חומר רקע
מסמך זה נכתב לקראת דיון בוועדת המדע והטכנולוגיה בנושא "המשבר בהייטק - היערכות לקראת דיוני התקציב". המסמך מציג מידע ונתונים על המשבר הכלכלי והשפעותיו על תעשיית ההייטק; תרומתה של תעשיית ההייטק לכלכלת ישראל; הבעיות המבניות בהמשך פיתוחן של התעשיות עתירות הידע; פעילות המדען הראשי בתמ"ת בנושא ותקציבו ולבסוף המלצות להתמודדות עם המשבר ולחיזוק תחום ההייטק בישראל.
1. המשבר הכלכלי
בשנת 2008 חלה ירידה תלולה בשיעור הצמיחה, בעיקר בגין המשבר הפיננסי העולמי, ולפי התחזית המקרו-כלכלית של בנק ישראל, שיעור הצמיחה בשנת 2009 יהיה 1.5%-1 זאת לאחר צמיחה רצופה בשיעורים של יותר מ-5% לשנה מאז שנת 2004 שסייעו ביצירת כ-473 אלף מקומות עבודה חדשים במשק – גידול של 20%.2
על פי נתונים של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה מאז חודש ספטמבר 2008, פוטרו בתעשייה כ- 7500 עובדים ועוד כמה עשרות אלפי עובדים, במעגלים המשרתים את תעשיית ההייטק. הערכות האיגוד הן כי צפויים פיטורים של עוד כ- 10.6% עובדים נוספים בתעשיית ההייטק קרי, 8,000 עובדים ועוד כ-32 אלף עובדים, במעגלים המסייעים לתעשייה וניזונים ממנה.
סקר שנערך במחצית הראשונה של מאי 2009 בין חברי איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה, לאור המשבר הפיננסי העלה כי כ- 40% מן החברות המשיבות נקטו בפיטורי עובדים; 25% קיצצו בשכר; 15% קיצצו בשעות הנוספות; 8% עברו ל-4 ימי עבודה; 2% הוציאו את העובדים לחופשה מרוכזת ו-10% נקטו בפיתרון אחר.3
המשבר הכלכלי גורם להאטה בצמיחה, הן בשל ירידה בביקושים ליצוא הישראלי בשוקי היעד בחו"ל והן בשל ירידה בביקושים בשוק המקומי בגין ירידה בשווי הנכסים הפיננסיים שבידי הציבור ובשכר הריאלי. בנוסף, המשבר גורם לגידול אפשרי בשיעורם של גורמים חדלי פירעון, שתוצאתו תהיה גידול של סיכוני האשראי ואף מחנק אשראי לגורמים בשוק האשראי בישראל.
יש לציין כי המשבר הכלכלי משפיע על כלל המשק ולא רק על תעשיית ההייטק, אך בשל הזיקה הגבוהה לשווקים הבינלאומיים (עיקר תוצרי ההייטק מופנים לייצוא) ובשל התלות במימון חיצוני, קיימים מאפיינים ייחודיים להשפעות המשבר על תחום ההייטק. לאור היותו של תחום ההייטק מנוע צמיחה מרכזי עבור המשק הישראלי ובשל מעגלי ההשפעה הרחבים של פגיעה כלכלית בגרעין המועסקים בתחום, נכונה לנושא חשיבות החורגת מן ההשפעה הישירה על תחום ההייטק עצמו. למרות שהתעשיות עתירות הידע מעסיקות רק כ- 9% מכלל כוח האדם במגזר העסקי, משקלן כ-23% בכלל השכר במגזר העסקי. למגזר זה השפעה משמעותית בפתיחת המשק הישראלי לעולם, בגביית מיסים, הגדלת הצריכה ושיפור רמת החיים בישראל.4 המשבר הכלכלי הביא לירידה חדה בביקושים למוצרי הייטק אשר הביאה לירידה במכירות של חברות ההייטק הישראליות. במקביל, המשבר הפיננסי הביא לירידה בהיקף גיוסי הון של קרנות הון-סיכון אשר הביאה לקשיים תזרימיים של חברות הזנק (סטרט-אפים) ולסגירת חלקן.
נוסף על המגמות שצוינו לעיל, התחזקות השקל ביחס למטבעות הסחר העיקריים של ישראל השפיעה גם כן על תחום ההייטק שכן רוב תפוקת הענף מיועדת ליצוא ונקובה בעיקר בדולרים. התחזקות השקל מביאה לירידה ברווחיות יצואני ההייטק, המקבלים את התמורה במטבע-חוץ, ואילו חלק ניכר מהוצאותיהם, כמו שכר עבודה, נקובות בשקלים. 5 על פי נתונים של איגוד תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה סה"כ המכירות של תעשיית ההייטק הסתכמו בשנת 2008 בכ- 21.3 מיליארד דולר, גידול של כ- 3% בהשוואה לשנת 2007 שבה התעשייה מכרה בהיקף של כ- 20.6 מיליארד דולר. עם זאת בשנת 2007 הסתכמו המכירות ב- 84.666 מיליארד ₪ (על פי שער ממוצע של 4.11 ₪ לדולר) ובשנת 2008 הסתכמו המכירות ב- 76,254 מיליארד ₪ (לפי שער ממוצע של 3.58 ₪ לדולר) כלומר – ירידה במכירות בערכים שקליים בסך כולל של 8.412 מיליארד ₪ ובשיעור של כ- 10%.6
2. היקף הייצוא התעשייתי7
מקובל לאפיין את התעשייה עתירת הידע או בשמה הרווח, תעשיית ההייטק, בהתאם לכמה משתנים ובעיקר: היקף השקעות גדול במחקר ופיתוח (להלן מו"פ); התמקדות במוצרים חדשניים טכנולוגית ופעילות בשווקים ברמת תחרות גבוהה המשתנים תכופות.8
טבלה 1 להלן מפרטת את היצוא התעשייתי לפי עוצמה טכנולוגית בשנת 2000 (באחוזים) ובשנים 2007 ו-2008 (במיליוני דולרים ובאחוזים). יש לציין כי הנתונים המוצגים בטבלה 1 להלן מתייחסים לענפי הייצוא בתעשייה ואינם כוללים את ענף השירותים אשר גם בהם קיימת פעילות עתירת ידע.9
טבלה 1 – יצוא תעשייתי לפי עוצמה טכנולוגית (במיליוני דולרים)10
עוצמה טכנולוגית
2000
2007
2008
ב-%
במיליוני דולרים
ב-%
במיליוני דולרים
ב-%
טכנולוגיה עילית
53.3%
15,781
46.0%
17,170
43.0%
טכנולוגיה מעורבת עילית
23.0%
9,875
28.8%
12,614
31.0%
טכנולוגיה מעורבת מסורתית
15.1%
6,375
18.6%
8,040
20.0%
טכנולוגיה מסורתית
8.6%
2,245
6.5%
2,285
6.0%
סך-הכול יצוא תעשייתי
100.0%
34,276
100.0%
40,109
100.0%
כפי שעולה מהנתונים בטבלה לעיל, חלה ירידה הדרגתית בנתח היצוא של תעשיות טכנולוגיה עילית מכלל היצוא ממשקל של 53.3% בשנת 2000 למשקל של 43% בשנת 2008. לעומת זאת חל גידול בנתח הייצוא של תעשיית הטכנולוגיה המעורבת עילית( מ-23% בשנת 2000 ל- 31% בשנת 2008). עוד עולה מן הטבלה כי יצוא התעשייה העילית והתעשייה המעורבת-עילית הן הגורם לכ-74% מכלל היצוא התעשייתי (43% ו-31% בהתאמה). עם זאת, התעשייה המסורתית והתעשייה המעורבת-מסורתית מעסיקות כ-63% מן העובדים ומכאן חשיבותן הרבה למשק והצורך לחזקן ולפתחן. עקב רווחיותן הנמוכה יחסית והאיום משווקים זרים יש לחזק את האוריינטציה החדשנית והטכנולוגית גם בקרב התעשיות המסורתיות כדי להבטיח את חיזוקן והתפתחותן של תעשיות אלה.
3. ההייטק הישראלי: סיכונים וסיכויים11
תעשיית ההייטק הישראלית נחשבת לסיפור הצלחה בינלאומי ולמודל עבור מדינות מתפתחות ומפותחות, ביטוי מסוים לכך, ניתן לראות בכך שהיקף ההשקעה הלאומית במו"פ היווה בשנת 2007 כ-4.7% מהתוצר המקומי הגולמי.12 נתוני 2006 מצביעים על כך שההיקף ההשקעות הלאומיות במו"פ בישראל כאחוז מהתמ"ג (4.5%) גבוה מזה שבמדינות ה- OECD (בפינלנד השיעור הוא 3.4%).13
3.1. בעיות מבניות בפיתוחן של תעשיות עתירות ידע ברות קיימא בישראל
למרות ההתפתחויות החשובות בתחומי התעשייה עתירת הידע בישראל בעשורים האחרונים ותרומתם לכלכלה המקומית, הן עקב המשבר הנוכחי והן עקב מגמות גלובאליות אחרות אין לראות בשגשוג בתחומים אלה מובן מאליו. להלן יוצגו כשלים מבניים ואתגרים ייחודיים לתחום ההייטק בישראל. יש לציין, כי כשלים ואתגרים אלה ברובם לא התעוררו דווקא בעת הנוכחית עקב המשבר אך היעדר התייחסות אליהם עשוי לפגוע ביכולת לצאת מן המשבר ולאפשר פיתוחה של תעשיית הייטק חזקה וברת קיימא.
3.1.1. תלות במקורות מימון עסקיים
המימון הממשלתי למו"פ בישראל נמוך מהחציון שבמדינות ה- OECD (17.8% לעומת 37.5% בשנת 2005) ולעומת זאת שיעור מימון הוצאות המו"פ על ידי המגזר העסקי בישראל גבוה מן החציון במדינות ה- OECD (75.4% לעומת 49.8% בשנת 2005).14
התלות הגבוהה של המו"פ בישראל במימון של המגזר העסקי גורר השפעות ישירות יותר של המשבר הכלכלי על התחום. דווקא בעת משבר יש מקום לבחון הגדלת המעורבות הממשלתית שתאפשר את המשך קיומו של מו"פ שהוא קריטי להתפתחות תחום ההייטק.
ביטוי בולט למחסור בכספים להשקעה ניתן לראות בהיקף גיוסי הון הסיכון בישראל. בעוד בשנת 2007 היקף הגיוסים עמד על כ- 1.3 מיליארד דולר ובשנת 2008 על כ- 1.1 מיליארד דולר. ההערכות לשנים 2009 ו- 2010 הן לירידה גדולה בהיקף הגיוסים לכ- 0.3 ו- 0.2 מיליארד בהתאמה.
3.1.2. העדר גיוון תחומי ההשקעה הממשלתית במו"פ
טבלה 2 להלן מציגה את המימון הממשלתי למו"פ לפי יעד ומצביעה על העדר גיוון מספק במימון מו"פ על ידי משרדי הממשלה בישראל.
טבלה 2. מימון מו"פ על ידי משרדי הממשלה בישראל ובמדינות ה- OECD, לפי יעד15
חקר האדמה וניצולה
פיתוח תשתיות
איכות הסביבה
בריאות
ייצור אנרגיה ושימושיה
חקלאות, ייעור ודיג
קידום טכנולוגיה תעשייתית
שירותים חברתיים
חקר החלל וניצולו
קרנות
(ות"ת)
קידום מחקר כללי
ישראל
0.4
1.2
1.1
0.9
0.1
8.2
29.3
4.4
0.3
50.9
3.2
OECD(חציון)
1.5
2.1
2.1
7.8
2.7
5.1
10.9
3.7
2.1
34.9
11.4
כפי שניתן לראות לעיל תמהיל ההשקעות הממשלתיות בישראל מגוון פחות מזה שבמדינות ה- OECD. הדבר בולט בייחוד בשיעורי השקעה קטנים יחסית במחקרים בתחומי הבריאות (0.9% לעומת 7.8%); ייצור אנרגיה ושימושיה (% 0.1 לעומת 2.7%) וחקר החלל וניצולו (0.3% לעומת 2.1%) ומאידך, בשיעור השקעה גדול יחסית בקידום טכנולוגיה תעשייתית (29.3% לעומת 10.9%).
3.1.3. ריכוזיות תחום טכנולוגיות המידע (ICT)16
תעשיית ה-ICT הישראלית היא החלק העיקרי של התעשייה עתירת הידע בישראל ונחשבת לנקודת חוזק של התעשייה בישראל. יצוא ענפי ה- ICT בשנת 2008 הסתכם ב- 17.6 מיליארדי שקלים שהם כ- 26% מיצוא הסחורות והשירותים במשק. תוצר ה- ICT בשנת 2008 הסתכם ב- 64.3 מיליארדי שקלים שהם כ- 15.8% מכלל התוצר העסקי במשק (ירידה קלה לעומת 16.4% בשנת 2007). בשנת 2006 היה תוצר ה-ICT בישראל כ-17% מן התוצר העסקי לעומת כ-9% בממוצע במדינות ה-OECD וכ-10% בארה"ב (בשנת 2003). שיעור הוצאות המו"פ בענפי ה-ICT בכלל הוצאות המו"פ במגזר העסקי גבוה מאוד (בשנת 2003 היה שיעור הוצאות המו"פ בכלל הוצאות המו"פ במגזר העסקי כ-88% בהשוואה לכ- 70% באירלנד, כ-64% בפינלנד, כ- 55% בקוריאה כ- 35% בארצות הברית וכ-34% ביפן).
ואולם, היקף ההשקעה במו"פ בתחומי ה-ICT (הן במגזר העסקי והן במגזר הציבורי) איננו מצביע רק על עוצמתה של תעשיית ה-ICT אלא גם על מידת הריכוזיות של התעשייה עתירת הידע בישראל בתחומים אלה. על פי נתונים שהוצגו בכנס קיסריה 2009 כ- 69% מן החברות עתירות הידע בישראל פועלות בתחומי ה- ICT, 22% מן החברות פעילות בתחומי מדעי החיים ו-9% פעילות בתחומי הטכנולוגיות הסביבתיות (CleanTech). "בעוד 70% מהשקעות ההון-סיכון בארץ מופנות לטובת חברות תוכנה, תקשורת, מוליכים למחצה ורשתות (כולם ענפי ICT, ר.ג), תופסים תחומים אלו כ-32% בלבד מהשקעות ההון סיכון בארצות הברית. בה בעת, בעוד תחומי הבריאות והתרופות זוכים בישראל ל- 10% מהשקעות ההון סיכון הכוללות, בארצות הברית הם זוכים ל-30% מהשקעות ההון סיכון.
על פי נתוני לשכת המדען הראשי בתמ"ת כ- 70% מן המענקים של המדען הראשי בתמ"ת בשנת 2000 ניתנו לחברות בתחומי ה-ICT. במהלך השנים חלה ירידה הדרגתית בשיעור המענקים שהופנו לחברות ICT עד לכ-51% מן המענקים בשנת 2007.
הריכוזיות בתחומי ה-ICT חשפה בעבר את המשק הישראלי לתנודתיות רבה, בעת התפוצצות "בועת ההייטק". לכן, לצד המשך ביסוס מעמדה של תעשיית ה-ICT, יש מקום לבחון כיצד ניתן לעודד את התפתחותן של תעשיות נוספות.17
למרות יכולות אקדמיות לא מבוטלות בתחומי הביוטכנולוגיה והננוטכנולוגיה, עד כה טרם נרשמו בישראל בתחומים אלה הצלחות כלכליות גדולות. הסבר חלקי לכך מצוי ב"מעגל החיים" (Life cycle) של המוצר, התהליך נדרש לפיתוחו, שהוא ארוך יחסית. בתחומי הטכנולוגיות הסביבתיות (CleanTech) פועלות בישראל כמה חברות מובילות, בייחוד בתחומי האנרגיה החלופית, המים והחקלאות. עקב החששות מהתחממות גלובלית ובשל המודעות הגוברת לאיכות הסביבה, פוטנציאל הצמיחה בתחומים אלה גדול. יש מקום לבחון מימוש פרויקטים בתחומים אלה בשוק המקומי לאור המובילות הישראלית וההשלכות החיוביות על איכות הסביבה.
התעשייה הביטחונית והתעשייה הצבאית הן מקור לכוח-אדם מיומן ואיכותי ולמגוון רחב של פיתוחים תעשייתיים. גורמים אחדים גורסים כי בתחומים אלה יש פוטנציאל גדול ל"אזרוח" של טכנולוגיות וכך לחדירה לשווקים נוספים.18
3.1.4. מיעוט חברות ההייטק הגדולות במשק הישראלי19
תחום ההייטק בישראל מתאפיין במיעוט בחברות גדולות ובריבוי בחברות קטנות. על פי הערכות, רק אחוז אחד מן החברות בישראל הן חברות גדולות (המעסיקות יותר מ-450 עובדים ושמחזור המכירות שלהן מוערך ביותר מ-100 מיליון דולר). על פי דוח שהוצג בפורום קיסריה 2009, באחוז האחד מן החברות- האמור, מועסקים כ- 25% מן העובדים בתחום. חברות הביניים להן שיעורי צמיחה של מעל 10 מיליוני דולר במכירות מהוות כ- 9% מן התחום ומעסיקות כ- 30% מן העובדים. רובן הגדול של החברות – כ- 90% מן החברות הן חברות קטנות בהן מועסקים כ- 45% מן העובדים. פועל יוצא של ממצאים אלה הוא כי היקפי התעסוקה בתחומי ההייטק מצומצמים יחסית ובהתאמה מעגל הנהנים מהן באופן ישיר קטן יחסית. בנוסף, למרות החדשנות הטכנולוגית הקיימת בחברות הקטנות המאפיינות את התחום בישראל יציבותן נמוכה יחסית ותרומתן לייצוב המשק ולהגדלת מעגל העובדים מצומצמת. חברות גדולות תורמות למשק בהיבטים שונים: הרחבת מעגל המועסקים וגיוונו כך שיכלול בעלי רמות השכלה שונות; ביסוס חברות יציבות המגדילות את התשואה למשק לאורך זמן; שמירת מערך הידע והערך הנלווה בתחומי המשק; חיזוק ושיפור מידת התחרותיות וזליגת מו"פ חיובית התורמת להמשך החדשנות.
בין הגורמים המשפיעים על גודלן של החברות בישראל ניתן למנות את הנטייה הרווחת למכור חברות מצליחות בשלבים מוקדמים יחסית של התפתחותן ואת התלות במימון פרטי, בעיקר מגופי הון סיכון. חברות הון הסיכון בישראל בפרט, מתאפיינות על פי מחקרים שונים בתופעה של "קוצר ראייה" הגורמת למימוש חלקי בלבד של פוטנציאל הצמיחה והמועסקים של חברות הייטק מתוך מגמה לממש רווחים.
3.1.5. הון אנושי
האוריינטציה הטכנולוגית והחדשנית של תחומי ההייטק מחייבת היקפי כוח אדם מיומן בדגש על התמחות בתחומי ההנדסה והמדעים המדויקים. בתקופות של צמיחה מהירה נוצר חסר בכוח האדם בתחומים אלה, הן עקב הכשרת כוח אדם בהיקף מוגבל והן עקב תופעה של "בריחת מוחות". כיום, ברור הקשר שבין מחקר תשתיתי המתבצע בעיקר באקדמיה ובין מחקר יישומי המתבצע בעיקר בתעשייה. תופעת "בריחת המוחות" עשויה לפגוע בישראל הן בטווח הקצר מבחינת היצע כוח אדם, והן בטווח הארוך בפגיעה ברמת החדשנות והיצירתיות המחקריות.
על פי נתונים של ד"ר דן בן דוד, כ- 33% מן החוקרים הישראלים בתחומי מדעי המחשב פועלים בארצות הברית וכ- 29% מן הכלכלנים. גם בתחומי הפילוסופיה (14.6%) הכימיה (12%) והפיזיקה (9.6%) רבים מן החוקרים הישראלים פועלים בארצות הברית ולא בישראל. בחישוב שיעור החוקרים הפעילים בארה"ב ביחס לשיעורם במדינת המוצא בולטת ישראל עם שיעור של כ- 25% מן המדענים. אחריה ברשימה בהפרש ניכר: קנדה (12.2%); הולנד (4.3%); איטליה (4.2%); צרפת (2.9%); גרמניה (2.9%) טורקיה (2.2%); אנגליה (2.1%); אוסטרליה (1.9%); פולין (1.8%) וספרד (1.3%).20
בריחת המוחות איננה מתרחשת בחלל ריק והיא משפיעה ומושפעת ממצבה של האקדמיה בישראל. תרשים 1 להלן, מספק תמונת מצב של האקדמיה בישראל.
תרשים 1. שיעור השינוי בתקצוב הישיר לאוניברסיטאות (במונחים ריאליים), במצבת הסגל האקדמי ובמספר הסטודנטים באוניברסיטאות21
תרשים 1 מתמצת את תמונת המצב של האוניברסיטאות בין השנים תש"ס - תשס"ה, על פי נתוני המועצה להשכלה גבוהה. מחד, עלייה של כ- 11% במספר הסטודנטים ומאידך, ירידה של כ- 15% בתקצוב הישיר של ות"ת לאוניברסיטאות (במונחים ריאליים) וירידה של כ- 7% במצבת הסגל האקדמי הבכיר. עקב הירידה בתקצוב והגידול במספר הסטודנטים, ההשתתפות הישירה הממוצעת לסטודנט ירדה בשנים אלה משמעותית.
קיים פוטנציאל להגדלת היצע ההון האנושי באמצעות הרחבת ההשכלה הגבוהה בתחומי ההנדסה בקרב תושבי הפריפריה.22 מיצוי המשאב האנושי בקרב אוכלוסיות פריפריאליות, עשויי להביא ליתרון כפול: הן בשיפור היצע כוח האדם בישראל והן ברתימתו של מנוע הצמיחה של ההייטק לטובת הפריפריה. יוזמות ראשוניות בתחומים אלה מופעלות על ידי מספר חברות בשיתוף עם משרדי ממשלה. עם זאת היקפם של פרויקטים אלה ביחס לגודל האוכלוסייה הינו קטן.
3.1.6. השווקים המתעוררים בהודו ובסין
בשנים האחרונות מתפתחות הכלכלות בהודו ובסין במהירות. גידול משמעותי בהיקף האוכלוסייה המשכילה והתאמה הולכת וגוברת של כוח העבודה לדרישות השווקים הגלובאליים יוצרים היצע כוח אדם איכותי, בעלויות נמוכות מאוד. התפתחות זו מובילה לכך ששווקים אלה הופכים ליעדים מועדפים לפרויקטים רחבי היקף של מיקור חוץ ומכאן לכניסה של הון זר רב למדינות אלה. שיעור הצמיחה המשוער בסין בשנת 2008 היה כ-9.8% ובהודו – כ-6.6%; לעומת 3.9% בישראל, 1% במדינות האיחוד האירופי ו-1.3% בארה"ב.23 שיעורי צמיחה גבוהים אלה אמנם נובעים גם מנקודת הייחוס הנמוכה של מדינות אלה המאפשרות להן להגיע לשיעורי צמחיה מרשימים ובנוסף, ככלל מקובל לטעון כי יתרונה האיכותי של ישראל ברמת כוח האדם, התשתיות והמיומנות משמרים אותה כאופציה איכותית יותר, אך "לא לעולם חוסן". אם ישראל לא תשכיל לשמר את היתרון התחרותי שלה אל מול מדינות אלה, בשל היצע כוח האדם העצום בהן צפוי כי יתפתח בהן היצע כוח אדם איכותי ותחרותי שיכרסם בהשקעות בישראל. עוד יש לציין כי לאור גודלם של שווקים אלה והתפתחותו של כוח קנייה משמעותי בהן עשוי לקרות תהליך סותר: מחד התפתחותו של קהל צרכנים גדול למוצרים ולשירותים שכיום מיוצאים למדינות המערביות – אלמנט שעשוי לעודד את המשך הגידול בהיקפי ההשקעה בהן, ומאידך, עלייה במשקל הצריכה הפרטית בכלכלות המקומיות הללו שיביאו בהדרגה להתייקרות עלויות העבודה גם בהודו ובסין, וכך יחזקו מחדש את כושר התחרות של מדינות אחרות.
4. פעילות לשכת המדען הראשי במשרד התמ"ת24
משרד התמ"ת הוא הגוף הממשלתי המרכזי המופקד על מדיניות פיתוח התעשייה בישראל. לשכת המדען הראשי במשרד (להלן: המדען הראשי) פועלת לפיתוח התעשייה הישראלית ולעידוד חדשנות טכנולוגית ותעשייתית, מתוקף חוק עידוד מחקר ופיתוח בתעשייה, התשמ"ד–1984. מטרותיו של המדען הראשי מיושמות באמצעות תוכניות תמיכה בתחומי המו"פ, קידום שיתופי פעולה והסכמים בין-לאומיים ועידוד יזמות וחדשנות טכנולוגיות. תקציב המדען הראשי הוא כ-67% מכלל תקציבי המו"פ הממשלתי האזרחי,25 ולפיכך הוא השחקן הממשלתי המרכזי בהתוויה וביישום של מדיניות המו"פ הממשלתית של ישראל.
במהלך שנת 2008 נערך מחקר על-ידי אנשי לשכת המדען, בשיתוף נציגי האוצר, לבחינת פירות פעילות המדען הראשי. בין ממצאי המחקר: שיעורי התשואה על התמיכה הממשלתית במו"פ גבוהים מאוד; התמיכה הממשלתית יוצרת פעילות מו"פ חדשה בהיקף משמעותי, אשר לא הייתה מתבצעת בלעדיה; נמצא כי פעילות המדען הראשי מביאה לידי שיתוף ידע משמעותי בין חברות תעשייה בישראל.
לדברי ד"ר שאול פריירייך, סגן המדען הראשי לטכנולוגיה, בשל המשבר הכלכלי חברות מתקשות בהשגת Matching של משקיעים חיצוניים לכסף המושקע על ידי לשכת המדען. השקעות פיננסיות חיצוניות נדרשות כיוון שבהתאם לחוק המו"פ ועדת ההשקעות מאשרת תמיכה בהיקף של עד – 50% ומכאן כי כדי לפעול נדרשת החברה למנגנוני תמיכה נוספים. לדבריו, הגדלת שיעור המענקים מעל ל-50% המקסימאליים מחייבת תיקוני חקיקה בחוק המו"פ.
עקב המשבר לשכת המדען הראשי מאפשרת לגופים הנתמכים על ידה גמישות גבוהה יותר בפריסת התגמולים שהם אמורים להחזיר.
4.1. תקציב המדען הראשי26
רוב תקציב המדען הראשי מבוצע במסגרת ההרשאה להתחייב באותה שנת תקציב. בתרשים להלן מוצגים נתונים על תקציב המדען הראשי בשנים 2008- 2010,27 בחלוקה על פי מקורות התקציב. לא כל התקציב המוצג בתרשים מופיע בבסיס התקציב חלקו יועבר במהלך השנה וייכלל בתקציב על שינוייו.
כפי שניתן לראות לעיל, אמנם חלה עלייה בתקציב המדען בין שנת 2008 – טרם המשבר לבין שנת 2009 – בעיצומו. עם זאת, עקב הקיצוץ הרוחבי (פלאט) שהושת על כלל המשרדים, הרי שלמעשה תקציב המדען הראשי בשנים 2009 ו- 2010 קטן במידת מה מזה של שנת 2008.
4.2. קרן לביוטכנולוגיה28
לאחרונה הודיעו נציגי משרד התמ"ת ונציגי האוצר על כוונתם להקים קרן הון סיכון ייעודית לתחום הביוטכנולוגיה בהשקעה של כ- 250 מיליוני שקלים. הקרן שאמורה לפעול בשיתוף עם משקיעים מן הסקטור הפרטי ותוך חלוקת רווחים איתם ומתן הגנות מסוימות על חלק מן ההפסדים הפוטנציאליים.
הקמת הקרן נובעת מזיהוי פוטנציאל להצלחה של תעשיית ביוטק ישראלית לאור פעילות ישראלית לא מבוטלת בתחום (כ-160 חברות); אחוז גבוה מכלל הפטנטים בישראל הוא בתחום הביוטק (כ-8.5%); 20% מכלל השקעות המו"פ של המדען הראשי בחברות בשלבים מוקדמים הופנו לחברות בתחומי הביוטק. הקמת הקרן אמורה לענות על כשל שוק הנובע ממחזור החיים הארוך של חברות בתחומים אלה.
4.3. קרן המו"פ29
קרן המו"פ, הפועלת מכוח חוק המו"פ, מציעה תמיכה במו"פ תעשייתי תחרותי של חברות. המענק ניתן עבור הוצאות מו"פ המוכרות על-ידי המדען הראשי, בשיעור השתתפות של 20%–50%, בהתאם לקריטריונים שקבעה ועדת המחקר ועל-פי החלטותיה בנושא. מקבל המענק נדרש לתשלום תמלוגים בגינו, בשיעור של 3%–5% מן המכירות העתידיות של המוצר.
בשנים 2002–2007 הוגשו 592 פרויקטים, בהיקף השקעה כולל של 2.3 מיליארדי ש"ח. מתוכם אושרו 509 פרויקטים, בהיקף השקעה כולל של 1.2 מיליארד ש"ח.
4.4. תוכנית החממות ליזמות טכנולוגית
החממות ליזמות טכנולוגית הן מסגרות תומכות, המאפשרות ליזמים מתחילים לפתח רעיון טכנולוגי חדשני לכדי מוצר מסחרי ולהקים עסק לצורך מסחורו. מטרת התוכנית ליצור סביבה המספקת ליזם את המקום, את המשאבים הכספיים, את ההנחיה המקצועית ואת הסיוע האדמיניסטרטיבי כדי להפוך רעיון ערטילאי למוצר ייחודי בעל יתרון בשוק הבין-לאומי, במהלך התקופה שבה הוא פועל במסגרת החממה. התוכנית מגדילה במידה ניכרת את סיכויי היזם לגייס השקעה פרטית, למצוא שותף אסטרטגי ולצאת מן החממה כעסק עצמאי.
מאז שנת 1991 התנהלו יותר מ-1,000 פרויקטים במסגרת החממות הטכנולוגיות. מתוכם, כ-57% הצליחו לגייס השקעה פרטית בתום השהות במסגרת זו. בשנים 2002–2007 הוגשו 799 פרויקטים, בהיקף השקעה כולל של 1.1 מיליארד ש"ח, ומתוכם אושרו 595 פרויקטים, בהיקף השקעה של 867 מליון ש"ח. סך מענק המדינה בפרויקטים המאושרים היה 669 מיליון ש"ח.
5. המלצות וכלי מדיניות להתמודדות עם המשבר ולחיזוק תחום ההייטק
להלן יוצגו המלצות וכלי מדיניות לחיזוק ענף ההייטק בישראל. ההמלצות מתחלקות לשני תחומים, המלצות בטווח הקצר להתמודדות עם המשבר והמלצות לטווח הארוך לחיזוקו וביסוסו של הענף בישראל.
5.1. המלצות אופרטיביות בטווח המיידי30
ההמלצות להלן מתוך מכתב של נציגי המולמו"פ למנכ"ל משרד האוצר. המלצות דומות הוצגו גם לאחרונה בפורום קיסריה.31 ההמלצות בכללן מציגות אפשרויות שונות לפתור את הקשיים המימוניים של חברות ההייטק ובכך לצמצם את השפעת המשבר הכלכלי על פעילותן ולהוביל את המשק לצמיחה מחודשת.
• קרן Matching להשקעות הון סיכון
הקמת קרן matching על-ידי המדינה אשר תשתתף בסבבי גיוס של חברות ביחס השקעה של 1:2 (על כל 2 דולר השקעה של משקיעים חיצוניים תשקיע הקרן דולר אחד) הקרן תגייס הון של כ- 500 מיליוני דולרים בשני שלבים, בעיקר ממשקיעים מוסדיים ישראליים.
הרעיון בבסיס ההמלצה הוא לייצר יציבות גבוהה יותר של שוק הון הסיכון ובכך לעודד את המשך ההשקעות בו, באמצעות מתן ערבויות מדינה ונטילת אחריות על חלק מן ההפסדים. הקרן אמורה להשקיע במקביל למשקיעים מאופיינים כגון קרנות הון סיכון. ערבות המדינה על הקרן תאפשר למשקיעים המוסדיים להזרים הון זמין במקביל להשקעות הון סיכון במשק תוך פיזור סיכונים מקסימאלי. הערבות הממשלתית תינתן רק להשקעות שיבוצעו עד סוף 2010.
• קרן ערבויות ל Venture Lending
בישראל פעילות חברות העוסקות ב-venture lending . חברות אלה מציעות מתן הלוואה או ערבות במקביל להשקעה של אחרים כנגד תשלום ריבית על ההחזרים וקבלת מניות ו/או אופציות. עם זאת, מספר החברות העוסקות בתחום זה קטן. מוצע להקים ביחד עם משקיעים מוסדיים שתי קרנות שימלאו את החסר בתחום ובכך יגדילו את היצע ההון במשק ואת שרידותן של חברות. מוצע לשקול את גובה הסיכון שהממשלה תוריד מהמשקיעים האחרים ולהתנות הוצאת מירב הכספים עד שנתיים.
• קרן תמיכה בגיוסי הון סיכון
מומלץ כי הממשלה תבחן תכניות של עזרה בגיוס כסף לקרנות. עם התמשכות המשבר יתכן מצב של מחסור בהון ומיעוט של משקיעים, מוסדיים בעיקר, ומאידך דילול הרזרבות בקרנות. מוצע לבחון הקמת קרן הון סיכון ממשלתית בדומה לקרן ההון הסיכון הממשלתית שהייתה קיימת בעבר – "יוזמה" שעסקה בעידוד פיתוחן של קרנות הון סיכון.
• הגדלת תקציבי המדען הראשי בתמ"ת
תקציב המדען הראשי משמש לתמיכה במחקר ופיתוח התעשייתי ולכן חשיבותו בימים אלה היא גם בהמשך פיתוח מוצרים חדשים וכן לשמירה על כוח אדם טכנולוגי. יש חשיבות רבה להגדלת תקציבי המדען תוך ייעול התנהלות ומימוש הקלות שיאפשרו הזרמת כסף לחברות שרובן במחנק.
5.2. המלצות בטווח הארוך
ההמלצות לטווח הארוך הן פועל יוצא של הבעיות הכלליות שהוצגו לעיל: יש לבחון את הגדלת המימון הממשלתי של המו"פ בישראל; לפעול לגיוון תחומי ההשקעה וליצירת נקודות חוזק נוספות דוגמת תחום ה- ICT בתחומים אחרים בעלי פוטנציאל (קלינטק, ביוטק ועוד); לעודד פיתוחן של חברות גדולות באמצעות יצירת מנגנוני תמרוץ חיוביים לגודל, זאת בלי לפגוע במנגנוני התמיכה בחברות קטנות; לפעול לחיזוק האקדמיה ולמנוע בריחת מוחות ולפעול לחיזוק הזיקה בין האקדמיה לתעשייה ולבחון את הקמתן של מסגרות הכשרה מקצועית בהתאמה לצרכי התעשייה.
בשל הזיקה של סוגיות אלה לתחומים רחבים הן דורשות טיפול מערכתי של גורמים שונים. הטיפול המערכתי מצוי באחריות המועצה הלאומית למחקר ופיתוח (המלומו"פ). עם זאת ראשי המולמו"פ טוענים לקשיים במימוש תפקידם ובביסוס מעמד מולמו"פ עקב מיקומו בתוך משרד המדע והטכנולוגיה.