חומר רקע

מבוא מסמך זה נכתב לקראת דיון בוועדה לזכויות הילד בנושאים: מעצר וגירוש של ילדי מהגרי עבודה ופליטים וטיפול הרשויות בזכויות ילדי השוהים הבלתי חוקיים בישראל. במסמך יוצג נושא ילדי מהגרי העבודה ומבקשי המקלט בישראל, יידון מעמדם בישראל של הילדים, יפורטו הזכויות המוקנות להם וטיפול רשויות החינוך, הבריאות, הרווחה וההגירה בהם הן בבחינת השירותים הניתנים להם והן בבחינת אכיפת החוקים הנוגע למהגרי עבודה ולמבקשי מקלט. המונח מהגרי עבודה משמש במסמך זה לתיאור כלל הילדים השוהים הבלתי חוקיים בישראל, בהם ילדים שנולדו לעובדים זרים, ילדים שנכנסו לישראל כתיירים ונותרו בה לאחר סיום האשרה שלהם וילדים שנכנסו לישראל כמסתננים. תמצית • בישראל שוהים כ-2,800 ילדים מהגרי עבודה ומבקשי מקלט המקבלים שירותים שונים מן המדינה, בהם 1,800 ילדים מהגרי עבודה וכ-1,000 ילדים מבקשי מקלט. • ילדים מהגרי עבודה שוהים בארץ באופן בלתי חוקי עם משפחותיהם. 567 משפחות של עובדים זרים קיבלו מעמד של קבע בישראל לפי החלטת ממשלה משנת 2006. ילדים מבקשי מקלט שוהים בארץ לפי אישור זמני הניתן על ידי נציבות האו"ם לפליטים. 122 מבין הילדים מבקשי המקלט נמצאים בארץ ללא מלווה. הטיפול בזרים המתגוררים בישראל, לרבות טיפול בבקשותיהם של מבקשי מקלט, הנפקת אשרות ואכיפת החוקים הנוגעים בכך, עבר באחרונה לידי רשות ההגירה במשרד הפנים. • לפי אמנת האו"ם לזכויות הילד, ילדים מהגרי עבודה ומבקשי מקלט זכאים לזכויות המוקנות להם באמנה בהם הזכות לחינוך, בריאות, רמת חיים נאותה ובטחון סוציאלי. לפי החוק הישראלי, הילדים זכאים לשירותי חינוך מלאים ולשירותי רווחה חלקיים, אך לא לזכויות ולשירותים המוקנים מכוח חוק הביטוח הלאומי וחוק ביטוח בריאות ממלכתי. • רובם הגדול של הילדים מהגרי העבודה מתגוררים בתל-אביב. הילדים מבקשי המקלט שוהים בתל-אביב וברשויות נוספות בהן ערד ואילת. עיריית תל-אביב מעניקה לתושביה מהגרי העבודה ומבקשי המקלט שירותים באמצעות ארגון מסיל"ה, אגף בריאות הציבור ומערכת החינוך העירונית. ילדים המתגוררים בערד ובאילת מקבלים שירותי חינוך אך אינם זוכים לשירותים עירוניים אחרים והעיריות מתקשות לטפל בהם ובמשפחותיהם. • רשות ההגירה הודיעה כי החל בחודש אוגוסט בכוונתה לאכוף את החוקים הנוגעים לשוהים בלתי חוקיים, בהם גם משפחות. במסגרת זאת יוחזקו משפחות מהגרי עבודה במתקני כליאה עד להרחקתן. משפחות מבקשי מקלט יועברו למקומות שבהן מותרת שהייתן. ארגוני סיוע לעובדים זרים ולמבקשי מקלט מבקרים את רשות ההגירה וטוענים כי מעצר וגירוש של משפחות עם ילדים מסכן אותן ופוגע בזכויותיהן. 1. רקע מאז ראשית שנות ה-90 חלה עלייה במספר מהגרי העבודה השוהים בישראל שלא כחוק, בהם עובדים זרים שנכנסו לישראל כחוק ולא יצאו ממנה בתום תקופת שהייתם החוקית, מי שנכנס לישראל באשרת תייר ולא עזב את המדינה בתום תקופת שהייתו החוקית ומסתננים שנכנסו לישראל שלא דרך מעברי הגבול.1 לפי נתונים שמסר משרד הפנים בינואר 2009 נמצאו בארץ כ-280,000 זרים השוהים במדינה באופן בלתי חוקי. הקבוצות העיקריות הן: 118,000 עובדים זרים שנכנסו באופן חוקי ואיבדו את מעמדם או נשארו לאחר תום תקופת שהייתם החוקית. 90,000 תיירים שנכנסו לישראל על אשרת תייר ולא יצאו ממנה בתום תקופת השהייה החוקית. 24,000 מסתננים הכוללים שוהים בלתי חוקיים ומבקשי מקלט שלא הוסדר מעמדם.2 החל מ-1 ביולי 2009 רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול (להלן: הרשות) במשרד הפנים היא הגוף האחראי על הטיפול בזרים השוהים בישראל. הרשות מרכזת את כלל הסמכויות בנושא אשרות, לרבות מתן אשרות שהיה לעובדים זרים, טיפול במבקשי מקלט ופליטים, אכיפת החוק בדבר שהיה בלתי חוקית והרחקה מישראל של מי ששוהה בה באופן בלתי חוקי. במועד זה הושלם פירוקה של מנהלת ההגירה שפעלה במסגרת המשרד לביטחון פנים וסמכויותיה הועברו לידי הרשות.3 2. מעמדם החוקי של הילדים 2.1. ילדי מהגרי עבודה ככלל, עובדים זרים המועסקים בישראל אינם רשאים להביא עמם ילדים או בני משפחה. אם עובדת זרה יולדת בזמן שהותה בישראל היא מאבדת את אשרת העבודה שלה ועליה לעזוב את ישראל, עם הילד, שאיננו זוכה למעמד חוקי בישראל, בתום שלושה חודשים מן הלידה. בפועל ישנם עובדים זרים השוהים בארץ עם משפחותיהם, רובם ילדים שנולדו בארץ. כאמור, אף אם לעובדים אלה היה מעמד חוקי, הם איבדו מעמד זה עם לידת הילדים. ילדי מהגרי העבודה מקבלים, רובם ככולם, שירותים הזמינים להם במסגרת תחנות טיפת חלב ומוסדות החינוך. הנתונים שנאספו משירותי הבריאות והחינוך מעידים כי בישראל שוהים קרוב ל-1,800 ילדי מהגרי עבודה. 698 ילדים בגילאי לידה עד שלוש, 475 ילדים בגילאי שלוש עד שש ו-600 בגילאי 12 עד 18. הילדים מתגוררים בעיר תל-אביב או בסביבתה.4 מעמדם החוקי של הילדים נקבע בחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: חוק הכניסה). סעיף 13 לחוק הכניסה, שכותרתו "הרחקה מישראל", קובע כדלקמן: מי שאינו אזרח ישראלי או עולה לפי חוק השבות, התש"יב-1952, ונמצא בישראל, בלי רישיון ישיבה (בחוק זה – שוהה שלא כדין), יורחק מישראל בהקדם האפשרי אלא אם כן יצא מרצונו קודם לכן. חוק הכניסה איננו מבדיל בין קטינים לבגירים, ועל כן קטינים השוהים בארץ שלא כדין עשויים להיות מגורשים כבגירים. בשנים האחרונות מנהלת ההגירה לא אכפה את החוק ונמנעה מלהרחיק ילדים מהגרי עבודה השוהים בארץ עם בני משפחותיהם. על-פי חוק הכניסה, המדינה מגרשת שוהים שלא כדין באמצעות צו הרחקה. בפרק הזמן שעד ליציאה מישראל או לגירוש, המדינה רשאית להחזיק אדם שניתן לו צו הרחקה במשמורת – כלומר במעצר – באמצעות צו משמורת שמוציא הממונה על ביקורת הגבולות במשרד הפנים.5 בשנים 2005 ו-2006 קיבלה הממשלה סידרת החלטות שבעקבותיהן הוענק מעמד חוקי של תושבי קבע לילדי עובדי זרים ובני משפחותיהם השוהים בישראל על פי קריטריונים מסוימים, בהם שהות של לפחות שש שנים בישראל, הורי הילד נכנסו לישראל באופן חוקי לפני לידתו או הגעתו לישראל, הילד דובר את השפה העברית ולומד בבית הספר. לפי ההחלטה הסדר זה הינו חד-פעמי הנעשה לפנים משורת הדין ואינו משנה את מדיניות הממשלה בתחום זה.6 בעקבות ההחלטות קיבלו מעמד של קבע 567 משפחות של עובדים זרים. בקשתן של 295 משפחות נוספות לקבל מעמד נדחתה.7 2.2. ילדים מבקשי מקלט8 בניגוד לילדי מהגרי עבודה, ילדי מבקשי המקלט שוהים בארץ זמנית באופן חוקי. כיום מתקיימת העברת סמכויות בעניינם של מבקשי מקלט ופליטים בין נציבות האו"ם לפליטים לבין רשות ההגירה. על-פי אמנת ז'נבה בדבר מעמדם של פליטים משנת 1951, מדינת ישראל מחויבת לקלוט אזרחי מדינות זרות שנמלטו ממולדתם בשל סכנה הצפויה להם שם. אשרת הפליט מקנה למחזיק בה ולבני משפחתו מעמד של תושב זמני בעל חופש תנועה ותעסוקה בלתי מוגבל. ההחלטה לתת מעמד פליט נתונה בידי שר הפנים על בסיס המלצות ועדה מייעצת שבה יושבים נציגי משרד הפנים, משרד המשפטים ומשרד החוץ ונציג ציבור. עד היום, כל אדם שביקש מקלט בישראל פנה אל הנציגות של נציב האו"ם לפליטים בישראל, שהחליטה אם יש עילה להמשך הליך הטיפול בבקשה והעבירה את המלצותיה לוועדה המייעצת. מבקש מקלט שעבר את הסינון הראשוני של הנציגות קיבל אישור זמני שהתיר לו לשהות בישראל עד ההחלטה בעניינו. אם מתקבלת החלטה כי מבקש המקלט איננו זכאי למעמד פליט, הוא איבד את האישור הזמני שניתן לו ועליו לצאת מישראל. בימים אלה מועבר הטיפול בעניינם של מבקשי מקלט לידי רשות ההגירה במשרד הפנים. הרשות תעסוק ברישום מבקשי המקלט עם הגיעם לישראל ובקבלת החלטה בעניין מעמדם. לדברי מר יוסי אלדשטיין, מנהל אגף לזרים ברשות ההגירה, עם העברת הסמכויות בעניין זה לידי הרשות הטיפול בעניין זה צפוי להיות יעיל יותר ומשך הזמן בין רישום מבקש המקלט לבין קבלת ההחלטה בעניין מעמדם יצטמצם במידה ניכרת. בעקבות זאת רבים ממבקשי המקלט יאבדו את האישור הזמני שהם מחזיקים בו.9 המדינה מתנגדת למתן מעמד פליט למבקשי מקלט שהם נתיני מדינות אויב, עם זאת היא נמנעת מגירושם בשל החשש שהמסתננים יוחזרו למצרים וחייהם יועמדו בסכנה. למחצית ממבקשי מקלט, בהם אזרחי סודן, ניתנת אשרה שהיה בתנאים מוגבלים, המגבילה את שהייתם לאזורים שמצפון לחדרה ומדרום לגדרה. נתונים על ילדים מבקשי מקלט בישראל לפי נתוני נציבות האו"ם לפליטים בישראל שוהים כיום כ-14,500 מבקשי מקלט, 1009 מתוכם ילדים ובני נוער. 122 מבין הילדים ובני הנוער נמצאים בארץ ללא מלווה, 14 מתוכם בגיל 14 ופחות מכך ולמעלה מ-80% מהם בגילאי 15 עד 18. הילדים ובני הנוער מבקשי המקלט הם אזרחי מדינות שונות, שהעיקריות שבהן הן סודן, אריתריאה, אתיופיה, חוף השנהב, ניגריה וגאנה10: שיעור מבין הקטינים מבקשי המקלט מספר הילדים ארץ המוצא 53.7% 542 סודאן 13.0% 131 אריתריאה 6.8% 69 אתיופיה 6.6% 67 חוף השנהב 6.3% 64 קונגו 5.8% 59 אחר11 3.4% 34 ניגריה 2.8% 28 גאנה 1.5% 15 קולומביה 100.0% 1009 סה"כ בשל העברת הסמכויות מנציבות האו"ם לפליטים לרשות ההגירה אין מידע עדכני על הפיזור הגיאוגרפי של הילדים מבקשי המקלט. לפי נתוני מסיל"ה באזור תל-אביב מתגוררים כ-650 מן הילדים מבקשי מקלט, 62 מתוכם ללא מלווה. לדברי נציגת נציבות האו"ם לפליטים, מבקשי המקלט שוהים בעיקר בערים: תל-אביב, אילת וערד. יש משפחות של מבקשי מקלט המתגוררות גם באשקלון, אשדוד, נתניה וחדרה.12 3. טיפול הרשויות בילדי מהגרי העבודה ומבקשי המקלט אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד מחייבת את מדינת ישראל להבטיח כי ילדים שבתחום שיפוטה ייהנו מהזכויות המוקנות להם באמנה, לרבות הזכות לחינוך, לבריאות, לרמת חיים נאותה ולביטחון סוציאלי. עם זאת מבדיקה שערכנו השירותים הניתנים לילדים אלה חלקיים בלבד ומותנים בין השאר בזמינות השירותים ביישובים השונים. 3.1. שירותים לגיל הרך ילדי מהגרי העבודה ומבקשי המקלט אינם זכאים לרישום למעונות היום המוכרים על ידי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ומסובסדים על ידי המדינה. לפי דוח ארגון מסיל"ה, בראש מרבית משפחות מהגרי העבודה עומדת אם חד-הורית, העובדת במשך מרבית שעות היום, בעבודה פיזית. כ-700 מן הילדים שוהים ב"גנים" המנוהלים על ידי עובדת זרה. התנאים במוסדות אלה אינם בטיחותיים ואינם מתאימים לשהיית תינוקות ופעוטות. הילדים המטופלים בהם סובלים מהזנחה פיזית ורגשית והדבר פוגע בהתפתחותם. חלק גדול מילדי העובדים הזרים הם ילדים בסיכון. מסיל"ה פועלת באמצעות עובדות סוציאליות בגנים אלו, מלווה את הגננות, מקיימת סדנאות להכשרת גננות וצוות הגנים, מקדמת את שיפור התנאים הפיזיים בגן ומפעילה סטודנטים מתנדבים במסגרת הגן. כן מקיימת מסיל"ה קבוצות, הרצאות וסדנאות להורי הילדים המטופלים בגנים ומסייעת לילדים בסיכון ולמשפחותיהם בתהליכי האבחון והטיפול מול גורמים שונים. בנוסף הוקמו בתל-אביב בעזרת תרומה, שני מעונות יום של "יוניטף", הפועלים בסטנדרטים גבוהים ומטופלים בהם כ-120 ילדים.13 לפי עיריית ערד בהעדר מסגרות לגיל הרך לילדים המתגוררים בעיר, קיימים מקרים של נטישת ילדים צעירים בבית כאשר ההורים נעדרים לצורך עבודתם.14 3.2. שירותי חינוך חוק לימוד חובה, התש"ט-1949, חל על כל ילד שגר בישראל ללא קשר למעמדו החוקי. משרד החינוך פרסם הוראות בעניין זה באמצעות חוזר מנכ"ל והוראות לרישום תלמידים למוסדות חינוך. ההוראות מבהירות כי יש לרשום כל ילד למוסד חינוך ללא קשר למעמד הפורמלי של הוריו, ומסדירות את אופן ההרשמה של ילדים אלו ואת הדיווח עליהם.15 לפי הנתונים לומדים במערכת החינוך בישראל 1,700 ילדי מהגרי עבודה ומבקשי מקלט מגיל שלוש עד 18, כ-1500 מהם בתל-אביב וכ-200 באזור הדרום. לפי מינהל החינוך בעיר תל-אביב בשנת הלימודים תשס"ט למדו במערכת החינוך 1,505 ילדי מהגרי עבודה ומבקשי מקלט לפי הפירוט הבא16: מבקשי מקלט מהגרי עבודה סה"כ גני ילדים 120 475 595 בתי ספר יסודיים 135 462 597 חטיבה עליונה 175 138 313 סה"כ 430 1,075 1,505 כ-60 בני נוער ללא מלווה לומדים בתל-אביב במסגרת המופעלת על ידי תנועת הנוער העובד והלומד. לדברי נציגת התנועה, גילה ישראל, מכיוון שהם שוהים בארץ ללא מלווה לא ניתן לקלוט את בני הנוער בבית ספר רגיל וזאת היא המסגרת היחידה הקיימת בעבורם.17 לדברי נציגי מסיל"ה בהשתתפות הילדים בגני ילדים ובבתי ספר בעיר תל-אביב יש כמה בעיות בהן קושי ברישום לגנים, קושי בהשתלבות בגן ישראלי בשל ההבדלים בין הגנים של קהילת העובדים הזרים לבין המסגרת העירונית, והעדר מסגרת נאותה לילדים בשעות שלאחר סיום פעילות הגן או בית הספר.18 לפי נתוני מחוז דרום במשרד החינוך בשנת הלימודים תשס"ט למדו במערכת החינוך 195 תלמידים מבקשי מקלט לפי הפירוט הבא: יישוב גן כיתות א-ג כיתות ד-ט סה"כ אילת 29 27 15 71 חבל איילות 20 20 ערד 34 31 65 סהרונים (קציעות) 12 14 26 סה"כ 75 92 27 195 מבין הילדים המתגוררים באילת, גילאי ארבע עד שבע לומדים בגן בעיר אילת וגילאי שבע עד 16 לומדים בבית ספר בקיבוץ אילות. הלימודים במתקן סהרונים נערכים במבנה מכולה ובאוהל. לפי דוח שהוכן על ידי מחוז דרום במשרד החינוך, למרות שניכרת התקדמות בין התלמידים בתחומים שונים, הישגי התלמידים מבקשי המקלט נמוכים והם מרבים להיעדר מן הלימודים מסיבות שונות או ללא סיבה. קליטת התלמידים סובלת ממספר קשיים בהם קושי לתקשר עם ההורים בשל הבדלי השפה, חוסר מעורבות של ההורים בלימודים של ילדיהם, בעיות התנהגות, לרבות אלימות פיזית ומילולית, פער לימודי גדול, קשיים רגשיים, קשיי הסתגלות למסגרת ופערים תרבותיים. כן ישנם מקרים של אלימות הורים כלפי ילדיהם. לקראת שנת הלימודים הבאה נערך משרד החינוך לקלוט 200 תלמידים במערכת החינוך במחוז הדרום בעלות של כ-244 אלף ₪ מרביתם מוקדשים להסעות תלמידים מאילת לבית הספר ולהסעות מורים למתקן סהרונים בקציעות.19 3.3. שירותי בריאות ילדי מהגרי העבודה ומבקשי מקלט השוהים בישראל מקבלים שירותים בתחנות טיפת החלב המקומית, בהם חיסונים וליווי התפתחותי. כן מטופלות בטיפות החלב נשים הרות מהגרות עבודה ומבקשות מקלט. כיום רשומים בתחנות טיפת החלב במחוז תל-אביב 1,345 ילדי מהגרי עבודה ומבקשי מקלט עד גיל שש. 1,173 מתוכם מהגרי עבודה ו-172 ילדי מבקשי מקלט. רובם המוחלט של הילדים במחוז (1,265) מטופלים בתחנות בעיר תל-אביב, ילדים בודדים מטופלים בתחנות אחרות בערים אחרות במחוז, בהן בני ברק (21 ילדים מתוכם 10 מבקשי מקלט), רמת גן (28 ילדים), חולון (19 ילדים) ובת-ים (12 ילדים).20 לדברי ד"ר חיים נחמה, מנהל האגף לבריאות הציבור בעיריית תל-אביב, משפחות מהגרי העבודה ומבקשי המקלט זוכות לקבל את מלוא שירותי הבריאות והרפואה המונעת בטיפות החלב. האגף לבריאות הציבור מעודד את האוכלוסייה לצרוך שירותים אלה לטובתם ולטובת תושבי העיר. לפי הנתונים שהציג ד"ר נחמה בשנים 2003 עד 2005 חלה ירידה ניכרת במספר המשפחות והילדים מהגרי העבודה ומבקשי המקלט שטופלו בעיר. אולם בין 2006 לראשית 2009 חל גידול של כ-122% במספר המשפחות המטופלות ו-85% במספר הילדים המטופלים. זאת הן כתוצאה ממדיניות מנהלת ההגירה שלא להרחיק אמהות עם ילדים והן בשל כניסתם של מבקשי מקלט ממדינות אפריקאיות. מגמת גידול זאת ממשיכה גם בהמשך שנת 2009.21 חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994 חל על תושבים בלבד ולא על ילדים מהגרי עבודה ומבקשי מקלט, שאינם זכאים לשירותים וטיפול רפואי במסגרת קופות החולים. ילדים אלו זכאים להצטרף להסדר של ביטוח רפואי של קופת חולים "מאוחדת". בהסדר מספר בעיות בהן: ההסדר הוא וולונטרי, הוא כרוך בתשלום חודשי קבוע גבוה ביחס לשכרם הנמוך של העובדים, הוא אינו נותן כיסוי לבעיות רפואיות שקדמו לרכישת הביטוח ונכללת בו תקופת הכשרה ארוכה עבור ילדים שנולדו מחוץ לישראל. לפי נתונים שהוצגו במסמך מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בשנת 2008 כמחצית מילדי מהגרי העבודה ומבקשי המקלט לא היו מבוטחים בביטוח רפואי.22 3.4. שירותי רווחה וביטוח לאומי לפי סעיף 2א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 ילדים מהגרי עבודה ומבקשי מקלט אינם זכאים להטבות ולזכויות הניתנות לפי חוק זה, בהן קצבת ילדים. על-פי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, שירותי הרווחה נדרשים לטפל בקטינים נזקקים, בהם ילדים נפגעי אלימות מינית או פיזית על ידי בני משפחה וילדים הנמצאים ללא אחראי. החוק אינו מתנה את התערבות המדינה בהיות הקטין בעל מעמד כלשהו. לדברי נציגי משרד הרווחה, כל קטין השוהה בישראל ונתון בסיכון זכאי להתערבות טיפולית של המדינה שתבטיח הגנה על שלומו הגופני והנפשי. במקרים אלה מטפלת פקידת סעד לחוק הנוער שדואגת למציאת פתרונות שונים לילדים בפנימיות, מרכזי חירום ועוד.23 בכל הנוגע לקטינים השוהים בארץ ללא מלווה, משרד הרווחה מטפל בילדים שגילם פחות מ-12. כמו כן הציב המשרד עובד סוציאלי במתקן המעצר "מיכל" שסייע לקטינים ללא מלווה המוחזקים במקום בטיפול נפשי ובמציאת מסגרות המשך. החל מראשית חודש יולי התקן עבר לידי שירות בתי הסוהר.24 המענה שניתן באמצעות שירותי הרווחה למשפחות מהגרי עבודה ומבקשי מקלט איננו מספק. לדברי ארגון מסיל"ה, מלבד במקרי קיצון, בפועל אין למחלקות לשירותים חברתיים בעיריות יכולת להציע סיוע למשפחות מהגרי העבודה ומבקשי המקלט. משפחות אלה אינן יכולות לפתוח תיק במחלקה לשירותים חברתיים, לזכות בהתערבות טיפולית או בהטבות סוציאליות המגיעות לילדים בסיכון.25 קבוצה גדולה של בני-נוער השוהים בארץ ללא מלווה ומתגוררים בתל-אביב איננה מקבלת סיוע ממשי משירותי הרווחה ומתקיימת בסיועם של גורמים פרטיים או באופן עצמאי.26 לדברי עיריית ערד, בעיר שוהים כ-1,300 מבקשי מקלט, בהם למעלה מ-70 ילדים. משפחות אלה סובלות מתופעות שונות של מצוקה, בהן אלימות בין בני זוג וכלפי ילדים. למחלקת הרווחה בעיר אין כוח אדם מתאים להתמודדות עם בעיות אלה. 27 לדברי נציגות עיריית אילת לעיר אין יכולת להעניק למבקשי המקלט את מלוא השירותים והמענים לצרכיהם.28 לדברי נציגי משרד הרווחה, על המדינה להכריע מהו סל השירותים המגיע לאוכלוסיית מהגרי העבודה ומבקשי המקלט. יש צורך בתקצוב מתאים ובכוח אדם נוסף להתמודדות עם אוכלוסייה זאת והמשרד מטפל לפי סדר עדיפויות באוכלוסייה הנמצאת בסכנה הגדולה ביותר.29 בשנתיים האחרונות הוגשו מספר עתירות העוסקות בשירותים סוציאליים למי שאינו תושב, בתוכן עתירה הדנה בקטינים.30 העתירה הדנה בקטינים נמחקה ביוני השנה. אולם בעקבות העתירות האחרות הוקם צוות בין-משרדי לקביעת זכויות סוציאליות של מי שאינו תושב ישראל שמסקנותיו יהיו רלוונטיות גם לגבי קטינים. לדברי עו"ד אביטל שטרנברג ממשרד המשפטים הצוות התכנס ביוני השנה ויגיש מסקנותיו בעוד חודשים ספורים.31 3.5. רשות ההגירה פעילות רשות ההגירה כנגד שוהים בלתי חוקיים באוגוסט 2008 קיבלה ממשלת ישראל החלטה כי עד לסוף שנת 2013 תושלם יציאתם מישראל של כלל העובדים השוהים בה שלא כדין ובני משפחותיהם.32 רשות ההגירה במשרד הפנים היא המופקדת על ביצוע מדיניות זאת וכאמור, החל מראשית חודש יולי היא האחראית על הרחקתם בפועל של שוהים בלתי חוקיים מישראל. הרשות הודיעה כי עם העברת סמכות זאת אליה, בכוונתה להפעילה, ללא הבחנה בין מהגרי עבודה השוהים בארץ בגפם לבין משפחות מהגרי עבודה.33 כאמור, הרחקת שוהים בלתי חוקיים מתבצעת באמצעות צו הרחקה. עד ליציאתם מישראל, מוחזקים השוהים הבלתי חוקיים במשמורת – כלומר במעצר. לדברי ציקי סלע מפקד יחידת "עוז" ברשות ההגירה, הטיפול במשפחות מהגרי עבודה יחל באוגוסט, כאשר בחודש הקרוב ניתן למשפחות מהגרי העבודה אפשרות לעזוב את הארץ באופן עצמאי. להערכת הרשות בישראל כ-300 משפחות מהגרי עבודה. עם תחילת פעולות האכיפה, יפעלו פקחי ההגירה של הרשות לפי מודיעין ויעכבו את מי שנחשד כשוהה בלתי חוקי על מנת לבדוק את מעמדו. במידה ואין לו אשרה בתוקף הוא יוחזק במשמורת עד להרחקתו. כאשר מדובר בהורה, מצפה הרשות כי ההורה ידווח על כך והפקחים יאספו את הילדים. משפחות יוחזקו, תוך הפרדה בין אבות לבין אמהות וילדיהן, במתקני מעצר מותאמים למשפחות במתקן גבעון בכלא מעשיהו ובמתקן סהרונים בכלא קציעות. בכוונת הרשות להחזיק במשפחות זמן קצר ככל הניתן עד להרחקתם. אולם במקרים שבהם קיימים קשיים בביצוע ההרחקה מסיבות שונות ייתכן כי המשפחה תוחזק במתקן הכליאה זמן ממושך יותר.34 יש לציין כי לפי האמנה לזכויות הילד: "לא ישלל החופש מילד שלא כדין או באופן שרירותי. מעצרו, חבישתו או מאסרו של ילד יהיו בהתאם לחוק וישמשו רק כאמצעי אחרון ולפרק זמן מתאים הקצר ביותר; ילד שהחופש נשלל ממנו ינהגו בו באנושיות ותוך כיבוד אישיותו כבן אדם ובאופן המתחשב בצרכיהם של בני גילו. במיוחד, ילד שהחופש נשלל ממנו יופרד מן המבוגרים, אלא אם כן מצריכה טובת הילד שלא לעשות כן...." 35 נושא החזקת ילדים ובני נוער במשמורת נדון על ידי בית המשפט העליון בשני תיקים שניתן בהם פסק דין בשנת 2008, האחד בנושא החזקת משפחות במתקן המעצר סהרונים שבקציעות והשנייה בכל הנוגע להחזקת קטינים שאינם מלווים במשמורת. בשני המקרים אפשר בית המשפט להחזיק קטינים במתקני כליאה, זאת תוך מתן תנאים הולמים.36 לדברי סיגל רוזן, נציגת מוקד הסיוע לעובדים זרים, הכוונה לעצור ולהרחיק משפחות מהגרי עבודה מעלה בעיות בהן: • אי-שיתוף פעולה של ההורים שעלול להביא לכך שילדים שהוריהם נעצרו יישארו ללא טיפול והשגחה למשך זמן ממושך; • מעצר משפחות, הפרדת הורים מילדיהם, עקירת הילדים ממקום מגוריהם ומסביבתם המוכרת והחזקתם בכלא עלולים להיות חוויה טראומתית עבור הילד; • לרבים מן הילדים אין מסמכים מזהים הנדרשים על ידי נציגויות מדינת המוצא על מנת להעניק להם מסמכי נסיעה, השגת מסמכים אלה עלולה לארוך תקופה ארוכה שבמהלכה יוחזקו משפחות העובדים הזרים במעצר; • תנאי המעצר של משפחות בכלא "סהרונים" שליד קציעות הם קשים כבר כיום. החזקת משפחות עובדים זרים במתקן זה לאורך זמן עלול ליצור בעיות נוספות;37 פעילות רשות ההגירה כנגד מבקשי מקלט כאמור, מבקשי מקלט שוהים בישראל באופן חוקי ואין לגרשם. עם זאת, חלק ממבקשי המקלט מפרים את תנאי האשרה שלהם בכך שהם מתגוררים באזור המרכז. משפחות מבקשי מקלט המפרות את תנאי האשרה שלהן, יעוכבו על ידי פקחי רשות ההגירה ויועברו לאזורים שבהם מותר להן לשהות. אבות צפויים למעצר בשל הפרת תנאי האשרה.38 נוהל זה מעורר מספר בעיות בכל הנוגע לילדים מבקשי מקלט: • כמו בהתייחס לילדי עובדים זרים, העקירה ממקום מגוריהם עלולה להיות אירוע טראומתי עבור ילדים מבקשי מקלט. הפרדה מבני משפחה צפויה להעצים חוויה זאת. • עיריית תל-אביב מקבלת את משפחות מבקשי מקלט מסייעת להן ומספקת להן שירותי חינוך, בריאות וטיפול בגיל הרך. עיריות אחרות אינן מעוניינות לקלוט משפחות מבקשי מקלט והשירותים הניתנים להן שם חלקיים יותר. • מבקשי המקלט המתגוררים בתל-אביב מפרנסים את בני משפחתם בעבודות שונות. העברתם מתל-אביב צפויה לנתק את ראשי המשפחה ממקור פרנסתם ולפגוע בכך בילדים ובמשפחות.