חומר רקע
עמדת הלשכה לעניין סעיפי החוק
נוסח לקראת הצבעה ביום 7.7.09
"פרק שמיני א': עורכי דין זרים ומשרדי עורכי דין זרים
סימן א': הגדרות
סעיף 8 בהצעת החוק
הגדרות
98א.
(1) תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל ושמתקיימים לגביו כל אלה:
הלשכה תומכת בהכנסת סעיף ד
(ד) אין כל הגבלה על אחריות בעלי המניות בו;
"עורך דין זר" – מי שרשום במרשם;
"שירות משפטי בעניין דין זר" – כל אחד מאלה:
הלשכה תומכת בחלופה ב'
חלופה ב: (2) עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי שעליהם חל דין זר, בשביל אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כאמור, ובלבד שמתקיים אחד מאלה:
(א) אחד מהצדדים הוא תושב או אזרח של מדינה זרה או תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל;
(ב) מדובר בפעולה משפטית או עסקית המתבצעת, כולה או חלקה, מחוץ לישראל;
(ג) מדובר בפעולה ביחס לתאגיד הרשום מחוץ לישראל או ביחס לנכס המצוי מחוץ לישראל.
הלשכה תומכת באפשרות א'.
אפשרת א: לעניין זה, קבלת פקדונות והחזקת כספים בנאמנות אינם נחשבים כשירות משפטי בעניין דין זר.
סימן ב': מתן שירותים משפטיים בידי עורך דין זר
סימן ג': מרשם עורכי דין זרים
הלשכה תומכת - מדובר בסעיפים חשובים מאוד להגנת הציבור הרחב.
(4)
(א) הוא צירף אישור כי בידיו אחת מהבטוחות המפורטות להלן (להלן – הבטוחות), לשם הבטחת פיצויו של מי שנפגע עקב מעשה או מחדל שלו, בנוגע לשירות משפטי בדין זר שניתן, כולו או חלקו, בישראל:
במסגרת דרישת הוועדה לכך שתינתן הגנה מספקת ללקוחות בישראל, מוצע לקבוע חובה על עורך הדין הזר לספק את אחד מסוגי הבטוחות המוצעים, כדי ליצור את ההגנה הנדרשת
(1) ערבות בנקאית מתאגיד בנקאי, כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 (להלו – בנק ישראלי);
בחוק הפיקוח קיימת הגדרה של "מבטח", שלפי ס' 15 לאותו חוק כוללת הן לגבי מבטח ישראלי והן לגבי מבטח חוץ. מוצע לברר עם הגורמים הרלבנטיים בתחום הביטוח, האם ההגדרה שבחוק הפיקוח רלבנטית וישימה בהקשר שלנו.
********************************************************************************
מחיקת סעיפים 98 ח – יא בנוסחם כמוצע בהצעת החוק ובמקום לקבוע: מדובר בתמיכה בחלופה הנ"ל שאו תוצע כנוסח חלופי או כהסתייגות של חה"כ.
סימן ד': משרד עורכי דין זר
שלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר
98ח.
(א) על אף ההוראות לפי חוק זה, משרד עורכי דין זר רשאי לקיים שלוחה בישראל, ובלבד שמתקיימים לגבי השלוחה כל אלה:
(1) מועסק בה עורך דין זר, אחד לפחות;
(2) לא מועסק בה, בלי היתר מאת הלשכה, עורך דין זר שרישומו במרשם הותלה – בתקופת ההתליה, וכן לא מועסק בה, בלי היתר מאת הלשכה, עורך דין זר שרישומו נמחק מהמרשם ;
(3) לא מועסק בה עורך דין כחבר, כשותף או כשכיר.
הערה:
יודגש שהחשש של הלשכה שעו"ד זר יהיה המפקח של עו"ד ישראלי ויהיה עירבוב בין שיטות המשפט , כך שלקוח יטעה ועתיד לקבל שירות משפטי ישראלי ממשרד זר בשל העסקת עו"ד ישראלי ולהפך. וספת סעיף זה יבטיח, הלכה למעשה, שתנאי לכך שמשרד עורכי הדין הזר יוכל לפתוח שלוחה בישראל, תהיה העובדה שהוא אינו מעסיק עורך דין ישראלי. כך, תתאפשר למשרד הזר לפתוח שלוחה בישראל, אך לא יתאפשר לו בשום צורה שהיא להעסיק עורכי דין ישראלים.
(ב) הוראות סעיפים 59ד עד 59ו יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין משרד עורכי דין זר שהוא תאגיד ומקיים שלוחה בישראל, בכל הנוגע לפעילותו המקצועית בישראל, כאילו היה חברת עורכי דין.
שמה של שלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר
98ט.
שמה של שלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר יכול שיהיה כשמו של משרד עורכי הדין הזר, ובלבד שבכל מקום שבו מצוין שמה של השלוחה יצוין כי היא מהווה שלוחה של משרד עורכי דין זר וכן שמה של המדינה שבה נמצא מרכז פעילותו.
עיסוק של עורך דין זר כחבר, כשותף או כשכיר בשלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר
98י.
( א) עורך דין זר לא יעסוק במקצועו כחבר, כשותף או כשכיר, בשלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר שנצטוותה להפסיק את פעילותה בישראל לפי סעיף 98יא.
( ב) עורך דין זר לא יעסוק במקצועו כחבר במשרד עורכי דין זר אם הוא חבר בחברת עורכי דין, ולא יהיה עורך דין זר חבר ביותר ממשרד עורכי דין זר אחד.
הפסקת פעילות שלוחה בישראל של משרד עורכי דין זר
98יא.
(א)
(1) בית דין משמעתי רשאי, על פי בקשת קובל, להורות למשרד עורכי דין זר המקיים שלוחה בישראל שהפר הוראה מההוראות החלות עליו לפי פרק זה, או שעורך דין זר העוסק במקצועו כשותף, כחבר או כשכיר במשרד כאמור, הפר הוראה מההוראות החלות עליו לפי חוק זה, לחדול מההפרה;
(2) מצא בית דין משמעתי כי משרד עורכי הדין הזר התמיד להפר את ההוראה או שלא פעל להפסיק את ההפרה רשאי הוא להורות לו להפסיק את פעילותה של השלוחה שהוא מקיים בישראל, בתוך תקופה שיורה ולפרק זמן שלא יעלה על שלוש שנים.
(ב) בית דין משמעתי לא יורה על הפסקת פעילותה של שלוחה שמקיים משרד עורכי דין זר בישראל, כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן למשרד עורכי הדין הזר הזדמנות לטעון את טענותיו לעניין זה.
(ג) הלשכה רשאית להודיע לרשות המוסמכת לפקח על עורכי דין במדינה שבה נמצא מרכז פעילותו של משרד עורכי דין זר המקיים שלוחה בישראל, על הוראה שניתנה לגביו לפי סעיף קטן (א).
תיקון סעיף 59 א לחוק – שיתוף בשם
תיקון סעיף 59 א – שם של חברת עו"ד לא יכלול אלא שמם
של עורכי דין שהם חברי החברה העוסקים בעריכת דין.
על אף האמור לעיל שם של חברת עורכי דין יכול לכלול
שם של משרד עו"ד זר".
הסבר לפרק ד' פירמות זרות :
מוצע לפתוח את השוק לפירמות זרות כרצון משרד האוצר, על מנת לכאורה על פי האוצר, לעודד השקעות זרות, אולם באופן סביר. מוצע שהפרימות יהיו רק של עו"ד זרים בלי עו"ד ישראלים לא כשותפים ולא כשכירים – ואלו יעסקו בדין הזר בלבד, כמוגדר בהצעת החוק. חשיבות הנוסח המוצע, מניעת הטעית הציבור הישראלי במי נותן איזה שירות משפטי, ומניעת מצב (שבלתי ניתן לפיקוח) בו משרד זר, באמצעות עו"ד ישראלי יתעסק בדין הישראלי. יחד עם זאת, על מנת לאפשר בכל אופן התקשרות בין משרדים זרים למשרדים מקומיים מוצע לאמץ את מודל לשכת רואי החשבון המגביל את השותפות מבחינת הבעלות, אך מאפשר לשתף בשם את המרדים. כך אין אפשרות מחד לערבוב בין שיטות המשפט, אין שותפות כלכלית מלאה של בעלות משותפת אולם יש התקשרויות המאפשרת גומלין בין המשרדים לרבות בענייני כספים וכמובן שיתוף השם. שני אלו יאפשרו פתיחת השוק, יענו על צרכי האוצר וימנעו זליגת הדין הישראלי לרבות הבעלות על המשרדים לידי מדינות חוץ ועורכי הדין הזרים.
כמו כן מוצע להוסיף סעיף 98 ג או בכל מקום אחר שיאפשר כתובת של עו"ד זר
הוספת סעיף
הצהרת כתובת בישראל
עורך הדין הזר יצהיר בכתב במסמך שיוגש ללשכת עורכי הדין את כתובתו בישראל וימנה את המזכיר הראשי של בית המשפט באותו מחוז בו הוא עובד כמוסמך לקבל בשמו כתבי בי דין במידה ולאחר מאמצים סבירים אין אפשרות לבצע מסירה אישית בכתובתו הרשומה.