חומר רקע

DOC 13,804 תווים המסמך המקורי ↗
נוסח לדיון בועדת העבודה הרווחה והבריאות ביום 20 ביולי 2009 מקרא: הוספות – קו תחתון; מחיקות – קו חוצה. שאלות והערות לדיון – כתב נטוי בצירוף קו תחתון. הצעת חוק הגנת השכר (עיצום כספי ועונשין), התשס"ט–2009 פרק א': עיצום כספי סימן א': הגדרות הגדרות 1. בפרק זה – "הארגונים" – ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה, וארגוני מעבידים שלדעת השר הם יציגים ונוגעים בדבר; [הערה: מדוע נחוצה הגדרה זו?] "בית הדין הארצי" ו"בית הדין האזורי" – כמשמעותם בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט–1969‏1; "הפרשי הצמדה וריבית" – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א–1961‏2; "חוק בתי דין מינהליים" – חוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב–1992‏3; "מזמין שירות" – מי שמקבל אצלו שירות מקבלן, במסגרת עסקו, משלח ידו או פעילותו הציבורית; "הממונה" – מפקח עבודה בכיר שמינה השר לעניין פרק זה; "מפקח עבודה" – עובד משרד התעשייה המסחר והתעסוקה שהשר מינה לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי פרק זה; "מעסיק בפועל" ו"קבלן כוח אדם" – כהגדרתם בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו–1996‏4; "קבלן" – מי שעיסוקו במתן שירות, באמצעות עובדיו, אצל זולתו; [לדיון: מדוע "קבלן" איננו כולל גם "קבלן כוח אדם"? מדוע שלא יוטלו עיצומים כספיים במקרים מתאימים גם כנגד מעסיקים בפועל?] "שירות" – שירות באחד הענפים המפורטים בתוספת; "השר" – שר התעשייה המסחר והתעסוקה;". סימן ב': הטלת עיצום כספי על מעביד הודעה על כוונת חיוב 2. היה לממונה יסוד סביר להניח כי מעביד או אדם אחר (בפרק זה – מעביד), הפר את הוראת סעיף 25ב(ד1)(1) לחוק הגנת השכר, התשי"ח–1958‏5 (להלן – חוק הגנת השכר), רשאי הוא למסור לו הודעה על כוונה להטיל עליו עיצום כספי (בפרק זה – הודעה על כוונת חיוב); בהודעה כאמור יציין הממונה בין השאר את אלה: (1) המעשה או המחדל המהווה את ההפרה ומועדו; (2) שיעור העיצום הכספי והתקופה לתשלומו; (3) זכותו של המעביד לטעון את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות סעיף 3; (4) שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או חוזרת לפי הוראות סעיף 7. השמעת טענות לפני הממונהזכות טיעון 3. מעביד שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 2, רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני הממונה, לעניין הכוונה להטיל את העיצום הכספי ולעניין שיעורוסכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה. הודעת חיוב 4. (א) טען מעביד את טענותיו לפני הממונה לפי הוראות סעיף 3, יחליט הממונה, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם להטיל על המעביד עיצום כספי, ורשאי הוא להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 8;. החלטה שלא להטיל עיצום כספי תהיה בשל אחד מאלה: (1) המעביד לא ביצע את ההפרה; (2) המעשה או המחדל שביצע המעביד, המפורט בהודעה על כוונת חיוב, אינו מהווה הפרה. (ב) (1) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המעביד עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי (להלן – הודעת חיוב); בהודעת החיוב יציין הממונה, בין השאר, את נימוקי החלטתו, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו. (2) החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל על המעביד עיצום כספי, ימסור הודעה על כך למעביד. (ג) לא ביקש הגיש המעביד לטעון את טענותיו לפי הוראות סעיף 3, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כהודעת חיוב שנמסרה למעביד במועד האמור. סכום העיצום הכספי 5. סכום העיצום הכספי יהיה 35,000 שקלים חדשים, ולגבי יחיד המעסיק עובדים שלא במסגרת עסק או משלח יד או פעילות ציבורית – 17,500 שקלים חדשים. סכום מעודכן של העיצום הכספי 6. (א) העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת הודעת החיוב, ולגבי מעביד שלא טען את טענותיו לפני הממונה כאמור בסעיף 4(ג) - ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגש ערר לפי סעיף 15 או ערעור לפי סעיף 18, וועדת הערר או בית הדין הארצילעבודה, לפי העניין, הורו על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערר או בערעור. (ב) סכום העיצום הכספי יעודכן ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום תחילתו של חוק זה; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. (ג) השר יפרסם ברשומות הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב), תפורסם ברשומות. הפרה נמשכת והפרה חוזרת 7. (א) בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה. (ב) בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, "הפרה חוזרת" – הפרת הוראת סעיף 25ב(ד1)(1) לחוק הגנת השכר, בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה, שהוטל בשלה על המפר עיצום כספי או שהורשע בשלה. סכומים מופחתים 8. (א) הממונה אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בפרק זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב). (ב) השר, בהסכמת שר המשפטים, בהתייעצות עם הארגונים, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהקבוע בפרק זה, בשיעורים שיקבע. [הערה: עשוי לכלול התחשבות בתשלום פצויי הלנת שכר, או נסיבות של טעות כנה או חילוקי דעות שיש בהם ממש לגבי החוב] המועד לתשלום העיצום הכספי 9. העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת הודעת החיוב כאמור בסעיף 4. הפרשי הצמדה וריבית 10. לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית, עד לתשלומו. גבייה 11. עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גבייה)‏6. שמירת אחריות פלילית 12. (א) תשלום עיצום כספי לפי פרק זה לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת הוראת סעיף 25ב(ד1) לחוק הגנת השכר. (ב) הוגש נגד מעביד כתב אישום בשל הפרת הוראות סעיף 25ב(ד1) לחוק הגנת השכר, וחויב המעביד בעיצום כספי בשל המעשה או המחדל המהווה הפרה – חיובו בטל, ואם שילם את העיצום הכספי, יוחזר לו הסכום ששילם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו. סימן ג': התראה מינהלית למעביד התראה מינהלית 13. (א) על אף הוראות סעיף 3, היה לממונה יסוד סביר להניח כי מעביד הפר את הוראת סעיף 25ב(ד1)(1) לחוק הגנת השכר, רשאי הוא להמציא למעביד, במקום הודעה על כוונת חיוב לפי סעיף 2, התראה מינהלית, על פי נהלים שיקבע השר בהתייעצות עם הארגונים ובאישור היועץ המשפטי לממשלה, ואשר יפורסמו באתר האינטרנט של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, ולפיה על המעביד להפסיק את ההפרה; בהתראה מינהלית יפרט הממונה מהו המעשה או המחדל המהווה את ההפרה, יודיע למעביד כי עליו להימנע מהמשך ביצוע המעשה או המחדל, ויידע אותו על זכותו לבקש את ביטול ההתראה כמפורט בסעיף קטן (ב) ועל משמעות המשך ההפרה כמפורט בסעיף קטן (ד). [מדוע להשאיר לרמת נוהל את שיקול הדעת האם לנקוט הליך של ממש או להסתפק בהתראה מינהלית?] (ב) נמסרה למעביד התראה מינהלית כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לפנות לממונה בכתב, בתוך 30 ימים, בבקשה לבטל את ההתראה בשל אחד מטעמים אלה: (1) המעביד לא ביצע את ההפרה; (2) המעשה או המחדל שביצע המעביד, המפורט בהתראה, אינו מהווה הפרה. (ג) קיבל הממונה בקשה לביטול התראה מינהלית, לפי הוראות סעיף קטן (ב), רשאי הוא לבטל את ההתראה או לדחות את הבקשה ולהשאיר את ההתראה על כנה; החלטת הממונה תינתן בכתב, ותימסר למעביד, בצירוף נימוקים. (ד) (1) נמסרה למעביד התראה לפי הוראות סעיף זה והמעביד המשיך להפר את ההוראה כאמור בסעיף קטן (א), ימסור לו הממונה הודעת חיוב לפי סעיף 4(ב)(1) בשל הפרה נמשכת כאמור בסעיף 7. [הערה: העיצום הכספי יהיה הן בסכום על ההפרה הראשונית, והן על התמשכות ההפרה] (2) נמסרה למעביד התראה לפי הוראות סעיף זה והמעביד חזר והפר את ההוראה כאמור בסעיף קטן (א) בתוך שנתיים מיום מסירת ההתראה, ימסור לו הממונה הודעה על כוונת חיוב לפי סעיף 2, וייראו את ההפרה כבשל הפרה חוזרת, כאמור בסעיף 7. סימן ד': הטלת עיצום כספי על מזמין שירות הטלת עיצום כספי על מזמין שירות 14. (א) נמסרה למעביד שהוא קבלן הודעת חיוב כאמור בסעיף 4, בשל הפרת הוראת סעיף 25ב(ד1)(1) לחוק הגנת השכר, יודיע על כך הממונה למזמין השירות ויתרה בו כי אם בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה לפי סעיף קטן זה, לא יתקיים האמור בפסקאות (1) או (2) שלהלן, תימסר לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף קטן (ב). (1) ההפרה תוקנההשכר שולם; (2) מזמין השירות ביטל את חוזה ההתקשרות בינו לבין הקבלן בשל הפרת החובה, ולא היה בביטול החוזה משום התנהגות שלא בתום לב. (ב) לא תוקנה ההפרהשולם השכר או בוטל החוזה, לפי הוראות סעיף קטן (א), בתוך התקופה האמורה באותו סעיף קטן, ימסור הממונה למזמין השירות הודעה על כוונת חיוב, ויחולו ההוראות לפי סימן ב', בשינויים המחויבים. (ג) הממונה ימסור למזמין השירות העתק נשלחה לקבלן מהתראה מינהלית, מהודעה על כוונת חיוב, מהודעת חיוב או מהחלטה אחרת של הממונה כאמור בסעיף 5(ב)(2), שנשלחה לקבלן בעניין הפרת הוראת סעיף 25ב(ד1)(1) לחוק הגנת השכר, ישלח הממונה העתק ממנה למזמין השירות, ואולם אין באיש משלוח העתק כאמור כדי לגרוע מהוראות סעיף זה. סימן ה': ערר וערעור ערר 15. מעביד או מזמין שירות רשאי להגיש ערר על החלטת הממונה שניתנה בעניינו לפי סעיף 4 או לפי סעיף 13(ג), לפני ועדת ערר כאמור בסעיף 16, בתוך 14 ימים מיום שנמסרה לו; ועדת הערר רשאית, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 14 ימים. הקמת ועדת ערר 16. (א) השר יקים ועדת ערר, אחת או יותר, שתדון בעררים לפי סעיף 15, שחבריה הם: (1) עורך דין בעל ותק של חמש שנים לפחות, שהוא עובד המדינה ובעל ידע בתחום דיני העבודה, שימנה השר, בהסכמת שר המשפטים, והוא יהיה היושב ראש; (2) עורך דין שהוא נציג לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים; (3) עורך דין שהוא נציג ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה. (ב) ועדת ערר יכול שתהיה אזורית או ארצית; הודעה על הקמת הוועדה והרכבה תפורסם ברשומות. [לדיון: האם סביר לאפשר ועדה ארצית אחת, לשמיעת עררים בכל הארץ?] (ג) ועדת הערר רשאית לדון בהרכב חסר, ובלבד שכל חבריה זומנו כדין לדיון, ושבדיון נכח היושב ראש לפחות. (ד) ועדת הערר רשאית לדון ולהחליט בערר על פי טענות וראיות שהוגשו לה בכתב בלבד, ואולם רשאית היא לתת לעורר הזדמנות לטעון את טענותיו בעל פה ולהציג לפניה ראיות, בדרך שתורה, מנימוקים שיירשמו. [לדיון: האם הועדה מוגבלת בשיקוליה? האם היא מוגבלת לטענות שנטענו במסגרת זכות הטיעון או לשאלות מינהליות לענין ההליך?] (ה) השר, בהתייעצות עם שר המשפטים והארגונים, רשאי להתקין תקנות הקובעות את סדרי הדין של ועדת הערר; לא נקבעו תקנות כאמור, רשאית ועדת הערר לקבוע לעצמה את סדרי הדין. (ו) בכפוף להוראות סימן זה, יחולו על ועדת ערר הוראות חוק בתי דין מינהליים, למעט הוראות סעיפים 7, 16, 17, 22, 26, 33, 36, 37, 45 ו-46 לחוק האמור, בשינוי זה: בסעיפים 5, 11 ו-12 לחוק בתי דין מינהליים, במקום "שר המשפטים" יבוא "השר התעשיה המסחר והתעסוקה". החלטת ועדת ערר 17. ועדת הערר רשאית לבטל את הודעת החיוב, לשנותה או להפחית את שיעור העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 8, או לדחות את טענות המעביד או מזמין השירות ולהשאיר את הודעת החיוב על כנה. ערעור 18. (א) הרואה עצמו נפגע מהחלטת ועדת ערר רשאי לערער לבית הדין הארציהאזורי, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לו ההחלטה; בית הדין האזורי ידון בערעור בהתאם לעילות, לסמכויות ולסעדים שלפיהם דן בית משפט לעניינים מינהליים בערעור מינהלי לפי חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס–2000 7.. (ב) על אף האמור בסעיף 18(א) לחוק בית הדין לעבודה, השופט בערעור לפי סעיף קטן (א) יהיה דן יחיד. (ג) על אף האמור בסעיף 26 לחוק בית הדין לעבודה, פסק דין של בית דין אזורי בערעור לפי סעיף קטן (ב) אינו נתון לערעור, אלא אם כן ניתנה רשות לכך על ידי נשיא בית הדין הארצי, או סגנו, או שופט של בית הדין הארצי שנתמנה לכך על ידי הנשיא. (ד) ניתנה רשות ערעור כאמור בסעיף קטן (ג), יידון הערעור בבית הדין הארצי לעבודה במותב של שלושה שופטים בלבד, על אף האמור בסעיף 20(א)(3) לחוק בית הדין לעבודה. עיכוב תשלום עיצום כספי או החזרו, בשל ערר או ערעור 19. (א) אין בהגשת ערר או ערעור לפי סימן זה כדי לעכב תשלום של העיצום הכספי, אלא אם כן ועדת הערר או בית הדין הארצילעבודה, לפי העניין, הורו אחרת. (ב) התקבלו ערר או ערעור לפי סימן זה, באופן שהעיצום הכספי בוטל או הופחת לאחר ששולם העיצום הכספי, יוחזר העיצום הכספי או כל חלק ממנו אשר הופחת על ידי ועדת הערר או בית הדין הארצי לעבודה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו ועד יום החזרתו. סימן ו': שונות יחסי עובד ומעביד בין עובד קבלן לבין מזמין שירות 20. אין באחריות מזמין שירות לפי סימן (ד), לבדה בהוראות פרק זה כדי ליצור יחסי עובד ומעביד בין מזמין שירות לבין עובד קבלן המועסק אצלו. איסור התניה 21. זכותו של עובד קבלן כלפי מזמין שירות לפי פרק זה, אינה ניתנת להתניה או לוויתור. דין המדינה כמזמינת שירות 22. דין המדינה כמזמין שירות לעניין חוק זה כדין כל מזמין שירות אחר. [לדיון: האם ניתן יהיה להטיל עיצום כספי על המדינה כמזמין לפי חוק זה? אם כן, למי ולאיזה מטרה יועברו הכספים ששילמה המדינה? אם לא, מה משמעותה של הוראה זו?] שינוי התוספת 23. השר רשאי, בצו, בהסכמת שר האוצר, בהתייעצות עם הארגונים, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לשנות את התוספת, ובלבד שלא יוסיף לתוספת ענף שהשכר הממוצע המשולם בו עולה על השכר הממוצע כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה–1995‏8. פרק ב': עונשין תיקון חוק הגנת השכר 24. בחוק הגנת השכר, התשי"ח–1958‏9 – (1) בסעיף 25ב, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא: "(ד1) (1) מעביד שלא שילם לעובדו שכר וחלף לאחר היום הקובע שלאחריו הפך אותו שכר לשכר מולן, והמעביד לא הוכיח שאי תשלום השכר נבע מנסיבה שאינה בשליטתו, את השכר שהיה עליו לשלמו עד לאותו היום, דינו - מאסר חצי שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.";; (2) לא יועמד אדם לדין בשל עבירה לפי פסקה (1), אלא אם כן חלפו 90 ימים מהיום הקובע והשכר לא שולם."; (2) בסעיף 26א(ב), אחרי פסקה (4) יבוא: (5) הסכום הנקוב בפסקה (3) יעודכן ב–1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הבסיסי; לעניין זה – "מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; "המדד החדש" – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון; "המדד הבסיסי" – המדד שפורסם בחודש יולי 2009."; (23) אחרי סעיף 26ב יבוא: "פיצוי הלנת שכר והליך פלילי 26ג. (א) בבואו לפסוק פיצוי הלנת שכר למעביד כאמור בסעיף 17, רשאי בית דין אזורי לעבודה להתחשב בכך שהמעביד הורשע בשל אותו מעשה או מחדל, או שהוטל עליו עיצום כספי בשלו. (ב) בבואו להטיל קנס על מעביד שהורשע בעבירה לפי סעיף 25ב(ד1), רשאי בית דין אזורי לעבודה או בית משפט להתחשב בכך שנפסק נגד המעביד פיצוי הלנת שכר לפי סעיף 17 בשל המעשה או המחדל שבשלו הורשע כאמור. (ג) הוראות סעיף 18 יחולו, בשינויים המחויבים, בבוא בית דין אזורי לעבודה או בית משפט להרשיע או לגזור דינו של מעביד לפי סעיף 25ב(ד1), רשאי בית הדין או בית המשפט להתחשב בכך ששכר העבודה לא שולם במועדו בטעות כנה, או ששכר העבודה לא שולם במועדו עקב חלוקי דעות שיש בהם ממש בדבר עצם החוב ובלבד שהחלק שאינו שנוי במחלוקת שולם." פרק ג': תחילה תחילה 25. תחילתו של חוק זה ביום .............................. שיקבע השר בצו; השר יקבע צו לפי סעיף זה לאחר שנוכח כי הוראות לעניין הגברת האכיפה בדיני העבודה נקבעו בחוק. הערה: אין להתלות תוקפו של חוק בחקיקה עתידית אחרת, שאינה דרושה להחלתו. בכך מתפרקת הכנסת מסמכותה לחוקק] תוספת (ההגדרה "שירות" שבסעיף 1 וסעיף 23) (1) שמירה ואבטחה; (2) ניקיון; (3) הסעדה, אם השירות ניתן לעובדי המזמין.