חומר רקע
ט"ז בתמוז התשס"ט
8 ביולי 2009
ימ. 2009-13990
הצעת חוק מטעם הממשלה:
הצעת חוק (תיקון מס'...)(...)*
פרק י"ח: מינהל מקרקעי ישראל
תיקון חוק מינהל מקרקעי ישראל
69.
בחוק מינהל מקרקעי ישראל, התש"ך-19601 (בפרק זה – חוק מינהל מקרקעי ישראל) -
(1) בשם החוק, במקום "מינהל מקרקעי ישראל" יבוא "רשות מקרקעי ישראל";
(2) בסעיף 1 -
(א) לפני ההגדרה "מקרקעי ישראל" יבוא:
""חוק המקרקעין" – חוק המקרקעין, התשכ"ט- 19692;";
(ב) אחרי ההגדרה "המועצה" יבוא:
""פנקסי המקרקעין", "פנקסים" – כמשמעותם בחוק המקרקעין;";
(3) במקום סעיף 2 יבוא:
"רשות מקרקעי ישראל, מנהלה ועובדיה
2.
(א) מוקמת בזה רשות מקרקעי ישראל (להלן – הרשות), שתנהל את מקרקעי ישראל.
(ב)
(1) ראש הממשלה והשרים ימנו מנהל לרשות אשר יהיה עובד המדינה; על מינויו של מנהל הרשות לא תחול חובת המכרז לפי סעיף 19 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-19593; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.
(2) מנהל הרשות כפוף במישרין לשר, ונתונות לו הסמכויות של שר ושל נציב שירות המדינה לפי החוק האמור בפסקה (1), בכל עניין הנוגע לרשות ולעובדיה.
(ב1) בלי לגרוע מהוראות סעיף 6 לחוק נכסי המדינה, התשי"א-19514, מורשה מנהל הרשות, יחד עם חשב הרשות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור בסעיפים 4 ו-5 לחוק האמור, למטרת ביצוע הוראות חוק זה, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.
(ב2) ראו השרים כי מנהל הרשות אינו ממלא את תפקידו כראוי, רשאים הם להודיע לו באישור הממשלה, יודיעו לו ובהודעה מנומקת בכתב, כי אם בתוך זמן סביר שנקבע בהודעה לא ימלא את המוטל עליו כפי שפורט בהודעה, יורו על סיום כהונתו; לא מילא המנהל את שהוטל עליו בתוך המועד שנקבע בהודעה כאמור, רשאים השרים, להודיע לו על סיום כהונתו.
(ג)
(1) עובדי הרשות יהיו עובדי המדינה, ויחול עליהם כל דין החל על עובדי המדינה.
(2) עובדי הרשות יהיו נתונים לפיקוחו של מנהל הרשות ויפעלו לפי הוראותיו.";
(4) אחרי סעיף 2 יבוא:
"תפקידי הרשות
2א.
תפקידי הרשות הם:
(1) הקצאת קרקעות למטרות מגורים, תעסוקה ולמטרות אחרות, במקומות ובהיקפים הנדרשים על-פי צרכי המשק;
(2) רכישת קרקעות, פדיון קרקעות וסיוע להפקעת בהפקעת קרקעות לפי כל דין;
(3) שמירת זכויותיהם של הבעלים במקרקעי ישראל;
(4) קידום הרישום של הזכויות במקרקעי ישראל בפנקסי המקרקעין;
(5) מתן שירותים לבעלי זכויות במקרקעי ישראל לצורך ניהול זכויותיהם או מימושן, ככל הניתן בדרך של מיקור חוץ;
(6) פרסום מידע בנוגע למקרקעי ישראל, לרבות נתונים על הסכמי הרשות לגבי מקרקעין שבניהולה, ונתונים בדבר זמינותם של מקרקעי ישראל לתכנון ולפיתוח;
(7) בכפוף לביצוע התפקידים המפורטים בפסקאות (1) עד (6) - שמירה על מקרקעי ישראל כמשאב לטובת הציבור, הסביבה והדורות הבאים;
(8) כל תפקיד אחר הנוגע לניהול מקרקעי ישראל המוטל עליה לפי כל דין או לפי החלטת הממשלה.";
(5) בסעיף 3, במקום "יפעל המינהל" יבוא "תפעל הרשות", במקום "פעולות המינהל" יבוא "פעולות הרשות", ובמקום "תקציבו" יבוא "תקציבה";
(6) אחרי סעיף 3 יבוא:
"קידום התחרות ומניעת ריכוז קרקע בידי יחידים
3א.
המועצה והרשות יפעלו במטרה לקדם את התחרות בשוק המקרקעין ולמנוע ריכוז קרקע בידי אדם אחד.".
(7) בסעיף 4, במקום "מנהל המינהל" יבוא "מנהל הרשות", ובכל מקום, במקום "פעולות המינהל" יבוא "פעולות הרשות";
(8) בסעיף 4א, במקום סעיף קטן (א) יבוא:
"(א) במועצה יכהנו השר, שיהיה היושב ראש, וכן אחד עשר חברים נוספים שתמנה הממשלה, מהם שישה נציגי הממשלה וחמישה נציגי הקק"ל, כמפורט להלן:
(1) נציג ראש הממשלה, מקרב עובדי משרד ראש הממשלה;
(2) סגן הממונה על התקציבים במשרד האוצר;
(3) נציג שר הפנים, מקרב עובדי משרדו;
(4) נציג שר החקלאות ופיתוח הכפר, מקרב עובדי משרדו;
(5) נציג שר הבינוי והשיכון, מקרב עובדי משרדו;
(6) נציג שר המשפטים, מקרב עובדי משרדו;
(7) חמישה נציגי הקק"ל מקרב חברי דירקטוריון הקק"ל או מקרב עובדי הקק"ל.
(א1) נציגי הממשלה במועצה יהיו כפופים למדיניות הממשלה, כפי שבאה לידי ביטוי בהחלטותיה.
(א2) הייתה הצבעה בישיבת המועצה והיו הדעות שקולות בה, יהא ליושב הראש קול נוסף באותו עניין.
(א3) הממשלה רשאית למנות ממלא מקום לחבר המועצה, בדרך שבה היא ממנה חבר מועצה, ובלבד שלא ניתן יהיה למנות לממלא מקום, מי שלא ניתן למנות אותו לחבר המועצה.";
(9) בסעיף 4יב, במקום "המינהל" יבוא "הרשות";
(10) בסעיף 4טו -
(א) בסעיף קטן (א), במקום "המינהל ינהל" יבוא "הרשות תנהל", במקום "של המינהל" יבוא "של הרשות", במקום "שבניהולו" יבוא "שבניהולה", והמילים "המתנהלים לפי חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969" - יימחקו;
(ב) בסעיף קטן (ב) -
(1) בפסקה (2), במקום "המינהל" יבוא "הרשות", ובמקום "מרשם המקרקעין כמשמעותם בסעיף 123 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969" יבוא "המקרקעין";
(2) בפסקאות (3) ו-(4), בכל מקום, במקום "למינהל" יבוא "לרשות";
(ג) אחרי סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב1) אין במידע שבמאגר כדי להוות אישור מוסמך המעיד על מצב הזכויות לגבי מקרקעי ישראל.";
(11) בסעיף 4יז -
(א) בכותרת השוליים, במקום "הקניית בעלות בדירה בבנין רווי – הוראת שעה" יבוא " הקניית בעלות בנכס מקרקעין";
(ב) בסעיף קטן (א) -
(1) במקום ההגדרה "בנין רווי" יבוא:
""בנין רווי" – בנין הבנוי על מקרקעי ישראל, בן שתי קומות לפחות, שיש בו לא פחות מארבע דירות – דירה אחת לפחות בכל קומה;";
(2) במקום ההגדרה ""דירה", "חכירה", "לשכת רישום", "פנקס הבתים המשותפים", "פנקסים", "רשם", "שטר עסקה"", יבוא:
""דירה", "חכירה", "לשכת רישום", "פנקס הבתים המשותפים", "רישום", "רשם", "שטר עסקה" – כמשמעותם לפי חוק המקרקעין;"
(3) במקום ההגדרה "הקניית בעלות", יבוא:
""הקניית בעלות" - הקניית בעלות בנכס מקרקעין, בתמורה או בלא תמורה, מהבעלים לחוכר של אותו נכס מקרקעין;
"חוזה חכירה למטרת מגורים או תעסוקה" – למעט אחד מאלה:
(1) חוזה חכירה שבין מטרותיו כלולה גם מטרת עיבוד חקלאי, פרנסה ממשק חקלאי או גידול בעלי חיים (להלן - מטרה חקלאית);
(2) חוזה חכירה למטרה שאינה מטרה חקלאית, אשר קבועה בו זיקה אל מקרקעין שהוקצו בהם זכויות למטרה חקלאית;";
(4) במקום ההגדרה "חוכר" יבוא:
""חוכר" – מי שרשום או זכאי להירשם בפנקסי המקרקעין, ובכלל זה פנקס הבתים המשותפים, כחוכר של נכס מקרקעין על-פי חוזה חכירה למטרת מגורים או תעסוקה, למעט -
(1) חוכר משנה;
(2) חוכר שהפר את חוזה החכירה עם הרשות, ולא תיקן את ההפרה;
(3) חוכר של נכס מקרקעין שנבנה שלא כדין או שלא בהסכמת הרשות;"
(5) אחרי ההגדרה "חוק התכנון והבניה" יבוא:
""נכס מקרקעין" – נכס מקרקעין ממקרקעי ישראל שהקניית הבעלות בו פטורה מתשלום, או נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו כפופה לתשלום ;
"נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו פטורה מתשלום" - נכס מקרקעין אשר בהתחשב, בין היתר, בסוגו, מיקומו והיקף שטחו, החליטה לגביו בהתאם להחלטת המועצה כי , על הרשות להציע את הקניית הבעלות בו בלא תמורה, לרבות דירה בבנין רווי;
"נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו כפופה לתשלום" - נכס מקרקעין, אשר בהתחשב, בין היתר, בסוגו, מיקומו והיקף שטחו, בהתאם להחלטתהחליטה לגביו המועצה כי, על הרשות להציע את הקניית הבעלות בו בתמורה, כמפורט באותה בהחלטתה;";
(ג) במקום סעיף קטן (ב) יבוא:
"(ב) הרשות תשלח לכל חוכר של נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו פטורה מתשלום, הודעה, בדואר רשום, על כוונתה להקנות לו בעלות בנכס בלא תמורה (בסעיף זה – הודעה לחוכר הפטור מתשלום), ויחולו לעניין זה הוראות אלה:
"(1) הסכים החוכר בכתב, להקניית הבעלות על סמך ההודעה לחוכר הפטור מתשלום (בסעיף זה – כתב הסכמה), או לא הודיע לרשות, בתוך 60 ימים מיום משלוח ההודעה האמורה, על התנגדותו להקניה כאמור, וזכותו בנכס נרשמה בפנקסי המקרקעין ביחס לכל המקרקעין או לחלק בלתי מסוים מהם, תגיש הרשות ללשכת הרישום בקשה, בחתימת נציג הרשות, לרישום הבעלות על שם החוכר על סמך ההודעה לחוכר הפטור מתשלום (בסעיף זה – בקשה לרישום); הייתה זכות החוכר בנכס רשומה בחלק מסוים מהמקרקעין, או שלא הייתה רשומה כלל, תוגש הבקשה לרישום במועד שבו ניתן יהיה לרשום את זכות הבעלות בשל אותה חכירה, ובלבד שהרשות תהא רשאית להגיש בקשה לרישום זכות הבעלות כאמור, לפי כל דין.
(2) הגישה הרשות ללשכת רישום בקשה לרישום לפי הוראות פסקה (1), יחולו הוראות אלה:
(א) הרשם ירשום בפנקסי המקרקעין את הבעלות בנכס על שם החוכר, ובלבד שבבקשה לרישום ייכלל אישור מאת הרשות ולפיו נשלחה הודעה לחוכר הפטור מתשלום, והחוכר הסכים להקניית הבעלות או לא הודיע לרשות על התנגדותו להקניה כאמור בתוך התקופה האמורה בפסקה (1);
(ב) לא יידרשו, כתנאי לרישום הבעלות על שם החוכר, מסמכים או אישורים נוספים על האישור האמור בפסקת משנה (א), ובכלל זה שטר עסקה, ייפוי כוח מאת החוכר, וכל מסמך או אישור המהווה הוכחה לכך ששולמו תשלומי החובה, למעט לעניין תשלומי החובה שהיו נדרשים לצורך רישום החכירה בנכס , ככל שמדובר בחכירה שלא הייתה רשומה.
(ב1) הרשות תשלח לכל חוכר של נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו כפופה לתשלום, הודעה, בדואר רשום, על כוונת הרשות להקנות לו בעלות בנכס בכפוף לתשלום כפי שיפורט בה, הכולל את התמורה בעד הקניית הבעלות וכן תשלום מס רכישה כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-19635, בשיעור שנקבע בסעיף האמור או לפיו, לגבי אותה תמורה (בסעיף קטן זה – הודעה לחוכר החייב בתשלום), ויחולו הוראות אלה:
(1) הייתה זכותו של החוכר בנכס רשומה בפנקסי המקרקעין, למעט אם הייתה זו זכות חכירה בחלק מסוים במקרקעין, יצורף להודעה לחוכר החייב בתשלום, שטר עסקה החתום על ידי הרשות, לרישום הבעלות בנכס על שמו של החוכר, בכפוף לביצוע מלוא התשלום כמפורט בהודעה לחוכר (להלן- שטר העסקה); לא הייתה זכותו של החוכר בנכס רשומה בפנקסי המקרקעין, או שהייתה רשומה כזכות חכירה בחלק מסוים במקרקעין, תשלח הרשות לחוכר את שטר העסקה במועד שבו ניתן יהיה לרשום את זכות הבעלות בשל אותה חכירה, ובלבד שהרשות תהא רשאית להגיש בקשה לרישום זכות הבעלות כאמור, לפי כל דין.
(2) הגיש החוכר ללשכת הרישום את שטר העסקה להעברת הבעלות בנכס על שמו, כאמור בפסקה (1), יחולו הוראות אלה:
(א) הרשם ירשום בפנקסי המקרקעין את הבעלות בנכס על שם החוכר, ובלבד שצורפו לבקשה שטר העסקה כאמור בפסקה (1), כשהוא חתום גם בידי החוכר, וכן הוכחה לכך שהתשלום שולם לרשות במועד, כמפורט בהודעה לחוכר.
(ב) על רישום הבעלות כאמור בפסקת משנה (א) יחולו הוראות חוק המקרקעין והתקנות שלפיו, ואולם לא יידרשו כתנאי לרישום הבעלות על שם החוכר, ייפוי כח מאת הרשות, וכל מסמך או אישור המהווה הוכחה לכך ששולמו תשלומי החובה, למעט לעניין תשלומי החובה שהיו נדרשים לצורך רישום החכירה בנכס, ככל שמדובר בחכירה שלא הייתה רשומה.
(ד) בסעיף קטן (ג) -
(1) במקום פסקה (1) יבוא:
"(1) הרשות רשאית, להתנות את הקניית הבעלות לפי סעיף זה בתנאים ובהגבלות, לרבות לעניין הקניית זכויות בנכס המקרקעין בעתיד או התחיבות להקניה כאמור, מידי החוכר או מידי אדם אחר שיהיה בעל זכויות לגבי אותו נכס מקרקעין, ובלבד שלא ייקבעו סוגי תנאים או הגבלות שלא חלו על נכס המקרקעין או על העברת הזכויות בו, במועד משלוח ההודעה לחוכר כאמור בסעיף קטן (ב) או (ב1), לפי העניין (להלן – הודעה לחוכר).";
(2) בפסקה (2), במקום "קבע המינהל" יבוא "קבעה הרשות", במקום "יציין זאת בבקשה לרישום" יבוא "תציין זאת בבקשה לרישום או בשטר העסקה, לפי העניין", ובמקום "בפנקס הבתים המשותפים" יבוא "בפנקסי המקרקעין";
(ה) בסעיף קטן (ד) -
(1) ברישה, אחרי "הודעה לחוכר" יבוא "או תשלום לפיה";
(2) בפסקה (1), אחרי "התשכ"ג-1963" יבוא "לגבי נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו לידי החוכר פטורה מתשלום";
(ו) בסעיף קטן (ה) -
(1) לפני "הוראת כל דין" יבוא "בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב)(2)(ב) ו-(ב1)(2)(ב)";
(2) במקום "בעלות בדירה" יבוא "בעלות בנכס מקרקעין", ובמקום "זכויות בדירה" יבוא "זכויות בנכס מקרקעין";
(ז) בסעיף קטן (ו), במקום "דירה בבנין רווי" יבוא "נכס מקרקעין", במקום "בדירה" יבוא "באותו נכס מקרקעין", ובמקום "המינהל יביא" יבוא "הרשות תביא";
(ח) בסעיף קטן (ח)(2), במקום "מהמינהל" יבוא "מהרשות", ובמקום "בדירה בבנין רווי" יבוא "בנכס מקרקעין";
(ט) אחרי סעיף קטן (ח) יבוא:
"(ט) הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין נכסים מקרקעין שהמועצה קבעה כי התמורה בעד הקניית הבעלות בהם לחוכריהם, תיקבע על-פי שומה פרטנית בלבד ללא אפשרות לתשלום על-פי שומה כללית, ואולם הוראות סעיף קטן (ג) יחולו לעניין נכסים כאמור, בשינויים המחויבים ובשינוי זה:
בסעיף קטן (ג)(1), במקום הסיפה החל במילים "מועד משלוח ההודעה לחוכר" יבוא "במועד עריכת ההסכם להקניית הבעלות.";
(12) אחרי סעיף 4יז יבוא:
"פטור מתשלומי חובה להעברת קרקע בין המדינה, רשות הפיתוח והקק"ל
4יח.
העברת בעלות במקרקעי ישראל בין המדינה, רשות הפיתוח והקק"ל לבין עצמם, תהיה פטורה מתשלום חובה כלשהו."
(13) אחרי סעיף 7 יבוא:
"הוראת מעבר
8.
(א) בכל פעולה, הסכם, התקשרות או עסקה שנעשתה על ידי מינהל מקרקעי ישראל או שמינהל מקרקעי ישראל היה צד לה, לרבות בשם בעליהם של מקרקעי ישראל, ערב מועד הקמת הרשות, תבוא הרשות במקום מינהל מקרקעי ישראל; ואולם אם נקבע בהחלטת הממשלה או לפי חוק, כי גוף אחר יבוא במקום מינהל מקרקעי ישראל לעניין פעולה, הסכם, התקשרות או עסקה מסוימים, יבוא אותו הגוף כאמור.
(ב) בסעיף זה -
"מינהל מקרקעי ישראל" – כמשמעותו בחוק זה, בנוסחו ערב מועד הקמת הרשות;
"מועד הקמת הרשות" – ט"ו בטבת התש"ע (1 בינואר 2010)."
תיקון חוק מינהל מקרקעי ישראל - הוראת שעה
70.
בתקופה שמיום כ"ו באב התשס"ט (16 באוגוסט 2009) עד יום י"ד בטבת התש"ע (31 בדצמבר 2009), ייקרא סעיף 4יז לחוק מינהל מקרקעי ישראל כך:
(1) בסעיף קטן (א), בהגדרות "חוכר", "נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו פטורה מתשלום" ו"נכס מקרקעין שהקניית הבעלות בו כפופה לתשלום", בכל מקום, במקום "הרשות" יבוא "המינהל";
(2) בסעיף קטן (ב) -
(א) ברישה, במקום "הרשות תשלח" יבוא "המינהל ישלח", ובמקום "כוונתה" יבוא "כוונתו";
(ב) בפסקה (1), במקום "לרשות" יבוא "למינהל", במקום "תגיש הרשות" יבוא "יגיש המינהל", במקום "הרשות" יבוא "המינהל", ובמקום "שהרשות תהא רשאית" יבוא "שהמינהל יהא רשאי";
(ג) בפסקה (2), במקום "הגישה הרשות" יבוא "הגיש המינהל", במקום "הרשות" יבוא "המינהל", ובמקום "לרשות" יבוא "למינהל";
(3) בסעיף קטן (ב1) -
(א) ברישה, במקום "הרשות תשלח" יבוא "המינהל ישלח", ובמקום "הרשות" יבוא "המינהל";
(ב) בפסקה (1), במקום "הרשות" יבוא "המינהל";
(ג) בפסקה (2), במקום "לרשות" יבוא "למינהל", ובמקום "הרשות" יבוא "המינהל";
(ד) בפסקה (3), במקום "תשלח הרשות" יבוא "ישלח המינהל", ובמקום "שהרשות תהא רשאית" יבוא "שהמינהל יהא רשאי";
(4) בסעיף קטן (ג) -
(א) בפסקה (1), במקום "הרשות רשאית" יבוא "המינהל רשאי";
(ב) בפסקה (2), במקום "קבעה הרשות" יבוא "קבע המינהל", ובמקום "תציין" יבוא "יציין";
(5) בסעיף קטן (ו) במקום "הרשות תביא" יבוא "המינהל יביא";
(6) בסעיף קטן (ח)(2) במקום "מהרשות" יבוא "מהמינהל".
תיקון חוק מקרקעי ישראל
71.
בחוק מקרקעי ישראל, התש"ך-19606 -, בסעיף 2 -
(1) בסעיף 1, במקום ההגדרה "קרקע עירונית" יבוא:
""קרקע עירונית" – קרקע המיועדת על-פי תכנית מפורטת, כמשמעה בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-19657, למטרת מגורים או תעסוקה;
"תעסוקה" – לרבות תעשייה ומלאכה, משרדים ומסחר, תיירות ומלונאות, ולמעט חקלאות וגידול בעלי חיים.".
(2) בסעיף 2 -
(א) בפסקה (6), הסיפה החל במילים "ואולם העברת בעלות" – תימחק;
(ב) בפסקה (7) , במקום הסיפה החל במילהים "מקרקעין כאלהלמטרת" יבוא "בעלות במקרקעין כאלה שהם קרקע עירונית".
תיקון חוק אזורים חופשיים לייצור בישראל
72.
בחוק אזורים חופשיים לייצור בישראל, התשנ"ד-19948 -
(1) בסעיף 18(א), במקום "מינהל" יבוא "רשות", ובמקום "המינהל" יבוא " הרשות";
(2) בסעיף 20 -
(א) בכל מקום, במקום "המינהל" יבוא "הרשות";
(ב) בסעיף קטן (ב)(2), במקום "שיקבע המינהל" יבוא "שתקבע הרשות";
(3) בסעיף 23(ד), במקום "למינהל" יבוא" לרשות", ובמקום "שבינו" יבוא "שבינה".
תיקון חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים
73.
בחוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים, התשנ"ז-19979, בסעיף 4(ב)(1), במקום "מינהל" יבוא "רשות".
תיקון חוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום
74.
בחוק בינוי ופינוי של אזורי שיקום, התשכ"ה-196510, בסעיף 6(א)(11), במקום "מינהל", יבוא "רשות".
תיקון חוק בית הספר החקלאי מקווה ישראל
75.
בחוק בית הספר החקלאי מקווה ישראל, התשל"ו-197611, בתוספת, ברישה, במקום "מינהל" יבוא "רשות".
תיקון חוק בית חולים באשדוד (הקמה והפעלה)
76.
בחוק בית חולים באשדוד (הקמה והפעלה), התשס"ב-200212-
(1) בסעיף 3(א) , במקום "ומינהל" יבוא "ורשות";
(2) בסעיף 5(א), במקום "לחוק מינהל מקרקעי ישראל" יבוא "לחוק רשות מקרקעי ישראל", ובמקום "מועצת מינהל" יבוא "מועצת".
תיקון חוק גנים בוטניים
77.
בחוק גנים בוטניים, התשס"ו-200613, בסעיף 4(ב)(4), במקום "מינהל" יבוא "רשות".
תיקון חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה
78.
בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ"ח-199814, בסעיף 2(א)(2), במקום "מינהל" יבוא "רשות".
תיקון חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה)
79.
בחוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), התשנ"ט- 199815 -
(1) בסעיף 1 , בהגדרה "רכישה", במקום "מינהל" יבוא "רשות";
(2) בסעיף 3(ו), במקום "מינהל" יבוא "רשות".
תיקון חוק ההוצאה לפועל
80.
בחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז -196716, בתוספת השנייה, בחלק א'-
(1) בסעיף 10, בכל מקום, במקום "מינהל" יבוא "רשות";
(2) בסעיף 12 , במקום "מינהל" יבוא "רשות".
תיקון חוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים
81.
בחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-199817, בתוספת השניה, בסעיף 17, במקום "מינהל" יבוא "רשות".
תיקון חוק הסדרת הטיפול בחופי הכינרת
82.
בחוק הסדרת הטיפול בחופי הכינרת, התשס"ח-200818, בסעיף 13(5), בכל מקום, במקום "מינהל" יבוא "רשות".
תיקון חוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים)
83.
בחוק ההתיישבות החקלאית (סייגים לשימוש בקרקע חקלאית ובמים), התשכ"ז-196719-
(1) בסעיף 4, במקום "מינהל" יבוא "רשות";
(2) בסעיף 10, בכל מקום, במקום "מינהל" יבוא "רשות";
(3) בסעיף 18, במקום "מינהל" יבוא "רשות".
תיקון חוק יישום תכנית ההתנתקות
84.
בחוק יישום תכנית ההתנתקות, התשס"ה-200520, בסעיף 85(ד)(1), במקום "מינהל" יבוא "רשות", ובמקום "אישורו" יבוא "אישורה".
תיקון חוק יסודות התקציב
85.
בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-198521, בסעיף 40(ד), במקום "חוק מינהל מקרקעי ישראל" יבוא "חוק רשות מקרקעי ישראל".
תיקון חוק כביש ארצי לישראל
86.
בחוק כביש ארצי לישראל, התשנ"ה –199422, בסעיף 8(ג), בכל מקום, במקום "מינהל" יבוא "רשות".
תיקון חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה)
87.
בחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-196323,
(1) בסעיף 19(3), במקום "מינהל" יבוא "רשות";
(2) בסעיף 39(9), במקום "מינהל" יבוא "רשות".
תיקון חוק המכר (דירות)
88.
בחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973 24, בסעיף 8(ב), במקום "מינהל" יבוא "רשות", במקום "ידיו" יבוא "ידיה", במקום "מוכר" יבוא "מוכרת", ובמקום "קיבל" יבוא "קיבלה".
תיקון חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות)
89.
בחוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל"ה-197425 , בסעיף 2ב -
(1) בסעיף קטן (א)(3), בכל מקום, במקום "מינהל" יבוא "רשות", ובמקום "התחייב" יבוא "התחייבה";
(2) בסעיף קטן (ב), בכל מקום, במקום "המינהל" יבוא "הרשות";
(3) בסעיף קטן (ג), במקום "חוייב" יבוא "חויבה", במקום "הוא האחראי" יבוא "היא האחראית", ובכל מקום, במקום "המינהל" יבוא "הרשות".
תיקון חוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים)
90.
בחוק מקרקעי ציבור (סילוק פולשים), התשמ"א-1981 - 26
(1) בסעיף 1 –
(א) במקום ההגדרה "המינהל" יבוא:
""הרשות" – רשות מקרקעי ישראל;";
(ב) בהגדרה "הממונה", בכל מקום, במקום "המינהל" יבוא "הרשות";
(2) בסעיף 2(א), במקום "מחוז" יבוא "מרחב";
(3) בסעיף 5(א), במקום "במינהל" יבוא "ברשות";
(4) בסעיף 5ד(ג)(2) , במקום "מינהל" יבוא "רשות".
תיקון חוק משק הדלק (קידום התחרות)
91.
בחוק משק הדלק (קידום התחרות), התשנ"ד-199427 -
(1) בסעיף 1 -
(א) במקום ההגדרה "המינהל" יבוא:
""הרשות" – רשות מקרקעי ישראל;";
(ב) בהגדרה" חוזה בלעדיות", במקום "מינהל" יבוא "רשות";
(2) בסעיף 5, במקום "שיווק" יבוא "שיווקה", במקום "שעליו" יבוא "שעליה", ובכל מקום, במקום "המינהל" יבוא "הרשות" ובמקום "ישווק" יבוא "תשווק".
(3) בסעיף 6, במקום "המינהל" יבוא "הרשות".
תיקון חוק נכסי המדינה
92.
בחוק נכסי המדינה, התשי"א-195128, בסעיף 6, בכל מקום, במקום "מינהל" יבוא "רשות".
תיקון חוק לעידוד בניית דירות להשכרה
93.
בחוק לעידוד בניית דירות להשכרה, התשס"ז-200729, בסעיף 6(ב), בכל מקום, במקום "מינהל" יבוא "רשות".
תיקון חוק לקידום יישובם של מפוני גוש קטיף, חבל עזה וצפון השומרון
94.
בחוק לקידום יישובם של מפוני גוש קטיף, חבל עזה וצפון השומרון, התשס"ח-200830, בסעיף 3 -
(1) בסעיף קטן (ד), במקום "מינהל" יבוא "רשות", במקום "יהיה" יבוא "תהא", ובמקום " ערוך" יבוא "ערוכה";
(2) בסעיף קטן (ה)(1), במקום "מינהל" יבוא "רשות".
תיקון חוק רשות הספנות והנמלים
95.
בחוק רשות הספנות והנמלים, התשס"ד-200431 -
(1) בסעיף 1, במקום ההגדרה "מינהל מקרקעי ישראל" יבוא:
""רשות מקרקעי ישראל" – כהגדרתה בחוק רשות מקרקעי ישראל;";
(2) בסעיף 26(ב), במקום "מינהל" יבוא "רשות";
(3) בסעיף 52(א), במקום "מינהל" יבוא "רשות";
(4) בסעיף 53(ב)(1), במקום "מינהל" יבוא "רשות".
תיקון חוק הרשות לפיתוח הגליל
96.
בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ"ג- 199332, בסעיף 9(א)(2), במקום "מינהל" יבוא "רשות", ובמקום "המינהל" יבוא "הרשות".
תיקון חוק הרשות לפיתוח הנגב
97.
בחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ"ב-199133, בסעיף 9(א)(2), במקום "מינהל" יבוא "רשות", ובמקום "המינהל" יבוא "הרשות".
תיקון חוק רשות נאות מרפא
98.
בחוק רשות נאות מרפא, התשל"ג-197334, בסעיף 2(א)(1), במקום "מינהל" יבוא "רשות".
תיקון חוק רשות פיתוח (העברת נכסים)
99.
בחוק רשות פיתוח (העברת נכסים), התש"י-195035, בסעיף 3(10), במקום "מינהל" יבוא "רשות".
תיקון חוק שמירת הניקיון
100.
בחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-198436, בסעיף 12(א), במקום "מינהל" יבוא "רשות".
תיקון חוק התכנון והבניה
101.
בחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-196537 -
(1) בסעיף 6א(א)(10), במקום "מינהל" יבוא "רשות";
(2) בסעיף 7(א)(10), במקום "מינהל" יבוא "רשות";
(3) בסעיף 18 (ב)(2), במקום "מינהל" יבוא "רשות";
(4) בסעיף 33ג(א)(7), במקום "מינהל" יבוא "רשות";
(5) בסעיף 259(ד) -
(א) ברישה, במקום "חוק מינהל מקרקעי ישראל" יבוא "חוק רשות מקרקעי ישראל";
(ב) בפסקה (2), במקום "שהחכיר מינהל" יבוא "שהחכירה רשות", במקום "אליו" יבוא "אליה", ובמקום "בהסכמתו" יבוא "בהסכמתה";
(6) בתוספת הראשונה, בסעיף 2(9), במקום "מינהל" יבוא "רשות";
(7) בתוספת השנייה , בסעיף 3(ד), במקום "מינהל" יבוא "רשות";
פרק מינהל מקרקעי ישראל - תחילה
102.
(א) תחילתו של פרק זה, למעט סעיפים 69(2),(7),(9)(ג),(10),(11) ו-71, ביום ט"ו בטבת התש"ע (1 בינואר 2010).
(ב) תחילתם של סעיפים 69(2),(7),(10),(11) ו-71 לחוק זה, ביום כ"ו באב התשס"ט (16 באוגוסט 2009).
דברי הסבר
פרק י"ח : מינהל מקרקעי ישראל
כללי מינהל מקרקעי ישראל (להלן- המינהל) הוא הגוף אשר על פי חוק מינהל מקרקעי ישראל, התש"ך-1960 (להלן – חוק מינהל מקרקעי ישראל), מופקד על ניהול הקרקעות שבבעלות מדינת ישראל, הקרן הקיימת לישראל (להלן – הקק"ל) ורשות הפיתוח - קרקעות המהוות כ-93% מכלל הקרקעות במדינה.
עבודת המינהל כיום מאופיינת ברמת יעילות שאינה גבוהה. הדבר נובע בעיקר משיטת החכירה המטילה על המינהל נטל של חיכוך מתמיד עם ציבור החוכרים, וכן מריבוי התפקידים והמשימות אשר הוטלו על המינהל ואשר אינם מתפקידי ה"ליבה" של ניהול מקרקעי ישראל. המינהל פועל על פי מערכת החלטות מסורבלת ובמבנה ארגוני אשר אינו תואם את תהליכי העבודה הנדרשים לצורך ניהול המקרקעין בעת הזאת. מצב זה מונע מהמינהל לעמוד ביעדיו העיקריים: שיווק מקרקעין בהתאם לצרכי המשק, שמירה על מקרקעי ישראל, רישום זכויות במקרקעי ישראל בפנקסי המקרקעין ומתן שירותים לבעלי זכויות במקרקעין. כל זאת תוך ראיה כוללת של שמירה על מקרקעי ישראל כמשאב לטובת הציבור, הסביבה והדורות הבאים.
נוכח האמור לעיל ובהמשך להחלטת הממשלה מס' 117 מיום י"ח באייר התשס"ט (12 במאי 2009) (להלן – החלטת הממשלה מס' 117), להמלצות שבדו"ח ועדת רונן – הוועדה לרפורמה במדיניות מקרקעי ישראל (אפריל 1997), ולהמלצות שבדו"ח ועדת גדיש – הוועדה הציבורית לרפורמה במינהל מקרקעי ישראל (יוני 2005) (להלן - ועדת גדיש), מוצע לבצע רפורמה במינהל מקרקעי ישראל ובדרכי פעולתו. הרפורמה תהיה מבוססת על שני שינויים מרכזיים השלובים זה בזה. השינוי הראשון המוצע מתרכז במישור הארגוני, וזאת על ידי הפיכת המינהל לרשות פנים ממשלתית, שתוקם על בסיס דפוס עבודה מוכוון תהליך, במבנה של שלוש יחידות מקצועיות, שכל אחת מהן תעסוק באחד משלושה נושאים עיקריים: ליווי עסקאות וטיפול בחוכרים; הקצאה ושיווק של קרקעות בהתאם לצרכי המשק; שמירה על מקרקעי ישראל. עוד מוצע לקבוע, מעבר לסמכויות הניהול הכלליות המוענקות לרשות, את תחום תפקידיה ועיסוקיה העיקריים של הרשות, תוך העברת חלק מתפקידיה למשרדים המופקדים על נושאים אלה ומתן שירותים בדרך של מיקור חוץ.
השינוי השני שמוצע לקדמו במקביל לשינוי הראשון, הוא שינוי ביחס לזכויותיהם של פרטים במקרקעי ישראל. לאורך השנים מצאו ועדות ציבוריות שונות שעסקו בנושא, לרבות ועדת גדיש, כי ביחס למקרקעין עירוניים רצוי שהבעלות בהם תועבר לחוכריהם, על מנת להביא לצמצום החיכוך בין המינהל לחוכרים. זכות החכירה לדורות זהה במובנים רבים לזכות בעלות; ואולם, העובדה כי לפרטים רבים בישראל מוענקת זכות חכירה לדורות, תוך שיור זכות הבעלות למדינה, לרשות הפיתוח או לקק"ל, מייצרת מגבלות משפטיות לא מעטות, ופוגעת ביעילות המשקית. העברת הבעלות במקרקעין אלה לידי החוכרים, תמריץ את הפעילות הכלכלית במשק, תקל באופן משמעותי על החוכרים שלא יידרשו עוד לקבל את הסכמת המינהל לביצוע פעולות שונות, ותשחרר את הרשות החדשה ממטלות רבות המוטלות כיום על המינהל לצורך טיפול בחוכרים אלה. ברור מאליו כי מעת שתועבר הבעלות לידי החוכרים, והרשות החדשה לא תיאלץ להידרש לטיפול בהם, היא תוכל לקיים בצורה יעילה ומיטבית את תפקידיה האחרים, בהתאם למטרות הרפורמה.
סעיף 69
לפסקאות (1) ו- (3)
בהתאם להחלטת הממשלה מס' 117 (אשר אימצה את החלטה מס. ממי/5 של ועדת השרים בראשותו של ראש הממשלה לנושא רפורמה במקרקעי ישראל), שבה נקבעו ההסדרים לנושא הרפורמה במינהל והעברת הבעלות לידי החוכרים, מוצע להקים רשות אשר תבוא במקום המינהל ותיקרא רשות מקרקעי ישראל (להלן – הרשות). סמכויות המינהל יועברו לרשות עד יום י"ד בטבת התש"ע (31 בדצמבר 2009) והמבנה הארגוני של הרשות, אשר עקרונותיו נקבעו בהחלטת הממשלה, יורכב ממטה ושלוש חטיבות (עסקית, שמירה על הקרקע ושירות). בהמשך להחלטת הממשלה האמורה, ובשילוב עם החוק הקיים, נקבעו סדרי מינוי מנהל הרשות, סמכויותיו, דרכי סיום כהונתו והדין אשר יחול על עובדי הרשות.
לפסקה (4)
בהתאם להחלטת הממשלה מס' 117, ולשם מתן ביטוי לעיקרי הרפורמה המוצעת, מוצע לקבוע, בנוסף לסמכות הניהול הכללית של הרשות, את התפקידים העיקריים שבהם תעסוק הרשות, כמפורט בסעיף 2א המוצע, לחוק מינהל מקרקעי ישראל.
לפסקה (7)
ההרכב המורחב של חברי מועצת מקרקעי ישראל - אשר בהתאם לנוסחו הקיים של חוק מינהל מקרקעי ישראל עומד על לא פחות משמונה עשר חברים ולא יותר מעשרים וששה - מקשה על עבודתה של המועצה ופוגם ביעילותה. קושי נוסף נגרם מהשוויון הקיים במספרם של נציגי הממשלה ונציגי הקק"ל במועצה, וזאת על אף הפער המשמעותי שבין שיעור הקרקעות שבבעלות המדינה ורשות הפיתוח מזה לבין שיעור הקרקעות שבבעלות הקק"ל מזה. לפיכך מוצע, כי לשם ייעול עבודת המועצה יצומצם מספר חבריה, וכן, בהתאם להמלצות ועדת גדיש ובהמשך להסכמת הקק"ל בעניין, מוצע כי המדינה תיוצג במועצה על ידי מספר חברים הגבוה ממספר החברים שייצגו את הקק"ל. חברי המועצה מטעם המדינה יהיו עובדי המדינה, אשר כפופים למדיניות הממשלה.
לפסקה (9)
מוצע לתקן את סעיף 4טו לחוק מינהל מקרקעי ישראל, שעניינו מאגר המידע ביחס לקרקעות שבניהול המינהל, אשר ימשיך להיות מנוהל בידי הרשות. בפנייה למאגר מידע זה ניתן לקבל פרטים שונים ביחס לזכויות לגבי קרקעות שבניהול הרשות והוא משמש פרטים ומוסדות לצרכים שונים. יחד עם זאת, המידע שבמאגר המידע אינו מדויק לחלוטין, ולעתים יתכנו הבדלים בין המידע המופיע בו לבין הפרטים המדויקים המצויים בתיק הניהול הנוגע למקרקעין הרלבנטיים. על כן מוצע להבהיר כי אין לראות במידע שבמאגר אישור מוסמך ביחס לזכויות לגבי מקרקעין כאמור.
לפסקה (10)
לצורך מימוש מטרות הרפורמה, מוצע, בין היתר, לתקן ולהרחיב את תחולת סעיף 4יז לחוק מינהל מקרקעי ישראל, בהתאם להחלטת הממשלה מס' 117. צעד ראשון לקראת העברת הבעלות במקרקעין לחוכרים, תוך יישום ראשוני של המלצות ועדת גדיש, התבצע כבר בתיקון האחרון לחוק האמור משנת 2006 - חוק מינהל מקרקעי ישראל (תיקון מס' 6), התשס"ו-2006 (ס"ח התשס"ו, עמ' 312), שם נקבע מנגנון להעברה של זכויות בעלות לחוכרי דירות בבניין רווי. כעת מוצע להרחיב את אותו הסדר ולהעביר בעלות לחוכרים לדורות של נכסי מקרקעין מסוגים נוספים – נכסים שהוחכרו למטרת מגורים או למטרת תעסוקה, למעט נכסים שהוחכרו על פי חוזה חכירה שבין מטרותיו כלולה גם מטרת עיבוד חקלאי, פרנסה ממשק חקלאי או גידול בעלי חיים, או חוזה חכירה למטרה שאינה חקלאית אשר קבועה בו זיקה לאחת מהמטרות האמורות. לאחר קבלת החלטה מתאימה במועצת מקרקעי ישראל (להלן – המועצה), בדבר הנכסים שהרשות תהיה רשאית להקנות בהם בעלות ללא תמורה או בתמורה שתקבע על ידה, בהתאם להחלטת הממשלה האמורה, תציע הרשות לחוכר מקרקעין (כהגדרתו בתיקון המוצע לסעיף 4יז(א) לחוק מינהל מקרקעי ישראל) את הבעלות במקרקעין, בלא תמורה או בתמורה, לפי העניין. סוגי הנכסים אשר תוקנה בהם בעלות והתמורה אשר תשולם, ככל שתשולם, בעד הקניית הבעלות, ייקבעו בידי המועצה, בהתאם להחלטת הממשלה האמורה, ובהתחשב, בין היתר, בגודל המגרש, במטרת החכירה (מגורים או תעסוקה, כהגדרתן בסעיף האמור), בדמי החכירה ששולמו ובמיקומם באזורים שונים בארץ, הזוכים בדרך כלל, לעידוד המדינה.
כדי לאפשר לרשות לבצע את העברת הבעלות באופן יעיל, תוך צמצום ניכר של החוכרים שיזדקקו לשירותיה, מוצע כי ביחס לנכסי מקרקעין שלגביהם ייקבע כי הבעלות בהם תועבר ללא תמורה, יאומץ, בשינויים המחויבים, המנגנון הקיים כיום בסעיף 4יז לחוק מינהל מקרקעי ישראל. לפי מנגנון זה נשלחת לחוכר הודעה על הכוונה להעביר לו בעלות, ואם אין הוא מביע התנגדות לאמור בה, רשאית הרשות להגיש ללשכת רישום המקרקעין בקשה לרישום הבעלות בנכס המקרקעין על שם החוכר. ככל שלא קיימות מגבלות על רישום הבעלות, תיעשה העברה זו באופן אוטומטי בהתקשרות בין הרשות ובין לשכת רישום המקרקעין ללא צורך בפנייה של החוכר (הוא הבעלים החדש) ללשכת רישום המקרקעין - הכול בהתאם לתנאים המפורטים בתיקון המוצע לסעיף 4יז(ב). אם קיימת מגבלה על רישום הבעלות כאמור (למשל, אם רישום זכות הבעלות בגין החכירה מחייב רישום פרצלציה, או אם קיימת התחייבות של המינהל לרשום משכנתא בגין הלוואה שהחוכר נטל), תירשם הבעלות לפי אותו מנגנון, בעת שניתן יהיה לעשות כן לפי כל דין.
לגבי המקרים שבהם ייקבע כי הבעלות תועבר בתמורה, מוצע לפתח מנגנון יעיל אחר, אשר יצמצם את החיכוך שבין החוכר ובין רשויות המדינה ככל הניתן. בדומה למנגנון שבסעיף 4יז הקיים, תישלח הודעה לחוכר גם לגבי העברות בתמורה, אולם ביחס לנכסים אלה, ההודעה תכלול גם בקשת תשלום אשר תהא מורכבת מן התמורה בעד הקניית הבעלות, כפי שתיקבע, וכן ממס הרכישה שיידרש החוכר לשלם בשל הקניית הבעלות בתמורה. כדי לייעל את ההליך, מוצע כי הן התמורה והן מס הרכישה ייגבו במסגרת בקשת התשלום. יצוין, כי הכללים החלים לפי חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963, יחולו גם בעניין זה, לרבות לעניין הליכי השגה וערעור. הרשות תנפיק לחוכר שטר עסקה החתום על ידה, ובכפוף לתשלום כאמור בהודעה לחוכר, יוכל החוכר להגיש ללשכת רישום המקרקעין את שטר העסקה לשם העברת הבעלות בנכס על שמו. יצוין, כי גם לגבי העברת הבעלות בנכס מקרקעין בתמורה, אם לא ניתן יהיה לרשום את הבעלות על שם החוכר במרשם המקרקעין, בשל מגבלות שונות כאמור לעיל, יירשם החוכר כבעלים, לפי אותו מנגנון בעת שניתן יהיה לעשות כן לפי כל דין.
עוד מוצע, כי בהתאם למצב הקיים, גם לגבי סוגי נכסי המקרקעין הנוספים שיועברו לבעלות לפי תיקון זה, תהיה הרשות רשאית להתנות את הקניית הבעלות בתנאים ובהגבלות, לרבות לעניין הקניית זכויות בנכס המקרקעין בעתיד או התחיבות להקניה כאמור, מידי החוכר או מידי אדם אחר שיהיה בעל זכויות לגבי אותו נכס מקרקעין, ובלבד שלא ייקבעו סוגי תנאים או הגבלות שלא חלו על נכס המקרקעין או על העברת הזכויות בו, ערב מועד משלוח ההודעה לחוכר. כך לדוגמה יחולו על העברת הבעלות לפי סעיף 4יז בנוסחו המוצע, המגבלות בדבר העברת זכויות לזרים כאמור בסעיף 2.3 להחלטת הממשלה מס' 3759 מיום י"ב בסיוון התשס"ה (19 ביוני 2005).
כן מוצע, כי גם ביחס לסוגי נכסי המקרקעין הנוספים שהבעלות בהם תועבר לפי תיקון זה, יחול ההסדר הקיים כיום בסעיף 4יז(ו) לחוק מינהל מקרקעי ישראל, שלפיו כאשר אדם אחר קיבל זכות כלשהי ביחס לזכותו של החוכר בנכס (למשל משכנתא), ולאחר מכן הועברה לחוכר הבעלות בנכס, תחול זכותו של אותו אדם ביחס לזכות הבעלות שהועברה לחוכר.
לבסוף יודגש, כי מרבית הוראות סעיף 4יז בנוסחו המוצע, ובכלל זה ההוראות לעניין המנגנון המיוחד להעברת בעלות, לא יחולו על העברת בעלות בנכס מקרקעין אשר ייקבע בהחלטת מועצה, בהתאם להחלטת הממשלה מס' 117, כי היא כפופה לתשלום תמורה מלאה שתיקבע לפי שומה פרטנית.
לפסקה (11)
מוצע כי העברת בעלות במקרקעי ישראל בין המדינה, רשות הפיתוח והקק"ל, לבין עצמם, תהיה פטורה מתשלומי חובה ובכלל זה מסים עירוניים, לרבות היטל השבחה או חלף היטל השבחה או תשלומים מכוח ההסכם בדבר התשלומים מאת מינהל מקרקעי ישראל לרשויות המקומיות, שהיה קיים לפני תחילתו של חוק התכנון והבניה (תיקון מס' 18), התשמ"א-1981 (ס"ח התשמ"א, עמ' 184).
לפסקה (12)
כדי להבטיח את הרציפות במעבר בין המינהל לבין הרשות, מוצע לקבוע הוראת מעבר שלפיה הרשות תבוא במקום המינהל לכל דבר ועניין, אולם בהחלטת הממשלה או לפי דין ניתן יהיה להעביר תחומים, פעולות, הסכמים, התקשרויות או עסקאות לאחריותו של גוף אחר.
סעיף 71
לפסקה (1)
לשם יישום הרפורמה בדבר העברת הבעלות בקרקעות לידי החוכרים, יידרשו חילופי מקרקעין בהיקף גדול, בין המדינה לבין הקק"ל. כדי לאפשר יישום מהיר ופשוט של תהליך חילופי המקרקעין, מוצע לתקן את סעיף 1(6) לחוק מקרקעי ישראל, התש"ך-1960 (להלן – חוק מקרקעי ישראל) ולקבוע שלא יהיה צורך בהבאת העסקאות לאישור ועדת הכספים של הכנסת,
לפסקה (2)
בשל הרפורמה המוצעת במקרקעי ישראל, צפוי כי היקף העברות הבעלות לחוכרים הקיימים והקצאה עתידית של זכויות הבעלות בקרקעות, יעלה בעתיד על מאתיים אלף דונם, שהיא המגבלה הקבועה כיום בסעיף 1(7) לחוק מקרקעי ישראל. לפיכך, מוצע להסיר את המגבלה הכמותית האמורה ולהותיר בעינה את המגבלה הנוגעת לייעודה של הקרקע (קרקע עירונית).
סעיפים 72 עד 101 בהמשך לתיקון המוצע בסעיף 69(1) ו-(3) להצעת החוק, בדבר הקמת הרשות שתבוא במקום המינהל לכל דבר ועניין, מוצע במקביל לערוך את ההתאמות והתיקונים הנדרשים, בחוקים שונים אשר מתייחסים למינהל ולחוק מינהל מקרקעי ישראל. תחילתם של תיקוני חקיקה אלה תהא במועד התחילה של התיקון בדבר הקמת הרשות.
סעיפים 70 ו-122 מוצע כי תחילתו של התיקון לעניין הרפורמה בדבר העברת הבעלות בקרקעות לידי החוכרים תהא ביום כ"ו באב התשס"ט (16 באוגוסט 2009), וכי תחילתו של התיקון בעניין הקמת הרשות שתבוא במקום המינהל תהא ביום ט"ו בטבת התש"ע (1 בינואר 2010). בשל הפרש הזמנים שבין שני מועדי התחילה, נקבעה הוראת שעה המתקנת ומתאימה את המינוחים שברפורמה בדבר העברת הבעלות בקרקעות, אשר מתייחסים כבר לרשות מקרקעי ישראל ולא למינהל (סעיף 70 להצעת החוק).