חומר רקע
נוסח לדיון 23 בנובמבר 2009
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
תקנות המרשם הפלילי ותקנת השבים (שינויים בתוספת הראשונה והשלישית לחוק), התשס"ח – 2008
בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א - 19811 (להלן - החוק), לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
תיקון התוספת הראשונה
1.
בתוספת הראשונה לחוק -
(1) בפרט (ד), המילה "או" תימחק, ובסופו יבוא "חוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-19552 וכן ועדה למינוי שופטים צבאיים שיכהנו בבתי משפט צבאיים באזור, באמצעות ממונה הבטחון בהנהלת בתי המשפט או ממונה הבטחון בהנהלת בתי הדין האמורים ומנהל בתי המשפט, ולגבי בית דין צבאי ובית משפט צבאי - באמצעות גם מזכיר הוועדות.";
(2) בפרט (ד1), בסופו יבוא: "באמצעות ממונה הביטחון בהנהלת בתי המשפט ומנהל בתי המשפט";
(3) במקום פרט (ה) יבוא:
"(ה) שר או מנהל כללי של משרד ממשלתי או מי שהם הסמיכו לכך - לענין העסקה בתפקיד מסווג בתפקיד שלא בדרך של מכרז ";
(4) בפרט (ו), אחרי "נציב בתי הסוהר או מי שהוא הסמיך לכך – לגבי עובדי" יבוא – "וסוהרי".
(5) אחרי פרט (ו) יבוא:
"(ו1) היועץ המשפטי של רשות מקומית עירייה - לענין מינוי במכרז למשרות המנויות בסעיף 170(ב1)(1) לפקודת העיריות3 ובעלי תפקידים נוספים שקבע שר הפנים לפי סעיף 170 (ב1)(2) לפקודת העיריות, והיועץ המשפטי של משרד הפנים – לענין מינוי במכרז למשרת יועץ משפטי של רשות מקומית.;
בפרט זה, "רשות מקומית" - כהגדרתה בחוק הרשויות המקומיות (משמעת), התשל"ח - 19784;"
ביחס לשאלה האם לצמצם את תחולת פרט (ו1) רק לעיריות (כהמלצת הייעוץ המשפטי) או להרחיב אותו גם ביחס לרשויות מקומיות ואיגודי ערים – הובעו דעות חולקות על ידי יו"ר הוועדה ח"כ רותם וח"כ פינס-פז.
(6) בפרט (ח), במקום הקטע החל במילים "הנהלת גוף שהממשלה" עד המילה "דרושה לה" יבוא: "הנהלת גוף או ממונה הביטחון של גוף המנוי בתוספת הראשונה או בתוספת השניה של החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח - 19985";
ביחס לשאלה האם המידע יועבר רק לממונה על הביטחון או גם להנהלת הגוף – הובעו דעות חולקות על ידי יו"ר הוועדה ח"כ רותם לח"כ פינס-פז, בהתאמה.
(7) אחרי פרט (ט) יבוא:
"(ט1)
שר הבטחון לענין סמכויותיו לפי חוק סמכויות שעת חירום (מעצרים), התשל"ט-19796, לפי חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, התשס"ה-20057, לפי סעיף 14 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-19828, לפי סעיף 36 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-19969 , לפי סעיף 30 לחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד-195410 ולפי סעיפים 84, 120 ו- 130 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 194511;
(ט2)
השר שר הביטחון וראש הממשלה או מי שהוא הסמיך לכך לענין סמכויותיו סמכויותיהם לפי פרק ב' לחוק האזנת סתר, התשל"ט - 197912;
הוועדה ביקשה ממשרד המשפטים להגדיר בעלי תפקידים שאותם ניתן יהיה להסמיך לקבל את המידע.
(ט3)
מפקד צבאי או מי שהוא הסמיך לכך לענין סמכויותיו לפי סעיפים 109, 110 ו- 119 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945;
(ט4)
שר המשפטים או מי שהוא הסמיך לכך לענין הענקת סמכויות חקירה לפי חוק;
(ט5)
השר לביטחון הפנים או מי שהוא הסמיך לכך לענין הענקת סמכויות חקירה, עיכוב, מעצר או חיפוש לפי חוק;"
הוועדה ביקשה ממשרד המשפטים להגדיר בעלי תפקידים שאותם ניתן יהיה להסמיך לקבל את המידע.
(8) בפרט (יד), במקום "סניגורו של נאשם" יבוא "נאשם וסניגורו וכן עצור או בא כוחו" ובמקום "מידע על נאשם" יבוא "מידע על הנאשם או העצור";
(9) במקום פרט (טו) יבוא:
"(טו) צוות מקצועי וועדת שחרורים לפי סעיפים 11, 32 ו- 33 לחוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-200113, מי שהוסמך על ידי שר הבריאות להגיש חוות דעת לפי סעיף 12(א) לחוק האמור, וכן ועדת שחרורים לפי סעיף 35 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-197114;"
בדיון הקודם הוועדה אישרה להוסיף גם צוות מקצועי לעניין אסירים הנושאים מאסר בגין עבירות אלימות או עבירות מין במשפחה.
(9א) בפרט (טז), במקום "רשות מאשרת לפי סעיף 441, רשות מקלה לפי סעיף 444א" יבוא "הגורם המוסמך להקל בעונש לפי סעיף 442".
מדובר בתיקון טכני של סעיפים לפי בקשת נציגי הצבא.
(10) בפרט (כו), במקום "וראש אגף כוח אדם בצבא-הגנה לישראל או מי שהוא הסמיך לכך" יבוא "ראש אגף משאבי אנוש או מי שהוא הסמיך לכך, בקשר לעניני כח אדם של צבא-הגנה לישראל";
או מי שהוא הסמיך לכך – הוועדה ביקשה מנציגי הצבא להגדיר בעלי תפקידים שאותם ניתן יהיה להסמיך לקבל את המידע.
ענייני כוח אדם – לנוכח העובדה שהגישה המוקנית לרמטכ"ל ולראש אכ"א למידע שבמרשם נוגעת לחלק הארי של האוכלוסיה בישראל, הוועדה ביקשה מנציגי הצבא להציע הגדרה ברור יותר באשר לשאלה באלו "ענייני כוח אדם" מדובר.
(11) אחרי פרט (כז) יבוא:
"(כז1)
פקיד רישוי לפי חוק כלי היריה, התש"ט- 194915 והממונה לפי סעיף 12(ג1) לחוק האמור לעניין מתן רישיון לפי אותו חוק;
(כז2)
מפקח עבודה אזורי ומפקח עבודה ראשי כמשמעותם בתקנות חמרי נפץ (מסחר, העברה, ייצור, החסנה ושימוש), התשנ"ד – 199416 לעניין מינוי, מתן הסמכה או היתר לפי חוק חמרי נפץ, התשי"ד-195417;"
(12) במקום פרט (ל) יבוא:
"(ל) נגיד בנק ישראל או מי שהוא הסמיך לכך – לענין רישוי והיתר לפי סעיפים 6, 8, 34 ו-34א לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-198118, והנגיד או המפקח ולענין אישור מינוי לפי סעיף 11א לפקודת הבנקאות19 ;
(לא)
המנהל כהגדרתו בפקודת מס הכנסה 20 ופקידי שומה שהוסמכו לערוך חקירות לפי סעיף 227 לפקודה האמורה, לצורך חקירה בעבירות שהם מוסמכים לחקור בהן על פי דין;
(לב)
המנהל כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-197521 ובפקודת המכס22 ומי שהוא הסמיך לכך, לצורך חקירה בעבירות שהוא מוסמך לחקור בהן על פי דין;
(לג)
חוקר ברשות ניירות ערך שהסמיכו לכך יושב ראש הרשות כמשמעותו בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-196823 לצורך חקירה בעבירות על החוק האמור ובעבירות שהוא מוסמך לחקור בהן על-פי דין;
(לד)
חוקר ברשות הגבלים עסקיים כמשמעותו בסעיף 46(א) לחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-198824, לצורך חקירה בעבירות שהוא מוסמך לחקור בהן על פי דין;
באשר לפרטים (לא)-(לד) – הוועדה ביקשה כי נציגי הגופים הללו יופיעו בפני הוועדה ויסבירו מדוע עליהם לראות את כל המידע הפלילי שיש במרשם, גם אם הוא – על פניו – אינו נראה רלבנטי לחקירות בעבירות שאותן הם מוסמכים לחקור.
(לה)
עובדי מערכת הבטחון שהוסמכו לערוך חקירות לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)25, לצורך חקירה בעבירות שהם מוסמכים לחקור בהן על פי דין;
הוועדה לא דנה בפרט זה בדיון הקודם
(לו)
ראש הרשות המוסמכת שהוקמה לפי סעיף 29(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס– 200026, ועובד הרשות שהוא הסמיך לכך, לצורך קבלת החלטה בדבר העברת מידע לפי סעיף 30(ב), (ג), (ה) ו- (ו) לחוק האמור;
מספר נימוקים מצטברים מדוע מוצע שלא לאשר את הוספת הרשות:
(1) הרשות רשאית לעיין במידע מהמרשם הנכלל בבקשה – ס' 30(ב)(2) ו-30(ג) לחוק איסור הלבנת הון קובעים, כי במסגרת בקשה של המשטרה והשב"כ לקבל מידע מהמאגר שבניהול הרשות, רשאים המשטרה והשב"כ לכלול מידע המצוי בידיהם בבקשה, לרבות מידע מן המרשם הפלילי, והרשות רשאית לעיין בו. משכך, אם ישנה רלבנטיות למידע מהמרשם לצורך קבלת ההחלטה על העברת מידע מהמאגר למשטרה או לשב"כ – סביר להניח כי הוא יכלל בבקשה שיגישו המשטרה/השב"כ; ואם אין רלבנטיות למידע האמור – אין הצדקה שלרשות תהיה גישה למידע.
(2) העברת מידע ביוזמת הרשות – לפי ס' 30(ה) לחוק איסור הלבנת הון הרשות רשאית בתנאים מסוימים להעביר מידע למשטרה או לשב"כ מיוזמתה. מתן סמכות לרשות לקבל מידע מהמרשם לצורך כך, תאפשר לה לבקש מידע לגבי כל אדם בישראל, וזאת ללא שישנן חשדות קונקרטיים לגביו או עילה כלשהי.
(3) הצורך בבחינת העניין בפרספקטיבה רחבה – בפני הוועדה מונח הצעה לתיקון מקיף של חוק איסור הלבנת הון (תיקון מס' 7), שבמסגרתו מוצע להרחיב באופן דרסטי הן את המידע שחייבות רשויות שונות למסור למאגר המידע שמנהלת הרשות, והן את היקף הגופים שיהיו רשאים לקבל מידע מהרשות. אם תצורף להרחבות המוצעות גם גישה של הרשות למרשם הפלילי, עלולה להיווצר רשות בעלת מאגר מידע עצום, שיש בכוחה לעקוב אחרי חלק ניכר מתושבי ישראל ולדעת עליו כמעט כל דבר. למהלך כאמור ישנן משמעויות מרחיקות לכת, ועל כן, מוצע לבחון אותם במסגרת הצעת התיקון לחוק איסור הלבנת הון, שם ניתן יהיה לבחון את העניין בפרספקטיבה רחבה יותר.
על כן מוצע שלא לאשר את התיקון המוצע במסגרת הנוכחית. ואולם, אם תחליט הוועדה לאשר את הוספת פרט (לו), מוצע לקבוע כי הגיש למידע שבמרשם תהיה רק לצורך קבלת החלטה על העברת מידע על פי בקשה של המשטרה או השב"כ (ס' 30(ב) ו-(ג)), ולא לצורך קבלת החלטה על העברת מידע יזומה של הרשות (ס' 30(ה)).
(לז)
מבקר המשרד לביטחון הפנים, ומי מעובדי יחידתו שהוסמך לעניין זה והממונה על תלונות הציבור באותו משרד, לשם בירור תלונה או ביצוע ביקורת בעניינים הנוגעים למרשם הפלילי;
הוועדה קיבלה את בקשת מבקר המשרד לביטחון פנים, לפיה בעלי התפקידים שיהיו רשאים לקבל את המידע יהיו הוא והממונה על תלונות הציבור במשרד.
(לח)
המנהל הכללי של משרד החינוך (להלן – המשרד) או מי שהוא הסמיך לכך, מנהל אגף בכיר לביטחון במשרד או קצין הביטחון הארצי של המשרד, היועץ המשפטי של המשרד או עוזרו ומנהל אגף בכיר לכוח אדם בהוראה במשרד או מנהל גף הכפוף לו –לענין מתן אישור העסקה לעובד חינוך לפי סעיף 16 לחוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-196927;
הוועדה החליטה כי גם כאן יש צורך להגדיר את בעלי התפקידים שיהיו רשאים לקבל את המידע. הצעת נציגי משרד החינוך היא לקבוע את הגורמים האמורים – שהם "הוועדה המייעצת" של המנכ"ל לעניין זה – כמי שרשאים יהיו לקבל את המידע, וזאת לנוכח העובדה שגורמים אלה כבר הוסמכו על ידי נציב שירות המדינה לפי פרט (ו) לתוספת, לגבי עובדי חינוך שהם עובדי מדינה.
עד כאן דנה הוועדה בדיון הקודם (11.11.09)
(לט)
הממונה על שוק ההון לעניין רישוי מבטח לפי סעיפים 17 ו-22 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-198128 (להלן – חוק הפיקוח על הביטוח), ולענין מתן רישיון רישוי חברה מנהלת לפי סעיפים 4 ו-8 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-200529 (להלן – חוק קופות גמל) אודות נושאי משרה ומנהלי העסקים בתאגיד מבקש או במקרה של מבטח חוץ, מנהליו ומורשיו בישראל; וכן לענין מתן היתר לפי סעיפים 32 ו-33א לחוק הפיקוח על הביטוח וסעיף 9 לחוק קופות גמל החוקים האמורים.
מתן רישיון ומתן היתרים – בדומה לניסוח שקיבלה הוועדה לעניין פרט (ל) (נגיד בנק ישראל), מוצע להפנות באופן מפורש לסעיפים הרלבנטים בחוקים האמורים המקנים לממונה על שוק ההון את הסמכות לתת או לבטל רישיון, וכן לתת או לבטל היתר להחזקת אמצעי שליטה; זאת, כדי למקד את ההיתר ולא לאפשר פרשנות רחבה ולא רצויה שלו.
הסעיפים שצוינו אלו הסעיפים העוסקים בשיקולים של הממונה להעניק או לבטל רישיון למבטח (ס' 17 ו-22 לחוק הביטוח) או לחברה מנהלת (ס' 4 ו-8 לחוק קופות גמל), ובמתן היתרים לשליטה ולהחזקת אמצעי שליטה במבטח ובחברה מנהלת וביטולם (ס' 32 ו-33א לחוק הביטוח וס' 9 לחוק קופות גמל).
(מ)
ראש לשכת עורכי הדין בישראל ובעל תפקיד בלשכה שהוא הסמיך לכך, לצורך קבלת החלטה בדבר רישום מתמחה ובדבר חברות בלשכת עורכי הדין בישראל לפי סעיפים 27, 44, 47, 51 ו-52 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961, ובדבר רישום מתמחה לפי חוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א-1961 ; ולצורך הליכים לפי סעיף 47 לחוק האמור – גם בית דין משמעתי מחוזי, בית דין משמעתי ארצי וקובל כמשמעותו בסעיף 63 לחוק האמור.
ראש הלשכה ובעל תפקיד בלשכה שהוא הסמיך לכך – בכל הכבוד הראוי, לראש הלשכה אין מעמד נורמטיבי לעניין קבלת החלטות על רישום מתמחים או קבלת חברים. יתירה מזו, על פי הנוסח המוצע, ניתנת לראש הלשכה סמכות להסמיך כל בעל תפקיד בלשכה לקבל מידע, ללא כל הבחנה מהו התפקיד שיש לאותו גורם והאם הוא רלבנטי לקבלת המידע.
גם כאן יש צורך להגדיר את בעלי התפקידים שיהיו רשאים לקבל את המידע, ולא להקנות את הסמכות לראש הלשכה להסמיך כל מי שיחפוץ. בהקשר זה יש לציין, כי לשכת עורכי הדין הציעה כי הגורמים המוסמכים יהיו הוועד המרכזי וכן סמנכ"ל הלשכה ונשיאות וועדת ההתמחות הארצית שיוסמכו על ידי הוועד המרכזי.
העניינים שלשמם יועבר המידע – מוצע לקבוע כי המידע יועבר לצורך קבלת החלטה על רישום מתמחים לפי ס' 27 לחוק הלשכה, ולצורך קבלת החלטה על קבלת אדם כחבר בלשכה לפי ס' 44, על ביטול חברות שהושגה במרמה, חידוש חברות וסייג לחידוש חברות לפי סעיפים 47, 51 ו-52 לחוק הלשכה (בהתאמה). כן מוצע לקבוע כי לצורך הליכים לפי ס' 47 לחוק הלשכה, שעניינו ביטול חברות שהושגה במרמה, יהיו רשאים גם בית הדין המשמעתי המחוזי, בית הדין המשמעתי הארצי וקובל כמשמעותו בס' 63 לחוק, לקבל את המידע.
(מא)
מפקח לפי סעיף 7(א) לחוק הפיקוח על מעונות, התשכ"ה-196530, שהשר מינה לענין זה, לשם הגנה על שלומם וביטחונם של קטינים וחוסים אחרים במסגרות הנתונות לפיקוחו."
נקודות לדיון:
חסרה הגדרת זהות האדם שאודותיו המידע והגדרת התכלית – פרט (מא) בנוסחו המוצע אינו מציין את זהות האדם שלגביו רשאי יהיה המפקח לקבל מידע מהמרשם: האם הוא רשאי יהיה לקבל מידע לגבי מנהל המעון? עובדי המעון? החוסים במעון? כמו כן לא מצוין מהי התכלית שלשמה יימסר המידע למפקח: לצורך בדיקת כשירותו של מנהל המעון לקבל רישיון? לצורך בדיקת התאמתם לעבודה של עובדי המעון? או אולי במידע אודות החוסים במעון כדי שניתן יהיה לבחון עד כמה הם מתאימים למסגרת המעון?
משרד המשפטים ומשרד הרווחה טענו כי קשה מאוד להגדיר את היקף הסמכות ותכליתה לנוכח אופיין של סמכויות המפקח, עם זאת, לנוכח ההערות האמורות, הוצע על ידי משרד הרווחה ומשרד המשפטים לתקן את הנוסח באופן הנ"ל.
שינוי התוספת השלישית לחוק
2.
בתוספת השלישית לחוק העיקרי, אחרי פרט (ד) יבוא:
"(ה)
הגופים המנויים בפרטים (ד), (ד1), (יב) ו- (כו) לתוספת הראשונה;
מדובר בגופים הבאים:
וועדות מינויים לתפקידים שיפוטיים: שופטים, דיינים, קאדים ושופטים צבאיים (פרט (ד)) – מחד, אין ספק ששופט אמור להיות חף מכל רבב, ועל כן, לכאורה, מן הראוי בפני הוועדה למינוי שופטים יהיה המידע בדבר עברו הפלילי. מאידך, האפשרות של וועדות המינוי לראות כל החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין נגד אדם, עלולה מראש להכתים את שמו ולמנוע ממנו מלהתמנות לתפקיד, לעיתים ללא כל הצדקה. עלול להיווצר מצב שבו פלוני יוכל למנוע – או לכל הפחות לעכב מאוד – את מינויו של אלמוני על ידי הגשת תלונה במשטרה נגדו. כמו כן, הדבר עלול ליצור מצב שבו חשד עמום שרשויות האכיפה החליטו שלא לבררו עד תום, ירדוף אדם שנים ארוכות וימנע ממנו מלהתמנות לשופט. מדובר בהרחבה בעייתית, ועל כן מוצע שלא לאשרה. ממשרד המשפטים נמסר לי כי הם אינם מתנגדים למחיקה המוצעת.
שר המשפטים ושר העבודה והרווחה לעניין מינוי נציגי ציבור לבית הדין לעבודה (פרט (ד1)) – הדברים האמורים לעיל לגבי וועדות המינויים לתפקידים שיפוטיים נכונים גם כאן.
פרקליט צבאי ותובע צבאי (פרט (יב)) – פרקליט צבאי ותובע צבאי, בדומה לתובעים האזרחיים המנויים כיום בפרט (א) של התוספת השלישית, הם חלק ממערך החקירה והתביעה ועל כן יש הצדקה לאפשר להם לקבל את המידע.
הרמטכ"ל וראש אגף משאבי אנוש בצה"ל בקשר לענייני כוח אדם של צה"ל (פרט (כו)) – גם כאן יש מקום להסתפק הם צרכי הצבא מצדיקים פגיעה פוטנציאלית (כמעט) בכל אזרחי המדינה. האם לא ניתן לצמצם זאת ולקבוע שזה יהיה רק לסוגי תפקידים מסוימים בעלי רמת רגישות גבוהה?
(ו)
הגופים המנויים בפרטים (ה) עד (ח) לתוספת הראשונה - לענין עבודה, תפקיד, שירות או התקשרות עם המדינה המסווגים סודי ביותר ומעלה;
מדובר בגופים הבאים:
(1) שר או מנכ"ל משרד ממשלתי או מי שהם הסמיכו לעניין העסקה בתפקיד מסווג (פרט (ה));
(2) נציב שירות המדינה או מי שהסמיך לכך, לעניין עובדי המדינה; וכן מנהל לשכת הנשיא, יו"ר הכנסת, מבקר המדינה ונציב שירות בתי הסוהר, או מי שהם הסמיכו לכך, לעניין עובדיהם (פרט (ו));
(3) היועץ המשפטי של רשות מקומית או היועץ המשפטי של משרד הפנים (פרט (ו1));
(4) מנכ"ל משרד ממשלתי או החשב הכללי או מי שאחד מהם הסמיך לכך, לעניין התקשרות של המדינה אם בשל נושא ההתקשרות נדרשת בדיקה מטעמים שבביטחון המדינה (פרט (ז));
(5) הנהלת גוף או ממונה ביטחון המנוי בתוספת הראשונה או השניה של החוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ"ח-1998 (פרט (ח)).
על חברי הוועדה להיות מודעים לעובדה שרשימת הגופים האמורים כולל, הלכה למעשה, את כל שירות המדינה וגופים ציבורים רבים נוספים, חלקם אף גופים פרטיים (כאלה המנויים בתוספות לחוק הסדרת הביטחון בגופים ציבוריים). גם כאן, קיים חשש של ממש שכתם לא מבורר בעברו של מועמד עלול להמשיך ולרדוף אותו שנים רבות, ושניתן יהיה לפסול מועמדים מלכהן בתפקידים רבים באמצעות הגשת תלונה נגדם במשטרה. לפיכך, מוצע לחברי הוועדה שלא לאשר את הוספת הגופים האמורים לתוספת השלישית.
כמו כן, מוצע לוועדה לבקשה הסברים מנציגי השב"כ אודות אופני הסיווג הביטחוני של תפקידים בשירות הציבור, ונתונים שיבהירו בכמה אנשים מדובר.
(ז)
פקיד רישוי לפי חוק כלי היריה, התש"ט-1949, לעניין מתן רישיון לפי אותו חוק;
בשונה מהגורמים האחרים, נראה כי הכללתו של פקיד הרישוי בתוספתה שלישית היא הפחות בעייתית מבין כולם, וזאת לנוכח המשמעות מרחיקת הלכת שעשויה להיות בהענקת רישיון לכלי נשק, מחד גיסא, והעובדה שאין לשום אדם זכות קנויה להחזיק בכלי נשק, מאידך גיסא.
היקף מסירת המידע – בשונה מהתוספת הראשונה, שם מוצע לקבוע כי פקיד הרישוי יהיה רשאי לקבל מידע מהמרשם רק "לעניין מתן רישיון", בתוספת השלישית מוצע לקבוע כי פקיד הרישוי יהיה רשאי להיחשף למידע הנוגע לתיקי החקירה הסגורים ללא ההגבלה האמורה, ולמעשה ללא כל הגבלה שהיא. כך, יוכל פקיד הרישוי לקבל מידע לגבי כל אדם ללא עילה של ממש לבקשת החומר וללא קשר לבקשה לקבלת רישיון. ככל שיוחלט לאשר את פרט (ז), מוצע להוסיף גם כאן את ההגבלה שבתוספת הראשונה "לעניין מתן רישיון לפי אותו חוק".
(ח)
מפקח עבודה אזורי ומפקח עבודה ראשי כמשמעותם בתקנות חמרי נפץ (מסחר, העברה, ייצור, החסנה ושימוש), התשנ"ד–1994 לעניין מינוי, מתן הסמכה או היתר לפי חוק חמרי נפץ, תשי"ד-1954;"
בשונה מפקיד הרישוי, כאן אל מול החששות המתעוררים כתוצאה מהענקת היתר להוביל, לאחסן ולהשתמש בחומרי נפץ, ניצב החשש לפגיעה ביכולתו של אדם שישנו רישום לגביו על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין, לעסוק ולעבוד בתפקידים אלה. הוועדה נדרשת להחליט האם לאפשר למפקח עבודה אזורי או ראשי להיחשף למידע כאמור ובכך לאפשר פסילה של אדם שחזקת החפות עומדת לו מלקבל רישיון לעסוק בחומרי נפץ.
(ט)
נציב בתי הסוהר לגבי עובדי וסוהרי שירות בתי הסוהר וכן לגבי מנהל בית סוהר בניהול פרטי ועובדי זכיין, כהגדרתם בפרק ג'2 לפקודת בתי הסוהר;
האם יש לאפשר לנציב שירות בתי הסוהר לפסול מאדם שחזקת החפות עומדת לו לשמש כעובד או כסוהר של שירות בתי הסוהר רק על יסוד מידע הנוגע לתיקי חקירה שנסגרו? בנוסף, יש להעיר כי בפרט (ו) לתוספת הראשונה, שבו נזכר נציב בתי הסוהר כמי שרשאי לקבל מידע על הרשעות, נוספה הגבלה לפיה קבלת מידע כאמור תהיה רק לעניין מינוי או ביטול מינוי וכו', ואילו כאן אין כל הגבלה שכזאת ומדובר בהסמכה רחבה הרבה יותר מזו שבתוספת הראשונה, המאפשרת לנציב בתי הסוהר לקבל מידע לגבי כל עובד או סוהר בבתי הסוהר ללא עילה של ממש לבקשת החומר ומבלי שקיים קשר סיבתי בין המידע המבוקש לבין מינוי, ביטול מינוי וכיוצא באלה. מוצע שלא לאשר את פרט (ט) המוצע; ואולם, ככל שתחליט הוועדה לאשר את פרט (ט), מוצע להוסיף גם כאן את ההגבלה שבתוספת הראשונה "לעניין עבודה של עובדים כאמור, וכן לעניין עבודה, תפקיד או שירות למען גוף כאמור בידי אדם אחר".
(י)
ראש הרשות המוסמכת שהוקמה לפי סעיף 29(א) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, ועובד הרשות שהוא הסמיך לכך, לצורך קבלת החלטה בדבר העברת מידע לפי סעיף 30(ב), (ג), (ה) ו- (ו) לחוק האמור."
לעיל, הוצע שלא לאשר את הוספתו של ראש הרשות לאיסור הלבנת הון לתוספת הראשונה (ראה האמור לעיל), מאותם הנימוקים שפורטו שם קל וחומר שאין להוסיפו לתוספת השלישית.
תחילה
3.
תחילתן של תקנות אלה 30 ימים מיום פרסומן.
_________________
יעקב נאמן
שר המשפטים