חומר רקע

מסמך זה נכתב לקראת דיון בוועדת המדע והטכנולוגיה בנושא "תקציבי המחקר באוניברסיטאות ומצבם של המדענים". המסמך מציג מידע ונתונים על תקציבי האוניברסיטאות בדגש על מחקר; על מקבלי תארים באוניברסיטאות; על הסגל האקדמי ועל תופעת בריחת המוחות. בנוסף מוצגים ממצאים מתוך דוח הוועדה לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה (דוח שוחט) ומתוך דוח ביקורת על מערכת ההשכלה הגבוהה שפורסם בשנת 2009 על ידי מבקר המדינה. 1. מחקר אקדמי המחקר האקדמי בישראל מתבצע בעיקר על-ידי אוניברסיטאות המחקר ומקיף תחומי ידע רבים ומגוונים. למרות שהמחקר האקדמי מוביל לעיתים קרובות גם למחקר יישומי מוכוון ולמחקר ופיתוח, בבסיסו של המחקר האקדמי מונחת סקרנות ביחס לעולם. המחקר האקדמי, לעיתים קרובות, איננו מתחיל במגמה להציע פתרון פונקציונאלי לבעיה אלא בניסיון להגיע להבנה טובה יותר של התרחשויות או תהליכים בטבע או בחברה האנושית. עם זאת, תוצרי המחקר האקדמי משנים לא רק את הבנתנו את העולם אלא גם את העולם עצמו. דווקא החירות של החוקרים לבחון תופעות שונות ללא בחינה מיידית של השלכות המחקר שלהם מאפשרת להגיע לגילויים חדשים וברי משמעות. מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל התפתחה בעיקר באמצעות המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) והוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) ועברה שינוים רבים בשני העשורים האחרונים ממערכת המושתת על דומיננטיות של אוניברסיטאות ומיעוט של מכללות למערכת מבוזרת של כ- 65 מוסדות להשכלה גבוהה הפזורים ברחבי המדינה ומציעים מגוון תחומי דעת לבוגרי בתי הספר התיכוניים העומדים בתנאי הקבלה ללימודים אקדמיים.1 בישראל יש שבע אוניברסיטאות מחקר – האוניברסיטה העברית בירושלים, הטכניון, אוניברסיטת תל-אביב, אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בן-גוריון ומכון ויצמן למדע – ועוד מספר רב של מכללות ציבוריות ופרטיות. 2. תקציב ההשכלה הגבוהה טבלה 1 להלן, מציגה את תקציבי ההשכלה הגבוהה על פי נתוני משרד האוצר, במחירים שוטפים ובמחירי יוני 2009 ואת שיעור השינוי בין השנים בתקציב במונחים ריאליים ונומינליים. בנוסף, מוצג התקציב על שינויו, הביצוע ושיעור הביצוע מתוך התקציב על שינויו. טבלה 1 . תקציב ההשכלה הגבוהה בין השנים 2009-2000 במיליוני שקלים2 שנה תקציב מקורי שיעור שינוי בתקציב המקורי תקציב על שינוייו (במחירים שוטפים) ביצוע (במחירים שוטפים) שיעור ביצוע מחירים שוטפים מחירי 2009 נומינאלי ריאלי 2000 5,250 6,313 - - 5,316 5,287 99.5% 2001 5,319 6,307 1.3% -0.09% 5,231 5,111 97.7% 2002 5,600 6,235 5.3% -1.14% 5,628 4,953 88.0% 2003 5,862 6,652 4.7% 6.69% 6,114 5,943 97.2% 2004 5,412 6,068 7.7%- 8.78%- 5,473 5,163 94.3% 2005 5,732 6,278 5.9% 3.44% 6,239 5,650 90.6% 2006 5,945 6,517 3.7% 3.82% 5,933 5,752 97.0% 2007 6,050 6,414 1.8% 1.58%- 6,371 6,267 98.4% 2008 6,028 6,157 0.4% - 4.02%- 6,134 6,014 98.0% 2009 6,449 6,449 6.9% 4.75% - - - 2010 6,864 6,864 6.44% - - - - כפי שניתן לראות בטבלה, בשנת 2004 חלה ירידה משמעותית בתקציב ההשכלה הגבוהה. מאז שנת 2004 ניכרת מגמת מעורבת של עליות וירידות בתקציב. בבחינת שיעור השינוי בתקציב בין השנים 2000 – 2009 במונחים ריאליים ניכר כי לא חל שינוי משמעותי בתקציב: מכ- 6.31 מיליארד בשנת 2000 לכ- 6.44 בשנת 2009 - שיעור שינוי של כ- 2.2%. היעדרו של שינוי משמעותי בתקציב ההשכלה הגבוהה לאורך שנים, בייחוד בהינתן הגידול באוכלוסיית הסטודנטים (כפי שיוצג בהמשך) משקפים קיפאון תקציבי. נתוני התקציב דלעיל מתייחסים לכלל תקציב ההשכלה הגבוהה (תקציב מכללות ואוניברסיטאות). מהנתונים שיוצגו להלן אודות תקציבי האוניברסיטאות, ניתן לראות כי בשנת 2008 שיעור התקציב הישיר והעקיף שהופנה למחקר באוניברסיטאות מכלל תקציב ההשכלה הגבוהה היה כ-40%. 2.1. תקצוב מחקר והוראה באוניברסיטאות על ידי ות"ת תקציבן של האוניברסיטאות מורכב ברובו מהתקצוב המופנה מהוועדה לתכנון ותקצוב (להלן ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה, ומיעוטו משכר הלימוד. ות"ת מתקצבת את פעילות האוניברסיטאות בשני ערוצים עיקריים: השתתפות ישירה - תקציבים המופנים לאוניברסיטאות בהתאם למודל התקצוב והשתתפות עקיפה­ – תקציבים המופנים לחוקרים באמצעות קרנות מחקר; תקציבים המופנים לרכישת ציוד ולפיתוח תשתיות למחקר וכדומה. ההשתתפות הישירה מורכבת משני מרכיבים: הוראה ומחקר. מרכיב ההוראה מתוקצב בהתאם לנוסחא המשכללת את מספר הסטודנטים בכל אוניברסיטה ופרמטרים נוספים. מרכיב המחקר נקבע עבור כל מוסד על פי קריטריונים שונים שעיקרם: זכייה בקרנות מחקר תחרותיות ולא תחרותיות; מספר תלמידי הדוקטורט; פרסומים מדעיים ורמת ההשפעה שלהם ועוד. הטבלה שלהלן מציגה את התקצוב הישיר למחקר ולהוראה באוניברסיטאות בשנים תשס"ז – תשס"ט. טבלה 2. תקצוב ישיר של ות"ת לאוניברסיטאות בין השנים תשס"ז- תשס"ט במיליוני שקלים3 תשס"ז תשס"ח תשס"ט שיעור ביצוע (מחירים שוטפים) ביצוע (מחירים שוטפים) הצעת תקציב (מחירי תשס"ט) סך השתתפות ות"ת באוניברסיטאות 4,875 4,626 4,991 100% השתתפות ות"ת במחקר דרך תקציבי האוניברסיטאות השתתפות ישירה בגין מחקר באוניברסיטאות 1,442 1,592 1,868 הקצבות למחקר במסגרת ההשתתפות הישירה המיוחדת 49 266 96 הקצבות למחקר (לא כולל מלגות סגל, בתר דוקטורנטים, דוקטורנטים ומדענים) 89 120 196 מלגות 50 52 61 הקצבות מיועדות 2 4 3 פעולות בין-מוסדיות 38 46 16 סה"כ 1,670 2,080 2,240 45% השתתפות ישירה בגין הוראה באוניברסיטאות 1,752 1,690 1,820 36% אחר 1,452 856 930 19% כפי שניתן לראות בטבלה, מתוך כ- 4.9 מיליארד שקלים המוקצבים לאוניברסיטאות בשנת תשס"ט כ- 2.4 מיליארד המהווים כ- 45% מתקציב האוניברסיטאות מופנים באופן ישיר למחקר – מתוכם כ- 1.8 מיליארד עבור השתתפות ישירה בגין מחקר (על פי המדדים שצוינו לעיל) ויותר מחצי מיליארד באפיקים נוספים של תקצוב ישיר למחקר הניתן לאוניברסיטאות לפרויקטים ייעודיים (הקמת מכון לננו טכנולוגיה, עידוד החזרת מדענים ועוד). עוד כ- 1.8 מיליארד מוקצבים להשתתפות ישירה בגין הוראה. נוסף על התקצוב הישיר לאוניברסיטאות, מופנים לאוניברסיטאות תקציבים עקיפים באמצעות גופים עצמאיים המתקצבים מחקר (הקרן הלאומית למדע; קרן למחקרים משותפים עם משרד הביטחון; קרן לחינוך ארה"ב –ישראל; ארגונים מדעיים ושיתופי פעולה: CERN, ESRF, קרן המו"פ האירופי ועוד). השתתפות ות"ת במחקר באופן עקיף בשנת תשס"ט עומדת על כ- 430 מיליון שקלים לעומת כ- 380 מיליון (ביצוע) בשנת תשס"ח. רובו של סכום זה מופנה לקרן הלאומית למדע (כ- 270 מיליון) ולקרן המו"פ האירופית כ- 123 מיליון שקלים). 2.1.1. הקרן הלאומית למדע4 הקרן הלאומית למדע היא קרן המחקר התחרותית המרכזית בישראל למימון מחקר בסיסי. הקרן הוקמה לפני כשלושה עשורים בהוראת ממשלה באמצעות האקדמיה הלאומית למדעים ובתקצוב של ות"ת ונקראה "הזרוע למחקר בסיסי" ותקציבה באותה עת היה קטן יחסית (בשנת 1981 כחצי מיליון דולר). בשנת 1995 הפכה הקרן לעמותה עצמאית והיא פועלת באמצעות מועצה, הנהלה אקדמית, וועד מנהל. הקרן הינה קרן תחרותית המנוהלת על פי קריטריונים של מצוינות אקדמית והפרויקטים הנבחרים נשפטים על ידי חוקרים עמיתים. טבלה 3 משמאל מציגה את תקציבי הקרן הלאומית למדע בשנתיים האחרונות. כפי שניתן לראות בטבלה בשנת תשס"ט תקציב הקרן 268.56 מיליוני שקלים. 41.1% מתקציבי הקרן הופנו לתחום המדעים המדויקים והטכנולוגיה; 43.6% לתחומי מדעי החיים והרפואה ו- 15.3% למדעי החברה והרוח. 2.2. פעילות משרד המדע והטכנולוגיה משרד המדע מפעיל תוכניות תמיכה שונות במחקר מדעי ומפנה חלק מתקציביו לפעילות מחקר באוניברסיטאות. בשנת 2008 הופנו כ- 26 מיליוני שקלים למחקר באוניברסיטאות. תקציבים אלה משמשים לתקצוב של חוקרים; תקצוב של מתקני תשתיות מדעיות ותקצוב של שיתופי פעולה בין לאומיים. הטבלה להלן מציגה את תקציבי המחקר באוניברסיטאות בארבע השנים האחרונות ואת כלל התקציבים שהוקצו למחקר, על פי נתוני משרד המדע והטכנולוגיה. טבלה 4 . תקציב משרד המדע למחקר באוניברסיטאות בין השנים 2008-2004 באלפי שקלים5 מוסד עיקרי 2004 2005 2006 2007 2008 אוניברסיטת תל-אביב 9,623 20,283 8,998 7,027 6,439 הטכניון 18,160 10,825 8,223 10,182 4,050 האוניברסיטה העברית 10,226 9,697 8,794 9,615 8,547 מכון ויצמן למדע 8,391 14,886 7,575 4,068 3,284 אוניברסיטת בן גוריון 6,206 6,485 6,028 8,034 2,900 אוניברסיטת בר אילן 744 3,242 2,107 926 1,114 אוניברסיטת חיפה 444 1,480 220 5,046 340 סה"כ למחקר באוניברסיטאות 53,795 66,897 41,946 44,898 26,674 סה"כ למחקר כולל גופים לא אוניברסיטאיים 67,268 80,447 50,203 57,057 43,511 3. רשויות המחקר והפיתוח באוניברסיטאות6 בכל האוניברסיטאות בישראל פועלות יחידות מנהליות – "רשויות למחקר" שתפקידיהן ניהול תקציבי המחקר באוניברסיטה, סיוע בהשגת תקציבי מחקר, מעקב ודיווח על תקציבים אלה ועוד. הרשויות פועלות לא רק לחלוקת תקציבי המחקר של האוניברסיטאות אלא גם להשגתם של תקציבים מגורמים בינלאומיים שונים. ממידע שנתקבל מכמה רשויות מחקר עולה כי בין המקורות התקציביים שלהן נמנות קרנות תחרותיות ולא תחרותיות בתוכן: הקרן הלאומית למדע; הקרן הדו-לאומית ישראל – ארה"ב (BSF); הקרן הדו לאומית ישראל גרמניה (GIF); ה- NIH; האיחוד האירופי (FP- 7); קרן ה- DIP; ה- NSF האמריקאי ועוד. מקורות תקציביים נוספים הם משרדי ממשלה ותרומות ייעודיות למחקר. נוסף על אלה, האוניברסיטאות פועלות להשגת תקציבים באמצעות התקשרויות מול גופי תעשייה (בתחום התרופות למשל). מתשובות שנתקבלו לפניותינו לרשויות המחקר באוניברסיטאות עולה כי קיים מחסור בתשתיות מדעיות מתקדמות. הציוד המדעי שמהווה אמצעי בסיסי לביצוע מחקר בתחומים רבים הוא יקר ערך, וקיים בו מחסור מתמשך. כיום מקובל שימוש רב יותר בטכנולוגיות מתקדמות למחקר, שלהן עלות גבוהה במיוחד. עוד עולה, כי היקפן של התרומות לאוניברסיטאות מצוי בירידה (כפי הנראה עקב המשבר הכלכלי) והיקפם של מענקי המחקר המקומיים קטן מן הדרוש. פעילותן של האוניברסיטאות מתרכזת בשני תחומים עיקריים: הוראה ומחקר. נקודת ההשקה המרכזית בין שני התחומים היא לימודי התואר השלישי בהם קיים מיעוט של הוראה פרונטאלית ועיקרם מחקר אקדמי מונחה. בשל העובדה כי אוכלוסיית התלמידים באוניברסיטאות מהווה עתודה פוטנציאלית לחוקרים כמו גם בשל העובדה כי רוב סגל ההוראה הבכיר באוניברסיטאות עוסק במחקר יוצגו להלן נתונים על סטודנטים ועל סגל אקדמי. 4. תלמידי האוניברסיטאות ומקבלי תארים תרשים 1 שלהלן, מתוך אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מציג את מספרי הסטודנטים שלמדו לתארים השונים באוניברסיטאות ובמכללות בשנים תשכ"ו–תשס"ז. תרשים 1. סטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות, לפי תואר7 בשנת תשס"ז למדו 219,157 סטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, מהם 121,234 באוניברסיטאות, 70,046 במכללות האקדמיות ו- 27,877 במכללות האקדמיות לחינוך. בנוסף, למדו 6,705 סטודנטים בשלוחות של מוסדות להשכלה גבוהה מחו”ל ו- 42,631 איש נרשמו ללימודים במסלול האקדמי באוניברסיטה הפתוחה.8 מתוך כלל הסטודנטים בשנת תשס"ז 168,964 למדו לתואר ראשון; 38,931 למדו לתואר שני ו- 9,972 לתואר שלישי. כפי שניתן לראות בתרשים 1 בניגוד לגידול המשמעותי ורב השנים במספר הסטודנטים בכלל המוסדות האקדמיים, בכלל התארים, החל מתשס"ד חלה ירידה מסוימת במספר התלמידים בכלל התארים באוניברסיטאות. מאידך, קיימת מגמת עלייה במספר הסטודנטים לתואר ראשון במכללות. החל מתשס"ד מספר תלמידי התואר הראשון במכללות גדול ממספרם באוניברסיטאות. מקובל להתייחס לתואר שלישי כאל כרטיס הכניסה אל המחקר האקדמי. אמנם לא כל בעלי תואר דוקטור ממשיכים באקדמיה או במחקר בכלל, אך רובם המוחלט של החוקרים באקדמיה הם בעלי תואר דוקטור. מכאן, כי יש לראות בדוקטורנטים את העתודה של המחקר האקדמי בישראל. תרשים 2 שלהלן, מתוך אתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מציג את מספרי הסטודנטים שלמדו לתאר שלישי בשנים תשל"א–תשס"ז. תרשים 2. מקבלי תואר שלישי מהאוניברסיטאות, לפי תחומי לימוד נבחרים 9 כפי שניתן לראות בתרשים, הגידול המשמעותי ביותר במקבלי תאר שלישי במשך השנים מצוי בתחומי מדעי הטבע ומתמטיקה והגידול המתון ביותר הוא בתחום הרפואה. כפי שניתן לראות לעיל בתרשים 1 חל גידול מתמשך במספר התלמידים, בכלל התארים. למרות זאת, לא מתבצעת במקביל התאמה בגודלו של הסגל האקדמי ולכן מספר הסטודנטים לכל איש סגל גדל בהתמדה במשך למעלה מעשור, כפי שיוצג בפרק הבא. 4.1. הסגל האקדמי באוניברסיטאות תרשים 3. סה"כ סגל אקדמי בכיר בתקציב הרגיל באוניברסיטאות המחקר, תש"ן – תשס"ה10 כפי שניתן לראות בתרשים 3 גודלו של הסגל האקדמי הבכיר בישראל עלה עלייה מתונה בין השנים תש"ן – תש"ס, אך בין השנים תש"ס – תשס"ה עובר קיטון הדרגתי שבין הגורמים לו פרישת כוח האדם בסגל הבכיר והיקפי גיוסי כוח אדם קטנים יחסית. למרות שבעיית הזדקנות הסגל האקדמי איננה ייחודית לישראל, היא חמורה במיוחד לישראל בהינתן הגיל הממוצע הנמוך יחסית של האוכלוסייה בישראל. בנוסף, הגיל הממוצע של הסגל הבכיר בישראל (53.4) גבוה מגיל הסגל בארצות הברית (49.6); אוסטרליה (48.2) ואנגליה (46.3).11 תרשים 4. גיל סגל בכיר באוניברסיטאות12 כפי שניתן לראות בתרשים 4 שיעור אנשי הסגל הבכיר מעל גיל 55 בישראל גבוה משיעורם בארצות הברית, אוסטרליה ואנגליה. מאידך שיעור אנשי הסגל הבכיר מתחת לגיל 44 בישראל קטן משיעורם במדינות האחרות. תרשים 5. סטודנטים לאיש סגל אקדמי בכיר באוניברסיטאות, תש"ן – תשס"ה13 מקובל להתייחס ליחס בין מספר התלמידים למספר אנשי הסגל האקדמי כמדד לאיכות ההוראה. כפי שניתן לראות בתרשים 5 ההשוואה בין השנים תש"ן – תשס"ה מצביעה על כך שמספר הסטודנטים לאיש סגל בכיר באוניברסיטאות, בכל התחומים, הולך וגדל. מיחס של כ- 16 סטודנטים לאיש סגל בכיר בשנת תש"ן לכ- 24 סטודנטים לאיש סגל בכיר בשנת תשס"ה – עלייה של כ- 48% ביחס הסטודנטים למרצה. לשם השוואה באוניברסיטאות הציבוריות בארצות הברית היו בשנת 2005 כ-15 סטודנטים למרצה ובאוניברסיטאות הפרטיות בארצות הברית היו באותה שנה כ- 12 סטודנטים למרצה.14 מנתוני דוח ועדת שוחט עולה כי בתחומים מסוימים המצב חמור הרבה יותר: במשפטים היחס הוא קרוב ל-50 סטודנטים למרצה; במדעי החברה כ- 40 סטודנטים למרצה ובהנדסה ואדריכלות כמעט 30 סטודנטים למרצה. עוד מציינת ועדת שוחט כי מצב זה גורר עלייה בגודל הכיתות והחלפת מרצים בכירים וחברי סגל זוטר במרצים מן החוץ. משתנים אלה מצביעים על פגיעה באיכות ההוראה לאורך השנים.15 נוסף על הפגיעה באיכות ההוראה, פועל יוצא של הגידול במספר הסטודנטים למרצה הוא עומס ההוראה המגביל את יכולתם של המדענים להתמקד בעבודתם המחקרית בשל הצורך להקצות זמן רב יותר לחובות ההוראה המוטלות עליהם. ד"ר דן בן-דוד מצביע על כך שמשנת 1973 ועד שנת הלימודים 2005-2006 גדל שיעור אנשי הסגל האקדמי הבכיר ב- 12% בלבד, בזמן שאוכלוסיית ישראל גדלה ב- 109%.16 תרשים 6. שיעור השינוי בתקצוב הישיר לאוניברסיטאות (במונחים ריאליים), במצבת הסגל האקדמי ובמספר הסטודנטים באוניברסיטאות17 תרשים 6 מתמצת את תמונת המצב של האוניברסיטאות בין השנים תש"ס - תשס"ה, על פי נתוני המועצה להשכלה גבוהה. מחד, עלייה של כ- 11% במספר הסטודנטים ומאידך, ירידה של כ- 15% בתקצוב הישיר של ות"ת לאוניברסיטאות (במונחים ריאליים) וירידה של כ- 7% במצבת הסגל האקדמי הבכיר. עקב הירידה בתקצוב והגידול במספר הסטודנטים, ההשתתפות הישירה הממוצעת לסטודנט ירדה בשנים אלה משמעותית. בנוסף, הגידול במספר מקבלי התארים והקיטון בהיקפי המשרות (לצד גורמים נוספים), מהווים רקע להתפתחות תופעת בריחת המוחות, כפי שתוצג בקצרה להלן. 5. בריחה ונדידת מוחות במחקר מקובל להתייחס להגירת כוח אדם אקדמי בין מדינות במונח "בריחת מוחות". עיקרי ההשפעות השליליות של בריחת מוחות הם: פגיעה ברמת ההון האנושי; אובדן תשואה על ההשקעה הלאומית בחינוך, הכשרה והשכלה גבוהה; וכן אובדן הכנסות ממסים. אלה מובילים לפגיעה בפריון, יצירת הערך המוסף והצמיחה הכלכלית. כמובן, מעבר להשלכות הכלכליות המדידות, לבריחת מוחות גם השלכות חברתיות ארוכות טווח.18 פגיעה בכוחה של מערכת ההשכלה הגבוהה של ישראל למשוך אליה חוקרים חדשים ומצטיינים והגירה שלילית עלולות להביא לפגיעה ביכולתה של ישראל לשמור על מעמדה בקדמת המחקר העולמי ולהתחרות בשווקים העולמיים. כפי שניתן לראות בתרשים להלן חלק מטובי החוקרים הישראלים בתחומים שונים פועלים כיום בארצות הברית. תרשים 7. ישראלים במחלקות מובילות בארה"ב, כאחוז מהסגל הבכיר בישראל לפי תחום, 200719 *ב- 40 המחלקות המובילות בכל תחום בארה"ב. כ- 33% מן החוקרים הישראלים בתחומי מדעי המחשב פועלים בארצות הברית וכ- 29% מן הכלכלנים. גם בתחומי הפילוסופיה (14.6%) הכימיה (12%) והפיזיקה (9.6%) רבים מן החוקרים הישראלים פועלים בארצות הברית ולא בישראל. עקב ההפסד של חוקרים מובילים, מדינת ישראל אינה יוצאת נשכרת מפירות השקעתה.20 בחישוב שיעור החוקרים הפעילים בארה"ב ביחס לשיעורם במדינת המוצא בולטת ישראל עם שיעור של כ- 25% מן המדענים. אחריה ברשימה בהפרש ניכר: קנדה (12.2%); הולנד (4.3%); איטליה (4.2%); צרפת (2.9%); גרמניה (2.9%) טורקיה (2.2%); אנגליה (2.1%); אוסטרליה (1.9%); פולין (1.8%) וספרד (1.3%). לדברי יושב ראש הוועדה לתכנון ולתקצוב, פרופ' שלמה גרוסמן, "המשבר הכלכלי העולמי יצר עבור מדינת ישראל חלון הזדמנויות להשיב ארצה את 'טובי המוחות' שעזבו את האקדמיה בישראל ותפסו בשנים האחרונות עמדות מפתח באוניברסיטאות ומכוני המחקר המובילים בעולם. החזרת מדענים צעירים ומנוסים ארצה, תחזק בצורה משמעותית את האקדמיה בישראל". על פי נתוני ות"ת, בשנת תשס"ט נקלטו באוניברסיטאות המחקר בישראל 104 מדענים חוזרים שהועסקו על ידי מוסדות אקדמיים בעולם. משרד האוצר פועל בתיאום עם ות"ת לתקצוב השבתם של מדענים לישראל ושילובם באקדמיה.21 6. דוח הוועדה לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה ביולי 2007 הוגש דוח הוועדה לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה (דוח שוחט) שעסקה בהרחבה בפניה העתידיים של מערכת ההשכלה הגבוהה. הוועדה סברה כי יש להגדיל את משאבי המחקר המדעי האקדמי בכ-800 מליון שקלים בפרק זמן של שש שנים (2013-2008). מרבית ממצאי הוועדה והמלצותיה טרם אומצו ויושמו. להלן מסקנות והמלצות הנוגעות ישירות לנושא תקצוב המחקר המופיעות בדוח שוחט, תחת הכותרת "קידום המחקר האקדמי"22: • "המחקר המדעי באוניברסיטאות הוא מרכיב עוצמה מרכזי במישור הערכי ובתחומי החברה, הכלכלה והביטחון, אשר יבטיח את יתרונה האיכותי ואת עתידה של מדינת ישראל. הצמצום במשאבי אוניברסיטאות המחקר בארבע השנים האחרונות פגעו בפעולות המחקר המדעי, והדבר בא לידי ביטוי בשחיקת תשתיות המחקר, במחסור במשאבים למחקר המצטיין, בחוסר אפשרות להיכנס לשטחי מחקר חדשים וחשובים, ובהגבלת גיוס "הון אנושי" מחקרי איכותי, הגורם ל"בריחת מוחות" • "יש להגדיל את המשאבים המופנים למחקר אקדמי... יש להגדיל את תקציבי המחקר האקדמי התחרותי על בסיס מצוינות... יש למנוע הכוונת המחקר האקדמי הבסיסי..." • "יש להקים קרן תחרותית למחקר ביו רפואי בסכום של 100 מיליון שקלים בתשע"ג... יש לכונן תכנית לתשתיות מחקר בהיקף שנתי שיגיע ל- 220 מיליון שקלים בתשע"ג... יש ליזום את הקמתה של הקרן למדעי הרוח ולהעמיד לעניין זה בשלב הראשון תקציב שנתי שיגיע בתשע"ג לסך של 15 מיליון שקלים בשנה... יש להכפיל את תקציב הקרן הלאומית למדע ולהעמידו משנת תשע"ג על סך של 500 מיליון שקלים בשנה... מגבלת המשאבים ליישום ההמלצות הנ"ל תסתכם בכ- 800 מיליוני שקלים בשנת 2013, ועל פי סדרי עדיפויות שייקבעו יהיה אפשר לבצע את כלל הפרויקטים רק באמצעות גיוס כספים מתרומות ומהכנסות עצמיות נוספות" 7. דוח מבקר המדינה על מערכת ההשכלה הגבוהה23 בחודש מרס 2009 פרסם מבקר המדינה דוח ארוך ומפורט על מערכת ההשכלה הגבוהה. מן הדוח עולים ממצאים חשובים הראויים להתייחסות בעת שבוחנים את נושא תקציבי האוניברסיטאות ואת מצבם של החוקרים בהן. להלן כמה מן הממצאים המרכזיים: • ועד ראשי האוניברסיטאות (להלן ור"ה) סרב לשתף פעולה עם פעולות הביקורת ואף טען כי הנושא אינו מצוי בסמכותו של מבקר המדינה. • אי סדרים בניהול החשבונאי שבאים לידי ביטוי בין השאר באי הכללתם של כלל ההתחייבויות בגין זכויות שצברו עובדים (זכויות פנסיוניות ואחרות): "בשנת הלימודים התשס"ה (2004-2005) הצטבר הגירעון של כל האוניברסיטאות לכדי 17.9 מיליארד ש"ח, ולא כ-1.59 מיליארד ש"ח בלבד כנקוב במאזנים עצמם".24 • קיימת מחלוקת ארוכת שנים בין האוניברסיטאות לממונה על השכר באוצר באשר לסמכותו לפקח על השכר באוניברסיטאות. למרות שעל פי חוק יסודות התקציב כיוון שרוב תקציב האוניברסיטאות מגיע מתקציב המדינה הן אמורות לפעול תחת אחריות הממונה על השכר ולמרות משא ומתן ארוך עם ור"ה, הממונה איננו מפקח על השכר כפי שהפיקוח מבוצע ביחס לגופים אחרים והוא חלקי למדיי. • קיימות חריגות שכר משמעותיות באוניברסיטאות, הן ביחס לסגל המינהלי והן ביחס לסגל האקדמי. • "לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שלממשלה יש כאמור אינטרס ברור שיהיה פיקוח על תנאי השכר הנהוגים באוניברסיטאות, ונוכח החלטתה כבר בשנת 2000 "לבחון את הצורך בתיקון חקיקה" כדי לאפשר פיקוח כזה, מן הראוי שתשקול להסדיר את סוגיית חלות חוק יסודות התקציב על האוניברסיטאות, כדי שיונהג כלפיהן פיקוח כדין, בטרם תאמץ את המלצות ועדת שוחט, שחשיבותן למערכת ההשכלה הגבוהה רבה."25 8. עתידם של המדעים בישראל והאתגרים המדעיים של המאה העשרים-ואחת המחקר המדעי בישראל מבוצע רובו ככולו במוסדות ההשכלה הגבוהה: באוניברסיטאות המחקר ובמידה פחותה במכללות. מכאן כי השכלה גבוהה ומחקר מדעי כרוכים זה בעקבו של זה ואינם ניתנים להפרדה. לבד מן המצוינות המחקרית מאפשרים מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל חשיפה של אוכלוסייה רחבה לתחומי המדע השונים ומוביליות חברתית כפועל יוצא של ההשכלה. במדרש רבא על ספר קהלת נאמר כך: "בנוהג שבעולם אלף בני אדם נכנסין למקרא יוצאין מהן מאה למשנה, יוצאין מהן עשרה לתלמוד, יוצא מהם אחד להוראה". התפיסה המיוצגת במדרש גורסת כי כדי להגיע למצוינות המאפיינת מיעוט של "יחידי סגולה" הראויים להוראה יש ללמד ציבור רחב. בהתאמה לענייננו, נראה כי היכולת לבצע מחקר והוראה אקדמיים מעולים היא פועל יוצא של חשיפה של אוכלוסיות רחבות לידע המדעי לגווניו. במדדים בינלאומיים ניכרת המצוינות המחקרית של ישראל. במדד ה-Academic Ranking of World Universities לשנת 2008 דורגה ישראל במקום ה- 12 מתוך 37 מדינות.26 על פי מדד ה – Times Higher Education לשנת 2008 דורגו בין 150 האוניברסיטאות המובילות בעולם (מתוך 500 מדורגות) שלוש מתוך אוניברסיטאות המחקר בישראל (האוניברסיטה העברית במקום ה- 93; הטכניון במקום ה- 109 ואוניברסיטת תל-אביב במקום ה- 114). בתחומים ספציפיים מדורגות אוניברסיטאות ישראליות גבוה עוד יותר בין 100 האוניברסיטאות המדורגות. כך לדוגמא, בתחומי הטכנולוגיה מדורג הטכניון במקום ה- 29; במדעי הטבע מדורג הטכניון במקום 31; בתחומי מדעי החיים מדורגת האוניברסיטה העברית במקום ה- 58 ובמדעי הרוח במקום ה- 41 .27 גם במדדים נוספים דוגמת מספר הפרסומים לנפש במדינה בולטת ישראל בדירוג גבוה יחסית (בין השנים 2000-2005 הייתה במקום הרביעי, לאחר שוויץ, שוודיה ומונקו).28 המצוינות המחקרית הישראלית לא נוצרה בחלל ריק אלא כפועל יוצא של השקעת משאבים כספיים וסימבוליים ארוכת שנים. המאה העשרים-ואחת מציבה אתגרים חדשים בכל תחומי המדע. בעולם המודרני קצב השינויים בחברה, בכלכלה ובטכנולוגיה עולה עשרת מונים על קצב השינויים בעולם הטרום-מודרני, והוא מתגבר גם כיום. כיום, יותר מבעבר, המחקר בתחומי מדעי הטבע מתאפיין בשימוש בטכנולוגיות חדשניות שעלותן גבוהה. לאור אפשרויות התקשורת כיום ובשל העלויות הגבוהות של השימוש בטכנולוגיות חדשניות, מוקמות קבוצות מחקר בין-לאומיות רבות-משתתפים. ההשתתפות הפעילה במחקר מתקדם וההובלה של קבוצות המחקר דורשות משאבים רבים – להכשרת חוקרים, לכלי מחקר עדכניים ולשימור הקשרים בקרב קהילת המחקר הבין-לאומית. גם המחקר בתחומי מדעי החברה והרוח מתמודד עם אתגרים חדשים. השינויים התכופים של זמננו והטכנולוגיות החדשות מעוררים שאלות בסוגיות עקרוניות ומעשיות. דווקא בשל היכולות המדעיות הגבוהות הקיימות כיום יש צורך בחשיבה ביקורתית וביכולת ללמוד מן ההיסטוריה, הספרות, הפסיכולוגיה והסוציולוגיה (ותחומי דעת נוספים) כיצד להתמודד עם אתגרי הזמן ולהוביל את השינוי הטכנולוגי, ולא להיות רק מובלים על-ידו. כך לדוגמא, סוגיות הנובעות מיכולות השכפול והמיון גנטי, שבעבר הועלו בעיקר בספרות המדע הבדיוני, רלוונטיות היום יותר מתמיד ומצריכות דיון שאינו מתמצה בפן הטכנולוגי-מדעי אלא מצוי בתחומי המוסר והאתיקה הנידונים בהרחבה דווקא במדעי הרוח ובמדעי החברה. כפי שעולה מן הנתונים שהוצגו במסמך, בעשור האחרון חלה הרעה במצב ההשכלה הגבוהה בישראל. למרות הגידול במספר הסטודנטים תקציב ההשכלה הגבוהה לא גדל בהתאמה וחל קיטון בגודלו של הסגל האקדמי הבכיר. בנוסף הסגל האקדמי מזדקן ומדענים רבים מהגרים למדינות זרות כדי לעסוק במחקר. למרות שהשלכות המשבר בהשכלה הגבוהה בישראל טרם ניכרות במלוא חומרתן בשטח, ברור כי שימור וחיזוק המצוינות האקדמית מחייבים חיזוק ההשקעה בהשכלה הגבוהה. למרות שדוח הוועדה לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה (דוח שוחט) הוגש כבר ביולי 2007 מרבית ממצאיו והמלצותיו טרם אומצו ויושמו.