חומר רקע
ת"א, כ"ו סיון תשס"ט
18 יוני 2009
10171/09
הצ"ח ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010 (טיוטת חוק ההסדרים)
פרק ד': עורכי דין זרים ומשרדי עורכי דין זרים
נ י י ר ע מ ד ה
להלן עמדת לשכת עורכי הדין בעקבות פרסום פרק ד' לטיוטת חוק ההסדרים :
1. סעיף 6(3) לטיוטת חוק ההסדרים
על פי דברי ההסבר מוצע לתקן את סעיף 58 לחוק הלשכה, ולאפשר לעורך דין לעסוק בשותפות גם עם עו"ד זר. הלשכה סבורה, כי יש לאפשר את העסקתו של עו"ד זר רק במתכונת של עובד שכיר. לפיכך, הלשכה מתנגדת להכללת תיקונים שיאפשרו מתכונות פעילות אחרות (להרחבה – ראו פרק 8 לנייר העמדה).
על אף דברי ההסבר, נראה, כי נפלה טעות סופר בנוסח החוק המוצע, שכן על פיו יש לאסור על עו"ד לעסוק במקצועו בשותפות גם עם עו"ד זר ולא רק עם מי שאינו עו"ד. נוסח זה ראוי מבחינת הלשכה, אך לפי דברי ההסבר, נראה כי מקורו בטעות. לפיכך, מבקשת הלשכה, למען הזהירות, להביע את התנגדותה לכך, שיתאפשר לעורך דין לעסוק בשותפות עם עו"ד זר.
2. ביטול סעיף 6(5)(ב) לטיוטת חוק ההסדרים
סעיף 59א(א)(3) לחוק הלשכה קובע, כי עורך דין לא יעסוק במקצועו כחבר בחברת עורכי דין, אלא אם כן כל חברי החברה ומנהליה הם עורכי דין. על פי המוצע בטיוטת חוק ההסדרים, יש להוסיף את האפשרות, שמי שהוא בעל רישיון לעסוק בעריכת דין במדינת חוץ (גם אם אינו רשום במרשם עורכי דין זרים ) יהיה חבר או מנהל בחברה.
הלשכה מתנגדת לאפשר מתכונת פעילות זו (להרחבה – ראו פרק 8 לנייר העמדה), ולפיכך יש להשמיט נוסח מוצע של סעיף זה.
3. ביטול סעיף 6(6) לטיוטת חוק ההסדרים
סעיף 59ב לחוק הלשכה קובע, כי שמה של חברה יכלול רק את שם עורכי הדין החברים בה. הסעיף מציע למחוק את המלים "עורכי דין", כך שיתאפשר ציון שמם של כל החברים בה על פי התיקון המוצע לסעיף 59א (בעלי רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל שאינם חברי לשכה).
הלשכה מתנגדת לאפשר מתכונת פעילות זו (להרחבה – ראו פרק 8 לנייר העמדה), ולפיכך יש להשמיט נוסח מוצע של סעיף זה.
4. ביטול הגדרת "משרד עורכי דין זר" בסעיף 98א המוצע לחוק הלשכה (מתוך סעיף 8 לטיוטת חוק ההסדרים)
תבוטל הגדרת "משרד עורכי דין זר".
עמדת הלשכה, כי העסקתו של עו"ד זר תתאפשר רק במתכונת של עובד שכיר בגוף – בין אם המעסיק הוא יחיד ובין אם הוא תאגיד – שמרכז פעילותו בישראל. לפיכך, הלשכה מתנגדת להכללתם של התיקונים בסימן ד' – משרד עורכי דין זר (סעיף 98ח, 98ט, 98י ו-98יא), המאפשרים מתכונות העסקה אחרות (להרחבה – ראו פרק 8 לנייר העמדה).
5. תיקון הגדרת "שירות משפטי בעניין דין זר" בסעיף 98א המוצע לחוק הלשכה (מתוך סעיף 8 לטיוטת חוק ההסדרים)
הגדרות
98א.
בפרק זה –
...
"שירות משפטי בעניין דין זר" – כל אחד מאלה:
(1) יעוץ וחיווי דעת משפטיים בעניין המשפט הבינלאומי או הדין החל במדינה שבה הוסמך נותן השירות לעסוק בעריכת דין (בפרק זה - דין זר);
(2) עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי שעליהם חל דין זר בשביל אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כאמור, ובתנאי שלפחות אחד הצדדים הוא תושב חוץ או תאגיד הרשום בחוץ לארץ במדינה בה חל הדין הזר ועשיית הפעולה היא חובה מכוח הדין הזר, או שמדובר במקרקעין במדינה בה חל הדין הזר;
(3) ייצוג אדם אחר וכל טיעון ופעולה אחרת בשמו לפני בורר, בבוררות שחל עליה דין זר, ובתנאי שלפחות אחד הצדדים הוא תושב חוץ או תאגיד הרשום בחוץ לארץ במדינה בה חל הדין הזר; הייעוץ או הייצוג לא יינתנו בעניינים הנוגעים לחוק הבוררות, התשכ"ח -1968.
נימוקים:
הלשכה מציעה להשמיט מהגדרת דין זר בס"ק 1 את העיסוק במשפט בינלאומי.
הרציונל הניצב בבסיסה של הצעת החוק הוא, כי שירותים משפטים בדין הישראלי יינתנו על ידי עורכי דין ישראלים, אשר הוסמכו והוכשרו בדין זה, ומאידך, לאפשר לעורכי דין זרים לתת שירותים משפטיים בדין הזר של מדינת הסמכתם, שבו, ככלל, יש להם יתרון יחסי על פני עורכי הדין הישראלים מתוקף הכשרתם והסמכתם בדין זה.
לעומת זאת, ענף המשפט הבינלאומי אינו דין זר:
-> המשפט הבינלאומי הפרטי הוא ענף משפטי המסדיר את היחסים המשפטיים בין בני אדם או תאגידים ממדינות שונות. לא מדובר בענף משפטי בינלאומי אלא בענף משפטי פנימי של כל מדינה ומדינה. יש דיני משפט בינלאומי ישראליים כשם שיש אותם לכל מדינה, ולפיכך אותו רציונל של יחוד המקצוע לעו"ד ישראלים צריך לחול עליהם בדומה ליתר ענפי המשפט. המונח "בינלאומי" מתייחס לזיקה הבינלאומית של הסכסוך.
-> המשפט הבינלאומי הפומבי אמנם מסדיר את היחסים המשפטיים בין מדינות, אולם יישומו תלוי לחלוטין בהשתתפות מרצון של המדינות השונות ביצירתו, בשמירתו ובאכיפתו. זאת אומרת, על אף זיקתו הבינלאומית, הרי שהתאמתו לכל מדינה ומדינה נעשית על פי הדין המקומי, שעו"ד הזר אינו בקיא בו לעומת עמיתו הישראלי.
מן המקובץ לעיל עולה, כי אין לאפשר לעו"ד זר לתת שירותים משפטיים במשפט הבינלאומי, אלא אם כן ניתן השירות במסגרת סעיף 21(7) לחוק הלשכה, המאפשר "חיווי דעת משפטי על ידי אדם שנתבקש לכך על ידי עורך דין או על ידי רשות מרשויות המדינה".
בנוסף, מציעה הלשכה לצמצם את ההגדרה של מתן שירותים משפטיים בדין הזר.
ס"ק 2 ו-3 הם עמומים וטעונים הבהרה – עריכת מסמכים משפטיים וייצוג בבוררות. הניסוח העמום עלול להעביר אחוז ניכר מהשירותים המשפטיים, במיוחד בתחום המסחרי-עסקי, לידיהם של עו"ד זרים. יתירה מכך, מעבר לפגיעה בציבור עורכי הדין, הדבר עלול לפגוע פגיעה קשה בשלטון החוק על דרך השלטת שיטות משפט זרות, בעיקר בתחום האזרחי, מיזעורה וסיכונה של שיטת המשפט הישראלית.
-> בעניין הגדרת "עריכת מסמכים משפטיים", לא ברור, מתי תיחשב עריכת מסמך משפטי בדין הזר ומתי לא, שכן לא נקבעו לכך קריטריונים מפורשים. מה יקבע אם נעשה חוזה מסחרי בדין הזר או בדין הישראלי ? תנית שיפוט או קריטריון אחר ? הגדרה זו פותחת, לכאורה, את כל שוק החוזים וההסכמים המשפטיים בפני עו"ד זרים כמעט ללא הגבלה.
מתן אפשרות לצדדים להימלט מהמשפט הישראלי עלול לגרום נזק חמור למדינה ולציבור, להביא להוצאת עסקים, חברות ומקומות עבודה מן המדינה ונזק זה אינו שקול כנגד התועלת שביצירת פתח רחב שכזה.
לפיכך, וכדי למנוע שימוש לרעה, מציעה הלשכה לתחום את ההגדרה ולאפשר עריכת מסמכים משפטיים בדין הזר רק אם קיימת זיקת תושבות לצד ההסכם במדינה הזרה, או זיקה למקרקעין, הקושרת בין הפעולה המשפטית למדינה הזרה באופן מהותי.
-> בעניין הגדרת "ייצוג בבוררות", גם הגדרה זו עלולה להוביל לעשיית שימוש לרעה על דרך הימנעות משכירת עו"ד ישראלי ושכירת עו"ד זר תחתיו בהליכי בוררות בדין הזר, גם אם שני הצדדים ישראלים וללא הצבעה על זיקה כלשהי למדינה בה נוהג הדין הזר. על כן יש להתנות גם כאן את הייצוג בהיות אחד הצדדים תושב המדינה הזרה.
כמו כן, יש להבהיר, כי הייעוץ או הייצוג לא יינתנו בעניינים הנוגעים לחוק הבוררות, כפי שהופיע ביזמה המקורית של משרד המשפטים.
6. תיקון סעיף 98ד המוצע לחוק הלשכה (מתוך סעיף 8 לטיוטת חוק ההסדרים)
מתן שירותים משפטיים בעניין דין זר בידי מי שאינו עורך דין או עורך דין זר
98ד.
על אף הוראות סעיף 20 והוראות סימן זה, רשאי מי שהוא בעל רישיון לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל לתת שירותים משפטיים בעניין דין זר, אף שאינו עורך דין או עורך דין זר, ובלבד שמרכז פעילותו במסגרת עיסוקו בעריכת דין הוא מחוץ לישראל והשירות המשפטי בעניין דין זר ניתן בעת ששהה בישראל לפרק זמן שאינו עולה על פרק הזמן שקבע שר המשפטים בהתייעצות עם הלשכה שקבעה הלשכה מטעמים מיוחדים שבטובת הציבור.
נימוקים:
תזכיר החוק המקורי לא נתן מענה למקרים בהם נחוץ טיפול משפטי חד פעמי בדין הזר. אין זה מתקבל על הדעת שלצורך כך יצטרך עורך דין זר לעמוד בבחינות כללי האתיקה, לעבוד דווקא כשכיר וכיו"ב. מקרה מעין זה מצריך החרגה. בטיוטת הצעת החוק הנוכחית כבר ניתנה התייחסות לכך, כאשר ההסמכה ליתן היתר חריג ניתנה לשר המשפטים בהתייעצות עם הלשכה.
הלשכה מתנגדת למתן סמכות זו לשר המשפטים. כיוון שהצעת החוק מרכזת בידי הלשכה את כלל הסמכויות בעניין עורכי הדין הזרים (ניהול מרשם, פיקוח, דין משמעתי וכיו"ב), לרבות הסמכת המועצה הארצית להתקין כללים והוראות להסדרת פעילותם - כל זאת מתוך הכרה במומחיותה בכל הנוגע לטיפול בעורכי דין - אין כל הגיון בהפקעת הסמכות ליתן היתרים חריגים מידיה.
יודגש, כי סמכות מעין זו ניתנה ללשכה בכל הנוגע להיתרים למתן שירותים משפטיים באמצעות גורם מתווך. כלל 11ב(ג) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו – 1986, מאפשר ללשכה להתיר מתן שירותים משפטיים באמצעות גורם מתווך בעל אינטרס כלכלי מטעמים מיוחדים. מאותם נימוקים, יש להפקיד בידי הלשכה את הסמכות ליתן היתרים חריגים בנוגע לעו"ד זרים, שהועברו לפיקוחה.
7. תיקון סעיף 98ה(א) המוצע לחוק הלשכה (מתוך סעיף 8 לטיוטת חוק ההסדרים)
מרשם עורכי דין זרים
98ה.
(א) הלשכה תנהל מרשם שבו תרשום מבקש שמתקיימים לגביו כל אלה:
(1) בידו רישיון תקף לעסוק בעריכת דין מחוץ לישראל;
(2) הוא שימש באופן פעיל במדינה שבה הוסמך עורך דין או בתפקיד שיפוטי במשך שנתיים חמש שנים לפחות בתקופה שקדמה לבקשת הרישום ללא עבירות משמעת בתקופה זו כמשמעותן בישראל;
(3) הוא עמד בבחינות שערכה הלשכה באתיקה מקצועית החלה על עורכי דין זרים; בחינות כאמור יערכו גם בשפה האנגלית.
(א1) רישום כאמור בסעיף א' יהיה תקף לשלוש שנים ויחודש רק עם הצגת בקשה מתאימה מטעם עורך הדין הזר. חידוש הרישום יהיה בכפוף לסעיף ב' ובכפוף לאמור בסעיפים 98ו ו-98ז.
נימוקים:
הצעת החוק אינה מטילה חובת רישום שנתית בלשכה, ומסתפקת ברישום חד פעמי ובחובת דיווח בהתקיים אחד התנאים, שנקבעו כמפקיעים את זכותו של עורך הדין הזר ליתן שירותים משפטיים בישראל. לפיכך, מוצע להוסיף את ס"ק (א1), המחייב חובת רישום מתחדשת כל שלוש שנים.
כמו כן, בתנאי הסף לרישום עו"ד זר בארץ, יש להגדיל את תקופת הוותק לחמש שנים, להצמידה למועד הרישום ולדרוש, כי תקופת הוותק תתייחס לעיסוק פעיל כעו"ד או בתפקיד שיפוטי אחר. כמו כן יש לדרוש, שבתקופה הנ"ל, יידרש עורך הדין הזר להוכיח עבר משמעתי נקי, כך שלא הורשע עקב עיסוקו בדין הזר בעבירות משמעת, שאילו נעברה בישראל, היתה נחשבת עבירה אתית, לפי חוק הלשכה וכלליה.
סייגים אלה תואמים את המודל החקיקתי המומלץ על ידי ה-ABA (לשכת עוה"ד האמריקאית) לרישוי ועיסוק של עורכי דין זרים בארה"ב.
8. ביטול סימן ד': "משרד עורכי דין זר" - ס' 98ח – 98יא (מתוך סעיף 8 לטיוטת חוק ההסדרים)
מתן שירותים משפטיים על ידי עורך דין זר
98ח.
(א) עורך דין זר רשאי לתת שירותים משפטיים בישראל בדין הזר כעובד שכיר בלבד של יחיד או תאגיד שהתאגד בישראל, ואשר מרכז פעילותם הוא בישראל, למעט עובד שהוא בעל שליטה בחברת יחיד; אין בכך כדי לגרוע מחובתו לעמוד בדרישות הרשויות המוסמכות בישראל, ובכלל זה – היתרי עבודה ושהיה, ככל שהללו יידרשו.
נימוקים:
במקום סעיף 98ח, המאפשר פעולת שלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר, מציעה הלשכה לקבוע שהעסקתו של עו"ד זר תתאפשר רק במתכונת של עובד שכיר. בנוסף, הלשכה מתנגדת נחרצות להכללתם של התיקונים בסעיפים 98ח – 98יא, המאפשרים מתכונות העסקה אחרות.
הלשכה מציעה לסייג את מתכונת העסקת עו"ד זר ולאפשר העסקתו כשכיר בלבד, בין אם המעסיק הוא עו"ד ישראלי ובין אם הוא מעסיק אחר שמרכז פעילותו בישראל, אך לא כעצמאי או כשותף. בנוסף, מציעה הלשכה להוסיף סייג בנוגע להיתרי עבודה ושהיה.
מקצוע טריטוריאלי
בניגוד לתחומי הפרסום וראיית חשבון, בהם יש מקום לשיתוף פעולה עם פירמות זרות עקב סטנדרטים בינלאומיים, הרי שמקצוע עריכת דין הוא שונה בהיותו מקצוע טריטוריאלי ולא בינלאומי, הן מבחינת ההכשרה בדין המדינה המקומית והן מבחינת ההסמכה, המאפשרת עיסוק רק במדינה בה ניתן הרישיון.
לפיכך, דרך המלך שהשירות המשפטי במדינה המקומית יינתן על ידי הגורם היחיד המוכשר והמוסמך לתיתו, והוא עורך הדין המקומי. אכן, אם יש צורך נקודתי בשירות משפטי בדין הזר, שכמוהו כשירות נלווה בלבד, הרי תינתן אפשרות לעורך הדין הזר לפעול בדין הזר כשכיר, כמוצע בהצעה זו לעיל.
השוואה לרו"ח
סעיף 6א לחוק רואי החשבון, התשט"ו – 1955 קובע, בדומה לסעיף 59א חוק לשכת עורכי הדין, כי כל החברים בחברת רואי חשבון ומנהליה חייבים להיות רואי חשבון בעלי רישיון ישראלי. סעיף 6ב' לחוק רואי החשבון קובע הגבלות בשיתוף בהכנסות בדומה לסעיף 59ג לחוק הלשכה.
מקצוע ראיית חשבון, על אף היותו בעל היבטים בינלאומיים, אינו מאפשר פעילות של רו"ח בעל רשיון זר כשותף, כעצמאי או כשלוחה של משרד רו"ח זר. לפיכך, אין כל סיבה להנהיג משטר שונה במקצוע עריכת דין, שהוא יותר טריטוריאלי במהותו.
אמנם ישנם משרדי רו"ח בארץ שהינם חברים ברשת גלובלית גדולה, ואף שם הרשת מופיע בשם המשרד המקומי. זאת כיוון שאין בחוק רואי חשבון סעיף האוסר על חברת רו"ח לכלול את שמם של מי שאינם חברי החברה (לעומת סעיף 59ב לחוק הלשכה, הקובע כי שם של חברת עורכי הדין יכלול רק את שמם של עורכי הדין שהם חברי החברה העוסקים בעריכת דין).
מכל מקום, עניין זה אינו משנה את המצב המשפטי מכוח חוק רואי החשבון, שאינו מאפשר בארץ דריסת רגל לרו"ח זרים – לא כעצמאיים, לא כשותפים ואף לא במסגרת פתיחת שלוחות של משרדי רו"ח זרים.
לכל היותר, מדובר בשיתוף פעולה עסקי בין משרד רו"ח זר למשרד המקומי בארץ, כך שכל אימת שהמשרד הזר נזקק לפעילות בארץ הוא נעזר במשרד המקומי, החבר ברשת הגלובלית שלו, ותו לא. בפועל, זהו המצב כשמשרד עו"ד זר נצרך לשירותים משפטיים בישראל – הוא מתקשר עם משרד עו"ד ישראלי. זה דומה מאד לשיתופי הפעולה במשרדי רו"ח (רק ללא מתן בלעדיות וללא האפשרות לכלול בשם המשרד את שם הפירמה הזרה).
הצעת החוק, אם כן, אינה באה לתת מענה לבעיות שאין להן מענה היום, כיוון שעל פי המשטר החוקי הנוהג כיום אין מניעה לשיתופי פעולה בין משרדי עו"ד ישראלים לזרים. אין כל צורך לאפשר שיתוף פעולה, שאינו עולה בקנה אחד עם סוגיות ייחוד המקצוע וכללי האתיקה, כשמתאפשר, למעשה, שיתוף פעולה שיעלה בקנה אחד עימן.
פיקוח ומניעת הטעיית הציבור
הרציונל לצמצם את עיסוקו של עו"ד זר למתכונת העסקה של שכיר בלבד הוא לצרכי פיקוח ומניעת הטעיה של הציבור. פעולת עו"ד זר כעצמאי עלולה ליצור הטעיה בציבור, בדבר אפשרות קבלת שירותים משפטיים ממי שאינו עו"ד, מה גם שאפשרות הפיקוח קטנה, כשמדובר בעצמאי, ולפיכך אין להתירה.
לעומת זאת, אין מניעה להתיר את פעולתו של עו"ד זר כשכיר, גם אם לא מדובר בשכיר של עו"ד, כיוון שאז החשש להטעיית הציבור כמעט שאינו קיים, מה גם שאין חשש שהציבור ייעזר בשירותיו – אם הוא שכיר של מעסיק עסקי בישראל, הרי שיש לו לקוח אחד בלבד; ואם הוא שכיר של עו"ד ישראלי, הרי שיש פיקוח על עבודתו מצד המעסיק המשפטי, אליו הוא כפוף.
שירות בדין הזר כמוהו כשירות לבר-משפטי מבחינת הדין הישראלי
הסרת החסמים בחקיקה, שיאפשרו שותפות בין עו"ד ישראלי לעו"ד זר, הינה מנוגדת לתכלית הניצבת בבסיסו של סעיף 58 לחוק הלשכה, המבקש לשמור על הפרדה ברורה בין עורכי הדין לבעלי המקצוע האחרים, על מנת להבטיח שערכי היסוד של מקצוע עריכת הדין יישמרו. בעניין זה יודגש, כי מעמדו של עו"ד זר אינו כשל עו"ד ישראלי, ותחומי פעילותו מוגבלים ביותר לתחום המצומצם של הדין הזר.
כפי שלא מתאפשרת שותפות בין משרד עו"ד לחברה המתעסקת בשירותים לבר משפטיים, על אף בקיאותם של נציגיה בדין הישראלי, לא כל שכן שאין לאפשר שותפות בין משרד עו"ד ישראלי למשרד עו"ד זר, אשר אינו בקיא כלל בדין הישראלי.
מתן אפשרות לשותפות בין עו"ד ישראלי לעו"ד זר תגרום למדרון חלקלק ולפתיחת פתח לא רצוי של יצירת שותפויות בין משרדי עו"ד לבעלי מקצוע המעניקים שירותים לבר משפטיים, ובכך לפגוע במעמדו ובטהרו של המקצוע.
היצף המקצוע בארץ
פתיחת הגבולות לעו"ד זרים צריכה להיעשות במשורה הן לאור התופעה ההולכת וגדלה של היצף המקצוע וריבוי עורכי הדין בארץ שמספרם עבר זה מכבר את ה-50,000. מדובר בתופעה ייחודית לישראל, שאין דומה לה במקומות אחרים בעולם. במסגרת השיקולים של פתיחת השוק לעו"ד זרים יש ליתן את הדעת לתופעה זו ביתר שאת. לא יתכן שמחד נשקלים פתרונות וחלופות בחסות המדינה (ועדת גרסטל לדוגמא) לצמצום התופעה, כשמנגד מבקשת המדינה לפתוח את שעריה בפני עו"ד זרים.
שינויים אלה שקולים כנגד מהפיכה במקצוע עריכת הדין בישראל. משמעותם הינה פתיחת זירת המקצוע למשרדי עורכי דין זרים אשר יוכלו לפתוח סניפים ולקשור שותפויות עם עורכי דין מקומיים. מהפיכה זו אינה במקומה. היא איננה דרושה לא לציבור בישראל ולא לעורכי הדין בישראל; אין חסרון שהיא באה למלא ונזקיה יעלו על כל תועלת שתביא עמה. כניסתם של משרדים המונים אלף עורכי דין ויותר לפעילות במקצוע עריכת הדין בישראל, תגרום לחוסר יציבות, קשיי תחרות במשרדים קטנים ואנדרלמוסיה בלתי רצויה.
חשש להעברת עבודה משפטית למדינה הזרה
אם תינתן אחיזה לשלוחות של משרדי עו"ד זרים בארץ, קיים חשש יותר מסביר, שחלק ניכר מהעבודה המשפטית וכפועל יוצא מכך - העבודה הלבר-משפטית והאדמיניסטרטיבית הכרוכה בה, תבוצע על ידי עובדי המשרד הראשי במדינה הזרה, דבר שיפגע בהיקף התעסוקה המקומית ויביא לצמצום תקנים ומשרות, בשוק שגם כך רווי מאד.
פתיחה חד צדדית
עם כל תחלואיה, שיטת המשפט בישראל היא בבחינת גינת חמד, אשר עתה מוצע כי עדר הפילים ייכנס אליה. למי בדיוק זה מועיל?! אותן ארצות בהן פועלים משרדי עורכי הדין הגדולים (מדינות כגון ניו-יורק וקליפורניה בארה"ב) אינן מאפשרות פעילות של משרדי עורכי דין זרים בתחומם. על שום מה תיתן להן מדינת ישראל דריסת רגל ?!
ייקור תעריפי שכ"ט ופגיעה בציבור
פתיחת השוק לשלוחות של משרדי עורכי דין זרים עלולה לגרום לייקור תעריפי שכר הטרחה, דבר שיגולגל על כתפי הציבור הרחב, צרכני השירותים המשפטיים בדין הזר, שלא יצאו נשכרים מכך.
פתיחה מדורגת
מהפיכה כזו טרם נדונה לא בציבור עורכי הדין ולא בציבוריות הישראלית בכלל. ניסיון לחוקק מהפיכה זו במסגרת חוק ההסדרים פסול ויש לראותו בחומרה מיוחדת.
הלשכה מבקשת להפריד עניין זה מהצעת החוק לגבי פעילות עורכי דין זרים בדין הזר - הצעה שאין הלשכה מתנגדת לה, בכפוף לשינויים ולתיקונים המפורטים בתגובה זו, ולקיים בה דיון ציבורי מעמיק.
זאת ועוד, כיוון שמדובר במהפיכה שתוצאותיה לא ידועות, על המדינה לנהוג באחריות ולפתוח את השוק לעו"ד זרים במתכונת העסקה כשכיר. על המדינה לבחון השפעתה של פתיחה זו על שוק עריכת הדין, טרם נקיטת צעדים דרסטיים של פתיחת שוק מוחלטת, שעלולים לגרום נזקים בלתי הפיכים.
* - * - *
אשר להסתייגות שנוספה בסיפא של סעיף 98ח. בנוסח המוצע על ידי הלשכה, יודגש, כי מתן היתר לעו"ד זר ליתן שירותים משפטיים בתנאים מסויימים, אינו מהווה תחליף להיתרי עבודה ו/או שהיה בארץ ככל שיידרשו. לפיכך יש להכניס סייג ברור, שיבהיר, כי היתר עיסוק לעורך דין זר אינו במקום היתר עבודה ו/או היתר שהיה.
9. החלפת סעיף 98י המוצע לחוק הלשכה (מתוך סעיף 8 לטיוטת חוק ההסדרים)
הדדיות
98י.
על אף האמור בפרק זה לא יוכל עורך דין זר לתת שירותים משפטיים בישראל בדין הזר, אם במדינה בה הוסמך לא מתאפשר לעורך דין ישראלי לתת שירותים משפטיים בדין הישראלי.
נימוקים:
במקום סעיף 98י המוצע בטיוטת חוק ההסדרים, שהלשכה מתנגדת נחרצות להכללתו (כפי שפורט בהרחבה הפרק 8 לעיל), מוצע להוסיף את דרישת הקיום ההדדי בין מדינות, המשתמע אף מהרציונל הניצב בבסיס הצעת החוק. מטרת הצעת החוק להתגבר על מכשולים, על מנת להביא להגברת שיתוף הפעולה הכלכלי והמסחרי בין ישראל למדינות המפותחות, שהדדיות היא תנאי המפתח להסכמי שיתוף פעולה אלה. לכן, מוצע, להוסיף סעיף שיעגן את דרישת ההדדיות.
10. ביטול סעיף 98יג המוצע לחוק הלשכה (מתוך סעיף 8 לטיוטת חוק ההסדרים)
הסעיף מציע להסמיך את המועצה הארצית של הלשכה לקבוע הוראות מיוחדות לעניין פעילותם בישראל של משרדי עורכי דין זרים. כיוון שהלשכה מתנגדת למתכונת הפעולה המוצעת של משרדי עורכי דין זרים (כפי שהוסבר בהרחבה בפרק 8), מתייתר הצורך להסדיר כללים בעניינם.
11. תיקון סעיף 7 לטיוטת חוק ההסדרים
פרק ד' - תחילה
7.
תחילתו של פרק זה 30 ימים שנה מיום פרסומו של חוק זה.
נימוקים:
סעיף זה קובע שתחילתו של פרק זה 30 ימים מיום פרסומו של חוק זה. תקופה זו אינה מאפשרת ללשכה היערכות ראויה ליישומו של החוק.
הצעת החוק מטילה על הלשכה להקים יש מאין מערך תפעולי נרחב בנוגע לעורכי דין זרים – ניהול מרשם, ניסוח בחינות באתיקה מקצועית לפחות בשתי שפות, קביעת אגרות, התקנת כללים והוראות מיוחדות ועוד כהנה.
מבלי לגרוע מהצעותיה לתיקון הצעת החוק כמפורט לעיל, סבורה הלשכה, כי נחוצה לה שנה להשלמת ההיערכות ליישום החוק. ללא הקצאת הזמן הראוי המבוקש, נראה שלא ניתן יהיה ליישם את החוק כראוי.
12. אכסניה חקיקתית לא ראויה
ניסיון לחוקק מהפיכה זו במסגרת חוק ההסדרים הוא פסול ויש לראותו בחומרה מיוחדת. הלשכה חוזרת ומבקשת להפריד את סוגיית עורכי הדין הזרים מהצעת חוק ההסדרים.