חומר רקע
כ"ב חשון, תש"ע
9 נובמבר 2009
אל: חברי ועדת החוקה חוק ומשפט
מאת: הייעוץ המשפטי לוועדה
סיכום לדיון הקבוע ליום 10.11.09 - הצעת חוק סדר הדין הפלילי
(תיקון מס' 62), התשס"ע-2009
הצעת החוק מציעה שורה של תיקונים לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן - החוק) וחוקים קשורים, ובתוכם תיקונים לענין עבירות קנס, מועדים להגשת עררים על החלטות שונות של בית המשפט, קביעה בנוגע לערר שני על החלטה לסגור תיק, וכן הסדרת נושא סמכות מקומית של בית המשפט לגבי אדם הנתפס בעבירה מחוץ לארץ.
הסעיף בהצעת החוק
נושא התיקון
הסבר
הערות
1
סמכות מקומית למי שנתפס מחוץ לגבולות ישראל (סעיף 6 לחסד"פ)
מוצע לקבוע הסדר של סמכות מקומית לאדם אשר נתפס בחוץ לארץ.
מדובר באדם אשר נתפס במבצע צבאי,ומעמידים אותו לדין בגין עבירות חוץ (סעיפים 13-14 לחוק העונשין).
נראה, שהכלל הראוי צריך להיות:
(1) אם מדובר בעבירת חוץ עליה חלים דיני העונשין של ישראל לפי סעיפים 13 ו-14 לחוק העונשין;
(2) וכן – מי שבצע את העבירה אין לו מקום מגורים בישראל;
אז – ניתן להעמידו לדין במקום בו נמצאת היחידה הממונה על חקירת העבירה.
2
ערר שני על החלטה שלא לחקור או שלא להעמיד לדין (סעיף 64 לחסד"פ)
מוצע לבטל את האפשרות לערור שנית על החלטה של הפרקליטות בערר לא להעמיד לדין בשל העדר עניין לציבור, וכן לבטל את האפשרות לערור על ההחלטה של פרקליט המדינה בערר לא להעמיד לדין בשל העדר ראיות מספיקות או חוסר אשמה
ההיגיון בהצעה קיים. אולי ניתן לחשוב על מקרים נדירים (עבירות מין חמורות) שבהם מישהו (הנפגע) יכול לערור שנית.
3, 12 ו-13
קביעת מועדים בערר (סעיף 74 לחסד"פ, סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים),
סעיף 38א לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש).
מוצע לקבוע כי על העורר על החלטת בית המשפט בעניין חומר חקירה, בעניין מעצר, ובעניין תפיסת חפצים, להגיש את הערר (או את בקשת הרשות לפי העניין) תוך 30 ימים מיום שניתנה החלטת בית המשפט עליו רוצה לערור.
מניחים שהתיקון נועד למנוע המתנה לשופט תורן נוח. יש לבקש הסבר מהממשלה לסיבת התיקון.
4(1) ו-6
עבירה נמשכת בעבירות קנס (סעיף 221(ב)
בעבירות קנס, מוצע לתת לשר סמכות לקבוע שיעורי קנס שונים גם לעבירה נמשכת, ולא רק בעבירה חוזרת או נוספת, כפי שכתוב כיום בחוק.
יש לבקש הסבר מפורט על הסיבה לשני הסדרים שונים של עבירות קנס ועבירות מנהליות.
4(2)
סמכויות לקבוע תנאים וסייגים בעבירות קנס (סעיף 221)
מוצע לתת לשר הממונה את הסמכות לקבוע תנאים, סייגים, ושיעורים לעבירת הקנס.
הצעה לנוסח חלופי: "לענין זה, הסמכה לקבוע עבירה כעבירת קנס, גם הסמכה לקבוע תנאים וסייגים כאמור בסעיף קטן (א), ושיעורי קנס שונים כאמור בסעיף קטן (ב)]"
5
סיווג העבירות (סעיף 221א)
מוצע לקבוע בחוק כי קביעת עבירה כעבירת קנס אינה משנה את סיווג העבירה, לדוגמא, עבירת קנס שהיא עוון לא תיחשב כעבירת חטא.
מוצע לקבל את ההצעה.
7
המצאת מסמכים בהסבה על הסבה (סעיף 225א)
מוצע לקבוע כי בעבירות תעבורה על בסיס צילום, אשר מקבל הדו"ח עושה הסבת הדו"ח, התביעה תוכל להגיש כתב אישום עד שלושה חודשים מהמועד שהוכיח בעל הרכב כי אין לו אחריות
בעצם, לא יהיה לנאשם החדש אפשרות ריאלית להתגונן נגד כתב האישום.
יש לקבל נתונים.
על פני הדברים יש לשקול שלא לאשר את ההצעה.
8(1) ו-8(2)
בבקשה לביטול קנס (סעיף 229)
מוצע לקבוע כי הזמן הקבוע להגיש בקשה לביטול דו"ח מהטעם שהעבירה בוצעה על ידי מישהו אחר יוארך ל-90 ימים.
מדוע אי אפשר לקבוע מועד של 30 יום, ככל בקשה אחרת?
9
תשלום קנסות בעבירות קנס לרשויות מקומיות (סעיף 229)
מוצע לקבוע כי כאשר פקח של רשות המקומית מטיל קנס, ישולם הקנס לקופה המקומית.
סעיף זה חריג, אולם נותן תמריץ לרשויות המקומיות לאכוף את החוק.
10 ו-8(3)-(4)
הזמנה למשפט וקנס מינימום (סעיף 230)
מוצע לקבוע כי עונש המינימום בעבירות קנס יעמוד על סכום הקנס + 50 אחוז.
על פני הדברים ההצעה מאוד בעייתית. לא כל פנייה שסופה בהרשעה הינה פניית סרק, והגדלת עונש המינימום תצמצם את הפניות הצודקות במידה לא ראויה.
11
אי-מסירת כתובת בברירת משפט (סעיף 230א)
בבררת משפט, מוצע לקבוע כי אם אדם מסר כתובת שגויה או לא הודיע על שינוי הכתובת, יראו אותו כאילו לא הודיע שברצונו להישפט, ולא שילם את הקנס.
ההצעה מאוד בעייתית. מה ההבדל לענין זה לעומת איתור של כל נאשם לפי מאגרי המידע המקובלים? מדוע ליצור כאן הסדר מיוחד?
15
תיקון לחוק בתי המשפט בערר על צו הבאה
מוצע להוסיף כי גם התובע, ולא רק העצור, יוכל לערור ולבקש עיון חזור על החלטת בית המשפט לעצור עד שלא התייצב לדיון או לא המציא מסמך
אין סיבה להבחין בין החלטות על פי סעיף 73 להחלטות אחרות. לכן, יש טעם בהצעה.