חומר רקע

מבוא מסמך זה נכתב בעבור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות במסגרת דיונים בהצעת חוק תרומת ביציות, התשס"ז-2007 (הצעת חוק ממשלתית).1 במסמך נסקרת חקיקה המסדירה תרומת ביציות בישראל ובמדינות האלה: הולנד, בריטניה, צרפת, שבדיה, ספרד, סלובניה, בלגיה ואוסטרליה. בסוף המסמך מובאת טבלה המסכמת את הממצאים העולים בו. מסמך זה הוא המשך של מסמך של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שכותרתו "תרומת ביציות להפריה ולמחקר", מחודש נובמבר 2007, המביא סקירה תיאורטית של סוגיות הקשורות לתרומת ביציות.2 מסמך זה מתמקד בכמה סוגיות מרכזיות הקשורות לתרומת ביציות: פיצוי לתורמות, הגבלות על התורמות, אנונימיות, רישום המידע הנוגע לתרומות ותרומת ביציות לצורכי מחקר. כמו כן מוצגים בו נהלים מיוחדים הנוגעים להליך התרומה, אם יש כאלה. לפני סקירת הסוגיות העיקריות נציין כי במדינות שנבדקו במסמך זה יש כללים דומים לתרומת זרע ולתרומת ביצית, והם מוסדרים במסגרת אחת, שלא כמו החקיקה המוצעת בישראל כיום. בחלק מהנושאים הקשורים לתרומת ביציות יש הבדלים בין המדינות (למשל האנונימיות של התורמות) בעוד בנושאים אחרים יש דמיון (למשל מתן פיצוי בעבור התרומה). בכל הנוגע לאנונימיות של התורמות, נראה כי בשנים האחרונות נערכת בחינה מחודשת של הצורך בה אל מול זכותו של הילד הנולד מהתרומה לדעת את פרטי אמו הגנטית. בשנת 2004 בוטלה האנונימיות של התורמות בבריטניה והוגבלה בהולנד. סוגיה נוספת הקשורה לאנונימיות היא תרומת ביציות לנתרמת המוכרת לתורמת (למשל קרובת משפחה). גם כאן יש הבדלים בין המדינות, ועל-פי רוב מדינות שבהן תרומת ביציות היא אנונימית אינן מתירות תרומה מתורמת מוכרת. ברוב המדינות יש שלושה סוגים של הגבלות על התורמות: הגבלות על גיל התורמת, הגבלות רפואיות והגבלות על מספר הילדים שיכולים להיוולד מכל תרומה או על מספר המשפחות שיכולים להיוולד בהן ילדים מתורמת אחת. מעניין כי מלבד ישראל, לא נמצאה בשום מדינה הגבלה של מספר התרומות שאשה יכולה לתת, וההגבלות נוגעות לתוצאות התרומה. לעתים החוק קובע הגבלות כלליות בלבד בנוגע לתרומה (למשל על התורמות להיות בגירות), והגבלות מפורטות יותר מוסדרות בנהלים. במסמך זה נבדקו רק מדינות שבהן אסור תשלום עבור תרומת ביציות, לאור הנחיות האיחוד האירופי האוסרות סחר באיברים או ברקמות וקוראות למדינות לעודד תרומות אלטרואיסטיות.3 בכל המדינות שנבדקו זולת שבדיה מצאנו הסדרים לפיצוי התורמות. על-פי רוב הפיצוי ניתן על הוצאות הקשורות לתרומה או על אובדן ימי עבודה. רק בספרד, וכן בהצעת החוק הנדונה בישראל, מותר פיצוי עבור האי-נוחות הכרוכה בהליך (ספרד) או בפעולת השאיבה (ישראל). בכל המדינות שבדקנו תרומת ביציות כרוכה בהסכמה מדעת לאחר קבלת הסברים מתאימים. במסמך זה לא יידונו הסדרי ההסכמה מדעת אלא רק תנאים מיוחדים הנלווים לה (למשל, חובת מתן ייעוץ לתורמת או דרישה לקבל אישור של גורם חיצוני מורשה לתרומה). בחלק מהמדינות שנבדקו יש מרשם מרכזי של ביציות (וכן תאי זרע) שנתרמו, ואילו באחרות המידע נשמר במרכזים הרפואיים שבהם התבצעה הפעולה. בספרד החוק מורה על הקמת מרשם מידע מרכזי, אולם המרשם טרם הוקם. העדר מרשם מרכזי של תורמות ביצית מקשה קיום מעקב אחר תרומות שנתנה אשה מסוימת, למשל כדי לוודא שלא נעשתה חריגה מההגבלות הקבועות בחוק. מן הסוגיות שבדקנו, סוגיית תרומת ביציות למחקר היתה הסבוכה ביותר. תחום המחקר בעוברים והמחקר בתאי גזע עובריים מוסדר לעתים בחקיקה נפרדת מזו המסדירה תרומת ביציות. במדינות מסוימות (הולנד למשל) החוק אינו אוסר תרומת ביציות לצורכי מחקר, אולם מגביל מאוד את השימוש בעוברים לצרכים שאינם השגת היריון באשה. כך, גם אם תרומת הביציות אינה אסורה, הרי בפועל כמעט לא תהיה לה תכלית. 1. ישראל4 תרומת ביציות בישראל מוסדרת כיום בתקנות בריאות העם (הפריה חוץ-גופית), התשמ"ז-1987. על-פי התקנות, תרומת ביציות מתורמת בישראל תתקבל רק מתורמת שנתונה בטיפול רפואי עקב בעיות פוריות (להלן: תורמת מטופלת) ורופא אחראי קבע שיש בנטילת הביציות משום קידום הטיפול בה. כלומר, תרומת ביציות תתאפשר רק מאשה אשר עוברת בעצמה טיפולי פוריות, וכך חלק מהביציות הנשאבות ממנה לצורך הפרייתה ייתרמו וישמשו להפריה חוץ-גופית של נשים אחרות. תרומת ביציות לצורכי מחקר אינה מותרת כיום בארץ. בשנת 2001 הוכנסה תוספת לתקנות, והוסדרה האפשרות להשתיל ביציות מופרות שנתרמו והופרו מחוץ לישראל. הרשות לקבל תרומת ביציות מתורמת מחוץ לישראל אינה נתונה לרווקות אלא לנשואות בלבד, ובתנאים מסוימים – לאלמנות ולגרושות. כיום יש בארץ מחסור בביציות לתרומה, ורוב הנשים הזקוקות לתרומת ביציות נאלצות לנסוע למדינות אחרות שבהן מותרת תרומה כזאת כדי לקבלה.5 כיום נדונה בכנסת הצעת חוק תרומת ביציות, התשס"ז-2007 (הצעת חוק ממשלתית), אשר באה להסדיר בחקיקה ראשית את נושא תרומת הביציות כולו ולהרחיב את האפשרות לקבל תרומת ביציות בארץ. החידוש העיקרי בהצעת החוק הוא התרת תרומת ביציות גם מנשים אשר אינן עוברות בעצמן טיפולי פוריות. הצעת החוק עברה בקריאה ראשונה. להלן עיקרי הצעת החוק הקשורים בהיבטים הנסקרים במסמך זה: פיצוי לתורמת: הצעת החוק אוסרת מתן תמורה בעבור תרומת ביציות או קבלה של תמורה כזאת. עם זאת, מוצע כי המדינה תשלם לתורמות פיצוי בשל פעולת שאיבת הביציות. הגבלות על התורמת: התורמת בת 35-20; בתורמת מתנדבת (תורמת שאינה עוברת טיפולי פוריות) לא נעשו יותר משתי פעולות של שאיבת ביצית בעבר, וחלפו לפחות 180 יום ממועד השאיבה האחרונה. בשלושה מקרים יידרש אישור של ועדת חריגים לצורך התרומה: התורמת מייעדת מראש את הביציות שיישאבו מגופה לנתרמת מסוימת; התורמת המתנדבת נשואה; הביציות מיועדות להשתלה בנתרמת שאינה בת דתה של התורמת. שאיבת הביציות מתורמת מתנדבת והקצאתן של ביציות שנשאבו מתורמת מתנדבת או מטופלת מותנית באישור של רופא אחראי שהוא מנהל מחלקה מוכרת להפריה חוץ-גופית או סגנו. אנונימיות: תרומת הביצית היא אנונימית. אדם שמלאו לו 18 רשאי לפנות אל מרשם היילודים בבקשה לקבל מידע האם נולד מתרומת ביצית, אולם המידע שיימסר לא יהיה מידע מזהה. מרשם מידע: במשרד הבריאות יוקם מאגר מידע שיכלול פרטים על תרומת ביציות ועל הקצאתן. המרשם יכלול את פרטיהן האישיים של התורמת ושל הנתרמת וכן את פרטיו האישיים של מי שמיועד להיות האב הגנטי. הצעת החוק גם מורה על הקמת מרשם יילודים שיירשמו בו פרטיהם האישיים של יילודים שנולדו מתרומת ביצית, של התורמת והנתרמת ושל האב הגנטי של היילוד. תרומת ביציות למחקר: הצעת החוק מתירה תרומת ביציות לצורך מחקר, אולם רק אם שאיבת הביציות מהתורמת נעשתה לצורך הולדת ילד. בתורמת מתנדבת, מספר הביציות המוקצה למחקר לא יעלה על מספר הביציות המוקצה להולדת ילד. 2. הולנד6 תרומת ביציות בהולנד מוסדרת בכמה חוקים, והעיקרי שבהם הוא חוק העוברים משנת 2002. פרק זה עוסק בתורמות ביציות בלבד, אף שהכללים המוזכרים בו חלים גם על תורמי זרע. פיצוי לתורמת: חוק העוברים אוסר מתן תשלום עבור תרומת ביציות העולה על ההוצאות שנגרמו לתורמת שהן תוצאה ישירה של התרומה. באתר האינטרנט של "אגודת המטופלים" (patient society) מתפרסמת רשימת ההוצאות שבגינן אפשר לקבל החזרים, והיא כוללת עלויות של ארבעה-חמישה ביקורים בבית-החולים, ובכלל זה הוצאות נסיעה, חנייה, הפסד שעות עבודה ולעתים אף לינה והוצאות טיפול בילדים בזמן קבלת הטיפול. הוצאות נוספות שבגינן אפשר לקבל החזר הן הוצאות בעבור שיחות טלפון, תחבושות היגייניות ושתייה ואוכל במהלך הביקורים בבית-החולים. אם התורמת אינה מסוגלת להגיע לבית-החולים או לחזור ממנו בכוחות עצמה (למשל ביום שאיבת הביציות, אשר נעשית בהרדמה) אפשר לקבל החזר הוצאות גם עבור מלווה. ממשרד הבריאות בהולנד נמסר כי אכן משולם לתורמות החזר הוצאות, אולם לא מעבר לכך. כמו כן, היות שמרבית התורמות מגויסות מקרב המעגל המשפחתי והחברתי של הנתרמים, סוגיית התשלום עבור ביציות בדרך כלל אינה רלוונטית. הגבלות על התורמת: בהולנד מותרת תרומת ביציות מתורמת המוכרת לנתרמת, וכן תרומה כללית מתורמת זרה. ההגבלות על תורמות הביציות אינן מוסדרות בחוק העוברים אלא בהנחיות שנכתבו לבקשת משרד הבריאות על-ידי גופים מקצועיים המתמחים בנושא (הנחיות אלו משמשות בסיס לפרוטוקול העבודה של יחידות ההפריה החוץ-גופית, שיוצג להלן). ההנחיות כוללות הגבלות מוחלטות והגבלות יחסיות על תורמות ביציות. • הגבלות מוחלטות: לא תותר תרומה מנשים שגילן מעל 40, וכן מנשים מתחת לגיל זה שבדיקות הדם שלהן מצביעות על רזרבה שחלתית נמוכה (רמה גבוהה של הורמון המין FSH), מנשים בעלות סיכון גבוה לסיבוכים רפואיים ומנשים הסובלות מקשיי תקשורת או ממחלות מין אשר אינן ניתנות לטיפול. • הגבלות שאינן מוחלטות: התורמת רוצה ילד משלה; גיל התורמת מתחת ל-30 ואין לה ילדים; התורמת סובלת ממחלות גנטיות קשות (או לקרובי משפחתה יש מחלות גנטיות קשות). ההנחיות עוסקות גם בתרומת ביציות מתורמת מטופלת וקובעות כי תרומה כזאת תותר רק אם לאותה מטופלת יש מספר גדול של ביציות ואם במחזורי טיפול קודמים שלה הושג שיעור הפריות גבוה.7 מצבה המשפחתי של האשה אינו רלוונטי לצורך התרומה. כמו כן, בחוק לא מצוינות הגבלות על מספר הביציות המרבי שאשה אחת יכולה לתרום או על מספר הילדים המרבי שיכול להיוולד מהתרומה של אשה אחת, אולם היות שמרבית תורמות הביצית בהולנד מגויסות מתוך המעגל המשפחתי או החברתי של הנתרמים, סוגיה זו בדרך כלל אינה רלוונטית. נהלים הנוגעים לתהליך התרומה: תרומת ביציות (להפריה או למחקר) מותנית באישור של הוועדה המרכזית למחקרים קליניים (להלן: הוועדה המרכזית), שכן מדובר בהליך פולשני. הוועדה תבחן אם התועלת הנובעת מתרומת הביציות עולה על הסיכונים והבעיות הכרוכים בה, ובתוך כך תבחן לגופן את הנסיבות של כל מקרה. לאחר מתן הסכמתה לתרומה, התורמת רשאית לשנות את דעתה בכל שלב לפני שנעשה שימוש בביציות, ללא צורך במתן הסברים. אנונימיות התורמות: בשנת 2004 תוקנה החקיקה הנוגעת למסירת מידע על תורמים של תאי מין בהולנד (תאי זרע ותאי ביצית), והוסדרה מסירת מידע על התורמים לילדים ששנולדו עקב התרומה, להוריהם ולרופאים המטפלים בהם. החוק מגביל למעשה את האנונימיות של התורמות. נקבעו בו הכללים האלה: מידע רפואי יימסר לרופא של הילד לפי בקשת הרופא; נתונים פיזיים או חברתיים על התורמות יימסרו להורים לפי בקשתם, ואם הילד מעל גיל 12 – הם יימסרו גם לילד; אפשר למסור פרטים אישיים מזהים על התורמת לילד לפי בקשתו מגיל 16, בהסכמתה. אם תורמת מתנגדת למסירת פרטיה האישיים, העניין יוכרע בבית-המשפט, וזה יקבע אם האינטרסים של התורמת בשמירת האנונימיות שלה עולים על האינטרסים של הילד בקבלת מידע על זהותו הביולוגית. היבטים רפואיים: היבטים רפואיים הנוגעים לתרומת ביציות אינם מוסדרים בחקיקה אלא בהנחיות מקצועיות (model regulations). לפי החוק, יחידות ההפריה החוץ-גופית בהולנד (ובהן אלו העוסקות בתרומת ביציות) חייבות ברשיון מיוחד. אחד התנאים למתן רשיון זה הוא עבודה לפי פרוטוקול מורשה: כל יחידת הפריה חוץ-גופית צריכה לנסח פרוטוקול עבודה, ובו בין השאר הנחיות בנושאים האלה: האופן שבו נעשה הגירוי השחלתי; אופן השגת תאי הזרע והביצית; הנוהל להפריית הביציות, לגידול העוברים ולהשתלתם ברחם. הפרוטוקול וכל שינוי שהיחידה מבקשת לעשות בו מובאים לאישור הוועדה המרכזית ושר הבריאות, הרווחה והספורט. ההנחיות המקצועיות משמשות בסיס לקביעת הפרוטוקולים של היחידות. כך, אף שאין להן תוקף חוקי מחייב, המסגרת שבה הן משולבות (מתן רשיון ליחידות ההפריה החוץ-גופית) נותנת להן תוקף רב יותר משל המלצה. מרשם מידע: בהולנד יש בנק מידע על תורמי זרע וביציות. הוא פועל מכוח החוק בדבר מידע על תורמים להפריה מלאכותית8 ונתון בפיקוח של קרן לאומית עצמאית (Foundation Donor Data Artificial Fertilisation). הקרן מטפלת ברישום פרטי התורם, בניהול מאגר המידע ובבקשות לקבלת מידע.9 תרומת ביציות למחקר: סוגיית התרומה של ביציות למחקר בהולנד מורכבת. חוק העוברים מתיר תרומת ביציות למחקר, אולם הוא מאפשר יצירת עוברים אך ורק לשם השגת היריון, אם באשה שממנה ניטלו הביציות ואם באשה אחרת. החוק אוסר יצירת עוברים לכל מטרה אחרת. מכאן שאין לעשות בביציות הנתרמות למחקר כל שימוש הכרוך בהפרייתן. איסור זה מונע שימוש בביציות מופרות לצורך הפקת תאי גזע עובריים – שימוש מרכזי במחקר העכשווי. במקור נקבע האיסור ליצור עוברים למטרות שאינן היריון כהוראת שעה לחמש שנים, שהיתה אמורה לפקוע בספטמבר 2007. בקיץ 2007 הפך האיסור לסעיף קבוע. למרות האיסור להפרות ביציות למטרות שאינן הולדה, בחוק מובאות הוראות הנוגעות ליצירת עוברים שלא למטרות היריון (לצורך יצירת תאי גזע עובריים, למשל), והן ייכנסו לתוקף אם יבוטל האיסור. 3. בריטניה10 תרומת ביציות מוסדרת בחוק ההפריות והאמבריולוגיה משנת 1990 (להלן: חוק ההפריות) ובקובץ נהלים שמפרסמת הרשות להפריה ולאמבריולוגיה הפועלת מכוחו (להלן: הרשות).11 רוב הכללים הנוגעים לתרומת ביציות אינם קבועים בחוק אלא בנוהלי הרשות. הפרה של הנהלים אינה עילה לפתיחה בהליכים, אולם היא שיקול בהליך הרישוי של מרכזי הפריון, ועשויה לגרור שלילת רשיון. פיצוי התורמת:12 בחוק ההפריות נקבע כי "לא יינתנו או יתקבלו כסף או הטבות אחרות בקשר לאספקה של תאי מין או עוברים, אלא אם כן אושרו בהוראות". לפי נוהלי הרשות מותר לקבל תמורה כספית או הטבות אחרות תמורת מתן הביציות, בתנאים האלה: • החזר הוצאות: אפשר לשלם לתורמת כסף או שווה ערך לכסף בעבור כל הוצאה סבירה אשר נגרמה לה בגין תרומת הביציות, כל עוד נעשתה בתוך בריטניה. למשל, אפשר לקבל החזר עבור הוצאות הנסיעה למרכז שבו התבצעה התרומה. • אובדן הכנסה: מותר לפצות תורמת בעבור אובדן הכנסה (אולם לא בעבור הוצאות אחרות או חוסר נוחות) עד תקרה של 55.19 ליש"ט ליום או תקרה כוללת של 250 ליש"ט עבור כל מחזור של תרומת ביציות. מרכזי התרומה צריכים לנהל רישום מדויק של כל החזרי ההוצאות אשר שולמו לתורמות. • טיפולי פוריות: אפשר לפצות תורמת מטופלת באמצעות מתן טיפולי פוריות. במקרה זה אין הגבלה על שוויים הכספי של הטיפולים שמותר לאפשר לה. עם זאת, יש לתת את שירותי הטיפול באותו מחזור טיפול שבו נתרמו הביציות, אלא אם כן יש גורם רפואי המונע זאת. החזר ההוצאות ישולם לתורמת על-ידי יחידת הפריון שבה התרומה נעשית. היחידות גם רשאיות לשלם עבור הוצאות טיפול לתורמת אשר נגרמו לה בעיות רפואיות שהן תוצאה ישירה של התרומה. הגבלות על התורמות: בבריטניה מותרת תרומת ביציות מתורמת המוכרת לנתרמים או מתורמת זרה. תורמות ביצית צריכות להיות בנות 36-18, אלא אם כן נסיבות מיוחדות מצדיקות חריגה. ביציות מתורמת אחת לא ישמשו בעבור יותר מעשר משפחות. בתהליך בדיקת התורמות, יחידות הפריון ישקלו את הנקודות האלה: מחלות תורשתיות במשפחה; היסטוריה של מחלות מידבקות; השלכות התרומה על התורמת הפוטנציאלית ועל משפחתה, בעיקר כאשר יש לה ילדים. נהלים הנוגעים לתהליך התרומה: הביציות יכולות להיתרם למטופלת ביחידת הפוריות שבה הן נתרמו או ביחידות אחרות. יש לאפשר לתורמות פוטנציאליות לקבל ייעוץ מתאים, והן רשאיות לשנות את דעתן בדבר התרומה בכל שלב עד שנעשה שימוש בביציות. אנונימיות התורמות: בשנת 2004 בוטלה האנונימיות של תורמי זרע וביצית. ביטול האנונימיות נעשה בעקבות החלטה של הממשלה שלפיה זכות הילדים לדעת את מוצאם הגנטי עולה על זכותם של התורמים לאנונימיות. תיקון החקיקה חל על מי שתרמו ביציות מ-1 באפריל 2005 ואילך. כך, המידע שאפשר לקבל על מי שתרמו ביציות לפני התיקון שונה מהמידע שאפשר לקבל על מי שתרמו אחריו. ילדים שנולדו מתרומות שניתנו לפני התיקון בחוק ומלאו להם 18 יכולים, באמצעות פנייה לרשות (המנהלת את המרשם המרכזי), לקבל מידע על התורמת כדלקמן: • גובה, משקל, קבוצה אתנית, צבע עיניים ושיער, צבע עור, שנת לידה, ארץ לידה ומצב משפחתי. • האם התורמת מאומצת. • המוצא האתני של הורי התורמת. • הבדיקות שהתורמת עברה לפני התרומה ומידע על ההיסטוריה הרפואית שלה ושל משפחתה. • האם לתורמת יש ילדים, ואם כן – מה מינם. • דתה של התורמת, עיסוקה, תחביביה, כישוריה והסיבה לכך שתרמה ביציות. • כל מידע נוסף שהתורמת מסרה בידיעה שיהיה נגיש למבקש המידע. לא יימסר מידע אשר עשוי לזהות את התורמת. על תורמות שתרמו ביציות מ-1 באפריל 2005 ואילך יימסר כל המידע אשר צוין לעיל, ונוסף עליו: • שמה המלא של התורמת. • תאריך הלידה של התורמת ומקום לידתה (עיר או מחוז). • תיאור המראה החיצוני של התורמת. • כתובתה של התורמת. לפי עמדת הרשות, לביטול האנונימיות יש תועלת רפואית, שכן הכרת ההיסטוריה הרפואית של ההורים עשויה לעזור באבחון מוקדם של מחלות בילדים שנולדו מהתרומה ובטיפול בהן. ביטול האנונימיות גם עשוי למנוע מצב שילדים של אותה תורמת אשר אינם ערים לקרבת הדם ביניהם יביאו לעולם צאצאים משותפים. כמו כן נטען כי הדבר גם עשוי לשפר את מצבם הפסיכולוגי של ילדים אלו, הסקרנים לדעת מה מוצאם.13 מנגד, אחת הטענות נגד ביטול אנונימיות של תורמות ביצית (או תורמי זרע) היא שהדבר עלול להביא לירידה במספר התורמות. מנתוני הרשות עולה כי בשנים 2006-2004 (כלומר, לאחר התיקון בחוק) אומנם חלה ירידה של יותר מ-20% במספר תורמות הביציות, אולם הירידה החלה עוד בשנת 2001, לפני התיקון בחוק. כך, בשנת 2001 היו 1,315 תורמות ביציות, בשנת 2004 היה מספרן 1,064 ובשנת 2006 הוא ירד ל-812.14 כמו כן טענה הרשות כי במדינות אחרות שבוטלה בהן האנונימיות מספר התורמות ירד זמנית בלבד, ולאחר מכן מספרן עלה.15 יצוין כי לצד תיקון החוק, משרד הבריאות בבריטניה השיק מסע לאומי לגיוס תורמים של תאי מין. מרשם מידע: חוק ההפריות קובע כי הרשות תנהל מרשם ובו מידע הנוגע לשמירה על ביציות ולשימוש בהן. במרשם צריך להופיע כל המידע שצוין לעיל בנוגע לתורמות, והוא מתעדכן באמצעות העברת מידע מיחידות הפריון. לפי הנחיות הרשות, יחידות הפריון ממלאות בעבור כל תורמת טופס אחיד ובו כל הפרטים הנדרשים, וכן מאפשרות לתורמת להוסיף מסר אישי לילדים שייוולדו בעקבות התרומה. תרומת ביציות למחקר: תרומת ביציות למחקר מותרת. בנוהלי הרשות נקבע כי כאשר ביציות נתרמות לצורכי מחקר היחידה צריכה למסור לתורמות מידע על המחקר, מקורות המימון שלו, הניסויים שייעשו בעוברים שייווצרו ועוד. כמו כן יש להודיע לתורמות כי הן יכולות לחזור בהן עד אשר הביציות/העוברים כבר משמשים את החוקרים, ואם יבחרו שלא לתרום – לא ייפגע הטיפול בהן. הנהלים מורים כי תהיה הפרדה בין הגורמים הקליניים (קרי, המטפלים) ובין הגורמים המחקריים, וכי הרופא המסביר לתורמות מה המשמעות הקלינית של התרומה לא יהיה רופא המעורב במחקר שהתרומה מיועדת לו. 4. צרפת16 תרומת ביציות מוסדרת בצרפת בכמה חוקים וצווים, ובהם החוק בדבר ביו-אתיקה משנת 2004 והצו בדבר פיצוי על הוצאות בגין תרומת איברים מן החי משנת 2000. פיצוי לתורמת: חוק הביו-אתיקה קובע כי אין תשלום עבור תרומת ביציות, ויש להודיע על כך לתורמת לפני התרומה. החוק מתיר החזר הוצאות הקשורות בתרומה. החזר ההוצאות מוסדר בצו בעניין תרומת איברים מן החי. לפי הצו, ההחזר ניתן – כנגד הצגת חשבוניות – בגין ההוצאות האלה: עלויות נסיעה (על בסיס התעריף הזול ביותר האפשרי); אש"ל (אוכל, שתייה, לינה) בסכומים מוגבלים (בצו נקבעים הסכומים המרביים לתשלום בגין כל יום של שהייה בבית-החולים); הפסד הכנסות, עד לתקרה של פעמיים התשלום המשולם מהביטוח הלאומי עבור ימי מחלה. אם יש צורך במלווה, ישולמו גם הוצאותיו. הגבלות על התורמת: התורמת צריכה להיות אם לילדים, בין שיש לה בן-זוג ובין שאין לה (אם התורמת חיה עם בן-זוג, יש לקבל את הסכמתו לתרומת הביציות). מספר הילדים המרבי אשר יכול להיוולד מתרומה של תורמת אחת הוא עשרה. יצוין כי החוק תוקן בשנת 2004, ועד אז יכלה כל תורמת לתרום ביציות להולדת חמישה ילדים. אנונימיות: בחוק נקבע כי תרומת ביציות תהיה אנונימית, והתורמת או הנתרמת אינן רשאיות לקבל פרטים זו על זו. לפיכך, אין אפשרות לקבל תרומה מתורמת מוכרת. מהוועדה הלאומית המייעצת לבריאות ולמדעי החיים (CCNE) נמסר כי הדרישה לאנונימיות מקשה גיוס ביציות לתרומה, שכן מספר הנשים שמוכנות לתרום ביציות לזוג שאינו מוכר להן קטן. במצב הקיים, זוגות רבים בצרפת הזקוקים לתרומת ביצית מגייסים תורמת מהמעגל המשפחתי או החברתי שלהם ונוסעים אתה לבלגיה כדי לעבור שם את ההליך (בבלגיה, כפי שיוצג להלן, מותרת תרומה ממכרים). בשל הקושי הכרוך בהגבלת האנונימיות ובאיסור גיוס ביציות מתורמת מוכרת הנובע ממנה, הסוגיה נתונה כיום בדיון מחודש. החוק אוסר חיפוש מידע על התורמת או על הנתרמת. כאשר מתעוררות בעיות רפואיות, אפשר לקבל פרטים לא מזהים על התורמת. תרומת ביציות למחקר: לא מצאנו בחוק עיסוק בתרומת ביציות לצורך מחקר. עם זאת, החוק קובע כי יצירת עוברים לצורך ניסוי או מחקר אסורה אלא במקרים חריגים ובאישור ועדה מיוחדת. 5. שבדיה17 תרומת ביציות מוסדרת בחוק ה-Genetic Integrity משנת 2006. פיצוי לתורמת: מהמועצה הלאומית השבדית לאתיקה רפואית נמסר כי החוק בשבדיה אוסר מתן פיצוי לתורמות ביצית. הגבלות על התורמת: לפי החוק, תורמת ביצית יכולה להיות בת 35-18, אלא אם כן התרומה היא מקרובת משפחה, ואז אפשר לקבל תרומה מתורמת שגילה עד 38; התורמת צריכה להיות במצב בריאותי טוב וללא מחלות גנטיות; מספר הילדים המרבי שיכול להיוולד מכל תורמת הוא שישה. כמו כן, מומלץ לבחור תורמת שיש לה ילדים משלה (המלצה זו אינה קבועה בחוק). אנונימיות התורמת: תרומת הביציות יכולה להיות מתורמת מוכרת או מתורמת זרה. אם התרומה היא מתורמת זרה, לילד שנולד בעקבותיה יש זכות לברר פרטים מזהים על התורמת עם הגיעו לגיל 18. אם אדם סבור שהוא נולד בעקבות תרומת ביצית, חובתן של ועדות החברה והרווחה הפועלות ברשויות המקומיות לסייע לו לחפש מידע על מקורות התרומה, אם הוא רוצה בזה. בשבדיה בוטלה האנונימיות של תורמי תאי מין כבר ב-1985. מרשם מידע: הפרטים על תורמת הביצית ועל הנתרמת מתועדים במוסד הרפואי שבו התבצעה התרומה ונשמרים בו 70 שנה. תרומת ביציות למחקר: החוק אינו מתיר תרומת ביציות למחקר, זולת ביציות עודפות שנותרו לנשים העוברות טיפולי הפריה חוץ-גופית. גם במקרה זה, החוק מגביל ביצוע מחקרים בביציות מופרות או בביציות שנתרמו לצורך יצירת תאי גזע עובריים לפרק זמן שלא יעלה על 14 יום מהפריית הביצית או מיצירת תאי הגזע העובריים. החוק גם מחייב להפריד בין ביציות המיועדות להפריה ובין ביציות המיועדות למחקר – ביצית ששימשה לצורכי מחקר לא תשמש לצורך הפריה של אשה. 6. ספרד18 תרומת ביציות מוסדרת בחוק בדבר טכניקות להפריה מלאכותית משנת 2006 (בפרק זה: החוק). פיצוי לתורמת: בחוק נקבע כי לתרומת תאי ביצית (או תאי זרע) לעולם לא יהיה אופי מסחרי והן לא ייועדו לעשיית רווח. עם זאת, החוק מאפשר מתן פיצוי כספי לתורמת בגין הפגיעה והאי-נוחות הפיזית, הוצאות נסיעה ואובדן ימי עבודה הכרוכים בתרומה. משרד הבריאות מוסמך לקבוע מעת לעת את התנאים הבסיסיים שיבטיחו כי התרומה תינתן חינם. לפי מנהל המרכז האירופי לפריון במדריד, ד"ר אלפונסו דה לה פואנטה, סכום הפיצוי עשוי להיות 1,000-800 אירו. מסגרת הפיצוי בספרד שונה ממסגרות הפיצוי במדינות אחרות שנסקרו במסמך זה, שכן החוק מאפשר גם מתן פיצוי כספי על הפגיעה והאי-נוחות הפיזית, ואילו במדינות אחרות ניתן פיצוי רק על הוצאות כספיות שנגרמו לתורמת עקב התרומה. הגבלות על התורמת: בחוק מצוין כי התורמות חייבות להיות בנות 18 ומעלה, בריאות מבחינה פיזית ונפשית ובכשירות מלאה. לדברי ד"ר דה לה פואנטה, התורמות צריכות להיות מתחת לגיל 35. מספר הילדים המרבי שיכול להיוולד מתרומות של כל תורמת הוא שישה. כדי למלא הוראה זו התורמות צריכות לדווח למרכזים שבהם הן תורמות על תרומות קודמות שלהן. על המרכז שבו ניתנת התרומה האחרונה מוטלת האחריות לבדוק במרכזים שבהם ניתנו התרומות הקודמות את תוצאותיהן, כדי למנוע הולדה של מספר הילדים העולה על המותר בחוק. נראה כי מנגנון זה בעייתי, שכן הוא מבוסס על דיווח של התורמות ומחייב העברת מידע בין המרכזים (בהעדר מרכז מידע אחד על תרומות, וראו להלן). אנונימיות התורמות: תרומת הביציות חייבת להיות אנונימית, והמרכזים שבהם היא נעשית מחויבים לשמור על חשאיות התורמים ופרטיהם. לילדים הנולדים בעקבות תרומת ביצית יש זכות לקבל בעצמם או באמצעות באי-כוחם מידע כללי על התורמים, אולם לא מידע החושף את זהותם. זכות זו שמורה גם למקבלות התרומה. החוק מתיר לגלות את זהותה של התורמת אך ורק בשני מקרים: אם הדבר נדרש כדי להגן על בריאותו של הילד; בהקשרים פליליים, לפי הקבוע בסדר הדין הפלילי. גם במקרים אלו הפרטים שיימסרו על התורמת יהיו מוגבלים, ובשום אופן לא יפורסמו. כמו כן, תרומת ביציות מתורמת מוכרת אינה מותרת. מרשם מידע: כיום אין מרשם שבו מרוכז המידע על תרומות ביציות (או תרומות זרע), והמידע שמור במרכזים שבהם מתבצעות התרומות. החוק קובע כי יקום מרשם לאומי של תורמים ותורמות בניהול משרד הבריאות, ויתועדו בו תרומות של ביציות ושל עוברים שנעשו לצורך הולדה, תוך הגנה על האנונימיות של התורמים. במרשם גם יצוינו הילדים שנולדו מתרומות של כל אחת מהתורמות (מה שיקל לקיים את המגבלה של שישה ילדים לתורמת), זהות מקבלי התרומה וכתובותיהן של התורמות והנתרמות בעת התרומה. הממשלה תסדיר באמצעות צו את הרכבו ואת תפקידיו של המרשם הלאומי. לדברי ד"ר דה לה פואנטה, גורמי המקצוע פנו לממשלה להקים את המרשם, אולם כאמור, הדבר עדיין לא נעשה. היבטים רפואיים: החוק אינו מסדיר את ההיבטים הרפואיים הנוגעים לניהול הפרוטוקול של תרומת הביציות, אלא רק מציין כי יש להקטין את הסיכון הנגרם לתורמת. התורמות צריכות לעמוד בקריטריונים הקבועים בפרוטוקול רפואי מחייב מבחינת מצבן הרפואי (הפיזי והנפשי). תרומת ביציות למחקר: תרומת ביציות למחקר מותרת, אולם יש להפריד בין ביציות המיועדות למחקר ובין ביציות המיועדות להולדה. 7. סלובניה19 הפריה חוץ-גופית בכלל ותרומת ביציות בפרט מוסדרות בחוק טיפולי פוריות ובנהלים להפריה מלאכותית משנת 2000 (בפרק זה: החוק ). הפיקוח על ההפריות ועל תרומות הביציות נתון בידי הנציבות הלאומית להפריה מלאכותית, ששר הבריאות ממנה את חבריה (לפי הרכב הקבוע בחוק). אחד מתפקידי הנציבות הוא כתיבת קובץ נהלים (code of practice) להפריה חוץ-גופית, המוגש לשר הבריאות. קובץ הנהלים כולל הנחיות הנוגעות לתרומת ביצית. פיצוי לתורמת: החוק אוסר מתן תשלום עבור תרומת ביציות (או תאי זרע) או קבלה של תשלום כזה. החוק מתיר לתורמות הביצית לקבל החזר כנגד הוצאות שנגרמו להן בגין נסיעה למרכזי הטיפול ושהייה בהם, וכן החזר בגין עלויות הבדיקות והטיפולים הנדרשים לצורך התרומה. ממשרד הבריאות בסלובניה נמסר כי בפועל, סכום הפיצוי קבוע – 25 אירו בעבור כל ביקור במרפאה. הגבלות על התורמת: לפי החוק, תורמות הביציות צריכות להיות בגירות, בריאות וכשירות מבחינה שכלית. ביצית של תורמת לא תשמש להפריה עם זרע של גבר אשר יש לו קרבת דם אליה. לפי קובץ הנהלים, גילן של תורמות ביצית צריך להיות 35-18 שנה. ביציות של תורמת אחת אינן יכולות לשמש להולדה של ילדים ביותר משתי משפחות. כמו כן, תורמות רשאיות לתרום ביציות ביחידת פוריות אחת בלבד. תרומת ביציות יכולה להתקבל גם מתורמת מטופלת. במקרה זה נקבע בקובץ הנהלים כי מספר הביציות שהיא רשאית לתרום לא יעלה על 30% ממספר הביציות הנשאבות ממנה, ולפחות חמש ביציות שנשאבו ייועדו לצורך הפרייתה שלה. נהלים הנוגעים להליך התרומה: ביציות הנתרמות ביחידה מסוימת מוקצות לנשים המטופלות באותה יחידה. כל טיפול הפריה הכרוך בתרומת ביצית מותנה בהסכמה של גוף מייעץ הפועל ביחידה, וכן באישור הנציבות הלאומית להפריה מלאכותית (ראו להלן). טרם הטיפול הזוג הנתרם מופנה לייעוץ פסיכולוגי. אנונימיות: תרומת הביציות היא אנונימית, והילדים הנולדים בעקבות התרומה אינם זכאים לקבל מידע על התורמים. היבטים רפואיים: החוק קובע כי לפני התרומה יש לבחון את התורמות ואת הביציות שלהן לאור קובץ הנהלים, וישמשו ביציות רק אם ייקבע כי הן מתאימות להפריה ואינן מהוות סכנה לנתרמת או לילד שייוולד בעקבות התרומה. תרומת ביציות למחקר: החוק מתיר תרומת ביציות למחקר. מחקר בתאים ובעוברים אשר הושגו למטרה של הפריה מלאכותית יותר רק אם תכליתו לקדם את בריאות האדם. מרשם מידע: בחוק נקבע כי שר הבריאות ימנה את אחת היחידות העוסקות בתרומת תאי זרע וביצית לרכז מרשם של התורמים והתורמות. היחידות שבהן ניתנות התרומות צריכות להעביר למרשם התורמים את הפרטים האלה: מידע אישי ורפואי על התורמות ומידע רפואי על הוריהן; המועד שבו התבצעה התרומה; ממצאי בדיקות שעברו התורמות ובדיקות שנעשו לביציות שלהן; רישום הילדים אשר נולדו בעקבות התרומה. כמו כן, על היחידות לשמור אצלן תיעוד של פרטי מקבלות התרומה ואת פרטיהן של התורמות. התיעוד חייב להישמר ביחידות לפי הצורך לפרק זמן שלא יעלה על 50 שנה. לא צוינה הגבלת זמן על שמירת התיעוד במרשם המרכזי. המידע הנשמר הוא סודי. 8. בלגיה20 תרומת ביציות בבלגיה מוסדרת בחוק להפריה מלאכותית מיולי 2007. בבלגיה שני מסלולים עיקריים של תרומת ביצית (ותרומת זרע), המתנהלים באופן שונה: תרומה לנתרמות מוכרות ותרומה לנתרמות שאינן מוכרות (המכונה תרומה כללית). בתרומה לנתרמות מוכרות הסכם ההתקשרות הוא בין התורמת ובין הנתרמת, והוא כרוך בחתימה של שני הצדדים על חוזה המסדיר את כל ההיבטים הנוגעים לתרומה (מה ייעשה בביציות, כמה זמן הן יישמרו לפני השמדה וכו'). בתרומה כללית הסכם ההתקשרות הוא בין התורמת ובין יחידת הפוריות. פיצוי לתורמת: החוק קובע כי לא יינתן תשלום על תרומת הביציות. המלך רשאי לקבוע פיצויים שנועדו לכסות הוצאות נסיעה, הוצאות אשפוז והחזר בגין אובדן שכר הנגרם מהתרומה. הגבלות על התורמת: בחוק נקבע כי תרומה ביציות יכולה להתקבל רק מנשים בגירות שגילן נמוך מ-45. במקרים חריגים תותר קבלת תרומה מקטינות. בחוק לא צוין מספר הילדים המרבי מתרומה של תורמת יחידה או מספר הנשים המרבי שמותר לתת להן ביציות מתורמת אחת, אולם החוק מגביל את מספר הנשים שיכולות לעבור הזרעה מזרע של תורם אחד לשש. ייתכן שהדבר נובע מכך שמרבית התרומות הן מתורמת מוכרת, ועל כן מגבלה זו בדרך כלל אינה רלוונטית. אנונימיות: בתרומה לנתרמות מוכרות סוגיית האנונימיות אינה רלוונטית, שכן פרטי כל צד ידועים לצד השני. לעומת זאת, תרומת ביצית כללית היא אנונימית, ומידע הנוגע לתורמת יכול להיות מועבר למקבלת התרומה, לילד או לרופא המטפל בו רק אם לילד שנולד בעקבות התרומה יש בעיה רפואית המצדיקה זאת או במצבי משבר אחרים. תרומת ביציות למחקר: תרומת ביציות למחקר מותרת כל עוד הדבר נקבע בהסכם שהתורמת חתמה עליו. נוסף על כך, החוק מתיר העברת ביציות שנתרמו למטרות אחרות (כמו הפריית נתרמת) למחקר, אם לא נעשה בהן השימוש שנקבע בהסכם (למשל אם אינן מתאימות להפריה) או בתום תקופת שמירתן בהקפאה שנקבעה בהסכם. 9. אוסטרליה באוסטרליה אין חקיקה פדרלית המסדירה תרומת ביציות, אולם הנושא מוסדר ברמה הפדרלית בנהלים של המועצה הלאומית לבריאות ולמחקר רפואי שתחת משרד הבריאות, אשר יוצגו להלן. אף שלא מדובר בחקיקה, על מרכזי הפוריות לציית לנהלים אלו כדי לקבל רשיון פעילות.21 לצד הנהלים יש חקיקה מדינתית המסדירה תרומת ביציות. להלן יוצגו נוהלי המועצה הלאומית והחקיקה במדינת ויקטוריה. 9.1. נהלים אתיים לשימוש באמצעי פריון מלאכותיים למטרות קליניות ולמחקר (פדרלי)22 לפי הנהלים האתיים לשימוש באמצעי פריון מלאכותיים למטרות קליניות ולמחקר, יש שלושה סוגים של תרומת ביציות: • תרומה לנתרמת לא מוכרת (unknown donation). • תרומה לנתרמת לא מוכרת תוך קביעת הגבלות מסוימות, למשל תרומה המיועדת לקבוצה אתנית מסוימת (unknown but directed donation). • תרומה לנתרמת מוכרת (known donation). הנהלים אינם מגבילים את אפשרויות התרומה, אולם בחלק מהטריטוריות באוסטרליה יש חקיקה המגבילה אותן (למשל חקיקה אשר אינה מתירה תרומות מהקבוצה השנייה, קרי תרומה לנתרמת לא מוכרת תוך קביעת הגבלות). פיצוי עבור התרומה: בנהלים נקבע כי תרומת ביציות (וכן תאי זרע) חייבת להיות אלטרואיסטית, ואין לסחור בהן או לתת תמריצים לתורמת. הנהלים אינם עוסקים בהחזר הוצאות הקשורות בתרומה. הגבלות על התורמת: אין להתיר תרומת ביציות מקטינות, ועל רופאים להימנע מלהשתמש בביציות שתרמו נשים מבוגרות (אין ציון מפורש של גיל), אלא אם כן מקבלת התרומה מבינה את המשמעויות של תרומה כזאת ואת הסיכון המוגבר הטמון בה. רופאים המבקשים לקבל מאשה תרומת ביציות צריכים להעריך את המצב הפיזי, הפסיכולוגי והחברתי של הילד שעשוי להיוולד מהתרומה. בנהלים נקבע כי ביציות מתורמת אחת ישמשו מספר מוגבל של משפחות. הנהלים אינם נוקבים במספר ספציפי, אולם מפורטים בהם השיקולים אשר הרופא המטפל צריך להביא בחשבון: מספר הקרובים הגנטיים שיהיו לילד שייוולד מהתרומה; הסיכון שלאותו ילד יהיה קשר מיני עם קרוב גנטי שלו ללא ידיעתו; הסכמת התורמת למספר המשפחות שייווצרו מתרומתה; תרומות קודמות של התורמת ביחידות פריון אחרות. אין להפרות ביצית בזרע של תורם שהוא קרוב גנטי (לדוגמה, אשה יכולה לתרום ביציות לאחותה אולם לא לגיסתה); ככלל, כאשר התורמת היא בת משפחה יש לבחון היטב את השלכות התרומה. נהלים הנוגעים להליך התרומה: יחידות הפריון צריכות לספק למעורבים בתהליכי ההפריה, ובכלל זה לתורמות הביציות, ייעוץ של בעלי מקצוע מתאימים. יש לתת לתורמות שהות מספקת בין מתן ההסכמה לתרומה ובין התרומה בפועל לשקול לעומק את כל השלכותיה. לתורמות שמורה הזכות לשנות את דעתן בכל שלב (למעט במצבים מסוימים). אנונימיות: תרומות ביצית (וכן תרומות זרע) אינן אנונימיות. יחידות הפריון אינן רשאיות להתיר לאשה לתרום ביציות אם היא אינה מוכנה שיימסר מידע מזהה עליה לבני הזוג המקבלים את התרומה. רק בשני מקרים אפשר לקבל תרומת ביציות מתורמת אנונימית: כאשר למקבלת התרומה כבר יש ילד שנולד מתרומה של אותה תורמת (שניתנה לפני שהנהלים המבטלים את האנונימיות נכנסו לתוקף), או כאשר תרומה ששימשה ליצירת עוברים התבצעה לפני כניסת הנוהל לתוקף ואי-אפשר לאתר את התורמת כדי לקבל את הסכמתה לחשיפת זהותה. נוסף על כך, יחידות הפריון חייבות לספק למקבלות התרומה ולילדים שנולדו בעקבותיה את הפרטים האלה על התורמת: ההיסטוריה הרפואית שלה ושל משפחתה; תיאור חיצוני שלה, מספר הילדים שכבר נולדו מתרומת ביציות שלה ומינם. גם התורמות רשאיות לקבל מידע על הילדים שנולדו מתרומתן, אולם לא פרטים מזהים. מרשם מידע: יחידות הפריון צריכות לקבל מתורמות הביצית את המידע הזה: שם, תאריך לידה, כתובת עדכנית, היסטוריה רפואית ותיאור חיצוני. על היחידות להחזיק תיעוד של מספר הילדים שנולדו בעקבות תרומה של תורמת מסוימת, מינם ומספר המשפחות שבהן נולדו. היחידות צריכות לשמור את כל המידע הרלוונטי על התורמות והנתרמות ללא הגבלת זמן, תוך שמירת הסודיות. תרומת ביציות למחקר: מותרת תרומת ביציות למחקר (אם כי יש הגבלות על השימוש בעוברים ועל תרומת עוברים למחקר). בתרומה כזאת החוקרים צריכים לספק לתורמת את כל המידע הרלוונטי על המחקר. 9.2. ויקטוריה23 תרומת ביציות מוסדרת בחוק טיפולי הפוריות משנת 1995 ובתקנות שהותקנו מכוחו. פיצוי לתורמת: החוק אוסר מתן תמורה בעבור תרומת ביציות (או זרע) וקבלת תמורה כזאת. החוק מאפשר החזר של הוצאות סבירות הקשורות בתרומת הביציות, הכוללות בין היתר הוצאות הקשורות לאיסוף, לאחסון ולהעברה של הביציות. הגבלות על התורמת: גיל התורמת צריך להיות מעל 18. נהלים הנוגעים להליך התרומה: לפני מתן הסכמתה לתרומה, התורמת חייבת לקבל ייעוץ מיועץ מורשה. מרשם מידע: החוק קובע כי הרשות לטיפולי פוריות הפועלת בטריטוריה (אשר קמה מכוח החוק) תנהל מרשם מרכזי של התורמות, של הנתרמות ושל תוצאות התרומה. המרשם יתבסס על מידע שיחידות הפריון והנשים שהרו בעקבות תרומת ביציות מחויבות להעביר לרשות מכוח החוק. בתקנות מוצגים כל הפרטים שהתורם מחויב למסור ליחידות הפריון וכל המידע שיחידות הפריון מחויבות למסור למרשם המרכזי. אנונימיות: אפשר לתרום ביציות לתורמת לא מוכרת או לתורמת מוכרת. בשני המקרים התרומה אינה אנונימית. כאשר התורמת אינה מוכרת, הן התורמת והן הנתרמת (ובן זוגה) רשאים לבקש מיחידות הפריון ומהמרשם המרכזי פרטים זו על זו, ובכלל זה פרטים מזהים. פרטים אלו יועברו לכל צד בתנאים הקבועים בחוק. גם הילד שנולד בעקבות התרומה רשאי לפנות אל המרשם המרכזי עם הגיעו לגיל 18 כדי לקבל פרטים מזהים או אחרים על התורמת. הרשות מחויבת למסור לו את המידע הקיים במרשם המרכזי. תרומת ביציות למחקר: החוק מאפשר תרומת ביציות למחקר, אולם מתנה זאת בכך שהתורמת אישרה את תרומת הביציות למטרה זו עוד בטרם תרומת הביציות. ההסכמה עשויה להינתן לתרומה למחקר מסוים או לתרומה למחקר בכלל. יש להפריד בין ביציות המיועדות למחקר ובין ביציות המיועדות לתרומה, ואין להשתמש לצורך הפריה בעובר או בביציות שיועדו למחקר. 10. טבלה משווה מדינה פיצוי על התרומה הגבלות על התורמות אנונימיות תרומה למחקר ישראל24 התשלום אסור; מותר פיצוי בשל פעולת השאיבה בנות 35-20; עד שלוש תרומות מכל תורמת תרומה אנונימית; תרומה מתורמת מוכרת רק באישור ועדת חריגים מותרת; מספר הביציות המועברות למחקר לא יעלה על מספר הביציות שנועדו להולדת ילד הולנד התשלום אסור; מותר פיצוי על ההוצאות שנגרמו עקב התרומה, לרבות הפסד שעות עבודה הגבלות מוחלטות:25 מעל גיל 40 או רזרבה שחלתית נמוכה; סיכון גבוה לסיבוכים; קשיי תקשורת; מחלות מין. הגבלות לא מוחלטות: רצון להקים משפחה; תורמת שגילה פחות מ-30 ואין לה ילדים; מחלות גנטיות קשות במשפחה. תרומה מתורמת מטופלת תותר רק אם בטיפולים קודמים הושג שיעור גבוה של הפריות אנונימיות מוגבלת; הילד שנולד מהתרומה יכול לקבל את פרטי התורמת, בהסכמתה או בצו בית-משפט מותרת, אולם החוק מתיר יצירת עוברים רק לצורך היריון בריטניה התשלום אסור; מותר פיצוי על הוצאות (לא מוגבל) ועל אובדן הכנסה (עד לתקרה הקבועה בנהלים); אפשר לפצות תורמת מטופלת על-ידי טיפולים, אולם רק באותו מחזור טיפול בנות 36-18; עד 10 משפחות מכל תורמת בוטלה ב-2004; מי שנולד מתרומת ביצית רשאי לקבל מידע על התורמת לאחר שמלאו לו 18 (ובלבד שהתרומה נעשתה לאחר התיקון לחוק) מותרת צרפת התשלום אסור; מותר החזר הוצאות כנגד הצגת חשבוניות ופיצוי על אובדן הכנסות עד תקרה הקבועה בחוק בעלות ילדים; עד 10 ילדים מתורמת מסוימת (עד שנת 2005 היתה ההגבלה חמישה ילדים) תרומה אנונימית; אין תרומה מתורמת מוכרת החוק אינו עוסק בנושא, אולם נקבע כי יצירת עוברים למטרות מחקר אסורה, אלא במקרים חריגים מדינה פיצוי על התרומה הגבלות על התורמות אנונימיות תרומה למחקר שבדיה אסור תשלום או פיצוי בנות 35-18, ומי שתורמת לקרובת משפחה – עד גיל 38; עד 6 ילדים מכל תורמת; המלצה לקבל תרומות רק ממי שיש לה ילדים אין אנונימיות; ילד שנולד מתרומת ביצית רשאי לברר פרטים מזהים על התורמת עם הגיעו לגיל 18; מותרת תרומה מתורמת מוכרת רק ביציות עודפות של תורמת מטופלת ספרד התשלום אסור; מותר לשלם פיצוי על הוצאות נסיעה, אובדן ימי עבודה ואי-נוחות הכרוכה בתרומה בגירות; עד 6 ילדים מכל תורמת תרומה אנונימית מותרת סלובניה התשלום אסור; מותר החזר הוצאות בנות 35-18; עד 2 משפחות ייווצרו מתרומה של כל תורמת; תורמת מטופלת יכולה לתרום עד 30% מהביציות שלה, כל עוד נותרו לה 5 לפחות לצורך הפרייתה שלה תרומה אנונימית מותרת בלגיה התשלום אסור; מותר לשלם פיצוי על החזר הוצאות נסיעה, הוצאות אשפוז והפסד שכר בגירות מתחת לגיל 45; תרומה מקטינות תתקבל במקרים חריגים תרומה כללית היא אנונימית אולם מותרת תרומה מתורמת מוכרת מותרת אוסטרליה – נהלים פדרליים התשלום אסור; הנהלים אינם עוסקים בפיצוי בגירות ולא מבוגרות מדי (אין ציון גיל); מספר מוגבל של משפחות מכל תורמת (אין ציון מספר); אין אנונימיות מותרת אוסטרליה – חקיקה בוויקטוריה התשלום אסור; מותר החזר הוצאות מעל גיל 18 אין אנונימיות מותרת