חומר רקע

• ת"א,       • / 00964309 התיחסות להצעת החוק באשר להכשרת עורכי דין "זרים" רישוי ואתיקה דרור ארד-אילון, עו"ד המצב הקיים בתמצית • יש פתרון טוב בחוק לשכת עורכי הדין לפעילות עורכי דין "זרים" בישראל, תוך הגנה על הציבור מפני שרלטנים. • אדם הנושא ברישיון עריכת דין שלא בישראל, יכול להפוך לעורך דין ישראלי (קרי לקבל תעודת עורך דין מלשכת עורכי הדין), בשני שלבים. • אם יש לו רישיון בחו"ל במשך שנתיים, הוא נדרש לעבור בחינות בידיעת השפה העברית ובדיני מדינת ישראל, ולאחר מכן לעבור התמחות ולעמוד בבחינות ככל מתמחה. • אם יש לו רישיון בחו"ל במשך חמש שנים, הוא פטור מהבחינות בסוף ההתמחות. • הסדרים דומים נהוגים ברוב מדינות העולם, המחייבות קבלת רישיון מקומי כתנאי לפעילות מקצועית באותה מדינה. בחלק מהמדינות יש הבדל בין קבלת רישיון לבין היתר לפעול בתחום המקצוע (למשל, הופעה בבתי משפט). ישנן מדינות שקבלת הרישיון לבעל רישיון "זר" קלה יחסית וישנן כאלה שהיא קשה ביותר. ישראל מצויה בדרגת קושי בינונית. • יש הסדר גם לגבי בוגר משפטים בחו"ל שעדיין לא הוסמך במדינה זרה לעריכת דין. לפי סעיף 25 לחוק הלשכה, האוניברסיטה העברית רשאית להכיר במוסד בחו"ל כמוסד להשכלה גבוהה. התנאים להכרה הם איכות, תוכן תוכנית הלימודים וכולי. • בוגר מוסד מוכר יכול להירשם כמתמחה לאחר שעמד בבחינות בדיני מדינת ישראל ובשפה העברית. בכל מקרה, עליו גם לבצע התמחות ולעמוד בבחינות הלשכה כמו כולם. • ברור, שמי שלמד במוסד שאינו מוכר (ז"א במוסד שאינו עומד בתקן האיכות הדרוש בעיני האוניברסיטה העברית), אינו פטור מלימודי משפטים בישראל. • מסגרת זו מגינה על הציבור מפני מי שאינו מתאים להיות עורך דין בישראל בשל השכלה חלקית, העדר נסיון מספיק העדר היכרות עם המשפט הישראלי ועם השפה העברית. • מעבר לכך, כל משרד עורכי דין רשאי גם כיום להעסיק אדם שהוא עורך דין במדינה זרה, ולהעזר בו בכל הקשור לדיני אותה מדינה ולהליכים הקשורים לאותה מדינה. • עורך דין זר כזה אינו רשאי לייצג לקוחות בפני ערכאות בישראל, או לערוך מסמכים משפטיים בישראל. הוא אינו יכול להופיע על ניר המכתבים של המשרד בישראל. אבל הוא בהחלט יכול לתת את השירות "הזר" הדרוש ללקוחות ישראליים. בפועל יש כמה עורכי דין כאלה הפועלים בישראל (קרי עורכי דין בחו"ל שאין להם רישיון ישראלי). • בהסדר זה, הפיקוח המקצועי על איכות השירות, האתיקה והאחריות מפני נזיקין (רשלנות) מוסדר בכך שהמשרד הישראלי כפוף להם, והפעולות הן פעולותיו של המשרד הישראלי (גם אם בסיוע עורך הדין הזר). מי יכול להיות עורך דין זר? • בהצעת החוק אין כל דרישה למדינת המוצא ולשיטת המשפט שבה הוסמך. כל אדם שהוסמך לעריכת דין, בכל מדינה שהיא, יכול להיות עורך דין "זר" בישראל. • אין בהצ"ח כל דרישה להכשרה הולמת. עורך דין "זר" יכול להיות אדם שהלימודים היחידים שלמד הם במוסד לא מוכר, בשיטה משפטית אזוטרית ובמדינה שבה הפיקוח המקצועי והאתי ירוד ביותר. • אין בהצ"ח כל דרישה למינימום של הכשרה או ניסיון, ואין דרישה להסמכה בשיטה משפטית מוכרת ומקובלת. • אין כל דרישה להעדר עבר פלילי או משמעתי במדינת המוצא או בכלל, ואף לו היתה, לא היתה כל דרך לפקח על אמיתות ההצרה של המבקש. הכשרה ואתיקה מקצועית • אין בהצ"ח כל דרישה לקיום מנגנון פיקוח אפקטיבי על התנהגות חריגה (בין משמעתית ובין פלילית) כלפי עורך דין זר, לאחר שעזב את ישראל. • אין דרישה מתאימה להיכרות עם הדין הישראלי, עם ההוראות החלות על עורכי דין בישראל ועם השפה העברית. • אין הכפפה לכללי האתיקה ולמנגנון המשמעת של לשכת עורכי הדין. אך גם אילו היתה נקבעת כזו – אין כל דרך אפקטיבית לאכוף אותה. שכן, עורך הדין הזר יכול לעזוב את הארץ לאחר שמתקבלת החלטה להעמידו לדין משמעתי. • אין כל מנגנון שיכול להבטיח ערובה מפני פגיעה או נזק בלקוחות או בצדדים שלישיים. אין אפילו דרישה שבמדינת המוצא ניתן יהיה לתבוע בנזיקין את עורך הדין הזר. • גם אם יעמוד עורך הדין הזר לדין משמעתי בישראל, באיזו שפה יתנהלו ההליכים, על חשבון מי (אם יידרש תרגום), איך תנוהל ההתכתבות לפני העמדה לדין ועוד. • אין סנקציות אפקטיביות בגין עבירות משמעת. לכל היותר ניתן למחוק ממרשם עורכי הדין הזרים. אולם, למי שהוא עורך דין לשעה, או למי שיש לו חלופה טובה בארץ המוצא – זו אינה סנקציה אפקטיבית. למעשה, זו יכולה להיות שיטה של "יבוא" עו"ד שיכולים לפעול שלא לפי כללי האתיקה. הפעילות השוטפת • האבחנה בין "דין זר" ו"משפט בינלאומי" לבין דין מקומי היא עמומה ופותחת פתח בלתי ניתן לאכיפה. למשל, השגת דרכון במדינה זרה; חוזים עם מדינה זרה; עובדים זרים; סכסוכים הקשורים לשטחי יהודה ושומרון (לפי הדין הירדני); סכסוכים הקשורים לשטחי עזה; תביעות נגד קציני צה"ל ואורגנים של המדינה בשאלות של משפט פלילי בינלאומי; סכסוכי אינטרנט; דיני משפחה (ובכלל זה דיני נישואין וגירושין) בקשר לתושבי חו"ל, לאזרחים במדינה זרה או לרכוש בחו"ל; נזיקין של זרים בארץ ונזיקין של ישראלים בחו"ל; זכויות רפואיות הקשורות לחו"ל; דיני תעופה וספנות; דיני פטנטים וקניין רוחני ועוד. • האם בדיון בעצם השאלה האם מתעוררת שאלה של "דין זר" או "משפט בינלאומי" רשאי "עורך דין זר" להשתתף? כך, אפשר להפוך כל שאלה לשאלה של "דין זר" (ע"י העלאת הטענה). • האם נאפשר ל"עורך דין זר" להופיע בפני בורר, או לערוך תצהירים, או לערוך מסמכים משפטיים בארץ ללא סיוע כלשהו של עורך דין מקומי? איך נגן על הלקוחות מפני המשמעות שנותן המשפט המקומי לפעולה המשפטית לפי הדין הזר הנעשית בישראל בסיועו של "עורך דין זר"? בעיות ייחודיות • התייצבות עורכי דין עם הסמכה ירדנית בבית המשפט בכל הקשור לתושבי יהודה ושומרון. • התייצבות עורכי דין ממדינות תפוצה מרכזיות (למשל: רוסיה) בכל הקשור לסכסוכים הקשורים לעולים ממדינות התפוצה שיש להם זיקה למדינת המוצא. שותפות עם משרד זר ובעלות זרה • מהן הדרישות מן המשרד הזר? האם יש דרישת מינימום? האם יש דרישה לארץ מוצא או לשיטת משפט? האם יש הדדיות? האם יש מחויבות בארץ המוצא לאכיפה אתית, פלילית ואזרחית? • האם כל עורך דין זר בכל מדינה יכול לפתוח משרד זר בישראל? • האם משרד זר יכול להקים מחלקה ישראלית? אם כן – מי שאינו עורך דין ישראלי יפקח על פעילות משפטית ישראלית, בניגוד מובהק לדרישות ייחוד המקצוע המגינות על הלקוח. • האם משרד זר יכול לקבל תגמול עבור פעילות של משרד ישראלי? • אין בהצ"ח דרישה להיקף המשרה שנדרש להעסיק עורך דין ישראלי. פתרון אפשרי • אם ההצעה מבקשת לתת מעמד רשמי לעורך הדין הזר, אפשר לפתור זאת על-ידי מודל מתון בהרבה. ראשית, רישום עורך דין זר בישראל תהיה מוגבלת לארצות מוצא מסוימות לפי שיטות המשפט הנוהגות בהן, לדרישת הדדיות (קרי שגם שם מכירים בעורך דין ישראלי בתנאים דומים), ובהכשרה מקצועית מוכרת בדין הישראלי. • שנית, עורך דין זר יוכל לעשות כל פעולה הקשורה לייצוג לפי הדין הזר ממדינת המוצא שלו, ובלבד שהיא תעשה במסגרת משרד עורכי דין מקומי ובליווי ובאחריות של עורך דין מקומי, שהוא חבר לשכת עורכי הדין ונושא באחריות משמעתית ואזרחית לפעילותו של עורך הדין הזר. • בדרך זו אפשר להגן על הציבור מפני שרלטנים, למנוע ייבוא של עורכי דין כמעין "עובדים זרים", למנוע עקיפה של הסטנדרט המקצועי שקובעת הלשכה באמצעות רישום של ישראלים שלמדו בחו"ל ולא הצליחו להתקבל ללשכה, ולמנוע השתלטות של פירמות כלכליות זרות על משרדי עורכי דין בישראל. דרור ארד-אילון, עו"ד יו"ר ועדת האתיקה הארצית