חומר רקע
2 ביולי, 2009
י' בתמוז, תשס"ט
לכבוד
ח"כ דוד רותם
יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט
כנסת ישראל
שלום רב,
הנדון: הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) – תיקון חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) – עמדת המועצה לשלום הילד
תחילה יובהר, כי רק היום הוזמנה המועצה לשלום הילד לישיבה שבנדון, הקבועה כידוע ליום א' הקרוב. על כן, עמדתנו מועברת לועדה רק עתה ובאופן תמציתי.
עוד יובהר, כי התייחסותנו להצעת החוק היא, מטבע הדברים, בכל הנוגע לקטינים.
להלן הערותינו:
1. חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב-2002 קובע חובת תיעוד חזותי של חקירת חשוד, בעבירות שהעונש המרבי הקבוע לצדן הוא עשר שנות מאסר או יותר.
הצעת החוק שבנדון, מבקשת לקבוע כי בנוסף לתנאי של עונש המרבי של עשר שנות מאסר או יותר, נדרש יהיה כי כתב האישום יוגש לבית המשפט המחוזי, כדי שתתקיים חובת התיעוד החזותי.
תנאי זה ביחס לקטינים, מאיין את תכליתו של ההסדר הקבוע בחוק.
2. תכליתה המקורית של החקיקה, היתה לקבוע אמצעי בקרה ופיקוח על החקירה (מראש ובדיעבד), לשם מניעה של הפעלת לחצים לא כשרים במהלך החקירה ומניעה של הודעות שווא של נחקרים.
תכלית זו, כפי שנאמר בדברי ההסבר להצעת החוק שבנדון, מלכתחילה יועדה למקרים של עבירות חמורות, שהעונש המרבי הצפוי מהן לנאשם הוא עשר שנות מאסר או יותר.
אלא שביחס לקטינים, צו הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול) (הסמכת בית משפט שלום לנוער לדון קטינים על פשעים), תש"ן-1990, מאפשר לדון קטינים בבית משפט השלום לנוער גם בעבירות חמורות של פשע. בפועל, חלק נכבד של תיקים נגד קטינים, בעבירות פשע, מתנהל בבית משפט השלום לנוער.
על כן וככל שהדבר נוגע לקטינים, הערכאה בה נידון התיק, היא אינה הקריטריון היחיד או המרכזי להבחנה בין עבירה חמורה לאחרת, ופעמים רבות מתנהל הליך בעבירה חמורה, אשר העונש העומד בצידה הנו עונש חמור לנאשם הקטין, בערכאה של בימ"ש שלום.
3. באופן אבסורד, נאשם המואשם לצורך הדוגמא, באונס – אם הוא בגיר, הוא יהיה זכאי לתיעוד חזותי של חקירתו במשטרה, לעומת זאת – אם הוא קטין, וצפוי שכתב האישום נגדו יהיה מוגש לבית משפט לנוער (דבר שבפועל קורה פעמים רבות) – חקירתו לא תתועד כאמור.
אבסורד זה מקבל משנה תוקף, במיוחד נוכח הרגישות המיוחדת של אוכלוסיית הקטינים, אשר הנם בעלי פוטנציאל גבוה עוד יותר (ביחס לנחקרים בגירים) להשפעה של לחצים בחקירה משטרתית ומתן הודעות שווא.
4. אשר על כן, ולפחות ביחס לקטינים, אין להתנות את הזכות לתיעוד חזותי, מעבר לסוג העבירה וחומרתה, גם בערכאה בה היא נידונה.
5. בנוסף, וביחס להצעה להסמיך את השר לביטחון פנים לקבוע תשלום בעבור עריכת תמליל מודפס ובעבור תרגום התמליל -
מבלי להיכנס לסוגייה העקרונית כי על המדינה, בהיותה מאשימה, מוטל הנטל לשאת בהוצאות חקירה (סוגייה הרלוואנטית לכלל הנאשמים – בגירים וקטינים), הרי כשמדובר בנאשם קטין, בוודאי לא ניתן להטיל עליו עלויות כלכליות, בהיותו חסר יכולת לשלמם באופן אינהרטי להיותו קטין.
לא ייתכן כי בעוד הקטין זכאי לסניגור על חשבון המדינה, הוא לא יוכל יהיה לקבל את חומר החקירה נגדו מבלי לשלם בעדו !
אשר על כל אלה, אבקש כי מהצעת החוק שבנדון יוחרגו הקטינים, וזו לא תחול על קטינים נחקרים ונאשמים.
בכבוד רב ובברכה,
יפעת בויאר, עו"ד
ס. יועצת משפטית