חומר רקע
נוסח לדיון ביום 19 באוקטובר 2009
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
הצעת חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה) (תיקון מס' 8) התשס"ח-2008
(הנוסח המתוקן של הצעת החוק הממשלתית, בצירוף הצעות חילופיות מטעם הייעוץ המשפטי לוועדה [מסומנות בעקוב אחר שינויים])
תיקון סעיף 1
1.
בחוק הנזיקים האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב-19521 (להלן – החוק העיקרי, בסעיף 1, לאחר בההגדרה "פעולה מלחמתית", הסיפה החל במילים "שנעשתה בנסיבות" - תימחק. יבוא:
" נסיבות של סיכון לחיים או לגוף –
(1) מצב עניינים שבו לדעת מבצע הפעולה [או מפקדו] ישנו חשש [ממשי] לקיומה של סכנה לחיים או לגוף של הכוח הפועל או של הציבור, בעת ביצוע הפעולה או בפרק זמן סביר לפניה או אחריה.
(2) [הוספה מפורשת של פעולות אופייניות למניעת טרור ופעולות שנקבעו בבית המשפט תנאים לביצוען כגון סיכול ממוקד וכיו"ב]"
נוסחה המוצע של ההרחבה עשוי להיות בעייתי מכמה נימוקים: (א) ההנחה העובדתית שביסוד התיקון לפיה תמיד קיימת סכנה – בעייתית; (ב) חשש ליצירת פטור גורף שייפסל על ידי בג"צ; (ג) האפקטיביות של התיקון המוצע לנוכח נטיית בתי המשפט לפרשנות מצמצמת.
לפיכך, מוצע להוסיף לסעיף ההגדרות הגדרה שתבהיר מהן הנסיבות בהן קיים סיכון לחיים או לגוף, באופן שיהיה ברור שמרכיב הסיכון אמור להתפרש באופן רחב יותר מזה שהוא מתפרש כיום על ידי בתי המשפט. בהקשר זה ניתן יהיה לחשוב על פעולות אופייניות נוספות למניעת טרור כגון הסיכול הממוקד וכיו"ב. להצעה זו תועלת משולשת: (א) מהלך כזה מידתי יותר; (ב) יש כאן קריאת כיוון ברורה לבתי המשפט כיצד יש לפרש את הדברים; (ג) מכיוון שמדובר בהוספת הגדרה מבהיר, הבעייתיות הקיימת בתחולה הרטרואקטיבית של התיקון המוצע – נחלשת.
אם תחליט הוועדה לאשר את הצעת הממשלה להשמיט את מרכיב הסכנה מהגדרת "פעולה מלחמתית", מוצע לאפשר לתובע לסתור את החזקה לפיה בכל פעולה למניעת טרור שנעשית באזור כרוכה, מיניה וביה, סכנה לחיים או לגוף, ולקבוע כי מדובר בחזקה הניתנת לסתירה.
תיקון סעיף 5
2.
בסעיף 5 לחוק העיקרי –
(1) האמור בו יסומן "(א)", ובסופו יבוא: "למעט האמור בתוספת השניה";
מוצע לסייג את החסינות המוענקת למדינה בגין "פעולה מלחמתית" לתביעות המנויות בתוספת השניה, שבהן אין הצדקה להענקת פטור כאמור.
(2) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
"(ב) טענה המדינה כי אינה אחראית בנזיקים בשל כך שהמעשה שבשלו נתבעה הוא פעולה מלחמתית, כאמור בסעיף קטן (א), ידון בית המשפט בטענה כאמור לאלתר, אם ביקש זאת היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיכו לכך לפני תום הדיון בקדם משפט; מצא בית המשפט כי המעשה הוא פעולה מלחמתית, ידחה את התביעה."
תיקון סעיף 5ב
3.
בסעיף 5ב(א) לחוק העיקרי, בפסקה (1), אחרי "נתין של מדינה שהיא אויב" יבוא "או תושב של שטח מחוץ לישראל, שהוכרז, בצו, בידי הממשלה ובאישור הכנסת, כשטח אויב".
להכרזה על שטח כ"שטח אויב" עשויות להיות השלכות משמעותיות במספר מישורים, ובכלל זה השפעה על יחסי החוץ של מדינת ישראל, ועל כן מוצע לדרוש פיקוח פרלמנטרי על הכרזה כאמור, על ידי הצורך בקבלת אישור מהכנסת.
הוספת סעיפים 5ב1
4.
אחרי סעיף 5ב לחוק העיקרי יבוא:
בית המשפט המוסמך בירושלים
5ב1.
תובענה כאמור בסעיף 5א, וכן תובענה כאמור בסעיף 5ב לרבות בסוגי תביעות או לסוגי תובעים כאמור בתוספת הראשונה, יידונו בבית המשפט המוסמך בירושלים הקרוב ביותר למקום מושבו של התובע או הקרוב ביותר למקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים."
ההוראה המוצעת והנימוקים שהובאו לה בדברי ההסבר (יעילות ואחידות הפסיקה) נגועים בקשיים, שכן לא לגמרי ברור מדוע שאלת היעילות ואחידות הפסיקה רלבנטיות רק לגבי תחום זה. יתירה מזאת, התיקון המוצע עלול לפגוע בנגישותם של תושבי האזור לבתי המשפט. כחלופה להצעה הממשלתית, מוצע לקבוע כי, בכדי להקל על התובעים, מחד גיסא, ובכדי למנוע חיפוש אחר הפורום הנוח ביותר, מאידך גיסא, ניתן לקבוע כי תובענות כאמור יידונו בבית המשפט הקרוב ביותר למקום מושבו של התובע או בבית המשפט הקרוב ביותר למקום המעשה או המחדל שבשלו תובעים [יוער, כי זיקה דומה קיימת כיום בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984]; זיקות הסמכות הללו יקלו על התובעים, שכן המקום שבו מתגורר התובע והמקום שבו אירע המעשה שבשלו תובעים הם גם בדרך כלל המקום שבו מצוים העדים והראיות וכו'.
ביטול סעיף 5ג
5.
סעיף 5ג לחוק העיקרי – בטל.
תחולה
6.
(א) הוראות סעיף 5ב(א)(1) לחוק העיקרי, כנוסחן בסעיף 3 לחוק זה, יחולו על מעשה שאירע אחרי יום ח' באלול התשס"ה (12 בספטמבר 2005).
(ב) הוראות סעיפים 1, 5, 5ב1 לחוק העיקרי, וביטולו של סעיף 5ג לחוק העיקרי, כנוסחם בסעיפים 1, 2, 4 ו-5 לחוק זה, יחולו על מעשה שאירע אחרי יום כ"ט באלול התש"ס (29 בספטמבר 2000), למעט מעשה שבשלו הוגשה תובענה והחלו בשמיעת הראיות בה לפני מועד פרסומו של חוק זה; לעניין זה, "שמיעת ראיות" – התייצבות העדים לשמיעת עדותם בעל פה.