חומר רקע

הכנסת הלשכה המשפטית המשנה ליועצת המשפטית לכנסת והיועצת המשפטית לועדת החוקה חוק ומשפט ‏י"ד אב, תשס"ט ‏4 אוגוסט, 2009 אל: רחל גוטליב, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (פלילי), במייל לאה רקובר, היועצת המשפטית להנהלת בתי המשפט, במייל הנדון: הצעת חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (היוועדות חזותית – הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשס"ט–2009 שלום רב, אני פונה אליכן בנוגע להצעת החוק שבנדון (להלן– ההצעה), אשר תידון בועדת החוקה, חוק ומשפט. על מנת שיתאפשר דיון בנתונים וקביעה דחופה של הצעת החוק (הוראת השעה כבר פקעה) אבקש התייחסות לעניינים הבאים: א. כפי שנמסר לועדת החוקה, חוק ומשפט בישיבתה מיום 27.07.2008, ההארכה הקודמת של הוראת השעה נדרשה בעיקר כדי להשלים את תקופת ההרצה ואת המחקר המלווה להיוועדות החזותית. לפי האמור בדברי ההסבר להצעת החוק המחקר המלווה הושלם והוגש לשר המשפטים בתחילת חודש יוני. אנא דאגו לשלוח אלינו במהירות את המחקר האמור. ב. באותו דיון קודם על הארכת הוראת השעה נמסר לוועדה כי בדעת המדינה להרחיב את הניסוי למקומות נוספים בארץ. נבקש לקבל פרטים על היישום. מכל מקום, מסרתם בעבר כי המחקר המלווה נערך בבית משפט השלום בתל אביב בלבד. לכאורה - וכך גם עולה מפרוטוקול הדיון שנערך בועדת החוקה, חוק ומשפט בישיבתה מיום 27.07.2008 - אי אפשר לבסס מסקנות חד משמעיות על ניסוי באתר אחד בלבד. האם יש לכם בכל זאת מסקנות מהרחבת הניסוי לאתרים נוספים, אם היתה, ואם לא – מדוע לא הורחב הניסוי כפי שהתכוונתם? ג. מה מספר העצורים שמעצרם הוארך בבית משפט השלום בדרך של היוועדות חזותית (בהתפלגות חודשית)? אם חלה עלייה או ירידה במספר העצורים שמעצרם הוארך בדרך זו, מה הסיבה לשינוי במספר הארכות המעצר בדרך של היוועדות חזותית? (הכוונה כאן ולהלן להשלמת נתונים החל בתום התקופה של הדיווח הקודם לוועדה בעת הדיונים בהארכת השעה הקודמת). אנא פרטו את הנתונים לפי הסיבות להסכמה או לאי הסכמה, האם מדובר במעצר ראשון או בהארכות נוספות, מה קורה כשיש יותר מחשוד אחד עצור, האם היו מקרים ששופטים הורו על קיום הדיון בפניהם? ד. לפי דו"ח הביניים שנכתב במסגרת מחקר ההערכה למערכת ההיוועדות החזותית (נכתב ב-16.03.2008), כמעט מחצית מהדיונים שהתקיימו בהיוועדות חזותית (45%) היו נגועים בבעיות במערכת הוויעוד: תקלות טכניות, בעיות תפעוליות או בעיות ארגוניות. ברצוננו לדעת כיצד תוקנו התקלות הללו: בכמה מקרים (במספרים ובאחוזים) נפגעו הדיונים בשל תקלות במערכת הוויעוד למן חיבור דו"ח הביניים? ה. לקראת הדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט בישיבתה מיום 27.07.2008 נמסר לוועדה, כי לעתים פרוטוקול הדיון לא מגיע בזמן לבית המעצר, ולכן ביצוע הנחיות בית המשפט לשב"ס מתעכב. האם ננקטו צעדים לתיקון בעיה זו? כמה מקרים כאלה של עיכוב אירעו בשנה החולפת? ו. לקראת הדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט בתאריך 27.07.2008 נמסר לוועדה על כמה מקרים חמורים של הארכת מעצר בדרך של היוועדות חזותית שנעשתה בניגוד להוראות החוק. כך, למשל, נמסר על קטין אחד שעניינו נדון בהיוועדות חזותית ועל שלושה מקרים, שבהם התנהל דיון בדרך של היוועדות חזותית, אף על פי שהעצור לא היה מיוצג עובד לדיון. אלו אמצעים ננקטו למניעת הישנות מקרים אלה? האם התקיים דיון בהארכת מעצרו של אדם שלא מתקיים לגביו תנאי מתנאי 65א(ב) לחוק המעצרים כנוסחו בהוראת השעה? וביתר פירוט: (1) האם התקיים דיון הארכת מעצר בדרך של היוועדות חזותית, כאשר העצור שעניינו נדון בבית המשפט היה קטין? (2) האם התקיים דיון הארכת מעצר בדרך של היוועדות חזותית, כאשר המדובר בהארכת מעצר לאחר הגשת כתב אישום נגד העצור? (3) האם התקיים דיון הארכת מעצר בדרך של היוועדות חזותית, כאשר העצור איננו מיוצג? (4) האם התקיים דיון הארכת מעצר בדרך של היוועדות חזותית, מבלי שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להיפגש עם עורך דינו פנים אל פנים? ז. כפי שנמסר לועדת החוקה, חוק ומשפט בישיבתה מיום 27.07.2008 על ידי נציגי הסנגוריה הציבורית, אירעו מקרים של פגיעה בזכויות דיוניות של החשוד העצור. כך, למשל, נמסר לוועדה כי לעתים בית המשפט לא מאפשר לסנגור לדבר עם העצור באמצעות מערכת השמע עם תום הדיון ולהסביר לו, מה היה בדיון. לעתים האחראים על מערכת השמע נוטלים לעצמם את הסמכות, לפי שיקול דעתם, וללא הוראה מבית המשפט, להפסיק את הפעולה של מערכת השמע כך, שאי אפשר עוד לשמוע את דברי החשוד העצור. על רקע זה נבקש לדעת: (1) מה הפעולות שננקטו כדי לוודא שזכויותיו הדיוניות של החשוד נשמרות בהליך הארכת מעצר בדרך של היוועדות חזותית? (2) האם הוקם מנגנון משותף לנוגעים בדבר לצורך בירור תקלות ומניעת הישנותן? (3) בעבר, עמדת נציגי הנהלת בתי המשפט הייתה כי עקב העומס המוטל על בתי המשפט אין הכרח לאפשר לעורך הדין לשוחח עם העצור לאחר תום הדיון באמצעות מערכת השמע. לפי גישה זו, על הסנגוריה הציבורית להיערך לקיום דיונים רציפים ללא עיכובים, אפילו אם הדבר מצריך הופעה של שני סנגורים לדיון (האחד באולם והאחר במקום מושבם של העצירים). למותר לציין, כי עמדה זו אינה פשוטה ומכל מקום לא נותנת מענה לעצורים שאינם מיוצגים על ידי הסנגוריה הציבורית. האם השתנתה גישה זו (שעל פני הדברים, גם עלותה אינה מבוטלת ור' סעיף ח' שלהלן)? (4) האם מוכרים מקרים נוספים של הפסקת פעולת מערכת השמע ללא הוראה מפורשת של בית המשפט לעשות כן? ח. סיבה מרכזית להסמכה לקיים דיון הארכת מעצר בדרך של היוועדות חזותית הייתה החיסכון בעלויות. האם נערך חישוב כולל של היקף החיסכון כתוצאה מקיום דיונים באמצעות היוועדות חזותית? אם כן, איך נערך החישוב ומה תוצאותיו? ט. סעיף 1(2) להצעה מבקש להוסיף לסעיף 65א לחוק המעצרים כנוסחו בהוראת השעה את סעיף קטן (ב1), שמטרתו לאפשר בעתיד להרחיב את תחולת החוק על עניינים נוספים בחקיקת משנה. אני מבקשת את הסכמתכם למחיקתו מהטעמים הבאים: (א) המדובר בסמכויות חקיקה נרחבות בעניין חוקתי כבד משקל וההסדר לגביו צריך להיות בחקיקה ראשית; (ב) המבנה של החוק שיצר את ההוראות הראשוניות הוא כזה שמוחל תחילה על העניינים הפשוטים יותר (מעצר לצרכי חקירה וכן מעצר שמטבעו הוא קצר). הכיצד יורחב ההסדר למקרים בהם פוטנציאל הפגיעה בחירות הוא גבוה יותר (ולו מפאת משך המעצר) בחקיקת משנה? (ג) הטכניקה המוצעת תפגע בשיקול הדעת של המחוקק ושל כל הנוגעים בדבר שכן לא ניתן יהיה, כשירצו לדון בהרחבה, להתעמק בנושא ואולי לשנות את התנאים לגביו – ניתן יהיה רק להחיל הסדר קיים על ענין נוסף שאולי דורש התאמות. זו אינה טכניקה טובה. (ד) כרגע אנו מתרשמים שהענין בחיתוליו והרחבה אינה על הפרק באופן מיידי. כך שיש זמן להגיש הצעת חוק ולדון בה באופן הראוי שלא במהירות בה יש להשלים את חקיקת הוראת השעה (שפקעה). (ה) במחקר המשווה שנעשה על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנוגע למדינות המשתמשות בטכניקה של היוועדות חזותית בצורה מורחבת מזו המקובלת אצלנו, ההסדרים הם בחקיקה ראשית, ולא תמיד בכל העניינים קיימים אותם התנאים – הכל לפי הענין. (ו) בעבר עלה הרעיון להפוך את ההוראה להוראה של קבע בצו. ועדת החוקה חוק ומשפט הביעה התנגדות לכך וכך שוכנע גם משרד המשפטים. גם כאן – כל מטרת הניסוי היא הפקת לקחים ויתכן שחלקם יהיו בענין הצורך והטעם בהחלת ההסדר על עניינים נוספים. אך ענין זה צריך להידון לחוד, ובחקיקה ראשית. י. הוראת השעה פקעה זה מכבר, ואף אם תאושר ההצעה בוועדה בקרוב, מליאת הכנסת לא תכונס בזמן הקרוב. ההצעה כללה סעיף רטרואקטיבי שלא אושר גם בשנה שעברה – אני מציעה שתנחו את שב"ס ומערכת בתי המשפט לניהול דיונים בנושא הוראת השעה בדרך הרגילה בשל כך שההוראה פקעה וכיום אין עוד הסמכה בחוק המעצרים להארכת מעצר או לשחרור בערובה בדרך של היוועדות חזותית. בברכה, סיגל קוגוט