חומר רקע
31.8.09
תשובות משרד המשפטים לשאלות הייעוץ המשפטי לוועדה לקראת דיון מעקב בחוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין1
1. מהו סטאטוס הטיפול בתיקים של עברייני מין, ככל שהטיפול נוגע לפרקליטות (כמה תיקים לערך ממתינים לטיפול)? האם קיימים עברייני מין שהשתחררו ושטרם התקבלה הכרעה שיפוטית סופית בעניינם, חרף קיומה של הערכת מסוכנות שאינה נמוכה? מהו המועד הממוצע להעברת הערכת המסוכנות לפרקליטות לפני השחרור ובתוך כמה זמן בממוצע נקבע דיון?
תשובה:
להלן המידע, כפי שנמסר לנו מיחידת הפיקוח:
• 22 תיקים ממתינים לטיפול הפרקליטות, מהם 11 לטיפול לצורך הוצאת צו פיקוח, 6 לצורך הארכת צו פיקוח ו- 5 תיקים בהם הוכנה המלצת יחידת הפיקוח לאחר שעבריין המין הורשע, ויש אפשרות ממשית שלא ידון למאסר, אולם טרם נגזר דינו ולפיכך טרם הוגשה בקשה. טיפול הפרקליטות אינו עולה על ימים ספורים.
• נכון למועד קבלת המידע, אין עברייני מין ששוחררו וטרם התקבלה הערכה שיפוטית סופית בעניינם.
• המועד בו מועברות הערכות המסוכנות ליחידת הפיקוח משתנה, והוא בטווח של כחודש לפני מועד השחרור. טיפול יחידת הפיקוח והעברת הערכת המסוכנות וההמלצה לפרקליטות אורך מספר ימים. יחידת הפיקוח מתעדפת את הטיפול לפי מועד השחרור. תיקים בהם הערכות מסוכנות מגיעים קרוב יותר למועד השחרור , מטופלים בדחיפות רבה יותר.
• דיון בביהמ"ש מתקיים כשבוע ממועד הגשת הבקשה.
2. בכמה מקרים בשנת 2008 ובמחצית הראשונה של שנת 2009 לא התבקש צו פיקוח, חרף קיומה של הערכת מסוכנות בינונית וגבוהה?
תשובה:
סה"כ היו 10 תיקים מתחילת 2008 ועד כה בהם לא התבקש צו פיקוח חרף היותם מוגדרים בהערכת המסוכנות כבעלי מסוכנות בינונית או גבוהה.
סיבות אי הגשת הצו היו, בעיקרן, מסוכנות ספציפית כלפי בת זוג, מצבים רפואיים אקוטיים, דמנצייה חריפה.
3. האם קיימת הנחיה לפרקליטים להגיש בקשה לבית המשפט על פי חוק מגבלות על חזרתו של עבריין המין לסביבת נפגע העבירה, אם במהלך הערכת המסוכנות מתגלה מידע רלוונטי פרטני על סיכון לקורבן העבירה?
תשובה:
אם מתגלה מידע על סיכון פרטני לקרבן יש למצוא לכך מענה באמצעות הכלים שמקנה חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין. חוק מגבלות על חזרתו של עבריין המין לסביבת נפגע העבירה לא בא ליתן מענה למסוכנותו של העבריין, כי אם לנזק נפשי העלול להגרם לנפגע כתוצאה מעצם המצאותו של עבריין המין ב סביבתו , ומסוכנותו של עבריין המין אינה מעלה ואינה מורידה לעניין חוק זה.
לגבי מצב בו פרקליט , אגב טיפול בתיק בו הורשע העבריין או בהליך פיקוח , נתקל במקרה בו יש מקום להגיש בקשה לפי חוק חזרת עבריין המין לסביבת נפגע העבירה - אין הנחיה בכתובים, אולם מטבע הדברים כשהפרקליטות נתקלת אגב טיפול בהליך אחר הנוגע לאותו מקרה, בתיק בו יש לדעתה להגיש בקשה לפי חוק זה, תוגש בקשה כאמור, וכך אכן נעשה בעבר. יצויין כי התיקים לפי חוק הגנה על הציבור מטופלים בידי אותה פרקליטות המחוז שטיפלה בתיק העיקרי ומכירה את נסיבותיו.
4. מי כלול במרשם עברייני המין? האם כל עברייני המין או שמא רק אלו עליהם חל פיקוח? מהי עמדת משרד המשפטים בנושא?
תשובה:
במרשם עברייני המין כלולים רק עברייני המין שהוטל עליהם צו פיקוח. זאת, על פי עמדת משרד המשפטים לפיה זוהי הפרשנות המתחייבת של החוק (פרשנות אחרת תביא לכך שהרישום לגבי עברייני מין שאינם בפיקוח לא ימחק לעולם, מאחר שהחוק לא קובע מנגנון מחיקה לגביהם - ר' ס' 19(ד) לחוק). עמדת המשרד היא כי המצב הקיים מאזן כראוי בין מטרת המרשם לבין עקרון הגנת הפרטיות, ואין לשנותו.
5. מהם הקשיים בהם נתקל משרד המשפטים בנוגע ליישום החוק – הן מבחינת קצב הטיפול בהערכות המסוכנות והן מבחינה מהותית?
תשובה:
הקשיים אותם העלתה הפרקליטות בנוגע ליישום החוק:
• מאחר שהחוק חדשני ודורש הקמת מנגנון מורכב, הטמעת עקרונותיו, ומציאת מענה לשאלות ובעיות שעולות אגב היישום, היה מקום לאפשר הדרגתיות רבה יותר בהחלתו. היה מקום להמתין עם תחילת החלת השלב השני והשלב השלישי זמן רב יותר, על מנת שתהיה בקרה טובה יותר על יישום נכון של החוק, בהתאם למטרותיו. כך, למשל, ישנן שאלות שעולות מהתפר בין שחרור על תנאי ממאסר וצו פיקוח, ושאלת השפעת האפשרות ליתן צו פיקוח על ידי ביהמ"ש על שיקוליה של ועדת שחרורים הכפופה לסעיף 12 לחוק שחרור על תנאי ממאסר.
• הערכת מסוכנות בשלב גזר הדין במקרים רבים אינה נדרשת באופן אמיתי, וניתן היה להסתפק בתסקיר מבחן. זאת, במיוחד במקרים בהם העבירה חמורה והעבריין צפוי לשנות מאסר , בהם ברמת המסוכנות לא יהיה כדי להשפיע השפעה של ממש על גזר הדין. קבלת הערכת המסוכנות במקרים אלה מסרבלת את ההליך שלא לצורך. במסגרת התיקונים המתגבשים לחוק , ישנה כוונה להציע לבטל את החובה לקבל הערכת מסוכנות בשלב גזר הדין, ותחת זאת לקבוע חובה לקבל תסקיר מבחן ובו הערכת סיכון.
6. האם קיימים תיקוני חקיקה צפויים בחוק, כלקחים מיישומו בשנים הראשונות? בפרט – האם יש כוונות לבחינת הטיפול בנושא עברייני מין קטינים?
תשובה:
קיימים תיקוני חקיקה צפויים בחוק כלקחים מיישומו. עיקריהם הם הרחבת הסמכויות לקבלת מידע לפי החוק, קביעת סמכות מפורשת לבית המשפט לדון בהליך לפי החוק בדלתיים סגורות, ביטול החובה לקבל הערכת מסוכנות בשלב גזר הדין והחלפתה בקביעת חובה לקבל תסקיר מבחן ובו הערכת סיכון, ועוד.
לגבי עברייני מין קטינים - כפי שהוחלט בשלב חקיקת החוק, החלת הסדרי פיקוח ושיקום מונע לגבי קטינים יעשה במסגרת חוק הנוער. משרד הרווחה , כפי שנמסר לנו, מצוי בשלבים מתקדמים של עבודת מטה לגיבוש הסדר בנושא.
7. היכן עומד "פרק השיקום" מבחינת משרד המשפטים? האם קיימת כוונה להביא את פרק השיקום במהלך השנה הקרובה? האם קיים מועד משוער?
תשובה:
התיקונים המתגבשים לחוק, ובכלל זה פרק השיקום, אמורים להיות מובאים על ידי משרד הרווחה לאישור ועדת שרים לחקיקה. בשבועות האחרונים התעורר צורך לפתור שאלות תקציביות, ואנו מקווים כי במאמץ משותף של כל הגורמים, ונוכח חשיבותו היתרה של הנושא, לא יהיו עיכובים נוספים.