חומר רקע

מבוא מסמך זה נכתב לקראת ישיבה של ועדת המדע והטכנולוגיה, בנושא "מעמד תעשיית החלל בישראל ועתידה". במסמך נסקרים הנושאים הבאים: רקע היסטורי לחקר החלל בישראל; פעילות תעשיית החלל הישראלית; יעדיה ופעילותה של סוכנות החלל הישראלית (סל"ה) בישראל ובחו"ל. בסוף, מוצגות נקודות לדיון. מסמך זה הוא מסמך עדכון למסמך קודם בנושא.1 1. רקע2 הפעילות הישראלית בתחום החלל החלה בשנות ה-60 והתמקדה במחקר באוניברסיטאות. בשנת 1963 הקימה האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים את הוועדה הלאומית לחקר החלל, ובשנים שלאחר מכן ערכו חוקרים ישראלים ופרסמו מחקרים בתחום החלל, יחד עם עמיתים מחו"ל. לצד הפעילות המחקרית נעשו מאמצים להקים תעשיית חלל, על-מנת לנצל את היתרונות הישראליים בתחום הטכנולוגיה. בשנת 1983 הוקמה סוכנות החלל הישראלית, כגוף שפועל ליד משרד המדע. במהלך השנים השתלבה ישראל בפרויקטים מחקריים וטכנולוגיים בין-לאומיים בתחום החלל, וקיבלה הכרה ומוניטין בין-לאומיים על הישגיה ויכולותיה. ב-19 בספטמבר 1988 שיגרה מדינת ישראל לחלל את הלוויין הישראלי הראשון "אופק-1" – לוויין טכנולוגי שפותח ונבנה בישראל. הלוויין שוגר באמצעות משגר הלוויינים הישראלי "שביט". בכך הצטרפה ישראל כחברה שמינית במועדון היוקרתי של מדינות ששיגרו בכוחות עצמן לוויין מתוצרתן.3 לוויינים נוספים ששוגרו בהצלחה היו: הלוויין הטכנולוגי "אופק 2" (1990); לוויין הצילום "אופק 3" (1995), ששהה בחלל למעלה מ-5 שנים; לוויין התקשרות "עמוס 1" (1996, באמצעות משגר אירופי); לוויין הסטודנטים "טכסאט 2", שהוא פרויקט הלוויין של המכון לחקר החלל בטכניון (1998, באמצעות משגר רוסי, ראו להלן בסעיף 4.2); לוויין תצפית מסחרי "ארוס A1" (2000); לוויין הצילום הצבאי "אופק 5" (2002); לוויין התקשורת "עמוס 2" (2003); לוויין הצילום האזרחי "ארוס B" (2006) הלוויין הצבאי "אופק 7" (2007) ולוויין התקשורת "עמוס 3" (2008). ניסיונות השיגור של "אופק 4" (1998) ו"אופק 6" (2004) נכשלו. ב-16 בינואר 2003, שוגר לחלל האסטרונאוט הישראלי הראשון, אילן רמון ז"ל. הוא המריא לחלל על סיפון המעבורת האמריקנית "קולומביה" בטיסה STS-107. ב-16 הימים ששהה צוות האסטרונאוטים במעבורת, הם ביצעו יותר מ-80 משימות. הניסוי שביצע אילן רמון היה בתחום סופות אבק והשפעותיהן על האטמוספרה. ב-1 בפברואר 2003, עם כניסתה חזרה לאטמוספרה, התרסקה המעבורת "קולומביה". שבעת חברי הצוות נספו. לדברי יו"ר סוכנות החלל הישראלית, חה"כ לשעבר הפרופ' יצחק בן-ישראל, בישראל קיימת תשתית מחקרית ויישומית בתחומי החלל. מיצוי ומסחור טכנולוגיות החלל הישראליות הוא בעל פוטנציאל כלכלי גדול שעשוי לאפשר לתחום זה להוות מנוע צמיחה משמעותי. בעוד חברות התעשייה הטכנולוגית מוכרות בעולם בסדר גודל של 200,000-250,000 דולר בשנה לעובד, בתעשיות החלל הממוצע הוא 500,000 דולר בשנה לעובד. כיוון שהשוק העולמי בתחומי החלל נע בין 150 ל-250 מיליארדי דולרים (על פי הערכות שונות) גם נתח קטן יחסית משוק זה הוא בעל משמעות כלכלית רבה עבור מדינת ישראל.4 2. תחום החלל בעולם על פי מחקר של מוסד שמואל נאמן בטכניון, המחזור הכולל של תעשיית החלל העולמית בשנת 2005 על פי אומדנים היה כ- 175 מיליארד דולר על פי החלוקה הבאה: כ- 40% מהמחזור מבוסס על תקציבים ממשלתיים; כ- 43% הכנסות משירותי לוויין (רדיו; טלוויזיה; תקשורת וניווט) וכ- 17% הכנסות מתשתיות חלל (ייצור,שיגור ותחנות קרקעיות ללוויינים). יש לציין כי קשה לבצע אומדן מדויק של נושא זה בשל העובדה כי חלק ניכר מן התקציבים בתחום הם צבאיים ואינם גלויים לציבור. כמו כן הגדרות גבולות תחום החלל שנויות במחלוקת. מתוך 40% התקצוב הממשלתי, מוערך תקצובה של ארה"ב בכ- 57 מיליארד דולר; תקציב סוכנות החלל האירופית ה- ESA היה בשנת 2006 כ- 3.7 מיליארד דולר; תקציב סוכנות החלל היפנית היה כ- 2.5 מיליארד. תרשים 1 להלן, מתוך מחקר של ה- OECD שפורסם בשנת 2007, מראה את היקפי הייצור במיליארדי דולרים במונחי כוח קנייה (PPP) בין השנים 1999-2003 (בהתאם למצוין, ליד שם המדינה. ארה"ב ויפן נתוני 2003). תרשים 1. ייצור תעשיית החלל במדינות ה- OECD במיליארדי דולרים במונחי כוח קנייה (PPP)5 בתרשים מימין ניתן לראות את המדינות המובילות בזירת הייצור בתעשיית החלל מתוך מדינות ה- OECD עם דומיננטיות משמעותית של ארצות הברית וצרפת. כמובן, שחקניות משמעותיות נוספות הן: רוסיה, סין והודו שאינן חברות ב-OECD. בתחום החלל, כמו בתחומים עתירי ידע נוספים קיים קשר ישיר בין רמת העצימות הטכנולוגית להיקפי המו"פ המתבצע במדינה. מחקר ופיתוח בתחום החלל כמו בתחומי ידע אחרים דורש ראייה ארוכת הטווח ולכן איננו יכול להישען רק על תמיכת גופים פרטיים, אלא נדרשת גם תמיכה ממשלתית לשם ביסוסן של תעשיות עתירות ידע. על פי נתוני השוואה בינלאומית של ישראל ומדינות ה- OECD שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המו"פ הממשלתי בתחומי חקר החלל וניצולו בישראל הוא רק כ- 0.3% מתוך כלל מימון המו"פ הממשלתי, לעומת החציון במדינות ה- OECD שהוא כ- 2.1% מכלל המימון.6 יש לציין כי לא ברור עד כמה נתונים אלה משקפים את המציאות בכללה, כיוון שכאמור חלק ניכר מן המחקר בתחומים אלה מתבצע מתקציבים צבאיים שהמידע ביחס אליהם איננו גלוי. 3. תעשיות החלל בישראל7 למרות הנטייה הרווחת לראות בעיסוק בחקר החלל מותרות המאפיינות מדינות מבוססות יחסית, חקר החלל ובפרט הטכנולוגיות המתקדמות המפותחות לשם כך משמשות אותנו מידי יום ביומו וצפויה להן השפעה ניכרת יותר ויותר על חיינו. היישומים של טכנולוגיות החלל משמשים כיום בזירות שונות. שירותי תקשורת עושים שימוש הולך וגובר בתשתיות לווין (רדיו; וידאו; טלוויזיה; טלפוניה ותקשורת נתונים). תחום החישה מרחוק שהחל כתחום צבאי לשם איסוף מודיעין, משמש כיום גם לצילום אזרחי ומאפשר שיפורים בחיזוי מזג אוויר; מעקב אחר תופעות אקלימיות; חקלאות מדויקת; ניטור אסונות טבע; שירותי הצלה ומערכות תחבורה חכמות. נושא החלל הוא כיום נקודת השקה של טכנולוגיות צבאיות ואזרחיות. ישראל השקיעה משאבים לא מבוטלים בפיתוח תעשיית החלל שהפכו אותה לשם דבר בתחומה, אך עד כה טרם הצליחה לממש את מלוא פוטנציאל האזרוח של טכנולוגיות אלה. כפי שנראה להלן חלק ניכר מן החברות הפעילות בתחומי החלל הן בעלות אוריינטציה ביטחונית – צבאית, אך כיום פעילות בתחום גם חברות אזרחיות. המידע להלן על התעשיות בתחום החלל בישראל על פי מחקר של מוסד שמואל נאמן בטכניון.8 3.1. התעשייה האווירית לישראל התעשייה האווירית (להלן תע"א), היא חברה ממשלתית המפתחת ומייצרת מערכות בתחום החלל, בעיקר למטרות צבאיות. בסיוע סוכנות החלל הישראלית (סל"ה) חדרה התעשייה האווירית גם לשוק החלל האזרחי. היקף המכירות של תע"א בכל תחומי הפעילות בשנת 2007 היה 3.3 מיליארד דולר, היקף הייצוא באותה השנה היה 2.7 מיליארד דולר. בשנת 2005 היה היקף המכירות של תע"א בתחומי החלל 231 מיליון דולר (כרבע אחוז משוק החלל העולמי). תע"א מעסיקה כ- 15,570 עובדים. חטיבת מערכות טילים וחלל של התעשייה האווירית היא כיום הקבלן הראשי של סל"ה לתוכניות החלל הישראליות. בחטיבה זו, שלושה מפעלים עיקריים: מפעל מב"ת – חלל, המרכז בתוכו את כל המיומנויות ההנדסיות הדרושות לפיתוח לוויינים, בנייתם, בדיקתם ושילובם במערכות לוויינים. המפעל מספק גם את הרכיבים הדרושים להפעלת לוויינים, לרבות תחנות הקליטה, השליטה והבקרה הקרקעיות; מפעל תמ"מ, המספק מערכות ניווט ובקרה ללוויינים במסלול הקפה נמוך (LEO), מערכות תצפית ומערכות התרעה ומפעל מל"מ המפתח, מרכיב ומתפעל מערכות חלל בתוכן, משגר לוויינים. התעשייה האווירית פיתחה את לווייני "אופק",9 "עמוס"10 ו"ארוס"11 ואת תחנות הקליטה, השליטה והבקרה שלהם. כמו-כן, התעשייה האווירית פיתחה את משגר ה"שביט", שמאפשר שיגור של לוויינים קטנים ובינוניים למסלול הקפה נמוך סביב כדור הארץ, בעלות נמוכה וברמת אמינות גבוהה. ה"שביט" הוא טיל תלת-שלבי; מנועי השלב הראשון והשני מיוצרים על-ידי התעשייה הצבאית לישראל (תע"ש), והמנוע לשלב השלישי מיוצר על-ידי רפא"ל. ה"שביט" משמש לשיגור לווייני "אופק". 3.2. אלתא מערכות בע"מ אלתא היא חברת בת של התע"א, העוסקת בפיתוח מערכות אלקטרוניקה צבאיות בתוכן אמצעי מכ"ם, לוחמה אלקטרונית ותקשורת. אלתא מעסיקה כ- 3,822 עובדים ומחזור המכירות שלה בשנת 2007 היה 924 מיליון דולר, מתוכם 785.4 מיליון מכירות בחו"ל. המערכות של אלתא מהוות חלק מן הליבה הטכנולוגית של הלוויינים. בין מוצריה טכנולוגיות המאפשרות צילום בכל תנאי מזג אויר וטכנולוגיות תקשורת פס רחב מתקדמות. כיוון שאלתא מפתחת מכלולים שונים היא מסוגלת להציע פתרונות המותאמים ספציפית לדרישות הלקוח. 3.3. רפא"ל – רשות פיתוח אמצעי לחימה רפא"ל הוקמה כיחידת סמך של משדר הביטחון ומאז סוף שנות השמונים היא חברה ממשלתית. היא מורכבת מארבע חטיבות: טילים; מערכות ותקשוב; חימוש; מנועים וראשי קרב ומעסיקה כ- 5,459 עובדים. היקף המכירות של רפא"ל בשנת 2007 היה 1.2 מיליארד דולר. מחלקת ההנעה של רפא"ל מפתחת ומייצרת את המנוע לשלב האחרון של משגרי "שביט", להכנסת לווייני "אופק" למסלולם. המחלקה מספקת גם את המנועים הקטנים המשמשים להכוונה מדויקת של השלב השלישי של משגר ה"שביט", ובכלל לבקרת כוונון לוויינים ולתיקוני מסלול. רפא"ל, בסיוע ישיר ועקיף של סל"ה, השתלבה בשוק העולמי בכמה פרויקטים, כמו SLOSHSAT ו-VENUS (ראה בהמשך). 3.4. "אלאופ" תעשיות אלקטרו-אופטיות (מקבוצת אלביט מערכות) חברת "אלאופ" עוסקת בתחום האלקטרו - אופטיקה ומעסיקה כ- 1,200 עובדים. "אלאופ" מפתחת מצלמות חלל מתקדמות ששולבו בלוויינים הישראליים האזרחיים ארוס A וארוס B ובלוויינים הצבאיים אופק 5 ואופק 7. בנוסף, "אלאופ" פיתחה יחד עם המדענים מאוניברסיטת תל-אביב את טלסקופ החלל TAUVEX הפועל בתחום האולטרה סגול ומאפשר ביצוע תצפיות אסטרונומיות מדעיות חשובות. מעבר לכך מפתחת "אלאופ" מצלמות אופק זעירות ללוויינים קטנים וזעירים. לוויין הטכניון "טכסאט 2" מצויד במצלמה כזאת. כמו-כן, החברה פיתחה בסיוע ישיר ועקיף של סל"ה מצלמה מולטי-ספקטראלית למטרות מסחריות. "אלאופ" גם משתתפת גם בפרויקט "ונוס" שהוא שיתוף פעולה בין סוכנות החלל הישראלית וסוכנות החלל הצרפתית – CNES לייצור ושיגור של מיקרו לווין מתקדם שיאפשר ניטור עולמי של נושאי איכות סביבה; חקלאות מדויקת; איכות מים ועוד. 3.5. "אלישרא" מערכות אלקטרוניקה "אלישרא" ששבעים אחוז ממניותיה מוחזקות על ידי חברת אלביט מערכות, פועלת בתחומי טכנולוגיות מתקדמות של תקשורת בלוויין ותקשורת סלולרית, עיבוד תמונה, ניטור למטרות ביטחון ועוד. אלישרא העסיקה בשנת 2007 כ- 1,300 עובדים ומכרה בכ- 243 מיליוני דולרים. החברה מעורבת בתוכניות הלוויינים של ישראל בנושא מערכות תקשורת להעברת נתונים. 3.6. התעשייה הצבאית- תע"ש תע"ש היא חברה ממשלתית והיא יצרן הנשק והתחמושת היבשתית העיקרי בישראל. תע"ש העסיקה בשנת 2008 כ- 3,587 עובדים ומחזור המכירות שלה היה 575 מיליוני דולרים. פעילות תע"ש בתחום החלל היא בייצורם של מנועים רקטיים המונעים בדלק מוצק. כאמור תע"ש פיתחה את מנועי שלב 1 ו-2 במשגר הישראלי שביט. 3.7. גילת רשתות לוויין גילת רשתות לווין בע"מ מייצרת ומשווקת תחנות לוויין זעירות לתקשורת (VSAT) המאפשרות תקשורת חזותית, קולית ונתונים. בין לקוחותיה נמנות ממשלות, חברות וצרכנים פרטיים. בשנת 2006 היה היקף המכירות של החברה כ- 248 מיליוני דולר. 3.8. חלל תקשורת – Spacecom חלל תקשורת בע"מ, בבעלות שווה ומשותפת של תע"א, יורוקום, שירותי לווין כלליים וקבוצת מר, מספקת שירותי שידורי לוויין ישירים (Direct Broadcast Satellite Services) המשמשים לשידורי טלוויזיה בלוויין, אינטרנט, טלפוניה ועוד. חברת הטלוויזיה "יס" לדוגמא, עושה שימוש בשירותים של "ספייסקום". החברה עשתה שימוש בלווין עמוס 1 והיא כיום הבעלים של הלוויין עמוס 2 המשרת לקוחות במזרח התיכון, באירופה ובחוף המזרחי של ארה"ב. עמוס 3 שוגר באפריל 2008 ובעתיד אמורים להיות משוגרים עוד 3 לוויינים נוספים. 3.9. חברת אימג'סאט - ImageSat אימג'סאט, בשליטת תע"א (42%) ואלביט מערכות (12.4%) עוסקת בהפעלת לווייני תצפית ובמכירת שירותי צילומי לוויין לצרכי ביטחון ומודיעין ולצרכים אזרחיים. ב- 2006 שוגר ארוס B, לווין במשקל של 290 קילוגרם המאפשר, בעזרת מצלמה מתוצרת אלאופ צילומים איכותיים ברזולוציה גבוהה. 3.10. חברות נוספות חברות נוספות בתחום הן "רוקר" - המייצרת מקלטי ניווט, "אקיוביט" – המייצרת שעונים מדויקים לתחום הניווט, "תדיראן ספקטרא לינק סיילו" המפתחת מערכות תקשורת חלליות. 4. סוכנות החלל הישראלית (סל"ה)12 סוכנות החלל הישראלית (להלן: סל"ה) הוקמה בהחלטת ממשלה מיום 23 בינואר 1983, כגוף ממלכתי הפועל ליד משרד המדע.13 הייעוד של סל"ה הוא לגבש תוכניות ודרכי פעולה לקידום המטרות הלאומיות האזרחיות של הפעילות הישראלית בתחום החלל, ולהוציאן לפועל במסגרת המשאבים שיוקצו לכך. מקימה של סל"ה ויושב הראש שלה עד לשנת 2005 היה הפרופ' יובל נאמן ז"ל שכיהן גם כשר המדע. ביוני 2005 מונה ליו"ר סל"ה, חה"כ לשעבר הפרופ' יצחק בן ישראל. ד"ר צבי קפלן מנהל את סל"ה מאז ספטמבר 2004. המטרות והיעדים העיקריים של סל"ה הם כדלקמן: • לגבש מדיניות מחקר ופיתוח בתחום החלל האזרחי ולעצב במסגרתה תוכניות שנתיות ורב-שנתיות בנושא תשתיות בחלל. על בסיס זה ימומנו המחקרים והפרויקטים השונים; • לעודד את מימוש הפוטנציאל הלאומי הטמון בשוק החלל האזרחי מבחינה מחקרית-טכנולוגית ועסקית-כלכלית, להשגת יעדים מדיניים ולאומיים בתחומי הכלכלה והחברה; • לקדם ולעדכן את התשתית הטכנולוגית והמדעית בתחום חקר החלל, להבטחת המעמד של ישראל ושל האקדמיה והתעשייה שלה בתחום החלל בעולם; • ליזום ולטפח קשרים ושיתופי פעולה בין-לאומיים עם גופים ומוסדות חלל בחו"ל; • לעצב תוכניות חינוך ולהפיץ ידע לחיזוק הקשר בין חקר החלל לבין הציבור בישראל, ובפרט בני-הנוער. תוכניות החינוך חשובות להכנת העתודות המדעיות והטכנולוגיות. להשגת המטרות הללו פועלת סל"ה בתוכניות משותפות עם התעשייה והאקדמיה בישראל, בשלל סוגי מחקר, פיתוח וייצור של משגרים, לוויינים ותתי-מערכות. פעילות זו מלווה בשיתוף פעולה עם סוכנויות חלל של מדינות אחרות. סל"ה פועלת באמצעות וועדה מנחה ומליאת מועצה שתפקידן לייעץ לשר המדע בהתווית מדיניות החלל של ישראל. בוועדה המנחה חברים יו"ר סל"ה; מנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה; מנכ"ל סל"ה; שלושה אנשי תעשייה; שלושה מדענים מתחומי האסטרופיזיקה, מדעי כדור הארץ והנדסת חלל; ונציג משרד הביטחון. מליאת המועצה היא גוף רחב יותר המונה נציגי משרדי הממשלה השונים, מדענים ראשיים ואישים מובילים מכלל התחומים הרלבנטיים לנושא החלל. לדברי מנהל סל"ה, ד"ר צבי קפלן, הוועדה המנחה מתכנסת אחת לשנה לערך והמליאה אף פחות מכך.14 תקציב סל"ה לשנת 2009 הוא 11.5 מיליון ₪.15 4.1. פרויקטים פעילים ועתידיים בשיתוף סל"ה16 • פרויקט TAUVEX:17 פרויקט משותף לסל"ה ולסוכנות החלל של הודו כחלק מפרויקט בין-לאומי לחקר גרמי השמים בתחומים ספקטראליים שונים. הטלסקופ החללי הפועל בשיתוף מדענים מהמחלקה לפיסיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת תל-אביב, נועד לשם ביצוע תצפיות אסטרונומיות. הפרויקט ממומן על ידי משרד המדע וחברת "אלאופ". הטלסקופ ישוגר על גבי הלוויין ההודי 4 –GSAT במהלך שנת 2009. המימון הממשלתי לפרויקט עומד על כ- 15 מיליון ₪ לכל התקופה. • פרויקט "ונוס" (VENUS): פרויקט ישראלי-צרפתי המבוסס על שיתוף פעולה בין סוכנויות החלל של שתי המדינות לבניית לוויין מדעי קטן. ההסכם לפרויקט נחתם בשנת 2005. הלוויין שישמש לתצפית רב צבעית (היפר-ספקטרלית) לכדור הארץ לצרכי חקלאות, סביבה ועוד, נבנה בהובלה ישראלית, במימון משותף של שתי המדינות. בניית הלוויין וייצורו הם באחריות ישראל באמצעות תע"א והוא יכלול מצלמת חלל שפותחה על ידי אלאופ. סוכנות החלל הצרפתית ה- CNES אחראית על עיבוד המידע והפצתו. המימון הישראלי לפרויקט עומד על כ- 50 מיליוני דולרים לכלל תקופת הפיתוח: 30 מיליון דולר מכספי משרד המדע והטכנולוגיה והמדען הראשי בתמ"ת- ביחס שווה, ועוד כ- 20 מיליון דולר מכספי התעשייה. • שיתוף פעולה עם סוכנות החלל האיטלקית: לפני כחודש חתמו שר המדע הפרופ' דניאל הרשקוביץ וד"ר צבי קפלן מנכ"ל סל"ה על הסכם לשיתוף פעולה עם ראש סוכנות החלל האיטלקית. בחודשים הקרובים עתידות הסוכנויות להתחיל בתכנון יישום ההסכם לביצוע פרויקט משותף לתצפיות בתחום הרב – צבעי (היפר-ספקטרלי). • מגעים לשיתוף פעולה עם סוכנות החלל האמריקאית (נאס"א): מאז ראשית השנה מתנהלים מגעים להסכם בין סוכנות החלל הישראלית לזו של ארצות הברית. מטרותיו של ההסכם מבחינת ישראל הן: לשגר אסטרונאוט ישראלי נוסף; לאפשר השתתפות במכרז למחקרי נתוני צילום פני כדור הארץ; להשתתף בתחרות לפיתוח מכ"ם לחקר כוכבי לכת בשיתוף עם נאס"א; ליצור הסכם בין נאס"א למדען הראשי בתמ"ת לשם פיתוח עסקים המושתתים על שימוש בטכנולוגיות חלל. • הסכמי שיתוף פעולה נוספים: קיימים הסכמי שת"פ נוספים עם אוקראינה, קזחסטן וקנדה אך כרגע הסכמים אלה "רדומים" ולא מתרחשת בעטיים פעילות. בנוסף, מתנהלים מגעים עם רוסיה וברזיל למיסוד שיתוף פעולה. 4.2. פרויקטים שבוצעו בעבר על ידי סל"ה18 • פרויקט "טכסאט" (Gurwin-TechSAT): לוויין זעיר שפותח ונבנה באמצע שנות ה-90 על-ידי סטודנטים בטכניון, במסגרת המכון לחקר החלל ובשיתוף עם המחלקה לפיסיקה והפקולטה להנדסה אווירונאוטית וחלל. הלוויין שקל 50 ק"ג, ושולבו בו טכנולוגיות חלל חדישות. את מרבית החומרה תרמו חברות ישראליות, שרצו לבחון רעיונות חדשים ופיתוחים מקוריים בסביבת חלל על גבי לוויין. עלות הפיתוח של הלוויין עמדה על כ-3.5 מיליוני דולר, שמומנה בין השאר על-ידי סל"ה ומשרד המדע, המשרד לקליטת עלייה ואיש העסקים יוסף גורווין (Gurwin) מניו-יורק. הלוויין שוגר על גבי טיל רוסי במרס 1995, אך השיגור נכשל והלוויין לא הצליח להגיע למסלול. בעקבות זאת נבנה הלוויין מחדש ונקרא "טכסאט 2". כאמור, הוא שוגר בהצלחה ביולי 1998 ונמצא במסלול סביב כדור הארץ. הלוויין מספק שירותי תקשורת. • פרויקט MEIDEX:19 "ניסוי האבק הישראלי בים התיכון", שתוכנן על-ידי צוות חוקרים מהחוג לגיאופיסיקה ומדעים פלנטאריים באוניברסיטת תל-אביב, ונערך בשיתוף פעולה ישראלי-אמריקני כחלק מהתוכנית לשגר אסטרונאוט ישראלי במעבורת חלל של נאס"א. הניסוי נועד לבדוק את תופעת האבק המדברי כגורם בעל השפעה מכרעת על תופעת התחממות כדור הארץ. בנוסף נקבע כניסוי גיבוי ניסוי שיבצע איסוף נתונים על תופעות של ברקים מסוג בלתי ידוע בגובה 100-80 ק"מ. כאמור, את הניסוי ביצע אילן רמון ז"ל ממעבורת החלל "קולומביה". • פרויקט "סלושסאט" (SLOSHSAT): פרויקט ישראלי-הולנדי לבניית לוויין זעיר בצורת קובייה, אשר מיועד למחקר תופעת השכשוך של נוזלים בחלל המשפיעה על מידת היציבות והתמרון של לוויינים במסלולם סביב כדור הארץ. סל"ה יזמה את הפרויקט ומימנה חלקית את השתתפות ישראל באספקת מערכת הנעה בפיתוח רפא"ל. • מוקדי ידע: משרד המדע והטכנולוגיה הקים באמצעות סל"ה שלושה מוקדי ידע מדעיים וטכנולוגיים, וסייע בתפעולם השוטף: צומת נאס"א (EOSDIS) במסגרת פרויקט "Mission to Planet Earth" ("משימה לכדור הארץ") של סוכנות החלל האמריקנית נאס"א – לחקר כדור הארץ, שינויי סביבה ושינויי אקלים; מוקד ידע לקרינה קוסמית: המוקד חוקר, מנטר וחוזה תופעות מסוכנות במזג האוויר בחלל. מצפה הקרינה שמשמש את המוקד ממוקם בהר החרמון והוא נתרם על-ידי סוכנות החלל האיטלקית, המעבדה לעיבוד הנתונים נמצאת בקצרין; מוקד ידע טכני בנושא עצמים קרובי-ארץ (NEO – Near Earth Objects): המוקד שמטרתו למפות את הגופים המאיימים על כדור הארץ ולמצוא פתרונות למיגור הסכנה הוקם במצפה-רמון ונשעה בו שימוש בטלסקופ שפותח באוניברסיטת תל-אביב. יש לציין כי בעבר תוקצבו כלל מוקדי הידע, בין השאר, על ידי משרד המדע, אך תקצובם של צומת נאס"א ושל מוקד הידע בנושא עצמים קרובי ארץ על ידי משרד המדע נפסק. מוקד הידע לקרינה קוסמית מתוקצב על ידי משרד המדע בסך של כ- 400,000 ₪.20 5. פרויקט 21GALILEO: ביולי 2004 נחתם הסכם בין ישראל לבין האיחוד האירופי להשתתפותה של ישראל בתוכנית האירופית לניווט מבוסס לוויינים באמצעות גלי רדיו - Civil Global Navigation Satellite System (GNSS). ביזמת מנכ"ל התמ"ת דאז מר רענן דינור, נעשה איגום תקציבים להשתתפות הישראלית בתכנית "גליליאו" ממספר משרדי ממשלה (תמ"ת, בטחון, מדע ואוצר), בסכום כולל של 100 מיליון ₪, שיועדו להשתתפות התעשייה הישראלית בשלב ההקמה של המערכת (התקציב יועד לתקופה של 5 שנים). משרד התמ"ת מפעיל באמצעות מתימו"פ, מרכז התעשייה הישראלית למו"פ, את יישום ההסכם התפעולי, שנחתם בינו לבין מנהלת גליליאו בספטמבר 2005, בהמשך להסכם העקרוני שנחתם בין מדינת ישראל לאיחוד האירופי. מבחינת אופן התקצוב, מתוך 100 מיליון השקלים, כ- 20 מיליון ₪ הם דמי ההשתתפות בפרויקט, ויתרת הכסף נועדה לשם מכרזים של מוצרים מחברות ישראליות הפעילות בתחומי החלל. ההגשה למכרזים מתבצעת באמצעות קולות קוראים. במסגרת השתתפות בגלילאו עד כה, זכו חברות ישראליות ב-4 מכרזים אירופיים לאספקת תשתיות למערכת (כולל המנוע הלווייני ושעונים אטומיים לתחנות הקרקע) וכן אושרו 8 פרויקטי מו"פ לפיתוח יישומים וטכנולוגיות מקלטים עבור המערכת, בהשתתפות של כ-20 חברות (מרביתן קטנות) וקבוצות מחקר מהאוניברסיטאות בארץ. קול קורא נוסף ליישומים מבוססי גלילאו פורסם לאחרונה ע"י מתימו"פ ומנהלת גלילאו, וחברות רבות מביעות עניין בהגשת הצעות מו"פ במסגרת זו. 6. נקודות לדיון • תקציבי סל"ה ופעילות החלל הישראלית תעשיית החלל העולמית מאופיינת בהיקפי השקעה גדולים וביתרונות לגודל. למרות האמור, בשל הצרכים האסטרטגיים שלה והידע הביטחוני – טכנולוגי שצברה, ישראל ידועה הן בתחומי התעשייה והן בתחומי מחקר החלל. ואולם עד כה טרם הצליחה ישראל למנף את השקעותיה בעבר כך שיובילו לגידול משמעותי בהכנסות תעשיית החלל. למרות שחלקן של טכנולוגיות החלל כבר מוסחרו, מעגל החיים הארוך, העלות הגבוהה ועתירות הסיכונים מונעים משוק זה לפעול באופן עצמאי – רק על בסיס היצע וביקוש, ומחייבים מידה מסוימת של מעורבות ממשלתית. מעורבות זו צריכה לבוא לידי ביטוי הן בהיבט התקציב והן בהיבט התיאום וקשרי החוץ. כשם שישראל הצליחה להפוך את הידע הצבאי שהיה ברשותה בתחומי טכנולוגיות המידע למובילות בינלאומית בתחום, כך קיימת אפשרות להגיע להישגים משמעותיים בתחום החלל. כל עוד ההשקעות מתבצעות כמעט רק על ידי גורמי תעשייה, "אורך הנשימה" התקציבי מגביל את יכולתה של התעשייה לממש את הפוטנציאל שלה.22 הפעלתו של מנגנון תמיכות אם באמצעות סל"ה ואם בדומה למתכונת המדען הראשי בתמ"ת באמצעות גוף ייעודי לנושא, תוך התאמות הכרחיות, עשויה לתת מענה הולם. כיום תמונת המצב היא כי תקציבי סל"ה בשנים האחרונות עומדים על 15 מיליון ₪ לשנה וכ- מיליון ₪ עבור מינהל ותפעול שותף של סל"ה. תקציב זה מתמקד כמעט כולו בתפעול פרוייקטי "ונוס" ו"טאווקס". על פי תוכנית אסטרטגית שבוצעה על ידי חברת רותם אסטרטגיה לבקשת סל"ה, בשנים 2005-2006, השקעה של כ- 150 מיליון דולר לשנה בתחום החלל עשויה להניב פירות בייצוא של כ- 5 מיליארד דולר.23 • חברות ישראל במסגרת סוכנות החלל האירופית לישראל אין מעמד רשמי כלשהו בסוכנות החלל האירופית. כיום כל השתתפות בפרויקט ספציפי דורשת תיאומים ארוכים ומשתתפים אחרים מביעים התנגדות למעורבות ישראלית כיוון שהחוקרים הישראלים נתפסים כמתחרים. 24 נושא החברות של ישראל במסגרת סוכנות החלל האירופית הועלה כבר בדיון בוועדת המדע והטכנולוגיה ביולי 2006, אך עד היום טרם הצטרפה ישראל לסוכנות במעמד כלשהו. כיוון שישראל איננה חברה באיחוד האירופי היא אינה יכולה ליטול חלק בסוכנות כחברה מן המניין, עם זאת מתקיימים מגעים לצירופה של ישראל במעמד של משקיפה. למרות שעלות החברות כ- 10 מיליון דולר בשנה, גלומות בחברות בסוכנות החלל האירופית הזדמנויות כלכליות גדולות כמו גם פוטנציאל לשיפור קשרי החוץ והדימוי של ישראל. • החלל כזירה מדעית25 בין השנים 2003- 2007 פורסמו בישראל 175 מאמרים בתחומי הנדסת אווירו-חלל (Aerospace) שמיקמו את ישראל במקום ה- 13 מבחינת מספר הפרסומים בתחום ובמקום הראשון מבחינת מספר הפרסומים לנפש. מבחינת איכות הציטוטים (Impact factor) מוקמה ישראל בין השנים 2001- 2005 במקום החמישי (אחרי סינגפור; דנמרק; איראן וארצות הברית). בישראל אין כיום גוף אחד המכשיר לעיסוק במחקר החלל – תחום שהוא אינטר-דיסציפלינארי. באירופה פועלת תוכנית רב תחומית ללימודי חלל, המאגדת אוניברסיטאות שונות מתוך הכרה בכך שאין כיום מוסד אקדמי שיש בידיו הידע בכל התחומים הרלבנטיים. ייתכן ויש מקום לבחון הפעלתה של תוכנית רב תחומית דומה בישראל.