חומר רקע
מסמך זה נכתב לקראת ישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה ביום 3.11.09 בנושא פעילות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (להלן: האקדמיה). במסמך מוצג מידע אודות: תחומי פעילותה ותקציבה של האקדמיה; הצעות חוק לשינוי חוק האקדמיה ועוד. בנספחים מוצגים עיקרי דוח מבקר המדינה משנת 2004 בנושא האקדמיה ועיקרי דוח הוועדה לבדיקת מטרותיה ותפקודה של האקדמיה משנת 2005.
עיקרי הדברים
• האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הוקמה על פי חוק בשנת 1961 וחברים בה כ- 100 מדענים ומלומדים ישראלים שנבחרים באסיפה כללית לכל ימי חייהם. בין תפקידיה של האקדמיה: לאגד בה מטובי אנשי המדע תושבי ישראל; לטפח פעילות מדעית ולקדמה ולייעץ לממשלה בפעולות הקשורות למחקר ולתכנון מדעי שיש להם חשיבות לאומית.
• מדוח האקדמיה לשנת תשס"ט עולה כי בשנה זו פעלה האקדמיה בתחומים הבאים: טיפוח הצעירים במדע; הקמת מרכז הקשר לחוקרים ומשתלמים בארץ ובחו"ל; ייעוץ לגורמי ממשל ולציבור בישראל – דוחות שונים ביניהם: ועדת היגוי לנושא המחקר הביוטכנולוגי בעידן הטרור, דוח הוועדה הציבורית – מדעית לתכנית השילוב של מקבלי גמלאות קיום במעגל העבודה (ויסקונסין), ועדת היגוי להערכת המחקר הביו-רפואי בישראל ועוד. עם זאת, מבדיקת מרכז המחקר והמידע בכנסת עולה כי פעילותן של חלק מן הוועדות האמורות היה רובו ככולו עוד טרם השנים 2009-2008 - תקופת דוח האקדמיה.
• בנוסף מצוין בדוח המידע הבא: בתחומי מדעי הרוח מתקיימים "מפעלים" שונים; לאקדמיה הסכמים עם 35 מוסדות ב-32 מדינות ובאמצעותם מתנהלים בין השאר ביקורי חוקרים.
• על פי הדוח השנתי תקציב האקדמיה לשנת תשס"ט היה כ- 18.9 מיליוני ₪. כ- 8.8 מיליוני ₪ מתוך תקציב זה הם הקצאת ות"ת, שאר הסכום מגיע מתרומות ומהכנסות ממקורו שונים.
• מעיון בדוח אברמסקי ודוח המבקר ובתקנון האקדמיה המתוקן (2008) עולה כי בנושאים אלה לא אומצו המלצות דוח אברמסקי ודוח המבקר: אופן בחירת חברי אקדמיה – גם כיום לא ניתנת אפשרות למי שאינם חברי אקדמיה להציע מועמדים; חובות חבר אקדמיה ואפשרות לבטל חברות – לא מוגדרות חובות וסנקציות למי שאינו עומד בהן; הגשת דוח שנתי – בניגוד להמלצות דאז לא מוגש דוח שנתי; צירוף חברי אקדמיה חיצוניים- לא צורפו חברים חיצוניים, ייצוג כלל האוניברסיטאות וייצוג נשים – תת ייצוג לאוניברסיטאות בר אילן (1), בן גוריון (1) וחיפה (2) ותת ייצוג לנשים (8 מתוך 98 חברים המופיעים בדוח תשס"ט).
• מספר הצעות לתיקון חוק האקדמיה מונחות על שולחן הכנסת, האחרונה שבהן הוגשה על ידי יו"ר ועדת המדע בהווה חה"כ מאיר שטרית ויו"ר הוועדה בעבר חה"כ זבולון אורלב יחד עם חברי כנסת נוספים. הצעות אלה מעגנות חלק ניכר מהמלצות הדוחות בנושא האקדמיה.
1. רקע
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הוקמה בשנת 1961 על-פי חוק.
בחוק הוגדרו המטרות והתפקידים של האקדמיה, ואלה הם:1
• לאגד בה מטובי אנשי המדע תושבי ישראל;
• לטפח פעילות מדעית ולקדמה;
• לייעץ לממשלה בפעולות הקשורות למחקר ולתכנון מדעי שיש להם חשיבות לאומית;
• לקיים מגע עם גופים מקבילים בחוץ-לארץ;
• לפעול לייצוג המדע הישראלי במוסדות ובכינוסים בין-לאומיים בתיאום עם מוסדות המדינה;
• לפרסם כתבים שיש בהם כדי לקדם את המדע;
• לעסוק בכל פעילות אחרת שעשויה לקדם את המטרות האמורות.
תכלית החקיקה היתה להקים גוף שלא יהיה תלוי ברשות המבצעת ובדרג הפוליטי, שיהיה מנותק משיקולים פוליטיים ובעל מעמד משפטי עצמאי.2
באקדמיה חברים כ- 100 מדענים ומלומדים ישראלים שנבחרים באסיפה כללית לכל ימי חייהם. באקדמיה שתי חטיבות: החטיבה למדעי הרוח והחטיבה למדעי הטבע. בכל חטיבה יש 40 חברים לכל היותר; חברים שגילם עולה על 75 אינם נכללים במניין זה. נשיא האקדמיה מתמנה בידי נשיא המדינה, על-פי המלצת האקדמיה, לתקופת כהונה של שלוש שנים ורשאי לכהן תקופות נוספות. סגן הנשיא נבחר בידי חברי האקדמיה לשלוש שנים. הנשיא וסגנו באים מחטיבות שונות. כל חטיבה בוחרת ביושב-הראש שלה לשלוש שנים. לפי חוק האקדמיה, האקדמיה מתכנסת לאספה כללית לפחות פעם אחת בשנה. בתקנון האקדמיה נקבע כי האסיפה הכללית תתכנס פעמיים בשנה לפחות.3 עוד על פי התקנון, כל חטיבה תתכנס לישיבות פעמיים בשנה לפחות. מועצת האקדמיה מורכבת מנשיא האקדמיה, סגנו, יושב ראש החטיבות והמנהל האדמיניסטרטיבי.
2. עיקרי פעילות האקדמיה בשנת תשס"ט
האקדמיה מגישה מידי שנה דוח שנתי המפרט את פעולותיה ותקציבה בתקופת הדוח. המידע להלן על פעילות האקדמיה מבוסס על הדוח לשנת תשס"ט – 2009/2008.4
• ביוני 2008 בחרה האסיפה הכללית עוד שישה חברים לאקדמיה.
• האקדמיה פועלת לטיפוח הצעירים במדע באמצעות קבוצות "פורום הצעירים" במדעי הרוח והחברה ובמדעי הטבע. במסגרות אלה נפגשים חוקרים צעירים עם עמיתים מן הארץ ומן העולם. בנוסף, בתחומי מדעי הטבע תומכת האקדמיה בתלמידי מחקר מצטיינים באמצעות מלגות קרן אדאמס.
• כדי להתמודד עם תופעת "בריחת המוחות" הקימה האקדמיה ביולי 2007 את מרכז הקשר לחוקרים ומשתלמים בארץ ובחו"ל. המרכז אוסף מידע על משרות פנויות ממוסדות ההשכלה הגבוהה ושולח אותו לחוקרים בהתאם לתחום עיסוקם. כיום מופעלת תכנה המאפשרת לחוקרים ולמעסיקים פוטנציאליים לנהל את פרטיהם באופן עצמאי.
• בתחומי הייעוץ לגורמי ממשל ולציבור בישראל פעילה האקדמיה בתחומים שונים בתוכם: ועדת היגוי לנושא המחקר הביוטכנולוגי בעידן הטרור; דוח הוועדה הציבורית – מדעית לתכנית השילוב של מקבלי גמלאות קיום במעגל העבודה (ויסקונסין); ועדת היגוי להערכת המחקר ביו-רפואי בישראל; היוזמה למחקר יישומי בחינוך; הוועדה המייעצת לביו-אתיקה; הוועדה הלאומית לקרינת סינכרוטרון; הוועדה הלאומית לאנרגיות גבוהות; אוספי הטבע הלאומיים למחקר ועוד.
מבדיקת מרכז המחקר והמידע בכנסת עולה כי פעילותן של חלק מן הוועדות האמורות היה רובו ככולו עוד טרם תקופת דוח האקדמיה תשס"ט ולכן לא ברור מדוע נושאים אלה מתוארים בהרחבה בדוח ומהי הפעילות בנושא בשנת הדוח. (ועדת היגוי לנושא המחקר הביוטכנולוגי בעידן הטרור למשל הוקמה ב- 2005 והגישה טיוטה מלאה ב- 2007 - המלצותיה נידונו בהרחבה בוועדת המדע בינואר 2008. המלצות הדוח אושרו על ידי מועצת האקדמיה בינואר 2008; הוועדה הציבורית לבדיקת פעילות תכנית ויסקונסין הוקמה בינואר 2006 והדוח אושר בדצמבר 2007; בתחום הפיזיקה של אנרגיות גבוהות הדוח מתאר מפגשים ופעילות עם האקדמיה שנערכו בין השנים 2005-2007).
תגובת האקדמיה: "חלק ניכר מפעילות ועדות שהתקיימו בשנים שעברו – ממשיכות לתפקד אף אחרי הגשת דוחותיהן. בין אם במעקב, ניטור או יישום."5
• בתחומי מדעי הרוח מתקיימים "מפעלים" שונים במימון חלקי של האקדמיה: הפליאוגרפיה העברית; האונומסטיקון של ארץ ישראל; המפעל לחקר השירה והפיוט בגניזה הקהירית; מפעל התפילה.
• הוצאת הספרים של האקדמיה מוציאה לאור דוחות על מחקרים ומפעלים שיזמה כדי שישמשו תשתית לפעילות מדעית.
• לאקדמיה יש הסכמים עם 35 מוסדות ב-32 מדינות, והיא חברה בכמה ארגונים בין-לאומיים חשובים. במסגרת ההסכמים ביקרו בישראל בשנת תשס"ט 62 מדענים מ-10 אקדמיות (ירידה של 28% במספר האורחים בהשוואה לשנה הקודמת שבה ביקרו בישראל 83 מדענים מ-14 אקדמיות). ארבעים מדענים ישראלים (לעומת 23 אשתקד) ביקרו ב-13 מדינות (10 אשתקד).
• האקדמיה מייצגת את ישראל בארגוני גג מדעיים בין-לאומיים, כגון המועצה הבין-לאומית למדע – ICSU והקרן האירופית למדע – ESF. האקדמיה מיוצגת בכמה איגודים בין-לאומיים של אקדמיות לאומיות, בגופים ותכניות של הקרן האירופית למדע, בוועדה הישראלית לאונסק"ו, בקרן הדו-לאומית ארה"ב-ישראל ובוועדה הגרמנית למלגות קרן מינרבה למחקר.
2.1. הפורום לתשתיות לאומיות למחקר ופיתוח (תל"מ)
פורום תל"מ הוקם ביוזמת האקדמיה בשנת 1997 במטרה לעסוק בתיאום ואיגום משאבים לשם פיתוח תשתיות למו"פ. בשנים האחרונות הפורום פועל בסיוע השירותים המנהליים של משרד התמ"ת ושותפים לו: יו"ר ות"ת; המדען הראשי בתמ"ת; מנכ"ל משרד המדע; ראש מפא"ת (המינהל למחקר, פיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית) במשרד הביטחון וסגן ראש אגף תקציבים באוצר. יו"ר הפורום הוא הפרופ' יעקב זיו, נציג האקדמיה.
מאז הקמתו של הפורום נתקבלו בו החלטות על איגום משאבים וביצוע פרוייקטים מדעיים בהיקף כולל של מעל מיליארד שקל.
2.2. הקרן הלאומית למדע
הקרן הלאומית למדע היא קרן המחקר התחרותית המרכזית בישראל למימון מחקר בסיסי. הקרן הוקמה לפני כשלושה עשורים בהוראת ממשלה באמצעות האקדמיה הלאומית למדעים ובתקצוב של ות"ת ונקראה "הזרוע למחקר בסיסי" ותקציבה באותה עת היה קטן יחסית (בשנת 1981 כחצי מיליון דולר). בשנת 1995 הפכה הקרן לעמותה עצמאית והיא פועלת באמצעות מועצה, הנהלה אקדמית, וועד מנהל.
בראש המועצה עומד נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וחברים בה יו"ר ות"ת וחבר ות"ת, שני חברי מועצת האקדמיה, שני אנשי ציבור ושלושה פרופסורים מן המניין במוסדות להשכלה גבוהה וחברי הוועד המנהל של העמותה. הקרן הינה קרן תחרותית המנוהלת על פי קריטריונים של מצוינות אקדמית והפרויקטים הנבחרים נשפטים על ידי חוקרים עמיתים. בשנת תשס"ט תקציב הקרן היה כ- 269 מיליוני שקלים. כ- 90% מתקציבי הקרן מגיעים מות"ת ומקורם של עשרת האחוזים הנותרים מתרומות ישירות, מפרסים ומקרנות שונות שמנהלת האקדמיה.
באמצעות הקרן הוקמו גם תכניות נוספות: תוכניות מורשה לקליטת מדענים חוזרים, למחקר קליני ולמחקר ביו-רפואי ותכנית ביכורה. תכנית ביכורה שמטרתה קידום מחקר חדשני בעל סיכון מדעי גבוה, עברה בשנת תשס"ג לאחריות הקרן לאחר שהוקמה ב- 1997 תחת אחריות האקדמיה.
2.3. קרן בת שבע דה- רוטשילד לקידום המדע בישראל
קרן זו, פעילה בישראל מאז 1965. במסגרת הקרן נעשות פעילויות שונות לטיפוח מדענים צעירים בתוכם קיום סמינרים וסדנאות למחקר בין תחומי ותכנית עמיתים – במסגרתה מובאים מדענים מובילים להרצאות ומפגשים בישראל.
3. תקציב האקדמיה – תשס"ט6
על פי הדוח השנתי תקציב האקדמיה לשנת תשס"ט היה כ- 18.9 מיליוני ₪ והוא נחלק לתחומי הפעילות השונים על פי הפילוח שלהלן:
פירוט ההכנסות וההוצאות:
הכנסות
18,887,000
הוצאות
18,887,000
הקצבת הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת)
8,800,000
שכר והוצאות נלוות
5,223,000
תקורה מהקרן הלאומית למדע
966,000
הוצאות אחזקה משרדיות וכלליות
1,589,000
הכנסות מפרסומים
96,000
הוצאה לאור
980,000
מפעלים – הוצאה המותנית בהכנסה
7,337,000
מפעלים – הוצאה המותנית בהכנסה
7,337,000
קרן בת-שבע דה-רוטשילד
828,000
קרן בת-שבע דה-רוטשילד
828,000
השתתפויות והכנסות אחרות
493,000
החטיבה למדעי הטבע
206,000
קרן סם שפיגל למדעי הרוח
90,000
החטיבה למדעי הרוח
720,000
תקורה ממיזמים
277,000
קשרי קהילה ודוברות
310,000
כינוסים, טקסים ואספות
161,000
מדיניות מדע
137,000
קשרים בין-לאומיים
1,395,000
הטבלה להלן מציגה את הקצבת ות"ת לאקדמיה בין השנים 2010-2005.7
כפי שניתן לראות בשנים אלה לא חלו ולא אמורים לחול, שינויים משמעותיים בהקצבות המדינה לאקדמיה, המועברות באמצעות ות"ת.
4. יישום דוח מבקר המדינה ודוח הוועדה לבדיקת מטרותיה ותפקודה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (אברמסקי).
משרד מבקר המדינה בחן בשנת 2004 את פעילותה של האקדמיה והתייחס לנושא בהרחבה בדוח 55ב. בנוסף, ביוזמת שר המדע והטכנולוגיה דאז, אליעזר זנדברג הוקמה בשנת 2005 ועדה לבדיקת מטרותיה ותפקודה של האקדמיה.8 בכתב המינוי של הוועדה הוסבר כי הקמתה מתבקשת בשל הזמן הרב שחלף מאז הקמת האקדמיה, לנוכח השינויים הרבים שחלו במשק הישראלי ובעולם האקדמי בארץ ובעולם ועקב התעוררות שאלות בדבר מעמד האקדמיה ותפקודה. (לעיון בעיקרי הדוחות ראו להלן בנספחים א' ו-ב').
מרכז המחקר והמידע של הכנסת פנה אל האקדמיה בשאלה אם וכיצד יושמו ממצאי הדוחות האמורים והמלצותיהם. להלן תשובת האקדמיה:
"כפי שמסרה האקדמיה לוועדת המדע (עוד בישיבתה מיום 21.11.06) הופץ הדוח בין חברי האקדמיה, בעקבות כך נערכו דיונים במליאה ובמועצה ונשלחה תגובתה העניינית והמפורטת. בעקבות ההמלצות, הוקמה באקדמיה ועדה בראשות יו"ר החטיבה למדעי הרוח פרופ' יוחנן פרידמן אשר ניסחה מחדש את תקנון האקדמיה והכניסה בו שינויים בהתאם להמלצות. פעולה מרכזית שנוקטת האקדמיה למיסוד ולחיזוק תפקידיה היא יוזמתה לתיקון לחוק האקדמיה שתכליתו לכונן יחידה להערכה לאומית-מדעית (יהל"מ) אשר תעמוד לרשות הממשלה והציבור- שתסדיר ותמסד פעילות זו."9
הצעת חוק כאמור, לא מונחת כיום על שולחן הכנסת (להתייחסות להצעות חוק שהוגשו בנושא האקדמיה ראו להלן סעיף 5).
עד מועד סיום כתיבת מסמך זה לא נתקבל מהאקדמיה מידע מפורט, אילו סעיפים בתקנון שונו וכיצד אלה משפיעים על יישום הדוחות האמורים. עם זאת, מבדיקה שערך מרכז המחקר והמידע בו הושוו הנוסח החדש מ-2008 והנוסח המקורי מ-1962 עלו בין השאר השינויים הבאים:
• מספר החברים בכל חטיבה הועלה בהדרגה במהלך השנים (יותר מפעם אחת), מ-25 חברים בתקנון הראשון ל-40 בתקנון החדש.
• הליך הבחירה שונה כך שלאחר שהמועמדים הוצעו על ידי שלושה מחברי אותה חטיבה החטיבה עצמה מקיימת הצבעה על החברות ולא המועצה. סיומו של הליך הבחירה בהצבעה באסיפה הכללית.
• בנוסח הנוכחי מוגדרת הגבלה כי חברי חוץ לא יהווה יותר מעשרה אחוזים מחברי האקדמיה.
• על פי הנוסח הנוכחי האסיפה הכללית תתכנס פעמיים ולא פעם אחת כמו בעבר.
• בניגוד לחובת קיומו של רוב לשם קיום אסיפה כללית, על פי הנוסח הנוכחי מספיקה נוכחות של מחצית מחברי האקדמיה.
• בניגוד לתקנון מ- 1975 המחייב את החטיבות לקיים פגישה אחת לפחות בשנה (לכל חטיבה), הנוסח הנוכחי מחייב קיומן של שתי ישיבות לפחות בשנה (לכל חטיבה).10
שינויים שהומלצו ולא קיבלו ביטוי בתקנון ו/או לא יושמו בדרך אחרת
הפרופ' עודד אברמסקי יו"ר ועדת הבדיקה דאז, יו"ר המולמו"פ ולאחרונה גם חבר האקדמיה, גורס כי המלצות הוועדה בראשותו יושמו באופן חלקי למדי. לדבריו: הליך בחירת המועמדים לא השתנה; אין מינוי של חברי חוץ באקדמיה (חוקרים מובילים מן העולם); אין ייצוג הולם לחלק מן האוניברסיטאות; אין ייצוג הולם לנשים. מאידך, ציין פרופ' אברמסקי כי מידת התיאום בין האקדמיה והממשלה עלתה הן לאור הקמתו של פורום משותף המאגד את כלל הגורמים הקשורים למדיניות מו"פ11 – בעקבות המלצת יו"ר ועדת המדע, חה"כ מאיר שטרית, והן לאור השתתפות נשיא האקדמיה בוועדת שרים למדע וטכנולוגיה.12
• אופן בחירת חברי אקדמיה
בדוח אברמסקי נאמר כי יש לתקן את תקנון האקדמיה בהקשר של הליך בחירת החברים כך שגם גורמים חיצוניים יורשו להציע מועמד לחברות באקדמיה: שלושה שהם ראשי מוסדות מוכרים להשכלה גבוהה בישראל או שלושה חתני פרסים שתקבע האקדמיה לעניין זה.13 למרות המלצות דוח אברמסקי, לא מופיע בתקנון מנגנון כזה המאפשר למי שאינו חבר אקדמיה להציע מועמדים.
• חובות חבר אקדמיה ואפשרות לבטל חברות
בדוח אברמסקי מוסבר כי החוק אינו מחייב את חברי האקדמיה שאינם נושאים בתפקידים רשמיים בכל השתתפות בפעילות האקדמיה. הדוח מציע לשקול את הגדרת חובות חבר אקדמיה, שאי-מילוין במשך כמה שנים עלול להביא לביטול זכויותיו של חבר האקדמיה או להפסקת כהונתו.14 למרות המלצות דוח אברמסקי, לא מופיעות בתקנון הגדרות של חובות חבר אקדמיה או סנקציות ואפשרות להפסקת כהונה.
• הגשת דוח שנתי
בדוח אברמסקי הומלץ "לגבש פרקטיקה של הכנת דוח שנתי של האקדמיה על מצב המדע בישראל, נוסף על הדוח השנתי שהיא מגישה, שהוא מסמך מינהלי באופיו שמפורט בו מכלול הפעולות שנקטה האקדמיה".15 עד כה לא הוגשו דוחות כאמור. עם זאת, הצעות חוק שנכתבו בשיתוף האקדמיה ומונחות על שולחן הכנסת מעגנות פרקטיקה זו. פרופ' אברמסקי סבור שכיום לנוכח העובדה, שהמולמו"פ מגישה דוח שנתי בנושא המו"פ הכולל בתוכו גם נתונים על המחקר האקדמי, אין צורך בהגשת דוח שנתי נפרד של האקדמיה כפי שהמליצה הוועדה בראשותו.
• צירוף חברי אקדמיה חיצוניים
בדוח אברמסקי צוין כי "למרות שיש אפשרות עקרונית לצרף חברי חוץ, בחירת חברים כאלה אינה נעשית בפועל. צירוף משתתפים שאינם באים במניין החברים עשוי לתרום לקידום המדע בישראל, לטיפוח קשרי שיתוף פעולה עם אנשי מדע בחו"ל ולהגברת יוקרתה של ההשכלה הגבוהה הישראלית."16 למרות שהתקנון מאפשר צירוף חברים חיצוניים, לא צורפו חברים במתכונת זו עד היום- בניגוד להמלצות.
• ייצוג כלל האוניברסיטאות וייצוג נשים
בדוח מבקר המדינה משנת 2004 נכתב כך: "אין התאמה בין הרכב חברי האקדמיה ובין התפלגות חברי הסגל הבכיר באוניברסיטאות השונות, ובולט במיוחד היעדרם של חברי סגל מאוניברסיטת בן-גוריון ומאוניברסיטת בר-אילן; אין באקדמיה ביטוי הולם לייצוג הנשים, בניגוד למתחייב מחוק שיווי זכויות האשה, התשי"א-1951"17
מעיון בדוח האקדמיה לשנת תשס"ט – 2009/2008 עולה כי מתוך 98 חברי האקדמיה, 48 הם מהאוניברסיטה העברית; 20 ממכון ויצמן; 18 מאוניברסיטת תל-אביב; 7 מהטכניון; 2 מאוניברסיטת חיפה; 1 מאוניברסיטת בר-אילן ו-1 מאוניברסיטת בן גוריון.
עוד עולה מעיון בדוח כי מתוך 98 חברי האקדמיה רק 8 הן נשים (כ-8%). יש לציין כי בבחירת החברים החדשים שנערכה בכינוס המליאה ביוני 2008 כל ששת החברים החדשים שנבחרו הם גברים, ארבעה מתוכם מן האוניברסיטה העברית, 1 ממכון וייצמן ו-1 מאוניברסיטת תל-אביב.
על פי נתונים שמובאים בדוח המבקר, ייצוג הנשים לוקה בחסר אף ביחס לאחוז שהן מהוות מן הסגל האקדמי בישראל. במדעי הרוח, החברה והמשפטים מגיע שיעור הנשים באוניברסיטאות (בדרגת פרופ' חבר ופרופ' מן המניין) ל- 21.5% מכלל חברי הסגל ובמדעי הטבע, ההנדסה והרפואה ל-11.5%. 18
לדברי הפרופ' אברמסקי, באקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים משקללים משתנים כמו ייצוג הולם של נשים, מיעוטים ואוניברסיטאות שונות ולא רק מצוינות מחקרית, במכלול השיקולים לקבלת מועמד לאקדמיה וכך יש גם לנקוט באקדמיה בישראל.19
5. הצעת חוק האקדמיה הלאומית למדעים (תיקון- תיקונים שונים), התשס"ט-2009
בעקבות דוח אברמסקי ודוח המבקר הוגשו מספר הצעות חוק דומות במהותן לתיקון חוק האקדמיה. הצעות אלה גובשו בשיתוף האקדמיה. האחרונה שבהצעות הונחה על שולחן הכנסת ביוני 2009 על ידי יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה חה"כ מאיר שטרית, יו"ר הוועדה לשעבר, חה"כ זבולון אורלב וחברי כנסת נוספים.
על פי ההצעה האמורה (פ/18/1252) יתוקן סעיף 2 המגדיר את מטרות האקדמיה ותפקידיה כך שבמקום 3 הפסקאות הראשונות הקבועות כיום בחוק (ראו לעיל בפרק הרקע) יוגדרו המטרות באופן מעט שונה. השוני העיקרי הוא הדגשה והרחבת תפקידה של האקדמיה בייעוץ לממשלה ולרשויות הן ביוזמת האקדמיה והן בהזמנת הרשויות.
הצעת החוק מבקשת גם להוסיף סעיף המסדיר את הפנייה של הממשלה אל האקדמיה "לשם קבלת ייעוץ ומידע בנושאים שעל סדר יומה של הממשלה וקשורים לפיתוח המדע בישראל". סעיף נוסף קובע כי האקדמיה תגיש לממשלה, לכנסת ולמל"ג דוח שנתי שיתייחס למצב המחקר והמדע בישראל וכי הממשלה והכנסת ידונו בדוח זה. בנוסף, מוצעים בחוק פטורים לאקדמיה מתחולת סעיף 29 לחוק יסודות התקציב ומתחולת חוק חובת המכרזים לגופים המתקשרים עם האקדמיה.
הצעת החוק הולמת חלק ניכר מהמלצות דוח אברמסקי לשינוי החוק הקיים (ראו להלן נספח ב' עמ' 12 סעיפים 3-1).
נספח א' עיקרי דוח מבקר המדינה 55ב
להלן עיקרי הממצאים המפורטים בדוח מבקר המדינה 55ב על האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים:20
1. אין באקדמיה ייצוג הולם לקבוצות שונות: אין התאמה בין הרכב חברי האקדמיה ובין התפלגות חברי הסגל הבכיר באוניברסיטאות. בולט במיוחד העדרם של חברי סגל מאוניברסיטת בן-גוריון ומאוניברסיטת בר-אילן. כמו כן אין באקדמיה ייצוג הולם לנשים.
2. חובות חברי האקדמיה ויחסי הגומלין בין מוסדותיה אינם מעוגנים בנהלים: חובות חברי האקדמיה לא הוגדרו בנהלים, האקדמיה לא התקינה נהלים להסדרת יחסי הגומלין בין המוסדות המנהלים שלה – האספה הכללית והמועצה – ובין שתי החטיבות שהיא מורכבת מהן ובין ועדות המשנה הפועלות בה, וגם ההליכים לקבלת החלטות לא עוגנו בנהלים או בהסדר קבע.
3. פעולות האקדמיה לקידום הפעילות המדעית אינן מעוגנות בנהלים: רוב פעולות האקדמיה שנועדו לקדם את הפעילות המדעית לא הוסדרו ולא עוגנו בתקנונים, בהוראות או בנהלים.
4. קשרי הגומלין בין הממשלה ובין האקדמיה אינם ממוסדים: בחוק לא הוגדרה בבירור מהות הייעוץ שהאקדמיה אמורה לתת לממשלה ולא מוסדו קשרי הגומלין בין האקדמיה ובין הממשלה.
5. הקשרים בין האקדמיה ובין המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) אינם מוסדרים בחוק: מל"ג פועלת משנת 1958, ועל-פי דין תפקידה משיק לתפקידי האקדמיה. יחסי הגומלין ושיתוף הפעולה בין מל"ג ובין האקדמיה לא הוסדרו בחוקים, בתקנונים או בנוהלי עבודה מחייבים.
6. כפילות בין פעילות האקדמיה ובין פעילות המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי (המולמו"פ): בחוק המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי, התשס"ג-2002 (להלן: חוק המולמו"פ), נקבע שתקום המולמו"פ, שתייעץ לממשלה בתחומים הקשורים למחקר ולפיתוח אזרחי ובתחומי המדע והטכנולוגיה. גם האקדמיה אמורה לעסוק בתחומים אלה. מאחר ששני הגופים אמורים לייעץ לממשלה באותם נושאים, לא ברור ההבדל ביניהם ונראה כי יש כפילות מסוימת בפעילותם.
7. תקצוב האקדמיה: משנת 1974 ואילך מועברות הקצבות המדינה לאקדמיה בסעיף התקציבי "השכלה גבוהה", שהוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) של המל"ג אחראית להקצאתו. הות"ת קובעת את תקציב האקדמיה, אף כי הדבר לא נאמר במפורש בהחלטת הממשלה.
נספח ב' עיקרי דוח הוועדה לבדיקת מטרותיה ותפקודה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 21
מסקנות הוועדה והמלצותיה:
1. רקע משפטי: כאמור בפרק הרקע, האקדמיה פועלת מכוח חוק האקדמיה, אשר בו מוגדרים תפקידיה ומטרותיה.
1.1. חוק האקדמיה אינו מסדיר כמה תחומים רלוונטיים: נמצא כי אין בחוק האקדמיה קביעה קונקרטית של האמצעים שישמשו את האקדמיה בהגשמת מטרותיה, אין בחוק הסדרה קונקרטית של הקשר בין האקדמיה ובין הכנסת והממשלה ואין בו הוראות ברורות בדבר סמכויות ושיתוף פעולה בהקשר של גופי מחקר אחרים בישראל, ובכללם המוסדות להשכלה גבוהה ומל"ג.
1.2. תפקידים בקידום המחקר עוגנו גם בחוק המולמו"פ: חוק זה מסדיר אף הוא נושאים הקשורים לתכנון האקדמי והמחקרי בישראל. בחוק זה הוקמה המולמו"פ, שאף לה תפקידים בקידום המחקר. חוק המולמו"פ מתמקד בתחום המדעי-טכנולוגי (בלא נגיעה בתחומי הרוח והחברה) וביישום.
2. תחומי הפעילות של האקדמיה וסדרי עבודתה:
2.1. בחומר הכתוב שלפני הוועדה בולטות הפעולות הבאות של האקדמיה: א. קיום כנסים וימי עיון; ב. קידום הקמת קרנות מחקר, ובראשן הקרן הלאומית למדע; ג. קיום קשרי שיתוף פעולה עם אקדמיות לאומיות אחרות הפועלות בעולם; ד. מעורבות בייזום חוק המולמו"פ.
2.2. ממצאים ומסקנות של הוועדה לגבי תחומי פעילותה של האקדמיה: בבדיקה נמצא כי בנושאים אחדים פעילות האקדמיה טעונה שיפור. להלן פירוט:
2.2.1. בתחומים רבים לא הוכנו דוחות: האקדמיה יזמה דוחות על מצב המדע בתחומים שונים, אולם נמצא כי בתחומי דעת רבים לא הוכן שום דוח על נושאי המחקר עם הצעות לשיפורו.
2.2.2. דוחות האקדמיה אינם זוכים תמיד לפרסום מתאים: דוחות כגון אלה שהאקדמיה מפיקה צריכים להיות מוצגים בנוהג קבוע לכנסת, לממשלה, למועצה להשכלה גבוהה ולאוניברסיטאות.
2.2.3. אין קשר ממוסד בין האקדמיה ובין משרדי הממשלה: נמצא כי לא התגבשה פרקטיקה של קשר מוסדי בין האקדמיה ובין משרדי הממשלה או גורמים שלטוניים אחרים לצורך ייעוץ והכוונה מצד האקדמיה. מתפקידה של האקדמיה להניח על שולחן הממשלה ולטובת גופים שלטוניים נוספים דוחות והמלצות בנושא מצב המחקר.
2.2.4. דוח שנתי על מצב המדע בישראל: הוועדה המליצה לגבש פרקטיקה של הכנת דוח שנתי של האקדמיה על מצב המדע בישראל, נוסף על הדוח השנתי שהיא מגישה, שהוא מסמך מינהלי באופיו שמפורט בו מכלול הפעולות שנקטה האקדמיה.
2.2.5. ליקויים בשיתוף הפעולה בין האקדמיה ובין האוניברסיטאות: כדי להכין דוחות על מצב המדע בישראל על האקדמיה לפנות אל האוניברסיטאות ולקבל מהן מידע. כרגע שיתוף הפעולה מבוסס על רצון טוב בלבד, וצריך לעגן את שיתוף הפעולה בהסדר רשמי יותר.
2.2.6. יעדי מחקר לא נקבעו לפי סדרי עדיפות: הקרן הלאומית למדע מממנת כיום מענקי מחקר בנושאים שונים, בדרך כלל רק לפי הרמה המדעית וכמעט בלא קביעת עדיפויות לאומיות. רצוי שהאקדמיה תגדיר בעבור הקרן יעדי מחקר בעדיפות לאומית לדעתה (בלי לפגוע בעצמאותה).
2.2.7. יש להגדיל את תקציבי האקדמיה: פעילות האקדמיה – קידום המדע בעריכת דוחות מקיפים ותמיכה כספית ביוזמות מחקריות חשובות – צריכה להיות מלווה בהגדלת התקציב העומד לרשותה.
3. נדרשת בחינה מחודשת של הליך בחירת חברי האקדמיה ושל פעילותם:
הוועדה התרשמה כי הליך בחירת החברים ופעילותם מחייב בחינה מחודשת בכמה מישורים:
3.1. יש להגדיל את מספר חברי האקדמיה: באופן עקרוני, בחירת חברים לאקדמיה היא במתכונת של בחירה "לכל החיים". לפי תקנון האקדמיה, מספר חברי האקדמיה יהיה 35 חברים בכל אחת משתי החטיבות. ראוי להגדיל את מספר חברי האקדמיה כך שישקף את המגוון המדעי ואת התפתחות המחקר המדעי בישראל.
3.2. מומלץ לשנות את דרך הצגת המועמדים לאקדמיה: מתקנון האקדמיה עולה כי מועמדים לחברות באקדמיה יכולים להיות מי ששלושה מחברי החטיבה מציעים או מי שמציעה ועדה המורכבת מנציגי שתי החטיבות. בכל מקרה ההחלטה הסופית לצרף חברים מתקבלת באספה כללית השנתית של האקדמיה. נכון היה לאפשר גם לגורמים חיצוניים להציג מועמדות של אדם לחברות באקדמיה (כגון ראשי מוסדות להשכלה גבוהה, חתני פרס ישראל וכדומה), ועדיין להשאיר לאקדמיה את שיקול הדעת בנושא הקבלה לחברות.
3.3. נדרש ייצוג שוויוני יותר באקדמיה: בבחינת ההרכב הנוכחי של האקדמיה נמצא ייצוג חסר של מוסדות אקדמיים מסוימים וכן של קבוצות אוכלוסייה מסוימות, דוגמת נשים ומיעוטים. לדעת מבקר המדינה יש להתחשב בחסרים אלה בין שאר השיקולים בהליך לצירוף חברים חדשים לאקדמיה.
3.4. מוצע להגדיר את חובות חברי האקדמיה: החוק אינו מחייב את חברי האקדמיה שאינם נושאים בתפקידים רשמיים בכל השתתפות בפעילות האקדמיה. ראוי לשקול את הגדרת חובות חבר אקדמיה, שאי-מילוין במשך כמה שנים עלול להביא לביטול זכויותיו של חבר האקדמיה או להפסקת כהונתו.
3.5. מומלץ לצרף לאקדמיה "חברי חוץ": אף שיש אפשרות עקרונית לצרף חברי חוץ, בחירת חברים כאלה אינה נעשית בפועל. צירוף משתתפים שאינם באים במניין החברים עשוי לתרום לקידום המדע בישראל, לטיפוח קשרי שיתוף פעולה עם אנשי מדע בחו"ל ולהגברת יוקרתה של ההשכלה הגבוהה הישראלית.
3.6. מוצע לשקול הקמת כמה סקציות בכל חטיבה:22 הקמת סקציות עשויה להקל על חברי האקדמיה לתרום בתחומי מומחיותם ולקיים פעילות פיקוח בכל אחת מהסקציות.
על סמך הממצאים והמסקנות שפורטו לעיל הציעה הוועדה שינויים בחוק ובתקנון האקדמיה. להלן עיקרי ההצעות:
1. יש לפרט את מטרות פעילות האקדמיה בהוראה שתשקף היבטים של יוזמה ושל בין-תחומיות, ולהציע מטרה נוספת כדלקמן: "לקדם פעילות מדעית בין-תחומית ופעילות מדעית בתחומי דעת חדשים".
2. יש להוסיף לחוק הוראות שיגדירו את חובת האקדמיה להכין דוחות שנתיים ואת חובת המוסדות להשכלה גבוהה לסייע בהכנת דוח זה.
3. יש להוסיף בחוק האקדמיה הוראות לעיגון העיקרון של פנייה מטעם משרדי הממשלה ורשויות אחרות לאקדמיה בנושאים הקשורים למחקר ולפיתוח המדע בישראל.
4. יש להסדיר בחוק את הקשר בין האקדמיה ובין המוסדות להשכלה גבוהה.
5. יש לעדכן את מספר החברים באקדמיה כמתחייב מהגידול בהיקף הפעילות במוסדות להשכלה גבוהה.
6. יש לתקן את תקנון האקדמיה בהקשר של הליך בחירת החברים כך שגם גורמים חיצוניים יורשו להציע מועמד לחברות באקדמיה: שלושה שהם ראשי מוסדות מוכרים להשכלה גבוהה בישראל או שלושה חתני פרסים שתקבע האקדמיה לעניין זה.
7. יש ליצור נורמה של חברות אקטיבית באקדמיה.
8. יש לבחון את האפשרות של שינויים בתקנון האקדמיה ובתקנון הקרן הלאומית למדע כך שיתאפשרו הכוונה ועידוד של מחקר בנושאים בעלי חשיבות לאומית במוסדות להשכלה גבוהה.