חומר רקע
מבוא
מסמך זה נכתב לבקשת חה"כ חמד עמאר, והוא מציג נתונים על האוכלוסייה הדרוזית בישראל. במסמך נסקרים היישובים שבהם מתגוררים הדרוזים בישראל, תוך התייחסות לשטחי השיפוט של הרשויות המקומיות, למקצועות ולנתוני התעסוקה של האוכלוסייה, לשיעורי האבטלה ולמצבן הכספי של הרשויות. כמו כן, מוצגות במסמך תוכניות המתאר של היישובים. במסמך מובאים נתונים גם על ביצוע התוכנית הממשלתית הנוגעת למגזר הדרוזי בישראל.
1. האוכלוסייה הדרוזית בישראל1
אוכלוסיית הדרוזים בישראל בסוף שנת 2007 מנתה כ-122,000 נפש – 1.7% מהאוכלוסייה בישראל ו-8.3% מהאוכלוסייה הערבית במדינה. עם קום המדינה היו בישראל כ-14,500 דרוזים.
הדרוזים בישראל מתגוררים בעיקר בשני מחוזות: מחוז הצפון (97,000 נפש, כ-81% מהאוכלוסייה הדרוזית) ומחוז חיפה (23,000 נפש, כ-19% מהאוכלוסייה הדרוזית).
98% מהדרוזים בישראל מתגוררים ב-18 יישובים, ב-12 מהם חלקם היחסי עולה על 90% מהאוכלוסייה. היישוב שבו מספר הדרוזים הגדול ביותר – 21,900 נפש – הוא עיר-הכרמל, איחוד היישובים דאלית-אל-כרמל ועוספיא. על-פי חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות דלית אל כרמל ועוספיא), התשס"ט-2008, עיר-הכרמל פורקה; הלכה למעשה הפירוק יתבצע בבחירות למועצות המקומיות באוגוסט 2009.
1.א. מועצות מקומיות ויישובים דרוזיים2
כיום יש 12 מועצות מקומיות דרוזיות: אבו-סנאן, בית-ג'ן, ג'וליס, חורפיש, יאנוח-ג'ת, ירכא, מע'אר, סאג'ור, פקיעין (בוקייעה), כסרא-סמיע, דאלית-אל-כרמל ועוספיא.
נוסף על 12 רשויות אלו, יש ארבע מועצות מקומיות דרוזיות ברמת-הגולן, שמשרד הפנים מנהל באמצעות ועדות ממונות: מג'דל-שאמס, מסעדה, עין-קיניא ובוקעתה. ברשויות אלו מתגוררים כ-19,000 דרוזים.
כמו כן, יש יישובים שמתגוררים בהם דרוזים אך הם אינם שייכים לרשות מקומית דרוזית: יישובים מעורבים של דרוזים וערבים – שפרעם, ראמה וכפר-יאסיף,3 ויישוב בתחום רשות אזורית יהודית – עין-אל-אסד, במועצה האזורית מרום-הגליל.
בטבלה 1 להלן מוצגים היישובים שבהם מתגוררים דרוזים, דירוגם על-פי המדד החברתי-כלכלי ליישובים בישראל, מספר התושבים הדרוזים בהם ושיעורם של הדרוזים באוכלוסיית היישוב. הנתונים משנת 2008.
טבלה 1: מספר התושבים ודירוג היישובים על-פי המדד הכלכלי-חברתי
שם היישוב
מחוז
דירוג על-פי המדד החברתי-כלכלי4
מספר התושבים הדרוזים (בקירוב)
שיעור הדרוזים בכלל
אוכלוסיית היישוב5
אבו-סנאן
צפון
3
3,000
26.9%
בית-ג'ן
צפון
4
10,000
99.8%
גו'ליס
צפון
4
5,300
100.0%
עוספיא
חיפה
4
9,400
80%
דאלית-אל-כרמל
חיפה
4
13,100
88.3%
חורפיש
צפון
4
4,900
95.9%
יאנוח-ג'ת
צפון
4
5,100
100.0%
ירכא
צפון
3
12,300
98.5%
כסרא-סמיע
צפון
3
6,200
94.6%
מע'אר
צפון
3
10,600
56.9%
סאג'ור
צפון
3
3,500
99.9%
עין-אל-אסד
צפון
36
800
98.3%
פקיעין (בוקייעה)
צפון
4
3,800
75.4%
ראמה
צפון
4
2,300
30.2%
שפרעם
צפון
3
4,700
14.3%
1.ב. תחומי עיסוק בקרב האוכלוסייה הדרוזית
בשנת 2006 היו כ-26,000 משקי-בית של דרוזים, ובכ-76.4% מהם היה לפחות מועסק אחד (כולל שירות בצבא קבע) – נתון זה דומה לנתון בקרב הנוצרים (76.7%) וגבוה מזה שבקרב המוסלמים (72.5%).
מספר הנפשות הממוצע במשקי-בית של דרוזים בשנת 2006 היה 4.46, לעומת 3.84 בקרב הנוצרים ו-5.15 בקרב המוסלמים. אצל הדרוזים, בדומה למוסלמים, יש פער גדול בין גברים לנשים בנוגע להשתייכות לכוח העבודה האזרחי. שיעור הגברים השייכים לכוח העבודה האזרחי היה 51.5%. זהו שיעור נמוך יחסית (השיעור בקרב המוסלמים – 60.3%, ובקרב הנוצרים – 61.9%), בין היתר מפני שחלק מהגברים הדרוזים משרתים בצבא קבע, ולפיכך אינם מוגדרים על-ידי הלמ"ס כמועסקים.7
שיעור הנשים הדרוזיות השייכות לכוח העבודה האזרחי היה 19.5% בלבד בשנת 2008.
מתוך 18,000 הדרוזים המועסקים, 36.5% היו עובדים מקצועיים בתעשייה, בבינוי ובענפים אחרים; 24.5% עבדו כסוכנים, עובדי מכירות ועובדי שירותים; 20.1% עבדו בענף התעשייה; 14.6%– בענף החינוך ו-4.3% – בענפים אחרים.
כ-37% מכלל הדרוזים הם בעלי השכלה ברמה של בית-ספר יסודי או חטיבת-ביניים, עוד 10% סיימו תיכון ללא תעודת בגרות, 26.5% הם בעלי תעודת בגרות, 12.3% לא למדו כלל או שאין להם שום תעודה ו-14.2% הם בעלי השכלה אחרת.
2. תעסוקה ואבטלה ביישובים הדרוזיים8
להלן טבלה 2, המפרטת את מספרם ושיעורם של התושבים הדרוזים, משקי-הבית, התושבים בגיל העבודה והמובטלים, מקבלי הבטחת הכנסה ומקבלי דמי אבטלה בקרב אוכלוסייה זו.
על-פי נתוני המוסד לביטוח לאומי, בשנת 2008 השתייכו 56.5% מאוכלוסיית בני 15 שנים ומעלה בישראל לכוח העבודה האזרחי.9 שיעור מקבלי הבטחת הכנסה היה 1.5% ושיעור מקבלי דמי אבטלה – 0.7%.10
טבלה 2: מספר תושבים ומצב התעסוקה
3. מצבן הכספי של הרשויות המקומיות הדרוזיות11
בטבלה 3 להלן מוצגים נתונים על הרשויות הדרוזיות, תקציביהן והגירעונות השוטפים והמצטברים שלהן (מבוקרים) לשנת 2007. הסכומים הם באלפי שקלים.
טבלה 3: מצבן הכספי של הרשויות
הרשות המקומית
מעמד מוניציפאלי
סה"כ תקציב
תקבולים בשנת הדוח
תשלומים בשנת הדוח
גירעון שוטף
גירעון מצטבר
אבו-סנאן
מועצה מקומית
43,161
47,641
53,809
6,168-
17,698-
בית-ג'ן
מועצה מקומית
41,332
50,686
57,704
7,081-
22,851-
ג'וליס
מועצה מקומית
21,761
32,607
39,840
7,233-
25,010-
עיר-הכרמל
עירייה
104,684
108,297
116,898
8,601-
19,566-
חורפיש
מועצה מקומית
27,607
35,094
39,500
4,406-
21,854-
יאנוח-ג'ת
מועצה מקומית
25,787
29,361
30,936
1,575-
9,003-
ירכא
מועצה מקומית
40,274
43,707
62,072
18,365-
70,096-
כסרא-סמיע
מועצה מקומית
30,520
33,604
33,235
0
0
מע'אר
מועצה מקומית
78,598
90,687
96,470
5,783-
20,958-
סאג'ור
מועצה מקומית
15,587
18,166
19,573
0
0
פקיעין
מועצה מקומית
25,671
29,517
31,393
1,876-
14,563-
1.3 שטח השיפוט ביישובים הדרוזיים12
טבלה 4: שטח השיפוט
שם הרשות
שטח השיפוט בדונמים
אבו-סנאן
7,000
בית-ג'ן
5,000
ג'וליס
4,000
חורפיש
4,000
יאנוח-ג'ת
13,000
ירכא
16,000
כסרא-סמיע
14,000
עיר-הכרמל
16,000
מע'אר
20,000
סאג'ור
3,000
פקיעין
6,000
2.3 תוכניות המתאר של היישובים הדרוזיים13
תוכנית מתאר מקומית היא תוכנית ברמה של הרשות המקומית, שמפורטים בה תיחום של שטחים, הוראות בנייה, מגבלות בנייה, מקומות לפינוי אשפה, בתי-עלמין, דרכים בשטח היישוב ומאפיינים נוספים של התכנון העירוני. תוכנית המתאר המקומית נגזרת מתוכנית המתאר המחוזית ומתוכנית המתאר הארצית, ואינה יכולה לסתור את התוכניות בדרג שמעליה.14
טבלה 5: קידום תוכניות מתאר
שם היישוב
סטטוס תכנון
עיר-הכרמל
(דאלית-אל-כרמל ועוספיא)
תוכנית המתאר של דאלית-אל-כרמל (עד/300) מקודמת על-ידי מינהל התכנון. הוועדה המחוזית החליטה על מתן תוקף לתוכנית ב-4.12.07. כעת המסמכים בהכנה לקראת פרסום התוכנית למתן תוקף. ועדת הערר דחתה ערר שהוגש על החלטת הוועדה המחוזית. לאחרונה הוגשה עתירה מינהלית על החלטת ועדת הערר, וטרם הוכרע בעניינה.
בתאריך 12.8.08 הוצא מכרז פנימי להכנת תוכנית מתאר ליישוב המאוחד עיר-הכרמל. בימים אלה (אפריל 2009)15 עומדים לחתום על חוזה להכנת תוכניות המתאר לעוספיא ודאלית-אל-כרמל.
יאנוח-ג'ת
מינהל התכנון מקדם תוכנית אב ותוכנית מתאר ליישוב.
תכנית האב אומצה על-ידי הוועדה המחוזית במאי 2005.
ועדת ההיגוי אישרה את מתווה תוכנית המתאר ב-6.12.07. מסמכי התוכנית הועברו לוועדות התכנון לקראת דיון בהפקדתה.
מע'אר16
תוכנית מתאר ג/850 בתוקף (1989).
הוועדה המקומית גליל-מזרחי מקדמת שתי תוכניות מקומיות חלקיות (ג/13120 ו- ג/13365) שרוב שטח היישוב נכלל בהן. באפריל 2009 אמור היה להינתן תוקף לשתי התוכניות.
כסרא-סמיע
כסרא – תוכנית מתאר ג/3362 בתוקף (1985).
סמיע – תכנית מתאר גבמ/244 בתוקף (1996).
המועצה המקומית מקדמת תוכניות מתאר לכל אחד משני היישובים. התוכניות הוגשו לוועדות התכנון. בשל דרישת לשכת התכנון המחוזית
היישוב גייס שורה של יועצים מקצועיים להשלמת התוכניות. משרד הפנים מסייע ליישוב במימון המהלך.
ירכא
תוכנית מתאר ג/3699 בתוקף (1986).
תוכנית ג/7506 (אושרה ב-1996) הרחיבה את תחום הפיתוח של היישוב.
הוועדה המקומית יזמה בשנת 1999 תוכנית מתאר חדשה (ג/11397), אולם בשנת 2001 הופסק קידומה, בשל התנגדות המועצה המקומית.
היישוב ומשרד הבינוי והשיכון פועלים יחד לאיתור קרקעות לבניית שכונה לחיילים משוחררים. המועצה המקומית והוועדה המקומית מקדמות תכנון של מבני הציבור ושל מערך התנועה ביישוב.
סאג'ור
ליישוב הוכנה תוכנית אב (1993).
תוכנית מתאר ג/2085 בתוקף (1991).
לאחר בדיקה טרום-תכנונית וסיור שערך מינהל התכנון במקום, הוחלט שלא לקדם תוכנית מתאר ליישוב, משום שהיישוב כבר מקדם תוכנית כזאת. התוכנית מתואמת עם משרד הבינוי והשיכון.
חורפיש
תוכנית מתאר ג/1275 בתוקף (1999).
מינהל התכנון הוציא מכרז להכנת תוכנית מתאר חדשה ליישוב. הצעות התכנון הוגשו בתאריך 8.9.08. פורסם מכרז פומבי חוזר, ובימים אלה (אפריל 2009) נבחנות הצעות התכנון שהוגשו.
בית-ג'ן
תוכנית מתאר ג/685 בתוקף (1997).
לאחר בדיקה טרום-תכנונית וסיור שערך ביישוב, החליט מינהל התכנון שאין מקום לערוך תוכנית מתאר חדשה ליישוב.
אבו-סנאן
תוכנית מתאר ג/6770 בתוקף (1995).
מינהל התכנון השלים בדיקה טרום-תכנונית, והוחלט שאין מקום לערוך תוכנית מתאר חדשה ליישוב.
פקיעין (בוקייעה)
תוכנית מתאר ג/3232 בתוקף (1991).
מינהל התכנון השלים בדיקה טרום-תכנונית, והוחלט שאין מקום לערוך תוכנית מתאר חדשה ליישוב.
ג'וליס
תוכנית מתאר ג/7145 בתוקף (1995).
עין-אל-אסד
תוכנית מתאר ג/5957 בתוקף (1992).
המועצה האזורית מרום-הגליל פנתה למינהל התכנון בבקשה לערוך תוכנית מתאר חדשה ליישוב. מינהל התכנון אמור היה לערוך בדיקה טרום-תכנונית וסיור במהלך אפריל 2009, כדי לבחון את נחיצותה של הכנת תוכנית חדשה.
3.3 משבר השכר ברשויות הדרוזיות
להלן טבלה 6, ובה נתונים על משבר השכר ברשויות הדרוזיות בתחילת 2009 – נתונים על עיכוב בתשלום משכורות המועברות ישירות לחשבון הבנק של העובדים. הנתונים המוצגים בה הם נתוני מרכז השלטון המקומי, המבוססים על דיווחי הרשויות.17
טבלה 6: עיכוב בתשלום משכורות לעובדים
הרשות
החודשים שבהם היה חוב שכר
אבו-סנאן
7
בית-ג'ן
0
גו'ליס
8
עיר-הכרמל (דאלית-אל-כרמל ועוספיא)
0
חורפיש
4
יאנוח-ג'ת
0
ירכא
18
כסרא-סמיע
0
מע'אר
3
סאג'ור
0
פקיעין (בוקייעה)
4
4.3 מענקי איזון18
מענק האיזון הוא המענק העיקרי המועבר ממשרד הפנים לרשויות המקומיות. מענק האיזון נועד להשלים את הפער בין ההוצאות של הרשות המקומית ובין הכנסותיה.
בטבלה 7 שלהלן נתונים על מענקי האיזון שנתן משרד הפנים לרשויות המקומיות הדרוזיות, כפי שנמסרו ממרכז השלטון המקומי, על בסיס נתונים של האגף לתקצוב ופיתוח ברשויות המקומיות במשרד הפנים. הסכומים הם באלפי שקלים.
טבלה 7: מענקי איזון בשנים 2001–2009
שם הרשות
2001
2002
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009 – צפוי
אבו-סנאן
14,261
18,101
12,584
9,514
15,509
12,612
12,183
11,647
10,482
בית-ג'ן
13,414
17,504
12,276
10,204
12,420
12,901
11,237
10,297
9,267
ג'וליס
7,497
6,146
-
4,600
6,492
7,494
7,429
7,439
6,695
חורפיש
10,155
7,820
6,609
5,700
8,633
8,763
8,583
8,314
7,483
יאנוח-ג'ת
8,641
9,052
5,905
5,783
2,326
7,323
7,153
7,055
6,350
ירכא
15,219
15,293
16,853
10,054
10,934
13,899
13,269
12,486
11,237
כסרא-סמיע
10,647
6,330
10,192
8,135
9,809
9,972
9,670
9,189
8,270
מע'אר
18,276
36,499
18,802
16,377
21,322
17,713
16,851
16,112
14,501
סאג'ור
6,560
4,269
4,447
3,821
5,744
6,159
6,031
5,810
5,229
פקיעין
8,480
11,157
7,060
5,218
6,806
6,819
6,754
6,696
6,026
בוקעתה
7,652
8,406
7,076
5,555
6,837
8,203
7,908
7,507
6,756
מסעדה
5,997
6,273
5,142
3,940
5,025
6,162
6,037
5,845
5,261
עין- קיניא
4,279
4,628
3,956
3,452
3,535
4,263
3,824
3,667
3,300
מג'דל-שאמס
11,253
11,371
8,310
6,698
8,616
10,604
10,162
9,653
8,688
עיר-הכרמל
14,126
15,656
13,155
13,840
18,686
19,370
18,128
17,221
15,499
3. תוכנית רב-שנתית (2006–2009) של הממשלה לפיתוח יישובי המגזר הדרוזי והצ'רקסי
ב-15 באוגוסט 2006 אישרה ועדת השרים לענייני מיעוטים תוכנית רב-שנתית למגזר הדרוזי והצ'רקסי לשנים 2006–2009, לשם שיפור התשתיות והפיתוח במגזר זה ולקידום השוויון וסגירת הפערים בינו למגזר היהודי. תקציב התוכנית שנקבע היה 447.6 מיליון ש"ח – 237 מיליון ש"ח מתקציביהם של משרדי הממשלה ו-210.6 מיליון ש"ח מתקציב הסיוע למגזר הלא-יהודי של משרד ראש הממשלה; סכום זה ימומש באמצעות משרדי הממשלה.19 יש לציין שהסכומים הוקצו לקידום המגזר הצ'רקסי והמגזר הדרוזי גם יחד, ולא ניתן היה לדעת מה חלקו המדויק של כל אחד ממגזרים אלו.
להלן פירוט התקציב בחלוקה למשרדי הממשלה שבהם יבוצעו הפרויקטים;20 שיעור הביצוע מפורט בסעיף 4 להלן.
• משרד הפנים יקצה לתוכנית 40.7 מיליון ש"ח, נוסף על מענקי האיזון ותקציבי הפיתוח הרגילים.
• משרד הרווחה יקצה 23 מיליון ש"ח.
• משרד הבינוי והשיכון יקצה 64.5 מיליון ש"ח.
• משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה יקצה 40 מיליון ש"ח.
• משרד התיירות יקצה 37 מיליון ש"ח.
• משרד התחבורה יקצה 80 מיליון ש"ח.
• משרד החינוך יקצה 153.2 מיליון ש"ח.
• משרד הבריאות יקצה 7.2 מיליוני ש"ח.
• הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה תקצה 2 מיליוני ש"ח.
צוות בין-משרדי בראשות ראש אגף תיאום ובקרה במשרד ראש הממשלה ינהל את המעקב ואת הבקרה על יישום התוכניות שיכינו משרדי הממשלה. כמו כן, הוחלט שסדר העדיפויות בהקצאת המשאבים לתוכניות ייקבע בתיאום מלא בין כל משרד ובין משרד ראש הממשלה.
4. ביצוע התוכנית הרב-שנתית (2006–2009) לפיתוח יישובי המגזר הדרוזי והצ'רקסי21
להלן טבלה שהכין אגף המיעוטים במשרד ראש הממשלה, שמפרטת את התקציבים במשרדים השונים ואת ביצוע התקציב. הסכומים הם באלפי שקלים:22
טבלה 8: התוכנית הרב-שנתית – ביצוע התקציב
המשרד
סה"כ תקציב למגזר המיעוטים בהתאם להחלטת ממשלה
תקציב לשנים 2006–2008
יתרת התחייבות לשנים 2009–2011
סה"כ התחייבויות שהועברו למשרדים 2006–2008
יתרת התחיבות לבצע
סה"כ ביצוע
אחוז ביצוע23
משרד הפנים
37,700
8,500
3,583
4,917
58%
29,000
משרד הרווחה
13,000
6,000
3,244
2,756
46%
7,000
משרד הבינוי והשיכון
108,500
64,500
33,455
31,045
48%
44,000
מינהל מקרקעי ישראל
4,000
2,000
1,000
1,000
50%
2,000
משרד התמ"ת
26,000
13,500
8,397
5,103
38%
16,500
משרד התיירות
36,500
24,000
25,000
-1,000
0%
10,000
משרד התחבורה
20,000
10,000
0
10,000
100%
10,000
משרד החינוך
86,400
37,200
2,589
34,611
93%
47,200
משרד הבריאות
7,200
4,000
4,000
0
0%
3,200
הרשות לקידום מעמד האישה
4,020
2,010
1,382
628
31%
2,000
המשרד לפיתוח הגליל
1,000
0
1,000
100%
סה"כ
350,320
175,710
84,937
90,773
174,900
מהנתונים בטבלה לעיל עולה כי ההקצאה התקציבית למגזר הדרוזי והצ'רקסי בשנים 2006–2009 היתה בסכום של כ-350 מיליון ש"ח (כאמור, בהחלטת הממשלה נקבע תקציב גבוה מזה). מתוך סכום זה הועברו התחייבויות למשרדי הממשלה בסך של כ-175 מיליון ש"ח – כחצי מהסכום. מסכום זה הוצאו בפועל כ-90.8 מיליון ש"ח, ויתרת ההתחייבות לבצע היא בסכום של 85 מיליון ש"ח.
שיעורי הביצוע הגבוהים ביותר הם במשרד התחבורה (100%), במשרד לפיתוח הגליל (100%) ובמשרד החינוך (93%).
שיעורי הביצוע ביתר המשרדים הם פחות מ-60%, ושיעורי הביצוע הנמוכים ביותר הם ברשות לקידום מעמד האישה (31%), במשרד התמ"ת (38%) ובמשרד הבריאות (0%).
יתרת ההקצאה התקציבית, בסך של כ-175 מיליון ש"ח, הועברה לשנים 2009–2011.
יש לציין כי בסעיפי משרדי הממשלה השונים יתרת התקציב אחרי הביצוע – יתרת ההתחייבות לשנים 2006–2009 – הועברה אף היא לתקציב השנים 2009–2011.
מקורות
מסמכי הכנסת
• מרכז המחקר והמידע, שילוב בני העדה הדרוזית בצה"ל והשתלבותם בשוק העבודה, כתבה מריה רבינוביץ', 28 ביולי 2008.
• מרכז המחקר והמידע, תוכניות ליישובים בהליכי הכנה ואישור, כתב אורי טל, 5 ביוני 2007.
מסמכי הממשלה
• החלטה מס' ערב/1 של ועדת שרים לענייני המגזר הלא-יהודי, תוכנית רב-שנתית (לשנים 2006–2009) לפיתוח יישובי המגזר הדרוזי והצ'רקסי, 15 באוגוסט 2006
מכתבים ושיחות טלפון
• אהוד יוסטמן, האגף לתכנון מקומי, מינהל התכנון, משרד הפנים, דואר אלקטרוני, 30 באפריל 2009; שיחות טלפון, 30 באפריל 2009 ו-5 במאי 2009.
• האשם חוסיין, מנהל אגף המיעוטים במשרד ראש הממשלה, דואר אלקטרוני, 29 במרס 2009; שיחת טלפון, 23 באפריל 2009.
• זאכי עאמר, סמנכ"ל לענייני המגזר הדרוזי במרכז השלטון המקומי, דואר אלקטרוני, 22 במרס 2009 ו-25 במרס 2009; שיחות טלפון, 23 באפריל 2009 ו-5 במאי 2009.
אתרי אינטרנט
• המוסד לביטוח לאומי:
http://www.btl.gov.il/Mediniyut/Situation/statistics/BtlStatistics.aspx
• הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה:
http://www.cbs.gov.il/publications/local_authorities2003/local_authorities_h.htm