חומר רקע

ירושלים,‏07 ספטמבר 2009 לכבוד עו"ד אתי בנדלר היועצת המשפטית ועדת הכלכלה הנדון : הצעת חוק הגנת הצרכן (תיקון מס' 22) בהמשך לדיון שהתקיים ביום 10/6/09 לקראת הדיון שיתקיים ביום 20 לאוקטובר 2009 להלן עמדתנו בעניין שינוי סעיפי החוק המוצעים – לסעיף 4א(ב) – התקיים דיון פנים ממשלתי בין משרד התמ"ת, המשפטים, התקשורת וכן מועצת הרשות השניה ומועצת הכבלים והלווין (להלן – המועצות). נטען כי למועצות יש סמכות לקבוע כללים לגבי שידורי פרסומת לרבות לעניין גודל האותיות ושכפל סמכויות אינו רצוי מחשש שיקבעו הוראות סותרות. אשר על כן, סוכם כי ס"ק (ב) יבוטל. לסעיף 14 (א)(2) – בהמשך לעמדתנו בדיון האחרון בוועדה, אנו מציעים לנסח מחדש כלהלן – "בפסקה (2), במקום האמור בה יבוא – "בעסקה מתמשכת כהגדרתה בסעיף 13ג – תוך 14 ימים מיום עשיית ההסכם או מיום קבלת הפרטים שנקבעו בתקנות לפי ס"ק (ד), לפי המאוחר ביניהם, בין אם הוחל במתן השירות ובין אם לאו; ואולם, בעסקה חד פעמית – תוך 14 ימים מיום עשיית ההסכם או מיום קבלת הפרטים שנקבעו בתקנות כאמור, לפי המאוחר, ובלבד שטרם הוחל במתן השירות". לסעיף 14(ב) – עניינו השבה לאחר ביטול עסקה. מאחר ועל פי המוצע ניתן יהיה לבטל עסקה מתמשכת, גם אם הוחל בנתינתה, מוצע להוסיף בסיפה כלהלן "בוטלה עסקה מתמשכת כאמור בסעיף קטן (א), שהוחל בנתינתה, ישלם הצרכן את התמורה עבור השימוש היחסי שעשה בשירות". לסעיף 14א ולסעיף 14ג(ג) רישה – אנו חוזרים בנו מתיקונים אלו, מאחר ותיקונים אלו, שנכתבו לפני כניסתו לתוקף של סעיף 13ד (תיקון 23 לחוק הגנת הצרכן), עלולים להתפרש כמצמצמים סעיף זה, הקובע את הדרכים לביטול עסקה. לסעיף 14ג(ג)(2) – בהתאם לעמדתנו בוועדה ובדומה לאמור בסעיף 2 למכתב זה מוצע לנסח את הסעיף כלהלן – "בפסקה (2), במקום האמור בה יבוא – "בעסקה מתמשכת כהגדרתה בסעיף 13ג – בתוך 14 ימים מיום עשיית העסקה או מיום קבלת המסמך המכיל את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ב), לפי המאוחר מביניהם, בין אם הוחל במתן השירות ובין אם לאו; ואולם בעסקה חד פעמית – תוך 14 ימים מיום עשיית העסקה או מיום קבלת המסמך המכיל את הפרטים האמורים בס"ק (ב), לפי המאוחר ובלבד שביטול כאמור יעשה לפחות שני ימים, שאינם ימי מנוחה קודם למועד שבו אמור השירות להינתן." זאת ועוד, מאחר ועל פי המוצע ניתן יהיה לבטל עסקה מתמשכת שהוחל בנתינתה, מוצע להוסיף לסעיף 14ה, הדן בתוצאות ביטול עסקה, בין היתר של עסקת מכר מרחוק, סעיף (ב1) שנוסחו כלהלן – "מבלי לגרוע מהוראות ס"ק (א) ו – (ב), בוטלה עסקה מתמשכת כאמור בסעיף 14ג(ג), שהוחל בנתינתה, ישלם הצרכן את התמורה עבור השימוש היחסי שעשה בשירות". באשר לטענה שהועלתה כי בהינתן זכות ביטול גם לאחר שהוחל השירות, יש להשיב לעוסק גם את עלות ההתקנה, עמדתנו בשלב זה היא כלהלן – אנו סבורים כי אין לקבוע הוראה כללית לפיה ההשבה תהיה בניכוי עלות ההתקנה בבית הצרכן וזאת מחשש כי יקבעו מראש עלויות התקנה מופרזות אשר יסכלו בפועל את זכות הביטול. אנו סבורים כי יש לקבוע סכום מקסימום למשל 100 ₪ כפי שנקבע לגבי "דמי ביטול", אותו יחויב הצרכן להשיב מקום בו בוצעה התקנה בביתו. לצערנו, אין מידע מספק באשר לעלויות ההתקנה הנגבות בשוק (למעט לגבי הוט, יס ובזק), כך שקביעת הסכום בחוק עלולה להיות שרירותית. לשיטתנו ככל שעלולים להיות "נפגעים" משני הצדדים, קרי עוסקים – מקום בו דמי ההתקנה כיום גבוהים מהסכום שיקבע וצרכנים - ככל שעלות ההתקנה כיום נמוכה מהסכום שיקבע בחוק, יש להתיישר על נקודת אמצע ואותה לקבוע כסכום המחייב. בברכה, חנה טירי, עו"ד העתק: הגב' לאה ורון, מנהלת ועדת הכלכלה עו"ד יצחק קמחי, הממונה על הגנת הצרכן עו"ד שירלי אבנר, מחלקת ייעוץ וחקיקה (אזרחי), משרד המשפטים עו"ד הילה דוידוביץ', מחלקת יעוץ והחקיקה (אזרחי), משרד המשפטים