חומר רקע

הכנסת הלשכה המשפטית י"א תמוז, תשס"ט ‏3 יולי, 2009 אל: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט מאת: סיגל קוגוט ונעמה מנחמי תיקון חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב-2002 - הכנה לדיון ביום 5.6.09 (הצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)) א. רקע חוק חקירת חשודים אושר בקריאה השלישית ביום 26.06.02 ונכנס לתוקף ביולי 2003. חוק זה קובע הוראות מיוחדות לעניין תשאול או גביית הודעה והוא חל לגבי חשודים בביצוע עבירות. החוק קובע הוראות שונות לעניין חקירתו של חשוד. בין השאר, הוא קובע כי חקירת חשוד תתנהל בשפתו או בשפה שהחשוד מבין ודובר אותה, לרבות שפת הסימנים (ס' 2); חקירת החשוד תתנהל בתחנת המשטרה והיא תתועד באופן חזותי (תיעוד בהקלטת תמונה וקול בשילוב – וידאו), קולי (תיעוד בהקלטת קול – אודיאו) או בכתב (ס' 3+4). החוק מדגיש לעניין זה את חשיבותו של הליך תיעוד ראוי שיהא בו כדי לשקף נכונה את החקירה. החוק ממשיך וקובע כי לגבי העבירות המנויות בתוספת - עבירות שהעונש המרבי שנקבע להן הוא 10 שנים ומעלה - התיעוד יהיה תיעוד חזותי1. בעבירות אחרות התיעוד יהיה חזותי/קולי/בכתב (ס' 7). החוק, שמקורו בהצעת חוק ממשלתית, נחקק בעקבות דיוני ועדת השופט גולדברג שדנה בנושא הודיות שווא ומשפטים חוזרים. בין המלצותיה כללה המלצה לעניין תיעוד חקירות חשודים (ההמלצה כללה העדפה לתיעוד עבירות חמורות ובעיקר עבירות רצח). עקב החשש מהרשעה על סמך הודאת שווא, הנחת העבודה היתה כי תיעוד כתוב של הודאה אינו מספק ועל מנת לקבל תמונה מלאה אודות נסיבות מתן ההודאה יש להיעזר בתיעוד חזותי-קולי. לצד זאת, משרת החוק תכלית נוספת והיא יצירת גורם "מפקח" – עקב נוכחות אמצעי התיעוד בחדרי החקירות – שיש בו כדי להביא למניעת דרכי חקירה פסולות. נוכח הצורך להיערך ליישום החוק בכל הקשור לחובות התיעוד שנקבעו בו, נקבעה בסעיף 16 לחוק - תחילה הדרגתית: החלתה של החובה לתעד חקירת חשוד בתיעוד חזותי או בתיעוד קולי תיעשה בצווים שיוציא השר לביטחון הפנים, בהדרגה מיום תחילת החוק (יולי 2003), לפי חומרת עבירות, ובלבד – שעד תום שנתיים מיום התחילה (דהיינו עד ליולי 2005), תחול החובה לתעד על עבירות שעונשן מאסר 15 שנים או יותר, ושעד תום ארבע שנים מיום התחילה (יולי 2007) תחול החובה לתעד גם על עבירות שעונשן מאסר 10 שנים עד 15 שנים. הצווים לא הוצאו. בדצמבר 2002 נעשה ניסיון לדחות את יישום החוק, באמצעות חוק ההסדרים של אותה שנה. בעקבות פיצול בהצעת החוק ובמסגרת דיון בוועדת החוקה חוק ומשפט הוחלט לדחות את השלב הראשון של ההיערכות לתיעוד בוידאו ובאודיאו בשנה אחת נוספת (היינו שתחילת החובה לתעד כאמור תסתיים לכל המאוחר עד יולי 2006). עם זאת, בעקבות הדיונים שהתנהלו בוועדת החוקה חוק ומשפט, הוסכם כי לגבי מספר מקרים תחול חובת התיעוד החזותי או הקולי כבר ביולי 2003.2 בשנת 2006, במסגרת חוק ההסדרים, ביקשה הממשלה לדחות פעם נוספת את חובת התיעוד החלה לגבי העבירות המפורטות בתוספת, בשלוש שנים נוספות. הטעם העיקרי לדחייה היה העדר תקציב למימון עלויות היישום הגבוהות של החוק, ובפרט – העלויות הנדרשות למתקון חדרי החקירה באמצעי התיעוד הנדרשים והעלויות הכרוכות בתמלול קלטות החקירה. בעקבות דיונים בועדת החוקה חוק ומשפט, הוחלט על דחייה חלקית של חובת התיעוד, כשהחובה לתעד חקירת חשוד בתיעוד חזותי או קולי תיעשה בצווים שיוציא השר לביטחון הפנים בהדרגה, לפי חומרת עבירות ובלבד שמיום 1 באוגוסט 2006 תחול החובה לתעד כאמור על עבירת הרצח; מיום 1 באוגוסט 2007 תחול החובה לתעד כאמור על עבירת ההריגה; עד יום 1 בינואר 2009 תחול החובה לתעד כאמור על עבירות שעונשן מאסר 15 שנים או יותר (כלומר 4 שנים אחרי המועד הראשוני שנקבע); מיום 1 בינואר 2010 תחול החובה לתעד כאמור גם על עבירות שעונשן מאסר 10 שנים עד 15 שנים (כלומר 3 שנים אחרי המועד הראשוני שנקבע). בנוסף, ונוכח הדחיות החוזרות ונשנות של החובה לתעד חקירות בתיעוד חזותי או קולי, הוחלט על הוספת סעיף 16א לחוק שעיקרו מעקב אחר יישום החוק וביצועו, ובו נקבעה חובת דיווח של השר לביטחון הפנים ושר המשפטים לוועדת החוקה על אופן יישום החוק. ביום 17 באפריל 2007 דיווח שר המשפטים לוועדה, בין היתר, כי בפברואר 2005 מינה פרקליט המדינה צוות משותף למשטרת ישראל, המשרד לביטחון הפנים, הסניגוריה הציבורית ופרקליטות המדינה בראשותו של הרצל שבירו, כדי לבחון ולהגיש המלצות באשר לקשיים שהתעוררו בנושא התמלול של קלטות חקירה שהוקלטו מכוח חוק חקירת חשודים (להלן – דוח שבירו). דוח שבירו הוכן על יסוד אומדנים והערכות תקציביות שצפתה המשטרה, שכן במועד כתיבת הדוח, טרם החלו התיעודים החזותיים בהתאם לדוח (מה שאין כן היום). אחת מהמלצות דוח שבירו הייתה לתקן את חוק חקירת חשודים כך שיובהר שחובת התיעוד החזותי לפי ס' 7 לחוק לא תחול במקרים שבהם כתב האישום צפוי להיות מוגש בפני בית משפט שלום, כגון במקרה של חקירות עבירות סמים ועבירות נוער, ואז העונש המרבי הצפוי הוא 7 שנות מאסר בלבד (מאחר שסמכותו העניינית של בית משפט השלום היא שבע שנות מאסר בלבד). יוער עוד, כי במסגרת חוק ההסדרים של שנת 2008 תוקן פעם נוספת חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) ונקבעה בו הוראת שעה לפיה בתקופה שמיום התחילה ועד תום תשע שנים מיום התחילה, לא תחול החובה לתעד חקירת חשוד בתיעוד חזותי או בתיעוד קולי לפי סעיפים 7 ו-11 על חקירת חשוד בעבירת ביטחון. ב. דיווחי השר לביטחון פנים לועדת חוקה חוק ומשפט: מדיווחי המשרד לביטחון פנים לשנת 2008 (דיווח מיום 23.7.08 בגין המחצית הראשונה של שנת 2008 ודיווח מיום 20.1.09 בגין המחצית השניה של שנת 2009) עולה כי נכון לתום שנת 2008 נבנו למעלה מ-100 חדרי חקירות וכי השלמתם של יתרת חדרי החקירות תושלם בשנת 2009. עוד הובהר כי עד סוף שנת 2008 נערכו השתלמויות למעלה מ-300 שוטרים. למעשה, בכל הנוגע למתקני החקירה ולעלותם, עולה שהמשטרה ערוכה ליישום החוק ויכולה גם להרחיב את התיעוד מעבר לקבוע בחוק. אשר לעלויות הביצוע – על פי דיווחי המשרד לביטחון פנים שהוגשו בעבר לוועדת החוקה חוק ומשפט, בשנת 2008 ביצעה המשטרה תיעוד ותמלול של 16,518 תיקי חקירות. עוד עולה מדיווח המשרד כי בשנת 2008 מתוך 11,562 קלטות חקירה, תומללו 4,520 קלטות באמצעות חברה פרטית, ועוד 1,706 קלטות תומללו באמצעות חוקרים (כלומר 40% מהקלטות תומללו באמצעות חברה חיצונית). עלות התמלול על פי דיווח המשרד לביטחון פנים היתה - 5.1 מיליון ₪. ג. התיקון המוצע: במסגרת חוק ההסדרים הנוכחי מוצע לתקן את חוק סדר הדין הפלילי, בשלושה עניינים: 1. לקבוע בתוספת, שלפיה החל מינואר 2010 תחול חובת התיעוד על תיעוד חקירות שהעונש הקבוע להן הוא עשר שנות מאסר או יותר, כי היא תחול "בנסיבות שבהן כתב האישום, אם יוגש, צפוי להיות מוגש לבית המשפט המחוזי"; 2. לקבוע בחוק כי אין בו כדי להטיל חובה על עריכת תמליל מודפס מתיעוד; 3. להתיר לשר לביטחון הפנים לקבוע תשלום בעבור עריכת תמליל מודפס מתיעוד (כנראה שהכוונה היא לתשלום על ידי הנאשם). הנוסח המשולב של הנוסח המוצע: 7. על תיעוד חקירת חשוד בתחנה יחולו הוראות אלה: (1) חקירת חשוד בעבירה מן העבירות המנויות בתוספת ובתנאים המנויים בה תתועד בתיעוד חזותי, למעט בנסיבות כאמור בפסקה (2); ... 12. (א) לא ייעשה כל שינוי בקלטת. (ב) השר לביטחון הפנים יתקין תקנות לענין תיעוד חזותי ותיעוד קולי של חקירת חשוד לפי חוק זה, לרבות דרכי השמירה, האחסון, הצפיה וההעתקה של קלטת. (ג) שר המשפטים והשר לביטחון הפנים יתקינו כאחד תקנות לענין עריכת תמליל מודפס מתיעוד חזותי או מתיעוד קולי של חקירת חשוד, ולפי הצורך, לענין תרגום התמליל. (ד) השר לביטחון הפנים רשאי לקבוע תשלום בעבור העתקת קלטת בעבור עריכת תמליל מודפס מתיעוד חזותי או מתיעוד קולי של חקירת חשוד. (ה) אין בהוראות חוק זה כדי להטיל חובה על עריכת תמליל מודפס מתיעוד חזותי או מתיעוד קולי של חקירת חשוד. ... תוספת (סעיף 7) עבירות שהעונש המרבי שנקבע להן הוא מאסר עשר שנים או יותר ובנסיבות שבהן כתב האישום, אם יוגש, צפוי להיות מוגש לבית המשפט המחוזי. ג.1. שינוי התוספת כך שתחול "בנסיבות שבהן כתב האישום, אם יוגש, צפוי להיות מוגש לבית המשפט המחוזי" שינוי התוספת כמוצע בהצעת החוק, למצער אין בו צורך, ובכל מקרה הוא בעייתי במספר מישורים: (א) אין בו צורך על שום שהבעיה התקציבית נגרמת, לפי טענות המשטרה, בשל הוצאות תמלול קלטות, שאינן מחויבות כלל בחוק ואילו הצעת החוק היא לגרוע מחובת התיעוד עצמו. (ב) לא ברור כיצד, באופן מעשי, ניתן לדעת, בטרם החלה החקירה, האם התיק, בסופו של דבר אם יבשיל לכדי כתב אישום, יתנהל בבית המשפט השלום או המחוזי ומי אמור להחליט על כך? ראשית, לא ברור כיצד אמור חוקר משטרתי, עוד טרם תחילת החקירה (שכן בראשית החקירה יש לערוך את התיעוד), לדעת האם סופה של החקירה יצביע על נסיבות חמורות שיצדיקו את הגשת כתב האישום לבית המשפט המחוזי. שנית, לא ברור כיצד זה יכול אותו חוקר להחליט החלטה כלשהי, כאשר הסמכות להחליט על הגשת כתב אישום לבית משפט השלום ולא לבית המשפט המחוזי אינה נתונה לתובע משטרתי אלא לפרקליט המדינה או לפרקליט מחוז. על עניין זה שאל יו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט גם את המשטרה וגם את משרד המשפטים. מהתשובה שהתקבלה אתמול ממשטרת ישראל (עו"ד מאיר ברקוביץ') עולה שאכן ההוראה אינה ישימה שכן המשטרה כבר העירה בעבר "שקביעה כזו צריכה להיות מלווה בחלוקה ברורה וידועה מראש בין התביעה לפרקליטות שכן על החוקר לדעת, כבר בשלב החקירה, היכן יידון התיק ובהתאם לכך - אם לתעד חזותית אם לאו, שכן לא ניתן לרפא פגם זה בדיעבד" (ר' בסעיף 5 למכתב). ואילו גם לעמדת משרד המשפטים שהתקבלה אתמול (מכתבה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי)) – התיקון "יחייב כי בכל מקרה שלא ניתן בשלב החקירה להחליט האם התיק ייועד להגשה לבית המשפט המחוזי או השלום, תתועד החקירה... ובאשר לתמלול, ממילא על פי הנוהל שסוכם, החלטה בדבר הצורך בתמלול תתקבל לאחר קבלת החלטה עקרונית בדבר הגשת כתב אישום על בסיס החומר שמצוי בפני הפרקליט." הנה כי כן מנמקת הממשלה בעצמה מדוע אין לתקן את התוספת כפי שהציעה. (יוער, כי ההצעה להבחנה בין תיקים שיוגשו בבית משפט השלום לבין תיקים שיוגשו בבית המשפט המחוזי בעונשים של 10 שנים ומעלה עוד בשלב החקירה, כרוכה בנושא אחר שנדון ארוכות בוועדת החוקה חוק ומשפט והוא: חלוקת הסמכויות בין המשטרה לפרקליטות בניהול תיקי פשע. נראה שההצעה עולה בקנה אחד עם עמדה חדשה – בעיקר של גורמים במשרד המשפטים - להעביר את ניהול כל התיקים המתנהלים בבית משפט השלום לאחריות המשטרה, שהתובעים בה סובלים מ"בעיות עצמאות" ומהווים רק 30% מכוח התביעה במדינה, תוך שהם מנהלים כבר היום למעלה מ-90% מהתיקים הפליליים. העמדה החדשה תביא לפתחם כ-97% מהתיקים הפליליים במדינה. זו עמדה המנוגדת להחלטת ממשלה (שנעשתה לפני כמה שנים בעקבות דוח מבקר המדינה), להחלטות ולמעשי חקיקה בוועדת החוקה חוק ומשפט ובכנסת, ולהתחייבויות מפורשות בעבר בוועדת החוקה חוק ומשפט של פרקליטת המדינה ושל היועץ המשפטי לממשלה). (ג) שינוי התוספת נעשה מבלי שנבחנה באופן אמיתי ההשפעה התקציבית. בדברי ההסבר נטען כי עלות התמלול מוערכת כיום בכ – 250 מיליון ₪. ברם, לא רק שעלות כוללת זו כלל לא בוארה וכלל לא הוכחה, אלא שהעלות היא עלות כוללת של כלל התמלול בכל סוגי העבירות. המשרד לביטחון פנים כלל לא ניסה להעריך את העלות שתיחסך עקב שינוי התוספת. בנוסף, לא הובהר מהו החיסכון הכלכלי הצפוי מקיום ההסדר המקורי, בלא צמצומו, כגון בשל החיסכון שייגרם במספר משפטי הזוטא או שינוי אפשרי בשיטות החקירה (חיסכון בזמן וכן השבחתן של חקירות עקב שיח רציף שאינו כולל כתיבה של החוקר בזמן החקירה). יוער, כי לצורך בחינת העלויות האמיתיות של עלות התמלול וכן של החיסכון שצפוי עקב התיקון המוצע (קרי, כי בעבירות בהן עשוי להיות מוגש כתב האישום לבית משפט השלום לא יתבצע תיעוד), פנה יו"ר הוועדה בשאלות מפורטות וברורות למשרד לביטחון פנים, למשרד המשפטים וכן למרכז המידע והמחקר של הכנסת. בין היתר נתבקשו עלויות מפורטות לשנים 2008 על פי סוגי עבירות וכן נבחנו דיווחים קודמים של המשרד לביטחון פנים לועדת החוקה חוק ומשפט. מבחינת הנתונים השונים עולה כי מדובר בעלות תקציבית לא גדולה ולא דומה בשום צורה לסכומים שננקבו בדברי ההסבר להצעת החוק המונחת בפני הוועדה. פירוט באשר לנתונים השונים שהציג המשרד לביטחון פנים וחישוב העלות מצוי במסמך שהוכן לצורך הדיון ע"י המחלקה הכלכלית של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. לא למותר לציין שבמכתבים שהתקבלו אתמול בוועדה הוזכרו ע"י המשטרה אומדנים נמוכים במחצית – וגם אליהם לא מצורפת שיטת החישוב ואיסוף הנתונים. להיפך, נאמר במכתבה של המשטרה מאתמול (סעיף 6 למכתבו של עו"ד ברקוביץ'): "אין לנו נתון המתייחס לחלק הנוגע לתיקים בעבירות שעונשן מעל 10 שנים ופחות מ-15 שנים." – והרי זו הדלתה האמורה להתווסף לחוק בינואר 2010. עוד נאמר במכתב (בסעיף 7): "אין בידינו נתונים אודות מספר התיקים בעבירות שבתוספת אשר נדונו בשנת 2008 בבתי משפט השלום" – ואולם זה החיסכון שמציעה הממשלה בהצעת החוק, אז כיצד אמדה אותו? (ד) השינוי המוצע פוגע דווקא ביכולת הפיקוח על חקירה ראויה של אוכלוסיית הנוער. כאמור, מלבד הרצון לחיסכון במשפטי זוטא, יתרונו של התיעוד החזותי או הקולי, הוא ביכולתו להביא לכך שפעולות החקירה תיעשנה במגבלות החוק והפסיקה תוך שמירת זכויות החשוד. התיקון המוצע נוגע באופן נרחב לחקירת נוער וזאת נוכח האפשרות להעביר כל עבירה שנעברה על ידי קטין לבית משפט השלום (בית המשפט לנוער) למעט עבירת הרצח. לפיכך, קביעה כי תיעוד חזותי אינה מחויבת, מקום בו כתב האישום יוגש לבית משפט השלום, עלולה לחשוף דווקא אוכלוסיה הזקוקה להגנה מרבית, לפעולות חקירה בלתי לגיטימיות. (ה) השינוי עלול להביא להשפעות שליליות ולפגוע בכוונתו של המחוקק – התמריץ השלילי לתעד והאפשרות להימנע מתיעוד עלול ליצור תמריץ שלילי ולהביא לתיעוד חסר. פעולה שכזו עשויה לחתור למעשה תחת כוונת המחוקק, אשר ביקש לתעד כמה שיותר. באופן עקיף, ענין זה גם ישפיע על הענישה בניגוד לעונש הקבוע לעבירה בחוק. למעשה, החוקר, שיודע שעליו לחסוך במשאבים, יתומרץ לא לתעד חקירות, דבר שיוביל בסופו של דבר להגשת תיק לבית המשפט השלום (גם אם אין הצדקה לכך) ולהורדה ברף הענישה בלי קשר לנסיבות התיק. סדר קבלת ההחלטות ובניית התיק עלול להיות הפוך לסדר הנכון, והכל בשל תמריצים כלכליים של תמלול בהם צריכים החוקרים להתחשב. ג.2. קביעה כי השר לביטחון פנים רשאי לגבות תשלום בגין עריכת התמליל המודפס מן הנוסח המוצע עולה אפשרות לגבות, הלכה למעשה, מן הנאשם עצמו את עלות התמלול של קלטת החקירה. חיוב כאמור, יהווה חריג בעייתי למדי, הן מבחינה מעשית והן מבחינה ערכית. מבחינה מעשית – ברור כי לא כל נאשם מסוגל לשאת בהוצאות התמלול. מבחינה מהותית – מאחר שהמדינה היא המאשימה, עליה מוטל הנטל לשאת בהוצאות החקירה (ועלויות אלו ממומנות ממילא באמצעות מערכת המיסים, בה נושא כלל הציבור). זאת ועוד, תמלול החקירות מתבצע בעקבות דרישת משרד המשפטים – כך נמסר לנו מן המשרד לביטחון פנים – בשני מישורים: האחד, שהתמלול הוא חומר חקירה – ואם כך, ברי שהנאשם זכאי לקבלו בלא לשאת בכל תשלום (ובענין זה חל שינוי בעמדת משרד המשפטים, כפי שיפורט להלן), והשני – שבכל מקרה התמליל אמין בהרבה מהרישומים ועל המשטרה לשאת בנטל התמליל. גם לצורך הגשת קלטת לבית המשפט כראיה נעשה תמלול, כפי שצוין במכתב המשטרה מאתמול. בדיונים פנימיים בין גורמי המשטרה – משרד המשפטים – ומשרד האוצר, התקבלה לבסוף, בהסכמה, דרישת משרד המשפטים ולפיה תפקיד המשרד לביטחון הפנים לדאוג לתמלול במקרה שבו יידרש (עניין שאינו קשור לחוק ויכול גם להשתנות בהסכמה מנהלית, כפי שהציע משרד האוצר – לחלק את עלות התמלול בין המשרדים). נראה כי לא ראוי לחייב את הנאשם בעלות הכנתם של תמלילים שמכינים לדרישת מערך התביעה כחלק מהדרך שבה מעובד תיק ולדרישת הרשות השופטת כדרך שבה מוגשת ראיה לבית המשפט. לא למותר לציין, שלפי ההצעה יוסמך השר לביטחון הפנים (לבדו, בלא פיקוח פרלמטרי, ובלא צורך לקבוע זאת בצו ולהתייעץ עם גורמים נוספים) לגבות תשלום ריאלי – והרי לפי הנתונים המפליגים שקיבלנו ממשטרת ישראל, מדובר באלפי ואף עשרות אלפי ₪ לתיק, וכל זאת, לפי הצעת החוק, יועמס על גבם של הנאשמים (לרבות קטינים, אנשים עם מוגבלות, עובדים זרים, וכל נאשם אחר). ג.3. קביעה כי אין בחוק כדי לחייב עריכתו של תמליל מודפס מאחר שהחוק אינו מחייב כלל את תמליל חומרי החקירה, הרי שלכאורה, אין כל צורך לציין עניין זה בחוק. האם ההצעה נועדה לסתור את טענת משרד המשפטים בעבר שמדובר בחומר חקירה (וכך דווחה לנו המשטרה בנוגע לעמדת משרד המשפטים – שלדבריה היה מחזיר להשלמת חקירה כל תיק שכלל קלטות לא מתומללות)? על עניין זה שאל יו"ר ועדת החוקה את משרד המשפטים ואתמול התקבלה העמדה הרשמית במכתב של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי) שגם עמדת משרד המשפטים היא שאין חובה שבדין לתמלל קלטת של תיעוד חזותי. כך שאין היום מחלוקת בין גורמי החקירה והתביעה בענין זה. לפי המכתב הנ"ל, עניין התמלול מוסדר בנהלי עבודה פנימיים בין גורמי החקירה והתביעה והוסכם ביניהם כי בשלב ראשון של תיק לא יתומללו קלטות (למעט מקרים חריגים ובאישור גורמים בכירים) ותמלול ייערך רק אם ובמועד שמחליט תובע להגיש כתב אישום בתיק, אם יחליט פרקליט שיש צורך בתמלול. לפי מכתב המשטרה מאתמול הובהר שגם לצרכי בית המשפט, משמוגשת קלטת כראיה, היא מתומללת. כמובן, שאין מניעה לעגן את הנוהל בתקנות שהרי באחד מחוקי ההסדרים הקודמים התבקשה ועדת החוקה חוק ומשפט לכלול בחוק הסמכה להתקין תקנות כאלו, שלא הובאו, עד היום, בידי הממשלה. האם מתבקשים חברי הכנסת להוסיף, איפוא, קביעה זו בחוק על מנת לאפשר גביית תשלום מהנאשם תוך הבהרה שאין המדובר בחומר חקירה? לענין זה – ר' הסעיף הקודם. יוער עוד, כי ממכתבה של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עולה שעמדה זו, שאין התמלול בגדר חומר חקירה אלא הוא מהווה כלי עזר, אושרה גם בפסיקה של בית המשפט. ד. העלות: לענין זה ר' את המסמך שהוכן בידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת. עולה ממנו אומדן עלות תמלול של כמה מליוני ₪ שלא דומה כלל לסכומים האגדתיים שננקבו בהצעת החוק (250 מליון ₪) ובמסמכים אחרים של הממשלה - שבכל מקרה ניתן לומר עליהם שאינם אחידים, אינם מלווים בדרך חישוב העלות, ויש בהם הודאה שהם חסרי נתונים, שלטעמנו הם חיוניים לקביעת אומדנים. הערה נוספת – וועדת החוקה חוק ומשפט שלפני שנים קיבלה אומדנים כאלה מהמשטרה (בסכומים אחרים אך גם הם הגיעו לכ100 מליון ₪) הוסיפה לחוק סעיף דיווח על יישום החוק. מהדיווחים שהגיעו לוועדה ונדונו – עולים סכומי יישום (והמדובר בתמלולים) של 4-5 מליון ₪ בשנים 2007 ו-2008. כך שניתן להתרשם מהפער שבין האומדנים לבין הדיווחים על הביצוע הממשי. עוד ניתן להתרשם מהפער בין האומדנים המוגשים במסגרת חוקי ההסדרים שבהם החוק הזה נדון לבין אומדנים במסגרת הדיווח של המשרד לביטחון פנים לועדת החוק חוק ומשפט (כך למשל בדיווח מיום 20.1.09 ציין המשרד לביטחון פנים כי ההערכות התקציביות נעות "בין 18 ל-127 מיליון ₪ (תלוי בהיקף חובת התמלול שתקבע)". כשחוקק החוק לא היתה סברה שלא תהיה לו עלות. אך אין יחס בין החששות למציאות בשטח. טבלה א' - עבירות שדינן 15 שנות מאסר או יותר (חובת התיעוד החזותי חלה עליהן כיום)3 העבירה העונש המירבי בגין ביצוע העבירה סעיף החוק הרלבנטי עבירות בנשק (מכירה אסורה) חמש-עשרה שנות מאסר סעיף 144 לחוק העונשין ניצול קטינים לזנות (נסיבות מחמירות, על עבירה שעונשה 10 שנים) חמש-עשרה שנות מאסר סעיף 203ב לחוק העונשין עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע (מעשה מגונה בקטין בן משפחה או חסר ישע תחת פיקוחו לפי סעיף 348(ב)) חמש-עשרה שנות מאסר סעיף 351 לחוק העונשין גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות או עבדות (בקטין) חמש-עשרה שנות מאסר סעיף 376ב לחוק העונשין האבדת כלי שיט או כלי טיס חמש-עשרה שנות מאסר סעיף 450 לחוק העונשין היזק בחומר נפץ חמש-עשרה שנות מאסר סעיף 454 לחוק העונשין ניסיון להרוס נכס בחומר נפיץ חמש-עשרה שנות מאסר סעיף 456 לחוק העונשין סיכון כלי שיט חמש-עשרה שנות מאסר סעיף 4 לחוק הספנות (עבירות נגד ביטחון השיט הבין-לאומי ומתקנים ימיים) סיכון מתקן ימי חמש-עשרה שנות מאסר סעיף 5 לחוק הספנות (עבירות נגד ביטחון השיט הבין-לאומי ומתקנים ימיים) נסיבות מחמירות (לסעיפים 201-202) שש-עשרה שנות מאסר סעיף 203 לחוק העונשין אינוס שש-עשרה שנות מאסר סעיף 345 לחוק העונשין מעשה סדום (בנסיבות של אונס) שש-עשרה שנות מאסר סעיף 347 לחוק העונשין עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע (בעילה או מעשה סדום בצעיר בן משפחה) שש-עשרה שנות מאסר סעיף 351 לחוק העונשין החזקת אדם בתנאי עבדות שש-עשרה שנות מאסר סעיף 375א לחוק העונשין סחר בבני אדם שש-עשרה שנות מאסר סעיף 377א לחוק העונשין שוד ים עשרים שנות מאסר סעיף 169 לחוק העונשין ניצול קטינים לזנות (נסיבות מחמירות, על עבירה שעונשה 16 שנים עשרים שנות מאסר סעיף 203ב לחוק העונשין הברחת אדם (נאשם בעבירה שעונשה מוות או מאסר עולם) עשרים שנות מאסר סעיף 259 לחוק העונשין הריגה עשרים שנות מאסר סעיף 298 לחוק העונשין שידול או סיוע להתאבדות עשרים שנות מאסר סעיף 302 לחוק העונשין ניסיון לרצח עשרים שנות מאסר סעיף 305 לחוק העונשין שלילת כושר ההתנגדות לשם ביצוע עבירה עשרים שנות מאסר סעיף 327 לחוק העונשין חבלה בכוונה מחמירה עשרים שנות מאסר סעיף 329 לחוק העונשין סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה עשרים שנות מאסר סעיף 332 לחוק העונשין אינוס (נסיבות מחמירות) עשרים שנות מאסר סעיף 345 לחוק העונשין מעשה סדום (בנסיבות אונס בנסיבות מחמירות) עשרים שנות מאסר סעיף 347 לחוק העונשין עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע (אינוס או מעשה סדום בקטין קרוב או בחסר ישע תחת אחריותו) עשרים שנות מאסר סעיף 351 לחוק העונשין חטיפה לשם כליאה עשרים שנות מאסר סעיף 371 לחוק העונשין חטיפה לשם רצח או סחיטה עשרים שנות מאסר סעיף 372 לחוק העונשין חטיפה ממשמורת עשרים שנות מאסר סעיף 373 לחוק העונשין חטיפה לשם חבלה חמורה עשרים שנות מאסר סעיף 374 לחוק העונשין חטיפה לשם מטרות סחר בבני אדם עשרים שנות מאסר סעיף 374א לחוק העונשין החזקה בתנאי עבדות (החזקת קטין) עשרים שנות מאסר סעיף 375א לחוק העונשין סחר בבני אדם (בקטין) עשרים שנות מאסר סעיף 377א לחוק העונשין שוד (מזוין) עשרים שנות מאסר סעיף 402 לחוק העונשין נסיון שוד (תקיפה מזוינת) עשרים שנות מאסר סעיף 403 לחוק העונשין הצתה (במטרה לפגוע) עשרים שנות מאסר סעיף 448 לחוק העונשין ייצור, הכנה והפקה (של סמים) עשרים שנות מאסר סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים החזקה ושימוש (שלא לצריכה עצמית) עשרים שנות מאסר סעיף 7 לפקודת הסמים המסוכנים חצרים (לא חל על צריכה עצמית) עשרים שנות מאסר סעיף 9 לפקודת הסמים המסוכנים כלים (לא לשימוש של צריכה עצמית) עשרים שנות מאסר סעיף 10 לפקודת הסמים המסוכנים עונשין (מסחר, מעבר ותיווך בנוגע לסמים) עשרים שנות מאסר סעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים פעיל בארגון פשיעה (בארגון שפעילותו כוללת עבירות שדינן למעלה מ-20 שנות מאסר) עשרים שנות מאסר סעיף 2 לחוק מאבק בארגוני פשיעה השתלטות על כלי שיט או מתקן ימי עשרים שנות מאסר סעיף 3 לחוק הספנות (עבירות נגד ביטחון השיט הבין-לאומי ומתקנים ימיים) סיכון כלי שיט (וגרימת מוות או חבלה חמורה) עשרים שנות מאסר סעיף 4 לחוק הספנות (עבירות נגד ביטחון השיט הבין-לאומי ומתקנים ימיים) סיכון מתקן ימי (תוך גרימת מוות או חבלה חמורה) עשרים שנות מאסר סעיף 5 לחוק הספנות (עבירות נגד ביטחון השיט הבין-לאומי ומתקנים ימיים) הלבנת הון4 עשרים שנות מאסר סעיף 3(א) ו3(ב) לחוק איסור הלבנת הון הדחת קטין לסמים מסוכנים עשרים וחמש שנות מאסר סעיף 21 לפקודת הסמים המסוכנים רצח מאסר עולם חובה סעיף 300 לחוק העונשין חטיפה ממשמורת (כדי לרצוח או כדי להעמיד בסכנת רצח) מאסר עולם חובה סעיף 373 לחוק העונשין עונש על השמדת עם מיתה סעיף 2 לחוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם קשר, השמדה, הסתה וניסיון להשמדת עם, והשתתפות בה מיתה סעיף 3 לחוק בדבר מניעתו וענישתו של הפשע השמדת עם פשעים כלפי העם היהודי, פשעים כלפי האנושות ופשעי מלחמה מיתה סעיף 1 לחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם טבלה ב' - עבירות שדינן בין עשר לחמש-עשרה שנות מאסר (חובת התיעוד החזותי עתידה להיכנס לתוקפה ביום 1.1.2010) העבירה העונש המירבי בגין ביצוע העבירה סעיף החוק עבירות בנשק (נושא או מוביל) עשר שנות מאסר סעיף 144 לחוק העונשין עבירות ממניע של גזענות או עוינות5 עשר שנות מאסר סעיף 144ו לחוק העונשין התפרעות שסופה נזק (השמדה או התחלת הרס) עשר שנות מאסר סעיף 157 לחוק העונשין אלימות נגד מדינת חוץ עשר שנות מאסר סעיף 165 לחוק העונשין נסיבות מחמירות (לסעיפים 200-201) עשר שנות מאסר סעיף 203 לחוק העונשין ניצול קטינים לזנות (נסיבות מחמירות, על עבירה שעונשה 7 שנים) עשר שנות מאסר סעיף 203ב לחוק העונשין פרסום והצגת תועבה (בידי אחראי על קטין) עשר שנות מאסר סעיף 214 לחוק העונשין נסיבות מחמירות (עבירה לפי סעיף 245(ב)- הדחה בחקירה (אמצעי פסול)) עשר שנות מאסר סעיף 249א לחוק העונשין נסיבות מחמירות (עבירה לפי סעיף 246(א)- הדחה בעדות) עשר שנות מאסר סעיף 249א לחוק העונשין מניעת הצלה מכלי שיט שבמצוקה עשר שנות מאסר סעיף 331 לחוק העונשין חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות (חבלה חמורה בבן משפחה) עשר שנות מאסר סעיף 335 לחוק העונשין מעשה מגונה (בנסיבות סעיפים 345(ב)(1)-345(ב)(5)) עשר שנות מאסר סעיף 348 לחוק העונשין עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע (מעשה מגונה בקטין בן משפחה או חסר ישע תחת פיקוחו לפי סעיף 348(א)) עשר שנות מאסר סעיף 351 לחוק העונשין חטיפה עשר שנות מאסר סעיף 369 לחוק העונשין הוצאה אל מעבר לגבולות המדינה עשר שנות מאסר סעיף 370 לחוק העונשין גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות או עבדות עשר שנות מאסר סעיף 376ב לחוק העונשין גניבה בידי עובד הציבור עשר שנות מאסר סעיף 390 לחוק העונשין דרישת נכס באיומים (כשהעבריין נושא נשק) עשר שנות מאסר סעיף 404 לחוק העונשין כניסה והתפרצות בנסיבות מחמירות (התפרצות סתם) עשר שנות מאסר סעיף 408 לחוק העונשין מסחר ברכב או בחלקים גנובים עשר שנות מאסר סעיף 413יא לחוק העונשין פעיל בארגון פשיעה עשר שנות מאסר סעיף 2 לחוק מאבק בארגוני פשיעה עובד ציבור המסייע לארגון פשיעה עשר שנות מאסר סעיף 4 לחוק מאבק בארגוני פשיעה איסור הלבנת הון עשר שנות מאסר סעיף 3 לחוק איסור הלבנת הון מסירת אדם נרדף לשלטון עוין עשר שנות מאסר סעיף 5 לחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם נסיבות מחמירות (עבירה לפי סעיף 246(ב)- הדחה בעדות (תוך שימוש באמצעים פסולים)) ארבע-עשרה שנות מאסר סעיף 249א לחוק העונשין חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות (כשהעבירה היא חבלה חמורה) ארבע-עשרה שנות מאסר סעיף 335 לחוק העונשין שימוש ברעל מסוכן (סיכון חיים או חבלה חמורה) ארבע-עשרה שנות מאסר סעיף 336 לחוק העונשין שוד ארבע-עשרה שנות מאסר סעיף 402 לחוק העונשין כניסה והתפרצות בנסיבות מחמירות (התפרצות בקשר לגניבה או פשע) ארבע-עשרה שנות מאסר סעיף 408 לחוק העונשין זיוף של רשימות בוחרים (על ידי ממונה) ארבע-עשרה שנות מאסר סעיף 85 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות) עבירת מקור6 סעיף מקסימום כפל העונש סחיטה בכוח במסגרת ארגון פשיעה 427(א) רישא לחוק העונשין 14 שנים סחיטה באיומים 428 לחוק העונשין 14 שנים עשיית פעולה ברכוש אסור סעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון 14 שנים קשירת קשר לפשע סעיף 499(1) לחוק העונשין 14 שנים קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, 10 שנים זיוף בנסיבות מחמירות 418 סיפא לחוק העונשין 10 שנים שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות 420 ו-29 לחוק העונשין 10 שנים השמדת ראיות סעיפים 242 לחוק העונשין 10 שנים והדחה בחקירה ו-245 לחוק העונשין 10 שנים הפרת הוראות לפי חוק מס ערך מוסף במטרה להתחמק או להשתמט מתשלום קנס 117 לחוק מס ערך מוסף 10 שנים טבלה ג' - עבירות שדינן מעל 10 שנות מאסר ושבית המשפט השלום לנוער מוסמך לדון בהן (שלפי הצעת החוק לא תחול עליהן חובת תיעוד בחקירות) העבירה העונש המירבי בגין ביצוע העבירה סעיף החוק הרלבנטי עבירות בנשק (מכירה אסורה) חמש-עשרה שנות מאסר סעיף 144 לחוק העונשין ניצול קטינים לזנות (נסיבות מחמירות, על עבירה שעונשה 10 שנים) חמש-עשרה שנות מאסר סעיף 203ב לחוק העונשין עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע (מעשה מגונה בקטין בן משפחה או חסר ישע תחת פיקוחו לפי סעיף 348(ב)) חמש-עשרה שנות מאסר סעיף 351 לחוק העונשין גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות או עבדות (בקטין) חמש-עשרה שנות מאסר סעיף 376ב לחוק העונשין האבדת כלי שיט או כלי טיס חמש-עשרה שנות מאסר סעיף 450 לחוק העונשין היזק בחומר נפץ חמש-עשרה שנות מאסר סעיף 454 לחוק העונשין ניסיון להרוס נכס בחומר נפיץ חמש-עשרה שנות מאסר סעיף 456 לחוק העונשין נסיבות מחמירות (לסעיפים 201-202) שש-עשרה שנות מאסר סעיף 203 לחוק העונשין אינוס שש-עשרה שנות מאסר סעיף 345 לחוק העונשין מעשה סדום (בנסיבות של אונס) שש-עשרה שנות מאסר סעיף 347 לחוק העונשין עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע (בעילה או מעשה סדום בצעיר בן משפחה) שש-עשרה שנות מאסר סעיף 351 לחוק העונשין החזקת אדם בתנאי עבדות שש-עשרה שנות מאסר סעיף 375א לחוק העונשין סחר בבני אדם שש-עשרה שנות מאסר סעיף 377א לחוק העונשין שוד ים עשרים שנות מאסר סעיף 169 לחוק העונשין ניצול קטינים לזנות (נסיבות מחמירות, על עבירה שעונשה 16 שנים עשרים שנות מאסר סעיף 203ב לחוק העונשין הברחת אדם (נאשם בעבירה שעונשה מוות או מאסר עולם) עשרים שנות מאסר סעיף 259 לחוק העונשין הריגה עשרים שנות מאסר סעיף 298 לחוק העונשין שידול או סיוע להתאבדות עשרים שנות מאסר סעיף 302 לחוק העונשין ניסיון לרצח עשרים שנות מאסר סעיף 305 לחוק העונשין שלילת כושר ההתנגדות לשם ביצוע עבירה עשרים שנות מאסר סעיף 327 לחוק העונשין חבלה בכוונה מחמירה עשרים שנות מאסר סעיף 329 לחוק העונשין סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה עשרים שנות מאסר סעיף 332 לחוק העונשין אינוס (נסיבות מחמירות) עשרים שנות מאסר סעיף 345 לחוק העונשין מעשה סדום (בנסיבות אונס בנסיבות מחמירות) עשרים שנות מאסר סעיף 347 לחוק העונשין עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע (אינוס או מעשה סדום בקטין קרוב או בחסר ישע תחת אחריותו) עשרים שנות מאסר סעיף 351 לחוק העונשין חטיפה לשם כליאה עשרים שנות מאסר סעיף 371 לחוק העונשין חטיפה לשם רצח או סחיטה עשרים שנות מאסר סעיף 372 לחוק העונשין חטיפה ממשמורת עשרים שנות מאסר סעיף 373 לחוק העונשין חטיפה לשם חבלה חמורה עשרים שנות מאסר סעיף 374 לחוק העונשין חטיפה לשם מטרות סחר בבני אדם עשרים שנות מאסר סעיף 374א לחוק העונשין החזקה בתנאי עבדות (החזקת קטין) עשרים שנות מאסר סעיף 375א לחוק העונשין סחר בבני אדם (בקטין) עשרים שנות מאסר סעיף 377א לחוק העונשין שוד (מזוין) עשרים שנות מאסר סעיף 402 לחוק העונשין נסיון שוד (תקיפה מזוינת) עשרים שנות מאסר סעיף 403 לחוק העונשין הצתה (במטרה לפגוע) עשרים שנות מאסר סעיף 448 לחוק העונשין ייצור, הכנה והפקה (של סמים) עשרים שנות מאסר סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים החזקה ושימוש (שלא לצריכה עצמית) עשרים שנות מאסר סעיף 7 לפקודת הסמים המסוכנים חצרים (לא חל על צריכה עצמית) עשרים שנות מאסר סעיף 9 לפקודת הסמים המסוכנים כלים (לא לשימוש של צריכה עצמית) עשרים שנות מאסר סעיף 10 לפקודת הסמים המסוכנים עונשין (מסחר, מעבר ותיווך בנוגע לסמים) עשרים שנות מאסר סעיף 19א לפקודת הסמים המסוכנים הדחת קטין לסמים מסוכנים עשרים וחמש שנות מאסר סעיף 21 לפקודת הסמים המסוכנים חטיפה ממשמורת (כדי לרצוח או כדי להעמיד בסכנת רצח) מאסר עולם חובה סעיף 373 לחוק העונשין עבירות בנשק (נושא או מוביל) עשר שנות מאסר סעיף 144 לחוק העונשין עבירות ממניע של גזענות או עוינות7 עשר שנות מאסר סעיף 144ו לחוק העונשין התפרעות שסופה נזק (השמדה או התחלת הרס) עשר שנות מאסר סעיף 157 לחוק העונשין אלימות נגד מדינת חוץ עשר שנות מאסר סעיף 165 לחוק העונשין נסיבות מחמירות (לסעיפים 200-201) עשר שנות מאסר סעיף 203 לחוק העונשין ניצול קטינים לזנות (נסיבות מחמירות, על עבירה שעונשה 7 שנים) עשר שנות מאסר סעיף 203ב לחוק העונשין פרסום והצגת תועבה (בידי אחראי על קטין) עשר שנות מאסר סעיף 214 לחוק העונשין נסיבות מחמירות (עבירה לפי סעיף 245(ב)- הדחה בחקירה (אמצעי פסול)) עשר שנות מאסר סעיף 249א לחוק העונשין נסיבות מחמירות (עבירה לפי סעיף 246(א)- הדחה בעדות) עשר שנות מאסר סעיף 249א לחוק העונשין מניעת הצלה מכלי שיט שבמצוקה עשר שנות מאסר סעיף 331 לחוק העונשין חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות (חבלה חמורה בבן משפחה) עשר שנות מאסר סעיף 335 לחוק העונשין מעשה מגונה (בנסיבות סעיפים 345(ב)(1)-345(ב)(5)) עשר שנות מאסר סעיף 348 לחוק העונשין עבירות מין במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע (מעשה מגונה בקטין בן משפחה או חסר ישע תחת פיקוחו לפי סעיף 348(א)) עשר שנות מאסר סעיף 351 לחוק העונשין חטיפה עשר שנות מאסר סעיף 369 לחוק העונשין הוצאה אל מעבר לגבולות המדינה עשר שנות מאסר סעיף 370 לחוק העונשין גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות או עבדות עשר שנות מאסר סעיף 376ב לחוק העונשין גניבה בידי עובד הציבור עשר שנות מאסר סעיף 390 לחוק העונשין דרישת נכס באיומים (כשהעבריין נושא נשק) עשר שנות מאסר סעיף 404 לחוק העונשין כניסה והתפרצות בנסיבות מחמירות (התפרצות סתם) עשר שנות מאסר סעיף 408 לחוק העונשין מסחר ברכב או בחלקים גנובים עשר שנות מאסר סעיף 413יא לחוק העונשין נסיבות מחמירות (עבירה לפי סעיף 246(ב)- הדחה בעדות (תוך שימוש באמצעים פסולים)) ארבע-עשרה שנות מאסר סעיף 249א לחוק העונשין חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות (כשהעבירה היא חבלה חמורה) ארבע-עשרה שנות מאסר סעיף 335 לחוק העונשין שימוש ברעל מסוכן (סיכון חיים או חבלה חמורה) ארבע-עשרה שנות מאסר סעיף 336 לחוק העונשין שוד ארבע-עשרה שנות מאסר סעיף 402 לחוק העונשין כניסה והתפרצות בנסיבות מחמירות (התפרצות בקשר לגניבה או פשע) ארבע-עשרה שנות מאסר סעיף 408 לחוק העונשין