חומר רקע

DOC 5,562 תווים המסמך המקורי ↗
-       - מינהל תכנון - ארגון תאריך : י"ד באב, התשס"ט ‏04 אוגוסט, 2009 תיק : :נציבות:פרוייקטים רוחביים:היוועדות חזותית;# אסמכתא : 53331509 לשכה משפטית/משרד לבט"פ/עו"ד חיים אמיגה       -------------------------------------       לשכה משפטית/שלי סבג הנדון: וידאו קונפרנס - תשובות לקראת דיון בועדת חוקה חוק ומשפט סימוכין: כנסת: מ- 4 אוגוסט 2009 1. להלן התייחסותנו למסמך היועצת המשפטית של ועדת חוקה חוק ומשפט: א. המחקר המלווה - הועבר למשרדה של הגב' רחל גוטליב כמו גם ליתר הגורמים הרלוונטיים. במידה ובכל זאת קיים קושי באיתור דו"ח המחקר – אנא העבירו אלי כתובת מייל על מנת שאוכל להעביר הדו"ח לגורם המבקש. ב. הרחבת הפרויקט – שב"ס אכן עמד במשימה והקים בתאום עם כלל הגורמים אתר נוסף לשימוש בהיוועדות חזותית. האתר שהוקם נמצא בבית המעצר ירושלים ובחירתו נבעה מהעובדה שבבית מעצר ירושלים קיים מספר גדול יותר של עצורים לימים מבתי משפט אחרים כמו גם הרצון לשפר את תנאי המעצר הקשים הקיימים כיום בבית משפט השלום בירושלים. המתקן מוכן לשימוש מזה מספר חודשים אולם הנהלת בתי המשפט החליטה שלא לאשר התקנת הציוד וביצוע הבינוי הנדרש בבית משפט השלום בירושלים על רקע העובדה שמשרד האוצר לא הקצה את התקנים המתאימים לנושא (2 תקני מזכירים) למרות ששב"ס היה מוכן לממן את משכורותיהם. יודגש כי בעיה דומה קיימת גם לגבי מתקן ההיוועדות החזותית בתל אביב שבו מממן שב"ס את עלות המזכירים מזה שנתיים אולם נושא התקינה (שעות העסקה) עדיין לא הוסדר על ידי משרד האוצר למרות פניות הנהלת בתי המשפט בנושא. יחד עם זאת מבקשת לציין כי למרות אי פתיחת אתר נוסף מציין המחקר שנעשה עד כה מסקנות חד משמעיות ברורות בנוגע לכל אחת משאלות המחקר שהוגדרו מלכתחילה. ג. מספר העצורים שעשו שימוש בהליך ההיוועדות החזותית בהתפלגות חודשית הינו כ- 60 עצורים בממוצע לחודש דהיינו כ- 15%-20% מתוך כלל העצורים לימים שנקלטו בבית מעצר ת"א. ככלל ניתן לומר שמזה כשנה לא חלה עלייה או ירידה במספר המשתמשים בהליך וניתן לציין התייצבות במספר העושים שימוש בו. יודגש כי התייחסות מפורטת יותר באשר לסוגי העצורים שעשו שימוש בהליך היוועדות החזותית ניתן למצוא בדו"ח המחקר המלווה המוזכר לעיל. יחד עם זאת ניתן לציין באופן כללי כי מספר המשתמשים בהליך תלוי רובו ככולו בסנגורים הציבוריים. הסנגוריה הציבורית על פי עדותה עושה שימוש בהליך רק כאשר ההליך משרת את העצור, למרות שהוראת השעה מציינת כי ניתן לעשות שימוש בהליך כל זמן שאין פגיעה בזכויותיו. פרשנות זו של החוק היא הגורם העיקרי המשפיע וקובע את מידת השימוש הנמוכה יחסית בהליך ההיוועדות החזותית. ד. בעיות הקשורות למערכת הויעוד – יודגש כי בניגוד לשנה הקודמת, בשנת הפיילוט השנייה כמעט ולא היו תקלות טכניות ותפעוליות במערכת הויעוד. המערכת פעלה במרבית המקרים ללא תקלות והתקלות היחידות שצוינו היו תקלות שמע שלא עכבו את הדיונים או פגעו במהלכם והפגיעה היחידה הייתה ברוב המקרים באיכות השימוש בלבד. נושא זה מפורט אף הוא בדו"ח המחקר המלווה. ה. הפרוטוקולים של הדיונים מגיעים ככלל כסדרם לבית המעצר ת"א באמצעות פקס ולפיכך ככלל לא קיימים עיכובים בקיום החלטות בית המשפט . הסוגיה תוקנה והיא אחת מהסוגיות שהיוו תולדה של חבלי תהליך ראשוני שנפתרו באופן מוחלט. ו. הארכות מעצר בניגוד להוראת החוק במהלך שנת הפיילוט השנייה - לא קוימו דיוני הארכות מעצר באמצעות היוועדות חזותית כאשר העצור היה קטין לא קוימו דיוני הארכות מעצר באמצעות היוועדות חזותית לגבי עצורים שהוגש נגדם כתב אישום לא קוימו דיוני הארכות מעצר באמצעות היוועדות חזותית מבלי שהעצור נפגש קודם לכן עם עורך דינו. יודגש כי אפשרות זו כלל איננה אפשרית מאחר וללא מפגש עם עורך הדין אין העצור יכול לחתום על טופס הסכמה להשתתפות בהליך היוועדות חזותית מלכתחילה. במהלך שנת הפיילוט השנייה היה מקרה אחד שבו קוים הליך היוועדות חזותית ללא ייצוג בגין החלטתו של השופט עם תחילת הדיון שלא לאפשר ייצוג של הסנגוריה הציבורית בגין סוגיית זכאות לייצוג. במקרה זה היה צריך להביא את העצור לבית המשפט אולם השופט בחר להמשיך בדיון. מקרה זה מפורט אף הוא בדו"ח המחקר המצוין לעיל. ז. ככלל, בשנת הפיילוט השנייה לא ידוע לנו על תקלות הנוגעות להפסקת מערכת השמע על ידי המפעילים מאחר והללו קיבלו הנחיות מדויקות באשר לאופן הפעלת המערכת והנהלים המחייבים אותם. יודגש כי כל תקלה באשר היא ולאו דווקא תקלות בתחום השמע עולות ומטופלות בשני אופנים: 1) באמצעות מנגנון דיווח מיידי על תקלות לרמ"ח ארגון ותקינה בשב"ס על ידי הגורמים השונים (סנגוריה ציבורית, הנהלת בתי המשפט וכו'). התקלות מועברות מיידית לבדיקה ותשובה על הסיבה לתקלה ואופן הטיפול למניעת הישנותן מועברות לגורם שדיווח על התקלה. 2) במהלך דיון סטאטוס חודשי המקוים בראשות רמ"ח ארגון ותקינה בשב"ס ובו מעלים הגורמים הרלוונטיים השותפים להליך (סנגוריה ציבורית, הנהלת בתי המשפט, מ"י ושב"ס ) את כל הסוגיות המהותיות הדורשות טיפול תוך קבלת החלטות אופרטיביות ומעקב אחר התהליכים הדורשים שיפור באופן ביצוע ההליך. באשר למתן אפשרות לעצור לשוחח עם הסנגור לאחר קיום הדיון – יש לעיין בדו"ח המחקר הקובע במפורש כי לא קיימת פגיעה בזכותו זו של העצור וכי אין הבדל סטטיסטי מובהק בין משך הזמן שעצורים בדיונים פרונטאליים קיבלו לצורך שיחה עם עורך דינם בתום הדיון לעומת הללו שקיימו דיונים באמצעות היוועדות חזותית ומערכת השמע הנלווית אליה. יודגש כי במהלך שנת הפיילוט השנייה לא ידוע לנו על אף מקרה בו הופסקה מערכת השמע בגין לחץ ועומס דיונים של בית המשפט . ח. עד כה, בגין שימוש נמוך בהליך ההיוועדות החזותית לא ניתן לציין כל חסכון בעלויות בגין השימוש בהליך זה. שב"ס ביצע ניתוח של חסכון אפשרי ברמה התיאורטית בלבד אולם כל עוד השימוש בהליך יהיה נמוך לא ניתן יהיה להצביע על חסכון כלשהו בעלויות. ט. בסיום הדברים מבקשת לציין כי החל מן ה- 22.7.09 לא מקוימים דיוני היוועדות חזותית כלל מאחר ותוקף הוראת השעה פג. רצ"ב מסמך ההנחיה להפסקת הפעלת ההליך. בברכה, ענת דובדבני, גנ"מ רמ"ח ארגון ותקינה