חומר רקע
כ"ט בחשון תשס"ט
16 בנובמבר 2009
לכבוד
ועדת חוקה חוק ומשפט
הכנסת
ירושלים
עמדת מרכז "נגה" לקראת הדיון ביישום חוק מגבלות חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס"ה-2004
מרכז נגה למען נפגעי עבירה, הקריה האקדמית אונו, הינו מרכז משפטי וולונטרי וייחודי, הפועל לייצוג נפגעי עבירות מין ואלימות חמורות. אחת ממטרות המרכז היא לשנות את מערכת האיזונים המסורתית במשפט הפלילי כך שגם צרכיו, זכויותיו ושלומו של קרבן העבירה ובני-משפחתו יילקחו בחשבון.
אין חולק כי חוק מגבלות חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה, התשס"ה-2004 (להלן: "החוק"), הינו חוק מהותי מאוד לנפגע העבירה ומהווה נדבך חשוב ביותר ביישום ומימוש זכויותיו, בהגנה על שלומו ובטחונו ובהגשמת מטרות המחוקק, כפי שהם באים לידי ביטוי בחוק זכויות נפגעי עבירה, התשס"א-2001.
לשאלת היועצת המשפטית של וועדת החוקה, המתייחסת למיעוט הבקשות המוגשות על ידי נפגעות ונפגעי עבירה (להלן: "נפגעי עבירה"), נציין כי ניסיוננו מלמד שברוב המקרים נפגעי עבירה כלל אינם מודעים לזכויות המגיעות להם מכוח חוק זה, וחוקים דומים לו. כך למשל, נפגעי עבירות מין אינם מודעים לזכותם להגיש בעצמם בקשה לבית-המשפט להרחקת עבריין המין מסביבתם.
ניתן להניח שחוסר המודעות והידיעה נובעים מכך שזכויות אלה אינן חלק מהזכויות הקבועות מפורשות בחוק זכויות נפגעי עבירה, בין היתר כיוון שחוק זכויות נפגעי עבירה חוקק עוד טרם חקיקת החוק הנ"ל.
המסקנה המתבקשת היא, כי יש לעדכן את חוק זכויות נפגעי עבירה לגבי זכויות חדשות שהוקנו לנפגעי העבירה אשר נקבעו בחוקים אחרים, בין אם זכויות אלה ניתנות למימוש באופן ישיר על ידי נפגע העבירה, ובין אם המימוש הוא באמצעות רשויות אחרות. מאחר והחוק נועדו להגן על נפגע העבירה ולהבטיח שלא ייגרם נזק נפשי של ממש כתוצאה מהיתקלות מקרית ו/או מכוונת בעבריין המין שסיים לרצות את עונשו, מן הראוי שנפגע העבירה יקבל מידע על עצם קיומו של החוק.
יש לציין כי ניסיוננו מלמד כי רשויות אכיפת החוק נמנעות מלהגיש בקשות להרחקת עברייני מין מסביבת נפגע העבירה, והדבר בא לידי ביטוי במיעוט הבקשות המוגשות על פי החוק. יתירה מכך, זו עמדתה המוצהרת של הפרקליטות עליה שמענו לא פעם. אין ספק כי עמדה שכזו יש בה כדי לפגוע בנפגעי העבירה פגיעה משנית, במיוחד מקום שבו אין לנפגעים ייצוג מטעם המדינה, או סיוע משפטי כלשהו מטעמה.
סוגייה נוספת שראוי שתיבדק ותזכה להתייחסות היא מינוי מומחה מטעם ביהמ"ש להערכת הנזק הנפשי שעלול להיגרם לנפגע העבירה אם לא יוטל צו מגבלות. החוק מאפשר למנות מומחה אבל לא תוקנו כל תקנות בנושא, לא ברור מי הם המומחים וכיצד ימונו. נושא זה הינו קריטי מקום בו עלול נפגע העבירה לסבול מבקשת עבריין המין לשלוח אותו גם למומחה מטעמו, או כאשר הוא חסר אמצעים.
מענה לסוגיות שהועלו במסמך ההכנה:
1. כמעט מאליו מובן שנפגעי העבירה מעוניינים מאד להרחיק את עבריין המין מסביבת מקום מגוריהם ועבודתם. ייזום הפנייה על ידם הוא בעייתי לנוכח ההכרח "לחזור" לנושא הטראומטי והכואב, ולהתמודד שוב עם מערכת המשפט ואכיפת החוק. רובם היו מעדיפים שהיועמ"ש, הפרקליט או פקידת הסעד ייזמו את ההליך וינהלו אותו.
2. הסיבה למיעוט הגשת בקשות להרחקה על ידי נפגעי העבירה, חרף רצונם להרחיק את העבריין, קשורה כאמור לעיל לאי הידיעה ואי המודעות לעצם אפשרות הזאת, וכן לגורמים הקשורים למצבם הנפשי ויכולתם להתמודד שוב מול הפוגע בבית המשפט.
3. מרכז נגה הגיש השנה 8 בקשות לצו מגבלות מכוח החוק, ובקשה אחת להארכת הצו. לגבי כל הבקשות בית המשפט נעתר והטיל צו מגבלות. מבין הבקשות שהוגשו 2 היו במסגרת חוק ההגנה על הציבור, 3 התקבלו בהסכמת העבריין, ובאחת נתנה התחייבות של העבריין שלא להתקרב לנפגעת העבירה.
4. המצב הרצוי מבחינת נפגע העבירה הוא שהדיון בצו הפיקוח מכוח חוק ההגנה על הציבור מפני עברייני מין יאוחד עם הדיון בבקשה לצו מגבלות על פי חוק מגבלות חזרתו של עבריין מין לסביבת נפגע העבירה.
לסיכום, החתומה מטה מבקשת לציין כי קיימת ציפייה שהפרקליטות תעשה שימוש רב ומשמעותי יותר בחוק, ותגיש בקשות רבות יותר לבית המשפט למתן צו מגבלות. כמו כן, אני מצפה שהפרקליטות תיידע את הנפגעים בדבר זכותם על פי החוק, ואף תסייע להם בהגשת בקשות ו/או שתבחן את האפשרות להציע לנפגעים אלה ולנפגעים בכלל סיוע משפטי לשם מיצוי זכויותיהם. אם היה סיוע כזה - הם גם היו מיודעים לעניין עצם קיום הזכות!
בכבוד רב ,
ד"ר דנה פוגץ', עו"ד
ראש מרכז נגה
רח' מזא"ה 58
תל אביב 65789
טל' 03-5666618
פקס 03-5666619
www.noga.org.il