חומר רקע
פורום פלילי
יו"ר הפורום:
מ"מ:
סגן:
רכזים:
עו"ד רחל תורן
עו"ד נבות תל-צור
עו"ד אבי אודיז
עו"ד רחל שיבר
עו"ד דר' חגית לרנאו
עו"ד נתי שמחוני
כנסת:
עו"ד יאיר גולן
השתלמויות:
עו"ד נמרוד ליפסקר
עו"ד יורם סגי-זקס
בתי משפט:
עו"ד אביגדור פלדמן
ועדות משנה:
חקיקה
עו"ד אילן סופר
פרקליטות
עו"ד רות דוד
שוק ההון
עו"ד יעל גרוסמן
משטרה
עו"ד יוסי סדבון
תעבורה
עו"ד שי גלעד
סדרי דין וראיות
פרופ' קנת מן, עו"ד
צבא וביטחון שוק ההון
סנגוריה
ד"ר יואב ספיר, עו"ד
עבירות בטחוניות
עו"ד אמנון זכרוני
צבא וביטחון
עו"ד אילן כץ
שב"ס
עו"ד מיכאל עטיה
ת"א, כ"ו סיון תשס"ט
18 יוני 2009
לכבוד
עו"ד יואל בריס
היועץ המשפטי למשרד האוצר באמצעות פקס: 02-5695340
שלום רב,
הנדון: הערות הפורום הפלילי בלשכת עורכי הדין להצעת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009-2010) – חלק 3
יו"ר הפורום הפלילי בלשכת עורכי הדין, עו"ד רחל תורן, מבקשת להביע התנגדותה לסעיף 32 המוצע בתזכיר והמתייחס לס' 7 בחוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים), התשס"ב – 2002.
חובת התיעוד החזותי חלה כיום רק על חקירת חשודים בעבירות שהעונש הצפוי בגינן הוא 10 שנות מאסר או יותר, אולם התזכיר מציע צמצום נוסף וסיוגה של חובת התיעוד רק לאותם מקרים בהם צפוי כי כתב האישום בגין העבירות הנ"ל הוגש לבית המשפט המחוזי.
לדעת יו"ר הפורום, משמעות ההצעה היא בחירה בדרך של חקירה חשאית שאינה מתועדת. זוהי דרך הפוגעת בשלטון החוק ובאמינות ההליך הפלילי מכל בחינה שהיא.
1. במאמר מוסגר יאמר כי הצעה זו, לפי דברי ההסבר, מאמצת את המלצתו של "צוות בינמשרדי", שמונה על ידי פרקליט המדינה בחודש פברואר 2005, בראשות מר הרצל שבירו, ראש מח"ש, בהשתתפות נציגים ממשטרת ישראל, המשרד לבטחון פנים ופרקליטות המדינה. מצער שלא היה ולו נציג אחד מטעם הקבוצה הנפגעת, או אלה המשמשים להם פה – לשכת עורכי הדין, או הסניגוריה הציבורית.
2. תיעוד מדויק של חקירות המשטרה משמש אמצעי בקרה על המתרחש בחדר החקירות, וזאת לשם מניעת הודאות שווא של נחקרים בשל אלימות שננקטה כלפיהם והפחתת משפטי זוטא לעניין קבילותן של ההודאות. חובת התיעוד בכל מהלכה של החקירה, מראשיתה ועד סופה, כולל תיעוד של חילופי דברים, לרבות תנועות גוף או תגובות, מאפשר בקרה להערכת האותנטיות של הודאת הנחקר בפני החוקר.
הרישום הידני של חילופי הדברים בין החוקר לבין הנחקר, שנעשה בידי החוקר, הוא כלי בקרה חלקי ביותר, שאינו נותן תמונה מלאה של ההתרחשות בחדר החקירה, ולפיכך אינו יכול להבטיח מעקב מלא אחר הנסיבות שהביאו להתוודותו של הנחקר.
3. לא חלפה חצי שנה מחקיקתו של חוק חקירת חשודים, והממשלה ביקשה מן הכנסת לשנות את החוק על ידי דחיית חובת יישומו משנתיים ושלוש (בהתאמה), לפי חומרת העבירות, לשלוש וארבע שנים (בהתאמה). על פי טענת הממשלה, כפי שהובאה בדברי ההסבר לבקשת הדחייה הראשונה, העלות השנתית המוערכת להפעלת החוק היא למעלה ממאה מיליון ש"ח. הכנסת קיבלה את עמדת הממשלה ודחתה את יישום החוק.
משהלך והתקרב מועד תחולתו הנדחה של החוק, הציעה הממשלה, בשלהי שנת 2005, לשוב ולדחות את יישומו עד לשנת 2010. הצעה זו נכללה גם בהצעת חוק ההסדרים במשק ונדונה בוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת. בדיוני הוועדה נמתחה ביקורת קשה על הממשלה אשר לפי הצעתה נחקק החוק מלכתחילה.
עיכוב זה ביישום הוראת החוק מבטא מגמה של כרסום מתמשך בזכויות חשודים ונאשמים ומהווה פגיעה בהגינותו של ההליך הפלילי.
4. ככלל, ראוי היה כי חובת התיעוד תורחב גם לעבירות החמורות פחות בהן צפוי החשוד לקבל עונש מאסר, בייחוד לאור ההתפתחות הטכנולוגית כיום, המצריכה בוודאי משאבים כלכליים פחותים יותר ואמינים לא פחות.
5. מדברי ההסבר לתזכיר עולה בבירור כי ההכבדה על התקציב, לכאורה, נובעת מפעולת התמלול ולא מהתיעוד החזותי עצמו, אשר הויתור עליו, לבדו, לא בהכרח יביא לחסכון משמעותי, ואולי אפילו זניח.
תמיכה לכך ניתן למצוא אף בדברי ההסבר לתזכיר חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים)(חובת תיעוד חזותי), התשס"ז – 2007 – שם נאמר כי - "מבחינת עלויות התיעוד עצמו לא נראה שצפויה הוזלה של ממש בעלויות, אם כי ייתכן חסכון זניח באמצעי התיעוד המתכלים כגון קלטות".
6. עם זאת, אנו סבורים כי תמלול ההקלטות הינו אמצעי חיוני ללימוד התיק. במקרים רבים מוכיח הנסיון, כי קיים פער בין התיעוד החזותי ותמליל החקירה לבין הכתוב בהודעת החשוד.
ויתור על חובת התיעוד והתמלול מהווה ויתור על זכויות חשודים ונאשמים מטעמי עלות כלכלית. טיעון זה, כאמור, אינו ראוי להישמע.
7. הרעיון הנלווה – של הטלת עלויות התמלול על החשודים הינו בלתי מתקבל על הדעת באשר הוא "מציע" צדק רק לאוכלוסיות מבוססות ומקפח מחוסרי יכולת.
8. תיקון החקיקה המוצע עלול להשפיע על חשודים קטינים שבעניינם יכול שיוגשו לבית המשפט השלום כתבי אישום בגין עבירות שעונשן עשר שנים ומעלה. מטבע הדברים, קבוצת הקטינים חשופה באופן מיוחד ללחצים המופעלים במהלכה של חקירה משטרתית, לכן חשיבות תיעוד החקירה בתיעוד חזותי, כל שכן בעבירות החמורות. הלשכה סבורה כי אין להקל ראש בחובת התיעוד החזותי, שמטרתה צמצום חשש של לחץ יתר, כמו כן לא בתמלולו של תיעוד זה ככל שמדובר בקבוצת הקטינים, אף אם כתבי האישום בעניינם מוגשים לבית משפט השלום.
9. אגב, תמוה הכיצד זה נמצא בקופת המדינה תקציב לפעולות טכניות יזומות אחרות כגון עריכת דיוני מעצר באמצעות "וידאו קונפרנס" – פעולה הפוגעת בזכויות חשודים, אבל לפעולות טכניות אחרות הבאות להגן על זכויות חשודים – הכיס ריק.
בכבוד רב,
עו"ד מורן קבלו
ממונה תחום פלילי
לשכת עורכי הדין בישראל