצעות היועץ המשפטי לממשלה, העתק מפסק הדין; שר המשפטים רשאי לקבוע, בצו, סוגי עבירות שלגביהן לא יחול סעיף זה.
78. (א) (בוטל).
מיום 17.3.2000
תיקון מס' 26
ס"ח תש"ס מס' 1732 מיום 17.3.2000 עמ' 136 (ה"ח 2835)
(א) עורך דין שהורשע בבית דין משמעתי והוטל עליו עונש השעיה או הוצאה מן הלשכה, רשאי בית הדין שהרשיעו להשעותו זמנית מלעסוק במקצועו עד להכרעה הסופית בדבר ההשעיה או ההוצאה מן הלשכה. תקופת השעיה זמנית לפי סעיף קטן זה לא תעלה על תקופת עונש ההשעיה שהוטל על עורך הדין.
מיום 3.7.2008
תיקון מס' 32
ס"ח תשס"ח מס' 2160 מיום 3.7.2008 עמ' 601 (ה"ח 388)
ביטול סעיף קטן 78(א)
הנוסח הקודם:
(ב) עורך דין שהורשע בבית משפט או בבית דין צבאי בשל עבירה פלילית, רשאי בית דין משמעתי מחוזי, על פי בקשת קובל ואם מצא שבנסיבות הענין היה בעבירה משום קלון, להשעותו זמנית מלעסוק במקצועו עד להכרעה סופית בבקשה שתוגש לפי סעיף 75; לא הוגשה בקשה כזאת תוך שלושים יום מהיום שפסק הדין המרשיע נעשה סופי, או שבוטלה ההרשעה, בטלה ההשעיה הזמנית.
מיום 22.12.1967
תיקון מס' 5
ס"ח תשכ"ח מס' 515 מיום 22.12.1967 עמ' 13 (ה"ח 735)
(ג) עורך דין שהוגש נגדו כתב אישום בבית משפט או בבית דין צבאי בשל עבירה פלילית, רשאי בית דין משמעתי מחוזי, על פי בקשת קובל ואם מצא שבנסיבות הענין היה בעבירה המיוחסת לעורך דין משום קלון, להשעותו זמנית מעיסוק במקצוע של עורך דין, כולו או חלקו, הכל כפי שיקבע בית הדין, עד להכרעת דינו בבית המשפט או בבית הדין הצבאי; הורשע בדינו — רואים החלטה זו כהחלטה לפי סעיף קטן (ב).
מיום 13.4.1980
תיקון מס' 13
ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 111 (ה"ח 1393)
(ד) החליט בית הדין על השעיה זמנית על-פי סעיף זה, רשאי הוא לקבוע כי ההחלטה תפורסם בדרך שיורה עליה.
מיום 4.7.1989
תיקון מס' 16
ס"ח תשמ"ט מס' 1278 מיום 4.7.1989 עמ' 64 (ה"ח 1902)
החלפת סעיף 78(ד)
הנוסח הקודם:
(ה) על החלטה לפי סעיף זה יחולו הוראות הסעיפים 70 ו-71.
מיום 4.7.1989
תיקון מס' 16
ס"ח תשמ"ט מס' 1278 מיום 4.7.1989 עמ' 64 (ה"ח 1902)
(ו) ביצועה של החלטה על השעיה זמנית או על פרסום השעיה זמנית על פי סעיף זה לא יעוכב בשל כך בלבד שאפשר עוד לערער על ההחלטה או שעוד לא תמו כל ההליכים בערעור שהוגש.
מיום 4.7.1989
תיקון מס' 16
ס"ח תשמ"ט מס' 1278 מיום 4.7.1989 עמ' 64 (ה"ח 1902)
(ז) הושעה עורך דין זמנית לפי סעיף זה, תבוא תקופת ההשעיה הזמנית במנין ריצוי העונש שהוטל עליו.
מיום 17.3.2000
תיקון מס' 26
ס"ח תש"ס מס' 1732 מיום 17.3.2000 עמ' 136 (ה"ח 2835)
79. (א) היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו רשאי להתייצב, לטעון, להביא ראיות ולחקור עדים בכל דיון לפי פרק זה, אף אם לא היה קובל או מערער.
(ב) בכל עת עד להכרעת הדין בבית דין משמעתי מחוזי רשאי היועץ המשפטי לממשלה להפסיק הליכים בשל עבירת משמעת של חבר הלשכה המשמש בתפקיד מתפקידי השירות המשפטי של המדינה כשהעבירה נעברה במילוי תפקידו או בקשר לתפקידו; הפסקת ההליכים תהיה בהודעה בכתב לקובל, ואם התחיל הדיון — גם לבית הדין המשמעתי; הוגשה הודעה כאמור יופסקו ההליכים, ומותר לחדשם משבוטלה ההודעה.
מיום 8.1.1965
תיקון מס' 4
ס"ח תשכ"ה מס' 441 מיום 8.1.1965 עמ' 25 (ה"ח 603)
(א) היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו רשאי להתייצב, לטעון, להביא ראיות ולחקור עדים בכל דיון לפי פרק זה, אף אם לא היה קובל או מערער.
80. (א) דיון לפי פרק זה, אין בו כדי לעכב או לבטל דיון בפלילים בשל אותו מעשה או מחדל.
(ב) הואשם עורך דין בפלילים בשל מעשה או מחדל המשמש עילה גם לדיון בפני בית דין משמעתי לפי פרק זה, רשאי בית הדין המשמעתי להפסיק את דיוניו עד למתן פסק סופי בפלילים.
פרק שביעי: עניני שכר טרחה
81. המועצה הארצית של הלשכה רשאית לקבוע תעריף מינימלי לשכר טרחה בעד טרחה בעד שירותי עורכי דין, שיהיה בבחינת המלצה לחברי הלשכה, אך לא יחייבם.
מיום 22.12.1967
תיקון מס' 5
ס"ח תשכ"ח מס' 515 מיום 22.12.1967 עמ' 13 (ה"ח 735)
81. המועצה הארצית של הלשכה רשאית לקבוע תעריף מינימלי לשכר טרחה בעד שירותי עורכי דין; משנקבע בתעריף שכר מינימלי לשירות מסויים, לא יתנה ולא יקבל עורך דין שכר נמוך ממנו, אלא ברשות שניתנה על ידי הועד המחוזי לענין מסויים או לסוג מסויים של ענינים אלא ברשות שניתנה, לענין מסויים או לסוג מסויים של ענינים, על ידי הועד המחוזי או על ידי אחד או אחדים מחבריו שהסמיך לכך הועד המחוזי; אולם רשאי עורך דין ליתן שירות שלא על מנת לקבל פרס ובלבד שיודיע על כך לועד המחוזי בהודעה מנומקת.
מיום 7.1.1993
תיקון מס' 20
ס"ח תשנ"ג מס' 1406 מיום 7.11.1993 עמ' 20 (ה"ח 2143)
החלפת סעיף 81
הנוסח הקודם:
82. קבע שר המשפטים בתקנות סוגי שירותים מסוימים שיש לקבוע בעדם תעריף מקסימלי לשכר טרחה, תקבע המועצה הארצית של הלשכה את התעריף; משנקבע בתעריף שכר מקסימלי לשירות מסוים, לא יתנה ולא יקבל עורך דין שכר גבוה ממנו, אלא ברשות שניתנה על ידי הועד המחוזי לענין מסוים.
83. תעריפי שכר טרחה לפי הסעיפים 81 או 82 טעונים אישור שר המשפטים.
84. (א) לא יתנה ולא יקבל עורך דין בעד שירותו במשפט פלילי שכר טרחה התלוי בתוצאות המשפט.
(ב) התנה או קיבל עורך דין שכר טרחה תלוי בהוצאות המשפט במשפט שאינו פלילי, ונראה ללשכה כי השכר מופרז, רשאית היא, על פי בקשת הלקוח, לקבוע את השכר המתאים.
(ג) נקבע תעריף מקסימלי לשכר טרחתו של עורך דין לפי חוק זה או בחיקוק אחר — אין רואים שכר בגבולות התעריף כשכר מופרז.
85. לא יתנה ולא יקבל עורך דין מלקוחו תשלום שיכלול שכר טרחתו והוצאות שהוציא בלי להבחין בין שכר ובין הוצאות ובלי לפרש את ההוצאות.
86. עורך דין שהתנה או קיבל שכר טרחה בניגוד לסעיפים 82 עד 85, אשם בעבירת משמעת; אולם אין בהפרת הסעיפים 84 או 85 כדי לשלול ממנו שכר ראוי בעד השירות.
מיום 7.1.1993
תיקון מס' 20
ס"ח תשנ"ג מס' 1406 מיום 7.11.1993 עמ' 20 (ה"ח 2143)
86. עורך דין שהתנה או קיבל שכר טרחה בניגוד לסעיפים 81 82 עד 85, אשם בעבירת משמעת; אולם אין בהפרת הסעיפים 84 או 85 כדי לשלול ממנו שכר ראוי בעד השירות.
87. מי ששילם שכר טרחה למעלה מהמגיע לפי הסעיפים 82, 84 או 86, רשאי לדרוש החזרת היתרה, על אף כל הסכם.
88. להבטחת שכר טרחתו ולהבטחת החזרת הוצאות שהוציא, רשאי עורך דין לעכב תחת ידו כספי הלקוח שהגיעו לידו בהסכמת הלקוח עקב שירותו ללקוח, פרט לכספים שניתנו לו בפקדון או בתור נאמן וכל עוד הוא נאמן עליהם שלא לטובת לקוחו בלבד, ופרט לכספי מזונות לאשה ולקטינים, וכן רשאי הוא לעכב נכסים ומסמכים של לקוחו שבאו לידיו עקב שירותו ללקוח; ובלבד שהגיש תביעה על שכר טרחתו או הוצאותיו תוך שלושה חדשים מיום שהלקוח דרש ממנו בכתב את מה שעוכב כאמור.
מיום 22.12.1967
תיקון מס' 5
ס"ח תשכ"ח מס' 515 מיום 22.12.1967 עמ' 13 (ה"ח 735)
89. הלשכה תחוה דעתה בכל שאלה בדבר שכר טרחתו של עורך דין אם נדרשה לכך על ידי בית משפט, בית דין, בורר, גוף או אדם בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית.
פרק שמיני: הוראות שונות
90. דברים ומסמכים שהוחלפו בין לקוח לבין עורך דין ויש להם קשר עניני לשירות המקצועי שניתן על ידי עורך הדין ללקוח, לא יגלה אותם עורך הדין בכל הליך משפטי, חקירה או חיפוש, מלבד אם ויתר הלקוח על חסינותם.
מיום 13.4.1980
תיקון מס' 13
ס"ח תש"ם מס' 968 מיום 13.4.1980 עמ' 111 (ה"ח 1393)
(ב) חבר הלשכה שלא שילם דמי חבר המוטלים עליו על אף דרישת תשלום בכתב מראש הלשכה, או מחבר הועד המרכזי שקבע ראש הלשכה באישור הלשכה, רשאי בית המשפט, לבקשת הלשכה, לתת צו לתשלום דמי החבר; צו תשלום כזה ניתן להוצאה לפועל כמו פסק דין סופי של בית משפט, אולם תוך חמישה עשר יום מיום מסירת הצו לידו, רשאי חבר הלשכה לבקש מבית המשפט, בדרך המרצה, את ביטולו, והצו לא יוצא לפועל לפני תום תקופה זו, ואם הוגשה בקשה כאמור - לפני שנתאשר.
מיום 7.8.1985
תיקון מס' 14
ס"ח תשמ"ה מס' 1155 מיום 7.8.1985 עמ' 197 (ה"ח 1546)
הוספת סעיפים קטנים 93(ג) עד 93(ו)
מיום 3.7.2008
תיקון מס' 32
ס"ח תשס"ח מס' 2160 מיום 3.7.2008 עמ' 601 (ה"ח 388)
94. הלשכה רשאית, באישור שר המשפטים, לקבוע אגרות בעד שירותים שהיא נותנת ללא-חברים; האגרות יפורסמו ברשומות.
96. מי שאינו עורך דין ועושה פעולה שנתייחדה לפי חוק זה לעורכי דין, דינו - קנס חמשת אלפים לירות.
97. מי שמתחזה כעורך דין, ועורך דין העושה בתקופת השעייתו פעולה שנתייחדה לפי חוק זה לעורכי דין, דינו - מאסר שנה או קנס חמשת אלפים לירות.
98. לא יזדקק בית משפט לתביעת שכר בעד שירות שנתן מי שאינו עורך דין, במידה שהיה בו שירות שנתייחד לפי חוק זה לעורכי דין.
מיום 16.8.1963
תיקון מס' 3
ס"ח תשכ"ג מס' 404 מיום 16.8.1963 עמ' 146 (ה"ח 567)
מיום 21.3.1963
תיקון מס' 2
ס"ח תשכ"ג מס' 391 מיום 21.3.1963 עמ' 66 (ה"ח 554)
מיום 7.12.1961
תיקון מס' 1
ס"ח תשכ"ב מס' 355 מיום 7.12.1961 עמ' 15 (ה"ח 482)
פרק עשירי: הפעלת החוק
מיום 7.12.1961
תיקון מס' 1
ס"ח תשכ"ב מס' 355 מיום 7.12.1961 עמ' 16 (ה"ח 482)
109. המועצה הארצית של הלשכה רשאית, באישור שר המשפטים, להתקין כללים (בחוק זה - כללים) בכל ענין הנוגע לארגון הלשכה ופעולותיה, במידה שלא נקבעו הוראות בחוק זה ובמידה שסמכות זו לא ניתנה בחוק זה לשר המשפטים, ולרבות ענינים אלה:
(1) בחירתם, הרכבם וסדרי עבודתם של מוסדות הלשכה, וחלוקת סמכויות הלשכה ביניהם;
(2) סדרי קבלתם של מתמחים ורישומם, ודרכי הפיקוח על התמחותם;
(3) סדרי קבלת חברים ללשכה, לרבות חידוש החברות לפי חוק זה;
(4) כללי האתיקה המקצועית;
(5) סדרי הדין לפני בתי הדין המשמעתיים;
(6) מתן סעד משפטי למעוטי אמצעים;
(7) מדי עורכי הדין וסדרי לבישתם;
(8) חובותיהם וזכויותיהם של עורכי דין בקשר למילוי תפקידיהם המקצועיים;
(9) חובת עורכי דין לבייל יפויי כוח הניתנים להם בבול הלשכה בסכום שייקבע;
(10) תשלום לנציגי ציבור בוועדת האתיקה הארצית ובוועדות אתיקה מחוזיות.
כל עוד המועצה הארצית של הלשכה לא התקינה כללים בענין מן הענינים האמורים בסעיף זה, רשאי שר המשפטים להתקין תקנות באותו ענין שיעמדו בתקפן עד שהמועצה הארצית, באישור השר, תתקין כללים במקומן; כל עוד גם תקנות כאמור לא הותקנו, תנהג הלשכה, ככל האפשר כפי שנהגה המועצה המשפטית.
מיום 22.12.1967
תיקון מס' 5
ס"ח תשכ"ח מס' 515 מיום 22.12.1967 עמ' 13 (ה"ח 735)
הוספת פסקה 109(9)
מיום 3.7.2008
תיקון מס' 32
ס"ח תשס"ח מס' 2160 מיום 3.7.2008 עמ' 601 (ה"ח 388)
הוספת פסקה 109(10)